בשבוע שעבר פרסמה הלמ"ס את נתוני השכר הממוצע במשק בחודש מאי ואומדן לקראת נתוני יוני. על פי הנתונים, עלה השכר הממוצע ביוני ב-6.3% לעומת יוני 2022. בעקבות כך סבורים כלכלני בית ההשקעות לידר בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ כי הדרך לקראת התמתנות האינפלציה תהיה קשה יותר.

כאשר ישנה עליית שכר, פירוש הדבר הוא תוספת של כוח קנייה, שמשמעה שהמחירים לא יירדו כל כך מהר, כך שהאינפלציה תישאר גבוהה. להערכת כלכלני לידר, קצב עליית השכר בשיעור של יותר מ-5%, תומך בסביבת אינפלציה של 3%-3.5%, שהיא עדיין מעל היעד של בנק ישראל. לצד זאת מציינים בלידר כי השינוי בשער החליפין צפוי דם הוא לתרום את חלקו בהאצה או במיתון של סביבת האינפלציה. לדבריהם, עלייה מהירה בשכר היא גורם תומך בהמשך העלאת הריבית, בכפוף לנתוני האינפלציה ולמגמת השקל.

באשר לתמונת המצב בעולם אומרים כלכלני לידר כי נתוני התעסוקה בארה"ב בחודש יולי מצביעים על משק בתעסוקה מלאה עם התמתנות במספר המועסקים ולחצי שכר. בלידר מוסיפים כי אם עד לאחרונה שוקי המניות היו במגמת עלייה, הרי שהמשך עליית השכר בקצב מהיר יחסית עלול לשנות את האופטימיות לגבי קצב היחלשות האינפלציה, כך שגם שם, בדומה לישראל, האינפלציה לא תיחלש מספיק מהר.  

כל מי שאי פעם פוטר ממקום העבודה, התפטר ועדיין לא מצא עבודה אחרת, מכיר את הנוהל שבו עליו לפנות ולדווח על השינוי במצבו התעסוקתי הן אל הביטוח הלאומי והן אל שירות התעסוקה במקביל ובנפרד. כעת הפנייה הכפולה עומדת להתבטל ובמקומה יידרש העובד לשעבר להגיש בקשה מקוונת אחת שתגיע אל שני הגופים.

הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה ומערך הדיגיטל הלאומי משיקים טופס אחד מקוון שיאפשר הגשת בקשה מקוונת שתעביר באופן אוטומטי את המסמכים והנתונים במקביל לכל אחד מהגופים. הטופס האחוד מצמצם מהותית עבור האזרחים את הבירוקרטיה, אשר בעבר נדרשו להגיש בקשות נפרדות עם כפילות בהגשת המסמכים. את הבקשה האחודה ניתן להגיש באזור האישי הממשלתי (MyGov) ובאתר הביטוח הלאומי.

בהודעה שהוציאו הגופים הם מסבירים כי אזרח שיוצא ממעגל העבודה ומבקש לממש את זכאותו לדמי אבטלה, החוק מחייב אותו לפנות אל 2 גופים: הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה. באחריות הביטוח הלאומי לטפל בנושא הקצבה לדמי אבטלה, המשמשת לו כרשת ביטחון כלכלית עד לחזרתו למעגל העבודה בתקופת זכאותו. במקביל, שירות התעסוקה אחראי לסייע לו במאמצי חזרתו לעבודה תוך הפנייתו לעבודה מתאימה לכישוריו ולמשלח ידו, לשייכו לתכנית תעסוקה מותאמת לו ולספק עבורו סדנאות, קורסי הכשרה מקצועית וכלים תומכי השמה נוספים. עד היום, הוא נדרש להתנהל בירוקרטית בנפרד מול שני הגופים.

במטרה להקל על דורשי העבודה ולצמצם עבורם את הבירוקרטיה ובכך לייעל את התהליך, יוכלו דורשי העבודה למצות את ההליך הנדרש מול הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה באמצעות טופס אחד ובצורה מקוונת פשוטה דרך האזור האישי הממשלתי ב-GOV.IL. לאחר מילוי הטופס האחוד, יישלח מיידית המידע הנדרש לביטוח לאומי ולשירות התעסוקה ומועד ההגשה יהווה כתאריך הרישום בשירות התעסוקה, כל זאת בכפוף להתייצבות בלשכת התעסוקה בתוך 15 ימים מרגע הגשת הטופס המקוון. כמו כן, מועד ההגשה ייקבע גם כתאריך תחילת הזכאות לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי.
הטופס האחוד יקל מאוד על דורשי העבודה ובאמצעותו יימנעו הליכים כפולים שהיו במתכונת ההרשמה הקודמת, הכפולה. את הטופס האחוד ניתן למצוא בקלות באזור האישי הממשלתי ומערכת ההזדהות מאפשרת לכל אזרח להירשם, גם למי שאינם מחזיקים בטלפון חכם.
נוכח הצלחת שיתוף הפעולה, מערך הדיגיטל הלאומי החל באפיון שירותים נוספים המשותפים לשני הגופים, במטרה להוסיף ולשפר את השירות המוצע לאזרח.

מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, ירונה שלום: "שיתוף הפעולה האמור חשוב על מנת להקל על המבוטחים ולחסוך מהם להגיע למספר גופים בו זמנית . אדם שאיבד את עבודתו צריך שיעניקו לו את המרחב לקבלת סיוע סוציאלי מהביטוח הלאומי ובמקביל, לאפשר לו חיפוש עבודה בנחת. הטופס האחוד מייעל את התהליך ומצמצם משמעותית את הבירוקרטיה עבור האזרח וזו בשורה נוספת שקידמנו לטובת ייעול השירות, שיפור התהליכים וקבלת הזכויות באופן המקל, הדיגיטלי והמטיב ביותר".

מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור: "בשנים האחרונות אנו מתמקדים בשיפור השירות הניתן לקהל לקוחותינו הן בלשכות והן בדיגיטל. גם כאן, מדובר בבשורה של ממש שתשים סוף לבלבול ולסרבול; לא עוד רישום כפול, לא עוד עיכובי זכאויות. כל דורש וכל דורשת עבודה יוכלו לממש את זכאותם לרשת הביטחון שתאפשר להם חזרה מיטבית למעגל העבודה. העולם הולך קדימה וכך גם אנחנו, במציאות דיגיטלית הולכת ומתפתחת אנו מוכרחים להסיר חסמים בירוקרטיים ולהקל על לקוחותינו. לא זו בלבד שהטופס האחוד יקל על תהליך הרישום הוא גם יאפשר לדורשי העבודה להקדיש את מלוא הזמן והמרץ למאמצי החזרה לעבודה ולא לבירוקרטיה"

מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי, שירה לב עמי: "מערך הדיגיטל הלאומי פועל בכל העת לקצר תהליכים בירוקרטיים ולהקל על האזרח לבצע פעולות בפשטות ובלי מאמץ. הטופס האחוד הדיגיטלי הוא חבל הצלה עבור אנשים מכל המגזרים ובכל מצב סוציו-אקונומי. משבר התעסוקה מקשה על התושבים מספיק, על המדינה לעשות כל מאמץ כדי להקל"

השכר הממוצע במשק עמד בחודש מאי על 12,324 שקל, עלייה של 5.1% לעומת מאי 2022, אז עמד השכר על 11,721 שקל. כך מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

גם בניכוי מדד המחירים לצרכן, נרשמה עלייה בשכר הממוצע, כך שהוא עמד על 10,596 שקל בחודש מאי, עלייה דומה של 0.5% לעומת מאי 2022, אז עמד השכר הממוצע על 10,541 שקל.

מספר משרות השכיר עומד על 4.020 מיליון במאי, עלייה של 1.5% לעומת מאי 2022 ועלייה של 1.2% לעומת אפריל 2023.

הלמ"ס מפרסמת גם אומדנים לקראת נתוני יוני, מהם עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר של כלל העובדים עמד על 12,888 שקל, עלייה של 6.1% לעומת יוני 2022. השכר הממוצע לשכירים של העובדים הישראלים היה 13,295 שקל, עלייה של 6.3% לעומת יוני אשתקד.

עלייה של 4.2% בשכר הממוצע בהייטק

פרק מיוחד מקדישה הלמ"ס לנתוני השכר במגזר ההייטק. על פי הנתונים, השכר הממוצע לשכירים בתחום ההייטק עמד על 28,031 שקל, עלייה של 4.2% לעומת מאי 2022. עלייה נרשמה גם במספר המשרות בתחום אשר הסתכמו ב-396.6 אלף, עלייה של 1.9% לעומת מאי אשתקד ועלייה של 0.3% לעומת אפריל 2023.

בחלוקה לתחומים בתוך המגזר, עובדי המחקר והפיתוח השתכרו בממוצע 31,571 שקל בממוצע במאי 2023 ואחריהם המתכנתים עם 29,791 שקל.

מפתיע או לא? סוכנות הדירוג הבינלאומית פיץ' הודיעה על הורדת דירוג האשראי של ארה"ב. החברה הורידה את הדירוג בדרגה אחת מ-AAA ל-AA+ והסבירה כי הצעד נעשה בשל חששות מפני המצב הפיננסי של המדינה ורמת נטל החוב שלה. בסוף מאי העבירה פיץ'את אופק הדירוג של ארה"ב מציב לשלילי, אך שההודעה כעת אינה מאוד מפתיעה.

פיץ' הוסיפה כי הבחינה ב"הידרדרות יציבה" במשילות בארה"ב במהלך20 השנים האחרונות.

יש לציין כי דירוג האשראי של ארה"ב בחברת הדירוג S&P עומד כבר כעת על AA+, ואילו מודיס, סוכנות הדירוג הבינלאומית השלישית, נותרה עם הדירוג המושלם AAA לארה"ב.

מה המשמעות של המהלך ומה יושפע ממנו?

לאומי: לא הפתעה מוחלטת

לדברי גל בירמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ההכרזה אינה הפתעה מוחלטת, זאת בהתחשב בנתוני ארה”ב וגם בכך שחברת פיץ רמזה לגבי מהלך כזה תוך כדי משבר תקרת החוב לאחרונה.

לחברה היה צפי שלילי (negative outlook) על דירוג ה-AAA של ארה”ב.

מבחינת נתוני הרקע של ארה”ב, הגירעון התקציבי שלה גבוה מאוד, ברמה של כ-8.5% תוצר בשנה האחרונה (12 החודשים האחרונים), שהם כ-2.25 טריליון דולר. ניתוח הדינמיקה של הגירעון מצביע על חולשה ניכרת בהכנסות המדינה ממיסים בארה”ב, תוך כדי ירידה ריאלית ניכרת בשנה האחרונה. היכולת להעלות את ההכנסות במידה משמעותית הינה מוגבלת ותלויה בעיקר בפעילות הכלכלית, בהרכבה, ובקצב התרחבותה. לא נראה שהממשל יפעל להעלאת שיעורי מס בעת הנוכחית, מה גם שהעלאה כזו לא תמיד יעילה. באשר לקיצוץ בהוצאות, הוסכם במסגרת עסקת תקרת החוב להגביל את הגידול של חלק קטן יחסית ממרכיבי ההוצאה הציבורית, כך שזה לא היה גורם מאוד משמעותי בהפחתת הגירעון בקרוב.

מעל ומעבר לכך, לנוכח החוב הגדול של ממשלת ארה”ב, ועליית הריביות לטווחים השונים, נטל המימון של החוב הממשלתי גדול ומוסיף גם הוא תוספת כבדה לגירעון הממשלתי.

לכן, הצפי הוא לירידה מוגבלת בלבד בגירעון של ממשלת ארה”ב לכ-6% תוצר ב-2024, גירעון שהינו גבוה ויוצר עומס מימוני ניכר. הממשל גם פועל בתקופה האחרונה להעלאת יתרת הפיקדון שלו בפד, יתרה אשר התרוקנה בטריליון דולר במהלך משבר תקרת החוב, סכום אשר הולך ומגויס עתה, תוך הגדלת העומס המימוני, זאת מעל ומעבר לצורך לממן גירעון גדול. במסגרת זו, ותוך כדי התחשבות במכלול הגורמים, נראה שסביבת התשואות של אג”ח ל-10 שנים של ממשלת ארה”ב תישמר בסביבה של כ-3.9-4.2% בעתיד הנראה לעין.

מזרחי טפחות: השלכות מוגבלות למדי

לדברי רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, מטבע הדברים, ההשלכות של ההודעה עצמה תהיינה מוגבלות למדי. להערכת מנחם, תשואת הפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב לא בהכרח תעלה לאורך זמן, בעקבות במהלך, מכמה סיבות:

ראשית, מדובר בסוכנות דירוג אחת מתוך שלוש הסוכנויות הגדולות. שתי האחרות לא אותתו על כוונתן לבחון את דירוג החוב של ארה"ב, או את אופק הדירוג. כמו כן, אופק הדירוג עלה משלילי ליציב ולכן אין איתות של פיץ' לבחון הורדה נוספת של הדירוג מצידה.

שנית, תשואות הפדיון מושפעות מגורמים נוספים ובראשם ריבית ה–Fed וההערכות לגביה – כשלדעת רוב המומחים ולפי התמחור בשוק איגרות החוב סבב ההעלאות קרב לסיומו.

שלישית, יכולתו של ה–Fed, לפי הצורך, לרכוש אג"ח ממשלתיות ולמתן כל מהלך עליות יתר של תשואות הפדיון. במצב משברי שהיה לפני שנה בבריטניה נקט הבנק המרכזי של בריטניה צעד דומה אושש את השוק שם.

רביעית, כל מהלך שמאותת על חששות לגבי כלכלת ארה"ב, או מוסדותיה, הינו בעל השלכות בינ"ל, לנוכח גודלה של כלכלת ארה"ב ומרכזיותה בהיקף הסחר העולמי. דירוגים של מוסדות רבים אחרים בתוך ומחוץ לארה"ב וכן תשואות הפדיון על אג"ח של חברות ברחבי העולם (והמרווח מתשואות הפדיון על אג"ח ממשלתיות) מושפעים ממנו.

אם מהלך מסוג זה יגרור חששות רחבים יותר, עשויות אג"ח ממשלת ארה"ב לזכות דווקא לביקושים, בתוקף היותן נכס חוף מבטחים ראשון במעלה בעולם, שסיכון המנפיק שלו (מקרה שממשלת ארה"ב לא תעמוד בפועל בהתחייבויותיה) הינו אפסי. מהלך כזה מכונה בעגה הכלכלית Flight to quality.

חמישית, בהקשר זה, לאחר הורדת הדירוג בשעתה על ידי S&P, האג"ח של ממשלת ארה"ב אכן עלו ותשואות הפדיון ירדו, בניגוד לשוקי המניות ברחבי העולם, שהגיבו בירידות.

לבסוף, אם נסיק מדברי ילן, ייתכן כי המהלך במידת מה משקף מציאות שכבר התרחשה (לא רק מבט קדימה) ולכן כבר היה לה ביטוי בשווקים.

עם זאת, ייתכן כי בשולי ההודעה ולפרק זמן קצר הדבר יוליך לתנועות הון לכיוון אג"ח של שווקים מתעוררים, המציעים תשואות פדיון גבוהות יותר.

כמו כן, הודעת פיץ' באה לאחר עליות חדות ומפתיעות של שוקי המניות בעולם ובראשן ארה"ב – בהולכת מדד נאסד"ק. אם וככל שסוחרים תרים אחר טריגר למימוש מסוים של חלק מהעליות, הודעת פיץ' עשויה להוות טריגר מעין זה.

בנק ישראל מפרסם את דוח היציבות הפיננסית החצי שנתי שלו וקובע בצורה ברורה: במבט לאחור על ההתפתחויות במחצית הראשונה של 2023, המערכת הפיננסית נותרה יציבה. אבל בטווח הבינוני לדבריו, "שילוב של אירועים מקומיים משמעותיים – פוליטיים וגיאו-פוליטיים – מתמשכים בסביבה העולמית המורכבת הנוכחית צפוי להוות אתגר משמעותי למשק ולמערכת הפיננסית".

עם הגורמים שתרמו ליציבות המערכת מונה בנק ישראל את האיתנות והיציבות של המערכת הבנקאית וחברות הביטוח, ותפקודן התקין של תשתיות פיננסיות – מערכות התשלומים והסליקה. בנוסף לדבריו, כריות הביטחון שאגרו משקי הבית והתאגידים – בין היתר הודות לתמריצים הפיסקליים ולהקלה המוניטרית בתקופת הקורונה – הגבירו את עמידותם בפני זעזועים פוטנציאליים.

בנק ישראל מציין כי בתקופה הנסקרת הושפעה המערכת הפיננסית במשק משני גורמים עיקריים:

האחד, המשך ההידוק של המדיניות המוניטרית והאטת הצמיחה הכלכלית בארץ ובעולם, לצד קשיים במערכת הבנקאות העולמית. לדברי בנק ישראל, העלאת הריבית הביאה לשינויים בהקצאות הנכסים, במחיריהם ובתנאי השוק, שינויים ששיקפו עלייה ברמת הפגיעות של המערכת דרך כלל ערוצי הסיכון. הדבר בולט במיוחד בערוץ האשראי לשוק הנדל"ן, שמדדי הסיכון בו ממשיכים להיות גבוהים בפרספקטיבה היסטורית.

בנק ישראל מציין כאמור כי כריות הביטחון שאגרו משקי הבית והתאגידים הגבירו את עמידותם בפני זעזועים פוטנציאליים, ולכן גם לאחר העלייה המתמשכת של האינפלציה והריבית, כושר ההחזר של הלווים השונים בישראל נותר איתן; עם זאת, ולמרות שוק עבודה איתן, משקי הבית צפויים להמשיך

ולהתמודד עם עומס הולך וגובר של שירות החוב, שמקשה על הצריכה הפרטית ומאיץ את ניצול חסכונותיהם. כמו כן, עסקים קטנים ובינוניים וחברות מענפי הבינוי והנדל"ן – שאליהן המערכת הפיננסית חשופה במיוחד – התמודדו בתקופה הנסקרת עם עלייה בקשיי החזר של חובותיהם – תוצאת ירידה ברווחים, שחיקה בהון העצמי, גידול ניכר של הוצאות המימון ופגיעה בתזרים המזומנים. לנוכח ההאטה הצפויה של הצמיחה הכלכלית בארץ ובעולם מגמה זו עלולה להתעצם.

הגורם השני שמציין בנק ישראל הוא חוסר ודאות סביב ההשלכות של שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט בישראל על תפקודו של המשק ועל המערכת הפיננסית בכללותה.

לדברי בנק ישראל, הליכי החקיקה גרמו לעלייה ניכרת של אי הוודאות במגזר העסקי ואצל שחקנים מרכזיים בשווקים הפיננסיים בארץ ובעולם. אי הוודאות השתקפה בהתפתחותו המואצת של הסנטימנט השלילי בשווקים. בחינה של מכלול מדדי הסיכון מלמדת שאפקט זה היה מובהק ושעוצמתו השתנתה בהתאם להתקדמות בחקיקה. כך, בחודשים פברואר ומרץ פרמיית הסיכון של המשק עלתה, ערך השקל פוחת בשיעור ניכר ושוק ההון הישראלי רשם ביצועי חסר ביחס לקבוצת מדינות הביקורת. עם תחילתו של תהליך ההידברות וכל עוד תהליכי החקיקה לא קודמו באופן חד צדדי, עוצמת זעזועים אלו פחתה. בסיכומו של דבר, במהלך המחצית הראשונה ירד מדד ת"א 125 ב-2.1%, בעוד שכל מדדי המניות המרכזיים בעולם עלו בחודשים אלו, והשקל פוחת ב—2.7% מול הדולר, זאת בעוד הדולר נחלש מול מטבעות אחרים בתקופה זו. ההשפעה העודפת של האירועים המקומיים על שער החליפין נאמדת בכ-10% ותרמה להאצת האינפלציה.

בבנק ישראל מציינים כי הספרות הכלכלית מדגישה, במיוחד, את הטווח הבינוני והארוך בכל הקשור לסיכונים הכרוכים בשינויים מבניים פרמננטיים הנתפסים כמחלישים את עצמאותם של המוסדות. עם אלה נמנים הרעה מתמשכת בסנטימנט ובתרבות העסקית, בתהליך הצמיחה, וכן פגיעה באמון המשקיעים ובאטרקטיביות של המשק. השלכות של תהליכים אלה עלולים להתבטא בירידה ביכולת למשוך השקעות זרות ובפרט השקעות הון-סיכון, בירידה באמינות של קובעי המדיניות, ברגולציית יתר 21 , בהתייקרות של החוב (החיצוני והפנימי), בירידה של זמינות ההון, בחוסר היעילות בהקצאתו ואף בפגיעה פוטנציאלית ביציבות של המערכת הפיננסית.

לראיה, אומרים בבנק ישראל, הגופים הבין-לאומיים (קרן המטבע ו-OECD) וכל אחת משלוש החברות הגדולות לדירוג אשראי (S&P, מודיס ופיץ') התריעו מפני ההשלכות הפוטנציאליות של תהליך החקיקה והעדר הקונצנזוס לגביו על כלכלת ישראל. מודיס אף הורידה את תחזית דירוג האשראי של מדינת ישראל מחיובי ליציב.

מחזור הפך ליותר מסתם טרנד ידידותי לסביבה; זהו תרגול חיוני בשימור משאבי הטבע של כדור הארץ ובשמירה על הסביבה שלנו לדורות הבאים. תהליך רב מימדי זה משמש להפחתת בזבוז, לחסוך במשאבים ולמתן השפעות מזיקות על הפלנטה שלנו. הנה הסיבה שבגללה מיחזור הוא חיוני, עם דגש מיוחד על מחזור מתכות יקרות.

צמצום פסולת ושטחי הטמנה

הצמיחה האקספוננציאלית של הצרכנות הובילה לגידול אדיר בפסולת. מחזור מסייע להסיט את הפסולת הרחק ממזבלות, מה שחוסך מקום וממזער פליטות מתאן מזיקות. השימוש החוזר בחומרים מונע בזבוז מיותר ומקדם כלכלה מעגלית, מחזק אורח חיים בר קיימא.

שימור אנרגיה

מיחזור לרוב צורך פחות אנרגיה בהשוואה לייצור מוצרים חדשים מחומרי גלם. לדוגמה, מיחזור פחיות אלומיניום חוסך עד 95% מהאנרגיה הדרושה לייצור אותה כמות של אלומיניום מבוקסיט גולמי. ניצול יעיל זה של אנרגיה ממלא תפקיד מכריע בהפחתת פליטת גזי חממה.

שימור משאבי טבע

מיחזור ממזער את הצורך בכרייה, קידוח וקציר משאבי טבע, שעלולים להיות להם השפעות הרסניות על כדור הארץ. על ידי שימוש בחומרים ממוחזרים, הדרישה למשאבים חדשים פוחתת, ובכך מגנים על מערכות אקולוגיות, מפחיתים את שחיקת הקרקע, ומשמרים מים ומשאבים חיוניים אחרים.

יתרונות כלכליים

תעשיית המחזור יוצרת מקומות עבודה רבים ומקדמת כלכלות מקומיות. מאיסוף ועד עיבוד וייצור, מחזור מניע צמיחה כלכלית באמצעות יצירת מוצרים ושירותים חדשים. השקעה בתשתיות מיחזור הוכיחה כי היא מאמץ רווחי עבור קהילות רבות.

מחזור מתכות יקרות

בין שלל החומרים שניתן למחזר, מתכות יקרות כמו זהב, כסף ופלטינה תופסות מקום מיוחד. מחזור מתכות יקרות הוא קריטי בשל האופי הסופי של משאבים אלה והסכנות הסביבתיות הקשורות בכרייתם. צורה זו של מיחזור לא רק מקלה על הצורך בשיטות כרייה אגרסיביות, אלא גם תורמת להשבת חומרים יקרי ערך שאחרת עלולים להגיע למזבלות. בנוסף, הוא תומך בתעשיות הטכנולוגיה והאלקטרוניקה, שבהן מתכות יקרות הן רכיבים אינטגרליים. הערך הכלכלי של מתכות יקרות ממוחזרות מספק גם תמריץ לסילוק ומחזור אחראי יותר של פסולת אלקטרונית.

מעורבות קהילתית וחינוך

מחזור מטפח תחושת מעורבות ואחריות קהילתית. יוזמות חינוכיות שמלמדות הרגלי מחזור יכולות להשרות תחושה של שמירה על כדור הארץ. בתי ספר, מרכזים קהילתיים וממשלות מקומיות יכולים כולם למלא תפקידים חיוניים בחינוך האוכלוסייה לגבי היתרונות ושיטות המחזור.

סיכום

מחזור הוא פתרון רב-גוני הנותן מענה למספר אתגרים סביבתיים בו זמנית. משימור משאבי טבע ועד לגירוי צמיחה כלכלית, היתרונות של המיחזור הם נרחבים ומשמעותיים. בהתייחס ספציפית למיחזור מתכות יקרות, ההזדמנויות ליצור מערכת בת קיימא ובעלת קיימא כלכלית ברורות. העידוד המתמשך של שיטות מחזור הוא דרך ברורה לעבר עולם בר קיימא ומצפוני יותר.

רשות המסים חוקרת חשד לפיו בעליה של חברת הייטק שמרבית מניותיה נמכרו לקרן השקעות בחו"ל, רכש מעובדיו אופציות שקיבלו והגיש דיווח כוזב לרשות המסים לפיו הרכישה בוצעה במועד מאוחר יותר, על מנת לאפשר לעובדים לשלם שיעור מס מופחת. במקביל, נחקר חשד לפיו בעל החברה שילם לאחד העובדים על האופציות בין היתר בדרך של הוצאת משכורת, ומבלי שדיווח על משיכת כספים מהחברה לשימושו האישי. כמו כן נחקרת גרושתו של בעל החברה, החשודה בכך שלא דיווחה כנדרש על חלק מהכנסותיה ממכירת המניות שקיבלה במסגרת הסכם הגירושין לגרוש. המעורבים בפרשה נעצרו והובאו בפני שופט ביום רביעי האחרון וצו איסור פרסום הוצא על שמם ועל שם החברה.

מדובר בחברה שמכרה לפני מספר שנים חלק ניכר מהון המניות שלה לקרן השקעות זרה. כשנה לפני המכירה לקרן ההשקעות רכש בעל החברה, שהחזיק אז בכ-50% מהמניות, משני עובדים בחברה את האופציות שהוענקו להם. בנוסף, רכש בעל החברה מגרושתו מניות שקיבלה במסגרת הסכם הגירושים ביניהם תמורת סכום של כ-6 מיליון שקל. האופציות שהוענקו לעובדים ניתנו במסגרת מסלול הוני לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה. כלומר, אופציות אלו היו אמורות להיות מוחזקות בידי נאמן לתקופה של שנתיים ולאחר מכן היו זכאים העובדים למכור אותן ולשלם בגין התמורה שיעור מס של 25% במקום שיעור מס שולי לפי גובה שכרם, שהיה עשוי להגיע עד לשיעור של 47%. על פי הדיווח שהוגש לרשות המסים, בעל החברה רכש את האופציות משני העובדים בדיוק שנתיים לאחר שהוענקו להם.

במהלך דיוני השומה עם פקיד שומה כפר סבא, הצהיר החשוד, כי מועד רכישת המניות מהעובדים אינו בהתאם לדיווח וכי קיימים הסכמים מוקדמים יותר שנחתמו בינו לבין שני העובדים המוכרים. לאור הצהרת החשוד, העביר פקיד שומה כפר סבא את הממצאים לפקיד שומה חקירות מרכז, אשר פתח בחקירה סמויה שממנה עלה, כי אכן היו הסכמי מכירה קודמים כפי שהצהיר החשוד ואף נוהלה תביעה של העובדים כנגד החשוד אשר לטענתם הסתיר ולא גילה להם על מגעים שהתנהלו בינו לבין קרן השקעות למכירת החברה ולפיכך נהג שלא בתום לב. התביעה הסתיימה לבסוף בגישור בין הצדדים.

במסגרת החקירה נודע גם כי בעל החברה רכש מניות מגרושתו בסכום של 6 מיליון שקל וכי גרושתו הצטרפה לתביעה שהגישו העובדים כנגד בעל החברה ולאחריה הגיעה להסכם פשרה עם הגרוש, ששילם לה 4 מיליון שקל נוספים. מהחקירה עולה חשד כי גרושתו של בעל החברה לא דיווחה כנדרש לרשות המסים על הכנסותיה מתוספת התשלום שקיבלה במסגרת הסכם הפשרה.

למרות המתיחות ברחובות ובכנסת סביב הרפורמה המשפטית ולמרות הדוחות המאיימים שפרסמו סוכנויות הדירוג הבינלאומיות על כלכלת ישראל, חודש יולי היה מצוין בבורסה המקומית, והיא רשמה עלייה של 7%, הרבה מעבר לבורסות בעולם.

אחת המרוויחות מהעליות היא תעשיית קופות הגמל וקרנות הפנסיה. קופות הגמל שרכבו היטב על גל העליות יציגו ביולי 2023 תשואה נומינלית (ברוטו) ממוצעת של 2.4%. כך להערכת אבי ברקוביץ', משנה למנהל השקעות ראשי מיטב גמל ופנסיה.

תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע במנעד רחב מאוד של בין תשואה של 2.0% לבין תשואה של 2.8%.

התשואה הכוללת הממוצעת של קופות הגמל מתחילת השנה עומדת על 7.8% מתחילת השנה, כך שהן מחקו כמעט את כל התשואה השלילית ב-2022 (8.0%-).

בחודש יולי נרשמו כאמור עליות שערים בשוקי המניות בארץ ובחו"ל, ובאיגרות החוב הקונצרניות בארץ, והן האחראיות לתשואה החיובית של הקופות.

שוקי הניות בעולם הציגו עליות שערים במרבית השווקים. בארה"ב: עליות שערים חדות: כאשר מדד הדאו עלה ב-3.3%, מדד ה-S&P עלה ב-3.1% ומדד הנאסד"ק עלה ב-4.0%.

גם באירופה נרשמה מגמה חיובית: ה-DAX הגרמני עלה ב-1.9%, ה-CAC הצרפתי עלה ב-1.3% וה-Eurostoxx 50 עלה ב-1.6%.

לעומת זאת, מדד הניקיי ביפן ירד בשיעור זעיר של 0.1%, זאת לאחר עלייה חדה במיוחד בחודשים האחרונים. המדד העולמי של השווקים המתפתחים עלה ב-5.8%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

גם בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה חיובית חזקה: מדד ת"א 35 עלה ב-7.0%, מדד ת"א 125 עלה ב-6.4%, מדד ת"א 90 עלה ב-4.8% ומדד יתר 60 עלה ב-3.1%.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה חיובית. מדד התל בונד 20, מדד התל בונד 40 ומדד התל בונד 60 עלו ב-0.4%, 0.6% ו-0.5% בהתאמה. איגרות החוב הלא מדורגות עלו בשיעור של 1.4%. מדד אג"ח קונצרני כללי עלה ב-0.8%.

מדד איגרות החוב הממשלתיות נותר ללא שינוי, כאשר איגרות החוב הצמודות למדד ירדו ב-0.2% ואיגרות החוב השקליות עלו ב-0.1%.

בבית ההשקעות מיטב סבורים כי אישור הרפורמה המשפטית בלי הסכמה הפך לתרחיש המאקרו כלכלי המרכזי, כך שפרמיית הסיכון של ישראל בשווקים הבינלאומיים עלתה ומשקפת כבר כעת הורדת דירוג על ידי סוכנויות הדירוג.  לדברי כלכלני בית ההשקעות, בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי, האג"ח הדולרית של ישראל התרחק מהתמחור שמתאים לדירוג AA מינוס ונסחר בתשואה דומה לאג"ח הדולריות של המדינות בדירוגי A ואפילו BBB. גם פרמיית הסיכון CDS של ישראל התרחקה מהמדינות המדורגות ע"י S&P בדירוגי AA/AA- ונסחרת קרוב יותר למדינות בקבוצת הדירוג A.

עם זאת, לדברי כלכלני מיטב, שוק האג"ח, הממשלתי והקונצרני כמעט לא הושפע מהאירועים הפוליטיים. מדדי האג"ח הממשלתי השקלי והקונצרני השקלי השיגו ב-3 החודשים האחרונים תשואה עודפת של כ-4% לעומת המדדים המקבילים בארה"ב. תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים בישראל עלתה מתחילת השנה בשיעור כמעט זהה לארה"ב, למרות שבאותה התקופה הריבית בארה"ב עלתה רק ב-1% לעומת עלייה של  1.5% בישראל. לגבי האפיק הממשלתי אפשר להיות רגועים יותר. בשלב זה, הוא צפוי להתנהל בהתאם לתחזיות האינפלציה והריבית. יחד עם זאת, במיטב מצפים לפרמיית סיכון כלשהי באג"ח הארוכות. לדבריהם, מצב זה מחזק המלצה קודמת שלהם לקיצור למח"מ בינוני באג"ח הממשלתיות. לדבריהם, הם עדיין מעדיפים הטיה שקלית, אך לאור התגברות הסיכון לפיחות, מעלים את רף ציפיות האינפלציה שמעליהן הם מעדיפים שקלים על פני הצמודים מ-2.5% ל-2.6% בטווח של 5 שנים. את תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים העלו במיטב מ-2.6% ל-2.7%.

במיטב מציינים גם כי האפיק שלא עשה כמעט התאמה לעלייה בסיכון בישראל הוא האפיק הקונצרני שהשיג מתחילת השנה תשואה דומה למדד המקביל בארה"ב.

צמיחה עולה בארה"ב

באשר לעולם אומרים במיטב כי בניגוד לתחזיות, המשק האמריקאי לא רק שלא נכנס למיתון, אלא שקצב הצמיחה שלו אף האיץ ברבעון השני ל-2.4%. הצריכה הפרטית צמחה ב-1.6%, פחות אומנם מהממוצע הרבעוני הרב שנתי של כ-2.5%, אך זאת לאחר צמיחה חריגה של 4.2% ברבעון הראשון. נרשמה ירידה חדה בתרומה לצמיחה של היצוא. מנגד, ההשקעות בנכסים קבועים השתפרו משמעותית, בעיקר בזכות ההשקעות בכלי תחבורה.

קצב אינפלציית ה-PCE בארה"ב ירד ל-3%, ושל הליבה ל-4.1%. חברי ה-FED צפו שרק בסוף 2023 אינפלציית ה-PCE תרד ל-3.2% ו-PCE Core ל-3.9%. אנחנו קרובים מאוד לשם כבר כעת. הקצב השנתי של ה-PCE ב-4 החודשים האחרונים כבר ירד ל-2% ושל PCE Core ל-3.5%.

מדד המחירים של התמ"ג עלה ברבעון השני ב-2.2%, פחות מהציפיות ומ-4.1% ברבעון הראשון. הקצב השנתי שלEmployment Cost Index, מדד שחשוב ל-FED,  ירד ברבעון השני. מכלול הנתונים והסקרים מצביעים על הירידה בקצב האינפלציה בחודשים האחרונים.

לדברי כלכלני מיטב, יש במצב הנוכחי בארה"ב מספר מאפיינים ייחודיים שיכולים להסביר מדוע עליית ריבית של יותר מ-5% יכולה להוביל ל"נחיתה רכה מאוד" בלבד בכלכלה:

• המחסור לעובדים.
• החסכונות הגבוהים של הציבור והחובות הנמוכים שלו ביחס להכנסות ולעושר הפיננסי. כתוצאה מזה, עלות שירות החוב (ההוצאות על שירות החוב ביחס להכנסה) של משקי הבית בארה"ב נמוכה מאוד. מסוף שנות ה-90 ועד המשבר בשנת 2008 עלות שירות החוב הממוצעת של משקי הבית בארה"ב הייתה גבוהה מ-10% לעומת פחות מ-8% היום. עלות שירות החוב גבוהה לא הפריע אז למשק לצמוח תוך גידול גבוה בצריכה הפרטית.
• המדיניות הפיסקאלית המרחיבה מאוד שפועלת כעת בניגוד למדיניות המוניטארית תוך עלייה בגירעון ליותר מ-8%.

הנאמר לעיל אולי מסביר את הנחיתה הרכה מאוד בצמיחה, אך לא את הירידה באינפלציה ואף סותר אותה.

אולם, צריכים לזכור, שהאינפלציה הנוכחית התעוררה תחילה בעיקר בגלל המחסור בהיצע. נכון שגם הביקושים גדלו על רקע התמריצים, אך אם לכשלים בהיצע היה תפקיד מכריע ביצירת האינפלציה, ההקלות במגבלות על צד ההיצע יכולות להוביל לירידה משמעותית שלה.

במיטב מציינים כי אם הכלכלה כבר עברה את התחתית ובדומה למה שקרה בתחילת שנות ה-70 פניה להמשך התאוששות תוך עצירה בריבית וירידה באינפלציה, יש לכך משמעות לשווקים.

קונצנזוס תחזיות הצמיחה לארה"ב ל-2024 עומד היום על כ-0.6% בלבד. קרן המטבע הבינלאומית, שעדכנה בשבוע שעבר את התחזיות, צופה צמיחה של 1% לכלכל האמריקאית בשנה הבאה. זאת הצמיחה הנמוכה ביותר מאז 2009 למעט 2020.

אולם, אם קצב הצמיחה לא ממש ירד בשנה הבאה, התפתחות כזאת תוביל לשיפור ברווחיות החברות מעבר לתחזיות הנוכחיות.

השיפור בכלכלה עשוי לקבל תמיכה מהורדה אפשרית של הריבית ע"י ה-FED. הריבית תרד לא בגלל המיתון, כפי שהעריכו בחודשים האחרונים, אלא בגלל הירידה באינפלציה. מבחינת השווקים זה התרחיש האופטימי שאולי עדיין לא בעל הסתברות גבוהה ביותר למימוש, אך בהחלט אפשרי ויכול לתת דחיפה משמעותית נוספת לאפיקי הסיכון.

באירופה המצב מסובך יותר

באשר לאירופה אומרים במיטב כי המצב פחות טוב גם בחזית הצמיחה וגם האינפלציה. אפשר להתנחם בכך שנתוני הצמיחה לא הורעו ברבעון השני. יש אף שיפור בצרפת, יציאה מהצמיחה השלילית בגרמניה וצמיחה יציבה ובקצב סביר בספרד.

האינפלציה אומנם התחילה לרדת, אך בגרמניה קצב האינפלציה, כולל הליבה, לא ירד בשלושת החודשים האחרונים (כולל יולי). בספרד נרשמה הפתעה כלפי מעלה בנתון האינפלציה בחודש יולי, כולל הליבה. ובצרפת האינפלציה הכללית ירדה, אך אינפלציית השירותים לא יורדת כבר חצי שנה.

ה-ECB הותיר אופציות פתוחות לגבי ההחלטה הבאה. החוזים שכבר גילמו עליית ריבית עד 4%, חזרו בהם. במיטב מעריכים כי ה-ECB יצטרך להעלות ריבית פעם נוספת, למרות החולשה בכלכלה. נראה שהמטבע האירופאי לקראת סיום התחזקותו. הפער השלילי המעמיק בין האג"ח הגרמנית לאמריקאית מסמן כיוון לירידה בשערו של המטבע האירופאי.

בבית ההשקעות לידר מפרסמים תחזיות לקראת שנת 2024. בראש התחזיות עומדת ההערכה כי כלכלת ישראל תרשום צמיחה של 1.8% בלבד ב-2024, מה שיהווה ירידה משמעותית לעומת צמיחה של 3.4% שהיא צפויה להציג ב-2023.

לדברי כלכלני לידר, בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ, צפויה התמתנות בצריכה הפרטית (עלייה באבטלה, שחיקת שכר, אפקט הריבית), ירידה בהשקעות בבניה למגורים ובהשקעות של הסקטור העסקי, גידול מתון בצריכה הציבורית וביצוא (בעיקר בייצוא הביטחוני, זאת לעומת ירידה בייצוא שירותי היי טק).

הצריכה הפרטית צפויה להתרחב ב1.8%- (ריאלית), מעט מתחת לקצב גידול האוכלוסייה. ההתמתנות בצריכה הפרטית תושפע מאפקט הריבית הגבוהה (עלייה בהחזרי המשכנתאות והלוואות אחרות), שחיקת שכר, וירידה בהכנסה הפנויה בסקטור הציבורי לאחר תשלום חד פעמי של 6,000 שקל ב-2023. בנוסף, צפויה עלייה מתונה בשיעור החיסכון על רקע העלייה בחוסר הוודאות והריבית הגבוהה. משקי הבית יעדיפו לדחות רכישות גדולות (כולל רכישת דירה).

עוד לדברי לידר, שיעור האבטלה יעלה מ-3.6% כעת (יוני 2023) לכיוון 4.5% עד סוף 2024. מעט רפיון בשוק העבודה צפוי למתן את לחצי השכר בסקטור העסקי ב-2024. צפוי גידול של 4.5%-4% בשכר הממוצע בממוצע של 2024 לאחר קצב של 5.5%-5.0% ב-2023.

עוד צופים בלידר כי הגירעון התקציבי ב-2024 יגיע קרוב ל-4% לאחר 1.8% ב-2023 וכי פרמיית הסיכון של המדינה צפויה לעלות עם עלייה בפער התשואות ל-10 שנים (ישראל מול ארה"ב) לכיוון אפס או אולי מעט חיובי (מפרמיה היסטורית שלילית).

באשר לשער החליפין צופים כלכלני לידר כי זה יעמוד על 3.73 שקלים בממוצע ב-2024, כך שתחזית האינפלציה צפויה להסתכם ב-2.4% ב-2024 לעומת 3.9% ב-2023.

להערכת לידר, מחירי הדיור ירשמו ירידה של 3%-5% ב-2024. את התחזית מסבירים בלידר בכך ששמירה על ריבית גבוהה, עלייה מתונה באבטלה, ושחיקה בכוח הקנייה של הציבור צפויים לתמוך בהמשך התמתנות בביקוש לרכישת דיור. בנוסף, קיימות כ-172 אלף יחידות דיור בתהליך בנייה פעילה כך שסביר להניח האצה במספר סיומי הבנייה (גם בשל הריבית הגבוהה) במחצית השנייה של 2023 וב-2024. שילוב של ירידה בביקוש וגידול בהיצע צפוי לתמוך בירידת מחירים, אך לא באופן קיצוני, זאת בשל המחסור ההיסטורי בשוק (לפי נתוני התחלות וסיומי הבנייה).

לגבי המדיניות המוניטרית, מניחים בלידר עוד העלאת ריבית אחת ל-5% ואי שינוי בגובה הריבית עד הרבעון השלישי של 2024, אז תחל ירידה הדרגתית ל-4.5% עד סוף 2024.

מבחינת תחזיות מאקרו, ברמה המקומית צופים בלידר כי לא תפרוץ מלחמה או הסלמה ממושכת ברמת האלימות באזור וכי לא צפוי נרמול היחסים עם סעודיה (למרות שזו אפשרות).

לדבריהם, הממשלה הנוכחית תמשיך למשול ללא שינוי במדיניות, כולל המשך המדיניות לקידום מהלכים לשינוי בחקיקה המשפטית לכיוון החלשת אפשרות הביקורת על ידי בית המשפט העליון. מדיניות זו צפויה לגרום לפגיעה באופק הדירוג של ישראל בחלק מחברות הדירוג מ"אופק יציב" ל"אופק שלילי". עלייה בפרמיית הסיכון תתבטא על ידי פיחות בשקל, ושמירה על ריבית בסיסית גבוהה כאמור עד למחצית השנייה של 2024. בנוסף, צפויה פגיעה באפשרות לגייס הון בחו"ל על ידי חברות היי טק. המשך התמתנות בגיוס בחו"ל ישפיע גם על פוטנציאל הצמיחה וגם על השקל (ירידה בהשקעות הריאליות). מנגד, ישראל תמשיך ליהנות מגידול חד בייצוא הביטחוני (בדומה ל2023-), בפרט מהזמנות ממדינות אירופה.

במישור הגלובלי אומרים בלידר כי  צפויה התמתנות משמעותית בפעילות (ואולי מיתון) במדינות המפותחות, כולל בארה"ב ובאירופה. הסיבות: אפקט הריסון המוניטארי פועל בפיגור של 1.5 שנים בערך, על עסקים קטנים, משקי הבית וכו'. הריבית בארה"ב תתייצב על 5.5%-5.25% במרבית

השנה ובאירופה על .4% למרות ההתמתנות באינפלציה היא עדיין תישאר מעט מעל היעד (סביב 3%), מה שיקשה על הורדת הריבית. בארה"ב צפויה השפעה ממתנת של תחילת החזרי ההלוואות של סטודנטים אשר תפגע בהכנסה הפנויה. עודפי החיסכון מתקופת הקורונה ימוצו, מה שצפוי להאט את הגידול בצריכה הפרטית בארה"ב. צפויה עלייה מסוימת באבטלה ממצב של תעסוקה מלאה ב-2023. צפויה עלייה מתונה בלבד באבטלה בשל המחסור בעובדים, גם בשל מגמת הזדקנות האוכלוסיות. מנגד, צפויה התחלת תהליך ההתייעלות ארוך הטווח על ידי שימוש ב-GPT Chat. מנגד, צפויה מדיניות פיסקאלית מרחיבה יחסית, גם בארה"ב וגם במרבית מדינות אירופה, כולל גידול בהוצאות על אנרגיה ירוקה, הוצאות על ביטחון (בעיקר באירופה), הוצאות בגין עידוד התעשייה המקומית ועוד.

בליר מציינים כי לעומת ההתמתנות במדינות המערב, סין צפויה להאיץ את ההתאוששות מתקופת הקורונה ב,2022- גם על ידי הרחבה במדיניות הפיסקאלית. מלחמת אוקראינה-רוסיה תימשך ככל הנראה ללא הכרעה או הסלמה. צפויה פגיעה מסוימת בהספקת סחורות חקלאיות מאוקראינה לעולם.

המלחמה הקרה בין סין לארה"ב תימשך, אך ללא פלישה של סין לטייוואן. סביבה זו תאיץ את תהליך הדה -גלובליזציה בעולם אשר יתרום ללחצי אינפלציה. צפויה שנה קשה עבור שוקי ההון בעולם, זאת כתוצאה מירידה חדה בקצב הצמיחה (או אפילו צמיחה שלילית) ללא הקלה מוניטארית (במרבית השנה). כלומר, תרחיש הסטגפלציה יהפוך להיות מוחשי, מה שיתמוך בירידות בשוקי המניות בעולם. מגמת הירידה בשוקי המניות תומכת בהתחזקות הדולר בעולם ופיחות בשקל, גם מול סל המטבעות.

בניגוד למצב בארה"ב, בישראל קשה יותר להוריד את האינפלציה, בעיקר בגלל שוק הדיור הקשיח. זאת הסיבה שהריבית בישראל תוסיף להיות גבוהה עוד זמן רב לפני שבבנק ישראל ישקלו לשנות כיוון. כך סבורים כלכלני בית ההשקעות פסגות בראשות האסטרטג הראשי אורי גרינפלד.

לדבריהם, לכאורה בנק ישראל יכול להמתין בסבלנות שהאינפלציה תמשיך לרדת, אבל כמו שהנגיד ציין בבירור בהודעה האחרונה שלו, המדיניות של בנק ישראל תלויה לגמרי גם באירועים בסביבה הפוליטית ובהשפעות שלהם על שוק המט"ח. היחלשות השקל מוסיפה ללחצים האינפלציוניים והשווקים לא סתם מתמחרים עוד העלאת ריבית.

בפסגות מוסיפים כי ההודעות האחרונות של חברות הדירוג לא מוסיפות כמובן להרגעת הרוחות. אמנם ההודעות לא היו חריגות כל כך, בטח לא כמו שהכותרות בתקשורת טענו, אבל יש להן משמעות ברורה: ככל שחוסר השקט נמשך כך גם הסיכון של ישראל עולה. אגב, מי שמצפה להפחתת דירוג של ישראל יצטרך כנראה עוד לחכות לא מעט זמן. הורדת דירוג לא תתרחש רק על רקע חוסר השקט אלא כתגובה לפגיעה אמיתית במצבה הפיסקאלי של ישראל. המשך החקיקה עלול להביא למצב כזה דרך פגיעה בענף ההייטק ובהכנסות המדינה ממיסים אבל זה תהליך ארוך שאינו קורה תוך כמה חודשים. לכן, ללא הסכמה בין הצדדים בזמן הקרוב בהחלט תיתכן הפחתה של אופק הדירוג אבל לא של הדירוג עצמו.

באשר לתמונת המצב בארה"ב אומרים כלכלני פסגות כי החלטת הפד בשבוע שעבר להעלות את הריבית היתה כנראה אחת הקלות של הבנק המרכזי האמריקאי בשנה האחרונה. האינפלציה בארה"ב במגמת ירידה ברורה שנובעת לא רק מאפקט הקצה של המדדים הגבוהים של שנה שעברה אלא גם מהאטה לכל רוחב מדד המחירים לצרכן. בהתאם, האינפלציה במדד שירותי הליבה ללא דיור, אותו מדד שהפד סימן כבר לפני כמה חודשים כחשוב ביותר לקביעת המדיניות שלו, ירדה ל-4%. אם ככה אז למה הפד העלה את הריבית? הסיבה העיקרית היא כנראה כי הוא פשוט יכל. השוק תמחר העלאת ריבית בהסתברות של כמעט מאה אחוז וכל צעד אחר של הפד היה מתקבל כהפתעה. בפד מעדיפים לא לגרום סתם להפתעות ומוכנים להעלות את הריבית גם קצת יותר מדי, בטח כשמצב המשק טוב מהצפוי. כעת, נראה שללא הפתעה מיוחדת הפד סיים את העלאות הריבית שלו וימתין מספר חודשים לראות שההאטה בשוק העבודה אכן מתרחשת, כפי שצריך לקרות אחרי כל כך הרבה העלאות ריבית. האטה בשוק העבודה תהיה המסמר האחרון בארון האינפלציה ואם אכן תרחיש זה יתממש הפד יכול להיות מאוד מרוצה מהמדיניות שלו בשנה האחרונה.

בגוש האירו לעומת זאת הבנק המרכזי קצת פחות מרוצה כנראה. העלאת הריבית ביום חמישי האחרון היא כנראה לא האחרונה שכן האינפלציה באירופה עדיין גבוהה מאוד אבל לבנק המרכזי יהיה קשה להמשיך ולהעלות אותה עוד הרבה כשהכלכלה כבר במיתון. ה-ECB נמצא בין הפטיש לסדן וסביר להניח שהלחצים עליו רק ילכו ויתגברו. לגארד טענה כמה וכמה פעמים שהמלחמה באינפלציה תניב לא מעט כאב אבל תהליך כזה הרבה יותר מסובך במציאות מאשר בתיאוריה. ככל שה-ECB ימשיך להעלות את הריבית הלחצים הפוליטיים עליו יתגברו ובגוש האירו לפוליטיקה הבין-מדינית יש תמיד משקל בהחלטות של הבנק המרכזי.

אליעזר גרוס, יו"ר קבוצת 'בסדנו' מפתיע ואומר שההאטה בהייטק בעולם בכלל ובישראל בפרט יצרה הזדמנויות עבור משקיעים שמאמינים בחדשנות הישראלית. קבוצת בסדנו משקיעה במגוון גדול ואקלקטי של סטארט־אפים ישראליים

ההאטה בהייטק, הירידה במספר המשרות הפנויות, והפרסומים לפיהם משקיעי חוץ מעדיפים "לשבת על הגדר" בשל המצב הפוליטי בישראל, יצרו הזדמנויות מעניינות במיוחד עבור משקיעים פרטיים שמאמינים בחדשנות הישראלית.

אליעזר גרוס הוא יו"ר קבוצת ההשקעות 'בסדנו' שמתמקדת בעיקר בחברות הזנק ישראליות ונחשבת כוח עולה באקו־סיסטם המקומי בשל היותה חברה ישראלית-אמריקאית וקשריה ההדוקים בקהילה האורתודוקסית הגדולה של צפון אמריקה. בהתייחס למצב ענף ההייטק בתקופה האחרונה, מפתיע גרוס ואומר כי דווקא מה שנחזה להיראות כעצירת ההשקעות מהווה הזדמנות של ממש עבור משקיעים. אציין שהשתתפתי השבוע בסשן של רשות החדשנות, וזו גם דעתם של הכלכלן הראשי ומנהל הרשות.

"בגלל שיש לנו משרדים בניו יורק, ניו ג'רזי, טורונטו ודובאי, אנחנו יכולים לחוש מהר מאוד את האווירה בקרב המשקיעים ובעיקר בקרב הלקוחות הפוטנציאליים של החדשנות הישראלית. בתקופה האחרונה אנחנו עדים להתעוררות בקרב משקיעים בעיקר בארץ אבל גם בחו"ל. יותר ויותר מתעניינים בהזדמנויות השקעה שנוצרו בתקופה האחרונה".

אליעזר גרוס עם מומחה הפטנטים ד"ר אילן כהן

מה לדעתך הסיבה לכך ואיך זה מתיישב עם הידיעות על האטה בענף?

"נתחיל מהסוף. אולי יש האטה שנובעת מאי הוודאות הכלכלית בעולם בעקבות האינפלציה, המצב הגיאופוליטי באירופה ותום עידן הכסף הזול. אבל מצד שני, שמענו באחרונה על כמה וכמה אקזיטים ענקיים. שמענו על השקעת ענק של אינטל בישראל. והכי חשוב, מנקודת המבט של המשקיעים יש כאן הזדמנות נפלאה. סטארט־אפים שתמחרו את עצמם ביוקר, מוכנים ללכת לקראת המשקיעים. זו מגמה שיכולה להתהפך בכל רגע כפי שכבר ראינו בעבר".

אותם משקיעים הם משקיעי חוץ או משקיעים ישראליים?

"ההתעניינות מקומית ובינלאומית. אבל עבור משקיעים ישראליים זו תקופה משתלמת יותר כי כשהשקל מתחזק הם "קונים" יותר השקעה בפחות כסף. השקעות בהייטק הן השקעות דולריות…"

חייבים לציין שעיון קצר בפורטפוליו של קבוצת בסדנו מגלה מגוון מרשים במיוחד של חברות הזנק ישראליות בשלבים שונים של חייהם העסקיים. תמצאו שם חברות ביו־טק, אגרו־טק, פרופ־טק, פארמה־טק, פינ־טק וכמעט כל תחום שמסתיים איכשהו באותיות Tech.

אחת החברות הבולטות בקבוצת בסדנו היא 'אורבן אירונאוטיקס' שמפתחת טכנולוגיה למטוסים "בגודל מכונית" שיספקו תחבורה בטוחה ומהירה בשטחים אורבאניים וכבר נמצאת בשיתופי פעולה עם ענקיות תעשייה ותעופה דוגמת בואינג האמריקאית והתעשייה האווירית הישראלית.

"אחד היתרונות הגדולים של קבוצת בסדנו הוא עובדת היותה קבוצת השקעות אמריקאית-ישראלית עם ותק של יותר מעשר שנים ואלפי משקיעים ועוקבים. העובדה שהקבוצה כוללת הרבה חברות הזנק ישראליות הביאה לכך שהיא נחשבת גורם בעל נוכחות משמעותית באקו־סיסטם הישראלי. בנוסף, המומחיות של בסדנו בהשקעות הייטק לצד ההיכרות הצמודה עם עולמות הנדל"ן והמסחר שמהם אנו מגיעים, מעניקה לנו נקודת מבט פנוראמית שיכולה להביא תועלת רבה למשקיעים, במיוחד בנקודת הזמן הנוכחית שהיא תקופה מאתגרת ללא ספק", אומר יו"ר הקבוצה, אליעזר גרוס.

נחזור רגע לעניין המטבע והקשר שלו למשקיעים. איזו משמעות יש לעליית שער השקל?

כנס העשור של בסדנו בהשתתפות מאות משקיעים ועוקבים

אליעזר גרוס: "שקל חזק פירושו יותר תמורה עבור ההשקעה. אתן דוגמה. נניח שכל יחידת השקעה שאני קונה מעניקה לי אחד חלקי אלף מניה. היות ושער המניות נקוב דולר הרי כשהשקל מתחזק אני מקבל יותר חלקי מניה תמורת הכסף שלי".

בבסדנו אומרים שמודל ההשקעה שונה מקרנות השקעה רבות. "מודל ההשקעה שלנו מותאם לאופיו של המשקיע החרדי. המשקיע החרדי הוא לרוב משפחה שמבקשת ליצור הון לחתונות הילדים. כך שטווח ההשקעה לא מאוד ארוך ורמת הסיכון לא מאוד גבוהה. כפועל יוצא שאנחנו נכנסים להשקעה בדרך כלל בשלבים מאוד מוקדמים. לעיתים אפילו בשלב פרה־סיד (Pre-seed) ולא תמיד מחכים לאקזיט אלא מממשים חלקית בשלבי גיוס מתקדמים כמו ראונד A או B כשלתמונה נכנסות קרנות הון סיכון גדולות. הגישה הזאת מאפשרת לנו לתת למשקיע יותר ביטחון ופחות סיכונים".

דבר נוסף שמאפיין את בסדנו ומבדל אותה מבתי השקעות רבים, היא המעורבות הפעילה בחייהן של החברות בהן היא משקיעה. מסתבר שהשלוחות שקבוצת בסדנו מחזיקה בבירות כלכליות דוגמת ניו־יורק, טורונטו ודובאי, נועדו לפרוץ דרך עבור חברות בקבוצה ולהעניק להן גישה לשווקים חדשים ובינלאומיים. כך למשל, קרן 'בילט־אפ' מבית בסדנו שמתמחה בחברות פרופ־טק יצרה שיתוף פעולה עם חברות בנייה ענקיות, וביניהם 'אמאר' שהיא חברת הבנייה הגדולה ביותר באמירויות, שהחליטה להטמיע את הטכנולוגיות הישראליות בכל הפרויקטים שלה. אמאר היא גם החברה שבנתה את הבורג' ח'ליפה שהוא נכון להיום המגדל הכי גבוה בעולם.

אליעזר גרוס הוא איש עסקים שצבר ניסיון רב מאוד בזיהוי הזדמנויות עסקיות בענף המכרזים בעיקר בארצות הברית. את קבוצת בסדנו הקים לפני למעלה מעשור והיא נחשבת היום לקבוצת ההשקעות הצומחת ביותר בציבור החרדי. לבסדנו מגיעות מידי שנה מאות בקשות למימון בשלבי גיוס שונים. שאלנו את אליעזר גרוס כיצד מחליטים במי להשקיע ובמי לא.

בחנוכת משרדי בסדנו בבני ברק

"בראש ובראשונה אנחנו פועלים לפי ההלכה והאתיקה. לעולם לא נשקיע בנשק או בקנאביס גם אם הוא חוקי. ברור שאין מה לדבר על השקעות בהימורים וגיימינג. כל סטארט־אפ שפונה אלינו ועומד בתנאי הסף נבדק על־ידי אנשי מקצוע מהשורה הראשונה. יש לנו ועדת השקעות עם אנשי פיננסים, משפטנים, אנשי שיווק, מהנדסים וטכנולוגים. ועוד משהו: אנחנו לא מציעים לעוקבים שלנו השקעה שלא השקענו בה קודם בעצמנו".

אם אתם שואלים את עצמכם איך עושים מלימון לימונדה, ייתכן שדבריו של אליעזר גרוס הם התשובה לכך. דווקא בתקופה בה נדמה שההייטק הישראלי נכנס להאטה, יש מי שרואה בכך הזדמנות להשקעה.

למידע נוסף לחצו כאן