בעידן בו הנוכחות הדיגיטלית היא מרכיב הכרחי בכל עסק או ארגון, תפקידו של השיווק הדיגיטלי הפך מדיסציפלינה נישתית לאבן יסוד באסטרטגיה עסקית. בחזית הנוף המתפתח הזה עומדת Digitwow, סוכנות שיווק דיגיטלי בולטת בתעשייה, הידועה בגישה המקיפה שלה לשיווק דיגיטלי 360 מעלות. מקידום אורגני, דרך ניהול מוניטין, ועד לתזמור קמפיינים משפיעים בפלטפורמות כמו גוגל, טיקטוק, אינסטגרם, פייסבוק, לינקדאין ויוטיוב, Digitwow מיקמה את עצמה כמובילה בתחום השיווק הדיגיטלי. יתרה מכך, המחויבות של החברה משתרעת מעבר לשירותים, עם אקדמיה שהספיקה להכשיר כבר מאות רבות של אנשים ובעלי עסקים בהצלחה עם לימודי שיווק דיגיטלי.

היתרונות של קריירת שיווק דיגיטלי

ככל שהתחום הדיגיטלי ממשיך לעצב מחדש את האופן שבו עסקים פועלים, הפיתוי לפתח קריירה בשיווק דיגיטלי הולך וגדל. בין אם אתם עובדים מסורים או בעלי רוח יזמית, ההטבות של העיסוק בתחום הן רבות. כדי להעמיק בנושא, ישבנו עם רועי בן ארי, המנכ"ל בעל החזון של Digitwow. עם האצבע על הדופק בתעשייה, רועי בן ארי שופך אור על הגורמים העומדים בבסיס קביעות השכר בתחום השיווק הדיגיטלי, נכון לשנת 2023 והיתרונות הנוספים שנלווים לקורס שיווק דיגיטלי ופיתוח קריירה בתחום.

לפני שנתעמק בנושא השכר, האם ניתן למנות יתרון אחד בולט שמושך רבים כל כך לעסוק בשיווק דיגיטלי בימינו?

רועי בן ארי: "אין ספק שאחד היתרונות הבולטים שקורס שיווק דיגיטלי והעיסוק בתחום מציעים הוא הגמישות. עצמאים ופרילנסרים כאחד מנצלים את האפשרות לעבוד מרחוק, להתעלות מעל אילוצים גיאוגרפיים ולעצב את סביבת העבודה האידיאלית שלהם בעצמם.

"הגמישות הזו מתחילה כבר בשלב הלימודים, שכן הרבה מאוד נוודים דיגיטליים מבקשים ללמוד קורס שיווק דיגיטלי אונליין ולקבל הכשרה מכל מקום בעולם ובכל עת שיבחרו. Digitwow (דיגיטוואו) נחשבת לחלוצה בתחום זה, ופרט לשירותי השיווק שאנחנו מציעים, כבר בתקופת הקורונה, כשכולם דשדשו בין ההיסוסים והחששות מהמעבר לדיגיטל, אנחנו הרצנו עשרות רבות של קורסים שסייעו לבעלי עסקים לנהל את השיווק הדיגיטלי של העסק שלהם בעצמם, והכשרנו לא מעט משווקים שעשו ועדיין עושים חיל. כבר אז הצענו את האפשרות ללמוד שיווק דיגיטלי אונליין, בעיקר משום שבמתכונת הזו הלמידה מהנה, נוחה מאוד והרבה פחות טרחנית. לימים התברר שלשם העולם הולך, כך שלנו היה יתרון משמעותי על פני המתחרים שנכנסו לשוק בשלב מאוחר יותר.

"בפן הפיננסי, תקרת הרווחים בשיווק דיגיטלי כמעט ואינה קיימת עבור פרילנסרים ומנהלי סוכנויות שיווק דיגיטלי, מה שיוצר את הקרקע לפוטנציאל הכנסה חסר תקדים. זה לכשעצמו מפתה במיוחד עבור מי שמבקשים לקחת שליטה על הפן הפיננסי ומוכנים להשקיע את המאמץ הנדרש כדי לקצור את הפירות. יתרה מכך, האופי הדינמי של התחום סולל את הדרך לצמיחה והתמקצעות מהירה, ומאפשר למשווקים דיגיטליים את ההזדמנות לחצוב מסלולי קריירה ייחודיים."

נשמע מעולה, אבל אף אחד לא מרוויח מאות אלפי שקלים בשנה הראשונה. ספר לי מהן אופציות השכר ההתחלתיות בתחום.

רועי בן ארי: "כמו בכל תחום, גם בשיווק דיגיטלי לניסיון ולוותק חלק משמעותי בדרך לרווחים גבוהים. כשכירים, משווקים חדשים בעלי ניסיון מוגבל, יכולים לצפות לשכר חודשי התחלתי ממוצע של כ– 7,500 ₪. בהדרגה, ניתן לעלות תוך שנתיים בתחום לאזור 15,000– 11,000 ₪, ותוך 5 שנים כבר ניתן להגיע לאזור ה– 20,000 ₪. עם זאת, הקפיצה הפיננסית האמיתית וחציית רף 20,000 השקלים הנכסף קורות לאחר עשור של ניסיון בתעשייה.

"מלבד הניסיון, גם לעלייה בהיררכיה הארגונית יש חלק בתגמולים משמעותיים. הובלה מיומנת של צוות או פיקוח על מחלקה מגיעה עם שכר התחלתי ממוצע של 13,060 ₪. ככל שמתקדמים על ציר הזמן ושרשרת הפיקוד, ניתן להגדיל את השכר ולהגיע לשכר ממוצע שגבוה בכמה אלפי שקלים.

ומה לגבי העצמאים בתחום השיווק הדיגיטלי?

"אבל כל זה טוב ויפה עבור מי שעובד כשכיר. חשוב להדגיש, שעבור עצמאים, השמיים הם הגבול, ולכן לא מעט בוחרים לצבור ניסיון כשכירים, ויוצאים די מהר לדרך עצמאית שמאפשרת להם לשבור את תקרת השכר פעם אחר פעם."

זה נשמע מעולה, אבל האם קופירייטר מרוויח את אותו הסכום כמו איש קריאייטיב?

רועי בן ארי: "עולם השיווק הדיגיטלי כולל שפע של תפקידים מגוונים, כאשר כל אחד מהם מקבל משכורות נפרדות. בפסגה אנו מוצאים מומחי קידום אתרים, שמתמודדים עם המכניקה המורכבת של אופטימיזציה, ומקבלים שכר התחלתי ממוצע של 13,000 ש"ח. לעומת זאת, קופירייטרים משתכרים בממוצע 12,600 ש"ח. אלו שמובילים קמפיינים ממומנים משתכרים בממוצע 11,500 ש"ח, ואילו חובבי המדיה החברתית נהנים משכר ממוצע של 9,200 ₪."

אם נשווה את זה לאקדמיה, לא קשה לראות שלימודי שיווק דיגיטלי נפרסים על פני פרק זמן קצר יותר, ובעלי דרישות נמוכות יותר. עם פוטנציאל שכר כל כך גבוה, האקדמיה הרבה פחות מושכת.

רועי בן ארי: "בהחלט. מבחינה השכלה, בעלי תואר ראשון או שני יכולים לצפות לרווחים ממוצעים של 12,500 ₪ ו– 15,000 ₪, בהתאמה וזאת לאחר השקעה של 3-5 שנים ועשרות עד מאות אלפי שקלים (תלוי אם למדתם במכללה או באוניברסיטה). כשמשווים את פרק הזמן וההשקעה שנדרשים כדי להגיע לזה, לימודי שיווק דיגיטלי נשמעים הרבה יותר מפתים ומשתלמים, והם אכן כאלו." קראו עוד על בניית קריירה ללא השכלה מוקדמת באמצעות קורס שיווק דיגיטלי .

למי התחום הזה יכול להתאים?

רועי בן ארי: " לימודי שיווק דיגיטלי מתאימים במיוחד לאלו שמחפשים קריירה משגשגת ומספקת שמשתנה ללא הרף ועם אפשרויות לגדול ולהפתח ללא תקרת זכוכית. זו תעשייה ענקית שמציעה מגוון רחב של אפשרויות התפתחות לסוגי אנשים שונים, כך שאדם עם יכולות אנליטיות גבוהות יכול למצוא לעצמו נישה ייחודית בדיוק כמו אדם עם יכולות ניהול. באופן כללי, התחום אידיאלי עבור בני 20-40 שמבקשים לעצמם צמיחה פיננסית, קידום מהיר ואופק תעסוקתי שלא נגמר.

מעבר לכך, מי שרוצה לעשות הסבה או לפנות לאפיקי עיסוק במקביל לעבודה קיימת, קורס שיווק דיגיטלי אונליין הוא אופציה נפלאה, שמאפשרת לאנשים להיות גמישים ודינמיים ולהתקדם בקצב שלהם."

מתחילת 2023 רושם הדולר התחזקות משמעותית מול השקל, כאשר כעת חצה רף פסיכולוגי של 3.8 שקלים, פיחות של 8% מתחילת השנה. הפעם האחרונה שבה שהה המטבע האמריקאי ברמה כזאת היתה בשנת 2017.

הסיבות להיחלשות השקל הן רבות. בראשן ניצבות הרפורמה המשפטית והמחאות בעקבותיה, ואחריהן ההתחזקות של הדולר בעולם, פערי הריביות מול ארה"ב והירידות בוול סטריט שמאלצות גופים מוסדיים להצטייד בדולרים כדי לגדר את ההפסדים.

כמו בכל סיטואציה, גם כאן יש מי שמרוויח ומי שמפסיד מהמצב. בצד המרוויח נמצאים היצואנים, שמקבלים תמורה בדולרים על הסחורה שהם מוכרים.

בצד המפסיד נמצאים קודם כל היבואנים, שצריכים לשלם יותר שקלים על כל מוצר שהם מייבאים ומחירו נקוב בדולרים. ומכאן שבצד המפסיד נמצאים גם כולנו, הצרכנים, שמתמודדים עם עליות מחירים בעקבות התחזקות הדולר.

זה לא נגמר כאן, כי עליות המחירים בעקבות התחזקות הדולר עלולות להביא להתחזקות האינפלציה. בנק ישראל נמצא גם ככה כבר בתהליך מתמשך של העלאות ריבית שמכבידות על הכיס של כל מי שמשלם משכנתא או צריך להחזיר כל הלוואה אחרת.

לאחרונה התפרסמו נתוני הצמיחה במשק ברבעון השני שהצביעו על היחלשות של הפעילות במשק, וזאת לצד נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש יולי שהיה נמוך מהתחזיות. שני אינדיקטורים אלה מהווים סיבה טובה לעצירה של העלאות הריבית, אבל ההתחזקות של הדולר עלולה להוביל את בנק ישראל להחליט שהוא מעלה את הריבית פעם נוספת, מה ששוב ייקר את עלויות המשכנתאות וההלוואות.

בידיו של בנק ישראל נמצאת האפשרות להתערב בשוק המט"ח על ידי רכישה של דולרים, שתוריד את שער המטבע. בשלב הזה נותר לראות אם וכיצד יבחר לפעול.

מה יחליט בנק ישראל לגבי הריבית בספטמבר. בבית ההשקעות מיטב סבורים כי רוב הנתונים תומכים בהותרת הריבית ללא שינוי אך מציינים כי יש גורם אחד שעשוי להטות את ההחלטה.

בסקירה שפרסמו כלכלני בית ההשקעות, בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי, הם מסבירים כי הצמיחה במשק ברבעון השני של השנה היתה חלשה יחסית, ובעיקר הצריכה הפרטית. כלכלני מיטב מוסיפים ואומרים כי הם צופים צמיחה של כ-3% ב-2023 וצמיחה אף יותר נמוכה של 1.5%-2% ב-2024.

נתונים ותחזיות אלה, לצד נתוני האינפלציה ומדד יולי הנמוך, היו אמורים, לדבריהם, להספיק כדי לשכנע את בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי בישיבתו ב-4 בספטמבר.

אלא שהפיחות המהיר של השקל עלול לשנות את ההחלטה. מצד אחד, אומרים במיטב, מאז החלטת הריבית הקודמת השקל לא נחלש בשיעור חריג מדי – כ-2.6% מול הדולר ו-1.5% מול האירו. עם זאת, המגמה שמתפתחת לאחרונה עשויה להטריד את בנק ישראל כי יש בה כמה מאפיינים חריגים:

•  בניגוד להתנהגות מתחילת השנה כאשר הקפיצות בשער החליפין התרחשו על רקע חדשות פוליטיות, בשבועיים האחרונים לא היו “מחוללי זעזועים” כאלה. היה אפילו אירוע חיובי של אשרור הדירוג על ידיסוכנות פיץ', שלא עזר לשקל.

•  בלי אירועים חריגים השקל פרץ את הטווח בין 3.55 ל-3.75 שקל לדולר שבו נע רוב הזמן בחצי השנה האחרונה.
•  גם הקשר בין שער החליפין לשוק המניות האמריקאית, שלא עבד מתחילת השנה, לא יכול להסביר את היחלשות השקל. הירידות במדד S&P 500 מתחילת החודש היו יכולות להסביר לא יותר משליש מפיחות השקל בתקופה זו.
• התנהגות השקל הייתה חריגה גם על רקע הביצועים העודפים על פני האפיקים המקבילים בחו”ל שהשיגו לאחרונה המניות והאג”ח המקומיים.

לדברי כלכלני מיטב, בנק ישראל העריך בדוח המדיניות המוניטארית שהתפרסם לאחרונה שיש סימנים להתחזקות התמסורת משער החליפין למחירים מקומיים. לכן, הרגישות שלו לשער החליפין גבוהה כעת במיוחד. כלכלני מיטב מציינים כי נראה להם שלפי ירידות המחירים של המוצרים המיובאים במדדים האחרונים (הלבשה, ריהוט וציוד וכו') ספק שהרגישות עלתה משמעותית. כמו כן, מחיר הדלק כעת מסובסד ולא משתנה, מה שגם מוריד את הרגישות.

אולם, בנק ישראל הוא זה שמחליט על הריבית. לכן, אם בשבועיים הקרובים השקל ימשיך להיחלש באותה מהירות שהייתה מתחילת החודש, בנק ישראל עשוי להעלות את הריבית, למרות נתוני הצמיחה והאינפלציה.

שוק הדיור יתקשה להתאושש

כלכלני מיטב מתייחסים גם לנתוני שפרסמו הלמ"ס ומשרד האוצר על שוק הדיור. לדבריהם, הנתונים משקפים התייצבות במגמת הירידה במכירות דירות בחודש יוני, אך להערכתם

השוק יתקשה להתאושש בגלל מספר מכשולים:

•  קניית דירה הפכה להרבה פחות נגישה לשכבה הולכת וגדלה של האוכלוסייה. הזינוק במחירים אחרי הקורונה הוביל לעלייה חדה בגודל המשכנתא הממוצעת. הפער בין ההכנסה הממוצעת של נוטלי המשכנתאות לבין המשכורת הממוצעת במשק (ברוטו) גדל מכ-30% בשנת 2019 לכמעט 60%.

• השכרת דירה הפכה לנגישה יותר לעומת אופציית הרכישה. עד שנת 2021 מחיר ממוצע של שכר דירה היה גבוה או שווה מהחזר ממוצע על משכנתא חדשה. מאז 2021 ההחזר על משכנתא חדשה עלה בשיעור הרבה יותר גבוה משכר דירה ממוצע עד כדי לפתיחת פער של כ-30% ביניהם. במצב זה, משקי בית רבים יעדיפו מבחירה חופשית או מתוך אילוץ לגור בשכירות.
• החלטה לקנות דירה מחייבת תחושת ביטחון בעתיד. לפי מדד אמון הצרכנים, ביטחון הצרכנים נמצא ברמה נמוכה (משקי הבית מעדיפים הרבה יותר לחסוך כעת מאשר לבצע רכישות גדולות).
• כמובן שבריבית הנוכחית השקעה בדירה הפכה להרבה פחות אטרקטיבית ביחס להשקעה בריבית.

אחד הכללים הראשונים שלומדים בשיעורי כלכלה הוא יחס הביקוש וההיצע. ככל שהביקוש גדול מההיצע – מחירו של מוצר יעלה, וההפך – ככל שההיצע גדול, המחיר יירד.

כעת מפרסם בנק ישראל מחקר על אודות הסיכויים לרכוש דירה בישראל, והמסקנה העולה ממנו לא מפתיעה. על פי בנק ישראל,”כאשר שומרים על רמה גבוהה של היצע הבנייה לאורך זמן ניתן לשפר את נשיגות הדיור לכל האוכלוסייה”.

כלומר, בנק ישראל לא ממש מחדש כאן יותר מדי. ברור שאם יהיו יותר דירות, המחיר שלהן יירד, ויותר אנשים יוכלו לקנות אותן. את זה כולם יודעים, ואיך אומרים? לא זאת השאלה. השאלה היא איך מגדילים את היצע הדירות, מאיפה מייצרים עוד שטחים לבנייה? וכאן, כידוע, הפתרונים לממשלה.

בינתיים, בבנק ישראל מסבירים כי בעקבות עלייה מתמשכת של מחירי הדיור בשנים 2008–2015, נשיגות הדיור בבעלות הפכה לאחת המטרות המרכזיות של הממשלה. על כן, הממשלה וגופיה נקטו שורה של צעדים להרחבת היצע הדיור ולהוזלתו עבור הרוכשים. לצד ההגדלה הניכרת בהיקף הבנייה, צעד מרכזי שנקטה הממשלה להוזלה ישירה היה הפעלת התוכנית "מחיר למשתכן" בסוף 2015 במטרה לסייע למשקי בית שאין בבעלותם דירה לרכוש אחת. במסגרת תוכנית זאת, המדינה שיווקה קרקעות במחיר מסובסד ליזם אשר מציע את מחיר הדירה הסופי הנמוך ביותר, והזכות המוגבלת בכמות לקנות דירה כזו ניתנה במסגרת הגרלה בקרב האוכלוסייה הזכאית.

במחקר שביצע בנק ישראל נבחנה השפעת המדיניות שנקטה הממשלה בתחום הבנייה וסבסוד הדירות על משקי הבית שקודם לא היתה בבעלותם דירה.

על פי המחקר, בין השנים 2012—2015 לשנים 2016—2019 עלה שיעור משקי בית אשר רכשו דירה לראשונה. גם הסיכוי לרכוש דירה בקרב משקי הבית שלא קנו דירה במסגרת מחיר למשתכן, אם בגלל שלא זכו בהגרלה או בגלל שלא ניגשו לכזו, נותר יציב ביחס לשנים 2012—2015. אפשר להסיק מכך שהרחבת היצע הבנייה שהתרחשה בשנים 2016—2019 הייתה משמעותית דיה, כך שחרף ייעוד נתח ניכר מהבנייה לתוכנית בלבד, נשמר הסיכוי של משפחות שלא זכו בסבסוד לרכוש דירה.

ההסתברות לרכוש דירה עלתה בין השנים 2012—2015 לשנים 2016—2019 בכל חמישוני ההכנסה, אולם הסיכוי של החמישונים הגבוהים עלה ביותר. משום כך התרחב הפער בסיכוי לרכוש דירה בין החמישון העליון לבין שאר החמישונים, ובפרט זה התחתון.

תוכנית "מחיר למשתכן", שהופעלה בשנים 2016—2019, איפשרה לזכאים להשתתף בהגרלות, שהזוכים בהן זכו בהנחה על מחיר הדירה שרכשו. שיעור הנשואים ושיעור המשפחות עם ילדים בקרב רוכשי "מחיר למשתכן" בשנים 2016—2019 היה גבוה ביחס לרוכשים בשוק החופשי, בהלימה לתנאי הזכאות.

השוואה של הכנסת משק הבית הממוצעת בקרב רוכשי "מחיר למשתכן" לבין זו של הרוכשים בשוק החופשי, בקרב הנשואים, לא מזהה הבדל מהותי.

השוואה של הכנסת משק הבית הממוצעת בקרב רוכשי "מחיר למשתכן" לבין זו של הרוכשים בשוק החופשי, בקרב הנשואים, לא מזהה הבדל מהותי.

מעודכן ל-08/2023

בנק מזרחי טפחות משיק פיקדון חדש על רקע העלייה של מדד המחירים לצרכן.

שמו של הפיקדון החדש הוא פומלית פי 1.5, בהתאם למסורת השמות הקודמים של הפיקדונות שמציע הבנק, כגון תפוז, ליצ'י וקרמבולה. הפיקדון החדש מוצע לתקופה של שנה, וזאת כאשר בבנק כבר קיימים פיקדונות פומלית קודמים לטווחי זמן אחרים.

הפיקדון החדש מוצע כמענה לתקופה הנוכחית המתאפיינת בסביבת אינפלציה גבוהה יחסית, כך שהוא מותאם לכל התפתחות שתחול במדד המחירים לצרכן בשנה הקרובה.

'פיקדון פומלית פי 1.5' מאפשר למפקידים בו הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן, כאשר בסוף התקופה הם ייהנו מריבית של פי 1.5 מהעלייה המצטברת של המדד. לחילופין, אם המדד המצטבר בשנה הקרובה יהיה דווקא שלילי, קרן הפיקדון לא תיפגע והם יקבלו את מלוא הכסף שהשקיעו בו.

פיקדון פומלית פי 1.5 פתוח לכלל לקוחות הבנקים. הפיקדון סגור לשנה (ללא תחנות יציאה) וזמין להפקדות עד 14.9.2023.

לדברי אלה ויגדר, מנהלת סקטור ניהול פיננסי בבנק מזרחי טפחות, "מזרחי-טפחות, כבנק המוביל את תחום הפיקדונות במערכת הבנקאית, מציע מגוון עשיר של פיקדונות, המותאמים לתנאים הכלכליים המשתנים, ומאפשרים לכל אחד למצוא את הפיקדון הרלוונטי עבורו – בהתאם לצרכיו ומטרותיו".

למרות עליות המחירים והריבית הגבוהה, למרות האיומים על השפעת החקיקה המשפטית והמחאה כנגדה, הפעילות העסקית במשק נמשכת. אחד האינדיקטורים לכך הוא נתון הצמיחה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אחרי שברבעון הראשון של 2023 צמח המשק ב-3%, יותר מהתחזיות המוקדמות, הרבעון השני מציג המשך של הצמיחה, גם כן בשיעור של 3% בחישוב שנתי.

נתוני הצמיחה שמתבטאים בתמ"ג – תוצר מקומי גולמי – מחושבים על ידי חיבור של נתוני הצריכה הפרטית, ההשקעות, הצריכה הציבורית והיצוא נטו.

על פי נתוני הרבעון השני, נרשמה עלייה של 1.9% בצריכה הפרטית, ירידה של 1.1% בהשקעות בנכסים קבועים, עלייה של 3.6% בצריכה הציבורית, ירידה של 4.2% ביצוא הסחורות והשירותים וירידה של 7.5% ביבוא הסחורות והשירותים.

הנתונים הנוכחיים עומדים בתחזיות הצמיחה של משרד האוצר ובנק ישראל לשנת 2023. מחד אלה אולי חדשות טובות, המשק עומד בתחזיות, אבל מאידך ייתכן שיש מי שהיו מעדיפים לראות נתון צמיחה נמוך מהתחזיות, שמצביע על האטה מסוימת.

הסיבה היא גובה הריבית במשק. אילו נתון הצמיחה היה נמוך מהתחזיות, זה היה עשוי לאפשר לבנק ישראל להימנע מהעלאת ריבית בישיבתו הקרובה בחודש ספטמבר. בייחוד כאשר זה מצטרף למדד חודש יולי שעלה פחות מהתחזיות, כלומר הצביע על היחלשות של האינפלציה.

נתון צמיחה שעומד בתחזיות מעיד כי הפעילות העסקית במשק לא נחלשת, וזה יחד עם שוק עבודה הדוק – שיעור אבטלה של 3.4% ביולי, לצד פיחות מתמשך בדולר, שמביא לעליית מחירים, מקרב את בנק ישראל להעלאה נוספת של הריבית.

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי 2023 ב-0.3%, פחות מהתחזיות הכלכלנים שצפו עלייה בשיעור של 0.4%-0.5%. מדובר על קצב אינפלציה שנתי (יולי 2023 לעומת יולי 2022) של 3.3%. כך מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

עוד על פי הנתונים, עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות שעלו ב-3.4%, דיור ותחבורה שעלו ב-0.7%, כל אחד, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.6% ומזון שעלה ב-0.4%.

ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הלבשה והנעלה שירדו ב-4.8%, ריהוט וציוד לבית ותקשורת שירדו ב-1.2%.

המדד יהווה פרמטר חשוב בהחלטת בנק ישראל על גובה הריבית במשק בתחילת ספטמבר. העובדה שהמדד נמוך מהתחזיות, כלומר שהאינפלציה נחלשת מהר מהצפוי, תעמוד כנגד הפיחות המתמשך בשקל, שעומד כעת על 3.77 שקלים, וגורם לעליות מחירים של מוצרים מיובאים, וכנגד שוק העבודה שממשיך להיות הדוק עם שיעור אבטלה של 3.4% ביולי.

שכר הדירה ממשיך לעלות: 0.5% ביולי
וליתר סעיפי המדד: סעיף שכר דירה ללא שכירות ציבורית עלה ב-0.5%. יצוין כי בשכר הדירה החודשי, עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 3.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 9.0%.

מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ירד בחודש יולי 2023 ב-0.2% והגיע ל-129.3 נקודות לעומת 129.6 נקודות בחודש קודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות). מתחילת השנה עלה מדד זה ב-1.5%.

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה ירד ב-0.5%.

ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2023 לעומת יולי 2022) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-1.5%, בעיקר בשל העליה במחירי חומרים ומוצרים ב-2.3% ובמחירי שכר העבודה ב-1.4%.

מבין החומרים והמוצרים ירדו במיוחד מחירי רשתות ברזל (ב-5.5%), ברזל לבנייה (ב-5.0%), מוצרים לחימום מים והסקה (ב- 3.7%), מוצרים למיזוג אויר (ב-1.7%) ומעליות (ב-1.6%).

לעומת זאת, עלו מחירי חומרים ומוצרים שונים (ב1.6%) ומתקני חוץ (ב-1.1%).

מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה ב-0.1% בחודש יולי 2023.

מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים
מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ירד ב-0.1% בחודש יולי 2023 והמדד ללא דלקים ירד אף הוא ב-0.1%.

ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2023 לעומת יולי 2022) ירד מדד מחירי תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ב-5.8% והמדד ללא דלקים עלה ב-0.7%.

החודש ירדו מחירי מתכות בסיסיות (ב-1.9%), נייר ומוצריו (ב-1.9%), מוצרי הלבשה (ב-1.8%) וכימיקלים ומוצריהם ( ב-1.2%).

נמשכת הירידה במחירי הדירות 
בהודעה נפרדת פרסמה הלמ"ס את מחירי הדירות, שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן. על פי הנתונים, הירידה במחירי הדירוןת נמשכת. מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי–יוני 2023 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אפריל-מאי 2023, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.2%.

בפילוח לפי מחוזות נרשמו שינויי המחירים הבאים: ירושלים (0.3%), צפון (0.5%), חיפה (0.5%), מרכז (0.0%), תל אביב (1.3%-) ודרום (0.0%).

מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.6%.

בהשוואה שנתית של מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי–יוני 2023 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי–יוני 2022 עולה כי מדד מחירי הדירות השנתי עלה ב- 5.2%.

בפילוח לפי מחוזות נרשמו עליות מחירים שנתיים הבאים: חיפה (8.9%), צפון (8.5%), ירושלים (6.6%), דרום (5.2%), מרכז (5.2%) ותל אביב (2.0%).

מדד מחירי הדירות החדשות השנתי עלה ב-5.8%.

ברבעון השני של שנת 2023 מחיר ממוצע כלל ארצי עמד על 1,968.9 אלף שקל, ירידה של 0.6% בהשוואה למחיר הממוצע ברבעון הקודם (1,980.8 אלף שקל).

האם הריבית תעלה בספטמבר? אם שואלים את כלכלני הראל יש לכך סיכוי, ואפילו גבוה. בסקירה שפרסמו כלכלני הראל, בראשות האסטרטג הראשי עפר קליין, הם כותבים כי אם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי ונתוני הצמיחה לרבעון השני לא יפתיעו בצורה משמעותית למטה, יש סיכוי גבוה שבנק ישראל יחליט להעלות את הריבית, שעומדת כעת על 4.75%, פעם נוספת בספטמבר, בשל הרוח הגבית שהוא מקבל משוק עבודה ההדוק  – שיעור האבטלה עומד על 3.4% ביולי – ומהפיחות המתמשך בשקל.

להערכת כלכלני הראל מדד יולי יעלה ב-0.5% בהובלת הדיור (שכירות), הנופש בחו"ל ומחירי המזון לצד ירידה עונתית במחירי ההלבשה-הנעלה. הפוקוס יהיה בעיקר על סעיף הדיור, שמהווה כרבע מהמדד, ומכיוון שקרוב לרבע מחוזי השכירות מתחדשים בקיץ. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים צפויה לרדת ל-3.5% אך לשוב ולעלות לקידומת 4% כבר בחודש הבא.

ארה"ב: רחוקה הדרך להורדת ריבית

באשר לעולם, מציינים בהראל כי האינפלציה בארה"ב עלתה ביולי ל-3.2% (3.0% ביוני), פחות מהערכות המוקדמות, אך בכך מסתיימים 12 חודשים רצופים של ירידה באינפלציה. ביולי סעיף הדיור היה התורם העיקרי לעלייה לצד מחירי הנופש, החינוך והאנרגיה. מנגד, ירידה בלטה במחירי הטיסות והמכוניות המשומשות, שתרמו לכך שאינפלציית הליבה התמתנה ל-4.7% (4.8% ביוני). למרות העלייה באינפלציה אנו עדיין סבורים שתהליך עליית הריבית קרוב לסיום ונראה רק עלייה בודדת נוספת עד לסוף השנה. אך מוקדם לנסות לתזמן זאת כאשר עד להחלטה הבאה יש עוד נתון אינפלציה ודוח תעסוקה. מנגד, מדד המחירים ליצרן ליולי עלה יותר מהצפי בהובלת עלויות הסחורות והשילוח, דבר שמלמד שעדיין רחוקה הדרך להורדת ריבית.

שיעור האבטלה במשק הוא אחד הפרמטרים שמשפיעים מאוד על בנק ישראל בבואו להחליט על גובה הריבית. כאשר הריבית גבוהה, עסקים נוטים לצמצם השקעות ופרויקטים כדי לחסוך עלויות, והדבר מתבטא בצמצום גם בכוח האדם, קרי פיטורים, שבתורם מעלים את שיעור האבטלה.

שיעור אבטלה גבוה מאותת שהריבית פועלת את פעולתה, הפעילות העסקית במשק מתכווצת, מה שמצמצם את כוח הקנייה, ומפחית אינפלציה.

דומה כי מאז החלה הריבית במשק לעלות באפריל 2022, ממתינים בבנק ישראל לאינדיקציה הזאת כיוון שוק העבודה, אלא שהיא מבוששת להגיע ואף יותר מכך –  והשוק ממשיך לאותת על עוצמה יחסית.

נתוני חודש יולי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינם שונים מהבחינה הזאת ומראים אפילו ירידה. על פי הנתונים, בחודש יולי עמד שיעור הבלתי מועסקים במשק על 3.4% לעומת 3.5% בחודש הקודם. נתוני יולי מנוכי העונתיות מצביעים על שיעור אבטלה של 3.4% לעומת 3.6% ביוני.

בנתונים מספריים מדובר על 155.5 אלף בלתי מועסקים ביולי לעומת 158.1 בלתי מועסקים ביוני.

גם בעולם משקפים שוקי העבודה תמונה דומה. בארה"ב, הפד מצליח להחליש את האינפלציה בהדרגה באמצעות העלאות הריבית, אך למרות זאת, ממשיך שיעור האבטלה לשהות בשפל ולפי שעה אינו מגיב לריבית הגבוהה. עם זאת, האינפלציה בארה"ב מתקרבת חזרה ליעד של הפד, ונראה כי הבנק המרכזי עומד להסתפק אולי בעוד העלאה אחת בטרם יעצור.

כאשר זאת תמונת המצב בשוק העבודה המקומי, ומנגד הדולר מתחזק ומעלה את מחיריהם של מוצרים מיובאים כך שהאינפלציה לא נשברת – בנק ישראל עשוי להחליט על העלאה נוספת בריבית, לצורך המשך מיגור האינפלציה.

היובש הקל שהחל להופיע לפני כמה חודשים בשוק הנדל"ן בעקבות העלאת הריבית והתייקרות המשכנתאות הפך מחודש לחודש ליותר ויותר חמור. כעת, על פי נתוני חודש יוני שפרסם הכלכלכן הראשי באוצר, נראה כי שוק הנדל"ן ניצב בפני שפל חדש, בכל הסגמנטים.

בנוסף, על פי אינדיקציות ראשוניות, נראה כי יולי לא ישקף מציאות אחרת, והשפל רק יימשך.

על פי הנתונים, ביוני נרכשו 7,097 דירות, ירידה של 32% לעומת יוני אשתקד. בניכוי הרכישות בסבסוד ממשלתי הסתכם מספר העסקאות בשוק החופשי ב-6,313, ירידה חדה של 34% לעומת יוני אשתקד והרמה הנמוכה ביותר שנרשמה במספר העסקאות בשוק החופשי בחודשי יוני בעשרים השנים האחרונות. לדברי הכלכלן הראשי, שפל זה מתרכז בפלח השוק של דירות יד שנייה.

רכישות המשקיעים ביוני הסתכמו ב-1,128 דירות, גם כן ירידה חדה לעומת יוני אשתקד.

מכירות הקבלנים ביוני הסתכמו ב-2,847 דירות, ירידה שך 20% לעומת יוני 2022. מדובר על שיעור ירידה מתון יחסית לעומת הירידות שנרשמו ב-12 החודשים האחרונים.

כאמור, השפל ניכר באופן בולט בעסקאות היד שנייה. אשר עמדו על 4,250 דירות, ירידה חדה של 39% לעומת יוני אשתקד. זאת בהמשך לשיעורי ירידה חדים מאז אפריל אשתקד, אז החל בנק ישראל להעלות את הריבית.

על פי הנתונים, שיעור הירידה במכירות של דירות יד שנייה דומה בין המרכז לפריפריה, לעומת פערים משמעותיים ביניהם במחצית הראשונה של 2022.

רכישות של דירות ראשונות, מה שמכונה "רכישות של זוגות צעירים", הסתכמו ביוני ב-3,857 דירות, ירידה של 24% לעומת יוני 2022. ירידות חדות במיוחד נרשמו במרבית אזורי הביקוש במרכז הארץ, למעט בירושלים.

ספיחי משבר הקורונה הארוך ממשיכים להיעלם בהדרגה והעולם וישראל בתוכו ממשיכים בחזרה לשגרה. האינדיקטורים לכך ניכרים מכל עבר, וגם בעליות ניהול חשבון עו"ש בבנקים.

על פי הדיווח התקופתי לשנת 2022 אודות מחירי השירותים הבנקאיים הנפוצים למשקי הבית, שפרסם בנק ישראל, העלות הממוצעת של ניהול העו"ש והחזקת כרטיסי חיוב לחשבון בשנת 2022 עומדת על 26.9 שקל בחודש, עלייה של 2.3 שקלים בחודש בהשוואה לשנת 2021. בבנק ישראל מציינים  כי עלות זו זהה לעלות שנמדדה ב-2019 ונמוכה בכ-5 שקלים מזו ששררה לפני כעשור (כ-32 שקל ב-2012). בבנק ישראל מסבירים כי העלייה בשנת 2022 נובעת בעיקרה מגידול בפעילות של עסקאות במט"ח שביצע הציבור באמצעות כרטיסי חיוב. גידול זה נובע מתהליך החזרה לשגרה לאחר משבר הקורונה.

בבנק ישראל מציינים כי ב-13 השנים האחרונות, חלה ירידה בשיעור מצטבר של כ-46% ביחס סך ההכנסות מעמלות לסך נכסי המערכת הבנקאית, המיוחסת, בין היתר, למכלול המצטבר של פעולות הפיקוח בנושאי עמלות בשנים האחרונות. בין השנים 2020-2022 יחס ההכנסות מעמלות יציב ונמוך בהשוואה לשנים שקדמו לו. עם זאת, בשנת 2022 חלה עלייה קלה ביחס זה, המושפעת במידה רבה מגידול בהיקף העמלות הנגבות מעסקים גדולים ומכרטיסי חיוב, כתוצאה מגידול בהיקף הפעילות, כחלק מהחזרה לשגרה לאחר משבר נגיף הקורונה.

עוד על פי הנתונים, תמהיל הוצאות ממוצע של משק בית על עמלות בנקאיות היה מורכב בשנת 2022 ב-42.8% מפעולות בעו"ש ובמידע, ב-40.5% מפעולות בכרטיסי חיוב וב-16.7% מפעולות במט"ח. בשנה החולפת חלה עלייה של 0.7 שקל בעלות ניהול חשבון העו"ש וקבלת מידע בהשוואה לשנת 2021, והיא עמדה על 11.5 שקל לחודש בממוצע. עלייה זו נובעת בעיקר מעלייה בהכנסות מעמלת פעולה בערוץ ישיר בעקבות העלאת תעריף עמלת ערוץ ישיר בבנק הפועלים מ-1.35 שקל ל-1.75 שקל לפעולה. ב-12 השנים האחרונות חלה ירידה של כ-44% במצטבר בעלות זו. עלות ההחזקה והשימוש בכרטיסי חיוב הסתכמה ב-15.4 שקל בממוצע לחודש לחשבון, עלייה של כ-1.6 שקל בממוצע לחודש בהשוואה לשנת 2021.

הפיקוח על הבנקים מגיש היום לוועדת הכלכלה של הכנסת את הדיווח התקופתי לשנת 2022 אודות מחירי השירותים הבנקאיים הנפוצים למשקי הבית. הדוח מבוסס על דיווח התאגידים הבנקאיים וחברות כרטיסי האשראי על עמלות שנגבו במהלך שנת 2022. בעשור האחרון, חלה ירידה משמעותית ביחס סך ההכנסות מעמלות לסך נכסי המערכת הבנקאית, כאשר בשנים האחרונות היחס התייצב.

לדברי המפקח על הבנקים,  דניאל חחיאשוילי, "הדיווח לוועדת הכלכלה הוא גם הזדמנות להביא לתשומת לב הציבור את החשיבות להתנהלות בנקאית נכונה, לרבות בכל הקשור להשוואת מחירים. במסגרת זו אני קורא לציבור לעשות שימוש בכלים המפורסמים באתר בנק ישראל מעולם הבנקאות לרווחת הציבור, ולהכיר את הכלים ומדריכים שמנגישים מידע וידע רב כמו מחשבון מסלולי עמלות, תעודת הזהות הבנקאית ועוד. כלים אלו מסייעים במשא ומתן מול המערכת הבנקאית על תנאי ומחירי השירותים הבנקאיים".