חוסכים בירוקרטיה מהיוצאים לחל"ת: לא ידרשו לתיאום מס נוסף בקבלת דמי אבטלה

 רשות המסים מפרסמת, בתיאום עם הביטוח הלאומי, הקלות בהליך עריכת תיאום מס ליוצאים לחל"ת הזכאים לדמי אבטלה,  כך שלא יידרשו לערוך תיאום מס נוסף עבור דמי האבטלה. הקלות אלו מיטיבות עם כלל העובדים שיצאו לחל"ת ומקבלים אבטלה, ובפרט עם הורים לילדים והורים לילדים עם מוגבלות.  

 ההקלות הן:

עובד שברשותו אישור לתאום מס לשנת 2020 המיועד למעסיקו העיקרי, ונקבעה לו באישור זכאות להקלה במס, כגון: פטור, נקודות זיכוי או זיכוי בסכום, המוסד לביטוח לאומי יכבד את אישור תיאום מס זה וייתן את ההקלות שבאישור בעת חישוב המס על דמי האבטלה, למרות שהאישור מופנה למעסיק העיקרי, ממנו יצא העובד לחל"ת.

עובד שיצא לחל"ת ובכרטיס העובד (טופס 101) שמילא אצל המעסיק, נמצא כי העובד זכאי להקלות במס והמעסיק נתן לו את ההקלות הללו בעת חישוב המס על המשכורת והן מופיעות בתלוש השכר של העובד, המוסד לביטוח לאומי יחשב את ההקלות שקיבל העובד בעת חישוב המס על דמי האבטלה, בהתבסס על תלוש השכר האחרון של העובד בשנת 2020.

הקלות אלו מצטרפות לשורת צעדים עליהם הודיעה הרשות בשבועיים האחרונים, שנועדו להקל על שכירים ובעלי עסקים בהתמודדות עם ההשלכות הכלכליות של התפשטות הנגיף.

ל-300 אלף שכירים עודכן תיאום מס אוטומטית

תיאום מס – עובדים בשני מקומות? ככה תחסכו במס!

• השכר הממוצע למשרת שכיר בחודש ינואר היה 10,887 שקל, עלייה של 3.4% לעומת ינואר 2019.
• השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים היה 10,319 שקל, עלייה של 3.1% לעומת ינואר 2019.
• מספר משרות השכיר היה 3.756 מיליון, עלייה של 0.9% (32.0 אלף) לעומת ינואר 2019.

שכר ממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים – נתונים מקוריים (ממוצע לחודש)

 שכר ממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים (שקל), נובמבר 2019-ינואר 2020

הנה דבר טוב שיצא מהקורונה – ניתן להגיש ולרשום משכנתא בטאבו באופן מקוון. האמת, נראה שזה יימשך אחרי הקורונה, ואז זו בשורה לרוכשי הדירות לוקחי המשכנתא – פחות ריצות.  

בנק מרכנתיל דיסקונט, בנק ירושלים, בנק הפועלים ובנק לאומי מצטרפים לבנק דיסקונט ולבנק מזרחי טפחות המאפשרים הגשת שטר משכנתה באופן מקוון. המשמעות: גם לקוחותיהם של בנקים אלו יכולים להגיש בעת הזו בקשה לרישום משכנתאות באופן מקוון.

 החל מהשבוע תתאפשר הגשת בקשות לרישום משכנתה באופן מקוון גם עבור משכנתאות של הבנקים: מרכנתיל דיסקונט, בנק ירושלים, בנק הפועלים ובנק לאומי וזאת בהמשך למהפכה שהחלה הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין לפני כשנה.

 בעקבות תיקון תקנות המקרקעין בשנת 2017, נוספה האפשרות להכיר בשטר כשטר מקורי גם אם תהיה בו חתימה מקורית אחת או יותר. על פי ההסכמות בין הבנק לטאבו, הבנק יחתום על שטר המשכנתה באופן ידני, והשטר יועבר ללקוחות. עורך הדין בעסקה יחתים את הממשכנים, יסרוק את שטר המשכנתה, יאמת את חתימתם של הממשכנים בחתימה אלקטרונית ויעבירו לטאבו בממשק מקוון. לצורך השלמת התהליך ועל מנת לוודא כי לא נעשו שינויים בשטר המשכנתה הפיזי שנמסר ללקוח, פיתח אגף מערכות מידע במשרד המשפטים מערכת טכנולוגית שמעבירה את השטר הסרוק החתום אלקטרונית לבנק, ובמקביל פותחה בבנקים מערכת שמנתבת את השטרות לסניף הבנק הרלוונטי.

 מעבר לאפשרות החשובה של רישום המשכנתה כשלעצמה, משמעות הפיתוחים הללו היא, שמעתה ניתן יהיה לבצע עסקאות מכר גם בנכסים שיש לרשום עליהם משכנתה- מבלי להגיע למשרדי הטאבו.

 הממונה על המרשם וראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, עו"ד שלומי הייזלר: "אני שמח על שיתוף הפעולה עם הבנקים ועם איגוד הבנקים, שאפשרו להשלים את תהליך עסקת רישום המקרקעין, מתחילתו ועד סופו, באופן דיגיטלי, ומבלי להטריח את הלקוחות ללשכות הטאבו, בייחוד בעת הזו."

דואגים לבנקים, וזה חשוב וטוב (בתקופה הנוכחית), אבל מה עם יתר המשק? הפיקוח על הבנקים מודיע על הפחתת דרישות ההון מהבנקים ומנחה אותם לבחון את חלוקת הדיבידנדים על מנת להגדיל את היצע האשראי למשק. זה בסדר גמור, הפחתת ההון הנדרש להם, תוכל לאפשר להם להקצות הון לאשראי ועם המינוף שחל עליו הן יוכלו לקבל אוויר להלוואות. אבל במקביל צריך גם לעזור לאזרחים.

כך או אחרת הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל מדגיש את הנקודות האות:

• על רקע הגידול הגבוה בביקוש לאשראי של המשק מאז פרוץ משבר הקורונה, הפיקוח על הבנקים מפחית את דרישות ההון מהבנקים המסחריים בנקודת אחוז, ובכך מגדיל את המקורות של המערכת הבנקאית לצורך המשך העמדת אשראי למשקי הבית ולמגזר העסקי.
• בנוסף, מנחה המפקחת על הבנקים את הדירקטוריונים של הבנקים לבחון מחדש את מדיניות חלוקת הדיבידנד והרכישה העצמית של מניות בעת הזו. מדיניות זו תפנה מקורות נוספים לבנקים לצורך העמדת אשראי וספיגת הפסדים במידת הצורך.
• צעדים אלו עולים בקנה אחד עם צעדים בהם נקטו רגולטורים מקבילים בעולם עם פרוץ המשבר, והם מתבססים על מצבה האיתן של המערכת הבנקאית וחיזוק הונה ויציבותה בעשור האחרון.

המערכת הבנקאית בישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב איתן: הבנקים נהנים מעודפי הון גדולים, יחסי נזילות חזקים ותיקי אשראי איכותיים. מאז המשבר העולמי ב-2008 פעל הפיקוח על הבנקים כדי לחזק את הונם ויציבותם של התאגידים הבנקאיים על ידי אימוץ של סטנדרטים בינלאומיים מתקדמים, שיפור איכות ההון והגדלת היקפו, ביזור תיק האשראי וצמצום החשיפה ללווים גדולים, ועוד. על רקע זה, בתחילת המשבר הנוכחי, הבהיר בנק ישראל את ציפייתו

מהבנקים לסייע במתן אשראי למשקי בית ועסקים שספגו פגיעה תזרימית, וצפויים להיות מסוגלים להחזיר את האשראי בתום המשבר.

מאז פרוץ המשבר הביקוש לאשראי עלה בחדות, ובמקביל עלתה רמת הסיכון במתן אשראי, לנוכח הפגיעה במצב הכלכלי של העסקים ושל משקי הבית. על מנת להבטיח את יכולתם של הבנקים להמשיך להציע אשראי, הפיקוח על הבנקים מודיע על הפחתת דרישות ההון הרגולטורית בנקודת אחוז אחת, כך שיחס הון עצמי רובד 1[1] המינימלי יעמוד על 9% בבנקים הגדולים (לעומת 10% כיום) ו-8% בבנקים הבינוניים והקטנים (לעומת 9% כיום). החלטה זו עולה בקנה אחד עם החלטות שקיבלו רגולטורים מקבילים בעולם, והיא תהיה בתוקף למשך שישה חודשים (ובמידת הצורך תוארך בשישה חודשים נוספים). לאחר מכן, ידרשו הבנקים להציג מתווה מדורג לצבירה מחודשת של ההון שנשחק על פני שנתיים.

הפחתת דרישת ההון מתבססת על כרית ההון הייעודית שהפיקוח על הבנקים דרש מהמערכת הבנקאית לצבור לשימוש בעת משבר, ותשחוק כמחצית ממנה. כרית הון זו, בגובה 2% מסך נכסי הסיכון של כל בנק, שיקפה דרישה עודפת של הפיקוח על הבנקים מעבר למסגרת העבודה של ועדת באזל – הגוף הקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים של רגולציה בנקאית –  על מנת להגן על מערכת הבנקאות והמשק הישראלי מפני התפתחויות בלתי צפויות.

בנק ישראל מצפה מהבנקים לעשות שימוש במקורות ההוניים שישתחררו כתוצאה מהקלה זו לצורך הגדלת האשראי למשקי הבית ולמגזר העסקי, תוך חיתום אשראי אחראי וניהול מוקפד של הסיכונים, בדגש על מתן אשראי ללקוחות שלפני פרוץ משבר הקורונה עמדו בפירעון האשראי כסדרו.

בנוסף, הנחה בנק ישראל את הדירקטוריונים של הבנקים לבחון מחדש את מדיניות הדיבידנד והרכישה העצמית של מניות בעת הזו, על רקע השינוי המהותי שחל בתנאים הכלכליים, ובפרט הירידה החדה בתחזיות המקרו כלכליות ואי הודאות הגדולה. מדיניות זו תפנה מקורות נוספים לבנקים לצורך העמדת אשראי וספיגת הפסדים במידת הצורך.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: הפחתת דרישות ההון מרחיבה את מרחב הפעולה של המערכת הבנקאית, אשר נדרשת בעת הזו לאזן בין הצורך לספק את הביקוש לאשראי של לקוחות שנפגעו מהמשבר ויוכלו לעמוד בהחזרי האשראי, לבין הצורך להמשיך לנהל את סיכוני האשראי בזהירות ובקפדנות הנדרשת. הגדלהמושכלת של היצע האשראי תתמוך בצמיחה הכלכלית ותסייע למשק לצלוח את המשבר בפגיעה מינימלית, ובכך תתרום לשמירה על חוסנה.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "השמירה על היציבות והחוסן של המערכת הבנקאית, עליה הקפדנו לאורך שנים, מתבררת כעת כנכס אסטרטגי של המשק הישראלי. הבנקים ערוכים לאתגרים הכלכליים ולעליה הצפויה בהפסדי האשראי של הלווים, וכריות ההון והנזילות שלהם יאפשרו התמודדות עם תקופה מאתגרת זו. אנו יכולים וצריכים להרשות לעצמנו להתיר חלק מהמגבלות המוטלות בשגרה כדי לאפשר למערכת הבנקאית לתמוך בעסקים ובמשקי הבית בעלי יכולת החזר, שנקלעו לקשיים כתוצאה מהמשבר. במקביל אנו קוראים לדירקטוריונים של הבנקים לבחון מחדש את מדיניות הדיבידנדים והרכישה העצמית של המניות, כדי לאפשר גידול נוסף באשראי למשק. הפיקוח על הבנקים ימשיך לפעול ולוודא שיציבות המערכת הבנקאית בכלל, וכספי המפקידים בפרט, לא יפגעו".

       הקלות בדרישות ההון של רגולטורים בנקאיים בעולם בעקבות משבר הקורונה

[1] בניכוי כרית ההון הנוספת בגין החשיפה לאשראי לדיור

הממשלה אישרה תקנות לשעת חירום המאריכות תקופות קצובות בזמן שנקבעו בדיני המס להליכים שונים

הממשלה אישרה את תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית תקופות בענייני הליכי מס), כך שיוארכו מועד פקיעת הליכי מס לתקופות קצובות, הן בנוגע לשומות, להחלטות מנהליות ולבקשות. המתווה שאושר, יחול אך ורק לגבי תקופות שמועד פקיעתן חל בתקופת החירום (מ-22.3.2020 ועד 31.5.2020) או בחודשיים שלאחריה.

בתקנות כלולות, בין היתר, הוראות לפיהן תישמר לנישום הזכות להגיש השגה על שומות שהוציאה הרשות, גם אם התקופה שנקבעה להגשתה פקעה במהלך תקופת החירום. הדבר יסייע לנישומים לעצור את ההליכים מולם, בעת שאין באפשרותם להגיש השגות בתקופת החירום.

הסדר זה יחול גם לגבי החלטות מנהליות נוספות של הרשות, כמו הודעות על פסילת ספרים, וחובות יידוע שונות הקיימות בדיני המס. בנוסף לכך, יחול  ההסדר על הגשת בקשות שונות שניתן להגיש לרשות, כגון בקשה להקטנת סכומי תשלום, מקדמה במס שבח, בקשה לתיקון שומה, וכיו"ב.

במקביל, ובהתחשב בכך שגם רשות המסים עובדת במתכונת מצומצמת בחירום, דחיית מועד פקיעת התקופות יחול גם בהליכים שמנהלת הרשות מול הנישומים

ועדת הכספים הזמנית, בראשות ח"כ עודד פורר, קיימה דיון לעניין סקירת מנהל רשות המסים ערן יעקב – בהתייחס להתמודדות עם משבר הקורונה.

יו"ר הוועדה הזמנית, ח"כ עודד פורר פתח את הדיון: "אנחנו ממתינים לפרסום התוכנית הכלכלית המדוברת שרה"מ ציין כי תוצג כבר. שמענו את הודעות השר כחלון שאנחנו הולכים לכיוון של אסון כלכלי, במקום לזרוע פאניקה, שדרו לציבור שאתם יודעים מה לעשות כדי שלא יהיה אסון כלכלי, אנחנו עדיין ממתינים לתוכנית".

ח"כ שלמה קרעי: "יש לדחות את השומות ואת יתר התשלומים שעסקים שסגורים, עד תום תקופת החירום. דיברתי עם הרשות, הם אמרו שהם לא מעוניינים כרגע לדחות שום דבר".

ח"כ מיקי לוי: "ניתן אפשר לאשר דחייה, כמו דחייה במע"מ. אפשר לדחות זאת בהוראת שעה, לא רק לדחות בחודש מקדמות מס, אני מבקש לדחות את זה עד יעבור זעם. העסקים סגורים, מאיפה אתם רוצים שהם ישלמו?!. יש צורך שגם נושא הארנונות בעיריות חזקות יבוטל, בעיריות חלשות, המדינות תכניס את היד לכיס ותשלם ארנונה. בנוסף אני חוזר על דרישתי לאחד את 2 שנות המס, כדי שיהיה אפשר להעביר הפסדים, אחרת אין להם אופק".

ח"כ מיכאל ביטון: "יש לפעול לסייע לעניין המגזר השלישי והעמותות, מאות אלפי המתנדבים שמחלקים אוכל, עושים למידה מרחוק ועוד".

ח"כ אורית פרקש הכהן: "אנחנו מתבשרים על עוד תוכנית ועוד תוכנית, אנחנו צריכים לקבל תשובות, לא רק לגבי דחיות מס אלא גם לגבי תמריצים. בנוסף אני מבקשת לדעת האם אתה מתכוון לזמן את המפקח על הבנקים, או נגיד בנק ישראל, הבנקים עומדים לעדכן את הריבית, אני מבקשת דיון ספציפי על הנושא הזה, הבנקים הם הגופים החזקים ביותר, לא יעלה על הדעת שבתקופה כזו יעלו ריביות לציבור, יציבותם לא מוטלת בספק, לא ייתכן שהממשלה תיתן ערבויות במיליארדי שקלים, והם יעלו את הריביות לציבור".

ח"כ עופר כסיף: "אני רוצה להעלות לסדר היום את נושא הפיקדון של מבקשי המקלט, אנחנו מדברים על 170 מיליון ₪. מבקשי המקלט שלא עובדים ברובם, לא זכאים לדמי אבטלה או לפיצויי פיטורין, אלא כשהם עוזבים את הארץ. לכן אני מבקש לדון בשחרור כספי הפיקדון למבקשי המקלט".

ח"כ סמי אבו שחאדה: "אני מבקש גם התייחסות לאנשים שפתחו עסקים בשנה וחצי – שנתיים אחרונות, אין להם עדיין דוחות עבר לשם השוואה והוכחת הנזק, צריך למצוא פתרון ייעודי עבורם".

ח"כ אחמד טיבי: "אנשים קורסים, גם שכירים, גם לעסקים קטנים, גם לכלל הציבור. יש רושם שישראל מוציאה מהכיס, פחות ממדינות אחרות בעולם המערבי פר אזרח. מדינת ישראל היא מדינה עשירה וזה הזמן שלה לעמוד ליד האזרח והקולקטיב. ביטול קנסות, פריסת תשלומים, לעצור עיקולים.

ח"כ אלכס קושניר: "יש הרבה מאוד עולים חדשים שהגיעו לארץ בעת האחרונה, ולא הייתה להם את היכולת לצבור 6 חודשי ותק כדי לקבל דמי אבטלה. פניתי במכתב לשר גלנט, ולא קיבלתי תשובה. דבר נוסף, לעניין כל אותם עובדים בכוח אדם, וקבלני שירות, המצב על סף קריסה בחברות הללו. כשנצא מהמשבר נמצא תעשייה ללא יכולת גיוס של כוח אדם, לכן חשוב לחשוב איך תומכים באותן חברות ובעובדים שלהם".

ח"כ מיכל שיר: "עסק קטן, עסק פטור, מתפרנסים מ-7,000 ₪ בחודש, וצריכים להמשיך לשלם מיסים. יש מקום לשקול כן להפריד בניהם לבין יתר העסקים, וכן להפחית במס, כי גם המעט שהוא מצליח לעשות, זה יגמור אותו".

יוסי אלישע, לשכת עורכי הדין: "הדחייה של התשלומים בשבוע ימים, בחודש ימים, לא עושה כלום, הדחייה צריכה להיות לחודשי הקיץ. זה הזמן לחשוב על פתרונות יצירתיים להביא כסף למדינה, יש היום בבתי המשפט 26 מיליארד ₪ בסכסוך עם נישומים, אולי יש לשבת בוועדות מיוחדות ולראות תיקים שאפשר לסגור, כדי להביא כסף למדינה".

ח"כ קרן ברק: "מה עם העצמאים שנמצאים בפנסיה? הם כביכול לא זכאים למענק, אך הם לא שכירים ולא זכאים לחל"ט, צריך להחריגם כעצמאים שאינם בגיל פנסיה. דבר קריטי נוסף – קרן ההלואות בערבות מדינה, שכמו שאתה יודע, שגם כימים כתיקונם 2 אחוזים מהעסקים הקטנים משתמשים בה, היא בלתי אפשרית לקבלת הלוואה מבחינת הבירוקרטיה, והערבות האישית של 100 אחוז, ואז מה זה מועיל? שלא תהייה ערבות אישית, שלא יהיו מתווכים באמצע, שהביטחונות יגדלו משמעותית כדי שיוכלו לקבל".

רועי כהן, יו"ר לה"ב: "אנחנו שוב מוצאים עצמנו ללא תוכנית, רק עם כותרות. איך לא מבינים שם, שהמענק הזה של 6,000 ₪, הוא לא מענק של סכום כזה, לא אמרו לי שזה יהיה מענק של עד 50 אחוז מההכנסה, כאשר רוב העצמאים שמרוויחים רק 6000 עד 8000 ₪, יקבלו רק 3,000 ₪, כי הכניסו עז לעניין הזה. אף אחד לא מבין שהכנסת העצמאים היא אחרי קיצוץ ההוצאות שלהם. מה שנותנים להם מענק, שיפחיתו מהם את כל ההוצאות. אנחנו דורשים דמי אבטלה מלאים, בדיוק כמו לעצמאים. לא יכול להיות שתהייה מדינה אחת לשני עמים. אנחנו אלה שמניעים את המשק, משלמים לכם את המיסים והמשכורת. מרגישים שהמדינה מפקירה אותנו כל השנים, זה הזמן לתקן את הרושם הזה".

מנהל רשות המיסים, ערן יעקב: "משרד האוצר יושב יום יום כדי להתמודד עם המצב הלא פשוט הזה. בסוף תזכרו שהמיסים מאפשרים לכולם לקנות ציוד, לממן את משרד הבריאות. יש לנו צורך מאוד חשוב לאזן לבין הצורך לאפשר למשק לתפקד, לבין הצורך לאפשר הכנסות מצד שני. מצד אחד להתמודד עם הנגיף, מצד שני לאפשר את ההמשכיות העסקית של המשק לאורך זמן.

חוסר הוודאות הוא גדול, הנגיף לא שואל מתי לבוא ולא אומר מתי הוא הולך. צריך פה ערבות הדדית משמעותית כדי לצלוח את הדבר הזה. אנחנו צריכים לנהל מדיניות, תוך מחשבה שזה יכול להמשך עוד הרבה מאוד זמן.

לתוכנית שתובא לממשלה השבוע יהיו 3 רגליים –  אחת לאפשר רשת ביטחון סוציאלית לציבור ולעסקים, השנייה לאפשר המשכיות לעסקים קטנים ובינונים, והשלישית תוכנית יציאה, תוכנית האצה, להמשך לראות איך יוצאים מהמשבר, ומייצרים המשכיות. ככל שהתוכנית תאושר על יד רה"מ, המהלך יהיה מאוד פשוט, כל עצמאי יכנס לאזור האישי שלו, יוכל לבקש מענק, ולקבל אותו ישירות לחשבון הבנק, ללא כל התערבות, אני מקווה שהוא יהיה לפני החג, או מאוד סמוך אליו".

לעניין בקשת הח"כים לבטל תשלום מיסים ולא להספק בדחייה השיב יעקב: "רשות המיסים עשתה לא מעט – מדחיית מע"מ חד חודשי, כאשר צריך לזכור שחלק גדול מהמיסים הינו תלוי מייצב אוטומטי – תלוי מחזור ורווחים, מי שלא מרוויח לא משלם מיסים. חלק מהמייצבים עובדים גם עכשיו. לצד כך, חלק מחובתנו, זה לדחות חלק מהתשלומים, כך דחינו לדו חודשיים, שזה יותר מ-80 אחוז את תשלומי המע"מ, זה מרבית העסקים במשק הישראלי, דחינו ל-27 ל-4 את תשלומי המע"מ, כדי לתת זמן לא מבוטל גם אחרי הפסח".

ח"כ פורר העיר על הדברים: "במקום להגיע ל-14 לחודש הבא ואז לדחות שוב, כאשר כל העסקים כבר לקחו הלוואות ונערכו, תודיעו כעת על דחיה נוספת, להודעה מאוחרת אין משמעות לעסקים".

יעקב: "אנחנו מסתכלים ובודקים זאת לאורך התהליך, זה עוד הרבה מאוד זמן, צריך לזכור שהמיסים האלה ממנים חלק גדול מהמשק, יש חברות עובדות שיש להן בתקופה הזו יותר מיסים, לכן אין מקום לבצע את הדחייה. לגבי חד חודשיים נדחה כרגע ל-23 באפריל בגלל החג, יהיה לנו מספיק זמן כדי לראות מה יהיה לעשות".

יעקב פירט צעדים נוספים בהן נקטה הרשות, בהם: "דחינו את הצהרות ההון, את הסיכום השנתי של העסקים, לגבי תיאומי מס נתנו המשכיות, לגבי ניקוי מס במקור גם שם נתנו הארכה לאישורים שקיימים, גם כדי לאפשר הקלה וגם לאפשר הגעה פחותה למשרדים, בנוסף האצנו את מתן ההחזרים לעסקים, בהיקף של כמעט מיליארד ₪, כדי לאפשר להם תזרים. המקדמה הזו מאפשרת לעסקים האלה להיערך בצורה טובה יותר".

העמקנו קרנות שמאפשרות לעסקים כ-8 מיליארד ₪ כהלוואות, ואנחנו ממשיכים לאפשר הקלות במסגרת זו, הדבר מאפשר הלוואות בתנאים מאוד טובים, כנראה בעתיד נאפשר גם גרייס על ההלוואות האלה, וזה יסייע להם בבעיה התזרימית שייתכן שתיווצר להם".

יעקב הוסיף כי הרשות קשובה גם לפניות פרטניות: "גם כאלה שרוצים לדחות תשלומים, גם כאלה של חד חודשי, יכולים לפנות ולבקש פריסות ותהליכים אחרים, והדבר יבחן, ככל שיש קשר לקורונה, הדבר ינתן. כלומר מעבר לדחיות לכולם, יש אפשרות לפניות פרטניות".

לעניין בקשת יו"ר הוועדה וחבריה לפעול לאיחוד שנות מס לעניין חובות, השיב יעקב כי לדעת הרשות אין מקום לכך כרגע: "לעניין איחוד שנות המס, 19 – 20, אנחנו חושבים שאין מקום לכך, "התרופות" שניתן בתוכנית שתוצג לממשלה השבוע, יתנו מענה מאוד רחב לחלק מאוד מהעסקים במדינת ישראל להמשיך את הפעילות העסקית. אנחנו בתהליך לא פשוט של המשק הישראלי, וצריך פה ערבות הדדית, מי שצריך לשלם, חייב לשלם, המשק הישראלי חייב להמשיך לתפקד".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אנחנו לא אומרים שזה קל, אך שהתחושה שלנו היא שהממשלה לא מספקת פתרונות, החוסר ודאות הזה גרוע מאוד, ואם לסכם, אנחנו שומעים רק תירוצים. אנחנו דורשים מהרשות להפסיק לתת פלסטרים, ולתת מכונות הנשמה לעסקים. אם הרשות והממשלה לא יעניקו פיצוי מידי לעסקים הם יחריבו את המשק והכלכלה הישראלית. הוועדה דורשת כי עסקים שנסגרו בצו החוק, יזכו לדחיית תשלומים עד לקיץ, עוד דורשת הוועדה את איחוד שנות המס 19 ו-20 לצורך קיזוז הפסדים, וכן הפעלת פיצוי באמצעות מנגנון קרן מס רכוש על מנת לתת אופק ותקווה לעסקים לכשיסתיים המשבר. כן דורשת הוועדה לבחון ולהוביל דחייה, פטור, דחייה או הקלות במס, לעמותות המגזר השלישי שמשלמות לעובדים שלהן, העמותות האלה בחזית הפעילות, עם פי 10 ופי 15 יותר פעילות ומצד שני בלי שום תקציב. הוועדה דורשת מהממשלה להקים שולחן עגול מול כל ראשי הארגונים הכלכליים, לא ייתכן שאנחנו צריכים לזמן את הוועדה כדי שיהיה קשר ישיר בין הארגונים האלה. בתקופה הזו אין דרך אחרת. אנחנו נקיים, דיון מעקב ביום חמישי, הרשות תתבקש להופיע ולתת תשובות, גם לעניין מיסוי מקרקעין".

כלכלני בנק הפועלים סוקרים על משבר הקורונה העולמי. הם סבורים שהפגיעה במשק עלולה להיות משמעותית, הם מצטטים תרחישים שהגרעון יעלה לכ-10%, והם מדגיישם כי בעולם וגם כאן ייאלצו להדפיס כסף. הדפסת כסף זה אינפלציה. האם אנחנו לקראת עולם עם אינפלציה אחרי שנים רבות שהאינפלציה נעלמה. אולי – אף אחד לא מהמר, גם לא בבנק הפועלים 

"המחזות הקשים מאיטליה הכניסו את רוב העולם לסגר, אבל כנראה מאוחר מדי, מבחינתן של מספר מדינות. מי זוכר היום שרק לפני חודשיים קרן המטבע הבינלאומית סברה שהכלכלה העולמית תצמח השנה ב-3.3%, ושטראמפ קיווה להגיע לבחירות בנובמבר כשמדדי המניות בשיא. עתה הערכות הן שהתוצר העולמי עשוי להתכווץ השנה ב-5% ואולי אף ביותר. דברים לא ישובו לקדמותם במהרה ביום שאחרי, ייקח זמן עד שהתיירים ירגישו בנוח לשוב לטוס, וחלקם כנראה לא יוכלו להרשות לעצמו לאור הירידה בהכנסות. הממשלות יהיו עמוסות בחובות, והבנקים המרכזיים ללא תחמושת. המשבר אינו פיננסי במקור והממשלות והבנקים המרכזיים עושים כמיטב יכולתם שהוא גם לא יהפוך לכזה. ההתכווצות בתוצר אמורה לכן להיות קצרת טווח, אבל משך הזמן שיעבור עד שנחזור לרמת התוצר של טרם המשבר עשוי להיות ארוך.

"הממשלות יוצאות בתוכניות סיוע על מנת לאפשר למשקי הבית ולעסקים לגשר על תקופת הסגר, ולמנוע מצב שאיבוד ההכנסות ידרדר למצב של משבר פיננסי. בארה"ב אושרה תכנית בסך של כ-2 טריליון דולר, הכוללת סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, הרחבת ביטוח האבטלה, תמיכה בבתי חולים וספקי שרותי בריאות, ואף תשלום ישיר של $1200 למבוגרים ו-$500 לילדים. מהכיוון של הפד, הוכרז על הרחבת תכנית ההרחבה הכמותית ללא הגבלת סכום, על פתיחת קווי אשראי ונזילות חדשים, ועל תכנית לרכישת אג"ח קונצרניות בדירוג השקעה. באירופה התמונה דומה, בגרמניה זונחים את המשמעת הפיסקאלית ומגדילים את ההוצאות ב-4% מהתוצר. בספרד התוכנית עומדת על כ-3% מהתוצר ובצרפת על 2%. בנוסף המדינות צפויות לספק ערבויות מדינה לאשראים חדשים.

"כלכלת ארה"ב – נתונים ראשונים המצביעים על הפגיעה בפעילות ובתעסוקה. בשבוע האחרון בלט נתון דורשי דמי האבטלה החדשים לשבוע שהסתיים ב-21 במרץ: 3.3 מיליון איש מול תחזית של 1.7 מיליון. הנתון הסופי של מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש מרץ ירד לרמה של 89.1 בהשוואה לרמה של 101.0 בפברואר. על ההתכווצות בפעילות יכול להעיד גם האומדן למדד מנהלי הרכש של סך התפוקה שירד מ-49.6 בפברואר ל-40.5 במרץ. ההערכה היא שהתוצר ברבעון השני של השנה יפחת בקצב שנתי של כ-25%.

"גוש האירו: האומדן הראשון של המדד לסך התפוקה בגוש האירו בחודש מרץ ירד לרמה של 31.4 נקודות, ירידה חדה מרמה של 51.1 נקודות בפברואר והרמה הנמוכה מאז החלו לפרסם סדרה זאת (יולי 1998). האומדן למדד מנהלי הרכש לענף השירותים ירד לרמה נמוכה של 28.4 נקודות בחודש מרץ לעומת 52.6 בחודש קודם. באנגליה, המדד לסך התפוקות ירד לרמה של 37.1 במרץ, בהשוואה לרמה של  53.0 נקודות בפברואר.

"התוכניות הממשלתיות והבנקים המרכזיים הפיחו רוח חיים בשווקים בשבוע החולף, אבל העיניים נשואות לנתוני ההידבקויות. מדדי המניות המובילים בארה"ב סיימו את השבוע האחרון בעליות של 9-13%. מרבית מדדי המניות באירופה עלו בשיעורים של 6-8%, ומדד הניקיי ביפן עלה ב-17%. מדד ה-VIX נותר ברמה גבוהה של 65.5 נקודות. מחירי מרבית הסחורות המשיכו לרדת, ומחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד ב-7% ומתחילת החודש ירד ב-51%. תשואת האיגרת לעשר שנים בארה"ב חזרה לרדת בסוף השבוע לרמה של 0.68%.

ישראל – איך משבר הקורונה יפגע בנו?

"לקראת הקמת ממשלה ואימוץ תכנית כלכלית להתמודדות עם הקורונה. חוסן לישראל חברה לגוש הימין, מהלך שיאיץ אישורה של תכנית תקציבית להתמודדות עם המשבר. ישראל צפויה להצטרף למדינות אירופה ולארה"ב ולאמץ חבילת סיוע למגזר העסקי ולמשקי הבית. על-פי ההערכות היקף הסיוע יעמוד על  כ-80 מיליארד שקל, סכום שמהווה כ-6% מהתוצר. בין הצעדים  הגדלת תקציב הבריאות, דמי אבטלה לעובדים בחל"ת, סיוע לעסקים ולרשויות המקומיות, דחיית תשלומי מיסים וארנונה וקרנות שיעניקו הלוואות לאשראי לעסקים, בערבות המדינה.

"החוב הממשלתי צפוי לזנק. הגירעון התקציבי המבני של הממשלה עמד עוד טרם המשבר על רמה של מעל 4% מהתוצר. חבילת הסיוע של הממשלה, לא כולה מתורגמת להוצאה בפועל, אך היא כנראה תוסיף כ- 3% מהתוצר לגירעון. הפגיעה החמורה ביותר היא בהכנסות ממסים, בהנחה שמרנית של פגיעה של 10% בהכנסות השנה, זה אומר פחות 36 מיליארד שקל הכנסות, שהם כ-2.5% מהתוצר. הגירעון הקציבי צפוי לכן לדעתנו לעמוד על כ-10% מהתוצר, וכנראה אף יותר מזה. יחס החוב הציבורי לתוצר צפוי לעלות ליותר  מ-70% מהתוצר.

"בנק ישראל פרסם אומדן לפגיעה בארבעה תרחישים: שני תרחישים הניחו אי-החמרה בסגר (יחסית לשבוע שעבר) והם נראים כעת פחות סבירים. בשני התרחישים הנוספים הסגר מוחרף ונמשך עד סוף אפריל בתרחיש הקל, ובתרחיש הקשה יותר עד סוף מאי. בתרחיש הקצר יותר הפגיעה במשק נאמדה ב-4.9% אחוז תוצר, ואם השבתת המשק נמשכת עד סוף מאי ב-9.0% אחוזי תוצר. בשני התרחישים התוצר בישראל מתכווץ בשיעור חסר תקדים, ולהערכת חטיבת המחקר אומדנים אלו לא לקחו בחשבון גורמים כמו אפקט עושר וההשפעות מהכלכלה העולמית. הצד החיובי הוא שחטיבת המחקר מעריכה שצפויה עלייה חדה בצמיחה בשנה הבאה, בעיקר בשל בסיס ההשוואה הנמוך.

"מספר דורשי העבודה חצה את רמת ה-900 אלף איש. החשש העיקרי הוא שחלק מדורשי העבודה לא יוכלו לחזור למקום עבודתם לאחר שתהיה השתלטות על הווירוס. ביום שלאחר המגיפה, הכלכלה העולמית תהיה במיתון והממשלות יהיו שקועות בחובות גדולים. ענפי משק כמו תיירות, תעופה, בטחון ואולי אפילו טכנולוגיה עשויים להיפגע, בשל ההאטה הגלובלית. שיעור האבטלה צפוי לכן להכפיל עצמו יחסית למצב שטרם ההתפרצות ולהגיע לרמה של כ-7%. בטווח הזמן הקצר, יש לזכור שהפיצוי שמקבלים אותם דורשי העבודה הוא מוגבל, ומשקי בית רבים יאלצו לכן להשתמש בחסכונות או להגדיל אשראי (דחיית תשלומי משכנתה לדוגמא). גורמים אלו יביאו לכך שהצריכה הפרטית לאחר סיום המשבר תפחת ביחס לזו שטרם המשבר.

"בנק ישראל רוכש איגרות חוב ממשלתיות בהיקף של עד 50 מיליארד שקל. הוועדה המוניטרית החליטה על צעד זה במטרה להקל על תנאי האשראי במשק ולתמוך בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית. משיכות הכספים מקרנות הנאמנות ומהגופים המוסדיים הביאה לירידות מחירים כמעט בכל אפיק השקעה, ובכלל זה איגרות-חוב ממשלתיות, שבימים כתיקונם אמורים להיות נכס חסר סיכון. תשואות איגרות החוב החלו לעלות דווקא בעת בה בנק ישראל מעוניין במדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, שתסייע לסקטור העסקי ולמשקי הבית. רכישות האג"ח של בנק ישראל הצליחו למתן באופן ניכר את עליית התשואות באיגרות הממשלתיות: כך לדוגמה איגרת לטווח של 10 שנים שהגיעה לתשואה של 1.4% ירדה לכ-1.0%. כלומר, בנק ישראל הצליח לשטח את עקום התשואות הממשלתיות. בניגוד לפד האמריקני וה-ECB בנק ישראל אינו רוכש בשלב זה אג"ח של חברות, אם כי רכישות האג"ח הממשלתיות פעלו למיתון עליית מרווחי הסיכון גם באיגרות החוב הקונצרניות.

"הבנקים המרכזיים בעולם "מדפיסים כסף" בכדי לממן את הגירעונות התקציביים התופחים. האם גם ישראל בדרך לשם? במידה רבה אפשר לומר שבנק ישראל כבר מדפיס כסף – 50 מיליארד שקל בהם הוא רוכש אג"ח ממשלתיות. רכישות אלו נועדו לסייע למצוקת הנזילות בשוק, אבל הן גם יתמכו בממשלה שתנפיק בהמשך אג"ח על מנת לממן את העלייה בגירעון התקציבי (למרות שבנק ישראל רוכש רק בשוק המשני). צרכי המימון של הממשלה צפויים להיות כאמור גבוהים בהרבה מ-50 מיליארד שקל, וכבר יש קולות הקוראים למימון הגירעון באמצעות הדפסת כסף (הבנק המרכזי נותן הלוואה לממשלה ולא בהכרח באמת מדפיס בפועל).

"הדפסת כסף לאו דווקא מייצרת אינפלציה בטווח הקצר, אבל עשויה להיות מדרון חלקלק, כי ממשלות מתקשות להיגמל ממנה. הממשלה מגדילה את הוצאותיה ומעניקה את הכספים לציבור (כסף הליקופטר). הכספים שמוזרמים לציבור באים לפצות על ירידה חדה בהכנסותיהם. בהנחה שפוטנציאל הייצור של המשק לא נפגע, ואנו בעודף כושר ייצור (אבטלה גבוהה), לא אמורים להתפתח לחצים אינפלציוניים. בטווח הקצר האינפלציה עשויה אף לרדת, בשל ירידת מחירי שכירויות לדוגמה. הסיכון העיקרי הוא שעקב העלייה בחוב הציבורי, הדפסת הכסף תהפוך מזמנית לקבועה, ואז האינפלציה עשויה להתחיל לעלות. אנו מעריכים כי הסיכוי שנגיע למצב הזה נמוך.

"השקל שמר על יציבות מול הדולר, תוך תנודתיות גבוהה. הפיחות בשער השקל בתחילת המשבר נבע מעלייה בצרכי בטחונות במט"ח, וצמצום גידורי מט"ח של המשקיעים המוסדיים. שני אלו קשורים לירידות השערים החדות בשוקי המניות בעולם, ואינם משקפים שינוי בגורמים הבסיסיים של המשק, או איבוד אמון של הציבור בשקל. בנק ישראל החל לפעול בשוק עסקאות ההחלף שקל דולר, ולמעשה הוא מלווה דולרים תמורת בטחונות. פעולה זו מוזילה את הריבית הדולרית בישראל, והיא תרמה להתייצבות השקל. בנקים מרכזיים נוספים בעולם נקטו במדיניות דומה".

בנק ישראל ירכוש אג"ח ממשלתיות ב-50 מיליארד שקל

בנק ישראל על המערכת הבנקאית בימי קורונה – שאלות ותשובות

יעמוד על 4.89 שקל לליטר, ירידה של 17.3%. זהו מחיר הדלק הנמוך ביותר מאז ינואר 2009    

מחיר הדלק יורד. זאת בעקבות התרסקות מחירי הנפט בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. מ-1 באפריל יירד מחיר הדלק ב-1.03 שקל לליטר לרמה של 4.89 שקל לליטר בשירות עצמי ו-5.10 שקל לליטר בשירות מלא. מדובר על ירידה של כ-17.3% לעומת החודש הקודם.

זהו המחיר הנמוך ביותר מאז ינואר 2009.

התפשטות נגיף הקורונה, שגרמה לצמצום דרסטי של טיסות ברחבי העולם, בנוסף למלחמה על מחירי הנפט בין רוסיה לסעודיה, גרמו בשבועות האחרונים לצניחה במחירי הנפט.

חברות שיווק הדלק בישראל ביקשו משר האנרגיה יובל שטייניץ להקפיא את מחיר הדלק ולא להורידו על מנת לצמצם את הפסדיהן בעקבות הירידה החדה במחירי הנפט. כעת מתברר כי על אף הפצרותיהן, המחיר בכל זאת יירד.

למרבה הצער רוב הנהגים כנראה לא ייהנו מהירידה לאור הנחיות הסגר המחמירות בשל משבר הקורונה.

כשמדינה במשבר כלכלי היא מגייסת אג"ח לאזרחים שלה – היא מקבלת מהם כסף – סוג של הלוואה. בכסף הזה היא משקיעה חזרה באזרחים – כדי לעודד את הצמיחה והכלכלה. המצב עכשיו כל כך בעייתי – משבר חובק עולם, שעל הפרק גיוס אג"ח עולמי – כל ממשלות העולם מתאחדות לצורך גיוס איגרות חוב מהציבור העולמי. אבל זה לא כל כך פשוט.

המדינות הצפוניות באירופה עשירות יותר מיתר המדינות והן לא  היו רוצות להתאחד לצורך גיוס אג"ח משותף – הן בעצם פוגעות בדירוג של עצמן מעצם האיחוד, למה הן צריכות את זה – הן יכולות לגייס באופן עצמאי. ובכל זאת בשם האיחוד ועל רקע המשבר העולמי,  מנהיגי צרפת, איטליה וספרד ושש מדינות נוספות מנסים לייצר אג"ח כל־אירופית שתוכל לתמוך במדינות החלשות.

"הנימוקים להקמת מכשיר משותף כזה – אג"ח אירופאי, הם חזקים ונכונים, מאחר שכולנו ניצבים בפני משבר גדול שאין לו אחראים", כתב  שארל מישל, נשיא המועצה האירופית של מנהיגי כל מדינות האיחוד האירופי. "הגיוסים במכשיר הזה  יאפשרו לממן השקעות בשירותי הבריאות ובהגנה על הכלכלות ועל המבנה החברתי במדינות".

שר הכלכלה הגרמני פטר אלטמייר הזהיר מפני אפשרות כזו: "רעיונות מקוריים חדשים שהם במקרים רבים חזרה לתפיסות שדחינו מזמן. הוא כינה את הוויכוח על היורובונד – האג"ח המשותפות – סוג של מדע בדיוני".

החובות של מדינות אירופה גדלו מאוד בשנים האחרונות – החוב הממשלתי בצרפת וספרד הוא כ-100% מהתמ"ג, ובאיטליה ויוון הוא עולה על 130% מהתמ"ג. המדינות האלו מוגבלות בהתמודדות עם המשבר. מנגד, בגרמניה  שיעור החוב מהתמ"ג עומד על 50% בלבד – והיא יכולה וערוכה להתמודד עם המשבר.

התוכנית הכלכלית שגיבשו אנשי האוצר, בנק ישראל ומשרד רה"מ תסתכם ב-80 מיליארד שקל ואמורה לתת מענה לכל המגזרים

בכירי משרד האוצר בשיתוף עם אנשי בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה סיכמו את הצעדים שייכללו בתוכנית הסיוע הכלכלי למשק בעקבות משבר הקורונה.

עד כה הקצה האוצר סכום של 8 מיליארד שקל להגדלת קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. חבילת הסיוע החדשה רחבה בהרבה ועומדת להסתכם ב-80 מיליארד שקל, והיא אמורה לתת מענה לכל המגזרים. בנוסף תוקם קרן סיוע לעסקים גדולים בהיקף של 5 מיליארד שקל.

אחד הצעדים הראשונים בחבילת הסיוע הוא מתן דמי אבטלה משופרים לעובדים שכירים, כאשר תקופת הזמן המינימלית לזכאות תעמוד על שישה חודשים במקום שנה, תקופת הזכאות לדמי האבטלה תוארך, ותבוטל החובה לנצל ימי חופשה לפני קבלת דמי האבטלה.

צעד נוסף – ויוצא דופן –  שעליו הוחלט הוא להעניק דמי אבטלה לעובדים מעל גיל 67 שיצאו לחל"ת או שפוטרו. עובדים אלה יקבלו מענק מקסימלי של 4,000 שקל בחודש, בלי צורך להגיש טפסים, וזאת בנוסף לקצבת הזיקנה שהם מקבלים.

צעד נוסף וחסר תקדים הוא ההחלטה להעניק סיוע ישיר לעצמאים, לאחר ששנים רבות הם נאבקים לקבל זכאות לדמי אבטלה. בישראל רשומים היום קרוב ל-300 אלף משקי בית שבראשם עומד עצמאי. במסגרת תוכנית הסיוע צפויים עסקים ועצמאים בעלי מחזור שנתי מ-300 אלף שקל עד 1.5 מיליון שקל, לקבל מענק של 6,000 שקל.

עוד מתוכננת במסגרת תוכנית הסיוע הממשלתית הענקת פטור מארנונה לעסקים שנפגעו מהקורונה, תוך החרגת חלק מהעסקים, ביניהם בנקים ורשתות שיווק גדולות.

יש לציין כי לא כל תוכנית הסיוע תמומן באמצעות הוצאה תקציבית ישירה. מיליארדי שקלים מתוכה  ממנה ימומנו בהלוואות שיוכלו להעניק הבנקים בערבות המדינה ומיליארדי שקלים נוספים ימומנו בדחיית תשלומים שבממשלה מקווים לגבות בעתיד וממיליארדי שקלים נוספים בקצבאות של ביטוח לאומי שאינן עוברות דרך קופת המדינה.

מפעלי הרכב בעולם במשבר קשה. היקף המכירות צנח כמובן בחודש האחרון ולא רואים את האור בקצה המנהרה. אמנם,  מדובר על השבתה שאמורה להיות למשך שבועות או חודשים ספורים, אבל האמת שאיש לא יודע, ומעבר לכך – גם שבועות ספורים מספיקים למוטט תעשייה, במיוחד כזו שנשענת על אשראי.

מחלקת המחקר ב-RBC קפיטל מעריכה כי תהיה ירידה של 16% בהיקף ייצור הרכב הגלובלי במהלך השנה – משמע יעלו על הכביש כ-14-15 מיליון רכבים פחות מבשנה קודמת. במקביל למשבר הריאלי, גם בשוקי המניות יש נפילה במניות חברות הרכב בשיעורים של עד 50%. אפילו טסלה שלפני המשבר הפכה להיות חברת הרכב השנייה בגודלה בעולם במונחי שווי שוק איבדה 40%.

 למעשה, דווקא דרום קוריאה שבתחילת משבר הקורונה היה חשש גדול שתושבת מפעילות, הפכה להיות בשבועות האחרונים מוקד תעשיית הרכב.  אמנם התעשייה נפגעה בעת התפרצות הנגיף, אבל, קונצרן יונדאי מוטורס זוכה לתמיכה ממשלתית רחבה ובהתאמה היקף הייצור חזר למספרים סבירים, אם כי רחוקים כמובן ממספרי השיא.

גם סין שהיתה מוקד התפרצות הנגיף, עוברת אותו בינתיים בשלום (יחסית) ופעילות תעשיית הרכב שלה מתאוששת.

ואצלנו – כפי שכתבנו בעבר –  הבעיה היא בגופי הליסינג. זו בעיה שעלולה להתגלגל ליבואני הרכב שמממנים חלק גדול מפעילות הליסינג.

מחשבון מדד תשומות הבנייה

• אין שינוי במדד מחירי תשומה בבנייה למגורים בפברואר 2020
• ירידה של 0.1% במדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים בפברואר 2020
• עליה של 0.1% במדד מחירי תשומה בסלילה וגישור בפברואר 2020
• ירידה של 0.6% במדד מחירי תשומה בחקלאות בפברואר 2020
• ירידה של 1.2% במדד מחירי תשומה באוטובוסים של כלל האוכלוסיה בפברואר 2020
• ירידה של 1.0% במדד מחירי תשומה באוטובוסים בקווים קבועים בפברואר 2020
• ירידה של 2.0% במדד מחירי תשומה באוטובוסים זעירים בפברואר 2020

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים נותר בחודש פברואר 2020  ללא שינוי ועמד על  114.7 נקודות (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות). מתחילת השנה עלה מדד זה ב-0.2%.

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה ירד ב-0.3%  והגיע ל-106.4 נקודות לעומת 106.7 נקודות בחודש קודם.

ב-12 החודשים האחרונים (פברואר 2020 לעומת פברואר 2019) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑0.5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-1.7%. המדד ללא שכר עבודה ירד ב-0.5% בתקופה זו.

חומרים ומוצרים

מדד מחירי חומרים ומוצרים ירד בחודש פברואר 2020 ב-0.3%.

מבין החומרים והמוצרים ירדו במיוחד מחירי מוצרים מוגמרים מעץ וחומרים אחרים (ב- 3.3%), רשתות ברזל       (ב-0.9%) ואבן (ב-0.8%).

שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות

מדד מחירי שכירת ציוד ורכב עלה ב-0.1% ומדד הוצאות כלליות ירד ב-0.7% בחודש פברואר 2020.

שכר עבודה

מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש פברואר 2020 ב-0.3%.

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, לפי פרקי הבנייה

מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש פברואר 2020, יש לציין ירידת מחירים של 1.7% בפרק מסגרות ונגרות.

בשאר פרקי הבנייה נרשמו בחודש פברואר 2020 תנודות מחירים של עד 0.5%.

ירידה של 0.1% במדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים בפברואר 2020

מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים ירד בחודש פברואר 2020 ב-0.1% והגיע ל-107.3 נקודות לעומת 107.4 נקודות בחודש הקודם (על בסיס ינואר 2012 = 100.0 נקודות). מתחילת השנה נותר מדד זה ללא שינוי.

ב-12 החודשים האחרונים (פברואר 2020 לעומת פברואר 2019) ירד המדד ב-0.3% וזאת בשל ירידת מחירי חומרים שהתמתנה עם עליית מחירי שכר העבודה.

מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש פברואר 2020, יש לציין ירידת מחירים של 1.7% בפרק מעליות ודרגנועים. לעומת זאת עלה המדד לפרק רכיבים טרומיים ב-1.3%.

בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.

 עלייה של 0.1% במדד מחירי תשומה בסלילה וגישור בפברואר 2020

מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור עלה בחודש פברואר 2020 ב-0.1% והגיע ל-125.1 נקודות לעומת 125.0 נקודות בחודש הקודם (על בסיס ינואר 2010 =100.0 נקודות).  מתחילת השנה עלה מדד זה ב-0.4%.

מדד מחירי תשומה בסלילה ללא גישור עלה בחודש פברואר 2020 ב-0.2%.

ב-12 החודשים האחרונים (פברואר 2020 לעומת פברואר 2019) עלה מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור ב-0.2% והמדד ללא גישור עלה ב-0.6% באותה תקופה.

חומרים

בחודש פברואר 2020 נרשמו עליות מחירים בולטות במיוחד במחירי אגו"ם (ב-2.3%), קורות ומקטעים לגשרים (ב-1.0%) וחומרי מחצבה אחרים (ב-0.8%).

לעומת זאת, חלו ירידות במחירי יריעות HDPE (ב-1.9%), יריעות שריון קרקע (ב-1.7%), אביזרי תאורת כביש (ב-1.4%), צינורות אספקת מים (ב-1.3%) ומעקה בטיחות (ב-1.0%).

שכירת ציוד

מדד שכירת ציוד עלה ב-0.4%. נרשמו עליות מחירים בולטות במיוחד במחירי שכירת מעמיסים, מחפרים ומחפרונים (ב-1.8%).

שכר עבודה

מדד שכר העבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה ב-0.2%.

מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור, לפי פרקי עבודה

מבין השינויים במדדים של פרקי הסלילה בחודש פברואר 2020 יש לציין במיוחד עליות מחירים של 0.8% בפרק מערכות ביוב ו-0.7% בפרק עבודות גינון ופיתוח נופי.  לעומת זאת ירד מדד פרק מעקות וגדרות בטיחות ב-0.9%.

בשאר פרקי הסלילה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.

תרשים 5.- מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור – מדדים נבחרים

ירידה של 0.6% במדד מחירי תשומה בחקלאות בפברואר 2020

מדד מחירי תשומה בענף החקלאות ירד בחודש פברואר 2020 ב-0.6% והגיע ל-176.7 נקודות לעומת 177.7 נקודות בחודש קודם (הבסיס: ממוצע 2000=100 נקודות). מתחילת השנה ירד מדד זה ב-0.6%..

ב-12 החודשים האחרונים (פברואר 2020 לעומת פברואר 2019) ירד מדד מחירי תשומה בחקלאות ב-0.9% וזאת בשל ירידת מחירי תשומות בגידולים צמחיים. והמדד ללא שכר עבודה ירד ב- 1.6%

מדד מחירי תשומות בגידולים צמחיים ירד ב-1.0% ומדד מחירי תשומות בבעלי חיים עלה ב-0.1%.

בחודש פברואר 2020 ירדו מחירי דשנים וזבלים ב-7.8%, דלק, שמנים וחשמל ב-4.5%,  חומרי הדברה ב-1.1%,  הובלה שכורה ודמי חכירה ב-0.4% כל אחד וחומרי אריזה ואריזות, חומרי בנייה למבנים חקלאיים וכיסויים פלסטיים ומסים ואגרות ב- 0.1% כל אחד.

לעומת זאת, עלו מחירי מספוא לבעלי חיים ושונות (הנהלת חשבונות, שירותי מחשב, צורכי משרד וכו') ב-0.6% כל אחד, זרעים פקעות ושתילים ב-0.3% ואפרוחים ומכונות, רכב, ציוד, חלפים וכלי עבודה ב-0.1% כל אחד.

מחירי מים, עלות עבודה שכירה, שירותים ווטרינריים ותרופות וביטוח, נותרו בחודש פברואר  2020 ללא שינוי.

ירידה של 1.2% במדד מחירי תשומה באוטובוסים לכלל האוכלוסייה בפברואר 2020

החל בחודש פברואר 2020, מחושב ומתפרסם מדד מעודכן של מחירי התשומה באוטובוסים ביחס לתקופת בסיס חדשה: ינואר 2020=100.

פירוט על השינויים במדד ניתן לראות בירחון לסטטיסטיקה של מחירים, "מדד מחירי תשומה באוטובוסים", חודש פברואר 2020.

מדד מחירי תשומה באוטובוסים של כלל האוכלוסייה ירד בחודש פברואר 2020 ב-1.2% והגיע ל-98.8 נקודות. (הבסיס: ינואר 2020=100.0 נקודות). מתחילת השנה עלה מדד זה ב-1.0%.

ב-12 החודשים האחרונים (פברואר 2020 לעומת פברואר 2019) עלה מדד זה ב-1.9%.

בחודש פברואר 2020 ירדו מחירי אנרגיה, שמנים ונוזלי קירור ב-6.9%, שונות (הנהלת חשבונות, הוצאות משפטיות וכד') ב-1.9%, רכב ב-1.0%, אחזקת מבנים והוצאות משרד ב-0.4% ומסים, אגרות, רשיונות וביטוח ב-0.1%.

מחשבון מדד תשומות הבנייה