אלון דנגוט ממחלקת מסחר נגזרים ומדדים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, עושה קצת סדר במלחמות השורטים בארה"ב בשבועיים האחרונים ועונה על השאלה- האם גם בבורסה המקומית יכולות להתרחש כאלו ארועים?
בכל מסדרונות שוק ההון מהדהדות לאחרונה המילים "גיים סטופ", "שורט", "שורט סקוויז", "קרנות גידור" ו"סוחרי יום" – ולמעשה, גם מי שאינו מבין גדול במתרחש בשוק ההון, יתקשה להתחמק מהן.
הסיפור, שהמילים האלה הן רק חלון הראווה שלו, הוא קריאת השכמה לסוחרים מכל הסוגים, לבורסות ברחבי העולם, לרגולטורים, למשרדי האוצר ואפילו לבית הלבן.
ימים יגידו אם סאגת גיים סטופ תתברר, בסופו של דבר, כגיים צ'יינג'ר של שוק ההון או לא, שכן בשנים האחרונות פיתח השוק עמידות, ואפילו סוג של אדישות, לתופעות מסוג זה, והוא ממהר לחזור לשגרה המסורתית שלו.
אז בין אם מדובר בשינוי הסדר העולמי או במרד נעורים חולף, דבר אחד בטוח – זה סיפור שמקרב את הציבור הרחב לשוק ההון. הבורסות, שהיו עד לא מכבר נחלת יודעי דבר בלבד, נהפכו כיום למגרש שכל אחד יכול בקלות להצטרף אליו, להשקיע בו ולהביע את דעתו, בין אם הוא שועל ותיק בשוק ההון ובין אם הוא בלוגר מתחיל. שוק ההון הוא של כולם.
אז לטובת מי שעדיין קצת מבולבל מהסערה המתחוללת, נעשה כאן קצת סדר עם המונחים.
שורט, או בעברית, מכירה בחסר, היא אסטרטגיה שבאמצעותה מתבצעת מכירה של נייר ערך שאינו נמצא בבעלות המוכר. המוכר בחסר מאמין שמחירו של נייר ערך מסוים צפוי לרדת, ולכן הוא מוכר אותו – אף שאינו מחזיק בו – כדי לרכוש אותו מאוחר יותר במחיר נמוך יותר.
את השורט מבצעים כנגד השאלה. כאשר מוכרים נייר בשורט, יש לבצע זאת כנגד כתב השאלה ממחזיק נייר הערך, אחרת, תיווצר כמות מניות שאיננה קיימת – דבר שבפועל אינו אפשרי (אלא אם מדובר בשוק הנגזרים, אבל זה כבר סיפור אחר).
המשאיל, כלומר הגוף שמחזיק בנייר הערך שהמוכר בחסר מעוניין בו, צריך להיות מוכן להשאיל את אחזקתו תמורת דמי השאלה. במרבית המקרים, המשאיל הוא גוף מוסדי, המחזיק בכמות גדולה של ניירות ערך. תקופת ההשאלה מסוכמת מראש בין הצדדים, והיא נעה לרוב בין שבועיים לשנה.
מסלקת הבורסה מפעילה מאגר השאלות מרכזי בניירות ערך, באמצעות מערכת ממוחשבת, המפגישה בין משאילים – שברשותם מלאי ניירות ערך נקי משעבוד וזמין להשאלה, לבין שואלים – המעוניינים למכור או לכסות יתרות שורט בניירות ערך שאינם מצויים ברשותם, בצורה יעילה, פשוטה ומשוכללת.
מכירה בחסר טומנת בחובה סיכון לעליית מחירו של נייר הערך, ולכן כל מכירה כזו מחייבת ביטחונות.
בבורסה לניירות ערך מתפרסמות אחת לשבוע יתרות השורט בניירות ערך, שעליהן מדווחים חברי הבורסה. לגבי כל נייר ערך מפורסמים יתרות השורט, השינוי השבועי שלו וכן ה-Short Interest Ratio (SIR) או יחס שורט למחזור ממוצע יומי. ה-SIR בוחן כמה ימים ייקח לכסות שורט בנייר ערך על ידי היחס בין יתרת השורט למחזור היומי הממוצע בנייר. ניתן לבחון את יתרות השורט גם בחתכים של מדדים וסוגי ניירות ערך.
נתון נוסף שנהוג להסתכל עליו הוא השורט ביחס לכמות המניות שבידי הציבור (Short Interest / Shares Outstanding). במקרה זה מודד היחס את יתרת המניות שנמכרו בחסר לעומת כלל יתרת המניות הזמינה למסחר, ועובדה מעניינת בהקשר זה היא שהיחס יכול להיות גדול מ-1, מפני שמניות שהושאלו ונמכרו בחסר ניתנות, למעשה, להימכר בחסר פעם נוספת.
הימים לכיסוי והשורט ביחס לכמות בציבור הם הפרמטרים שאותם בוחנים סוחרי היום הצעירים, המשקיעים ב-Game Stop. ככל שפרמטר הימים לכיסוי השורט גדול יותר, וככל שהיחס בין יתרת השורט למניות בידי הציבור גדול יותר, כך מתאפשר להם ביתר קלות ללחוץ את המוכרים בחסר, או לבצע Short Squeeze – הלוא הוא חלום הבלהות של המוכרים בחסר. השורט סקוויז מוסבר כלחץ של משקיעי שורט, שהחליטו שהשקעת השורט שלהם אינה מתממשת, ולכן הם הופכים את הפוזיציה כדי לכסות את ההתחייבות שלהם. גל הביקושים למניה דוחף לעליות נוספות, אשר מתעצמות ככל שפוחתת כמות המניות בידי הציבור, וככל שהסחירות במניה נמוכה. זהירות! כאשר ה-Squeeze מגיע, הוא עלול להיות מהיר ואלים.
לסיכום, שוק ההון מאפשר ריבוי דעות, ומזמין את כל מי שיש לו דעה להביע אותה. הדיון החם באירועי השבוע האחרון העלה בתקשורת את השאלה: האם זה יכול לקרות גם אצלנו?
רשות ניירות ערך בארץ כבר הודיעה השבוע, כי היא מנטרת פעילות ברשתות חברתיות. יחד עם זאת, אנו רואים התעניינות גוברת בשבוע האחרון בנתונים שהבורסה מפרסמת על המכירות בחסר, כשהכניסות לדף האינטרנט עלו בשבוע האחרון בכ-70% לעומת השבוע שקדם לו. יתרות השורט בתל אביב, נכון ליום חמישי האחרון, 28 בינואר, עומדות על כ-15 מיליארד שקל, מתוכן כ-3 מיליארד שקל במניות, ויתרות השורט הולכות ועולות משבוע לשבוע.
בשבוע שעבר דיווחנו על צמיחה במספר חשבונות הריטייל, בעקבות פתיחה של כ-141,000 חשבונות חדשים בידי הציבור הרחב במהלך שנת 2020, צמיחה של כ-44% ביחס לשנת 2019. יותר ויותר ישראלים רוצים לקחת חלק בחגיגת שוק ההון, וחשוב שכולם יכירו את המנגנונים שסאגת גיים סטופ הציפה.
המדריך המלא למכירה בחסר – מתי עושים ומה הסיכונים?
דווקא בשנת הקורונה- נפתחו מספר שיא
העיר עכו ניצחה: מליאת הכנסת אישרה את חוק הטבות המס לעיר עכו. הטבת המס החדשה תעמוד על 12% ותקרת הכנסה של 168 אלף שקל בשנה. מדובר בתוספת של עד 36,000 שקל הטבת מס שנתית למשפחה בעכו
חברת הכנסת מיכל שיר: "אני שמחה שהיתה לי את הזכות לקחת חלק ולו קטן בפנינה הזו הנפלאה – העיר עכו. החוק אשר עבר לאחר דרך תלאות לא פשוטה הוא חוק חשוב, טוב וצודק! חוק שמהווה בשורה ענקית לעיר עכו ותושביה ותיקון עוול..".
לאחר מאבק של כשנתיים וחצי ולאחר דיונים ארוכים וממושכים בוועדת הכספים, אישרה אמש (ב') מליאת הכנסת ברוב של 79 ח"כים בקריאה שניה ושלישית את החוק ל"תיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישובים) התש״ף 2020", שיזמה חברת הכנסת מיכל שיר (ליכוד). החוק החדש ישיב לעכו את הטבות המס בשיעור של 12%.
את המאבק של העיר עכו הוביל ראש העיר שמעון לנקרי לאחר שינוי הקריטריונים של מפת הטבות המס אשר פגעו בתושבי העיר עכו. המשמעות הייתה הורדה של אחוז הטבות המס בעכו ל-7% בעוד שלנהריה הועלתה ההטבה ל-12%. בנוסף, תקרת המס השנתית הורדה בעכו ל-132 אלף ₪.
החוק, אשר אושר כהוראת שעה למשך שנתיים וחצי, עם אפשרות הארכה לשנתיים וחצי נוספות, קובע כי ישוב עירוני במדד חברתי כלכלי 4 ומטה ומדד פריפריאלי 4 ומטה, יקבל הטבת מס של 5% ותוספת של 36,000 שקל לתקרת ההכנסה, עד 12% הטבות במס ועד 168,000 בתקרה המגעת מיגיעה אישית.
הנהנית המרכזית מהחוק הנה העיר עכו, אשר הפגיעה בה עקב הפחתת הטבות המס לעיר הייתה המניע המרכזי של הליך החקיקה. בין השאר החוק הביא להגירה שלילית גדולה מעכו לנהריה השכנה, אשר תושביה נהנים מהטבות מס עדיפה. עוד ייהנו מהטבת המס החדשה אותה קובע החוק, טבריה, חצור הגלילית, אבו סנאן, מג'ד אל-כרום, ג'וליס, ועוד כ-11 רשויות.
כמו כן, במסגרת החוק, אושר להאריך עד לסוף שנת 2020 את הטבת המס ליותר מ-70 יישובים בכל רחבי הארץ, שהטבת המס שלהם הסתיימה בחודש יוני השנה – בשיא משבר הקורונה.
ביום שני בערב כינס ראש העיר עכו שמעון לנקרי ישיבת מועצה חגיגית שלא מן המניין, בה בישר על ההישג האדיר. הישיבה נערכה במעמד חברי הכנסת גדעון סער ומיכל שיר, רב העיר יוסף ישר, מנכ"ל העירייה לשעבר אוהד שגב ומנכ"ל העירייה יניב אשור.
"אחרי שנתיים וחצי של מאבק קשה, מתיש, הצלחנו להעביר את החוק שמתקן את האפליה. אפליה שפגעה כמעט בכל אחת ואחד מאיתנו. אפליה שעלולה הייתה להביא לנטישה המונית של בני מעמד הביניים מהעיר עכו", פתח לנקרי את דבריו.
לנקרי: "אני מאושר שהיום אני יכול להביא את בשורת הניצחון, לכם תושבי העיר עכו. להגיד לכם שיש שכר לעמלנו. היום אני יכול להגיד שהעיר עכו, היפה בערי ישראל, הסובלנית שבהן, עיר שהיא מודל לחיים משותפים בין עמים ובין דתות, יוצאת לדרך חדשה. לצד התפתחותה האורבנית, תיקון אפליית הטבת המס גם תאפשר לנו להביא אלינו אוכלוסייה חדשה ומבוססת ובעיקר תאפשר לנו לשמר אצלנו בעיר את ילדינו, את דור ההמשך".
עוד אמר לנקרי: "השקענו הרבה מאוד משאבי זמן וכסף רק כדי שהעוול הנורא הזה יתוקן. ואתם תושבי עכו, שצפיתם מהצד במתרחש, גיליתם אורך רוח וסבלנות וזה חיזק אותנו. האמנו שהמלחמה שלנו היא מהצודקות שיש. וכך שלב אחרי שלב, בעקשנות ובהתמדה ובסיוע של הרבה אנשים טובים הצלחנו לפצח את כל המכשולים הפוליטיים, המשפטיים והתקציבים. עוד רבות ידובר על המאבק הזה. אלוקים בירך אותנו. ניצחנו!!!! עכו ניצחה!!!".
ראש העיר הודה לראש הממשלה, בנימין נתניהו ולשר האוצר ישראל כ"ץ ולחברי הכנסת שסייעו בקידום המהלך. תודה מיוחדת נאמרה ליוזמת החוק ח"כ מיכל שיר ולח"כ גדעון סער שליווה את העיר עכו לאורך כל המאבק.
חברת הכנסת מיכל שיר אמרה לאחר אישור החוק: "אני שמחה שהיתה לי את הזכות לקחת חלק ולו קטן בפנינה הזו הנפלאה – העיר עכו. החוק אשר עבר לאחר דרך תלאות לא פשוטה הוא חוק חשוב, טוב וצודק! חוק שמהווה בשורה ענקית לעיר עכו ותושביה ותיקון עוול עבור ערים נוספות כמו טבריה, חצור הגלילית. בשיא משבר הקורונה אנו מסייעים לעשרות אלפי משפחות עובדות ליהנות מהטבת מס של עשרות אלפי שקלים בשנה. בדיוק בשביל רגעים כאלו, בחרתי להיות שליחת ציבור".
ח"כ גדעון סער אמר: "עשינו כמעט את הבלתי אפשרי ולמדנו שיעור שאין דבר העומד בפני הרצון ובמקרה הזה אין דבר העומד בפני ההכרח ולכן היינו מוכרחים להצליח במהלך הזה. אני שמח שיכולתי לתרום לעשות צדק עם העיר עכו ועם התושבים שלה".
הדולר ירד 10% מול השקל מאז חודש מארס. האם זה יימשך? קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי, מתייחס להתחזקות השקל מול הדולר בימים האחרונים ומציג תחזית להמשך ירידה בדולר. "התחזקות השקל מול הדולר בימים האחרונים נרשמת על רקע חדשות חיוביות בארץ ובעולם. בעולם, השווקים הפיננסיים מחשבים מסלול מחדש והאווירה האופטימית גוברת ככל שממשיכות להתפרסם חדשות מעודדות, כך, למשל, בימים האחרונים התבשרנו כי חברת אסטרזנקה בדרך לייצור והפצה של החיסון שלה, שנגידת הפד לשעבר, ג'נט יילן, תמונה על ידי ביידן לשרת האוצר, ושנתוני סקר מדד ה PMI בארה"ב היו חזקים מהצפוי. כל אלה, תמכו באווירה החיובית בשווקים הפיננסים הגלובליים והשפיעו גם על שוק המט"ח, כאשר מטבעות המקלט – הדולר, היין היפני והפרנק השוויצרי – המשיכו להיחלש, ולעומתם, נרשמה התחזקות של מטבעות הסחורות ומטבעות שווקים מתעוררים של כלכלות בעלות פרופיל פיננסי יציב יחסית, כגון הפזו המקסיקני, הראנד הדרום אפריקאי והריאל הברזילאי.
"בנוסף לאווירה החיובית הגלובלית, גם בזירה המקומית פורסמו לאחרונה חדשות טובות: רמת התחלואה הנמוכה נשמרת והמשק נפתח בהדרגתיות, קרן המטבע העולמית פרסמה דו"ח חיובי בסך הכל על כלכלת ישראל, ודירוג האשראי של ישראל נותר ללא שינוי. סביבה זו בדרך כלל מעודדת היחלשות של 'מטבעות המקלט', ובראשם הדולר, ובין היתר מול השקל. למרות זאת, הפעם השקל נסחר ביציבות ברמות שיא מול הדולר ומול הסל, כשמצד אחד החדשות הטובות והעליות במניות תומכו בו, אך מצד שני נוצרה רמת תמיכה טכנית משמעותית סביב רמות 3.34 שקל לדולר, שנראה שמושכת בינתיים קונים ומרחיקה מוכרים. בטווח הקצר, בהעדר חדשות רעות, ולקראת סוף השנה, רמת התמיכה הטכנית בשער דולר שקל 3.34 עשויה להשבר והשקל יתחזק מעבר לכך. עם זאת, ייתכן כי אי הוודאות תשוב ותביא עימה אירועים קצרי טווח של היחלשות השקל. בטווח הארוך נמשכים הכוחות התומכים בהתחזקות השקל ובראשם צפי לעלית מדרגה בעודף בחשבון השוטף (הפער בין יצוא ליבוא של סחורות ושירותים). ישראל צפויה להגדיל בשנים הקרובות את היצוא שלה בעיקר בזכות פעילות סקטור ההיי-טק. כוח נוסף שתומך בהתחזקות השקל הוא הפעילות הפיננסית, כששנת 2020 צפויה להסתכם בעודף חריג בכניסת השקעות זרות לישראל, בעיקר על רקע צירופה של ישראל למדד WGBI והשלמת עסקות למכירת חברות הייטק שנחתמו בעבר. על פי הערכת לאומי, השקל צפוי להיסחר מול השקל בשער ממוצע של 3.30-3.40 שקל עד סוף 2021 תוך מגמת התחזקות הדרגתית מול הדולר, כך שיתכן ששנת 2021 עשויה להסתיים בשער נמוך משער של 3.30 שקל".
בנק דויטשה בנק מספק תמונת מצב לשווקים. כריסטיאן נולטינג, כלכלן ראשי מחלקת ניהול עושר מסביר כי מספר מקרי ההדבקה בנגיף הקורונה ימשיך לעורר דאגה בקרב המשקיעים ברחבי אירופה וארצות הברית אך תשומת הלב תוקדש בעיקר לאירועים פוליטיים. פעולות נוספות של ממשל טראמפ היוצא (הבקשה מן הפד שבוע שעבר) ימשיכו לזכות למעקב. בינתיים באירופה נמשכים הדיונים בניסיון לפתור את המחלוקות בנוגע לברקזיט ולתקציב האיחוד האירופי. מבחינת נתוני מאקרו השבוע מרבית תשומת הלב תוקדש למדדי סנטימנט הצרכנים והעסקים. היום נקבל את מדדי מנהלי הרכש באירופה וארצות הברית כאשר בהמשך השבוע יפורסמו מדדי ביטחון הצרכנים באירופה וארצות הברית. בנוסף בגרמניה ביום שלישי יפורסם מדד IFO וביום חמישי מדד GFK. ביום רביעי יפורסם בארצות הברית נתון הזמנות מוצרים ברי קיימא וביפן יפורסם מדד המחירים לצרכן לאזור טוקיו ביום שישי. בגזרת הבנקים המרכזיים נקבל את פרוטוקול הפגישה האחרונה של הפד ביום רביעי לפני חג ההודיה ביום חמישי.
יומן אירועים כלכליים:
שני:
גרמניה, צרפת, האיחוד האירופי, בריטניה- מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים והייצור לחודש נובמבר.
ארצות הברית-מדד פעילות הכלכלית של הפד שיקאגו, מדד מנהלי הרכש מרקיט ייצור ושירותים לחודש נובמבר.
שלישי:
גרמניה- מדד IFO לחודש נובמבר, נתוני תמ"ג רבעון 3.
ארצות הברית- מדד ביטחון הצרכנים לחודש נובמבר.
רביעי:
ארצות הברית- הזמנות מוצרים ברי קיימא לחודש אוקטובר, תמ"ג ומדד מחירי האינפלציה רבעון 3, פרוטוקול הפד.
חמישי:
גרמניה- מדד ביטחון הצרכנים GFK נובמבר,
ארצות הברית- חג ההודיה.
שישי:
סין- החלטת ריבית .
יפן-. מדד מחירים לצרכן טוקיו לחודש נובמבר.
גוש היורו- בטחון העסקים, בטחון צרכנים חודש נובמבר.
פוליטיקה באיחוד האירופי: אחדות נראית שברירה.
בקיץ האחרון מנהיגי המדינות האירופאיות בירכו אחד את השני על שיתוף הפעולה והאחדות בהגעה לקרן סיוע מיוחדת והסכם מסגרת רב שנתי כחלק מהתגובה לנגיף הקורונה. כעת אחדות זו נראית שברירה כאשר הדיונים יימשכו השבוע במטרה לנסות להגיע להסכמה עם הונגריה ופולין שמאיימות להטיל ווטו על ההסכמים(הם מסרבים להכיר בדרישה כי קבלת הכספים תהיה מעוגנת בחוק של הכרה בערכים אירופאים). הצדדים רוצים להגיע להסכם לפני מפגש הפסגה הבא ב-10 ו 11 בדצמבר. בינתיים הברקזיט ממשיך לנגן ברקע עם דיווחים סותרים על התקדמות ובכל מקרה כל הסכם שיגיעו אליו השבוע צפוי להיות רדוד מאוד ומעורר חששות בנוגע להשפעה של סיום תקופת המעבר על בריטניה ואירופה.
שורה תחתונה: האיחוד האירופי ניצב בקשיים להשגת תוכניותיו התקציביות לטווח הבינוני. אין התקדמות משמעותית נראית לעין בשיחות על הברקזיט כאשר הזמן הולך ואוזל.
כלכלת גוש היורו: גל למטה לפני ההתאוששות?
מקרי ההדבקה בנגיף הקורונה באירופה ממשיכים לעורר דאגה כאשר סגרים מקומיים וכלליים מחמירים במקומות בהם קצב התפשטות הנגיף לא מאט. מדד מנהלי הרכש של מרקיט שיפורסם היום עבור מדינות רבות באירופה יציג תמונה עגומה של הכלכלה. הסנטימנט בגרמניה יקבל עדות נוספת למצב כאשר יפורסמו מדד ביטחון העסקיםIFO ומדד ביטחון הצרכנים GFK ביום חמישי. תמונת המצב של האטה כלכלית ברבעון ה-4 לאחר התאוששות כלכלית ברבעון ה-3 יכולה לקבל עידוד מכך שהמדיניות הפיסקלית והמוניטרית בגוש היורו נותרת בעינה. הבנק המרכזי האירופי עשוי להחליט לנקוט במדיניות מרחיבה אף יותר בפגישתו ב-1ם בדצמבר לא רק דרך תוכנית הרכישות שלו אלא גם בשיפור מנגנון ההעברה של הבנקים. בכל מקרה הרבעון ה1 הבא יהיה טריקי כל עוד מחכים לבוא החיסון.
שורה תחתונה: הפעילות הכלכלית באירופה עשויה לדעוך לאור סגרים מחמירים יותר בגלל נגיף הקורונה. הבנק המרכזי האירופי מוכן לנקוט במדיניות מרחיבה יותר אם זה יידרש.
המדיניות הכלכית בארצות הברית: עדיין תלויה באוויר
חג ההודיה הקרוב עלול להיות מתוח במיוחד. מספר הנדבקים היומי בארצות הברית ממשיך לעלות ותביעות האבטלה השבועיות בשבוע שעבר כללו הפתעות לא נעימות במיוחד. תביעות האבטלה הראשוניות עלו בשבוע האחרון והעובדה שהסיוע המיוחד שניתן בעקבות הקורונה(נכון לעכשיו 4.4 מיליון נתמכים) עומד לפוג יתרום ללחץ הקיים גם ככה. נתוני המאקרו כלכליים שיפורסמו לחודש נובמבר השבוע כמו מדד ביטחון הצרכנים שיפורסם ביום שלישי לא צפויים להרים את מצב הרוח. בינתיים גם תוכנית פיסקלית נוספת תקועה עקב המצב הפוליטי הקיים. בגזרה המוניטרית שר האוצר סטיבן מנוצ'ין הנחה את הפד להשיב את הכספים שלא נעשה בהם שימוש מ-5 תוכניות חירום של הפד שתוקפן פג בסוף דצמבר אך כן הורה להאריך את תוקפן של 4 תוכניות חירום למתן קרדיט טווח קצר ב-90 יום נוספים. הפד הביע את התנגדותו למהלך זה של שר האוצר והשוק הביע חששות כי צעד ראשון לקראת צעדים נוספים להפחית את התמיכה המוניטרית מהשווקים.
שורה תחתונה: רמזים לגבי צעדים נוספים להחזיר לאחור את המדיניות המוניטרית הקיימת יכולים להפעיל לחץ נוסף על הכלכלה ולגרום ללחץ בשווקים.
שאיפותיה הבינלאומיות של סין.
סין צפויה להמשיך ולבנות על הצלחתה האחרונה של חתימת הסכם שיתוף פעולה כלכלי אזורי שנחתם ב-15 לנובמבר. יעד שמושך את תשומת ליבה של סין הוא מנגנון קביעת הזכויות המיוחד של קרן המטבע הבינלאומית(SDR). סין נמנית על קבוצה של מדינות שקוראת להקצאה מחדש של ה-SDR שתאפשר גישה לכספים חדשים עבור מדינות עניות במטרה להתמודד עם נגיף הקורונה. ארצות הברית מתנגדת למהלך זה כאשר גם בפסגת מנהיגי ה-G20 בסוף השבוע האחרון בסעודיה לא הושגה הסכמה. במקביל סין תמשיך לפעול בכיוון של השפעה כלכלית ומטבעית בינלאומית. הנפקת אגרות החוב האחרונה של המדינה בהיקף 4 מיליארד יורו זכתה לביקושים של פי 4 מההיצע על אף התשואה הנמוכה יחסית 0.3 אחוז מעל מדד הבנצ'מרק של מינוס 0.45, כלומר מינוס 0.15 אחוז לאגרת חוב של 5 שנים ותשואה חיובית נמוכה של 0.318 ו 0.665 לאגרות חוב של 10 ו15 שנים בהתאמה. תיאבון המשקיעים לנכסים סיניים בא לידי ביטוי לאחרונה בהתחזקות המטבע הסיני יואן אך התחזית עבור שוק החוב המקומי בסין לא ורוד כולו כאשר לאחרונה היו מספר מקרים של חדלות פירעון.
שורה תחתונה: סין רודפת אחר השגת השפעה כלכלית אזורית ובינלאומית כאשר נרשמת התקדמות בהפיכת המטבע הסיני לבינלאומי.
הודו- אור בקצה המנהרה.
הודו(עם יותר מ-23 מיליון מקרים) נחלה עד עכשיו קרב קשה עם נגיף הקורונה אך ייתכן כי יש כעת אור בקצה המנהרה. התמ"ג לרבעון ה-3 יתפרסם ביום שישי הקרוב וצפוי לרשום ירידה חדה פחות לעומת השנה שעברה מזו שנרשמה ברבעון ה-2. נתונים שפורסמו עד כה תרמו לתיקון התחזית לתמ"ג כלפי מעלה וכעת רק ירידה של 9 אחוז לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה נראית כיעד אפשרי על אף ירידה חדה בהוצאה הממשלתית ברבעון ה-3(19 אחוז במונחי תמ"ג). ההתאוששות בתמ"ג יחד עם אינפלציה גבוהה יחסית(לא צפויה לרדת משמעותית בנובמבר מרמה של 7.6 אחוז שנרשמה באוקטובר) ישפיעו על המדיניות המוניטרית העתידית. הבנק המרכזי ההודי ייפגשו ב-4 לדצמבר ועשוי להרים את תחזית האינפלציה לרבעון ה-4 והצמיחה שלו לרבעונים 4 ו1 של השנה הבאה מה שיגרום לכך שהורדת ריבית נוספת לא בצפי. האתגר המרכזי של הבנק המרכזי ההודי איך לשדר לשווקים שהורדת ריבית נוספת אינה צפויה מבלי לפגוע בתפקוד שוק החוב או שוק ההלוואות במדינה.
שורה תחתונה: נתון התמ"ג לרבעון ה-3 צפוי לאשר את ההתאוששות הכלכלית שיצאה לדרך. בהינתן אינפלציה גבוהה יחסית הורדת ריבית נוספת לא צפויה להתרחש.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון דורש לאשר בהקדם תקציב לשנת 2021 – בשנים הבאות להתכנס למסגרות פיסקליות רב-שנתיות שייצבו את יחס החוב לתוצר. במסגרת סקירת הנגיד בפני הוועדה, הציג עוד כי בתרחיש הפסימי תעמוד האבטלה בשנה הבאה על 13.9%: "אם לא נדאג דרך הכשרות להחזיר אותם לעבודה, אנחנו מאבדים 20 שנות עבודה פוטנציאליות", וקרא לעבור למודל גמיש לחזרה לעבודה.
עוד הציג הנגיד כי ברוב מדינות אירופה שיעור הערבות הממוצע להלוואות לעסקים גבוה משמעותית מזה הניתן בישראל, וכי חלק מהחסמים הורדו לבקשת בנק ישראל וכי הוא פועל להסרת חסמים נוספים. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אני מצפה מבנק ישראל להיות יותר אקטיבי, ואני מצפה ממך, כיועץ הכלכלי לממשלה, שתהיה אקטיבי יותר, הן לעניין התקציב והן לעניין התנהלות הבנקים סביב ההלוואות"
נגיד בנק ישראל, פרופ' ירון פתח את הדיון ואמר כי "כלכלת ישראל נכנסה במצב יחסית טוב למשבר" והוסיף שהפגיעה בצמיחת התוצר בישראל נמוכה בהשוואה בין-לאומית. הוא הציג כי תוצר מקומי גולמי ברבעון השני ירד ב-8.7 אחוזים, וברבעון שלישי 2020 ירד ב-1.4 אחוז לעומת הרבעונים המקבילים אשתקד. הנגיד הציג תרחישים לעניין התקופה הקרובה, וציין כי בתרחיש האופטימי הגרעון יעמוד על 8% בשנת 2021 ובתרחיש הפסימי על 11%, לעומת 13% בשנת 2020. לעניין יחס החוב תוצר ציין הנגיד כי בתרחיש האופטימי זה יעמוד בשנת 2020 על 73% ובשנת 2021 על 76%, בתרחיש הפסימי יעמוד השיעור על 75% ב-2020 ו-83% ב-2021. שיעור האבטלה הצפוי לדבריו ב-2021, יעמוד על 13.9 אחוז בתרחיש הפסימי ו-7.8 אחוז בתרחיש האופטימי.
ירון הציג עוד כי הצריכה הפרטית גדלה באופן מידי עם הסרת המגבלות, ומנגד כי סקרים של הלמ"ס, מראים כי הרחבת ההגבלות מקשה על העסקים להחזיק מעמד ללא פעילות תקופות ארוכות.
לעניין האבטלה ציין הנגיד: "לאחר הסגר הראשון הצלחנו לחזור לקצת פחות מ-12 אחוזים, החדשות הרעות שלא הצלחנו לרדת עוד. ככל שנכנסו חזרה לסגר השני, רואים חזרה את העלייה באבטלה, שמתחילים שוב לצאת, שוב רואים ירידה, ככל שנמשיך לצאת, השאלה כמה מהר נוכל לחזור לשיעורים הקודמים. זה נושא מאוד מאוד חשוב, אם לא נדאג דרך הכשרות להחזיר אותם לעבודה, אנחנו מאבדים 20 שנות עבודה פוטנציאליות".
"מודל החל"ת התאים עם כניסתנו לסגר, היום צריך להגמיש את היכולת לחזרה לשוק העבודה, חזרה גמישה לשוק העבודה, מי שרוצה ויכול לחזור בחצי משרה ולקבל חצי דמי אבטלה, מצבו יוטב וגם הנטל על הממשלה והתקציב. יש לא מעט מעסיקים שלא יחזרו ב-100 אחוז לפעילות וזה יכול לסייע להם. זה גם יסייע במודל שימור התעסוקה".
לעניין תפקוד הבנק הציג הנגיד כי "התפקיד הראשון שלנו כבנק היה לייצב את השווקים, קודם כל הזרמנו נזילות בשקלים לגופים המוסדיים, בשוק המת"ח בעסקאות החלף, פעלנו עם היתרות שלנו בצורה נחושה, כך ייצבנו את השווקים בצורה מאוד מהירה ומאז הם פועלים באופן תקין. לצד כך, הודענו על רכישת אג"ח ממשלתיות של עד 50 מיליארד ₪, פי 3 ממה שנעשה קודם. הפחתנו את הריבית, כל אלה נעשו עד אמצע מרץ".
"לגבי הייעוץ הכלכלי לממשלה, היינו מעורבים לאורך כל הדרך. אנחנו לא ב-2008, זה אירוע שונה, אירוע שובר שווקים, לכן הסיוע היה צריך להתבצע ולא לחכות עד לסוף האירוע, וזו הייתה תובנה חשובה. היינו גם מעורבים, הקופסה הראשונה נסגרה ב-1 בלילה באחד הימים".
לעניין תחום האשראי ציין הנגיד: "בכל הקטגוריות בתחום האשראי, למעט האשראי הצרכני, אין ירידה השנה לעומת השנה שעברה", וכי מרבית החברות במשק אינן מדווחות על קושי משמעותי בגיוס אשראי, אך הקושי עדיין גדול יותר מבערב המשבר.ככ
לעניין ההלוואות במסגרות המדינה, הציג הנגיד כי במסגרת קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים במסלול הרגיל (15% ערבות) הוגשו 95,974 בקשות ואושרו 55,362, כאשר היקף הבקשות עמד על 60.884 מיליאד ₪ ואושרו 19,076 מיליארד ₪.
עוד הציג הנגיד, כי ברוב מדינות אירופה שיעור הערבות הממוצע גבוה מ-80%, כאשר בישראל המסלול בעל שיעור הערבות הגבוה ביותר, עומד על 60% בלבד: "זו החלטה של האוצר בסופו של דבר, אנחנו משקפים להם מה שנראה כמגבלות מסוימות שלא בהכרח מאפשרות למערכת הזו לעבוד בצורה הכי חלקה, חלק מהחסמים ירדו ואני מצפה שבתקופה הקרובה, יותר ויותר עסקים יוכלו להיכנס".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "חלק גדול מהבקשות, בעיקר עסקים בסיכון לא מקבלים את ההלוואה ואת האשראי ואת הדרך להתמודד, אנחנו מדברים על 2020, שהקורונה בעיצומה, ולאנשים אין אוכל להביא הביתה לילדים. מישהו צריך לשקף את זה לאוצר".
ירון השיב: "היו לא מעט חסמים, אנחנו עבדנו עם החשכ"ל היוצא וגם הגדלתם את ההיקף וגם חלק מהחסמים הורדו. אנחנו עדיין כל הזמן יושבים ומנסים להוריד את החסמים כדי שיותר עסקים יהיו זכאים".
לשאלת יו"ר הוועדה לעמדתו לעניין הסגר, השיב פרופ' ירון: "אני לא אפידמיולוג ולא בכדי הראיתי לכם את שרידות העסקים וחשיבות השימור של העסקים והם צריכים פעילות כלכלית רציפה לצד העניין הבריאותי. אנחנו חייבים לפתוח כמיטב יכולתנו כמה שאפשר בלי שהתחלואה תעלה, יש להמשיך לפתוח את הביג והקניונים ואת שאר הדברים כדי שהנזק הכלכלי ימוזער, זאת לצד השמירה של הצד הבריאותי, הדרך הזו תאפשר להם להיות יציבים ולחזור לפעילות".
ח"כ מיקי לוי: "צריך לדעת איך פותחים את העסקים עם הקורונה, אתם צריכים להיות פקטור מרכזי ולא גלגל רזרבי, קולכם לא נשמע מספיק".
ח"כ ינון אזולאי: "יש לתת את הדעת כיצד עוזרים לעסקים בערים תחת סגר, בתחום הנדל"ן אנחנו רואים שהיו חודשים של עלייה ויש חודשים של ירידה, יש לתת על זה את הדעת".
ח"כ הילה שי וזאן: "אשמח לשמוע את דעתך לעניין בחשיבות תקציב 2021, בכירים במשק מסבירים עד כמה בלי חוק ההסדרים המערכת תקועה ופרויקטים לא מתקדמים לשום מקום, התקציב יאפשר לגופי הממשלה לתכנן את הפעילות בצורה משמעותית ולא לעבוד לפי תקציב של 2018 שלא מבטא את ההתרחשויות האחרונות".
ח"כ שלמה קרעי: "לגבי אותם מיליארדים שאתם נותנים לבנקים כדי לתת לעסקים הלוואות בריבית נמוכה, איך אתם יודעים שהכסף אכן עובר אל הכתובת הנכונה ולא תקוע במקום מסוים ולא מטיב עם האזרחים? למה לא משתמשים באותו מנגנון של ריבית שלילית על דחיית משכנתאות? לעשרות אלפי משקי בית יתווספו אלפי שקלים לחיוב".
ח"כ יעקב אשר: "בנושא המשכנתאות הדחייה הייתה צעד מתבקש אך צריך להפחית את הפגיעה באזרחים. בנק ישראל יכול להוזיל את העלויות לבנקים כדי שלא תיווצר לנו מגפה של משכנתאות של חדלי פירעון. לגבי קנסות פירעון מוקדם של משכנתה, הריבית בשפל ואנשים שנפגעו מבקשים לשנות פריסה והרבה תלונות נאגרות על ההתנהלות בנוגע לכך".
ח"כ רם בן ברק: "אשמח לשמוע את דעת הנגיד בנושא החל"ת והתמודדות הממשלה בנושא, האם נכון לאמץ את המודל הגרמני".
ח"כ קטי שטרית: "אשמח לדעתך לגבי הלוואות שנלקחו ב-2019. החזר הקרן נדחה בגלל הקורונה, המדינה הכריזה על דחייה והאזרחים ביקשו דחייה נוספת אך נענו בשלילה. רק אנשים פרטיים ולא עצמאיים רשאים לדחייה, יש לדחות את תשלום הקרן".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אני מצפה מבנק ישראל להיות יותר אקטיבי. יש טענות על תשלומים ודחיות של בקשות למתן אשראי ודחייה של הלוואות לעסקים בסיכון, אני מצפה שאתה כיועץ הכלכלי לממשלה תהיה אקטיבי יותר, אנחנו כל הזמן נמצאים במצב שדברים נדחים בגלל שאין תקציב. גם לעניין הבנקים, בנק ישראל סבור שהבנקים יכולים לקרוס וצריך לגבות אותם, יש לנו ויכוח איתם ".
פרופ' ירון השיב לדברים: "בנק ישראל מעולם לא היה מעורב בפעילות פיסקלית כמו שהוא מעורב באירוע הזה. הרעיון והתובנה שצריך לסייע ברמת השורה, ברמת הקופסה של ה-80 מיליארד, גם בעניין של פתיחה, של רשת הביטחון שהגיעה לפתחכם, הרבה מאוד מהדברים האלה הם תובנות מדיונים משותפים עם האוצר. אנחנו נותנים את דעתנו כל דיון שנעשה בנידון ולא מהססים להשמיע את קולנו".
בהמשך הדיון, הציג ירון בפני הוועדה את המלצתו: לאשר בהקדם תקציב לשנת 2021 וכי בשנים הבאות יש להתכנס למסגרות פיסקליות רב–שנתיות שייצבו את יחס החוב לתוצר. כך קרא ירון לאמץ את העקרונות הבאים:
בשנת 2021 – ההוצאות הרגילות יופרדו מההוצאות הישירות הנובעות מההתמודדות עם נגיף הקורונה וע"פ כלל ההוצאה.
לא יקבע יעד גירעון לשנת 2021אך לא יופחת שיעור המס ללא הפחתה מקבילה של ההוצאות.
לא יבוצעו התאמות לשנים הבאות (הנדרשות לפי הנומרטור( אך "ייחסמו" החלטות המגדילות אותן.
המסגרת התקציבית הרב-שנתית לשנים שאחרי 2021 תיקבע בעת אישור תקציב 2022 -בקיץ 2021.
בתקציב 2022 יעוגן מתווה הפחתת החוב באמצעות תקרת "הוצאה מותאמת" כתחליף למגבלת ההוצאה הקיימת.
יו"ר הועדה סיכם את הדיון: "אנחנו רואים בבנק ישראל ידיד שתפקידו לדאוג לציבור וגם שמגיעות תלונות על הבנקים אני מצפה מבנק ישראל להתערבות אקטיבית יותר, נמשיך לדון בנושא, מודה לך על ההרצאה המרתקת והמעמיקה".
בפתח הדיון, הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני כי מדרשת שדה בוקר, שנקלעה לקשיים עד כדי סכנת סגירה נוכח משבר הקורונה תזכה לסיוע מידי: "הנושא של מדרשת שדה בוקר שעסקנו בו רבות נפתר, אושרו להם המקדמות כך שיוכלו להמשיך את הפעילות שלהם, ואנחנו מברכים על כך".
חברת GoTo Global הפועלת באירופה ומפעילה בישראל את שירותי CAR2GO ואוטותל מכריזה על כניסתה למדריד. שלושה חודשים, לאחר שדיווחה על גיוס כספים, הכולל גם השקעה בסך 10 מיליון דולר מצד היזם אדם נוימן, מכריזה החברה על "השקה רכה" של מיזם שיתוף רכבים במדריד שבספרד. המיזם יכלול בשלב הראשון רכבים שיתופים במרכז העיר ועתידה להתרחב למיזם "מולטימודל" המציע מגוון פתרונות של תחבורה שיתופית, תחת אפליקציה אחת, הכולל רכבים, אופנועים, קורקינטים ואופנים חשמליים
גיל לייזר מנכ"ל :GoTo Global "שוק התחבורה האלטרנטיבית נמצא בתנופה חסרת תקדים, במיוחד מאז פרוץ הקורונה אשר הגדילה את פוטנציאל הפעילות בכל העולם באופן משמעותי, לאור החשש מהתניידות בתחבורה ציבורית והמגמה על וויתור השימוש ברכב פרטי
פוטנציאל הפעילות בספרד בכלל ומדריד בפרט הנחשבת לעיר מתקדמת בכל הקשור לפתרונות תחבורה שיתופית, הינו רב שכן הממשלה מעודדת שימוש בתחבורה שיתופית ומקצה תשתיות בהתאם והתושבים מורגלים בצריכה של תחבורה חכמה"
שירלי קלוש סמנכ"לית פיתוח עסקי גלובלית, GoTo Global: " GoTo Global צפויה להביא לספרדים, בשורה גדולה, באמצעות פתרון חדשני, המאפשר לראשונה צריכה נבונה ויעילה של מגוון פתרונות התניידות, תחת אפליקציה אחת תוך התאמה מלאה לצרכי המשתמשים".
בשלב הראשון החברה הכריזה על "השקה רכה" של המיזם, עם כניסת 130 רכבים שיתופים במודל "הלוך חזור" (לוקחים רכב מחניה ספציפית ומחזירים לאותה החניה) במרכז העיר, בשלב השני מתוכננים להתווסף למיזם מאות רכבים חשמליים, (שהיתרון הבולט שניתן להחנות את הרכבים בשירות בכל חניה בעיר בשל מדיניות ממשלתית המעודדת שימוש ברכבים חשמליים), אופנועים חשמליים, וכלים שיתופים של מיקרו מוביליטי הכוללים קורקינטים ואופנים חשמליים.
GoTo Global שרק לפני כ-3 חודשים השלימה סבב גיוס מוצלח, כולל השקעה מצד היזם אדם נוימן, צומחת בשנים האחרונות בקצב מהיר. בשנת 2019 ביצעה מעל ל 1.3 מיליון נסיעות ומחזור של מעל 13 מיליון דולר. לחברה פעילות גם בישראל ובמלטה (מערך תחבורה שיתופית של רכבים וקטנועים), ובכוונתה להמשיך ולהרחיב את פעילותה באירופה בשנים הקרובות.
תחבורה בתל אביב – קאר2גו, גט טקסי, תחבורה ציבורית – מה עדיף? יתרונות וחסרונות
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום (ג') דיון בנושא 'הארכת ביטול ההיטל על העסקת עובדים זרים בענף החקלאות', במסגרת ציון יום החקלאות וההתיישבות בכנסת. במהלך הדיון קראה הוועדה למשרד האוצר לבטל את ההיטל לגמרי, או לחילופין להאריך את הפטור הזמני לעניינו.
במהלך דיון בנושא שנערך לרגל יום החקלאות וההתיישבות, עלה כי ההיטל לא הביא לגידול בהעסקת עובדים ישראלים וכי הוא יהווה נטל כבד על החקלאים. במשרד האוצר טענו כי העסקת עובדים זרים זולה יותר, ובמשרד החקלאות טענו כי הדבר איננו נכון. נוכח הדברים, וכך שהוראת השעה הזמנית המקפיאה את ההיטל מסתיימת בסוף השנה, ציין יו"ר הוועדה כי יקדם את הצעות החוק הפרטיות הקובעות את הקפאת הצו ב-5 שנים נוספות, ובמקביל יפנה לשר האוצר.
במהלך הדיון צוין כי עלות ההכנסות בגין ההיטל על העסקת עובדים זרים, מוערך ב-150 מיליון שקל.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אפילו בתקופה של משבר כלכלי נורא כזה לא שמענו על נהירה של עובדים ישראלים לחקלאות, משרד האוצר רוצה את ההיטל כי הוא רוצה את הכסף, לא כי הוא רוצה לעודד עובדים ישראלים, שלא מגיעים לשם". שר החקלאות, אלון שוסטר: "האירוע בלתי נסבל במופרחות שלו, זה כמו לראות את אחד הבנים שלך כמעט מתבוסס בדמיו ולירות בו"
בדיון נוסף לעניין התמיכות בחקלאים, הציג משרד החקלאות כי התמיכות התקציבית בישראל נמוכה משמעותית מהתמיכה במדינות ה-oecd ויתר מדינות העולם המערבי. במסגרת הדיון הציג משרד החקלאות נתונים, לפיהם התמיכה התקציבית בישראל בחקלאים עומדת על 2.7% מתקבולי החקלאים לעומת 10.3% במדינות ה-oecd, 7.8% בארה"ב, ו-15.8% באיחוד האירופי.
עוד הוצג כי בישראל מדיניות מכס נמוכה, וכי בניגוד למקובל לחשוב, מחירי הירקות והפירות הנמצאים בשימוש גבוה בישראל, נמוכים לעומת מדינות אירופה וארה"ב.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "הניסיון של העסקת עובדים ישראלים בחקלאות באמצעות ההיטל לא צלח. החקלאים אינם אנשים עשירים שיכולים לממן את קופת המדינה, ביקשתי משר האוצר הקודם הארכה של ביטול הפטור על העסקת עובדים זרים. ההיטל בתוקף עד סוף 2020, יש חוק של חברי הכנסת אופיר כץ וקטי שטרית וכן חוק שלי, לבטל את הנושא, ואנחנו נדרשים לזה כעת".
ח"כ אופיר כץ: "פנו אלי בעניין חקלאים, פנה אלי יו"ר המועצות האזוריות, יחד עם חברתי קטי שטרית ניסחנו חוק המאריך את הוראת השעה ב-5 שנים נוספות, באוצר עובדים על הצעת החוק הזה, ניסיתי שהתשובה תהייה היום, אבל הכיוון לגבי ההארכה הוא חיובי, גם אם זה לתקופה קצרה יותר. אני מאמין ומקווה שבימים הקרובים נקבל אור ירוק להתקדם עם החוק".
ח"כ קטי שטרית: "בסופו של דבר הענף הזה חשוב מאוד, ראינו שבתקופה הזו במיוחד הוא מבטיח ביטחון תזונתי, ללא התוצר המקומי המצב היה הרבה יותר גרוע. יש מחסור בענף בעקבות מניעת כניסת עובדים לארץ ואי נהירה של ישראלים, לכן יש לתת לענף לעבוד".
ח"כ מיקי לוי: "הטלנו מס גולגולת, הגיע הזמן לבטל את המס הזה, יש להצביע על ביטולו ובזה נגמר העניין".
ח"כ רם בן ברק: "המס מיותר בכלל ובתקופה הזו במיוחד, שהענף הזה במשבר כבר כמה שנים. אין בחדר הזה אחד שרוצה שהילד שלו יקטוף עגבניות ולא ילמד באקדמיה. זו עבודה חשובה, אבל מי שבא לעבודה הקשה והסיזיפית, יש צורך בעובדים זרים. המס מייקר את העלויות לחקלאי, במה שמתגלגל בסוף לצרכן, זה לא ראוי, בטח ובטח לא בתקופה הזו".
ח"כ ניר ברקת: "באופן טבעי המס הזה מייקר את ההוצאות של החקלאי, הופך את העסק ללא כלכלי, או לחילופין מגלגל את העלויות לצרכן. אם רוצים לחלופין לקדם ישראלים, אז שיסבסדו עלויות של עובדים ישראלים. לצד זה יש לסבסד עלויות מים ושטח, על מנת שהחקלאים יוכלו להתחרות בייבוא חקלאי".
אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: ההיטל הזה של 10 אחוז, לאדם עם 10 עובדים זה 60 אלף ₪, לחקלאים שמרווחים 200-300 אלף ₪ מקסימום, תבינו מה זה.
יו"ר התאחדות האיכרים והמגזר העסקי, דובי אמיתי: "עשינו בדיקה לראות מה קורה במדינת העולם, אנחנו המדינה היחידה שמגבילה את כמות העובדים הזרים. אנחנו לא מצליחים לספק חלק גדול מהתוצרת, חקלאות בלי ייצוא לא תשרוד. על כל עובד זר יש 3.2 עובדים ישראל במעגל השלישי והרביעי, אם נאבד את העובדים הזרים בעבודות השטח, המעסיקים שמסביב ילכו ויפחתו גם הם".
שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר: "האירוע בלתי נסבל במופרחות שלו, זה כמו לראות את אחד הבנים שלך כמעט מתבוסס בדמיו ולירות בו, הרעיון של לא לחדש את מה שהיה מובן מאליו לפני המשבר הזה, הוא פשוט בלתי הגיוני. יש כאן מבחינת האוצר הזדמנות ללכת ולייצר את זממו, כדי לייצר אווירה של לחץ כלפי העובדים הבאים אלינו מעבר לים. אנחנו לא מזהים ישראלים שבאים בהמוניהם שבאים לעבוד בחממות, אני מקווה ומצפה ומבקש מחברי הכנסת לסייע בכל דרך לעשות את המובן מאליו ולחדש את הפטור הזה".
איציק דניאל, משרד האוצר: "הנושא הגיע לפתחו של שר האוצר בעקבות הצעות החוק, הנושא נידון אצלו, אנחנו מקווים שנדון גם בהיבטים המקצועיים, ההיטל נועד להשוות עלויות העסקה של עובדים זרים שזולה יותר מכוח ישראלי עפ"י נתוני הלמ"ס. החשש היה שיעדיפו להעסיק אותם על פני כוח ישראלי, נבחן אם ההיטל השיג את מטרתו. נביא את הדברים לשר האוצר על מנת שיכריע. אנחנו מחפשים את הכלים המתאימים כדי למשוך כוח אדם לענף שהתקשינו בכך בשנים האחרונות".
ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל משרד החקלאות: "זה חד משמעית לא נכון. ל-2 העובדים משלמים מינימום על פי חוק, פנסיה על פי חוק, לזרים יש צווי הרחבה, נהפוך הוא העלות יקרה יותר, כי החקלאי נצרך להוצאות נוספות – ביטוח, מחייה, מגורים. לכן העלות גבוה יותר. זה בא גם בתפוקות, התפוקות של עובד זר גבוהות הרבה יותר. לכן אני לא מבין את הטיעון המקצועי.
ח"כ גפני: "אנחנו חודשים ארוכים בתקופת הקורונה, האם במשרד האוצר יכולים להצביע על עובדים חדשים ישראלים שהגיעו לחקלאות?"
ח"כ רם בן ברק: "יש מחסור של אלפי ידיים עובדות, אין לכם מושג מה קורה בשטח. תעבדו שבוע בחממה של פלפלים ותגידו אם צריך עובדים זרים או לא".
ד"ר לוי: "נתוני הלמ"ס לוקח גם את נתוני השכר של החקלאים עצמם, אולי זה מטה את הנתונים למעלה. עודדנו באלף ₪ לחודש מעסיקים שייקחו עובדים ישראלים ולקחו פחות מ-100 בשנה".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אנחנו מבקשים לפטור את החקלאים מהיטל העסקה של עובדים זרים, נניח את הצעות החוק שיזמנו ובמקביל נפנה לשר האוצר. זאת לאחר ששמענו את עמדת משרד החקלאות, אין עלות גבוה יותר לעובד ישראלי מול עובד זר, אין תפוקה גבוה יותר של עובד ישראלי מול עובד זר. בתקופה של משבר כלכלי נורא כזה, אפילו עכשיו לא שמענו על נהירה של עובדים ישראלים לחקלאות, לו זה היה קורה אולי הייתה איזו הצדקה להשית היטל על עובדים זרים כדי לעודד ישראלים לעבוד, זה לא קורה. זו מציאות שהרבה שנים אנחנו רואים אותה -משרד האוצר רוצה את ההיטל כי הוא רוצה את הכסף, לא כי הוא רוצה לעודד עובדים ישראלים, שכן הם לא מגיעים לשם. זה לחורר עוד יותר את הכיס של החקלאים, לכן אני מציע שנניח את הצעות החוק, נבקש פטור מחובת הנחה, ובמקביל אדבר עם שר האוצר".
בהמשך קיימה הוועדה דיון לעניין התמיכות בחקלאים, יוזמתו של ח"כ רם בן ברק: רם, שפתח את הדיון: "ניסו בעולם את כל השיטות האפשריות לניהול החקלאות, כולם הגיעו למסקנה שחקלאות צריכה לקבל תמיכות, בגלל פגעי מזג האוויר, בגלל חוסר הוודאות. זאת נוכח הערך המוסף של החקלאות שהוא הרבה יותר גבוה מהעלות, הערך של הביטחון תזונתי של תושבי המדינה, של השבת המים לאדמה, של התיירות ואין ספור סיבות אחרות. לכן הגיע הזמן שלמדינת ישראל תהייה אסטרטגיה ברורה איך היא רוצה לתמוך המפעל הציוני העצום הזה של החקלאות".
בעקבות הסופה: קרן הביטוח קנט פתחה חדר מצב לחקלאים
צוות בראשות הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג יצא לבחריין כחלק ממשלחת מקצועית, לצורך מיסוד הקשרים עם בחריין לאחר ההסכם שנחתם בין המדינות בחודש שעבר. מזכר ההבנות, אותו סיכם הצוות הכלכלי-פיננסי עם מקבילו הבחרייני כולל התייחסויות ליצירת שיתופי פעולה והורדת חסמים פיננסיים לפעילות כלכלית, יצירת סביבה עסקית מיטיבה, קידום השקעות, יצירת סטנדרטים משותפים בשירותים פיננסיים, קידום חדשנות וטכנולוגיה פיננסית וקידום שיתופי פעולה ופעילות בילטרלית בשווקים הפיננסיים.
שר האוצר, ישראל כ"ץ: "אני מברך על חתימת מזכר ההבנות הכלכלי-פיננסי עם בחריין. ישראל ממשיכה למצב את עצמה כגורם כלכלי בעל חשיבות אזורית. משרד האוצר בהובלתי יצעד יחד עם שותפינו במדינות האזור לקידום נושאים כלכליים ופיננסים החשובים למשק, כמו גם פרויקטים אסטרטגיים ובהם פרויקט הדגל ״רכבות לשלום אזורי" שיצעידו קדימה את כלכלת ישראל וכלכלות האזור".
הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג: "אנחנו ממשיכים בתנופה הכלכלית האזורית וחותמים היום על מזכר הבנות כלכלי-פיננסי ראשוני עם בחריין. הכלכלה הישראלית תצמח משיתופי הפעולה האזוריים. המזכר שנחתם יוביל ליצירת תשתית מיטיבה לפעילות עסקית בין שתי המדינות ויסלול את הדרך לצמיחת הכלכלה הישראלית והאזורית".
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: ״זהו רגע היסטורי בו פעלנו בבחריין לייסוד קשרים רגולטוריים, בנקאיים ועסקיים עם עמיתנו בבחריין. הגדרנו את התוואי בו נצעד בנושאים מרכזיים בהם נחליף ידע על מנת לבנות קשרי בנקאות איכותיים במטרה לקדם את עסקי המסחר והכלכלה של שתי המדינות, זאת בהתאם לסטנדרטים הבינ״ל״.
מדד תשומות הבנייה למגורים עלה בחודש אוגוסט ב-0.1% – כך עולה מנתוני הלמ"ס (לשכה מרכזית לסטטיסטיקה). כמו כן, עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים ב-0.1% ובאותו שיעור עלה מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור באוגוסט 2020.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה ל-114.8 נקודות (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות). מתחילת השנה עלה מדד זה ב-0.3%. מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה נותר ללא שינוי. ב-12 החודשים האחרונים (אוגוסט 2020 לעומת אוגוסט 2019) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-0.3% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-1.4%. המדד ללא שכר עבודה ירד ב-0.7% בתקופה זו.
חומרים ומוצרים – מדד מחירי חומרים ומוצרים נותר בחודש אוגוסט 2020 ללא שינוי. מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי מדרגות (ב-1.8%), חול לסוגיו, חצץ וחומרים ומוצרים שונים (ב-0.9%, כל אחד). לעומת זאת, ירדו מחירי ברזים, סוללות ואביזרים שונים (ב-1.3%) ואבן (ב-1.0%). שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות. מדד מחירי שכירת ציוד ורכב נותר ללא שינוי ומדד הוצאות כלליות ירד ב-0.3% בחודש אוגוסט 2020.
שכר עבודה – מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה ב-0.1% בחודש אוגוסט 2020. מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, לפי פרקי הבנייה. בכל פרקי הבנייה נרשמו בחודש אוגוסט 2020 תנודות מחירים של עד 0.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים עלה בחודש אוגוסט 2020 ב-0.1% והגיע ל-107.4 נקודות לעומת 107.3 נקודות בחודש קודם (על בסיס ינואר 2012 = 100.0 נקודות). מתחילת השנה עלה מדד זה ב0.1%. ב-12 החודשים האחרונים (אוגוסט 2020 לעומת אוגוסט 2019) ירד המדד ב-0.1% וזאת בשל ירידת מחירי חומרים שהתמתנה עם עליית מחירי שכר העבודה. מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש אוגוסט 2020, יש לציין עליית מחירים של 1.2% בפרק מסגרות חרש. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.
מדד המחירים לצרכן בחודש אוגוסט היה ללא שינוי (למחשבון מדד המחירים לצרכן). כך עולה מנתוני הלמ"ס. מהנתונים עולה כי ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הלבשה והנעלה 2.2%, פירות טריים 1.2% ותקשורת אחוז אחד. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי תרבות ובידור 1.9% וירקות טריים 1.2%. מתחילת השנה ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.6% ובשנים עשר החודשים האחרונים (אוגוסט 2020 לעומת אוגוסט 2019) ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.8%.
מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים יוני 2020 – יולי 2020 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי 2020 – יוני 2020, נמצא כי מחירי הדירות עלו באחוז אחד ובכך השלימו עלייה של 2.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (יוני 2019– יולי 2019). בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות בחודשים יוני 2020 – יולי 2020 לעומת החודשים מאי 2020 – יוני 2020, נמצאו עליות מחירים במחוזות: ירושלים 2.2%, חיפה 1.9%, תל אביב 1.3%, דרום 0.7% וצפון 0.4%; לעומתם מחוז מרכז נותר ללא שינוי.
בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, יוני 2020 – יולי 2020 לעומת יוני 2019 – יולי 2019, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות כאשר הבולטות שבהם היו במחוזות: תל אביב 4.2%, מרכז 2.9%, ירושלים 2.3% ודרום 1.3%.
במדד מחירי הדירות החדשות נמצא כי מחיריהם ירדו בחודשים יוני 2020 – יולי 2020 לעומת מאי 2020 – יוני 2020 ב-1.3% ובכך השלימו ירידה של 3.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (יוני 2019 – יולי 2019). אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 44.9% בהשוואה ל-40.2% בתקופה הקודמת (מאי 2020 – יוני 2020).
מס הכנסה שלילי שנקרא גם מענק עבודה הוא תוכנית שיושמה לפני כשלוש שנים כדי לתמוך בעובדים ואוכלוסיות עם הכנסה נמוכה. מדובר בתשלום של רשויות המס שנועד לעודד יציאה לעבודה גם בשכר נמוך. מסתבר שרבים לא מבקשים את מענק העבודה הזה שמגיע להם, כלומר לא מממשים את זכותם. כאן, תוכלו לבדוק אם אתם זכאים למס הכנסה שלילי, כמה מס הכנסה שלילי מקבלים ועוד.
את התביעה לרשויות המס, צריך להגיש באופן אישי, ולא ניתן להגיש אותה עבור אדם אחר, גם לא עם ייפוי כוח או תעודה מזהה. תביעות ניתן להגיש עד שש שנים אחורה, כשבכל שנה נדרשת תביעה נפרדת. הגשת התביעה לא כרוכה בתשלום, אך חשוב להקפיד להעביר במועד את הטפסים הרלוונטיים: אצל שכיר נדרש מהמעסיק להעביר לרשויות המס את טופס 856 או טופס 126 עד סביבות סוף חודש אפריל, בעוד שעצמאי חייב להגיש במועד את הדוח השנתי לסיכום שנת המס הרלוונטית.
מבחינה מעשית יש שתי דרכים להגיש את התביעה: אם זו הפעם הראשונה, צריך לעשות זאת דרך סניפי או סוכנויות הדואר, הפזורים ברחבי מדינת ישראל. טרם הגשת התביעה נדרש להזדהות באמצעות תעודת זהות ולהציג בפני הפקיד מסמך המעיד על ניהול חשבון בנק על שמו של מגיש הבקשה: צ'ק מבוטל או אישור מהבנק על ניהול חשבון. הפקיד ישאל שאלות טכניות לגבי הבקשה, דוגמת מקומות העבודה או מספר המעסיקים, ויבקש כתובת למשלוח דואר ופרטי חשבון בנק שאליו יועברו הכספים אם יוחלט להעניק את המענק.
לבדיקה אם אתם זכאים למס הכנסה שלילי, כמה מס הכנסה שלילי מקבלים ועוד.