רבות מדברים על החולשה בהייטק הישראלי, שנובעת הן מגורמים חיצוניים-גלובליים כמו חולשה שחווה הענף בעולם והם מגורמים פנימיים-מקומיים, כמו הרפורמה המשפטית והמחאה נגדה. ומה מספרים הנתונים? עד כמה קשה החולשה בהייטק הישראלי? נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על אקזיטים שנעשו בחברות הייטק ישראליות ב-2022 מציירים תמונה מעורבת. מחד הם מראים ירידה חדה במספר האקזיטים, אבל מחד נראה כי התמורה הכוללת בעד עסקאות המכירה/הנפקה ירדה אך במעט. בכל מקרה, ברור כי לרפורמה/מהפכה המשפטית, שתפסה תאוצה רק מתחילת 2023, אין כמעט קשר למצב.

53%  – זה שיעור הירידה בהיקף עסקאות האקזיט שבוצעו בישראל בשנת 2022 לעומת השנה הקודמת. מדובר על 133 עסקאות שבוצעו בסך הכל לעומת 281 עסקאות שבוצעו ב-2021. אלה הנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על בסיס מאגר נתונים שהיא בנתה במימון ובשיתוף המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי במשרד המדע.

סכום האקזיטים בשנת 2022 הסתכם ב-24.4 מיליארד דולר, ירידה של 3% לעומת 2021, בה עמד סכום האקזיטים על 25.1 מיליארד דולר.

עוד על פי הנתונים, מספר ההנפקות הראשונות לציבור ב-2022 היה 15% מסך האקזיטים, וסכומם עמד על 16% מהסכום הכולל של האקזיטים ב-2022, לעומת 41% בשנת 2021.

מספר האקזיטים בהיקף של 0-50 מיליון דולר היה 65% ממספר האקזיטים הכולל ב-2022.

20% מהחברות שביצעו אקזיט ב-2022 עשו זאת עד תום חמש שנים להקמתן.

מבחינת פילוח גאוגרפי, בשנת 2022, במחוז תל אביב חלה ירידה של 55% במספר החברות שביצעו אקזיט, לעומת עלייה של 81% בשנת 2021. בשנת 2022, 87% מהאקזיטים בוצעו בחברות הרשומות במחוזות תל אביב והמרכז.

השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בחברות שביצעו אקזיט בשנת 2022 עמד על 26.2 אלף שקל. בחברות המעסיקות 50-21 משרות שכיר, היו 1.2 אלף משרות שכיר והשכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בהן עמד על 28.7 אלף שקל.

32% ממספר האקזיטים נרכשו על ידי גורמים ישראלים ו/או הונפקו בבורסה בישראל. 76% מסכום עסקאות האקזיט, מקורו בגורמים מארצות הברית.

במספר ובסכום של האקזיטים שנרכשו על ידי גורמים ישראלים ו/או הונפקו בבורסה בישראל בשנת 2022 חלה ירידה של 64% ושל 18% לעומת שנת 2021, בהתאמה

ירושלים מתחדשת באלפי דירות. מספר פרויקטים של התחדשות עירונית בארבע שכונות בעיר עומדים להוסיף לה יותר מאלפיים דירות חדשות.

הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים החליטה לקדם תוכניות להתחדשות עירונית בירושלים, הכוללות יחד 2,710 יחידות דיור בשכונות רמות, ארמון הנציב ופסגת זאב.

בשכונת פסגת זאב אושר מתחם שישלב מגורים, שטחי תעסוקה ומסחר ומבני ציבור, על שטח כולל של כ-130 דונם שכיום ריק מבינוי, בסמוך לרחוב סיירת דוכיפת.

התוכנית שביוזמת משרד הבינוי והשיכון, כוללת  730 יחידות דיור שייבנו ב-8 מבני מגורים בני כ-11 קומות וב-2 מבני מגורים של כ-22 קומות, שישלבו 5 קומות לתעסוקה ומסחר. מתוך כלל יחידות הדיור, כ-365 יוקצו להשכרה לטווח ארוך של 20 שנים לפחות.

בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת כ-9,000 מ"ר עבור שטחי מסחר, כ-12,000 מ"ר עבור תעסוקה וכ-4,000 מ"ר עבור מבני ציבור בהם גנים, מעונות, מבני דת, בריאות וקהילה, כ-12 דונם עבור מבני ציבור, וכ-24 דונם של שטחים פתוחים.

כמו כן, התוכנית כוללת שימור מסדרון אקולוגי למעבר בטוח של בעלי חיים, בהם הצבי הארץ ישראלי המצוי בסכנת הכחדה עולמית. זאת, באמצעות גשר שייבנה מעל רחוב סיירת דוכיפת ויבטיח את רציפות השטחים הפתוחים ונגישותם לאתרי הטבע נחל זימרי ויער ענתא הנמצאים מדרום לתוכנית.

בשכונת רמות, אושרו להפקדה שתי תוכניות צמודות להרחבת השכונה בשם "רמת אלון צפון". התוכניות על שטח כולל של כ-95 דונם שכיום ריק מבינוי, והן ממוקמות בדופן הצפון-מזרחית של השכונה.

התוכניות כוללות יחד 1,700 יחידות דיור שייבנו בכעשרים מבני מגורים בני 12 קומות מעל למפלס הרחוב ו12 קומות מתחתיו כלפי הנוף הפתוח, וישלבו חזית מסחרית פעילה כלפי רחוב רמות.

בנוסף ליחידות הדיור, התוכניות כוללות כ-18 דונם עבור מוסדות ציבור וכ-11 דונם עבור שטח ציבורי פתוח. מעבר לכך, כ-10,000 מ"ר מוסדות ציבור ייבנו כחלק מבנייני המגורים ביניהם גני ילדים, מעונות, בתי כנסת, מוסדות רווחה, מנהל קהילתי ומועדון נוער.

התוכניות יהיו מוטות הולכי רגל ואופניים, שכן הן כוללות תכנון שבילי אופניים ושלושה מעברים ציבוריים בעלי מעלית, לנגישות מרבית של הולכי הרגל לרחוב רמות העליון.

לצד הפיתוח העירוני החשוב, הוועדה קבעה כי יש לשמור על המערכות הטבעיות המתקיימות בתחומי התוכניות ובסביבתן. בהתאם לכך, קבעה הוועדה מסדרון אקולוגי ברוחב כ-80 מטר, למעבר בטוח של צבאים וחיות בר אחרות.

תוכנית המתחם הראשון הוגשה ע"י קרדן נדל"ן יזום ופיתוח בע"מ ונערכה על ידי משרד אלי רכס אדריכלים, ותוכנית המתחם השני הוגשה ע"י נועם השבת בע"מ ונערכה ע"י משרד קרלוס פרוס אדריכלים.

בשכונת ארמון הנציב, אושרה להפקדה תוכנית שתשלב מגורים ומלונאות. התוכנית על שטח כולל של כ-20 דונם, והיא ממוקמת בשכונת ארמון הנציב, בקצה טיילת גולדמן.

התוכנית כוללת כ-100 יחידות דיור שייבנו בארבעה מבני מגורים בני 9 קומות, והקמת שני בתי מלון בני 8 קומות ו-550 חדרים.

בנוסף, התוכנית כוללת המשך לטיילת גולדמן בממשק עם הטיילת הקיימת, שיאפשר מבט פתוח אל הנוף. על כן, התוכנית עתידה לעודד את פיתוח התיירות בעיר ולשפר את איכות המרחב הציבורי בשכונה.

בשטח קיימת תוכנית מאושרת לבית מלון וכעת הוועדה עדכנה אותה, הגדילה משמעותית את שטחי המלון וכן שילבה בה מגורים.

מתכנן מחוז ירושלים במינהל התכנון, אדר' דן קינן: "הוועדה המחוזית קיימה יום דיונים משמעותי בתוכניות המציעות תכנון איכותי ומעורב שימושים, ייעול מערכת התחבורה הציבורית וניצול מיטבי של משאב הקרקע העירוני. כל אלו הם צו השעה במדינה ובמחוז ירושלים בפרט, ואני מברך על התוספת המשמעותית של יחידות דיור, לרבות דיור להשכרה, כמו גם על שימושי המסחר, התעסוקה, המלונאות והמרחב הציבורי אשר משמרים את ירושלים כעיר מגוונת ובעלת חיות".

עליות מחירים שנרשמו בסעיפי הדיור, המזון והנסיעות לחו"ל יתבטאו בעלייה של 0.5% במדד המחירים לצרכן לחודש יולי. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות לידר בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ. בלידר מוסיפים ומעריכים כי הפיחות שנרשם בשקל מול הדולר מגביר את הסיכויים להעלאת ריבית של בנק ישראל בישיבתו הבאה ב-4 בספטמבר.

לדבריהם, הפיחות נבע מהעובדה שבמחצית הראשונה של השנה גופים מוסדיים רכשו כ-5 מיליארד דולר ומשקי בית רכשו עוד כמיליארד דולר.

מנגד, מציינים בלידר כי היצוא התעשייתי ממשיך להתרחב, כאשר בחודשים מאי-יולי הוא עלה ב-12.4% בחישוב שנתי לאחר גידול של 5.3% בשלושת החודשים שקדמו. בינתיים היבוא ירד מעט, מה שצמצם את גירעון הסחר של ישראל ב-6 מיליארד דולר בינואר-יולי לעומת התקופה המקבילה אשתקד. שיפור זה, אומרים בלידר, יקזז את ההתמתנות ביצוא שירותי ההייטק וישמור על עודף חזק יחסית בחשבון השוטף. פירוש הדבר הוא תנאי רקע חיוביים עבור השקל, זאת כאשר אי הוודאות הפוליטית תפחת.

עוד מציינים בלידר כי סקר מגמות בסקטור העסקי מצביע על המשך התרחבות בפעילות הכלכלית, וכנראה שגם סקטור ההייטק בישראל נהנה מסימני התאוששות בהייטק בעולם.

בהתייחס לנתוני הגירעון בתקציב המדינה אומרים כלכלני לידר כי הם צופים גירעון של כ1.7%-1.5%- תוצר השנה, כאשר שנת 2024 צפויה להיות אתגרית יותר עם המשך גידול בגירעון, זאת בהנחה של התמתנות יותר משמעותית בפעילות הכלכלית.

לדבריהם, סביבה פיסקאלית חיובית עד כה תילקח בחשבון בדו"ח של פיץ' על ישראל ועשויה לתמוך בשמירה על אופק יציב, אך זאת תלוי במשקל של השלכות התקדמות החקיקה המשפטית בהחלטה.

לגבי ארה"ב אומרים בלידר כי מסתמנת התמתנות בקצב האינפלציה אך חלק מההתמתנות עלולה להיות זמנית. מדד יולי שעלה פחות מהתחזיות מהווה חדשות טובות מבחינת הפד ותומך בהותרת הריבית ללא שינוי בישיבה של 20 בספטמבר.

מדד המחירים לצרכן האמריקאי (CPI) עלה ב-0.1% בחודש יולי, פחות מהתחזיות, וקצב האינפלציה השנתי עומד על3.2%. הנתונים משקפים את המשך הירידה המתמדת בשיעור האינפלציה בארה"ב, אשר עמדה על 8.5% ביולי אשתקד.

בנטרול רכיבי המזון והאנרגיה, הנחשבים לתנודתיים במיוחד, ליבת האינפלציה עלתה גם היא ב-0.2%, כך שהקצב השנתי עומד על 4.8%.

ליבת המדד היא החלק העיקש באינפלציה, שקשה במיוחד למגרו. קצב שנתי של 4.8% בליבת המדד פירושו שהאינפלציה עדיין רחוקה מהיעד של הבנק המרכזי האמריקאי.

בהחלטת הריבית האחרונה שלו בסוף יולי חזר הפד, בראשות היו"ר ג'רום פאואל, למתווה העלאות הריבית לאחר שישיבה קודם לכן הותיר אותה ללא שינוי לראשונה לאחר עשר העלאות רצופות שביצע מאז מרץ 2022. נכון לעכשיו עומדת הריבית בארה"ב לרמה של 5%-5.25%.

מדד המחירים לצרכן האמריקאי (CPI) עלה ב-0.2% בחודש יולי, וקצב האינפלציה השנתי עומד על3.3%. הנתונים משקפים את המשך הירידה המתמדת בשיעור האינפלציה בארה"ב, אשר עמדה על 8.5% ביולי אשתקד.

בנטרול רכיבי המזון והאנרגיה, הנחשבים לתנודתיים במיוחד, ליבת האינפלציה עלתה גם היא ב-0.2%, כך שהקצב השנתי עומד על 4.8%.

ליבת המדד היא החלק העיקש באינפלציה, שקשה במיוחד למגרו. קצב שנתי של 4.8% בליבת המדד פירושו שהאינפלציה עדיין רחוקה מהיעד של הבנק המרכזי האמריקאי.

בהחלטת הריבית האחרונה שלו בסוף יולי חזר הפד, בראשות היו"ר ג'רום פאואל, למתווה העלאות הריבית לאחר שישיבה קודם לכן הותיר אותה ללא שינוי לראשונה לאחר עשר העלאות רצופות שביצע מאז מרץ 2022. נכון לעכשיו עומדת הריבית בארה"ב על רמה של 5%-5.25%.

ישיבת הפד הבאה נקבעה ל-20 בספטמבר, כך שעד אז יקבל הפד לידיו גם את נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט, בטרם יחליט על גובה הריבית. מלבד האינפלציה הפד שוקל גם את מצב שוק התעסוקה, וזה, נכון לעכשיו, מציג תמונה של עוצמה, מה שאומר שהעלאות הריבית עדיין לא חלחלו במלואן את העסקים בארה"ב, והם לא חשים צורך לצמצם בכוח האדם. צמצום של כוח האדם יקטין את כוח הקנייה של הציבור ואמור להביא להחלשה של האינפלציה.

יח"צ 

דני ליבנה הוא מומחה פיננסי בעל ניסיון עשיר בענף, אשר עוסק בניהול חובות ותכנון פיננסי במשך שנים. כמנכ"ל של חברת אובליגור, הוא מציע ייעוץ פיננסי מקצועי ומותאם אישית לאנשים ועסקים, עוזר להם לנווט בעולם המורכב של ניהול חובות ולהתמודד בצורה יעילה עם מצבים כלכליים קשים. במאמר זה נספר לכם כיצד להסדיר חובות עם חברת אובליגור.

אובליגור מומחים בהסדר חובות ותכנון פיננסי

הסדר החוב כרוך במשא ומתן עם נושים להפחתת סכום החוב המגיע, מתן הקלה לאנשים הסובלים מהתחייבויות כספיות מכריעות. מצד שני, תכנון פיננסי עוזר לאנשים להתוות דרך לקראת ביטחון פיננסי לטווח ארוך על ידי הגדרת יעדים, יצירת תקציבים וקבלת החלטות מושכלות לגבי חיסכון והשקעה. הלחץ שנוצר כאשר אנו נכנסים לחובות יכול להיות מאוד מאתגר. לאור כך, דני ליבנה מחזיק באמונה חזקה כי יש דרכים להתמודד עם חובות ולמצוא פתרונות מתאימים. אחד הכלים החשובים ביותר הוא לעבוד עם צוות הסדר חובות מקצועי, כגון צוות אובליגור, שיכול לתמוך ולסייע בתהליך הניהולי.

אובליגור היא חברת הסדר חובות ותכנון פיננסי, המספקת פתרונות מותאמים אישית לאנשים פרטיים ועסקים. הצוות המיומן של אובליגור יעזור לכם להבין את החוב שלכם באופן מלא ולצוות תוכנית פיננסית מדויקת שתאפשר לכם לשחרר את החובות בצורה יעילה. תוכנית זו תתאים לתקציב האישי שלכם ותאפשר לכם לשלם את החובות לאורך זמן, ובכך להקל על הלחץ הכלכלי.

הבנת ניקוד האשראי

נושא חשוב נוסף בניהול החוב הוא הבנת ניקוד האשראי שלכם. הסדר חובות ותכנון פיננסי ממלאים תפקידים מכריעים במסע שלנו לעבר יציבות פיננסית. בעולם של היום, שבו האשראי משחק תפקיד משמעותי בחיינו הפיננסיים, הבנת ציוני האשראי הופכת חיונית. ציון האשראי משמעותי מאוד כאשר מדובר בקבלת הלוואות וכרטיסי אשראי. אם ציון האשראי שלכם נמוך, עלול להיות מאתגר עבורכם לקבל אישור להלוואות ולכרטיסי אשראי, מה שיכול להקשות על תהליך פינוי החובות שלכם. ציוני אשראי, שהם ייצוגים מספריים של כושר האשראי של אדם, חיוניים בניהול החוב ובגישה להזדמנויות פיננסיות חיוביות. על ידי הבנת הגורמים המשפיעים על ציוני האשראי, אנשים יכולים לנקוט בצעדים יזומים כדי לשפר את כושר האשראי שלהם. ציון אשראי טוב יכול להוביל לשיעורי ריבית נמוכים יותר, להגברת כוח האשראי ולשיפור הסיכויים הפיננסיים.

בעזרת הצוות של אובליגור, תוכלו להבין את ציון האשראי שלכם ולהמציא תוכנית אישית לשיפורו. המומחים יעזרו לכם לזהות ולפתור טעויות בדוח האשראי שלכם, וישקלו אילו צעדים לקחת כדי לשפר את ניקוד האשראי שלכם. פעולות כגון הפחתת ניצול האשראי ושיפור תמהיל האשראי יכולות להבטיח תפקוד פיננסי טוב יותר ולהקל על תהליך ניקוי החובות שלכם.

לסיכום

לסיכום, על ידי שילוב של אסטרטגיות הסדר חוב, תכנון פיננסי יעיל והבנה מקיפה של ציוני אשראי, אנשים יכולים להשתלט על המצב שלהם ולסלול את הדרך לעתיד בטוח ומשגשג יותר. דני ליבנה וחברת אובליגור הינם מומחים פיננסיים אשר יכולים לסייע לכם לנהל חובות ולקבל את הפתרונות המתאימים למצב הפיננסי שלכם. עם תכנון פיננסי מותאם אישית ופתרונות מקצועיים, תוכלו לחזור למסלול הנכון ולהתמודד ביעילות עם החובות שלכם.

הגירעון בתקציב המדינה עמד על כ-0.6 מיליארד שקל בחודש יולי לעומת גירעון של כ-6.2 מיליארד שקל ביוני. כך על פי נתוני החשב הכללי במשרד האוצר. לשם השוואה, ביולי 2022 היה עודף של 2.5 מיליארד שקל בתקציב.

ב-12 החודשים האחרונים גדל הגירעון ב-0.2% ועמד על כ-1% מהתוצר. במונחים מספריים, במדובר על גירעון של כ-18.3 מיליארד שקל. מתחילת 2023 קיים עודף מצטבר של כ-6.1 מיליארד שקל. בהינתן שיעד הגירעון שקבע האוצר בתחילת השנה עומד על 1.1%, פירוש הדבר הוא שהמדינה צועדת לקראת חריגה משמעותית ממנו.   

עוד מדווח החשב הכללי כי בחודש יולי נרשמו הכנסות של כ-39.2 מיליארד שקל. הכנסות המדינה מתחילת השנה הסתכמו בכ-269.6 מיליארד שקל לעומת כ-281 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר על קיטון מצטבר של כ-4.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד) בה נרשמו הכנסות חריגות בהיקפן.

בצד ההוצאות רשמה הממשלה ביולי כ-39.7 מיליארד שקל .הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-263.4 מיליארד שקל לעומת כ-247 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר על גידול מצטבר של כ-6.8%.

אין ארוחות חינם, ואם צריך לכך הוכחה רשות המסים מספקת אותה כעת. על פי הודעת הרשות, איבגני גרינברג, עוסק בענף שירות המוניות ותושב חולון, נעצר ביום חמישי האחרון (3.8) בחשד לקיזוז והפצה של חשבוניות פיקטיביות. השופט קובי אסולין מבית  משפט השלום בראשון לציון, שחרר את החשוד בתנאים מגבילים והורה על צו איסור פרסום עד ל-7.8, שפקע לאחר שלא הוגשה לבית המשפט בקשה להארכתו.

מבקשת המעצר, שהוגשה על ידי מחלקת חקירות מכס ומע"מ תל אביב, עולה החשד כי בין החודשים ינואר-מרץ 2023 ניכה יבגני חשבוניות מס החשודות כפיקטיביות בדוחותיו למע"מ. לפי הבקשה, סכום עסקאותיו לתקופה זו עמד על  4,923,127 שקל כאשר מס התשומות הנובע מכך עומד על 715,326 שקל. עוד מצוין בבקשה כי מחזור עסקאותיו של החשוד בשנים 2015-2022 נמוך מ-200 אלף שקל, ובשנה האחרונה עלה המחזור בשלושת החודשים הראשונים לכ-4 מיליון שקל. כמו כן, עולה החשד כי החשוד אף הפיץ חשבוניות מס פיקטיביות.

כאמור, החשוד שוחרר בתנאים מגבילים ביניהם ערבות עצמית על סך 50,000 שקל, ערבות צד ג' על סך 20,000 שקל שתיחתם על ידי 2 ערבים וצו איסור יציאה מהארץ ל-180 יום.

מניות הבנקים האיטלקיים סופגות ירידות בבורסה על רקע הכרזה לא נעימה שהטילה עליהם הממשלה. סגן ראשת הממשלה מתאו סלביני (Mateo Salviniׂ) הודיע במפתיע כי על הבנקים יוטל מס בגובה 40% על רווחי יתר שנוצרו בגלל הריבית הגבוהה. סלביני הודיע כי ההכנסות בגובה מיליארדי אירו ינוצלו לטובת קיצוצי מסים ותמיכה פיננסית נוספת במחזיקי המשכנתאות.

"צריך רק להסתכל על רווחי הבנקים במחצית הראשונה של 2023, שנובעים מהעלאות הריבית על ידי הבנק האירופי המרכזי, כדי להבין שלא מדובר על כמה מיליונים אלא על כמה מיליארדים", אמר סלביני.

אנליסטים בבנק ההשקעות סיטי העריכו כי המס יהיה שווה לכ-19% מהרווחים השנתיים של הבנקים ב-2023.

הצעד המפתיע של ממשלת איטליה מחזיר לתודעה הצעה דומה שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בתחילת חודש יולי התבטא סמוטריץ' ואמר כי "אנחנו קרובים מאוד למיסוי על רווחי הבנקים". לדבריו, "ההתנהגות של הבנקים בלתי מתקבלת על הדעת, הטיפול של המפקח על הבנקים והמפקח הקודם, רחוק מאוד מלהשביע רצון, זה מעט מדי, לאט מדי. אני רוצה ללוות את זה מעכשיו ברמה שבועית, לוודא שהלחץ וההנחיות של הפיקוח על הבנקים יהיה הרבה יותר דרמטי ממה שנעשה עד היום. גם בנק ישראל מבין שהוא צריך לפעול בצורה הרבה יותר נחושה מול הבנקים, הריבית על הפיקדונות והעו"ש זה חשוב, אבל בעיקר לטפל במי שאין לו. להקפיא ריביות, לתת גרייס, לפרוס לתקופה ארוכה יותר".

נכון לעכשיו הנושא לא קודם, אך לא מן הנמנע כי יקרה בהמשך הקדנציה של הממשלה.

מס על רווחי יתר הוא צעד מקובל וקיים במדינות אחרות, אך פחות מוטל על הבנקים, ומוכר יותר על רווחי יתר במגזר האנרגיה.

האומנם רשות שוק ההון תגביל את קופות הגמל בהשקעות בחו"ל? כך היה אפשר להתרשם מדיווחים שפורסמו לאחרונה שלפיהם הרשות פועלת לצמצום את החשיפה של החוסכים במכשיר החיסכון הזה לנכסים בחו"ל החל מינואר 2024.

בעקבות העניין שעוררו הידיעות הוציאה רשות שוק ההון, בניהולו של ממלא הממונה מקום עמית גל, הבהרה בנוגע לחוזר מסלולי השקעה בקופות גמל, ממנה עולה קודם כל כי אין מדובר בהוראה חדשה אלא בעדכון של חוזר משנת 2015 וכי החוזר אינו מבטל את החשיפה של קופות הגמל לנכסים מעבר לים. מאוחר יותר הצטרפה רשות ניירות ערך בהבהרה משלה לנושא. 

על פי הודעת רשות שוק ההון, מסלולי השקעה בקופות גמל נקבעים בהתאם להוראות חוזר "מסלולי השקעה בקופות גמל". חוזר זה פורסם לראשונה בשנת 2015 וקבע בין היתר את החובה של גוף מוסדי להציע מסלולים תלויי גיל ("המודל הצ'יליאני"). מעבר לניהול מסלולים תלוי גיל, מאפשר החוזר לגופים מוסדיים להציע לחוסך גם מסלולים מתמחים, בכפוף למגבלות שמתייחסות לשמות המסלולים, מספר המסלולים שיוצעו ומדיניות ההשקעה שלהם. היצע מסלולים מגוון על ידי גופים מוסדיים מגדיל את יכולת הבחירה של החוסך בהתאם להעדפותיו. 

הרפורמה במבנה מסלולי ההשקעה אשר צפויה להיכנס לתוקף בינואר 2024, פורסמה באופן סופי ביום 28 בספטמבר 2022. בחודש דצמבר 2022 רשות שוק ההון דחתה את מועד הכניסה לתוקף של חלק מההוראות בשנה נוספת (מינואר 2023 לינואר 2024) כדי לאפשר לגופים המוסדיים, לבעלי הרישיון ולחוסכים להיערך בצורה נאותה לכניסת הרפורמה לתוקף. השינויים הצפויים בהרכב מסלולי ההשקעה ידועים מזה תקופה ארוכה ולא חל בהם כל שינוי בעת האחרונה. 

יודגש שהעדכון לרשימת מסלולי ההשקעה בוצע כחלק מהליך רחב יותר של יישום המלצות הוועדה הציבורית בנושא הוצאות ישירות בניהול השקעות בראשות פרופ' ישי יפה. שינויים אלו כללו, בין היתר, הרחבת האפשרות להצעת מסלולים בניהול פסיבי (עוקבי מדדים) וכן מסלולים בהם תתאפשר השקעה בנכסים סחירים בלבד, מתוך מטרה לצמצם את ההוצאות הישירות הכרוכות בניהול ההשקעות. מעבר לכך, עדכון רשימת מסלולי ההשקעה כלל גם שינוי ברשימת המסלולים המתחים. המטרה של תיקון זה היא ליצור סטנדרטיזציה בין מסלולי ההשקעה המוצעים כדי לאפשר לציבור להשוות בין מסלולים ובין גופים מוסדיים שונים.

בהתייחס להשקעה בנכסים בחו"ל, בתיקון שצפוי להיכנס לתוקף תבוטל האפשרות לקבוע מדיניות השקעה של קופת גמל לפי התמחות גיאוגרפית. חריג לכך הוא התמחות בהשקעה במדד S&P500 שהוא מדד מוביל שמאפשר חשיפה למניות בחו"ל. התיקון לא מצמצם את אפשרויות ההשקעה של הגופים המוסדיים בחו"ל או בכל אפיק השקעה שהוא ביחס למצב הקיים. במסגרת החוזר קיימות אפשרויות שונות לגופים מוסדיים להציע לציבור מסלולי השקעה שונים, ברמות סיכון שונות ובפיזור גיאוגרפי שייקבע. גוף מוסדי שיבחר בכך יוכל להציע ללקוחותיו מסלול אשר עיקר נכסיו מושקעים בחו"ל, בדומה למצב היום.

בחודשים האחרונים, התקבלו ברשות פניות שונות לעריכת שינויים בחוזר מסלולי השקעה טרם מועד כניסתו לתוקף. בין היתר התקבלו גם פניות שביקשו לאפשר המשך שיווקם של מסלולים בעלי התמחות גיאוגרפית החל מינואר 2024. הרשות בוחנת את הפניות שהתקבלו אך טרם החליטה האם לבצע שינויים כלשהם בחוזר. ככל שתתקבל החלטה לערוך שינויים בחוזר, זו תפורסם להערות הציבור כמקובל.

הרשות מבקשת להזכיר ולחדד כי ניהול השקעות בחיסכון הפנסיוני מבוצע בראיה ארוכת טווח. בחירה במסלולי השקעה צריכה להתבצע תוך הפעלת שיקול דעת, קבלת ייעוץ מתאים, ולא מתוך שיקולים קצרי טווח.

כאמור, מאוחר יותר הצטרפה רשות ניירות ערך לרשות שוק ההון והוציאה הבהרה תמציתית משל עצמה, בה נאמר כי "בניגוד לפרסומים, קופות הגמל ימשיכו להשקיע בחו"ל".

רוב הדירות בישראל מוחזקות בבעלות. כך עולה מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לראשונה. על פי הנתונים, נכון ליולי 2022 היו בישראל 2.85 מיליון דירות, שמתוכן 2.03 מיליון הן בבעלות. מדובר על 71.3% מכלל הדירות. כ-803 אלף דירות, 28.1%, היו בשכירות, וכ-17 אלף דירות – שהן 0.6% – בדיור המוגן הפרטי.

יותר ויותר תושבים עוברים לגור בשכירות. על פי הנתונים, בין השנים 2013 ו-2022 קצב הגידול הממוצע במספר הדירות לשכירות עמד על 3.4%, והוא עולה על קצב הגידול הממוצע השנתי של כלל הדירות, שעומד על 1.9%.

עוד על פי הנתונים, 77.9% מהדירות מושכרות על ידי אנשים פרטיים, 7.3% על ידי חברות לדיור ציבורי, 5.2% על ידי חברות, 5% על ידי קיבוצים ומושבים, ו-1.4% על ידי גורמים אחרים.

האחוז הגבוה ביותר של דירות בבעלות נמצא במחוז הצפון – 79.9% ובאוזר יהודה ושומרון – 77.8%. הנמוך ביותר נמצא במחוז תל אביב – 60.6%.

בהתאם לזאת, שיעור הדירות בשכירות הגבוה ביותר נמצא במחוז תל אביב – 38.9%, והנמוך ביותר – במחוז הצפון – 19.9%. באשר לתל אביב, מציינים בהלמ"ס כי בשנת 2022 13.4% מהדירות בשכירות הן בתל אביב, ומדובר על יותר מ-100 אלף דירות. מספר הדירות בשכירות בעיר דומה למספר הדירות בבעלות.

הערים שבולטות בשיעור גבוה של דירות בשכירות הן תל אביב – 49.7%, חריש – 45.4% וגבעתיים – 40.2%.

אין בישראל מי שלא מרגיש את עליות המחירים במשק דרך כיסו. רבים חווים את יוקר המחיה אף יותר כאשר לעליות המחירים מתווספת הריבית הגבוהה שמכבידה על החזרי הלוואות ומשכנתאות לכאורה מתבקש היה שהישראלים יהדקו חגורה ויצמצמו רכישות, אבל אם לשפוט על פי נתוני חברת שבא (שרותי בנק אוטומטיים), מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, הרי שגם בחודש יולי 2023 נמשכה מגמת הצמיחה בהוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי והן הסתכמו בסכום כולל של 41.177 מיליארד שקל.

מדובר על עלייה של 6.2% בסך ההוצאות לעומת ההוצאות בכרטיסי אשראי ביולי 2022 שהסתכמו ב-38.785 מיליארד שקל. סכום ההוצאות הממוצע היומי ביולי 2023 שעמד על 1.328 מיליארד שקל היה גבוהה בשיעור של 0.1% לעומת ממוצע ההוצאות היומי ביוני 2023 שעמד על סכום של 1.326 מיליארד שקל. סכום השיא בהוצאה היומית הממוצעת בכרטיסי אשראי נרשם בחודש מרץ השנה עם 1.331 מיליארד שקל.

עוד עולה מנתוני שבא שבחודש יולי 2023 נרשמה עליה של 8.16% בהוצאות בעסקאות אונליין והן הגיעו לשיא חדש. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום שיא של 24.117 מיליארד שקל, לעומת סכום של 22.296 מיליארד שקל ביולי 2022. ההוצאה היומית הממוצעת ברכישות אונליין הגיעה ביולי 2023 לסכום שיא של 777.957 מיליון שקל. מדובר על עלייה של 3.18% לעומת ההוצאה היומית הממוצעת ברכישות אונליין בחודש יוני השנה. השיא הקודם בממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין נרשם בחודש מאי השנה – 772.395 מיליון שקל.

היקף הרכישות בעסקאות פיזיות עלה בשיעור של 3.47% לעומת אשתקד. בחודש יולי 2023 נרשם היקף הוצאות של 17.061 מיליארד שקל בעסקאות פיזיות המתבצעות בבתי העסק עצמם לעומת סכום של 16.488 מיליארד שקל ביולי 2022. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות ביולי עמד על 550.318 מיליון שקל, מדובר על ירידה של 3.92% לעומת יוני 2023 בו סכום ההוצאות הממוצע היומי בעסקאות פיזיות הגיע לשיא ועמד על 572.792 מיליון שקל.

היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים ירד ביולי 2023 ב-5.52% בהשוואה לאשתקד. סך משיכות המזומן ביולי השנה הגיעו לסכום של 5.619 מיליארד שקל, מדובר על ירידה של 5.52% וכ-330 מיליון שקל לעומת יולי 2022 במהלכו היקף משיכות המזומן הגיע לסכום של 5.947 מיליארד שקל. ממוצע משיכות המזומן היומי עמד ביולי 2023 על סכום של 181.265 מיליון שקל, נתון המהווה ירידה חדה של 7.1% לעומת יוני 2023 בו ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים עמד על 195.073 מיליון שקל.

סמנכ״לית חברת שבא, טלי הולנברג: ״את העלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי אנו רואים בכל ענפי הצריכה המרכזיים של המשק הישראלי – ענף המזון, לרבות מסעדות ובתי קפה, הלבשה והנעלה וחשמל ואלקטרוניקה. לצד זאת, ראינו בנתוני חודש יולי שהמגמה של הפחתת השימוש של הציבור במזומן מתחזקת".

פרויקט הרכבת התחתית, המטרו, שאמור לשחרר את גוש דן מהפקקים הבלתי נסבלים היה תקוע זמן רב במסדרונות הכנסת ולאחרונה אישרה הממשלה להמשיך באישור החוק הרלוונטי מהשלב שבו נעצר בממשלה הקודמת. כך או אחרת, עד שנראה את הרכב הזאת נוסעת בפועל יעברו, כך נראה, עוד שנים רבות, אבל כעת עשה מינהל התכנון עוד צעד קטן בכיוון כאשר השיק אתר אינטרנט שמרכז מידע נרחב על תכניות המטרו.

האתר נועד להנגיש לציבור את המידע התכנוני המקיף הקיים כבר היום, בצורה נגישה, ברורה וידידותית למשתמש. באתר מוצגות תכניות המטרו ולצידן תכניות משלימות למערכת המטרו – תכנית מתאר ארצית למרחבי המטרו (תמא/ 70) ולבינוי מעל הדיפו (תמא/ 70/ א), תכנית מתאר ארצית למרכזי תחבורה משולבים (תמא/ 65) ונוספות.

פרויקט המטרו הוא פרויקט התשתית התחבורתית הגדול והמורכב ביותר שקודם אי פעם בישראל, עלותו מוערכת ב-150 מיליארד שקל. הפרויקט כולל מסילות תת קרקעיות באורך של כ-150 קילומטר ו-109 תחנות שישרתו את תושבי 24 רשויות מקומיות במטרופולין גוש דן. תחנות המטרו יכולות להפוך למוקדים של פעילות עירונית ולממש הלכה למעשה את מדיניות התכנון הארצית, המבקשת לייעל את השימוש בקרקע ולשמור על השטחים הפתוחים תוך עיבוי וציפוף המרקם העירוני הקיים.

האתר ייחודי בכך שהוא מרכז במקום אחד את כלל המידע על תכניות המטרו וכן את התכניות המשלימות למערכת המטרו המקודמות כיום. המידע כולל הסברים קצרים על כל תכנית ועיקריה בליווי המחשות, תרשימים וסרטונים המדגימים את הנושאים השונים. כמו כן, האתר כולל מפות GIS אינטראקטיביות (כדוגמת "מפת מערכת המטרו ומרחב התחנות") המנגישה לציבור את המידע התכנוני בצורה נוחה וידידותית המאפשרת לראות את תחנות המטרו וכל התכניות המשלימות למערכת המטרו (תמא/ 70, תמא/ 70/ א ותמא/ 65) על גבי רקע של מידע ממפות ושכבות שונות ותצלומי אויר. בנוסף, כל אחד יוכל לבצע חיפוש לפי כתובת ולמצוא את תחנת המטרו העתידית הקרובה לביתו!

האתר כולל שמונה חלקים המציגים את פירוט הרקע לתכנון מערכת המטרו בישראל והחלטות הממשלה הרלוונטיות, הסבר והדגמה של התועלות הרבות של מערכת המטרו ופירוט התכנון הסטטוטורי של תכניות המטרו והתכניות המשלימות אותה המקודמות כיום.

מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח: "מינהל התכנון משיק מערכת דיגיטלית המנגישה את כלל המידע בתכנון מערכת המטרו במקום אחד. האתר החדש מציע כלים דיגיטליים המאפשרים מיפוי נגיש ושקוף הן לציבור הכללי והן לאנשי מקצועות התכנון. קידום פרויקט המטרו והתכניות למרחב מערכת המטרו נמצא בחזית עיסוקו של מינהל התכנון בהתאם לחשיבות מגמות התכנון העכשוויות לציפוף אורבני וייעול השימוש בקרקע המהווה משאב חסר וקידום מערכות להסעת המונים כפתרון תחבורתי מועדף לאוכלוסייה הגדלה בקצב אדיר בישראל".

האתר כולל 9 פרקים שונים, בכולם הסברים, תמונות ו/או סרטונים וקישורים לאתרים ומסמכים רלוונטיים:

רקע למערכת המטרו: נדבך המציג עבודת רקע מקיפה שנערכה ע"י משרדי ממשלה שונים ושהובילה למסקנה ולהחלטת ממשלה ייעודית לגבי הצורך לתכנן ולהקים מערכת מטרו במטרופולין גוש דן.

תועלות מערכת המטרו: נדבך המציג את מאפייני מערכת המטרו לעומת מערכות תחבורה ציבורית אחרות ויתרונותיה התחבורתיים, האורבניים, החברתיים והכלכליים.

מערכת המטרו המתוכננת: נדבך ובו כל תכניות המטרו המקודמות כיום בישראל, כולל קישור למסמכים הסטטוטוריים ולמפות גיאוגרפיות מעוגנות המאפשרות לראות את מיקום התוואי ותחנות המטרו. כמו כן, מוצגים הסברים, תרשימים והמחשה באמצעות סרטוני וידאו של טכנולוגיית ההקמה של מערכת המטרו, כולל חפירת התוואי והקמת תחנות הנוסעים בתת הקרקע.

מפת מערכת המטרו: כלי מיפוי אינטראקטיבי מתקדם המציג את כל תכניות המטרו והתכניות המשלימות למערכת המטרו במפה גיאוגרפית ובה רקעים שונים הניתנים להחלפה (למשל, מפת רחובות/תצלומי אוויר, מפת גושים וחלקות), ואפשרות לחיפוש לפי כתובת. שכבות המידע של התכניות כוללות מקרא של יעודי הקרקע העיקריים. המערכת מהווה כלי עזר בלבד שאינו סטטוטורי – מסמכי התכניות הסטטוטוריות נמצאים באתר "מידע תכנוני" של מינהל התכנון אליהם ישנו קישור מנדבכים שונים באתר.

תמא/ 70 מרחבי תחנות המטרו: נדבך המציג את עיקרי התכנית הארצית למרחב תחנות המטרו (כיום מופקדת). בהסברים הרקע להכנת התמ"א, מתודולוגיה לקביעת מרחבי ההשפעה של תחנות המטרו המבוססת על סקר בינלאומי נרחב, עקרונות התכנון של פיתוח מוטה תחבורה ציבורית – TOD (Transit Oriented Development) והמחשת מרחבי התחנות ומרכיבי התכנית ע"ג מפה גיאוגרפית מעוגנת.

תמא 70/ א בינוי מעל הדיפו: נדבך המציג את עיקרי התכנית לבינוי מעל מתחמי הדיפו (שטח לתפעול ותחזוקה למטרו) של מערכת המטרו. מטרת התכנית לייעל את השימוש בקרקע באמצעות הקמת "קרקע מלאכותית מרחפת" מעל מתחמי הדיפו לשימושים עירוניים סחירים וציבוריים. בפרק זה הסבר על עקרונות התכנון ודוגמאות והמחשות של פרויקטים דומים מהארץ ומהעולם.

תמא/ 65 מתח"מים: הסברים על פרויקט שבעת מרכזי התחבורה המשולבים הראשיים לאורך קווי המטרו, אשר ייכללו בתכנית הביצוע הראשונית של משרד התחבורה: גלילות, סבידור, השלום, ההגנה, מע"ר בן צבי, יוספטל חולון וכפר גנים. בנוסף לעקרונות התכנית, בפרק הסברים והמחשות ממתח"מים בינלאומיים שונים.

תמ"א 60: תכנית משלימה לתכניות מפורטות לקווי מטרו שמטרתה לצמצם פגיעה במגרשים שיועדו בחלקם לשימושים שונים הנדרשים למערכת קווי המטרו. בנדבך הסבר על מטרות תמ"א 60 (מאושרת) והמחשות סכימטיות.

סרטון המטרו: סרטון הכולל תקציר הפעילות המקודמת כיום במינהל התכנון ובאגף המטרו – אגף ייעודי אשר הוקם במינהל התכנון בשנת 2019 בכדי לרכז ולקדם את כלל התכניות הקשורות למערכת המטרו בישראל.

מינהל התכנון רואה חשיבות רבה לשיתוף המשתמשים וקהלים שונים שימצאו באתר מקור מידע משמעותי ובכך יתרמו לשפר ולהעמיק הידע בו בכל עדכון ועדכון. האתר מאפשר פניה באמצעות מייל ייעודי לאגף תכנון מטרו.

האתר הוקם במינהל התכנון בשיתוף פעולה בין אגף בכיר לתכנון מטרו ואגף ממ"ג (GIS) באגף בכיר לתכנון אסטרטגי. החומרים המוצגים בו באדיבות צוותי התכנון השונים של מינהל התכנון, משרד התחבורה והחברה הממשלתית נת"ע.

האתר יתעדכן מעת לעת, על מנת לשקף עדכונים לצד התקדמות התכניות השונות ולהוסיף מידע רלוונטי. העדכונים בעתיד יאפשרו פלטפורמה פעילה והעלאת שכבות מידע עדכניות של תכניות בשלבים סטטוטוריים שונים.