בשבוע האחרון פרסמו כמה מענקיות הטכנולוגיה דוחות, ומניות הבינה המלאכותית המשיכו לנוע בתנודתיות גבוהה. במקביל, יותר ויותר מנהלי השקעות מזהירים מבועה. השאלה מעסיקה גם משקיעים פרטיים, שחלק גדול מהתיק שלהם, דרך קרנות מחקות מדדים, חשוף לאותן חברות.

מה זה בועה?

בועה היא מצב שבו מחירי נכס עולים הרבה מעבר לשווי שמוצדק לפי הרווחים או התזרים העתידי, בעיקר בגלל ציפיות והתלהבות. בשלב מסוים, הציפיות לא מתממשות, והמחירים נופלים. הקושי הוא שקשה לזהות בועה בזמן אמת, ורוב המשקיעים מבינים שהיא הייתה רק בדיעבד.

אילו סימנים כדאי לבדוק?

• מכפילים גבוהים: כשמניות נסחרות במכפיל רווח גבוה מאוד, השוק מתמחר צמיחה גדולה בעתיד. ראו מכפיל רווח.
• ריכוזיות: כשמספר קטן של חברות מהווה חלק עצום מהמדד.
• הנפקות וגיוסים חריגים: חברות צעירות מגייסות סכומים עצומים בשווי גבוה.
• מינוף: כשמשקיעים לווים כדי להשקיע.
• "הפעם זה שונה": כשמסבירים שהכללים הישנים לא חלים.
• השקעות מעגליות: כשחברות משקיעות זו בזו ומייצרות ביקושים זו לזו.

מה שונה מבועת הדוט-קום?

בשנת 2000, רבות מחברות האינטרנט לא הרוויחו כלל. כיום, חלק גדול מהחברות המובילות בתחום ה-AI הן ענקיות רווחיות עם תזרים מזומנים חזק. מצד שני, ההשקעות שלהן בתשתיות, כמו מרכזי נתונים ושבבים, גדלו מאוד, והשאלה היא אם ההכנסות מ-AI יצדיקו אותן. בנוסף, חברות קטנות יותר בתחום נסחרות לעיתים בשווי גבוה בלי רווח.

דוגמה מספרית: מה המשמעות של מכפיל גבוה?

מניה במכפיל רווח 50 אומרת שהמשקיע משלם 50 ₪ על כל שקל רווח שנתי. אם הרווח יגדל ב-30% בשנה במשך 5 שנים, הוא יגדל פי 3.7, והמכפיל על המחיר הנוכחי ירד לכ-13.5. זה נראה סביר. אבל אם הצמיחה תהיה רק 10% בשנה, הרווח יגדל פי 1.6, והמכפיל עדיין יעמוד על כ-31. במקרה כזה, השוק עשוי "לתקן" את המחיר כלפי מטה. כלומר, הסיכון אינו שהחברה גרועה, אלא שהציפיות גבוהות מדי.

מה קורה בקרנות מחקות?

מי שמשקיע בS&P 500 משקיע אוטומטית בענקיות הטכנולוגיה, שמשקלן במדד גבוה. משקיע שמחזיק גם קרן נאסד"ק וגם מניות טכנולוגיה בודדות, חשוף לאותו סיכון כמה פעמים. כדאי לבדוק את החשיפה הכוללת לסקטור.

מה עושים עם התיק?

1. בודקים פיזור: אם יותר מ-30%-40% מהתיק בסקטור אחד, כדאי לשקול איזון.
2. לא מנסים לתזמן: הניסיון לצאת לפני הנפילה ולחזור לפני העלייה נכשל לעיתים קרובות. ראו תזמון שוק.
3. מאזנים מחדש: מוכרים חלק ממה שעלה הרבה, וקונים ממה שנשאר מאחור, כדי לחזור להקצאה שנקבעה מראש.
4. שומרים על אופק: כסף שנדרש בשנים הקרובות לא צריך להיות במניות תנודתיות.
5. מכירים את הסיכון: בתיק פנסיה לטווח ארוך, ירידה משמעותית עשויה להתאזן, אבל רק אם לא מוכרים בלחץ.

מדריך נוסף: השקעה בבינה מלאכותית.

האם צריך למכור הכול?

לא. בועות יכולות להימשך שנים, ומי שמוכר מוקדם עלול לפספס עליות גדולות. במקום החלטה של הכול או כלום, עדיף לקבוע הקצאה לפי פרופיל הסיכון, ולהקפיד עליה.

איך יודעים שהבועה מתחילה להתפוצץ?

אין סימן ודאי. בבועות קודמות, הנפילה התחילה לעיתים קרובות אחרי העלאות ריבית, אכזבה מרווחים, או בעיה בחברה מרכזית שהובילה לבחינה מחדש של כל הסקטור. ירידה של 20% במניות המובילות אינה בהכרח סוף הבועה, ולעיתים היא רק תיקון בתוך מגמה עולה. לכן ניסיון "לקרוא את הסימנים" בזמן אמת קשה גם למקצוענים.

מה עם מניות ישראליות בתחום?

בבורסת תל אביב ובנאסד"ק נסחרות חברות ישראליות שפועלות בתחומי השבבים, הסייבר והתוכנה, וחלקן נהנות מהביקוש לבינה מלאכותית. גם הן עשויות להיפגע אם הבועה תתפוצץ, ולעיתים בעוצמה רבה יותר, כי הן קטנות יותר ונזילות פחות. משקיע שמחזיק אותן לצד קרנות מחקות גלובליות מגדיל את החשיפה לסקטור.

שאלות נפוצות

האם מניות AI בבועה?

אין תשובה ודאית. יש סימנים של התלהבות, אבל גם רווחים אמיתיים. ההחלטה צריכה להתבסס על פיזור ועל אופק השקעה.

האם כדאי להעביר את הפנסיה למסלול סולידי?

לא בגלל כותרות. שינוי מסלול צריך להתבסס על הגיל, על אופק החיסכון ועל רמת הסיכון המתאימה.

מה ההבדל בין תיקון לשוק דובי?

תיקון הוא ירידה של 10% מהשיא, ושוק דובי הוא ירידה של 20% ויותר.

האם קרן S&P 500 חשופה ל-AI?

כן, במידה רבה, בגלל המשקל הגבוה של ענקיות הטכנולוגיה במדד.