נניח שמשפחה מגלה שהיא משלמת 180 שקל בחודש עבור כיסוי פרטי שחופף ברובו לכיסוי אחר שכבר קיים. מדובר ב-2,160 שקל בשנה וב-21,600 שקל בעשר שנים, עוד לפני עליית הפרמיות עם הגיל. זה הסכום ששווה לבדוק לפני שממשיכים לשלם על שלוש שכבות בלי לפתוח את הפוליסות.

שלוש שכבות אינן תמיד כפל

ישראלים רבים מחזיקים במקביל סל בריאות וקופת חולים, שב״ן כמו מושלם או פלטינום, וביטוח בריאות פרטי. אצל שכירים נוספים לזה לעיתים גם ביטוח קבוצתי דרך מקום העבודה. עצם קיומן של כמה שכבות עדיין אינו אומר שכל הכסף מבוזבז, משום שחלק מהכיסויים משלימים זה את זה. הבעיה מתחילה כששתי פוליסות נותנות למעשה אותו סוג כיסוי.

שיפוי מול פיצוי – כאן נמצא ההבדל

ההבדל המרכזי הוא בין ביטוח מסוג שיפוי לבין ביטוח שמשלם פיצוי כספי קבוע. בשיפוי חברת הביטוח מחזירה את ההוצאה בפועל עד לתקרה שנקבעה. אם טיפול עלה 20 אלף שקל ושתי פוליסות מכסות אותו, החזקת שתי הפוליסות אינה הופכת את הטיפול לשווה 40 אלף שקל. הרגולציה אף מגבילה מכירה של כפל בכיסויי שיפוי פרטיים מסוימים בדיוק מהסיבה הזאת.

בפוליסות שמעניקות פיצוי קבוע המצב שונה. ביטוח שמבטיח סכום מוגדר במקרה של אירוע מסוים יכול במקרים מסוימים לשלם לצד פוליסה אחרת. לכן עצם הופעת המילה ״כפל״ עדיין דורשת בדיקה של סוג הכיסוי.

איך בודקים בלי לנחש

הדרך הפשוטה להתחיל היא להיכנס להר הביטוח. המערכת מציגה את מוצרי הביטוח הקיימים, אם מדובר בפוליסה פרטית או קבוצתית, ואת דמי הביטוח. משם אפשר לפתוח את הפוליסות ולבדוק כיסוי מול כיסוי.

הבדיקה צריכה להתמקד בעיקר בניתוחים בישראל, תרופות מחוץ לסל, השתלות וטיפולים בחו״ל, מחלות קשות וכיסויי פיצוי נוספים. חפיפה בין שב״ן לביטוח פרטי קיימת בחלק מהתחומים, והרגולטור עצמו מכיר בכך שכפל ביטוח עלול לגרום לצרכן לשלם פעמיים עבור שירות דומה.

לפני שמוותרים על פוליסה ותיקה בודקים גם את הצד השני. גיל, מצב רפואי ותנאי חיתום יכולים להשפיע על האפשרות לרכוש בעתיד ביטוח חלופי ועל המחיר שלו. פוליסה ותיקה עשויה לכלול תנאים שונים מפוליסה חדשה. לכן המטרה היא לצמצם כפל אמיתי, תוך שמירה על הכיסויים שהמשפחה באמת רוצה. אפשר להתחיל גם במחשבון הכפילות בביטוחי הבריאות.