גיל דטנר, אנליסט תקשורת וקמעונאות בלאומי שוקי הון, אינו חוזה תשואה עודפת מהשקעה במניות חברות הסלולר ומותיר המלצת "משקל שוק" לסלקום. דטנר מסביר כי למרות שהתוצאות בשתי חברות הסלולר היו פחות קשות מהחששות שעלו עקב כניסת אקספון לשוק ולמרות ההערכה שה-newsflow בשוק הסלולר מראה סימנים של שיפור,אין עדיין תנאים לשיפור בשוק הסלולר בטווח הנראה לעין ושלהחזרים מעולם הנייח ייקחו עוד זמן רב להגיע.

דטנר אומר כי התוצאות של סלקום לא עמדו בציפיות של כלכלני בנק לאומי, ומציין כי ה-EBITDA המותאם של סלקום היה נמוך מזה של פרטנר ברבעון, 159 מ שקל מול 179 מיליון שקל, וזה בזמן שפעילות הטלוויזיה של פרטנר הפסדית, וזו של סלקום כבר רווחית.

דטנר אומר כי נראה כי הביצועים של סלקום בשוק הסלולר בתקופה האחרונה נחותים בהשוואה לפרטנר ופלאפון, אולם לא ברור לגמרי ממה הפער נובע. להערכת דטנר צפויה סלקום ליהנות מגידול של הכנסות בשנים הקרובות מהסכמי שיתוף רשת עם גולן טלקום ואקספון. ההכנסות של סלקום  מתתחום שירותי סלולר ירדו ב-9.8% על רקע התחרות בשוק, שהתעצמה נוכח כניסת אקספון. מספר המנויים ירד ב-13 אלף, וה-ARPU נותר ללא שינוי בהשוואה לרבעון הקודם, כאשר בדרך כלל הרבעון השני נהנה משיפור ב-ARPU כתוצאה מעונתיות.

בהתייחסו לתחום התקשורת הנייחת כותב דטנר בסקירתו כי המכירות בשירותים גדלו 2.7%, שיעור צמיחה נמוך בהשוואה לשיעור ממוצע של כ-10% בארבעת הרבעונים הקודמים (בעצם מדובר על ירידה קטנה בהשוואה לרבעון הקודם). החברה דיווחה על תוספת של 11 אלך מנויים חדשים בטלוויזיה, כאשר מדובר בירידה שלישית ברציפות במספר המצטרפים לשירות.

עלות המכר עמדה על 675 מיליון שקל, גידול של 1.5% בהשוואה לרבעון המקביל. החברה הסבירה את הגידול על ידי הוצאות שקשורות לפעילות הטלוויזיה שלה, הפרשי התחשבנות עם גולן טלקום, ומעדכון בהפרשות בגין הליכים משפטיים.

הוצאות התפעול עמדו על 238 מיליון שקל, עלייה של 31 מיליון שקל בהשוואה לרבעון המקביל.  החברה כותבת שרוב הגידול נבע מהוצאות פחת והפחתות עקב יישום תקן IFRS 15. אולם, מדובר בגידול של 15 מיליון שקל בהשוואה לרבעון הקודם, קפיצה שלא מוסברת על ידי שינוי חשבונאי.

החברה דיווחה על הוצאה של 26 מיליון שקל בגין תכנית פרישה מרצון של 200 עובדים, כאשר היא צפויה ליהנות מחסכון בהוצאות החל מהרבעון השלישי.

למרות הדוחות החלשים, נראה לנו כי המשקיעים יתמקדו בהסכם של סלקום לרכישת 70% מ-IBC, מיזם האינטרנט בסיבים אופטיים, מהלך אשר צפוי להאיץ משמעותית את התכניות שלה בעולם הנייח.

לאומי על פרטנר – יש גם נקודות טובות

דוחות מאכזבים לאלביט. אלביט מערכות מדווחת על עלייה של 9% בהכנסות  הרבעון השני של השנה, אך על ירידה של 16% ברווח המתואם.

הכנסות החברה הסתכמו ב-892.2 מיליון דולר, לעומת הכנסות של כ-818.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. צבר ההזמנות לסוף הרבעון עומד על 8.1 מיליארד דולר.

הרווח הסתכם ב-57.5 מיליון דולר (6.5% מסך ההכנסות), לעומת כ-68.8 מיליון דולר (8.4% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

הרווחיות הגולמית והתפעולית של החברה נשחקה ומסבירה את הירידה ברווח למרות גידול בהכנסות.

במהלך הרבעון הכירה החברה ברווח חד פעמי – 45.4 מליון דולר. מדובר ברווח משינוי בשיעור החזקה, כתוצאה מהשקעה של צד שלישי, ב-2 חברות בת בתחומי הסייבר והמכשור הרפואי.

בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות אמר במקביל לפרסום הדוחות: "אנחנו שבעי רצון מהגידול של 9% בהכנסות הרבעון השני, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ומהשמירה על צמיחה של 10%, בחישוב שנתי, בצבר ההזמנות. ברבעון זה באופן ספציפי אנו רואים את הפירות של ההשקעה שביצענו בסייברביט, כאשר כחלק מהאסטרטגיה שלנו לתמוך את פעילותנו בתחומים אזרחיים באמצעות שותפויות עם משקיעים אסטרטגים, משקיע חיצוני השקיע בסייברביט סך של 30 מיליון דולר ואנחנו מאמינים שסייברביט תמשיך לפתח את עסקיה ביחד עם השותף החדש."

"בנוסף, אנו ממשיכים באסטרטגיה שלנו לחזק את הצמיחה האורגנית באמצעות רכישות. תוצאות הרבעון הזה כוללות לראשונה את אלו של  Universal Avionics Systems, חברה שרכשנו ופעילה בתחום התעופה האזרחית. רכישה זו היא חלק מהאסטרטגיה שלנו לחזק את הנוכחות שלנו בתחום עסקי זה. אנחנו מאמינים שהסינרגיה החזקה שייצור הפורטפוליו המשולב שלנו, תיצור עבורנו הזדמנויות צמיחה נוספות.

אירונאוטיקס דחתה את ההצעה  לרכישתה שהגישה רפאל יחד עם אביחי סטולרו. השניים הציעו לשלם 430 מיליון שקל תמורת החברה.

אירונאוטיקס מסבירה את הסירוב בכך שסכום ההצעה נמוך מדי ואינו מבטא את שווי החברה. אגב, לפני שנה, כשהחברה יצאה להנפקה היא הוערכה ב-1 מיליארד שקל.

אירונאוטיקס נשלטת בידי – KCPS, וויולה ובראשית ומתמחה הפיתוח ויצור של כלי טייס בלתי מאוישים. רפאל מעוניינת להיכנס בצורה מסיבית לתחום הכלי טיס הלא מאוישים  ורכישת אירונאוטיקס היא בהחלט דרך לעשות זאת.

בין רפאל לאירונאוטיקס מתקיים שיתוף-פעולה במסרת מספר מיזמים, ושתי החברות מחזיקות במשותף את חברת קונטרופ שצומחת מדי שנה ושווה על פי ההערכות קרוב ל-500 מיליון שקל.

טלרד נטוורקס מדווחת על ירידה בהכנסות וברווחיות כתוצאה מהאטה במכירות בצפון אמריקה.

ההכנסות של טלרד ברבעון השני הסתכמו בכ-34.3 מיליון דולר, לעומת כ-36.1 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח הנקי ירד ברבעון השני בכ-45% ל-845 אלף דולר, לעומת רווח של כ-1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

ההכנסות בתחום תשתיות תקשורת ו-IT הסתכמו ברבעון השני בכ-18.8 מיליון דולר, לעומת כ-19.1 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

ההכנסות בתחום המוצרים, הפתרונות והשירותים למפעילי תקשורת בכ-15.4 מיליון דולר, לעומת כ-17 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח התפעולי הסתכם בכ-1.6 מיליון דולר, לעומת כ-2 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2017.

ה-EBITDA הסתכם בכ-2.4 מיליון דולר, לעומת כ-3 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

מהחברה נמסר כי נכן לסיום הרבעון צבר ההזמנות מלקוחות בשני תחומי הפעילות עומד על כ-79.2 מיליון דולר, לעומת צבר הזמנות שעמד על כ-59.6 מיליון דולר בסוף 2017 ולעומת צבר הזמנות של כ-61.1 מיליון דולר נכון בסוף הרבעון המקביל ב-2017.

 ביולי 2017 דיווחה החברה כי מגלקום, חברה בת של החברה, זכתה במכרז של עיריית הרצליה, המוערך בכ-11 מיליון שקל. המכרז הוא לאספקה, התקנה, הפעלה ותחזוקה של מערכות טלוויזיה במעגל סגור, מערכות שליטה ובקרה, פריסת תשתיות תקשורת וסיבים אופטיים במסגרת פרוייקט "עיר חכמה".  באותו החודש חתמה מגלקום גם על הסכם עם משרד הביטחון לביצוע עבודות אספקה, התקנה ותחזוקת תשתיות תקשורת נתונים בבסיסי צה"ל, בהיקף של כ-60 מיליון שקל לשנה.

רן בוקשפן, מנכ"ל טלרד נטוורקס אמר לאחר פרסום הדו"חות: "הפעילות של טלרד בישראל ובדרום אמריקה רווחית וצומחת, ומנגד התוצאות של המחצית הראשונה לשנת 2018 מושפעות לרעה מההאטה במכירות בצפון אמריקה בתחום המוצרים, פתרונות ושירותים למפעילי תקשורת. ההאטה נובעת בעיקר כתוצאה מעיכובים בסיום תכנית הקצאת התדרים החדשה אך גם מהתגברות התחרות בתחום זה בארה"ב. במקביל יש בתחום זה באפריקה ובאירופה צמיחה ואנחנו מתמודדים על מספר פרויקטים בהיקף משמעותי. לדוגמא, לאחרונה זכינו בפרויקט בצ'כיה לפרישת רשת תקשורת." בוקשפן המשיך ואמר כי "אנו עדים להמשך התרחבות בפעילות בתחום תשתיות התקשורת וה-IT בישראל, ולאחרונה דיווחנו על זכיה בפרויקטים משמעותיים, ביניהם הסכם עם משרד הביטחון והקמת מערכת 'עיר חכמה' בהרצליה. בדרום אמריקה אנו נמצאים בתנופה בפעילות וברבעון השני החברה החלה בביצוע פרויקט תחזוקה למשך תקופה של 3 שנים עבור מפעיל תקשורת גדול בצ'ילה."

בוקשפן הוסיף כי: "במהלך התקופה המשיכה החברה ביישום תהליך התייעלות בתחום המוצרים וזאת בעיקר בשל ההאטה בארה"ב, כאשר עיקר ההתייעלות כללה צמצום מצבת כוח אדם במטרה להתאים את מבנה ההוצאות ולשפר את הרווחיות. מהלך זה יביא להקטנת הוצאות החברה בכ-4 מיליון דולר בשנה הקרובה".

טלרד פועלת בשני מגזרי פעילות עיקריים – אספקת פתרונות ושירותים למפעילי תקשורת בכ-80 מדינות בעולם, וכן בתחום של הקמת תשתיות תקשורת ו-IT בישראל לכ -1,000 לקוחות.

בנק הפועלים, המנוהל על ידי אריק פינטו,  הרוויח 920 מיליון שקל ברבעון השני –  הרווח גבוה ב-13%  מהרבעון  השני של 2017. בכך המשיך הבנק את שרשרת הדיווחים הטובים של הבנקים שהשנה צפויים לדווח על רווחי שיא.

בפעילות המסחר רשם פועלים הכנסות מימון שאינן מריבית של  כ-361 מיליון שקל, עלייה של מעל ל-100% לעומת הרבעון המקביל ב-2017. ההפרשות להפסדי אשראי הסתכמו בכ-90 מיליון  שקל לעומת כ-138 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2017.

בפעילות האשראי, צמחו הכנסות המימון במעל ל-6% כתוצאה מהפרשי הצמדה למדד והסתכמו בכ-2.2 מיליארד שקל. ההכנסות מעמלות הסתכמו בכ-878 מיליון שקל, עליה של כ-4.5%.

תיק האשראי של הבנק עמד בסיום הרבעון על 272 מיליארד שקל.

בנק פועלים הודיע כי לא יחלק דיבידנד בגין רווחי הרבעון על רקע החקירה המתנהלת על ידי רשויות החוק האמריקאיות. מדיניות הדיבידנד של הבנק קובעת חלוקה של 40% מהרווח.

התשואה על ההון של בנק הפועלים עומדת על 10.5% – תשואה מרשימה , ולא מדובר בתשואה חריגה רווחיות הבנקים בשנה האחרונה עלתה משמעותית – הם מרוויחים והציבור מפסיד!

נזכיר כי לאחרונה  דיווח בנק מזרחי טפחות כי קיבל דרישה לתשלום של 342 מיליון דולר בגין החקירה הרגולטורית המתנהלת בארה"ב. הבנק דחה את הדרישה וטען כי הסכום הראוי הוא שולי ביחס לדרישה האמריקנית. על רקע זה עלה חשש כי בנק מזרחי עלול להיקלע לעימות מול הרגולטור האמריקני ומניית מזרחי טפחות איבדה כ-10% בשבוע וגררה את סקטור הבנקאות לירידות, אם כי מאז ועל רקע הדוחות הטובים מניות הבנקים חזרו לעלות.

מכפילי ההון של הבנקים כיום הם סביב 1, כאשר מזרחי לאור מיקוד בתחום הנדל"ן ורווחיותו נסחר במכפיל הון שעולה על 1.

דיסקונט שנחשב עד לאחרונה לבנק הלא יעיל במערכת, הצליח בשנה האחרונה להתייעל ובהתאמה הרווחים עלו (הרחבה כאן)

מדד מחירי הדירות זינק ב-0.9% בחודשים מאי-יוני, לעומת אפריל-מאי השנה – כך מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד המחירים לצרכן ביולי נותר ללא שינוי.

העלייה במחירי הדירות מגיעה אחרי קיפאון בחודשים האחרונים ואחרי שכחלון הכריז מעל כל במה אפשרית שכיוון מחירי הדירות הוא למטה. הקפיצה במחירי הדירות היא הגדולה ביותר מאז אוקטובר 2016, בו המחירים עלו בכ-1.1%,

מחירי הדירות החדשות רשמו עלייה של 0.8%, למרות  ש-22% מהמדגם, היה דירות שנמכרו במסגרת "מחיר למשתכן".

מתחילת השנה מחירי הדירות עלו ב-0.4%, ואילו בסיכום שנתי הם נותרו ללא שינוי

מחשבון מדד תשומות הבנייה

עלייה של 0.3% במדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ביולי 2018

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש יולי 2018 ב-0.3% והגיע ל-112.9 נקודות לעומת 112.6 נקודות בחודש קודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות).

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה אף הוא ב-0.3%.

ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2018 לעומת יולי 2017) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑2.8% בעיקר בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-3.2%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-2.6% בתקופה זו.

חומרים ומוצרים

בחודש יולי 2018 עלה מדד מחירי חומרים ומוצרים ב-0.4%.

מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי ברזל לבנייה (ב-4.3%), רשתות ברזל (ב-3.0%), צבעים (ב-2.2%), חצץ (ב-2.0%), חומרי מחצבה אחרים כגון: מצע א' וכו' (ב-1.5%) ואבן (ב-1.1%).

לעומת זאת ירדו מחירי מוצרים למיזוג אויר (ב-1.9%).

שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות

מדד מחירי שכירת ציוד ורכב עלה בחודש יולי 2018 ב-0.2% ומדד הוצאות כלליות נותר ללא שינוי.

שכר עבודה

מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש יולי 2018 ב-0.2%.

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, לפי פרקי הבנייה

מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש יולי 2018, יש לציין עליית מחירים של 0.8% בפרק גמר.

לעומת זאת ירד המדד לפרק מיזוג ב-0.7%.

בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.

עלייה של 0.5% במדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים ביולי 2018

מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים עלה בחודש יולי 2018 ב-0.5% והגיע ל-107.4 נקודות לעומת 106.9 נקודות בחודש קודם (על בסיס ינואר 2012 = 100.0 נקודות).

מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש יולי 2018, יש לציין עלית מחירים של 1.4% בפרק בטון, 0.8% בכל אחד מהפרקים בנייה, ריצוף וחיפוי וצבע ו-0.6% בפרק מעליות ודרגנועים.

בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.

עלייה של 0.6% במדד מחירי תשומה בסלילה וגישור ביולי 2018

מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור עלה בחודש יולי 2018 ב-0.6% והגיע ל-124.0 נקודות לעומת 123.2 נקודות בחודש הקודם (על בסיס ינואר 2010 =100.0 נקודות).

מדד מחירי תשומה בסלילה ללא גישור עלה בחודש יולי 2018 ב-0.6%.

ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2018 לעומת יולי 2017) עלה מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור ב-4.5% והמדד ללא גישור עלה ב-3.2% באותה תקופה.

חומרים

בחודש יולי 2018 נרשמו עליות מחירים בולטות במיוחד במחירי אבני שפה ותיחום ואביזרי סימון שונים (ב-4.8% כל אחד), מוטות ורשתות פלדה ואביזרי מתכת שונים (ב-4.1%), חומרי מחצבה אחרים כגון: שברי אבן ופסולת מחצבה (ב-2.2%), צבעים (ב-1.5%), מצע א', מצע ב', מצע ג' – סה"כ (ב-1.3%), יריעות ביטומניות ויריעות שריון קרקע (ב-1.1% כל אחד), תערובת אספלט וקורות ומקטעים לגשרים (ב-0.8% כל אחד) והובלה שכורה של חומרי המחצבה (ב-0.7%).

לעומת זאת, חלו ירידות במחירי אביזרי תאורת כביש (ב-0.9%) ובמחירי אגו"ם (ב-0.6%).

 שכירת ציוד

סעיף שכירת ציוד עלה ב-0.1%.

שכר עבודה

מדד שכר העבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה ב-0.3%.

מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור, לפי פרקי עבודה

מבין השינויים במדדים של פרקי הסלילה בחודש יולי 2018 יש לציין במיוחד עליות מחירים של 1.9% בפרק קירות תמך מקרקע משוריינת, 1.4% בפרקים עבודות ביסוס עמוק, עבודות בטון, מבנה פלדה ומסגרות חרש, 1.3% בפרק עבודות גישור, 1.2% בפרק עבודות ריצוף, 1.1% בפרק עבודות סימון, 0.8% בפרק שכבות אספלטיות, 0.7% בפרק עבודות עפר ו-0.6% בפרק עבודות מצע ואגו"ם.

בשאר פרקי הסלילה והגישור נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.

עלייה של 2.0% במדד מחירי תשומה בחקלאות ביולי 2018

מדד מחירי תשומה בענף החקלאות עלה בחודש יולי 2018 ב-2.0% והגיע ל-180.3 נקודות לעומת 176.7 נקודות בחודש קודם (הבסיס: ממוצע 2000=100 נקודות).

ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2018 לעומת יולי 2017) עלה מדד מחירי תשומה בחקלאות ב-5.6% והמדד ללא שכר עבודה עלה ב-5.5%.

מדד מחירי תשומות בגידולים צמחיים עלה ב-2.8% ומדד מחירי תשומות בבעלי חיים עלה ב-0.9%.

בחודש יולי 2018 עלו מחירי עלות עבודה שכירה ב-7.4%, מים ב-1.0%, שונות (הנהלת חשבונות, שירותי משרד, צורכי משרד וכו') ב-0.9%, אפרוחים ב-0.6%, מספוא לבעלי חיים ב-0.5%, דשנים וזבלים ודמי חכירה ב-0.2% כל אחד ומחירי זרעים, פקעות ושתילים, מכונות, רכב, ציוד, חלפים וכלי עבודה ומיסים ואגרות עלו ב-0.1% כל אחד.

לעומת זאת, ירדו מחירי דלק, שמנים וחשמל ב-0.8% ומחירי חומרי בנייה למבנים חקלאיים וכיסויים פלסטיים ב-0.1%.

מחירי חומרי הדברה, חומרי אריזה ואריזות, הובלה שכורה, שירותים וטרינריים ותרופות וביטוח נותרו בחודש יולי 2018 ללא שינוי.

עלייה של 3.6% במחירי תשומה באוטובוסים לכלל האוכלוסייה ביולי 2018

מדד מחירי תשומה באוטובוסים של כלל האוכלוסייה עלה בחודש יולי 2018 ב-3.6% והגיע ל-145.6 נקודות לעומת 140.6 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: ינואר 2007=100.0 נקודות).

ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2018 לעומת יולי 2017), עלה מדד זה ב- 13.0%.

בחודש יולי 2018 עלו מחירי חומרים, ציוד וכלי עבודה  ב-0.9%. מחירי רכב ומחירי חלפים, תיקונים ושיפוצי רכב ב-0.2%, כל אחד ומחירי אחזקת מבנים והוצאות משרדיות ב-0.1%.

לעומת זאת, ירדו מחירי דלק, שמנים ונוזלי קירור ב-3.1% ומחירי שונות (הנהלת חשבונות, הוצאות משפטיות וכו') ב-0.1%.

מחירי מסים, אגרות, רשיונות וביטוח נותרו ללא שינוי.

מחירי התמורה למשרות שכיר עלו ב-7.9%.

מדד מחירי תשומה באוטובוסים של זכייניות

מדד מחירי תשומה באוטובוסים של זכייניות עלה בחודש יולי 2018 ב-0.5% והגיע ל-156.0 נקודות לעומת 155.2 נקודות (הבסיס ינואר 2007=100.0 נקודות)

מדד מחירי תשומה באוטובוסים זעירים ציבוריים

מדד מחירי תשומה באוטובוסים זעירים ציבוריים ירד בחודש יולי 2018 ב-1.0% והגיע ל-142.8 נקודות לעומת 144.2 נקודות בחודש קודם (על בסיס ינואר 2008=100 נקודות).

למחשבון מדד המחירים לצרכן

למדד המחירים לצרכן המעודכן

מעודכן ליולי 2018:

• מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי ביולי 2018, בהשוואה ליוני 2018, ונותר ברמת מדד של 101.3 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0 = 2016 נקודות). מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ומדד המחירים לצרכן ללא דיור נותרו אף הם ללא שינוי ברמות מדד של 101.1 ו-100.4 נקודות, בהתאמה. לעומתם, מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-0.1% והגיע לרמת מדד של 100.9 נקודות.
• עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות ופירות טריים 2.5%, תחבורה 0.7% ומזון 0.5%.
• ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה 6.7% ובריאות 0.5%.
• מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.9%. מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-1.0%. מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-0.8%. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-0.6%.
• בשנים עשר החודשים האחרונים (יולי 2018 לעומת יולי 2017) עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.4%. מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-1.2%. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-1.1%. מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-1.0%.
• מדד המחירים לצרכן בניכוי עונתיות ירד ב-0.1% בחודש יולי 2018. לעומתו, מדד המחירים לצרכן ללא דיור בניכוי עונתיות עלה ב-0.1% ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור בניכוי עונתיות נותר ללא שינוי.
• על פי נתוני המגמה לתקופה שבין אפריל 2018 – יולי 2018, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן וקצב העלייה השנתי של מדד

שינויים עיקריים בסעיפי הצריכה הראשיים

מזון (ללא ירקות ופירות)

מדד מחירי מזון עלה ב-0.5%.

התייקרו במיוחד: סלטים מוכנים (4.8%), מיצי פירות טבעיים (4.0%), שמנת חמוצה (3.0%), אטריות, ספגטי וכדומה (2.9%), ביסקוויטים, עוגות וכדומה (2.8%), עופות (2.7%), תרכיזים וסירופים (2.6%), מוצרי בשר מעובדים לא כשרים (2.5%), דגים טריים (2.5%), טחינה (2.4%), סוכריות וממתקים שונים (2.2%), אורז יבש (1.8%), משקאות קלים תוססים (1.7%), בשר בהמה אחר: כבש וחזיר (1.5%), בשר בקר (1.4%), סירופים ומייפל (1.4%), חלבה לסוגיה (1.3%), בירה לבנה (1.2%) ונקניק, פסטרמה ונקניקיות (אחוז אחד).

הוזלו במיוחד: בירה שחורה (7.0%), גבינות מלוחות (4.1%), ריבה, דבש וכדומה (2.6%), מעדני חלב וגבינה (2.5%), בצק ומוצרי בצק קפואים (2.0%), שימורי דגים ודגים מעובדים (1.4%), לחם מיוחד אחר, כגון: לחם דיאטטי (1.3%), ממרח שוקולד, ריבת חלב וחמאת בוטנים (1.3%), חומץ, חרדל ורטבים (1.3%), מוצרים לאפייה וקישוט העוגה (1.3%), קפה נמס (1.2%), מוצרי ותחליפי בשר ועוף מוכנים וקפואים (1.1%), מיונז (1.1%) וביצים רגילות (אחוז אחד).

ירקות ופירות

מדד מחירי ירקות ופירות עלה ב-2.0%.

מדד מחירי פירות טריים עלה ב-3.6% ומדד מחירי ירקות טריים עלה ב-1.5%. מדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים ירד ב-0.9%, לעומתו מדד מחירי פירות משומרים ויבשים עלה ב-0.3%.

מבין הפירות הטריים התייקרו במיוחד: בננות (21.3%), מנגו (20.0% לעומת נובמבר 2017), תפוזים (11.0%), אבטיח (8.3%), לימונים (7.7%), ענבים (5.2%) ודובדבנים (2.3%).

הוזלו במיוחד: שזיפים (10.6%), אפרסקים ונקטרינות (2.8%), מלון (2.6%) ואגסים (1.1%).

מבין הירקות הטריים התייקרו במיוחד: קולורבי (7.8%), בצל (7.0%), גזר (5.7%), פלפלים (5.3%), צנון וצנונית (4.9%), תפוחי אדמה ובטטות (4.1%), סלק (1.9%), חסה (1.9%), מלפפונים (1.6%), ברוקולי (1.6%), שום (1.2%) וחצילים (1.2%).

הוזלו במיוחד: שעועית טרייה (3.6%), דלעת ודלורית (2.4%), כרובית (2.1%), קלחי תירס (1.8%), ירק עלים (1.7%), עגבניות (אחוז אחד) וכרוב (אחוז אחד).

מבין הירקות והפירות המעובדים התייקרו במיוחד: רסק ושימורי עגבניות (3.4%), גרעינים לפיצוח (3.3%), פירות יבשים (1.9%) ושקדים (1.8%).

הוזלו במיוחד: ירקות קפואים (4.8%), אגוזים ופיסטוקים (2.1%) ופירות משומרים (1.2%).

דיור

מדד מחירי דיור נותר ללא שינוי.

מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.1%, מדד שכר דירה עלה ב-0.2%; לעומתם מדד הוצאות דיור אחרות, כגון: תיווך, עריכת חוזים וביטוח ירד ב-1.4%.

שירותי דיור בבעלות הדיירים

במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש יולי 2018, נרשמה עלייה בהשוואה לחודש יוני 2018. עלייה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים יוני 2018 – יולי 2018, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים מאי 2018 – יוני 2018.

תחזוקת הדירה

מדד מחירי תחזוקת הדירה עלה ב-0.1%.

התייקרו במיוחד: אבקות ונוזלי כביסה (3.0%), סופגי ריחות ומטהרי אויר (2.4%), אמצעי ניקוי אחרים (1.9%), חומרים לניקוי ורחיצת כלים (1.7%) ושירותי מים וביוב לצריכה ביתית (אחוז אחד).

הוזלו במיוחד: נפט וסולר לחימום הדירה (2.2%) וחומרי כביסה אחרים, כגון: סבון כביסה ומרכך כביסה (1.3%).

ריהוט וציוד לבית

מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.2%.

הוזלו במיוחד: כלי מיטה ומגבות (4.4%), נרות ומפיצי ריח (3.7%), מפות ומפיות (3.4%), שטיחים לרצפה (1.9%), כסאות (1.2%), ציוד חשמלי לחימום וקירור הבית (1.2%), אהילים, נברשות ומנורות שולחן (אחוז אחד).

התייקרו במיוחד: שידות (2.7%), ספריה/כוננית לספרים (2.2%), מדיח כלים (1.8%), אביזרים לציוד חשמלי (1.8%), סירים, מחבתות ותבניות (1.5%) וריהוט לגן ולמרפסת (1.3%).

הלבשה והנעלה

מדד מחירי הלבשה והנעלה ירד ב-6.7%; בניכוי השפעות עונתיות עלה המדד ב-0.4%.

מדד מחירי הלבשה ירד ב-7.1% ומדד מחירי הנעלה ירד ב-4.6%.

בסעיף הלבשה הוזלו במיוחד: צרכי הלבשה שונים, כגון: כובעים, עניבות ובגדי ים (8.7%), הלבשה עליונה (8.4%), בגדי ספורט והתעמלות (5.3%) והלבשה תחתונה (1.9%).

התייקרו במיוחד: בדים וחומרי עזר לתפירה (1.1%).

בסעיף הנעלה הוזלו במיוחד: הנעלה לילדים, ילדות ותינוקות (5.6%), הנעלה לנשים (5.4%) והנעלה לגברים (3.0%).

בריאות

מדד מחירי בריאות ירד ב-0.5%.

הוזלו במיוחד: שירותי ביטוח בריאות בקופות חולים ובחברות ביטוח (2.1%).

התייקרו במיוחד: משקפיים ומוצרי אופטיקה נלווים (1.6%) ותרופות וצורכי רפואה שונים (אחוז אחד).

חינוך, תרבות ובידור

מדד מחירי חינוך, תרבות ובידור ירד ב-0.1%.

מדד מחירי שירותי חינוך ירד ב-0.2%, לעומתו מדד מחירי תרבות ובידור עלה ב-0.1%.

התייקרו במיוחד: ספרי קריאה ועיון (16.3%), כפר נופש, אכסניות ואירוח כפרי (3.6%), כרטיס כניסה למוזיאון (3.2%) ומנוי למועדון ספורט או בריכה (אחוז אחד).

הוזלו במיוחד: קייטנה לילדים (ב-2.7% לעומת אוגוסט 2017), כלי כתיבה וציוד משרדי (2.3%) ומערכות צפייה ושמע (1.4%).

תחבורה ותקשורת

מדד מחירי תחבורה ותקשורת עלה ב-0.6%.

מדד מחירי תחבורה עלה ב-0.7%, לעומתו מדד מחירי תקשורת נותר ללא שינוי.

התייקרו במיוחד: הוצאות על נסיעות לחו"ל וטיסות בארץ (3.2%), נסיעה במונית (2.0%), שיעורי נהיגה, שכירת רכב וכדומה (1.9%) וביטוח רכב (1.1%).

הוזלו במיוחד: דלק ושמנים לכלי רכב (1.7%).

שונות

מדד מחירי שונות עלה ב-0.4%.

התייקרו במיוחד: צורכי רחצה וקוסמטיקה (1.3%) ושעון יד (אחוז אחד).

ראדא מדווחת כי ההכנסותיה ברבעון השני הסתכמו בכ-6.6 מיליון דולר, גידול של 24% בהשוואה להכנסות של כ-5.3 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

מראדא נמסר כי ההכנסות לשנת 2018 כולה צפויות לעמוד על 27 מיליון דולר.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של ראדא ברבעון השני של 2018 הסתכם בכ-50 אלף דולר, בהשוואה לרווח נקי המיוחס לבעלי המניות של ראדא של כ-495 אלף דולר ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח הגולמי הסתכם ברבעון השני של 2018 בכ-2.4 מיליון דולר (36.2% מההכנסות), גידול של 43% בהשוואה לרווח גולמי של כ-1.7 מיליון דולר (31.3% מההכנסות) ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח התפעולי הסתכם ברבעון השני של 2018 בכ-104 אלף דולר בהשוואה לרווח תפעולי של כ-511 אלף דולר ברבעון המקביל ב-2017. הוצאות התפעול עלו ברבעון השני של 2018 והסתכמו בכ-2.3 מיליון דולר, בהשוואה להוצאות תפעול של כ-1.2 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017. מראדא נמסר כי העלייה נבעה בעיקר מגידול בהוצאות מחקר ופיתוח, בהוצאות מכירה ושיווק ובהוצאות הנהלה וכלליות הקשורות בעיקר לביסוס נוכחותה של ראדא בארה"ב.

דב סלע, מנכ"ל ראדא, מסר לאחר פירסום הדו"חות כי: "אנו מרוצים מאוד מתוצאות הרבעון, במיוחד מהגידול בהכנסות ומהעליה המתמדת בפוטנציאל ההזמנות העתידיות שלנו. בנוסף, ההשקעות שביצענו כחלק מהאסטרטגיה לביסוס נוכחותנו בארה"ב יוצרות עניין גובר בפתרונות המכ"ם שלנו באזור זה. אנו צופים כי הנוכחות שלנו בארה"ב תתרום לצמיחה חזקה בהזמנות ברבעונים הבאים."

סלע המשיך ואמר: "בשנת 2018 אנו מצפים להכנסות בהיקף של כ-27 מיליון דולר, גבוה יותר מההכנסות בשנת 2017, שהייתה אחת השנים החזקות ביותר של ראדא. הגידול המשמעותי בהכנסות החברה בשנת 2017 התבסס על הזמנה משמעותית אחת אותה סיפקנו במחצית השניה של השנה, בעוד שתחזית ההכנסות לשנת 2018 מבוססת על מספר הזמנות שהתקבלו ממגוון של לקוחות. ההזמנות למכ"מים מגיעות הן מלקוחות קיימים והן מלקוחות חדשים, עם פוטנציאל להזמנות המשך בהיקף כספי גבוה משמעותית מהיקף ההזמנות הנוכחי. אנו בהחלט רואים סימנים לכך שראדא מתחילה לממש את הפוטנציאל המשמעותי הטמון בטכנולוגיה המתקדמת והחדשנית שלה בתחום המכ"מים הטקטיים לכוח המתמרן."

ראדא תעשיות אלקטרוניות פועלת בתחום המערכות האלקטרוניות הצבאיות ומתמחה בפיתוח, ייצור, שווק ומכירות של מכ"מים יבשתיים טקטיים לשימושי הגנת כוחות קרקעיים, גבולות ומתקנים אסטרטגיים, ומערכות אוויוניקה (כולל מערכות אינרציאליות) למטוסי קרב וכטב"מ.

פוינטר ( PNTR), ספקית של שירותי טלמטיקה ופתרונות לניהול ציי רכב,  דיווחה על הכנסות בסך 19.7 מיליון דולר, ברבעון השני – בדומה לרבעון מקביל ב-2017.  הרווח התפעולי הסתכם ב-2.8 מיליון דולר (14% מההכנסות),  בדומה לרבעון המקביל אשתקד.

גם הרווח הנקי נותר בדומה לרבעון מקביל – 1.9 מיליון דולר.

הנהלת החברה מדווחת כי מספר המנויים הגיע לכ-271,000, גידול של 13% ב-12 החודשים האחרונים.

"תוצאות הרבעון השני היו טובות עבור פוינטר", אמר דוד מחלב, מנכ"ל פוינטר  – " על אף סביבת מטבעות מאתגרת, הצלחנו להציג שיעור רווחיות דו-ספרתי, שימרנו את ביצועי הרווחיות וגדלנו במונחי מטבע מקומי. במהלך הרבעון המשכנו לפתח את יכולותינו בתחום התנהגות נהג, ואנו משקיעים במערכת הלמידה האלגוריתמית שלנו. אנו בונים פלטפורמה אשר תרתום את התנהגות הנהג למתן שירותים ומוצרים יעילים וחסכוניים יותר ללקוחותינו. אנו מזהים בשווקים שלנו יותר ויותר הזדמנויות, בייחוד ביבשת אמריקה, ואנו בעמדה מצוינת לניצול הזדמנויות אלו".

דגשים לרבעון השני של שנת 2018 בהשוואה לרבעון השני של שנת 2017:

ההכנסות משירותים ברבעון השני של שנת 2018 הסתכמו ב-13.1 מיליון דולר, גידול של 2% בהשוואה להכנסות של 12.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהכנסות משירותים נבע בעיקר מהגידול בבסיס המנויים. במונחי מטבע מקומי צמחו ההכנסות ב-8%.

ההכנסות ממוצרים ברבעון השני של שנת 2018 הסתכמו ב-6.6 מיליון דולר, קיטון בהשוואה להכנסות של 7.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

שער החליפין השפיע השפעה שלילית על כלל הכנסות הרבעון השני של 2018 בהיקף של כ-1 מיליון דולר; השפעת שער החליפין על הרווח התפעולי הייתה בהיקף של כ-0.1 מיליון דולר.

פוינטר  פועלת בשוק ניהול המשאבים הניידים (MRM) עם מיקוד  בתחום הרכב המקושר (Connected Car). הפלטפורמה של פוינטר, המבוססת ענן ופועלת על בסיס תוכנה כשירות (SAAS), אוגרת מידע בזמן אמת ונתונים מהמשאבים הניידים של ארגונים – מהנהגים, הדרכים, תחומי העניין, רשת הלוגיסטיקה, הרכבים, נגררים, מכולות ומטענים.

מגל מערכות בטחון (MAGS) שבשליטת פימי, פרסמה תוצאות כספיות טובות לרבעון השני של השנה.  החברה רשמה גידול משמעותי בהכנסות  שהסתכמו בכ-25.3 מיליון דולר, צמיחה של 91% ביחס לאשתקד ו-47% ביחס לרבעון הקודם.

בשיחת וועידה שנערכה לאחר פרסום התוצאות אמר מנכ"ל החברה, ירון דרור,  כי עדיין מוקדם מדי להתחייב למספרים אבל בהחלט יכול לאמר ששנת 2018 תהיה חזקה יותר מ-2017. בהתייחסו למזומנים שנמצאים בקופתה אמר דרור כי החברה מתכוונת לנצל אותם לרכישות נוספות של טכנולוגיות וחברות אשר יסייעו לצמיחתה של מגל.

הרווח התפעולי הסתכם ב-2.1 מיליון דולר בהשוואה להפסד של 1.7 מיליון דולר ברבעון השני של 2017.

הרווח הנקי הסתכם ב-1.7 מיליון דולר בהשוואה להפסד נקי של 3.3 מיליון דולר ברבעון השני של 2017. ה-EBITDA הסתכם ב-2.6 מיליון דולר, 10.2% מההכנסות.

נכון ל-30 ביוני 2018, היה היקף המזומנים, הפיקדונות והפיקדונות המוגבלים 45.4 מיליון דולר או 1.97 דולר למניה, בהשוואה למזומנים, פיקדונות ופיקדונות מוגבלים של 52.3 מיליון דולר או 2.27 דולר למניה, נכון ל-31 בדצמבר 2017. הקיטון במזומן נובע בעיקר מהשקעה בהון חוזר לצורך פעולות התנעה של פרויקטים חדשים.

כמו כן, זהו הרבעון הראשון במסגרתו כוללת מגל בדוחותיה את תוצאותיה הכספיות המלאות של החברה הבת (55%) ECS BAZ אותה רכשה לאחרונה.

התרומה המרכזית של ECS  הינה דרך קשרי לקוחות והטכנולוגיה, ברמת ההשפעה על הדוחות הכספיים ההשפעה אינה מהותית

השאלה הגדולה ביחס לתוצאות הרבעון היא – האם השיפר הדרמטי  בהכנסות יימשך גם בעתיד או שמדובר על רבעון חריג? מהחברה נמסר כי בגלל המרכיב הפרוייקטלי בתמהיל ההכנסות של החברה, ההסתכלות היא בטווחי זמן ארוכים מרבעון בודד. תוצאות הרבעון הנוכחי מראים שיפור משמעותי אל מול הרבעון המקביל בשנה שעברה, שהיה חלש בעיקר בשל ההאטה בשוק הצפון אמריקני. חשוב להדגיש כי הרבעון השני הוא השלישי ברצף שהחברה מציגה שיפור אל מול התקופה המקבילה ועל כן ניתן לדבר על מגמת שיפור בתוצאות העסקיות.

נתון קריטי במגל הוא צבר ההזמנות שלה ומהחברה נמסר כי  צבר הזמנות שלה ברמה גבוהה ביחס לרמות הצבר שהיו בשנים האחרונות.

עוד מוסרים במגל כי תמהיל ההכנסות של מגל מצביע על כך שהחברה אינה רק חברת hardware – מגזר הוידיאו והסייבר הינו מגזר מבוסס פיתוח ושיווק רישיונות תוכנה ואנליטיקה למערכי הוידיאו. כמו כן, מגזר המוצר – PIDS – מבוסס על טכנולוגיות של סנסורים חכמים, שהופכים את הברזלים מתוחכמים ובעלי יכולת מתן מענה. ההשקעה של החברה במו"פ באופן אבסולוטי וביחס למחזור הינה בסדרי גודל של חברות טכנולוגיה עילית. כמו כן, החברה מתכוונת לנצל את עודף המוזמנים שיש בידיה לצורך רכישות בעלות מאפיינים טכנולוגיים.  

בהתייחסו לתוצאות, אמר דרור שרון, מנכ"ל במגל: "הרבעון הנוכחי מצוין מבחינת מגל בכל ההיבטים, עם צמיחה אורגנית חזקה בהכנסות ושיפור בכל מדדי הרווחיות ביחס לאשתקד. ההכנסות שלנו גדלו בזכות צבר ההזמנות המשמעותי שבנינו, אשר ממשיך לשמור על איתנות. מגל ממוצבת היטב להצלחה בשנת 2018

"התרשמתי מאוד ממה שראיתי מאז שהצטרפתי למגל בחודש יוני. מגל היא חברה עם מהנדסים ועובדים מצוינים, וטכנולוגיה מובילת שוק. אני מזהה בחברה פוטנציאל משמעותי לצמיחה, מאחר והטכנולוגיה והפתרונות שלנו ממשיכים לתת מענה לצורך הגובר בשווקי האבטחה וה-HLS. אני מתרגש ומצפה לפעול להצמחת החברה במהלך הרבעונים והשנים הבאות."

"פרטנר פרסמה תוצאות חלשות לרבעון, אך בהתאם לצפי שלנו". כך כותב היום גיל דטנר, אנליסט תקשורת וקמעונאות בלאומי שוקי הון, בעקבות תוצאות הרבעון השני. דטנר טוען כי בדו"ח מספר נקודות חיוביות אשר יתמכו במניה בעתיד  למרות הירידה של 32% ב-EBITDA .

בשורה התחתונה, כותבים כלכלני לאומי, תוצאות הרבעון מראים כי פרטנר מתמודדת לא רע עם האתגרים של שוק התקשורת. להערכתם היא הצליחה לגייס כמות מכובדת של מנויי טלוויזיה, וגם מגדילה את מנויי הפוסט פייד בסלולר, וזאת תוך שמירה על רמת ההוצאות וחוב נמוך.  

בתחום הסלולאר, מספר המנויים ירד ב-32 אלף, ירידה משמעותית גדולה יותר בהשוואה לרבעונים הקודמים, מה שניתן להסביר על ידי כניסת אקספון לשוק באפריל. עם זאת, מספר מנויי הפוסט פייד המשיך לעלות, וגדל ב 9  אלף.

ה-ARPU ירד בשקל אחד בהשוואה לרבעון הקודם, אם כי החברה מדווחת כי הירידה נבעה מהפרשה חד פעמית. ה-ARPU המתואם עמד על 59 שקל, עלייה של שקל מול הרבעון הקודם. ההכנסות משירותי סלולר בנטרול הפרשה זו ירדו 6% בהשוואה לרבעון המקביל, כאשר ברבעון הראשון הם ירדו ב-4.7%. לדעת כלכלני לאומי מדובר בתוצאה סבירה בהתחשב בכניסת אקספון לשוק.

במגזר התקשורת הנייחת הציגה החברה גידול של 9% בהשוואה לרבעון המקביל, וזאת בשל הגידול במנויי טלוויזיה. החברה דיווחה על 83 אלף מנויי טלוויזיה בסוף הרבעון. היא גם מדווחת על מעל 100 אלף מנויים נכון להיום, כאשר מדובר בגידול בקצב הגיוס. כמו כן, פרטנר מדווחת כי היא הגיעה למעל 170 אלף בתי אב עם התשתית הקווית שלה, אך לא מספקת נתונים על מספר המנויים.

הכנסות ציוד סך הכל עמדו על 177 מיליון שקל, גידול בהשוואה למכירות של 159 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך ירידה בהשוואה לשני הרבעונים האחרונים. לדעת כלכלני לאומי מדובר בתוצאה חלשה. שיעור הרווח הגולמי ממכירות הציוד עמד על 20.9%, בדומה לרמה שהחברה הציגה בשני הרבעונים הקודמים.

לטענת דטנר, גם בצד ההוצאות יש בדו"ח של פרטנר הפתעות טובות. למרות ההוצאות הכבדות שכרוכות בשירות הטלוויזיה (כוח אדם, תוכן, תמסורת, שיווק, ותשלום לנטפליקס), הוצאות המזומן (בנטרול סכום חד פעמי של 8 מיליון שקל) עמדו על 484 מיליון שקל, גידול של 2.5% בלבד בהשוואה לרבעון המקביל, וירידה של 14 מיליון שקל בהשוואה לרבעון הקודם.

ההשקעות היו יחסית נמוכות ברבעון, ועמדו על 98 מיליון שקל, עלייה של 20 מיליון שקל בהשוואה לרבעון המקביל, אך עדיין מרשים בהתחשב בהשקעות הכרוכות בפרויקט הסיבים של החברה.