להערכת מידרוג, שיעור החובות הבעייתיים יעלה מרמה של כ-2.5% בתחילת 2020 לכ-4.0%-4.5% ושיעור ההוצאות להפסדי אשראי יזנק מכ-0.3% לכ-0.8%-1.1%. עם זאת, רמת הלימות ההון תחזור לרמות הנוכחיות בטווח הבינוני וככל שהמשבר יסתיים עד תום הרבעון השני

רמת הלימות ההון של הבנקים בישראל תישחק בטווח הקצר, אבל היא טובה וצפויה לספוג את נזקי משבר הקורונה. כך סבורים כלכלני חברת מידרוג בדוח מיוחד שהוציאו על המערכת הבנקאית בעקבות המשבר.

לדברי מידרוג, בעקבות התפשטות הנגיף, השיתוק החלקי או המלא של מגזרים שלמים והפגיעה בסחר העולמי, שוקי ההון מגיבים בירידות חדות בשבועות האחרונים ובתנודתיות רבה, תוך פגיעה משמעותית בנגישות לשוק ההון עבור חברות רבות וגידול בעלויות המימון. להערכת מידרוג, האפשרות של מיתון בכלכלות מובילות  בעולם, כולל המשק המקומי, בשנת 2020 היא הנחת הבסיס, וככל שלא תושג שליטה על קצב התפשטות נגיף הקורונה עוצמת המיתון צפויה להעמיק.

לדברי כלכלני מידרוג, מתחילת חודש מרץ, נרשמה ירידה של כ-20% במדד מניות הבנקים, המשקפת את השפעות משבר הקורונה על הסביבה העסקית ואת האי ודאות האופפת את השווקים. זאת כאשר לבנקים המרכזיים, שהיו השחקן המרכזי במשבר של 2008, יש דרגות חופש מועטות יותר כאשר סביבת הריבית אפסית ולאחר הורדות הריבית הדרמטיות של הפד במהלך חודש מרץ – של 150 נקודות בסיס, הריבית בארה"ב נעה בטווח של 0.0%-0.25% וברמה נמוכה היסטורית. במקביל, מרווחי איגרות החוב של הבנקים נפתחו בכ-0.4% בממוצע מתחילת חודש מרץ, וביחד עם העלייה בעקומי הבסיס הובילו לגידול בעלות המקורות שלהם.

ביטוי עוצמתי לעליית הסיכון בסביבה העסקית, משתקף בזינוק החד במספר דורשי העבודה החדשים בלשכת התעסוקה בהשוואה לחודש ינואר 2020, מכ- 165 אלף למעל 1 מיליון (כ-90% מזה כתוצאה מחל"ת), ולעלייה דרמטית בשיעור האבטלה לרמה של מעל 24%, בשל השבתת מגזרים שלמים במשק הישראלי בהתאם להוראות הממשלה, כאשר המשק פועל במתכונת מצומצמת מאוד. אל מול זה הציגה הממשלה תוכנית הרחבה פיסקלית בהיקף של כ-80 מיליארד שקל הכוללת מענקים ותמיכה למגזר העסקי, רשת ביטחון סוציאלית לשכירים ועצמאיים, סיוע תקציבי למערכת הבריאות והמרצת המשק, וצפויה למתן מעט את השפעת הסגר וסגירת המשק ולהקל על הסביבה העסקית עבור הבנקים.

במידרוג סבורים כי הפרופיל הפיננסי של המערכת הבנקאית בנקודת הכניסה למשבר זה הוא טוב עם מדדי סיכון בולטים לטובה בתיק האשראי, רווחיות סבירה וכרית הונית משמעותית, בעלת קיבולת ספיגת הפסדים טובה במגוון תרחישי קיצון, אולם תרחיש קיצון זה חריג במאפייניו. לדבריהם, בטווח הקצר צפויה פגיעה מהותית באיכות הנכסים של מערכת הבנקאית, בשל עליית סיכון הלווים של משקי בית ועסקים קטנים ובינוניים, נוכח השבתה של חלק ניכר מהפעילות העסקית במשק כתוצאה מחשיפה ישירה ומיידית לשיבוש בשרשרת הערך הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע במשק, עלייה בשיעור האבטלה, ופגיעה משמעותית בנגישות למקורות מימון, כאשר מגזר העסקים הקטנים והזעירים ("SME"), חווה פגיעה משמעותית באיתנותו הפיננסית ובנזילות. לחצים אלה צפויים להוביל להערכת מידרוג לעלייה משמעותית בהיקף ובשיעור החובות הבעייתיים ובשיעור ההוצאות להפסדי אשראי בשנת 2020.

תחת תרחיש של צמיחה שלילית של כ-2.5%, עלייה באבטלה לכ-7% (ברמה השנתית) וקיבוע ההפסדים הקיימים בשוק ההון, מעריכים במידרוג כי שיעור החובות הבעייתיים יעלה מרמה של כ-2.5% בתחילת 2020 לכ-4.0%-4.5% ושיעור ההוצאות להפסדי אשראי יזנק מכ-0.3% לכ-0.8%-1.1% (כ-4%-6% מהון העצמי) – רמות שנצפו רק במשברים קודמים. יחד עם זאת, מציינים במידרוג כי בשלב זה קיימת אי ודאות גבוהה לגבי תוצאות המשבר הכלכלי כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה על הסביבה הכלכלית בכלל ועל המערכת הבנקאית בפרט.

כמו כן, צפוי לחץ על רווחיות הבנקים כתוצאה משחיקה בהכנסות שאינן מריבית ובהכנסות מריבית נטו, בשל קיטון צפוי בתיק האשראי לאור התכווצות הפעילות הכלכלית והתייקרות מחירי מקורות המימון הסיטונאיים בשל פתיחת המרווחים המשמעותית ועליית ריבית איגרות החוב הממשלתיות. עם זאת, מעריכים במידרוג כי הבנקים יוכלו לפצות חלקית על כך באמצעות גלגול עליית הריבית ופרמיית הסיכון לחלק מהלווים. גם פעילות הלקוחות בשוקי ההון והשחיקה בשווי הנכסים המנוהלים ישפיעו על ההכנסות מעמלות במערכת.

לדברי כלכלני מידרוג, ואומנם בשלב זה קשה להעריך את היקף ההשפעה של המשבר על היקף ההון של הבנקים, אך הם סבורים כי רמת הלימות ההון של הבנקים טובה וצפויה לספוג את נזקי המשבר. זאת לאור צעדי החיזוק של הבנקים לאורך השנים האחרונות, כפי שמשתקף ביחסי הלימות הון רובד 1 והון כולל של כ-11.2% וכ- 14.6%, בהתאמה נכון ל-31 בדצמבר  2019, אשר עומדים בפער משמעותי מול הדרישה הרגולטורית (הן של הון רובד 1 והן ההון הכולל). במידרוג מציינים כי הפיקוח על הבנקים, על רקע הגידול הגבוה בביקוש לאשראי של המשק מאז פרוץ משבר הקורונה, הפחית את דרישות ההון מהבנקים המסחריים בנקודת אחוז, במטרה להגדיל את המקורות של המערכת הבנקאית לצורך המשך העמדת אשראי למשקי הבית ולמגזר העסקי. במידרוג סבורים כי הקלות אלה בהלימות ההון לתקופה מוגבלת בזמן לוחצות את סיכון האשראי של הבנקים בזמן הקצר ופוגמות בפרופיל הסיכון של המערכת. אולם, הקלות אלה צפויות להקל על נגישות המשק למקורות מימון וביחד עם ההרחבות הפיסקלית והמוניטרית עשויות למתן את היקף הפגיעה מהמשבר, עומק המיתון ויכולת יציאת המשק ממנו.

במידרוג צופים, כי רמת הלימות ההון, לאחר שתישחק בטווח הקצר, תחזור לרמות הנוכחיות בטווח הזמן הבינוני וככל שהמשבר יסתיים עד לתום הרבעון השני. כמו כן, להערכתם למערכת הבנקאית פרופיל נזילות בולט לטובה, התומך בגמישות העסקית וביכולת התמודדותם של הבנקים עם המשבר. במידרוג לא צופים בשלב זה סיכון נזילות משמעותי למערכת (בעיקר במגזר השקלי), גם נוכח מבנה מקורות יציב יחסית הנסמך על מרכיב מהותי של פיקדונות קמעונאיים, שהוכיחו יציבות גבוהה לאורך משברים קודמים. בנוסף מציינים במידרוג, כי להערכתם המערכת הבנקאית נהנית גם מתמיכת מדינה גבוהה ובפרט בתקופה זו, שתומכת ביציבותה.
עוד סבורים במידרוג כי הגברת השימוש של לקוחות מפלחי אוכלוסייה רחבים יותר באמצעים דיגיטליים בשל הגבלות התנועה והקרבה הפיזית תספק לבנקים הזדמנויות להתייעלות תפעולית ולחיזוק המותג שלהם בטווח הבינוני.

בשני העשורים האחרונים גדלו מספר התלמידים, מספר הכיתות ומספר המורים, כך שמספר התלמידים למורה ירד תקופה זו באופן בולט. השכר החודשי הממוצע עמד בשנת 2017 על 11,612 שקל לעומת 6,859 שקל ב-2005, גידול של כ-69%

בשנת הלימודים תש"ף (2019-2020) גדל מספר עובדי ההוראה במערכת החינוך בישראל מ-179 אלף ל-182 אלף, גידול של 1.6%. מספר עובדי ההוראה החדשים נותר ללא שינוי לעומת השנה הקודמת, ועמד על 11 אלף. כך עולה מההודעה השנתית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על עובדי הוראה במערכת החינוך, המספקת גם מבט על מגמות רב שנתיות על היקף ההוראה, תחלופת עובדי הוראה, שכר חודשי ממוצע ואינדיקטורים נבחרים.

בשנים תשע"א-תש"ף, התווספו למערכת כ-43 אלף עובדי הוראה וכ-2 מיליון שעות עבודה שבועיות.

במהלך שני העשורים האחרונים גדל מספר התלמידים ב-44% בחינוך היסודי, ב-24% בחטיבות הביניים וב-43% בחטיבות העליונות. בתקופה זו מספר הכיתות גדל ב-56%, 43% ו-55%, בהתאמה, מספר המורים גדל ב-59%, 85% ו-55%, בהתאמה ומספר המשרות המלאות גדל ב-64%, 53% ו-47%, בהתאמה.

כתוצאה מזה, מספר התלמידים למורה ירד בשני העשורים האחרונים באופן בולט.

באשר לשכר עובדי ההוראה, הרי שהשכר החודשי הממוצע עמד בשנת 2017 על 11,612 שקל לעומת 6,859 שקל ב-2005, גידול של כ-69%. השכר השנתי לשעת עבודה שבועיות עמד ב-2017 על 4,846 שקל לעומת 3,591 שקל ב-2005, גידול של כ-34%.

השכר השנתי למשרה מלאה עמד ב-2017 על כ-167 אלף שקל לעומת כ-130 אלף שקל ב-2010 וכ-100 אלף שקל בשנת 2000, גידול של כ-67% בשנים 2000-2017.

פערי השכר בין גברים לנשים פחתו ב-13% בשנת 2000 ל-8% בשנת 2017. לעומת זאת, פערי השכר בין ותיקים (גילאי 55-64) לצעירים (גילאי 25-34) התרחבו מ-93% ל-111%, בהתאמה.

בית החולים איכילוב משיק את בוט הבריאות בשפה העברית. ייתן מענה לסדרת שאלות על קורונה, יעריך את מצב הפונה ויציע פעולות בהתאם לאבחנה

עוד שיטה חדשנית מצטרפת למאגר הכלים למאבק בקורונה. בית החולים איכילוב משיק את בוט הבריאות של מיקרוסופט לבדיקה מהירה של סימפטומים לקורונה. המערכת, מבוססת בינה מלאכותית וענן, נותנת מענה לשאלות בנושא קורונה ויכולה להעריך באמצעות שיחת צ'אט קצרה את מצב הפונה לפי תיאור סימפטומים וגורמי סיכון ולהציע את הפעולות הבאות בהתאם – המשך מעקב אחר התפתחות הסימפטומים, פנייה למד"א, פנייה לקופת חולים או הגעה למיון.

הבוט שעומד לרשות הציבור הרחב באתר איכילוב, בשפה העברית, יסייע למתן מענה ראשוני ומיידי לקהילה וכן יתרום להקלת העומס על מערכת הבריאות כשיפנה למטפלים זמן נוסף לטיפול בחולים. מדובר בכלי תומך החלטה והתוכן בו מבוסס על תכנים של ארגון הבריאות האמריקאי,ה-CDC, עם התאמות לשוק הישראלי. חשוב לומר שהמערכת לא נועדה לשמש לדיאגנוזה או לטיפול במצבים רפואיים, ולא נועדה להחליף את הצוות הרפואי, אלא להנגיש מידע למשתמשים ולעזור להם.

בית החולים איכילוב הוא הראשון בישראל לאמץ  את הבוט וכן היה חלק מרכזי בהתאמתו לשוק הישראלי ומצטרף בכך לבתי חולים במערכות הבריאות של ארה"ב, פינלנד, אירלנד ודנמרק.

 

עוד בנושא חדשות

• טריוויה
• לא רק לקבל – גם לדעת לנצל: כל מה שכדאי לדעת על קאשבק דרך אפליקציות חכמות

על פי תקנות מיוחדות שפרסמה הרשות בשל משבר הקורונה, עובדים בעלי רכב שהוצאו לחל"ת – לא יחושב להם שווי שימוש לפי חודש קלנדרי מלא, כמו בימי שגרה. התנאי – החזרת הרכב למעסיק    

רשות המסים תאפשר זקיפת שווי שימוש ברכב יחסי לעובדים אשר הוצאו לחל"ת והחזירו את הרכב למעסיק. זאת לאור המצב המיוחד שנוצר בעקבות התפשטות נגיף הקורונה ויציאת עובדים רבים לחל"ת לתקופה שאינה ידועה. הנחיות שפרסמה הרשות בנושא זה ניתנות במסגרת שורת הקלות שנותנת הרשות במטרה לסייע ולהקל על הציבור, בכל הקשור להשלכות התפשטות נגיף הקורונה.

ככלל, מעסיק שהעמיד לרשות העובד רכב צמוד, נדרש לזקוף לעובד הכנסה בהתאם לשווי שנקבע בתקנות מס הכנסה. על כן, מעסיק שהעמיד לרשות עובד רכב צמוד נדרש לחייב את שכרו של העובד בשווי השימוש. על פי התקנות, גם כאשר הרכב היה ברשות העובד רק בחלק מהחודש הרי שיש לזקוף שווי רכב מלא. החריג לכלל זה, הוא מצב בו לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד במהלך חודש קלנדרי מלא, כלומר בעת תחילת עבודה או סיומה, כגון מצב של פיטורים. במצב כזה ייזקף שווי רכב באופן יחסי לימי ההעסקה במהלך החודש.

על פי ההנחיות החדשות, הוחלט להקל ולקבוע כי עובד שיצא לחל"ת בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, ובאותו מועד או לאחריו החזיר את הרכב שהוצמד לו למעסיק, ייזקף לו שווי שימוש ברכב באופן יחסי לימים בחודש שבהם הרכב היה ברשותו. זאת במקום זקיפת שווי שימוש לחודש מלא כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה. שווי שימוש יחסי יחושב גם בעת חזרתו של עובד מחל"ת, אם קיבל רכב מהמעסיק במהלך החודש.

 שווי השימוש יחושב כאמור, לפי מועד החזרת הרכב למעסיק, ולא לפי מועד יציאת העובד לחל"ת. כמו כן, תנאי להקלה הוא שממועד החזרת הרכב למעסיק על ידי העובד ועד לחזרת העובד לעבודה לא העמיד לרשותו המעסיק רכב.

המענק יינתן לכל עצמאי מעל גיל 20 שהכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 2,000 שקל. את התביעה ניתן להגיש באמצעות טופס מקוון, באזור האישי באתר רשות המסים, החל מ-2 באפריל 2020

מענק הסיוע לעצמאים שהבטיחה הממשלה בעקבות משבר הקורונה ושיתוק המשק הישראלי, יוצא לדרך. במסגרת התוכנית הכלכלית הכוללת בהיקף 80 מיליארד שקל, אישרה היום הממשלה את התקנות לשעת חירום שנועדו לסייע לעסקים קטנים ובינוניים ולאוכלוסיית העצמאים שהכנסתם ירדה בצורה משמעותית בתקופה זו.

בתקנות שאושרו נקבע כי מענק הסיוע יינתן באמצעות רשות המסים לאוכלוסיית העצמאים הזכאים לכך, זאת בכפוף לתנאי הסף שנקבעו. לצורך קבלת המענק, תוגש תביעה בהליך פשוט, באמצעות טופס מקוון, באזור האישי באתר רשות המסים. את התביעות לקבלת המענק ניתן להגיש בתוך 60 ימים מיום פרסומן ברשומות של התקנות – 2 באפריל 2020. בדיקת הזכאות וחישוב סכום המענק יבוצעו על ידי רשות המסים ויוצגו באזור האישי. המענק ישולם לכל עצמאי לאחר קביעת הזכאות, באמצעות זיכוי חשבון הבנק.

מענק הסיוע יעמוד על 65% מהכנסתו מעסק הממוצעת לחודש של כל עצמאי לשנת 2018, ואם העסק נפתח בשנת 2019 אזי בהתאם לנתוני שנת 2019, אך הסכום לא יעלה על 6,000 שקל. החל מהכנסה חודשית ממוצעת של 16,000 שקל סכום המענק יפחת בהדרגה עד 3,000 שקל.

יצוין כי לעצמאי אשר החל לפעול מ-1.1.19 ועד 1.9.19, הותאמו התנאים הנדרשים כך שייבחנו בהתאם לנתוני שנת 2019, במקום נתוני שנת 2018. עצמאים אלה יוכלו להגיש תביעה לאחר הגשת הדוח לשנת 2019 . ככל שהדוח כבר הוגש, ניתן להגיש תביעה אך היא תיבחן מיד לאחר חג הפסח.

מה הם תנאי הסף הדרושים לקבלת המענק?  

– מענק הסיוע יינתן לעצמאי אשר מלאו לו בשנת 2019, 20 שנה ושהוא בעל עסק פעיל לכל הפחות בכל תקופה שבין ה- 1.9.19 ל- 29.2.20.

– הכנסתו החייבת של העצמאי לשנת המס 2018 אינה עולה על 240,000 שקל. יצוין כי מדובר בהכנסה מכל המקורות לפי פקודת מס הכנסה בתוספת הכנסה פטורה ולפני קיזוז הפסד עסקי, אך היא אינה כוללת את רווחי ההון של היחיד ושבח המקרקעין שלו.

– הכנסתו החייבת, החודשית, הממוצעת, מעסק של העצמאי, לשנת המס 2018, עולה על 2,000 שקל.

– צירוף הכנסתם החייבת של העצמאי ובן זוגו לשנת המס 2018 אינה עולה על 340,000 שקל.

– מחזור עסקאותיו של העצמאי בחודשים מרץ-אפריל 2020, ירד ביחס למחזור עסקאותיו בתקופה המקבילה בשנת 2019, בסכום אשר עולה על 25%. ככל שהעסק החל את פעילותו לאחר 1.3.19 ייבחן התנאי באשר לתקופה המקבילה ביחס לממוצע מחזור העסקאות מיום תחילת פעילותו ועד 29.2.20.

– העצמאי הגיש דוח שנתי למס הכנסה לשנת 2018, ולגבי עסק שנפתח בשנת 2019 דוח כאמור לשנת המס 2019 (ככל שהיה חייב בהגשת דוח) וכן דיווחי מע"מ בהתאם למועדים הנדרשים.

– לא היו לעצמאי הפרות שונות בתחום ניהול פנקסי חשבונות לפי פקודת מס הכנסה, כאמור בסעיף 17א לחוק מענק עבודה.

– המענק ייחשב כהכנסה לעניין פקודת מס הכנסה, אך לא יחויב בביטוח לאומי ולא יחויב במע"מ.

רה"מ הודיע על מענק חד פעמי לקשישים ולכל ילד עד גיל 18 עד ארבעה ילדים במשפחה. השאלות הפתוחות: מאיפה המימון ומתי בפועל ייכנס הכסף לחשבונות הבנק   

על רקע משבר הקורונה, המשק המשותק ונתוני האבטלה שנוסקים מיום ליום, הכריז אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו על סיוע כלכלי מיידי לאזרחים לקראת חג הפסח.

נתניהו הודיע על חלוקת מענק חד פעמי של 500 שקל לקשישים ולכל ילד עד גיל 18 ועד ארבעה ילדים במשפחה. לדברי נתניהו, "המענקים ייכנסו ישירות לבנק – בלי טפסים, בלי ביורוקרטיה – ישר לחשבון הבנק".

עלות המענק הכוללת מוערכת ב-1.5 מיליארד שקל, והיא מיתוספת לתוכנית הסיוע הרחבה למשק בהיקף 80 מיליארד שקל שעליה הכריזו נתניהו ומשרד האוצר.

למרות דבריו של נתניהו, עולות כמה בעיות בנוגע למהלך. בעיה ראשונה היא בעיית המימון, כאשר על משרד האוצר למצוא את המקורות הכספיים למימון עלות המענק.

בעיה נוספת היא שלמרות ההכרזה, מהלך שכזה מחייב חקיקה בכנסת ומדובר בלוח זמנים צפוף ביותר אם המטרה היא לשגר את המענקים לקראת חג הפסח.

עוד בעיה היא טכנית ונוגעת לאופן חלוקת המענקים. המענקים אמורים להיכנס ישירות לחשבונאות הבנק של כל מקבלי קצבאות בישראל, אלא שהקצבאות הרגילות של הביטוח הלאומי לילדים משולמות ב-20 בכל חודש וקצבאות הזקנה משולמות ב-28 בכל חודש, כך שלפי לוח הזמנים הזה, המענקים לא יספיקו להגיע לחשבונות הבנק של הזכאים לפני ערב החג.

הפטור בעקבות משבר הקורונה יוענק לשלושה חודשים. עסקים ששילמו מראש ארנונה שנתית יקבלו החזר. משרד הפנים מבקש להטיל חלק מהשיפוי על הרשויות, ונכון לעכשיו קיימים פערים בין הצדדים באשר להיקף השיפוי

הפטור מארנונה לעסקים בעקבות משבר הקורונה עומד לצאת לדרך. מדובר על פטור בהיקף כולל של 3 מיליארד שקל. נכון לעכשיו, מה שמעכב את יציאת הפטור לפועל הם פערים בין הרשויות המקומיות למשרד הפנים, אשר מבקש להשית אחוז קטן מהשיפוי על הרשויות.

מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, מסר בסקירה בפני ועדת הכספים של הכנסת כי במסגרת הפטור שיוענק לשלושה חודשים לעסקים ברשויות המקומיות ישופו הרשויות בתמורה על ידי הממשלה ולא יפגעו, כאשר במקביל ינחה המשרד את הרשויות לדחות את תשלום הארנונה עד 1 במאי ללא ריבית.

לדברי כהן, "הפטור בהיקף כולל של 3 מיליארד שקל יינתן לכולם, למעט אותם עסקים שממשיכים לפעול או משרדי ממשלה. עסקים ששילמו מראש ארנונה שנתית, יקבלו החזר. אנחנו בישורת האחרונה של המהלך, סיימנו עם העבודה המסודרת הזו, יש נקודה אחת שאני מאמין שביום-יומיים הקרובים נסכם – נציגי האוצר מתעקשים שאחוז מסוים מהחבילה בכל זאת יושת על הרשויות והגופים המקומיים מתנגדים ודורשים שהשיפוי יהיה 100 אחוז. לכל עירייה הסדר משלה מול העסקים, וכל עירייה מתרגמת את הפטור לפי ההסדר שלה. בנוסף אנחנו ממליצים לעיריות לשלב בין הנחה לתשלום הדרגתי שיגדל לקראת סוף השנה לגבי יתרת תשלומי הארנונה, כדי שלא תהיה לעסקים קפיצה מיידית בתשלום".

איתי חוטר, סמנכ"ל כלכלה במרכז השלטון המקומי, הטיל ספק בדברי מנכ"ל משרד הפנים. לדבריו, "המנכ"ל מצייר מודל קצת ורוד למודל השיפוי, אתמול יצא מכתב של 190 ראשי רשויות, שמסביר שאנחנו עדיין בפערים משמעותיים, על אף שמשרד האוצר מכוון להשתתפות עצמית שלכאורה בשוליים, יש עדיין פערים איך יינתן השיפוי, ומה שהרשויות הולכות לקבל. אנחנו בשיח, מקווה שבימים הקרובים נצליח לסגור את הפערים". למשרד הפנים לפרסם עד ליום ראשון נוהל ברור לעניין הפטור מארנונה

יו"ר ועדת הכספים הזמנית, ח"כ עודד פורר, הפציר במשרד הפנים להוציא נוהל מסודר להליך, "כדי שאנשים יידעו למי ללכת, ואיך זה עובד ואיך זה לא עובד", וקרא לפרסמו עד ליום ראשון הקרוב.

המספר הכולל של דורשי העבודה הפעילים בישראל עומד על 969,693 בני אדם, כולל חלק מהמתייצבים מהתקופה שקדמה למשבר. שיעור האבטלה בפברואר עמד על פחות מ-4%

משבר הקורונה ממשיך לגבות מחיר כבד גם במישור הכלכלי כאשר מדי יום מצטרפים עוד אנשים למעגל האבטלה. מסיכום הנתונים של חודש מארס עולה כי מתחילת החודש נוספו 811,824 דורשי עבודה חדשים – 89.8% מהם בחל"ת, 6.4% פוטרו.

מאתמול, 30 במארס, ועד הבוקר, 31 במארס, נוספו 7,130 דורשי עבודה חדשים. שיעור האבטלה שעמד בתחילת מארס על פחות מ-4% נסק ל-23.3%.רוב המתייצבים החדשים הם נשים, ורובם מקבוצת הגילאים 20-34.

המספר הכולל של דורשי העבודה הפעילים בישראל עומד על 969,693 בני אדם, כולל חלק מהמתייצבים הפעילים מהתקופה שקדמה למשבר, שמספרם עומד על כ-160 אלף.

מדובר על 270 אלף גמלאים שהיו אמורים לספוג קיצוץ של 1.3% בגמלה בשל גיל הפרישה הנמוך של הנשים

הממונה על רשות שוק ההון, ד"ר משה ברקת, הודיע היום על דחיית ההפחתה בקצבאות העמיתים בקרנות הוותיקות, שהייתה אמורה לצאת לפועל בתחילת חודש אפריל, עד חודש ינואר 2021.

על פי הודעת הרשות, "בשל המצב הפוליטי בישראל, שכלל שלוש מערכות בחירות רצופות, ולא איפשר קידום אפקטיבי של החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים, החליט הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת, על דחיית ההפחתה".

הדחייה, שנעשתה בתיאום עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי חוקתי) רז ניזרי, תאפשר לכנסת להשלים את הליך החקיקה הנדרש, מה שעשוי לייתר את הצורך בהפחתה.

כזכור, בקיץ 2019 נדחתה ההפחתה, גם אז בשל המצב הפוליטי, ועל רקע הניסיונות הבלתי פוסקים להמשיך ולהשלים את התשתית החוקתית להעלאת גיל הפרישה. לאחר מכן, פורסם על ידי שר האוצר תזכיר חוק בעניין, שהיה על דעת ראש הממשלה, אשר במסגרתו הוצע מתווה להעלאת גיל הפרישה באופן שישפיע על שיעור ההפחתה הנדרש.

נוכח העובדה כי ישראל נקלעה פעם נוספת למצב חריג, יוצא דופן וייחודי, שלא ניתן היה לצפות מראש, במסגרתו פוזרה הכנסת ה-22 מבלי שניתן היה להשלים את החקיקה, החליט הממונה על דחיית המהלך, כאמור, עד חודש ינואר 2021.

מדובר על כ-270 אלף גמלאים שהיו אמורים לספוג קיצוץ של 1.3% בגמלה החל מחודש אפריל.

החברה הציגה רווח נקי של 91 מיליון שקל ב-2019, גידול של 122% לעומת אשתקד, וצמיחה של 47% בהיקף הנכסים המנוהלים לכ-117 מיליארד שקל. החברה התייחסה בדוחות למשבר הקורונה: להערכת ההנהלה, החברה ערוכה להתמודד בצורה מיטבית עם אתגרי התקופה

אלטשולר שחם גמל ופנסיה בע"מ דיווחה על תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2019.

הכנסות החברה בשנת 2019 הסתכמו בכ-699.5 מיליון שקל, גידול של כ-32.9% בהשוואה לכ-526.5 מיליון שקל בשנת 2018 וזאת בעיקר עקב הצמיחה בהיקף הנכסים המנוהלים. הכנסות החברה ברבעון הרביעי לשנת 2019 הסתכמו בכ-200.8 מיליון שקל, גידול של כ-43.6% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2018. הצמיחה בהכנסות נובעת בעיקר מדמי ניהול מקופות גמל וקרנות פנסיה, שגדלו בכ-39.6% לכ-194.9 מיליון שקל.

הרווח הנקי בשנת 2019 הסתכם בכ-91 מיליון שקל לעומת כ-40.7 מיליון שקל בשנת 2018. הגידול ברווח הנקי קוזז בחלקו עקב הקצאת כתבי אופציה לעובדי החברה. ברבעון הרביעי לשנת 2019 הסתכם הרווח הנקי ב-31.2 מיליון שקל לעומת סך של כ-4.1 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2018. בהתאם למדיניות חלוקה של 75% מהרווח הנקי, החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד לבעלי מניותיה בסך של 23 מיליון שקל.

מספר העמיתים בקרנות הפנסיה של החברה ממשיך לצמוח ונכון לסוף הרבעון הרביעי לשנת 2019 עמד על כ-116,474 עמיתים, זאת בהשוואה ל-46,233 עמיתים בסוף שנת 2018 המהווה גידול של כ-152%.

נכסי קרנות הפנסיה של החברה גדלו מסך נכסים של 3.7 מיליארד שקל בסוף שנת 2018, לסך נכסים של כ-8 מיליארד שקל נכון ל-31 בדצמבר 2019. מדובר בגידול בשיעור של כ-116% בנכסי הקרנות. הגידול נבע בעיקר מהמשך צמיחה מואצת הכוללת גיוס לקוחות חדשים כתוצאה מבחירת קרן הפנסיה של החברה כאחת מארבע קרנות נבחרות על ידי רשות שוק ההון.

היקף הנכסים המנוהלים של החברה נכון ל-31 בדצמבר 2019 הסתכם בכ-117.2 מיליארד שקל, המהווה צמיחה של כ-47.2% בהשוואה לסוף שנת 2018, אז הסתכם היקף הנכסים המנוהלים בכ-79.6 מיליארד שקל. נכון לסוף הרבעון השלישי לשנת 2019 הסתכם היקף הנכסים המנוהלים של החברה בכ-104 מיליארד שקל. שוק הגמל והפנסיה בישראל צמח בשנת 2019 בכ-18.8% בלבד בהיקף הנכסים המנוהלים.

הגידול בנכסים שבניהול החברה נובע בעיקר מההובלה בתשואות אשר תרמה, בין היתר, להמשך חיזוק המותג ולגידול בהעברת צבירות ובהפקדות לקופות הגמל וקרנות ההשתלמות של החברה. נכסי הגמל של החברה בשנת 2019 גדלו מסך של כ-75.9 מיליארד שקל בסוף שנת 2018 לכ-109.2 מיליארד שקל בסוף שנת 2019. נכון ל-31.12.19 אלטשולר שחם היא החברה הגדולה ביותר בשוק קופות הגמל (לרבות תוכנית חסכון לכל ילד) והיא מחזיקה בנתח שוק של כ-20.4% מסך הנכסים המנוהלים בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות וזאת לעומת 16.5% ליום 31 בדצמבר 2018. כמו כן, נתח השוק של החברה בקופות גמל להשקעה נכון ל-31.12.19 הוא 55%.

כזכור, ב-22 ביולי 2019 הונפקה החברה ומניותיה נרשמו למסחר בבורסת תל אביב.

ההון העצמי נכון ל-31 בדצמבר 2019 הסתכם בכ-226.1 מיליארד שקל.

באשר למשבר הקורונה, מסרה החברה כי למשבר זה ולהשפעתו על שוקי ההון יש קשר לירידה בנכסי החברה, ועל ההכנסות הצפויות והרווחיות הצפויה וזאת, בין היתר, לאור ההשפעה על היקף הנכסים המנוהלים על ידי החברה והחברות האחרות בתחום, לאור שינויים בתשואות, קיטון אפשרי בקצב ההפקדות ומשיכות של כספים.

בהקשר זה, למועד פרסום הדוח חלה ירידה לא מהותית בהיקף הנכסים המנוהלים על ידי החברה ביחס להיקף הנכסים אשר נוהלו על ידה ב-31 בדצמבר 2019. עם זאת, להערכת הנהלת החברה, החברה ערוכה להתמודד בצורה מיטבית עם אתגרי התקופה וההתפתחויות בשוקי ההון במהלך משבר הקורונה, בין היתר הודות להיקף הנכסים הגדול המנוהל בחברה, פיזור יתרת הנכסים על כ-1.6 מיליון לקוחות, המותג החזק והבולטות בניהול ההשקעות בכל שנות פעילותה כמו גם הנגישות והזמינות ללקוחותיה. החברה נקטה ותמשיך לנקוט צעדים ופעולות להיערכות והתמודדות מיטבית עם השלכות המשבר כאשר צעדים אלה עשויים אף להטיב עם החברה גם בתקופה שאחריו. צעדים אלה כוללים, בין היתר, המשך פיתוחים לשיפור היכולות הטכנולוגיות אשר עשויים לייעל את התפעול השוטף של החברה לצד חיזוק ועיבוי הקשרים עם ערוצי ההפצה השונים.

יאיר לוינשטיין, מנכ"ל אלטשולר שחם גמל ופנסיה: "אנו מסכמים שנה נוספת של צמיחה בהיקף הנכסים המנוהלים בכלל המוצרים של החברה ועלייה ברווח הנקי לכ-91 מיליון שקל. נכון לסוף 2019 מספר העמיתים בקרנות הפנסיה שלנו גדל ב-152% ביחס לתחילת השנה. בחודשים האחרונים הכלכלה העולמית והשווקים הפיננסיים מתנהלים בצל משבר הקורונה. נכנסנו למשבר זה לאחר מספר שנים של גידול מאסיבי בנכסים המנוהלים, המציב אותנו בנקודה אופטימלית להתמודדות עם האתגרים שלפתחנו. אנו נוקטים צעדים לחיזוק הקשרים עם ערוצי ההפצה, לייעול התפעול והגברת הנגישות והזמינות ללקוחות, כך שאנו מאמינים כי נצלח בצורה מיטבית את המשבר ואף נצא מחוזקים ביום שאחרי".

בין 100 ל-200 אל איש ימותו בארה"ב ממחלת הקורונה – התרחיש הזה הוא של ד"ר אנתוני פאוצ'י, ראש המרכז לטיפול באלרגיות ומחלות זיהומיות בארצות הברית. להערכתו יהיו מיליונים של חולים בארה"ב. כיום יש 123 אלף חולים, כמחצית מהם בניו יורק שהפכה להיות העיר עם היקף החולים הגבוה ביותר בעולם.

"חשוב להבין שכשמסתכלים על מה שאנחנו רואים לגבי התפשטות הקורונה, אנו מעריכים שיהיו בין 100 ל־200 אלף מקרי מוות, אבל אני כמובן לא מתחייב על המספר הזה. המודלים שלנו לגבי התמותה נותנים את התרחישים הגרועים ביותר ואת התרחישים הטובים ביותר. המציאות נמצאת באמצע הדרך. מעולם לא היה מודל של המחלות שבו קרה התרחיש הפסימי ביותר" – אמר פאוצ'י ותיאר את קצב המחלה בארה"ב.

המרכז למחלות זיהומיות דרש מהאזרחים בארה"ב שלא להגיע למדינות ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט. במקביל יצאה הוראה לתושבי ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט שלא לצאת מהמדינה במשך 14 יום.

הבנקים יפתחו בימים הקרובים את כל הסניפים בהם יש שירותי קופה, לצורך משיכת קצבאות במזומן

במטרה לסייע ללקוחות מקבלי הקצבאות, שאין ברשותם כרטיס חיוב למשיכת מזומנים או לביצוע עסקאות, הוחלט במסגרת שיחות שהתקיימו בין המפקחת על הבנקים לכלל הבנקים, כי הבנקים יפתחו את כל הסניפים בהם יש שירותי קופה, לצורך משיכת הקצבה במזומן.

הקופות נפתחו ביום שישי וייפתחו ביום ראשון, בהתאם ליום הפתיחה של הסניפים בשגרה, וכולן יהיו פתוחות גם ביום שני, 30.3.20, ללקוחות אלו בלבד.

לאחר מכן, החל מיום שלישי, ה-31.3 ואילך הפעילות בסניפים תחזור לפעילותה בעת הנוכחית, באמצעות סניפי הגרעין בלבד.

כמו כן, הבנקים שלחו ללקוחותיהם מקבלי הקצבאות כרטיסי דביט, על מנת להימנע מהצורך להגיע לקופות. חלקם כבר הגיעו וחלקם יגיעו במהלך הימים הקרובים.

הטבות לגיל השלישי – ככה תחסכו בניהול חשבון הבנק!