מגייס דורש לשלם על קורס כתנאי לעבודה? מה מותר, מתי זו הונאה, מה עם הסכם הכשרה וחובת החזר, ואיך מגינים על עצמכם. מדריך למחפשי עבודה.
בשבוע האחרון עלו דיווחים על מחפשי עבודה שבראיון התבקשו לשלם על קורס הכשרה כתנאי לקבלה. התופעה לא חדשה. היא מופיעה במגוון תחומים: הייטק, נדל"ן, מכירות ופיננסים. לעיתים מדובר בהכשרה לגיטימית, ולעיתים בדרך למכור קורסים לאנשים שמחפשים עבודה.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
האם מותר למעסיק לדרוש תשלום כתנאי לקבלה?
ככלל, מעסיק לא אמור לגבות כסף מעובד כדי לקבל אותו לעבודה. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וחוקי העבודה הכלליים לא אוסרים מפורשות כל דרישה להכשרה, אבל עובד שמשלם למעסיק כדי לעבוד הוא סימן אזהרה ברור. בנוסף, אם ההכשרה היא חלק מהעבודה עצמה, השעות שהעובד משקיע בה עשויות להיחשב שעות עבודה שמחייבות שכר.
מה ההבדל בין הכשרה לגיטימית לבין מלכודת?
הכשרה לגיטימית:
- המעסיק מממן אותה, ולעיתים מחייב את העובד להישאר תקופה מסוימת.
- ניתנת אחרי חתימה על חוזה עבודה.
- תנאי ההחזר, אם יש, מוגדרים מראש ובאופן סביר.
נורות אדומות:
- "משרה מובטחת" רק אחרי תשלום על קורס.
- המגייס והקורס הם אותו גוף, או גופים קשורים.
- אין חוזה עבודה כתוב, רק "התחייבות" כללית.
- לחץ לשלם מיד, "המקום האחרון בקבוצה".
- המשרה עצמה מבוססת עמלות בלבד.
מה זה הסכם הכשרה עם חובת החזר?
חלק מהמעסיקים משקיעים בהכשרה יקרה, ומחתימים את העובד על התחייבות להישאר תקופה מסוימת. אם העובד עוזב מוקדם, הוא נדרש להחזיר חלק מהעלות. בתי הדין לעבודה בוחנים הסכמים כאלה לפי סבירות: האם ההכשרה באמת יקרה וייחודית, האם התקופה סבירה, והאם ההחזר יחסי לזמן שנותר.
דוגמה מספרית
מעסיק מממן קורס בעלות 12,000 ₪, ומחתים את העובד על התחייבות להישאר 12 חודשים. העובד עוזב אחרי 8 חודשים. הסכם סביר יקבע החזר יחסי, כלומר 4/12 מהעלות, כ-4,000 ₪. הסכם שדורש החזר מלא של 12,000 ₪ עלול להיחשב בלתי סביר. מנגד, עובד ששילם 8,000 ₪ מכיסו על קורס "כתנאי לקבלה", ובסופו לא התקבל, עלול להישאר בלי עבודה ובלי כסף.
האם מותר לקזז את עלות הקורס מהשכר?
חוק הגנת השכר מגביל ניכויים משכר העובד. ניכוי שלא מותר לפי החוק, או שהעובד לא הסכים לו בכתב, אסור. גם כשיש הסכמה, הניכוי לא יכול להוריד את השכר מתחת לשכר המינימום. במחשבון ברוטו נטו אפשר לבדוק מה צריך להגיע לחשבון.
מה עושים לפני שמשלמים?
- מבקשים חוזה עבודה כתוב עם שם המעסיק, השכר ותנאי ההעסקה.
- בודקים את החברה: רשם החברות, ביקורות של עובדים, קבוצות בתחום.
- שואלים כמה מבוגרי הקורס התקבלו בפועל, ומבקשים לדבר עם עובדים.
- לא משלמים במזומן או בהעברה לאדם פרטי.
- מבקשים להחזיר את עלות הקורס אם לא מתקבלים, בכתב.
מה עושים אם כבר שילמו?
- בתשלום בכרטיס אשראי, אפשר לבקש ביטול עסקה אם השירות לא סופק כפי שהובטח.
- עסקה מכר מרחוק (בטלפון או באינטרנט) כפופה לזכות ביטול לפי חוק הגנת הצרכן.
- תלונה לרשות להגנת הצרכן אם הוצג מצג שווא.
- תביעה קטנה להחזר כספי.
על הונאות אחרות אפשר לקרוא בעקיצה בארנק: איך מתמודדים עם הונאות כלכליות.
מה עם מחפשי עבודה שקיבלו דמי אבטלה?
מי שמקבל דמי אבטלה ומשתתף בקורס צריך לבדוק מול לשכת התעסוקה וביטוח לאומי אם זה משפיע על הזכאות. קורס במימון המדינה, דרך משרד העבודה, הוא חלופה לגיטימית לקורס פרטי.
איך מזהים מודעת דרושים חשודה?
מודעה שמבטיחה שכר גבוה במיוחד בלי ניסיון, ללא שם חברה, עם מספר טלפון בלבד, או שמזמינה ל"ערב מידע" ולא לראיון, מחייבת זהירות. גם הבטחה ל"הכנסה פסיבית" או לעבודה מהבית בשכר גבוה היא סימן מוכר. בדיקה פשוטה של שם החברה ברשת וחיפוש ביקורות של עובדים לשעבר יכולים לחסוך הרבה כסף ועוגמת נפש.
שאלות נפוצות
האם מעסיק יכול לדרוש תעודה מקורס מסוים?
כן, מעסיק יכול לדרוש הכשרה מסוימת כתנאי לקבלה. הבעיה היא כשהוא או גורם קשור אליו מוכר את הקורס.
האם ימי הכשרה אצל המעסיק הם ימי עבודה?
אם ההכשרה נדרשת על ידי המעסיק ולצורך העבודה, היא עשויה להיחשב עבודה שמחייבת שכר.
האם אפשר לבטל עסקה של קורס?
כן, בתנאים מסוימים לפי חוק הגנת הצרכן, במיוחד בעסקאות מרחוק.
מה זה "מגייס חיצוני" ומה מותר לו?
חברת השמה פועלת בשם המעסיק, והמעסיק הוא שמשלם לה. דרישה לתשלום מהמועמד היא סימן אזהרה.