המענק יינתן לכל עצמאי מעל גיל 20 שהכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 2,000 שקל. את התביעה ניתן להגיש באמצעות טופס מקוון, באזור האישי באתר רשות המסים, החל מ-2 באפריל 2020

מענק הסיוע לעצמאים שהבטיחה הממשלה בעקבות משבר הקורונה ושיתוק המשק הישראלי, יוצא לדרך. במסגרת התוכנית הכלכלית הכוללת בהיקף 80 מיליארד שקל, אישרה היום הממשלה את התקנות לשעת חירום שנועדו לסייע לעסקים קטנים ובינוניים ולאוכלוסיית העצמאים שהכנסתם ירדה בצורה משמעותית בתקופה זו.

בתקנות שאושרו נקבע כי מענק הסיוע יינתן באמצעות רשות המסים לאוכלוסיית העצמאים הזכאים לכך, זאת בכפוף לתנאי הסף שנקבעו. לצורך קבלת המענק, תוגש תביעה בהליך פשוט, באמצעות טופס מקוון, באזור האישי באתר רשות המסים. את התביעות לקבלת המענק ניתן להגיש בתוך 60 ימים מיום פרסומן ברשומות של התקנות – 2 באפריל 2020. בדיקת הזכאות וחישוב סכום המענק יבוצעו על ידי רשות המסים ויוצגו באזור האישי. המענק ישולם לכל עצמאי לאחר קביעת הזכאות, באמצעות זיכוי חשבון הבנק.

מענק הסיוע יעמוד על 65% מהכנסתו מעסק הממוצעת לחודש של כל עצמאי לשנת 2018, ואם העסק נפתח בשנת 2019 אזי בהתאם לנתוני שנת 2019, אך הסכום לא יעלה על 6,000 שקל. החל מהכנסה חודשית ממוצעת של 16,000 שקל סכום המענק יפחת בהדרגה עד 3,000 שקל.

יצוין כי לעצמאי אשר החל לפעול מ-1.1.19 ועד 1.9.19, הותאמו התנאים הנדרשים כך שייבחנו בהתאם לנתוני שנת 2019, במקום נתוני שנת 2018. עצמאים אלה יוכלו להגיש תביעה לאחר הגשת הדוח לשנת 2019 . ככל שהדוח כבר הוגש, ניתן להגיש תביעה אך היא תיבחן מיד לאחר חג הפסח.

מה הם תנאי הסף הדרושים לקבלת המענק?  

– מענק הסיוע יינתן לעצמאי אשר מלאו לו בשנת 2019, 20 שנה ושהוא בעל עסק פעיל לכל הפחות בכל תקופה שבין ה- 1.9.19 ל- 29.2.20.

– הכנסתו החייבת של העצמאי לשנת המס 2018 אינה עולה על 240,000 שקל. יצוין כי מדובר בהכנסה מכל המקורות לפי פקודת מס הכנסה בתוספת הכנסה פטורה ולפני קיזוז הפסד עסקי, אך היא אינה כוללת את רווחי ההון של היחיד ושבח המקרקעין שלו.

– הכנסתו החייבת, החודשית, הממוצעת, מעסק של העצמאי, לשנת המס 2018, עולה על 2,000 שקל.

– צירוף הכנסתם החייבת של העצמאי ובן זוגו לשנת המס 2018 אינה עולה על 340,000 שקל.

– מחזור עסקאותיו של העצמאי בחודשים מרץ-אפריל 2020, ירד ביחס למחזור עסקאותיו בתקופה המקבילה בשנת 2019, בסכום אשר עולה על 25%. ככל שהעסק החל את פעילותו לאחר 1.3.19 ייבחן התנאי באשר לתקופה המקבילה ביחס לממוצע מחזור העסקאות מיום תחילת פעילותו ועד 29.2.20.

– העצמאי הגיש דוח שנתי למס הכנסה לשנת 2018, ולגבי עסק שנפתח בשנת 2019 דוח כאמור לשנת המס 2019 (ככל שהיה חייב בהגשת דוח) וכן דיווחי מע"מ בהתאם למועדים הנדרשים.

– לא היו לעצמאי הפרות שונות בתחום ניהול פנקסי חשבונות לפי פקודת מס הכנסה, כאמור בסעיף 17א לחוק מענק עבודה.

– המענק ייחשב כהכנסה לעניין פקודת מס הכנסה, אך לא יחויב בביטוח לאומי ולא יחויב במע"מ.

רה"מ הודיע על מענק חד פעמי לקשישים ולכל ילד עד גיל 18 עד ארבעה ילדים במשפחה. השאלות הפתוחות: מאיפה המימון ומתי בפועל ייכנס הכסף לחשבונות הבנק   

על רקע משבר הקורונה, המשק המשותק ונתוני האבטלה שנוסקים מיום ליום, הכריז אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו על סיוע כלכלי מיידי לאזרחים לקראת חג הפסח.

נתניהו הודיע על חלוקת מענק חד פעמי של 500 שקל לקשישים ולכל ילד עד גיל 18 ועד ארבעה ילדים במשפחה. לדברי נתניהו, "המענקים ייכנסו ישירות לבנק – בלי טפסים, בלי ביורוקרטיה – ישר לחשבון הבנק".

עלות המענק הכוללת מוערכת ב-1.5 מיליארד שקל, והיא מיתוספת לתוכנית הסיוע הרחבה למשק בהיקף 80 מיליארד שקל שעליה הכריזו נתניהו ומשרד האוצר.

למרות דבריו של נתניהו, עולות כמה בעיות בנוגע למהלך. בעיה ראשונה היא בעיית המימון, כאשר על משרד האוצר למצוא את המקורות הכספיים למימון עלות המענק.

בעיה נוספת היא שלמרות ההכרזה, מהלך שכזה מחייב חקיקה בכנסת ומדובר בלוח זמנים צפוף ביותר אם המטרה היא לשגר את המענקים לקראת חג הפסח.

עוד בעיה היא טכנית ונוגעת לאופן חלוקת המענקים. המענקים אמורים להיכנס ישירות לחשבונאות הבנק של כל מקבלי קצבאות בישראל, אלא שהקצבאות הרגילות של הביטוח הלאומי לילדים משולמות ב-20 בכל חודש וקצבאות הזקנה משולמות ב-28 בכל חודש, כך שלפי לוח הזמנים הזה, המענקים לא יספיקו להגיע לחשבונות הבנק של הזכאים לפני ערב החג.

הפטור בעקבות משבר הקורונה יוענק לשלושה חודשים. עסקים ששילמו מראש ארנונה שנתית יקבלו החזר. משרד הפנים מבקש להטיל חלק מהשיפוי על הרשויות, ונכון לעכשיו קיימים פערים בין הצדדים באשר להיקף השיפוי

הפטור מארנונה לעסקים בעקבות משבר הקורונה עומד לצאת לדרך. מדובר על פטור בהיקף כולל של 3 מיליארד שקל. נכון לעכשיו, מה שמעכב את יציאת הפטור לפועל הם פערים בין הרשויות המקומיות למשרד הפנים, אשר מבקש להשית אחוז קטן מהשיפוי על הרשויות.

מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, מסר בסקירה בפני ועדת הכספים של הכנסת כי במסגרת הפטור שיוענק לשלושה חודשים לעסקים ברשויות המקומיות ישופו הרשויות בתמורה על ידי הממשלה ולא יפגעו, כאשר במקביל ינחה המשרד את הרשויות לדחות את תשלום הארנונה עד 1 במאי ללא ריבית.

לדברי כהן, "הפטור בהיקף כולל של 3 מיליארד שקל יינתן לכולם, למעט אותם עסקים שממשיכים לפעול או משרדי ממשלה. עסקים ששילמו מראש ארנונה שנתית, יקבלו החזר. אנחנו בישורת האחרונה של המהלך, סיימנו עם העבודה המסודרת הזו, יש נקודה אחת שאני מאמין שביום-יומיים הקרובים נסכם – נציגי האוצר מתעקשים שאחוז מסוים מהחבילה בכל זאת יושת על הרשויות והגופים המקומיים מתנגדים ודורשים שהשיפוי יהיה 100 אחוז. לכל עירייה הסדר משלה מול העסקים, וכל עירייה מתרגמת את הפטור לפי ההסדר שלה. בנוסף אנחנו ממליצים לעיריות לשלב בין הנחה לתשלום הדרגתי שיגדל לקראת סוף השנה לגבי יתרת תשלומי הארנונה, כדי שלא תהיה לעסקים קפיצה מיידית בתשלום".

איתי חוטר, סמנכ"ל כלכלה במרכז השלטון המקומי, הטיל ספק בדברי מנכ"ל משרד הפנים. לדבריו, "המנכ"ל מצייר מודל קצת ורוד למודל השיפוי, אתמול יצא מכתב של 190 ראשי רשויות, שמסביר שאנחנו עדיין בפערים משמעותיים, על אף שמשרד האוצר מכוון להשתתפות עצמית שלכאורה בשוליים, יש עדיין פערים איך יינתן השיפוי, ומה שהרשויות הולכות לקבל. אנחנו בשיח, מקווה שבימים הקרובים נצליח לסגור את הפערים". למשרד הפנים לפרסם עד ליום ראשון נוהל ברור לעניין הפטור מארנונה

יו"ר ועדת הכספים הזמנית, ח"כ עודד פורר, הפציר במשרד הפנים להוציא נוהל מסודר להליך, "כדי שאנשים יידעו למי ללכת, ואיך זה עובד ואיך זה לא עובד", וקרא לפרסמו עד ליום ראשון הקרוב.

המספר הכולל של דורשי העבודה הפעילים בישראל עומד על 969,693 בני אדם, כולל חלק מהמתייצבים מהתקופה שקדמה למשבר. שיעור האבטלה בפברואר עמד על פחות מ-4%

משבר הקורונה ממשיך לגבות מחיר כבד גם במישור הכלכלי כאשר מדי יום מצטרפים עוד אנשים למעגל האבטלה. מסיכום הנתונים של חודש מארס עולה כי מתחילת החודש נוספו 811,824 דורשי עבודה חדשים – 89.8% מהם בחל"ת, 6.4% פוטרו.

מאתמול, 30 במארס, ועד הבוקר, 31 במארס, נוספו 7,130 דורשי עבודה חדשים. שיעור האבטלה שעמד בתחילת מארס על פחות מ-4% נסק ל-23.3%.רוב המתייצבים החדשים הם נשים, ורובם מקבוצת הגילאים 20-34.

המספר הכולל של דורשי העבודה הפעילים בישראל עומד על 969,693 בני אדם, כולל חלק מהמתייצבים הפעילים מהתקופה שקדמה למשבר, שמספרם עומד על כ-160 אלף.

מדובר על 270 אלף גמלאים שהיו אמורים לספוג קיצוץ של 1.3% בגמלה בשל גיל הפרישה הנמוך של הנשים

הממונה על רשות שוק ההון, ד"ר משה ברקת, הודיע היום על דחיית ההפחתה בקצבאות העמיתים בקרנות הוותיקות, שהייתה אמורה לצאת לפועל בתחילת חודש אפריל, עד חודש ינואר 2021.

על פי הודעת הרשות, "בשל המצב הפוליטי בישראל, שכלל שלוש מערכות בחירות רצופות, ולא איפשר קידום אפקטיבי של החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים, החליט הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת, על דחיית ההפחתה".

הדחייה, שנעשתה בתיאום עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי חוקתי) רז ניזרי, תאפשר לכנסת להשלים את הליך החקיקה הנדרש, מה שעשוי לייתר את הצורך בהפחתה.

כזכור, בקיץ 2019 נדחתה ההפחתה, גם אז בשל המצב הפוליטי, ועל רקע הניסיונות הבלתי פוסקים להמשיך ולהשלים את התשתית החוקתית להעלאת גיל הפרישה. לאחר מכן, פורסם על ידי שר האוצר תזכיר חוק בעניין, שהיה על דעת ראש הממשלה, אשר במסגרתו הוצע מתווה להעלאת גיל הפרישה באופן שישפיע על שיעור ההפחתה הנדרש.

נוכח העובדה כי ישראל נקלעה פעם נוספת למצב חריג, יוצא דופן וייחודי, שלא ניתן היה לצפות מראש, במסגרתו פוזרה הכנסת ה-22 מבלי שניתן היה להשלים את החקיקה, החליט הממונה על דחיית המהלך, כאמור, עד חודש ינואר 2021.

מדובר על כ-270 אלף גמלאים שהיו אמורים לספוג קיצוץ של 1.3% בגמלה החל מחודש אפריל.

החברה הציגה רווח נקי של 91 מיליון שקל ב-2019, גידול של 122% לעומת אשתקד, וצמיחה של 47% בהיקף הנכסים המנוהלים לכ-117 מיליארד שקל. החברה התייחסה בדוחות למשבר הקורונה: להערכת ההנהלה, החברה ערוכה להתמודד בצורה מיטבית עם אתגרי התקופה

אלטשולר שחם גמל ופנסיה בע"מ דיווחה על תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2019.

הכנסות החברה בשנת 2019 הסתכמו בכ-699.5 מיליון שקל, גידול של כ-32.9% בהשוואה לכ-526.5 מיליון שקל בשנת 2018 וזאת בעיקר עקב הצמיחה בהיקף הנכסים המנוהלים. הכנסות החברה ברבעון הרביעי לשנת 2019 הסתכמו בכ-200.8 מיליון שקל, גידול של כ-43.6% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2018. הצמיחה בהכנסות נובעת בעיקר מדמי ניהול מקופות גמל וקרנות פנסיה, שגדלו בכ-39.6% לכ-194.9 מיליון שקל.

הרווח הנקי בשנת 2019 הסתכם בכ-91 מיליון שקל לעומת כ-40.7 מיליון שקל בשנת 2018. הגידול ברווח הנקי קוזז בחלקו עקב הקצאת כתבי אופציה לעובדי החברה. ברבעון הרביעי לשנת 2019 הסתכם הרווח הנקי ב-31.2 מיליון שקל לעומת סך של כ-4.1 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2018. בהתאם למדיניות חלוקה של 75% מהרווח הנקי, החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד לבעלי מניותיה בסך של 23 מיליון שקל.

מספר העמיתים בקרנות הפנסיה של החברה ממשיך לצמוח ונכון לסוף הרבעון הרביעי לשנת 2019 עמד על כ-116,474 עמיתים, זאת בהשוואה ל-46,233 עמיתים בסוף שנת 2018 המהווה גידול של כ-152%.

נכסי קרנות הפנסיה של החברה גדלו מסך נכסים של 3.7 מיליארד שקל בסוף שנת 2018, לסך נכסים של כ-8 מיליארד שקל נכון ל-31 בדצמבר 2019. מדובר בגידול בשיעור של כ-116% בנכסי הקרנות. הגידול נבע בעיקר מהמשך צמיחה מואצת הכוללת גיוס לקוחות חדשים כתוצאה מבחירת קרן הפנסיה של החברה כאחת מארבע קרנות נבחרות על ידי רשות שוק ההון.

היקף הנכסים המנוהלים של החברה נכון ל-31 בדצמבר 2019 הסתכם בכ-117.2 מיליארד שקל, המהווה צמיחה של כ-47.2% בהשוואה לסוף שנת 2018, אז הסתכם היקף הנכסים המנוהלים בכ-79.6 מיליארד שקל. נכון לסוף הרבעון השלישי לשנת 2019 הסתכם היקף הנכסים המנוהלים של החברה בכ-104 מיליארד שקל. שוק הגמל והפנסיה בישראל צמח בשנת 2019 בכ-18.8% בלבד בהיקף הנכסים המנוהלים.

הגידול בנכסים שבניהול החברה נובע בעיקר מההובלה בתשואות אשר תרמה, בין היתר, להמשך חיזוק המותג ולגידול בהעברת צבירות ובהפקדות לקופות הגמל וקרנות ההשתלמות של החברה. נכסי הגמל של החברה בשנת 2019 גדלו מסך של כ-75.9 מיליארד שקל בסוף שנת 2018 לכ-109.2 מיליארד שקל בסוף שנת 2019. נכון ל-31.12.19 אלטשולר שחם היא החברה הגדולה ביותר בשוק קופות הגמל (לרבות תוכנית חסכון לכל ילד) והיא מחזיקה בנתח שוק של כ-20.4% מסך הנכסים המנוהלים בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות וזאת לעומת 16.5% ליום 31 בדצמבר 2018. כמו כן, נתח השוק של החברה בקופות גמל להשקעה נכון ל-31.12.19 הוא 55%.

כזכור, ב-22 ביולי 2019 הונפקה החברה ומניותיה נרשמו למסחר בבורסת תל אביב.

ההון העצמי נכון ל-31 בדצמבר 2019 הסתכם בכ-226.1 מיליארד שקל.

באשר למשבר הקורונה, מסרה החברה כי למשבר זה ולהשפעתו על שוקי ההון יש קשר לירידה בנכסי החברה, ועל ההכנסות הצפויות והרווחיות הצפויה וזאת, בין היתר, לאור ההשפעה על היקף הנכסים המנוהלים על ידי החברה והחברות האחרות בתחום, לאור שינויים בתשואות, קיטון אפשרי בקצב ההפקדות ומשיכות של כספים.

בהקשר זה, למועד פרסום הדוח חלה ירידה לא מהותית בהיקף הנכסים המנוהלים על ידי החברה ביחס להיקף הנכסים אשר נוהלו על ידה ב-31 בדצמבר 2019. עם זאת, להערכת הנהלת החברה, החברה ערוכה להתמודד בצורה מיטבית עם אתגרי התקופה וההתפתחויות בשוקי ההון במהלך משבר הקורונה, בין היתר הודות להיקף הנכסים הגדול המנוהל בחברה, פיזור יתרת הנכסים על כ-1.6 מיליון לקוחות, המותג החזק והבולטות בניהול ההשקעות בכל שנות פעילותה כמו גם הנגישות והזמינות ללקוחותיה. החברה נקטה ותמשיך לנקוט צעדים ופעולות להיערכות והתמודדות מיטבית עם השלכות המשבר כאשר צעדים אלה עשויים אף להטיב עם החברה גם בתקופה שאחריו. צעדים אלה כוללים, בין היתר, המשך פיתוחים לשיפור היכולות הטכנולוגיות אשר עשויים לייעל את התפעול השוטף של החברה לצד חיזוק ועיבוי הקשרים עם ערוצי ההפצה השונים.

יאיר לוינשטיין, מנכ"ל אלטשולר שחם גמל ופנסיה: "אנו מסכמים שנה נוספת של צמיחה בהיקף הנכסים המנוהלים בכלל המוצרים של החברה ועלייה ברווח הנקי לכ-91 מיליון שקל. נכון לסוף 2019 מספר העמיתים בקרנות הפנסיה שלנו גדל ב-152% ביחס לתחילת השנה. בחודשים האחרונים הכלכלה העולמית והשווקים הפיננסיים מתנהלים בצל משבר הקורונה. נכנסנו למשבר זה לאחר מספר שנים של גידול מאסיבי בנכסים המנוהלים, המציב אותנו בנקודה אופטימלית להתמודדות עם האתגרים שלפתחנו. אנו נוקטים צעדים לחיזוק הקשרים עם ערוצי ההפצה, לייעול התפעול והגברת הנגישות והזמינות ללקוחות, כך שאנו מאמינים כי נצלח בצורה מיטבית את המשבר ואף נצא מחוזקים ביום שאחרי".

בין 100 ל-200 אל איש ימותו בארה"ב ממחלת הקורונה – התרחיש הזה הוא של ד"ר אנתוני פאוצ'י, ראש המרכז לטיפול באלרגיות ומחלות זיהומיות בארצות הברית. להערכתו יהיו מיליונים של חולים בארה"ב. כיום יש 123 אלף חולים, כמחצית מהם בניו יורק שהפכה להיות העיר עם היקף החולים הגבוה ביותר בעולם.

"חשוב להבין שכשמסתכלים על מה שאנחנו רואים לגבי התפשטות הקורונה, אנו מעריכים שיהיו בין 100 ל־200 אלף מקרי מוות, אבל אני כמובן לא מתחייב על המספר הזה. המודלים שלנו לגבי התמותה נותנים את התרחישים הגרועים ביותר ואת התרחישים הטובים ביותר. המציאות נמצאת באמצע הדרך. מעולם לא היה מודל של המחלות שבו קרה התרחיש הפסימי ביותר" – אמר פאוצ'י ותיאר את קצב המחלה בארה"ב.

המרכז למחלות זיהומיות דרש מהאזרחים בארה"ב שלא להגיע למדינות ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט. במקביל יצאה הוראה לתושבי ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט שלא לצאת מהמדינה במשך 14 יום.

הבנקים יפתחו בימים הקרובים את כל הסניפים בהם יש שירותי קופה, לצורך משיכת קצבאות במזומן

במטרה לסייע ללקוחות מקבלי הקצבאות, שאין ברשותם כרטיס חיוב למשיכת מזומנים או לביצוע עסקאות, הוחלט במסגרת שיחות שהתקיימו בין המפקחת על הבנקים לכלל הבנקים, כי הבנקים יפתחו את כל הסניפים בהם יש שירותי קופה, לצורך משיכת הקצבה במזומן.

הקופות נפתחו ביום שישי וייפתחו ביום ראשון, בהתאם ליום הפתיחה של הסניפים בשגרה, וכולן יהיו פתוחות גם ביום שני, 30.3.20, ללקוחות אלו בלבד.

לאחר מכן, החל מיום שלישי, ה-31.3 ואילך הפעילות בסניפים תחזור לפעילותה בעת הנוכחית, באמצעות סניפי הגרעין בלבד.

כמו כן, הבנקים שלחו ללקוחותיהם מקבלי הקצבאות כרטיסי דביט, על מנת להימנע מהצורך להגיע לקופות. חלקם כבר הגיעו וחלקם יגיעו במהלך הימים הקרובים.

הטבות לגיל השלישי – ככה תחסכו בניהול חשבון הבנק!

חוסכים בירוקרטיה מהיוצאים לחל"ת: לא ידרשו לתיאום מס נוסף בקבלת דמי אבטלה

 רשות המסים מפרסמת, בתיאום עם הביטוח הלאומי, הקלות בהליך עריכת תיאום מס ליוצאים לחל"ת הזכאים לדמי אבטלה,  כך שלא יידרשו לערוך תיאום מס נוסף עבור דמי האבטלה. הקלות אלו מיטיבות עם כלל העובדים שיצאו לחל"ת ומקבלים אבטלה, ובפרט עם הורים לילדים והורים לילדים עם מוגבלות.  

 ההקלות הן:

עובד שברשותו אישור לתאום מס לשנת 2020 המיועד למעסיקו העיקרי, ונקבעה לו באישור זכאות להקלה במס, כגון: פטור, נקודות זיכוי או זיכוי בסכום, המוסד לביטוח לאומי יכבד את אישור תיאום מס זה וייתן את ההקלות שבאישור בעת חישוב המס על דמי האבטלה, למרות שהאישור מופנה למעסיק העיקרי, ממנו יצא העובד לחל"ת.

עובד שיצא לחל"ת ובכרטיס העובד (טופס 101) שמילא אצל המעסיק, נמצא כי העובד זכאי להקלות במס והמעסיק נתן לו את ההקלות הללו בעת חישוב המס על המשכורת והן מופיעות בתלוש השכר של העובד, המוסד לביטוח לאומי יחשב את ההקלות שקיבל העובד בעת חישוב המס על דמי האבטלה, בהתבסס על תלוש השכר האחרון של העובד בשנת 2020.

הקלות אלו מצטרפות לשורת צעדים עליהם הודיעה הרשות בשבועיים האחרונים, שנועדו להקל על שכירים ובעלי עסקים בהתמודדות עם ההשלכות הכלכליות של התפשטות הנגיף.

ל-300 אלף שכירים עודכן תיאום מס אוטומטית

תיאום מס – עובדים בשני מקומות? ככה תחסכו במס!

• השכר הממוצע למשרת שכיר בחודש ינואר היה 10,887 שקל, עלייה של 3.4% לעומת ינואר 2019.
• השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים היה 10,319 שקל, עלייה של 3.1% לעומת ינואר 2019.
• מספר משרות השכיר היה 3.756 מיליון, עלייה של 0.9% (32.0 אלף) לעומת ינואר 2019.

שכר ממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים – נתונים מקוריים (ממוצע לחודש)

 שכר ממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים (שקל), נובמבר 2019-ינואר 2020

הנה דבר טוב שיצא מהקורונה – ניתן להגיש ולרשום משכנתא בטאבו באופן מקוון. האמת, נראה שזה יימשך אחרי הקורונה, ואז זו בשורה לרוכשי הדירות לוקחי המשכנתא – פחות ריצות.  

בנק מרכנתיל דיסקונט, בנק ירושלים, בנק הפועלים ובנק לאומי מצטרפים לבנק דיסקונט ולבנק מזרחי טפחות המאפשרים הגשת שטר משכנתה באופן מקוון. המשמעות: גם לקוחותיהם של בנקים אלו יכולים להגיש בעת הזו בקשה לרישום משכנתאות באופן מקוון.

 החל מהשבוע תתאפשר הגשת בקשות לרישום משכנתה באופן מקוון גם עבור משכנתאות של הבנקים: מרכנתיל דיסקונט, בנק ירושלים, בנק הפועלים ובנק לאומי וזאת בהמשך למהפכה שהחלה הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין לפני כשנה.

 בעקבות תיקון תקנות המקרקעין בשנת 2017, נוספה האפשרות להכיר בשטר כשטר מקורי גם אם תהיה בו חתימה מקורית אחת או יותר. על פי ההסכמות בין הבנק לטאבו, הבנק יחתום על שטר המשכנתה באופן ידני, והשטר יועבר ללקוחות. עורך הדין בעסקה יחתים את הממשכנים, יסרוק את שטר המשכנתה, יאמת את חתימתם של הממשכנים בחתימה אלקטרונית ויעבירו לטאבו בממשק מקוון. לצורך השלמת התהליך ועל מנת לוודא כי לא נעשו שינויים בשטר המשכנתה הפיזי שנמסר ללקוח, פיתח אגף מערכות מידע במשרד המשפטים מערכת טכנולוגית שמעבירה את השטר הסרוק החתום אלקטרונית לבנק, ובמקביל פותחה בבנקים מערכת שמנתבת את השטרות לסניף הבנק הרלוונטי.

 מעבר לאפשרות החשובה של רישום המשכנתה כשלעצמה, משמעות הפיתוחים הללו היא, שמעתה ניתן יהיה לבצע עסקאות מכר גם בנכסים שיש לרשום עליהם משכנתה- מבלי להגיע למשרדי הטאבו.

 הממונה על המרשם וראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, עו"ד שלומי הייזלר: "אני שמח על שיתוף הפעולה עם הבנקים ועם איגוד הבנקים, שאפשרו להשלים את תהליך עסקת רישום המקרקעין, מתחילתו ועד סופו, באופן דיגיטלי, ומבלי להטריח את הלקוחות ללשכות הטאבו, בייחוד בעת הזו."

דואגים לבנקים, וזה חשוב וטוב (בתקופה הנוכחית), אבל מה עם יתר המשק? הפיקוח על הבנקים מודיע על הפחתת דרישות ההון מהבנקים ומנחה אותם לבחון את חלוקת הדיבידנדים על מנת להגדיל את היצע האשראי למשק. זה בסדר גמור, הפחתת ההון הנדרש להם, תוכל לאפשר להם להקצות הון לאשראי ועם המינוף שחל עליו הן יוכלו לקבל אוויר להלוואות. אבל במקביל צריך גם לעזור לאזרחים.

כך או אחרת הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל מדגיש את הנקודות האות:

• על רקע הגידול הגבוה בביקוש לאשראי של המשק מאז פרוץ משבר הקורונה, הפיקוח על הבנקים מפחית את דרישות ההון מהבנקים המסחריים בנקודת אחוז, ובכך מגדיל את המקורות של המערכת הבנקאית לצורך המשך העמדת אשראי למשקי הבית ולמגזר העסקי.
• בנוסף, מנחה המפקחת על הבנקים את הדירקטוריונים של הבנקים לבחון מחדש את מדיניות חלוקת הדיבידנד והרכישה העצמית של מניות בעת הזו. מדיניות זו תפנה מקורות נוספים לבנקים לצורך העמדת אשראי וספיגת הפסדים במידת הצורך.
• צעדים אלו עולים בקנה אחד עם צעדים בהם נקטו רגולטורים מקבילים בעולם עם פרוץ המשבר, והם מתבססים על מצבה האיתן של המערכת הבנקאית וחיזוק הונה ויציבותה בעשור האחרון.

המערכת הבנקאית בישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב איתן: הבנקים נהנים מעודפי הון גדולים, יחסי נזילות חזקים ותיקי אשראי איכותיים. מאז המשבר העולמי ב-2008 פעל הפיקוח על הבנקים כדי לחזק את הונם ויציבותם של התאגידים הבנקאיים על ידי אימוץ של סטנדרטים בינלאומיים מתקדמים, שיפור איכות ההון והגדלת היקפו, ביזור תיק האשראי וצמצום החשיפה ללווים גדולים, ועוד. על רקע זה, בתחילת המשבר הנוכחי, הבהיר בנק ישראל את ציפייתו

מהבנקים לסייע במתן אשראי למשקי בית ועסקים שספגו פגיעה תזרימית, וצפויים להיות מסוגלים להחזיר את האשראי בתום המשבר.

מאז פרוץ המשבר הביקוש לאשראי עלה בחדות, ובמקביל עלתה רמת הסיכון במתן אשראי, לנוכח הפגיעה במצב הכלכלי של העסקים ושל משקי הבית. על מנת להבטיח את יכולתם של הבנקים להמשיך להציע אשראי, הפיקוח על הבנקים מודיע על הפחתת דרישות ההון הרגולטורית בנקודת אחוז אחת, כך שיחס הון עצמי רובד 1[1] המינימלי יעמוד על 9% בבנקים הגדולים (לעומת 10% כיום) ו-8% בבנקים הבינוניים והקטנים (לעומת 9% כיום). החלטה זו עולה בקנה אחד עם החלטות שקיבלו רגולטורים מקבילים בעולם, והיא תהיה בתוקף למשך שישה חודשים (ובמידת הצורך תוארך בשישה חודשים נוספים). לאחר מכן, ידרשו הבנקים להציג מתווה מדורג לצבירה מחודשת של ההון שנשחק על פני שנתיים.

הפחתת דרישת ההון מתבססת על כרית ההון הייעודית שהפיקוח על הבנקים דרש מהמערכת הבנקאית לצבור לשימוש בעת משבר, ותשחוק כמחצית ממנה. כרית הון זו, בגובה 2% מסך נכסי הסיכון של כל בנק, שיקפה דרישה עודפת של הפיקוח על הבנקים מעבר למסגרת העבודה של ועדת באזל – הגוף הקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים של רגולציה בנקאית –  על מנת להגן על מערכת הבנקאות והמשק הישראלי מפני התפתחויות בלתי צפויות.

בנק ישראל מצפה מהבנקים לעשות שימוש במקורות ההוניים שישתחררו כתוצאה מהקלה זו לצורך הגדלת האשראי למשקי הבית ולמגזר העסקי, תוך חיתום אשראי אחראי וניהול מוקפד של הסיכונים, בדגש על מתן אשראי ללקוחות שלפני פרוץ משבר הקורונה עמדו בפירעון האשראי כסדרו.

בנוסף, הנחה בנק ישראל את הדירקטוריונים של הבנקים לבחון מחדש את מדיניות הדיבידנד והרכישה העצמית של מניות בעת הזו, על רקע השינוי המהותי שחל בתנאים הכלכליים, ובפרט הירידה החדה בתחזיות המקרו כלכליות ואי הודאות הגדולה. מדיניות זו תפנה מקורות נוספים לבנקים לצורך העמדת אשראי וספיגת הפסדים במידת הצורך.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: הפחתת דרישות ההון מרחיבה את מרחב הפעולה של המערכת הבנקאית, אשר נדרשת בעת הזו לאזן בין הצורך לספק את הביקוש לאשראי של לקוחות שנפגעו מהמשבר ויוכלו לעמוד בהחזרי האשראי, לבין הצורך להמשיך לנהל את סיכוני האשראי בזהירות ובקפדנות הנדרשת. הגדלהמושכלת של היצע האשראי תתמוך בצמיחה הכלכלית ותסייע למשק לצלוח את המשבר בפגיעה מינימלית, ובכך תתרום לשמירה על חוסנה.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "השמירה על היציבות והחוסן של המערכת הבנקאית, עליה הקפדנו לאורך שנים, מתבררת כעת כנכס אסטרטגי של המשק הישראלי. הבנקים ערוכים לאתגרים הכלכליים ולעליה הצפויה בהפסדי האשראי של הלווים, וכריות ההון והנזילות שלהם יאפשרו התמודדות עם תקופה מאתגרת זו. אנו יכולים וצריכים להרשות לעצמנו להתיר חלק מהמגבלות המוטלות בשגרה כדי לאפשר למערכת הבנקאית לתמוך בעסקים ובמשקי הבית בעלי יכולת החזר, שנקלעו לקשיים כתוצאה מהמשבר. במקביל אנו קוראים לדירקטוריונים של הבנקים לבחון מחדש את מדיניות הדיבידנדים והרכישה העצמית של המניות, כדי לאפשר גידול נוסף באשראי למשק. הפיקוח על הבנקים ימשיך לפעול ולוודא שיציבות המערכת הבנקאית בכלל, וכספי המפקידים בפרט, לא יפגעו".

       הקלות בדרישות ההון של רגולטורים בנקאיים בעולם בעקבות משבר הקורונה

[1] בניכוי כרית ההון הנוספת בגין החשיפה לאשראי לדיור