שוק דירות היוקרה בהאטה משמעותית בשלוש השנים האחרונות. שוק דירות היוקרה אמנם מהווה נתח קטן משוק הדירות בכלל, אבל בהיקף הכספי הוא כמובן משמעותי. אחרי שנשברו שיאים במחירי דירות היוקרה (מאותית מיליונים !) הגיעו שנים קשות יחסית – קשה לדבר על מחירי דירות יוקרה ועל מגמה במחירים האלו, כי אחרי הכל, אין באמת דירות זהות, ולא ניתן להשוות דירה לדירה, אבל אפשר לדבר בבירור על האטה.

לפני כשלושהיקף מכירות דירות יוקרה (מעל 5 מיליון שקל)  היה כ-2 אלפים בשנה.  השנה זה צפוי להיות כ-600-700 דירות, כאשר בדירות יקרות – מעל 10 מיליון שקל, מדובר בעשרות דירות לעומת 400 לפני כשלוש משנים.

ההאטה הגדולה היא בת"א – מרכז דירות היוקרה. עם זאת, צריך להסתכל בפרספקטיבה ארוכה יותר – אם משווים את המצב הנוכחי למצב לפני עשור, מבינים שמדובר בגידול משמעותי, ובעיקר לומדים ששוק דירות היוקרה מאוד תנודתי – יש גלים של ביקושים וירידה בביקושים. לפני כשלוש שנים במקביל לבנייה יוקרתית באזור תל אביב , היקף המכירות עלה ושימש גם לעשירי הארץ וגם לרכישות של תושבים זרים. הביקוש נסגר, ועכשיו מחכים – "לעשירים נוספים". זה יגיע, זו רק שאלה של זמן.

שוק דירות היוקרה גן סובל בעקיפין מהידוק רגולציה על העברת כספים לארץ. בעבר, הלא רחוק, היו רוכשים דירה גם במזומנים. עולים חדשים היו משלמים במזוודות מלאות דולרים. בשנים האחרונות, הרגולציה על העברת כספים הוחמרה. יש פיקוח צמוד על העברת כספים מעל סכום מסויים, מחשש להלבנת כספים. ולכן, זרים כבר לא יכולים להעביר כספים בקלות, הם צריכים לדווח על מקור הכסף. יש כאלו (ולא מעט) שלא רוצים לעשות זאת.

השפעה נוספת על שוק דירות היוקרה היא השקל החזק – במשך תקופה ארוכה מאוד השקל התחזק בעבקיות לעומת הדולר, האירו ומטבעות זרים נוספים. התחזקות השקל בעצם ייקרה את מחירי הדירות (הנקובות בשקלים). כך שמחירי דירות היוקרה הלכו ועלו גם בהשוואה עולמית. השנה זה אחרת – השקל דווקא נחלש, ועדיין, אין התאוששות בשוק דירות היוקרה.


 

 

פייטון המפתחת שנאים פלאנרים וקונבנציונליים מדווחת על רווח של 5.1 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה לעומת רווח של 1.9 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2017. ההכנסות הסתכמו ב-22 מיליון דולר לעומת 14.7 מיליון דולר במחצית המקבילה – השיפור הזה – גידול של 53% במכירות מיוחס לעייה בנפח פעילות של פרוייקטים קיימים.

הרווח גולמי של הקבוצה במחצית הראשונה של שנת 2018 הסתכם בסך 9.8  מיליון דולר – שיעור של 44%, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד בה הסתכם הרווח הגולמי בסך 5.6 מיליון דולר – שיעור של 39%. הגידול ברווחיות הגולמית של הקבוצה הושפע בין היתר מתמהיל מוצרים שונה, ממקורות יצור שונים ומתהליכי ייעול שבוצעו כחלק מההערכות הקבוצה לגידול בנפח פעילותה.

הוצאות פיתוח – אסטרטגיית המו"פ של הקבוצה מכוונת לשמירה על הובלה טכנולוגית. מחלקת המו"פ פועלת בשיתוף עם מחלקות המו"פ של מובילי הטכנולוגיה העולמית, ויחד הם מגדירים את הצרכים הטכנולוגיים עתידיים. הוצאות הפיתוח מבוססות בעיקר על עלות שעות עבודת פיתוח. במחצית הראשונה של שנת 2018 הסתכמו הוצאות הפיתוח בכ- 719 אלפי דולר לעומת כ- 613 אלפי דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול מוסבר  בעיקר על ידי גידול בעלויות העבודה של מחלקת הפיתוח וזאת גם כתוצאה מתיסוף השקל ביחס לדולר אשר יוצר עלייה בהוצאות שיקליות אלו כאשר הן מדווחות בדולר.

צבר ההזמנות של החברה מסתכם ב-25.3 מיליון דולר לעומת 16.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

 

מנדלסון תשתיות מדווחת על רווח של 6.6 מיליון שקל ברבעון השני של השנה על הכנסות בסך 205 מיליון שקל, לעומת רווח בסך של 4 מיליון שקל על הכנסות של 186 מיליון שקל ברבעון השני בשנה הקודמת. הגידול בפעילות ברבעון היתה בכל תחומי הפעילות של החברה – בתחום הבניה והאינסטלציה, בתחום התשתיות ובתחום התעשיה ומיזוג אוויר נרשמו עליות במכירות בסך של כ- 2.7 מיליון שקל, 3.7 מיליון שקל וכ- 8.3 מיליון שקל, בהתאמה.

תוצאות הפעילות של הקבוצה מראות על המשך צמיחה במרבית תחומי הפעילות של הקבוצה, הן ברבעון השני של השנה והן בתקופה המצטברת, לעומת התקופות המקבילות אשתקד. הרווח הנקי של הקבוצה ברבעון השני ובששת החודשים הראשונים של השנה היה גבוה משמעותית בהשוואה לתקופות המקבילות אשתקד. בהתאם, חל גידול ברווח המיוחס לבעלי המניות של החברה לעומת התקופות המקבילות אשתקד.

ה- EBITDA של הקבוצה ברבעון השני ובששת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו לכ-13 מיליון שקל וכ-33 מיליון שקל, בהתאמה. שיפור של 8% ו-5% בהתאמה, לעומת התקופות המקבילות אשתקד.

עלת השליטה במנדלסון תשתיות הוא עודד פלר שמחזיק בחברה דרך אמיליה פיתוח שבשליטתו (חברה שנסחרת בבורסה). פלר רכש בחודשים האחרונים מניות של אמיליה בשוק (דרך אמיליה פיתוח) בסך של כ-6 מיליון שקל.

פלר,  השלים בפברואר 2016 את רכישת השליטה בחברת מנדלסון תמורת 100 מיליון שקל (רכישת כ-50% מהון המניות). מאז שווי החברה עלה ושווי ההחזקה בהתאמה הוכפל לכ-200 מיליון שקל.

מנדלסון מתמחה בייבוא, שיווק והפצה של מוצרי  הולכת זורמים, והי פועלת בשלושה תחומים – בנייה ואינסטלציה, תשתיות, ותעשייה ומיזוג אוויר

דונלד טראמפ תומך בביטול שיטת הדיווח הרבעונית של דוחות כספיים. הטענה של טראמפ שהמהלך של ביטול דוחות רבעוניים ייתן דחיפה לעסקים וכתוצאה מכך יביא ליצירת משרות. מה הקשר? ממש לא ברור.

In speaking with some of the world’s top business leaders I asked what it is that would make business (jobs) even better in the U.S. “Stop quarterly reporting & go to a six month system,” said one. That would allow greater flexibility & save money. I have asked the SEC to study!

בציוץ כתב טראמפ: "בשיחה עם כמה מהמנהיגים העסקיים המובילים בעולם שאלתי מהו הדבר שיהפוך את העסקים בארה"ב לטובים עוד יותר. 'עצור את הדיווח הרבעוני ועבור לשיטה של שישה חודשים', אמר אחד מהם. הדבר יאפשר גמישות רבה יותר ויחסוך כסף. ביקשתי מרשות ני"ע ללמוד את הנושא!".

מנכ"לים מתלוננים לעתים קרובות על התהליך שבו חברות מנסות לעמוד בציפיות שמציבים האנליסטים של וול סטריט, ועל התנודות בשוק שנובעות מכך.אבל שוכחים להגיד שזה טוב ואפילו מצויין למשקיעים ולבורסות. מה עדיף – חוסר שקיפות וחוסר רלבנטיות של הדוחות הכספיים?

 

קבוצת גאון מדווחת על הכנסות בסך של כ-113.3 מיליון שקל, לעומת כ-112.1 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. העלייה נובעת בעיקרה (עלייה של כ-4%) ממגזר תשתיות ותעשייה, אשר קוזז מפעילויות אחרות.

 ביוני 2018 מכרה גאון את אחזקותיה בבמצרפלס אגודה שיתופית חקלאית בע"מ לקיבוץ מצר, תמורת כ-43.5 מיליון שקל. בעקבות המכירה רשמה גאון  רווח של כ-4.1 מיליון שקל מהעיסקה.

הרווח הנקי של הקבוצה הסתכם בכ-7.3 מיליון שקל (הרווח המיוחס לבעלי המניות הינו כ-7.6 מיליון שקל), לעומת סך של כ-2.9 מיליון שקל (מתוכם כ-2.2 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) ברבעון המקביל ב-2017. בגאון מציינים כי בקיזוז מצרפלס הסתכם הרווח ברבעון השני של 2018 ב-3.2 מיליון שקל, מול רווח של 1.8 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017, גידול של כ-78%.

שיפור ברווחיות במגזר התשתיות והתעשייה הביא לשיפור ברווח הגולמי שעלה בכ-7.4% לסך של כ-18.6 מיליון שקל, לעומת כ-17.3 ברבעון המקביל ב-2017. שיעור הרווח הגולמי מההכנסות עלה לכ-16.4%, לעומת שיעור של כ-15.5%.

הרווח התפעולי ברבעון זינק לסך של כ-6.2 מיליון שקל, לעומת סך של כ-2.7 מיליון שקל. העלייה בעיקרה נובעת מרווח הון שנרשם ממימוש ההשקעה במצרפלס.

החברה תחלק דיבידנד בסך של כ-50 מיליון שקל או  1.06 שקל למניה.

בגאון מעריכים כי העתקת מפעל החברה לאזור נאות חובב לבהשקעה כוללת של כ-200 מיליון שקל יביא להתייעלות ויאפשר הגדלת מכירות החברה ב-25-35 מיליון שקל, וכן יביא לגידול של 15-20  מיליון שקל ב-EBITDA השנתי של החברה.

גיא רגב, מנכ"ל קבוצת גאו אמר לאחר פירסום הדו"ח: "אנחנו מסכמים את הרבעון השני לשנת 2018 עם שיפור בהכנסות, ברווח הגולמי ובשורה התחתונה. בהתאם לאסטרטגייה של הקבוצה, במהלך הרבעון מימשנו את אחזקת המיעוט שהייתה לנו בחברת מצרפלס, ואנחנו פועלים במרץ לקידום העתקת מפעל הפלדה לנאות חובב, מהלך שלהערכתנו יבטיח את חוסנה של הקבוצה לטווח הארוך, ויאפשר להגדיל משמעותית את הרווחיות התפעולית. כמו כן, אנו ממשיכים לפעול מול מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה הרלוונטים לטובת תיקון תקנות העדפת תוצרת הארץ המעניקות העדפה לתוצרת כחול-לבן, מתוך החשיבות לחזק את התעשייה הישראלית המקומית.

בפעילות השוטפת הצגנו ברבעון השני גידול בהכנסות מגזר התשתיות והתעשיה לעומת 2017 וגם ברווחיות המגזר, גידול שתרם לשיפור ברווח הגולמי הכללי ובשיעורו."

קבוצת גאון הינה החברה המובילה את תחום תשתיות המים והזורמים בישראל, ופועלת בשלוש חטיבות שוק סקטוריאליות: חטיבת התשתיות והתעשיה – הפונה בעיקרה ללקוחות בתחום התשתיות, המים והגז. לחטיבה מגוון מוצרים בצנרת בקטרים גדולים ואביזרי פלדה, צנרת פלסטיק ומגופים; חטיבת מערכות בנין – הפונה בעיקרה ללקוחות בתחומי האינסטלציה, כיבוי האש ומיזוג האוויר. לחטיבה מגוון מוצרי פלסטיק ומגופים למערכות בתוך הבניין; חטיבת מערכות בקרה ומדידה –  הרכבה, הפצה ושיווק של מדי מים ובקרה לתאגידי מים, רשויות מקומיות ואחרים.

סאני המייבאת מוצרי סמסונג מדווחת כי ברבעון השני ירדו ההכנסות ל-254.7 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות בסך 315.6 מיליון שקל ברבעון השני של 2017. הירידה בהכנסות, מסבירים בחברה מיוחסת למכירות חליפים ואביזרים וממועדי השקות שונים לסדרת Galaxy .

מכשיר הדגל של החברה, Galaxy S9, הושק באמצע חודש מרץ 2018, ויבוא לידי ביטוי, סבורה הנהלת החברה,  לאורך הרבעונים הקרובים. ההכנסות המחצית הראשונה של 2018 הסתכמו ב-530.5 מיליון שקל, כך שגם ביחס לרבעון הראשון מדובר על ירידה משמעותית בהכנסות – כ-8%.

 

ה-EBITDA ברבעון השני הסתכם בכ-21 מיליון שקל, ירידה משמעותית ביחס לרבעון מקביל וביחס לרבעון קודם – ברבעון מקביל האבידה היה באזור 30 מיליון שקל וברבעון קודם כ-24 מיליון שקל.

הרווח הנקי דווקא עלה ל-17 מיליון שקל, לעומת 14.4 מיליון ברבעון המקביל – עלייה של כ-18%. השיפור ברווח מסבירה החברה, מיוחס לניהול הון קפדני, הקטנת הוצאות המימון בגין הפרשי שער חליפין והכנסה בגין עסקאות אקדמה. הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2018 הסתכם בכ-31.8 מיליון שקל. משמע הרווח ברבעון השני עולה משמעותית על הרווח ברבעון הראשון.

משה פרי, מנכ"ל סאני תקשורת סלולרית אמר במקביל לפרסום הדוחות: "במהלך הרבעון השני המשכנו לשמור על הובלת השוק עם נתח שוק של כ-48% והרחבנו את ערוצי המכירה שלנו באמצעות פתיחתן של שתי חנויות נוספות בקניון עזריאלי תל אביב ובקניון שבעת הכוכבים בהרצליה, אשר יחזקו עוד יותר את רשת המכירה של סאני ויבטיחו את המובילות שלנו בענף. כמו כן המשכנו ביישום תוכנית ההתייעלות שלנו המצמצמת את בסיס העלויות לצד הפחתת החוב נטו שלנו."

"אנו מצפים להשקות המוצרים הקרובות ובטוחים כי אלו יביאו בשורה משמעותית אשר תתבטא  בתוצאות הפיננסיות של החברה. השקת ה- Note 9 צפויה בתחילת ספטמבר וכבר כעת אנו עדים לביקושים ערים למכשיר זה, אשר צפוי להיות המכשיר העוצמתי ביותר שהושק אי פעם על ידי סמסונג. לצד ה-Note 9 , ה- Galaxy Jצפוי לחזק את כוחנו בקטגוריית מחירי הביניים ולסייע להגדלת נתח השוק על חשבון היבואנים האחרים."

"בנוסף, נבחרנו לאחרונה על ידי סמסונג להפיץ ולתמוך בשוק התקני האחסון (SSD) המוביל של סמסונג, ובכלל זה רכיבים לשוק המחשוב האישי ומחשוב הענן. כמו כן אנו בוחנים התרחבות גם  לתחום האודיו כיבואן ומפיץ מוביל של חברת AKG הידועה במוצריה האיכותיים, דבר שאנו מאמינים שישיא לנו ערך בהמשך."

אנרג'יאן בעלת המאגרים כריש ותנין, שמניותיה נסחרות בבורסה בלונדון מדווחת על תוצאות של הניתוח הגאולוגי בחמשת הבלוקים הימיים החדשים שלה בישראל.  בשדות החדשים, כך עולה מהניתוח הגיאולוגי, קיים פוטנציאל ל-126 BCM גז טבעי. כמו כן, הפוטנציאל של השדות הקיימים של החברה, כריש ותנין, עלה ב-86 BCM נוספים ל-154 BCM.

הניתוח הגאולוגי בוצע על ידי חברת NSAI, שעשתה גם את הניתוחים בתמר ולוויתן ומאגרים נוספים באזור. מדובר בניתוח ראשוני כשלאחר  ביצוע קידוח אקספלורציה ניתן להעריך ברמת סבירות גבוה יותר את כמויות הגז הקיימות בבלוקים.  מעבר לכך, החברה לא מסרה את רמת הדיוק והסבירות של הממצאים.

אנרג'יאן זכתה ברישיונות חיפוש בבלוקים 12, 21, 22, 23 ו-31, שנמצאים בקרבת המאגרים כריש ותנין לפני כחצי שנה  במסגרת מכרז של משרד האנרגיה. הנכסים הגדולים שלה בשלב זה הם כריש ותנין.

מנכ"ל החברה, מתיאס ריגס, אמר על רקע התוצאות: "אנו שמחים כי המעריך החיצוני  זיהה פוטנציאל של 7.5 Tcf גז טבעי על השטח הישראלי שלנו עם הסתברות גבוהה מאוד להצלחה – לגביה יש לנו מחויבות המותנית בקידוחי אקספלורציה. התוצאה עולה בקנה אחד עם השקפתה של אנרג'אן שיש לנו תיק נכסים המכיל מספר אטרקטיבי של משאבים בקירבת השדות כריש ותנין".

לאנרג'יאן 13 רישיונות חיפוש בעולם, מתוכם 8 בישראל.

 

גיל דטנר, אנליסט תקשורת וקמעונאות בלאומי שוקי הון, אינו חוזה תשואה עודפת מהשקעה במניות חברות הסלולר ומותיר המלצת "משקל שוק" לסלקום. דטנר מסביר כי למרות שהתוצאות בשתי חברות הסלולר היו פחות קשות מהחששות שעלו עקב כניסת אקספון לשוק ולמרות ההערכה שה-newsflow בשוק הסלולר מראה סימנים של שיפור,אין עדיין תנאים לשיפור בשוק הסלולר בטווח הנראה לעין ושלהחזרים מעולם הנייח ייקחו עוד זמן רב להגיע.

דטנר אומר כי התוצאות של סלקום לא עמדו בציפיות של כלכלני בנק לאומי, ומציין כי ה-EBITDA המותאם של סלקום היה נמוך מזה של פרטנר ברבעון, 159 מ שקל מול 179 מיליון שקל, וזה בזמן שפעילות הטלוויזיה של פרטנר הפסדית, וזו של סלקום כבר רווחית.

דטנר אומר כי נראה כי הביצועים של סלקום בשוק הסלולר בתקופה האחרונה נחותים בהשוואה לפרטנר ופלאפון, אולם לא ברור לגמרי ממה הפער נובע. להערכת דטנר צפויה סלקום ליהנות מגידול של הכנסות בשנים הקרובות מהסכמי שיתוף רשת עם גולן טלקום ואקספון. ההכנסות של סלקום  מתתחום שירותי סלולר ירדו ב-9.8% על רקע התחרות בשוק, שהתעצמה נוכח כניסת אקספון. מספר המנויים ירד ב-13 אלף, וה-ARPU נותר ללא שינוי בהשוואה לרבעון הקודם, כאשר בדרך כלל הרבעון השני נהנה משיפור ב-ARPU כתוצאה מעונתיות.

בהתייחסו לתחום התקשורת הנייחת כותב דטנר בסקירתו כי המכירות בשירותים גדלו 2.7%, שיעור צמיחה נמוך בהשוואה לשיעור ממוצע של כ-10% בארבעת הרבעונים הקודמים (בעצם מדובר על ירידה קטנה בהשוואה לרבעון הקודם). החברה דיווחה על תוספת של 11 אלך מנויים חדשים בטלוויזיה, כאשר מדובר בירידה שלישית ברציפות במספר המצטרפים לשירות.

עלות המכר עמדה על 675 מיליון שקל, גידול של 1.5% בהשוואה לרבעון המקביל. החברה הסבירה את הגידול על ידי הוצאות שקשורות לפעילות הטלוויזיה שלה, הפרשי התחשבנות עם גולן טלקום, ומעדכון בהפרשות בגין הליכים משפטיים.

הוצאות התפעול עמדו על 238 מיליון שקל, עלייה של 31 מיליון שקל בהשוואה לרבעון המקביל.  החברה כותבת שרוב הגידול נבע מהוצאות פחת והפחתות עקב יישום תקן IFRS 15. אולם, מדובר בגידול של 15 מיליון שקל בהשוואה לרבעון הקודם, קפיצה שלא מוסברת על ידי שינוי חשבונאי.

החברה דיווחה על הוצאה של 26 מיליון שקל בגין תכנית פרישה מרצון של 200 עובדים, כאשר היא צפויה ליהנות מחסכון בהוצאות החל מהרבעון השלישי.

למרות הדוחות החלשים, נראה לנו כי המשקיעים יתמקדו בהסכם של סלקום לרכישת 70% מ-IBC, מיזם האינטרנט בסיבים אופטיים, מהלך אשר צפוי להאיץ משמעותית את התכניות שלה בעולם הנייח.

לאומי על פרטנר – יש גם נקודות טובות

 

דוחות מאכזבים לאלביט. אלביט מערכות מדווחת על עלייה של 9% בהכנסות  הרבעון השני של השנה, אך על ירידה של 16% ברווח המתואם.

הכנסות החברה הסתכמו ב-892.2 מיליון דולר, לעומת הכנסות של כ-818.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. צבר ההזמנות לסוף הרבעון עומד על 8.1 מיליארד דולר.

הרווח הסתכם ב-57.5 מיליון דולר (6.5% מסך ההכנסות), לעומת כ-68.8 מיליון דולר (8.4% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

הרווחיות הגולמית והתפעולית של החברה נשחקה ומסבירה את הירידה ברווח למרות גידול בהכנסות.

במהלך הרבעון הכירה החברה ברווח חד פעמי – 45.4 מליון דולר. מדובר ברווח משינוי בשיעור החזקה, כתוצאה מהשקעה של צד שלישי, ב-2 חברות בת בתחומי הסייבר והמכשור הרפואי.

 

בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות אמר במקביל לפרסום הדוחות: "אנחנו שבעי רצון מהגידול של 9% בהכנסות הרבעון השני, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ומהשמירה על צמיחה של 10%, בחישוב שנתי, בצבר ההזמנות. ברבעון זה באופן ספציפי אנו רואים את הפירות של ההשקעה שביצענו בסייברביט, כאשר כחלק מהאסטרטגיה שלנו לתמוך את פעילותנו בתחומים אזרחיים באמצעות שותפויות עם משקיעים אסטרטגים, משקיע חיצוני השקיע בסייברביט סך של 30 מיליון דולר ואנחנו מאמינים שסייברביט תמשיך לפתח את עסקיה ביחד עם השותף החדש."

 

"בנוסף, אנו ממשיכים באסטרטגיה שלנו לחזק את הצמיחה האורגנית באמצעות רכישות. תוצאות הרבעון הזה כוללות לראשונה את אלו של  Universal Avionics Systems, חברה שרכשנו ופעילה בתחום התעופה האזרחית. רכישה זו היא חלק מהאסטרטגיה שלנו לחזק את הנוכחות שלנו בתחום עסקי זה. אנחנו מאמינים שהסינרגיה החזקה שייצור הפורטפוליו המשולב שלנו, תיצור עבורנו הזדמנויות צמיחה נוספות.

אירונאוטיקס דחתה את ההצעה  לרכישתה שהגישה רפאל יחד עם אביחי סטולרו. השניים הציעו לשלם 430 מיליון שקל תמורת החברה.

אירונאוטיקס מסבירה את הסירוב בכך שסכום ההצעה נמוך מדי ואינו מבטא את שווי החברה. אגב, לפני שנה, כשהחברה יצאה להנפקה היא הוערכה ב-1 מיליארד שקל.

אירונאוטיקס נשלטת בידי – KCPS, וויולה ובראשית ומתמחה הפיתוח ויצור של כלי טייס בלתי מאוישים. רפאל מעוניינת להיכנס בצורה מסיבית לתחום הכלי טיס הלא מאוישים  ורכישת אירונאוטיקס היא בהחלט דרך לעשות זאת.

בין רפאל לאירונאוטיקס מתקיים שיתוף-פעולה במסרת מספר מיזמים, ושתי החברות מחזיקות במשותף את חברת קונטרופ שצומחת מדי שנה ושווה על פי ההערכות קרוב ל-500 מיליון שקל.

טלרד נטוורקס מדווחת על ירידה בהכנסות וברווחיות כתוצאה מהאטה במכירות בצפון אמריקה.

ההכנסות של טלרד ברבעון השני הסתכמו בכ-34.3 מיליון דולר, לעומת כ-36.1 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח הנקי ירד ברבעון השני בכ-45% ל-845 אלף דולר, לעומת רווח של כ-1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

ההכנסות בתחום תשתיות תקשורת ו-IT הסתכמו ברבעון השני בכ-18.8 מיליון דולר, לעומת כ-19.1 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

ההכנסות בתחום המוצרים, הפתרונות והשירותים למפעילי תקשורת בכ-15.4 מיליון דולר, לעומת כ-17 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח התפעולי הסתכם בכ-1.6 מיליון דולר, לעומת כ-2 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2017.

ה-EBITDA הסתכם בכ-2.4 מיליון דולר, לעומת כ-3 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

מהחברה נמסר כי נכן לסיום הרבעון צבר ההזמנות מלקוחות בשני תחומי הפעילות עומד על כ-79.2 מיליון דולר, לעומת צבר הזמנות שעמד על כ-59.6 מיליון דולר בסוף 2017 ולעומת צבר הזמנות של כ-61.1 מיליון דולר נכון בסוף הרבעון המקביל ב-2017.

 ביולי 2017 דיווחה החברה כי מגלקום, חברה בת של החברה, זכתה במכרז של עיריית הרצליה, המוערך בכ-11 מיליון שקל. המכרז הוא לאספקה, התקנה, הפעלה ותחזוקה של מערכות טלוויזיה במעגל סגור, מערכות שליטה ובקרה, פריסת תשתיות תקשורת וסיבים אופטיים במסגרת פרוייקט "עיר חכמה".  באותו החודש חתמה מגלקום גם על הסכם עם משרד הביטחון לביצוע עבודות אספקה, התקנה ותחזוקת תשתיות תקשורת נתונים בבסיסי צה"ל, בהיקף של כ-60 מיליון שקל לשנה.

רן בוקשפן, מנכ"ל טלרד נטוורקס אמר לאחר פרסום הדו"חות: "הפעילות של טלרד בישראל ובדרום אמריקה רווחית וצומחת, ומנגד התוצאות של המחצית הראשונה לשנת 2018 מושפעות לרעה מההאטה במכירות בצפון אמריקה בתחום המוצרים, פתרונות ושירותים למפעילי תקשורת. ההאטה נובעת בעיקר כתוצאה מעיכובים בסיום תכנית הקצאת התדרים החדשה אך גם מהתגברות התחרות בתחום זה בארה"ב. במקביל יש בתחום זה באפריקה ובאירופה צמיחה ואנחנו מתמודדים על מספר פרויקטים בהיקף משמעותי. לדוגמא, לאחרונה זכינו בפרויקט בצ'כיה לפרישת רשת תקשורת." בוקשפן המשיך ואמר כי "אנו עדים להמשך התרחבות בפעילות בתחום תשתיות התקשורת וה-IT בישראל, ולאחרונה דיווחנו על זכיה בפרויקטים משמעותיים, ביניהם הסכם עם משרד הביטחון והקמת מערכת 'עיר חכמה' בהרצליה. בדרום אמריקה אנו נמצאים בתנופה בפעילות וברבעון השני החברה החלה בביצוע פרויקט תחזוקה למשך תקופה של 3 שנים עבור מפעיל תקשורת גדול בצ'ילה."

בוקשפן הוסיף כי: "במהלך התקופה המשיכה החברה ביישום תהליך התייעלות בתחום המוצרים וזאת בעיקר בשל ההאטה בארה"ב, כאשר עיקר ההתייעלות כללה צמצום מצבת כוח אדם במטרה להתאים את מבנה ההוצאות ולשפר את הרווחיות. מהלך זה יביא להקטנת הוצאות החברה בכ-4 מיליון דולר בשנה הקרובה".

טלרד פועלת בשני מגזרי פעילות עיקריים – אספקת פתרונות ושירותים למפעילי תקשורת בכ-80 מדינות בעולם, וכן בתחום של הקמת תשתיות תקשורת ו-IT בישראל לכ -1,000 לקוחות.

בנק הפועלים, המנוהל על ידי אריק פינטו,  הרוויח 920 מיליון שקל ברבעון השני –  הרווח גבוה ב-13%  מהרבעון  השני של 2017. בכך המשיך הבנק את שרשרת הדיווחים הטובים של הבנקים שהשנה צפויים לדווח על רווחי שיא.

בפעילות המסחר רשם פועלים הכנסות מימון שאינן מריבית של  כ-361 מיליון שקל, עלייה של מעל ל-100% לעומת הרבעון המקביל ב-2017. ההפרשות להפסדי אשראי הסתכמו בכ-90 מיליון  שקל לעומת כ-138 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2017.

בפעילות האשראי, צמחו הכנסות המימון במעל ל-6% כתוצאה מהפרשי הצמדה למדד והסתכמו בכ-2.2 מיליארד שקל. ההכנסות מעמלות הסתכמו בכ-878 מיליון שקל, עליה של כ-4.5%.

תיק האשראי של הבנק עמד בסיום הרבעון על 272 מיליארד שקל.

בנק פועלים הודיע כי לא יחלק דיבידנד בגין רווחי הרבעון על רקע החקירה המתנהלת על ידי רשויות החוק האמריקאיות. מדיניות הדיבידנד של הבנק קובעת חלוקה של 40% מהרווח.

התשואה על ההון של בנק הפועלים עומדת על 10.5% – תשואה מרשימה , ולא מדובר בתשואה חריגה רווחיות הבנקים בשנה האחרונה עלתה משמעותית – הם מרוויחים והציבור מפסיד!

נזכיר כי לאחרונה  דיווח בנק מזרחי טפחות כי קיבל דרישה לתשלום של 342 מיליון דולר בגין החקירה הרגולטורית המתנהלת בארה"ב. הבנק דחה את הדרישה וטען כי הסכום הראוי הוא שולי ביחס לדרישה האמריקנית. על רקע זה עלה חשש כי בנק מזרחי עלול להיקלע לעימות מול הרגולטור האמריקני ומניית מזרחי טפחות איבדה כ-10% בשבוע וגררה את סקטור הבנקאות לירידות, אם כי מאז ועל רקע הדוחות הטובים מניות הבנקים חזרו לעלות.

מכפילי ההון של הבנקים כיום הם סביב 1, כאשר מזרחי לאור מיקוד בתחום הנדל"ן ורווחיותו נסחר במכפיל הון שעולה על 1.

דיסקונט שנחשב עד לאחרונה לבנק הלא יעיל במערכת, הצליח בשנה האחרונה להתייעל ובהתאמה הרווחים עלו (הרחבה כאן)