גילת רשתות לוויין, הנשלטת על ידי קרן פימי, דיווחה על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני. בהודעה ההנהלה מאשררת החברה את יעדיה לשנת 2018. החברה צופה כי טווח ההכנסות שלה יעמוד על-285-305 מיליון דולר , הרווח תפעולי על בסיס GAAP יהיה בטווח של 17-21 מיליון דולר, וה-EBITDA יעמוד על 30-34 מיליון דולר.
ההכנסות הרבעון השני של 2018 הסתכמו בכ-66.5 מיליון דולר לעומת כ-66.2 מיליון דולר ברבעון השני של 2017.
החברה דיווחה על גידול ברווח התפעולי ברבעון השני של 2018 בסיס GAAP שהסתכם בכ-4.1 מיליון דולר, עלייה של 121.0% בהשוואה לרבעון השני של 2017. הרווח התפעולי על בסיס Non-GAAP הסתכם בכ- 5.7 מיליון דולר, עלייה של 37.1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
גילת מדווחת על רווח הנקי על בסיס GAAP שהסתכם בכ-2.2 מיליון דולר או 4 סנט למניה, בהשוואה לרווח נקי על בסיס GAAP של 2.1 מיליון דולר או 4 סנט למניה, ברבעון המקביל של 2017. הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם בכ-3.7 מיליון דולר או 7 סנט למניה, לעומת רווח נקי על בסיס Non-GAAP של 4.6 מיליון דולר או 8 סנט למניה ברבעון המקביל של 2017.
ברבעון השני של 2018 גדל ה-EBITDA המתואם ב- 37.6% והסתכם ב- 8.1 מיליון דולר, או 12.2% מההכנסות.
יונה עובדיה, מנכ"ל גילת אמר לאחר פרסום התוצאות: "אני שמח לדווח כי הרבעון השני של 2018 היה רבעון חיובי נוסף עבור גילת. המשכנו במגמת השיפור ברווחיות ובתנופת הצמיחה העסקית, ולראיה ניתן למנות את ההישגים הבאים:
"בתחום האסטרטגי שלנו של תמסורת לרשתות LTE, זכינו בשני חוזים נוספים, האחד עם Telstra באוסטרליה והשני עם ספקית תקשורת מובילה בדרום אמריקה. בשני אזורים אלו, גילת נבחרה בזכות יכולותיה המוכחות ברשתות LTE גדולות, יעילות ואמינות.
"הזכייה בדרום אמריקה מגיעה בנוסף להודעה על הרחבת שיתוף הפעולה עם Hispasat לאספקת שירותי פס רחב לצרכנים ולארגונים באזורים נרחבים בברזיל אשר כיום הינם בעלי שירות מוגבל או ללא שירות כלל, המסמנת את המשך מאמצנו והתאוששות עסקינו באזור זה.
"בנוסף הודענו על זכייה בשני פרויקטים לפריסת רשתות תקשורת אזוריות עבור Fitel בפרו, אשר מביאים את סך המחוזות בהן פועלת גילת ל-6 מתוך 13. המטרה ארוכת הטווח של גילת בפרו הינה לייצר הכנסות רב-שנתיות בעלות שיעור רווחיות גבוה משירותים, אשר הן המהוות את המניע העיקרי שלנו לפרויקטים אלו.”
מר עובדיה סיכם: "אנו נשארים מחויבים למטרתנו לשיפור השורה התחתונה. אנו משוכנעים שהזדמנויות חדשות ימשיכו להיפתח בעקבות ירידת מחירי הקישוריות הלוויינית והגידול בביקוש. זאת, יחד עם ההשקעה המשמעותית שלנו במחקר ופיתוח, ימשיכו להאיץ את המומנטום במנועי הצמיחה האסטרטגיים שלנו."

גילת רשתות לוויין היא ספקית של תקשורת פס רחב מבוססת לוויין. בגילת מתכננים ומייצרים ומספקים פתרונות כוללים ושירותים מקצה לקצה. מוצרי החברה כוללים פלטפורמת רשת תקשורת לוויינית מבוססת ענן, מודמים במהירות גבוהה, אנטנות ניידות בעלות ביצועים גבוהים, ומגברי מצב-מוצק (SSPA) וממירי תדרים (BUC) להספקים גבוהים בעלי יעילות גבוהה.

רדקום, העוסקת בתחום פתרונות הבטחת שירות וניהול חוויית משתמש, פירסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני.

בהודעה מאשררת רדקום את תחזית ההכנסות שלה לשנת 2018 שיעמדו בטווח של 43-47 מיליון דולר.

רדקום מדווחת כי ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-10.6 מיליון דולר, גידול של 19% בהשוואה ל-8.9 מיליון דולר ברבעון השני של 2017.

הרווח הנקי על בסיס GAAP הסתכם ב- 0.8 מיליון דולר או 5 סנט למניה, לעומת הפסד על בסיס GAAP של 0.2 מיליון דולר או 2 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם בכ-1.4 מיליון דולר, או 10 סנט למניה, וזאת לעומת רווח נקי על בסיס Non-GAAP של 0.4 מיליון דולר או 3 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד.

התוצאות לרבעון השני של 2018 כללו כ-750 אלף דולר, או 5 סנט למניה בדילול מלא, המיוחסים למענקים מהרשות לחדשנות בישראל, בהשוואה לכ-310 אלף דולר, או 3 סנט למניה ברבעון המקביל ב-2017.

ירון רבקאי, מנכ"ל רדקום, אמר לאחר פירסום הדו"חות כי "התוצאות ברבעון השני משקפות את ההתמקדות העסקית שלנו בשדרוג רשתות של מפעילי תקשורת top-tier ואת הביקוש הגובר לפתרונות ה-NFV שלנו, בעת שמפעילי התקשורת נערכים להקמת רשתות 5G הנתמכות בשירותי ענן. החברה מתמקדת בתמיכה בספקי תקשורת top-tier ובמעבר המואץ שלהם לרשתות וירטואליות כהיערכות לפריסת רשתות 5G. בהתאם לצפי הנוכחי, אנו מאשררים את תחזית ההכנסות שלנו לשנת 2018 בטווח של 43-47 מיליון דולר".

קמהדע דיווחה על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני. החברה הודיעה כי שביתת העובדים אינה מאפשרת לה לדעת האם תוכל לעמוד בתחזית המכירות השנתית שפירסמה ועמדה על 116-120 מיליון דולר. כמו כן מסרה החברה כי ברבעון השלישי תרשום הפסד חד פעמי של עד מיליון דולר עקב פסילת חומרים בתהליך הייצור.

בשוק לא אוהבים את ההצהרה הזאת והמניה יורדת בשיעור של כ-4%.

ההכנסות הסתכמו בכ-33.8 מיליון דולר ברבעון השני של 2018, עליה של 4% בהשוואה ל- 32 מליון דולר  מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הכנסות מהמגזר התעשייתי ברבעון השני של 2018 הסתכמו בכ-26 מיליון דולר, ירידה של 3%בהשוואה ל- 26.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בהכנסות של קמהדע ברבעון השני של 2017 נרשמו הכנסות בסך של כ–11.5 מיליון דולר ממוצרים מהמגזר התעשייתי אשר נידחו מהרבעון הראשון של 2017.

הכנסות ממגזר ההפצה ברבעון השני של 2018 הסתכמו בכ-7.8 מיליון דולר, עליה של 39%בהשוואה ל- 5.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הגולמי הסתכם בכ-10.7 מיליון דולר ברבעון השני של 2018, ירידה של של 1.0 מיליון דולר בהשוואה ל- 11.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור הרווח הגולמי ירד ל כ-32% מכ-36% ברבעון השני של 2017, הנובע בין היתר משינוי בתמהיל מוצרים.

הרווח הנקי הסתכם בכ-5.7 מיליון דולר, או רווח של 14 סנט למניה ברבעון השני של 2018, בהשוואה ל – 4.9 מיליון דולר, או רווח של 13 סנט למניה, בתקופה המקבילה אשתקד.

EBITDA מתואם בסך 6.3 מיליון דולר ברבעון השני של 2018, עליה של 4% בהשוואה בהשוואה ל 6.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת נרשם גידול ברבעון השני והוא הסתכם בכ-2.3 מיליון דולר כ-0.4 מיליון דולר ברבעון השני של שנת 2017.

לחברה יתרות מזומנים, שווי מזומנים והשקעות לטווח קצר בסך של כ-44.6 מיליון דולר, לעומת כ-43.0 מיליון בסוף 2017.

ברבעון האחרון קיבלה קמדה משוב חיובי מהוועדה למוצרים רפואיים לשימוש אנושי (CHMP) של סוכנות התרופות האירופית (EMA) בהתייחס לתכנית הפיתוח של הניסוי שלב 3 המוצע עבור הטיפול היחודי של החברה באלפא-1 אנטיטריפסין (AAT) הניתן בשאיפה לטיפול בחולים הסובלים מחסר באלפא-1 אנטיטריפסין (AATD).

כמו כן, הודיעה החברה כי KEDRAB®, התרופה שפיתחה החברה נגד כלבת, הושק בארה"ב והמשלוחים הראשונים הגיעו למרכזים הרפואיים ברחבי המדינה.

עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע אמר עם פרסום הדו"חות כי "אנו מרוצים מהביצועים הכוללים של החברה במחצית הראשונה של השנה. השגנו צמיחה בהכנסות של 16% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, כאשר הגורם המניע העיקרי הינו המשך הצמיחה במכירות גלסיה® (GLASSIA®) וההשקה של המוצר השלנו  נגד כלבת, ,KEDRAB®, ע"י קדריון (Kedrion), במחצית הראשונה של 2018". בהתייחסו לרווחיות של קמהדע אומר עמיר כי "גם מדדי הרווחיות שלנו היו חזקים במחצית הראשונה של השנה, כאשר הרווח הגולמי עלה ב – 26% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בנוסף, במהלך ששת החודשים הראשונים של 2018 הצגנו רווח תפעולי ורווח נקי חיוביים. יתר על כן, אנחנו נתמכים על ידי מאזן חזק, הכולל 44.6 מיליון דולר במזומנים והשקעות לטווח קצר בסוף הרבעון השני, אשר מספק לנו את המשאבים הכספיים הדרושים להמשך מימוש התוכנית העסקית שלנו."

ראדא (RADA ) המפתחת ומייצרת מכ"מים טקטיים, מדווחת על קבלת הזמנות מכ"מים בהיקף מצטבר של כ- 4 מיליון דולר.

המכ"מים מבוססי התוכנה של ראדא, יוטמעו במערכי ההגנה המתקדמים ביותר שקיימים היום, בכלל זה מערכות הגנה אקטיביות (APS) לרכבים משוריינים, הגנה מפני טילים, ארטילריה ופגזי מרגמה (C-RAM), והגנה אווירית לטווח קצר (SHORAD). כשליש מהזמנות אלו הינן "הזמנות המשך" מלקוחות קיימים והיתרה התקבלה מלקוחות אסטרטגיים חדשים. ראדא צופה כי בעקבות ההזמנות הראשונות מצד ארגוני הגנה מובילים אלו, יתקבלו "הזמנות המשך" בעתיד.

דב סלע, מנכ"ל ראדא אמר: "טכנולוגיות המכ"ם המובילות שלנו זוכות לעניין גובר בשוק וההזמנות האחרונות הן הפירות הראשונים של התחלת עסקינו החדשים בארה"ב, לצד מאמצי הפיתוח העסקי שלנו ברחבי העולם. אנו צופים כי קצב מכירות המכ"מים שלנו יואץ ברבעונים הקרובים מאחר שהשוק  מודע יותר ליתרונות המוצרים והפתרונות שלנו לצרכים מבצעיים שונים."

ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ הינה חברת מערכות אלקטרוניות צבאיות המתמחה בפיתוח, ייצור, שווק ומכירות של מכ"מים יבשתיים טקטיים לשימושי הגנת כוחות, גבולות ומתקנים אסטרטגיים,  ומערכות אוויוניקה (כולל מערכות ניווט אינרציאליות) למטוסי קרב וכטב"מ.

ראדא נשלטת על ידי  DBSI של יוסי בן שלום וברק דותן. DBSI נכנסה להשקעה בראדא לפני שנתיים וחצי  בהשקעה ראשונית של 4 מיליון דולר לפי שווי הנמוך מ-10 מיליון דולר. מאז הם הרוויחו פי 3.

אחת ההנפקות המוזרות ביותר שנעשו בבורסה בתל אביב הושלמה היום – המכון לחקר האינטרנט – חברה יפנית גייסה 20 מיליון שקל לפי שווי של 80 מיליון שקל. מדובר בחברה שעוסקת בתחום האינטרנט , בעיקר משקיעה במיזמים אינטרנטים, אבל לא ברור כלל האם היא תצליח לייצר ערך לבעלי המניות. דמי החיתום אגב היו גבוהים יחסית דבר המעיד על מוטיבציה חזקה של המנפיק ושל החתם להצליח בהנפקה.

ד"ר הירושי פוג'יווארה, יו"ר ומנכ"ל IRI, אמר היום: "אני שמח מאוד על האמון הרב שקיבלנו מצד המשקיעים בהנפקה של IRI. אנו מאמינים כי הנפקת המניות תהיה גשר בין החדשנות הישראלית לבין השוק היפני ותאפשר לנו לרכוש ולהשקיע בטכנולוגיות ובחברות עתירות ידע בישראל וביפן."

המכון לחקר האינטרנט (IRI) הינה חברת החזקות אשר התאגדה בישראל באוגוסט 2017. החברה מתמקדת בטכנולוגיות אינטרנט ובייחוד באינטרנט של הדברים (IoT), אבטחת סייבר, ובינה מלאכותית (AI). החברה פועלת באמצעות IRI יפן ובאמצעות החברות הבנות שלה בייעוץ, מחקר, השקעות והפקת כנסים ואירועים בתחומים אלה.

בתחום טכנולוגיות המידע, עוסקת החברה באמצעות IRI יפן במתן שירותי ייעוץ ומחקר בתחומי ה-IoT, הסייבר וה-AI לחברות, ארגונים ומוסדות ממשלתיים ביפן. כמו כן, ל-IRI יפן שיתוף פעולה עם הטכניון בחיפה ומוסדות אקדמאיים ביפן. ל-IRI יפן החזקה בחברת BBT (22%) העוסקת במתן שירותי פלטפורמות מחשוב שונות ובכלל זה שירותי מרכז נתונים, שירותי ענן, פתרונות אחסון ופתרונות מבוססי AI.

כמו כן עוסקת החברה בהשקעות ויזמות באמצעות החזקה של IRI יפן בחברת MIC (30%) המספקת לחברות הכלולות בפורטפוליו הקרן תמיכה בשלבי גיוס וסיוע ביצירת קשרים אסטרטגיים עם מספר ארגונים וקרנות השקעה שונות.

בנוסף עוסקת החברה בתכנון, ארגון, הפקה וניהול של כנסים, תערוכות ואירועים עסקיים ומקצועיים בתחומי טכנולוגיית האינטרנט באמצעות NOM שהינה חברה בת בבעלות מלאה. הפעילות כוללת יצירת קשרים עסקיים ושיתופי פעולה בתחומים אלה במשק היפני והבינלאומי.

המסחר הבין בנקאי בדולר מתנהל בתנודתיות. לאחר שאתמול קבע שער הדולר שיא דו שנתי כשעלה ב-0.3% ושערו היציג נקבע על 3.71, נסחר עתה הדולר בשער של 3.69 שקל לדור, ירידה של כ-0.5%.

גם לאחר הירידה של היום נסחר הדולר בשער גבוה בכ-6.5% מהשער היציג בתחילת השנה אז עמד שערו על 3.467 שקל לדולר.

לעלייה החדה בשער הדולר כמה השפעות קריטיות ובינהן שיפור ברווחיות של היצואנים, ועליה בהחזרי המשכנתא לאלו שבחרו במסלול הצמוד לדולר.

ההנחה אתמול היתה כי המסחר בדולר התנהל על רקע החלטת חברת S&P בסוף השבוע להעלות דירוג אשראי לשיראל לרמה הגבוהה ביותר אי פעם.

חברת דירוג העלתה את דירוג ישראל מרמה של +A לרמה של -AA. העלאת הדירוג היא הישג משמעותי מאוד למשק הישראלי, אם כי לא ברור איך זה יתבטא אם בכלל בכלכלה השוטפת של הציבור.  בכל זאת – מדובר בהבעת אמון ביכולת של המשק לצמוח וביכולת של הממשלה לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית.

בחברת הדירוג הסבירו כי העלאת הדירוג באה על רקע שיפור במדיניות הפיסקלית של ממשלת ישראל, לצד צמיחה והכנסות ממסים גבוהות שהביאו לירידה ניכרת ביחס החוב הממשלתי נטו לתוצר בשנים האחרונות.

שר האוצר משה כחלון אמר עם העלאת הדירוג  כי "העלאת הדירוג תחסוך לנו הוצאות מימון של מיליארדים, שאותן נפנה לבריאות, חינוך ורווחה". הכוונה היא ביכולת של המדינה לגייס כעת בעלויות נמוכות יותר. מיליארדים? כלל לא בטוח, במיוחד כשהריבית עולה.

עוד בנושא חדשות

 

קבוצת שטראוס מדווחת על רווח נקי בסך של כ-112 מיליון שקל לעומת כ-97 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בשטראוס מסבירים כי הגידול ברווח הנקי נבע בעיקר בשל הגידול ברווח התפעולי, קיטון בהוצאות המימון וגידול בתרומת רווחי הקפה כתוצאה מרכישת מניות המיעוט בשטראוס קפה ומנגד, השפעה מקזזת של הוצאות מיסים חד פעמיות.

ההכנסות של שטראוס הסתכמו בכ-2.1 מיליארד שקל לעומת כ-2 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. עלייה של כ3%.

מכירות הקבוצה ברבעון השני של שנת 2018 ,הושפעו מהפרשי תרגום שליליים שהסתכמו בכ- 53 מיליון ש"ח, מתוכם כ- 56 מיליון ש"ח נובעים מהחלשות שערו הממוצע של הריאל הברזילאי אל מול השקל. מנגד, קיימת השפעה חיובית של כ- 5 מיליון ש"ח אשר נובעת מהתחזקות שערו הממוצע של הזלוטי הפולני אל מול השקל בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד

הרווח הגולמי הסתכם בכ-815 מיליון שקל לעומת כ-742 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי הסתכם בכ-38.7% לעומת כ-36.3% ברבעון המקביל של 2017

גיורא ברדעה, ממלא מקום מנכ"ל קבוצת שטראוס: "תוצאות הפעילות של שטראוס בישראל מלמדות על המשך צמיחה בקצב גבוה מקצב צמיחת הענף כולו. כתוצאה מכך, נתח השוק של החברה בישראל בענף המזון והמשקאות עומד על 12%. צמיחה זו בהכנסות החברה נובעת בעיקר מחדשנות ומגיוון סל המוצרים של החברה וכך נמשיך לעשות גם בעתיד".

נקסטקום, שמניותיה נסחרות בבורסה בתל אביב, מודיעה כי  חתמה עם חברת טי אס גי', חברה מוחזקת (50%) של התעשייה האווירית לישראל בע"מ, על הסכם לביצוע עבודות תשתית תקשורת פסיבית בהיקף מוערך כולל של כ-100 מיליון שקל. הזכייה הינה לביצוע של חלק מפרויקט להקמה והעברה של מערכות תפעול ותחזוקה של מרכזי נתונים של משרד הביטחון. במסגרת הפרויקט הטכנולוגי, יתבצע איחוד של עשרות מרכזי מחשוב הפזורים בבסיסי צה"ל ויוקמו במקומם מרכזי מחשוב מתקדמים.

ביצוע הפרוייקט צפוי להמשך כ-6 שנים.במידה ומשרד הביטחון יאריך את ההתקשרות שלו עם התעשייה האווירית, יוארך הפרוייקט בעד 7 שנים נוספות.

גיא ישראלי מנכ"ל נקסטקום אמר: "אנו גאים מאוד על חתימת הסכם חשוב זה ועל האמון הרב שניתן בקבוצת נקסטקום כקבלן מבצע בפרויקט  הגדול והמורכב הנ"ל. אנו גאים לקחת חלק בפרויקט בעל חשיבות לאומית אשר מציב את צה"ל בחזית הטכנולוגיה עם תשתיות תקשוב מהמתקדמות בעולם".

קבוצת "נקסטקום" עוסקת בתכנון, הקמה ותחזוקה של פרויקטים בתחומי תקשורת, מולטימדיה, אנרגיה וגז טבעי. קבוצת "נקסטקום" מאגדת במסגרתה מספר חברות בנות, המתמחות במגוון הפעילויות הנדרשות להקמת תשתיות ורשתות תקשורת מתקדמות. על לקוחות החברה נמנים מפעילי תקשורת בישראל, המגזר הביטחוני, המגזר המוסדי והמגזר העסקי. קבוצת "נקסטקום" מונה כ- 350 עובדים, ו- 15 סניפים בפריסה ארצית.

מניית טסקום שנסחרת בבורסה משקפת לחברה שווי שוק של כ-82 מיליון שקל. בשנה האחרונה זינק שוויה של המנייה במעל ל-50% ובכ-200% ב-5 השנים האחרונות.

הדולר עלה ב-0.3% ל-3.71 שקלים בסגירת המסחר היום. אך לאחר המסחר הוא ירד קלות למתחת ל-3.7 שקל. הדולר נמצא בשיא של השנתיים האחרונות ומאז תחילת השנה עלה במעל 6% – היצואנים יכולים להתחיל לחייך.

תחילת היום היתה שונה –  הדולר והיורו נחלשו מול השקל ביותר מ-0.5% במהלך יום המסחר, אך בשעות האחרונות הם מחקו את הירידות ואף עברו לעליות – הדולר עלה ב-0.3% ושערו היציג נקבע כאמור על 3.71 שקלים.  היורו שמר על יציבות והיציג נקבע על 4.28 שקלים. המסחר התנהל על רקע החלטת חברת S&P בסוף השבוע להעלות דירוג אשראי לשיראל לרמה הגבוהה ביותר אי פעם.

חברת דירוג העלתה את דירוג ישראל מרמה של +A לרמה של -AA. העלאת הדירוג היא הישג משמעותי מאוד למשק הישראלי, אם כי לא ברור איך זה יתבטא אם בכלל בכלכלה השוטפת של הציבור.  בכל זאת – מדובר בהבעת אמון ביכולת של המשק לצמוח וביכולת של הממשלה לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית.

בחברת הדירוג הסבירו כי העלאת הדירוג באה על רקע שיפור במדיניות הפיסקלית של ממשלת ישראל, לצד צמיחה והכנסות ממסים גבוהות שהביאו לירידה ניכרת ביחס החוב הממשלתי נטו לתוצר בשנים האחרונות.

שר האוצר משה כחלון אמר עם העלאת הדירוג  כי "העלאת הדירוג תחסוך לנו הוצאות מימון של מיליארדים, שאותן נפנה לבריאות, חינוך ורווחה". הכוונה היא ביכולת של המדינה לגייס כעת בעלויות נמוכות יותר. מיליארדים? כלל לא בטוח, במיוחד כשהריבית עולה.

 

הדולר לאן? 

שער הדולר

 שוק המניות האמריקאי ממשיך במגמה חיובית האסטרטג הטכני של אופנהיימר, ארי וואלד, סבור שאנחנו בדרך לשבירת שיאים – " סימן תמיכה לתיזה החיובית בנוגע לכיוון השוק הנו יחס בין מניות 'עולות ו'יורדות, המשקף שיא מחזורי חדש ומשמש בתור אינדיקטור של המשך מגמה חיובית בשוק המניות. 

"סימן תמיכה נוסף, המעיד על רמת האופטימיות הגבוהה בקרב המשקיעים, ובכך תומך במגמה השורית בשוק המניות הרחב, הוא תופעת ההשתתפות הרחבה של הסקטורים במגמת העלייה של מדד ה-S&P500. כך לדוגמה, סקטור הצריכה הבסיסית (קרן סל: Consumer Staples SPDR, סימול: XLP) סגר מעל קו התנגדות של 53.50$ בשבוע שעבר, וכעת נמצא מעל ממוצע 200 יום בפעם הראשונה מאז חודש פברואר 2018". על רקע זה מעריכים באופנהיימר כי אנחנו בדרך לשבור שיא במדד ה-S&P 500.

 

"במקביל, עולה גם שיעור המניות המפגינות מגמה חיובית מוכחת (הנמצאת מעל ממוצע ל-200 יום), אך שיעור זה עדיין לא הגיע ל-60%, רמה שמסמנת היסטורית השגת שיא בטרם מימושים. ארי וואלד מתייחס להשפעת מניות ה-ADRs (מניות זרות דואליות הנסחרות בארצות הברית) על ביצועי מדד הרחב ומציין את חולשת המניות הזרות בתור גורם סיכון המעיק על ביצועי המדד"

במסגרת הסקירה הטכנית השבועית, נשאר ארי וואלד, האסטרטג הטכני הראשי באופנהיימר, בדעתו החיובית לגבי שוק המניות האמריקאי, זאת בשל חולשת סקטור הסחורות (קרן סל: Materials SPDR, סימול: XLB). חולשתן האחרונה של מחירי הסחורות והמתכות עלולה, לדעתו, להעיק על ביצועי השווקים הגלובאליים, ובכך מעדיף ארי וואלד את שוק המניות האמריקאי על פני שוקי המניות בשאר העולם.

 ארי וואלד מציין לטובה את מניית אפל (AAPL), ששברה לאחרונה את רמת ההתנגדות של 6 שנים ועברה את שווי השוק של טריליון דולר (!). הוא ממליץ על הגדלת חשיפה לחברה אפל, וזאת מתוך הערכה שהמנייה מציגה מגמה חיובית ביחס למדד ה-S&P500. 

ברמה סקטוריאלית, מדגישה הסקירה הטכנית השבועית את מגזר הבריאות באמצעות  קרן סל Health Care SPDR (סימול: XLV). מעבר לכך, מציין ארי וואלדספציפית את מניות American Tower (סימול: AMT), Roper Technologies (סימול: ROP), O’Reilly Automotive (סימול: ORLY), Kroger (סימול: KR) ועוד

סרגון נטוורקס מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2018 שהסתיים ב- 30 ביוני 2018.

הכנסות הסתכמו בכ-88.3 מיליון דולר, ירידה של 5.4% בהשוואה לרבעון השני של 2017 ועלייה של 6.1% בהשוואה לרבעון הראשון של 2018. 

שיעור הרווח הגולמי עמד ברבעון השני על 32.5% בהשוואה ל- 31.3% ברבעון השני של 2017 ו- 33.1% ברבעון הראשון של 2018.

הרווח התפעולי הסתכם בכ-6.4 מיליון דולר, בהשוואה ל- 8.0 מיליון דולר ברבעון השני של 2017 ו- 5.4 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018.

הרווח הנקי הסתכם בכ-3.2 מיליון דולר, או 4 סנט למניה לעומת רווח נקי בסך של כ-5 מיליון דולר, או 6 סנט למניה ברבעון השני של 2017. הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2018 הסתכם ב – 2.1 מיליון דולר, או 3 סנט למניה בדילול מלא.

תוצאות על בסיס Non-GAAP – שיעור הרווח הגולמי היה 32.6%, הרווח התפעולי הסתכם ב- 7.1 מיליון דולר, והרווח הנקי הסתכם ב- 3.8 מיליון דולר, או 5 סנט למניה. מזומנים ושווי מזומנים – 29.4 מיליון דולר נכון ל- 30 ביוני 2018, בהשוואה ל- 26 מיליון דולר ב- 31 במרץ 2018.

עירא פלטי, נשיא ומנכ"ל סרגון אמר לאחר פרסום התוצאות כי "תוצאות הרבעון השני תרמו להצגת תוצאות חזקות במחצית הראשונה של השנה ותאמו את הציפיות שלנו. צבר ההזמנות ברבעון השני ממשיך לתמוך ביעד שלנו לקצב הכנסות רבעוני של 80-85 מיליון דולר במהלך המחצית השנייה של השנה, ואנו ממשיכים לכוון לגידול ברווח הנקי השנתי. אנחנו אופטימיים יותר לגבי העתיד לאור עבודתנו עם מפעילי תקשורת בתכנון ויישום של פרויקטים לשדרוג, עיבוי ואופטימיזציה של רשתותיהם, לקראת פריסה מלאה של G5 בשנים הקרובות".

סרגון נטוורקס פועלת בתחום התמסורת האלחוטית (Wireless Backhaul). סרגון מסייעת למפעילי תקשורת ולספקי שירותי תקשורת נוספים בעולם להגדיל את היעילות התפעולית ולשפר את חוויית המשתמש באמצעות פתרונות תמסורת אלחוטיים. לקוחות החברה כוללים ספקי שירותים אלחוטיים, ארגונים בתחום ביטחון הציבור (public safety), סוכנויות ממשלתיות וחברות לתועלת הציבור, העושים שימוש בפתרונות החברה לאספקת שירותי תקשורת דור רביעי 4G, שירותי יישומי מולטימדיה קריטיים ואפליקציות נוספות באמינות ומהירות גבוהות. פתרונות החברה הוטמעו ביותר מ-460 ספקי שירותי תקשורת, כמו כן בקרב מאות חברות שבבעלותן רשתות תקשורת פרטיות, ביותר מ-130 מדינות.

בבית ההשקעות הבינלאומי פרנקלין טמפלטון,המנהל נכסים בשווי של 724 מיליארד דולר, אופטימיים לגבי יכולתן של חברות האשראי להתמודד עם האתגרים הצפויים להם בעתיד.

בישראל רואים בתקופה האחרונה מעבר של צרכני התשלומים לאפליקציות שונות שפותחו על ידי הבנקים ואשר מטרתן לנגוס בהכנסות חברות האשראי, אשר אותן נאלצים הבנקים למכור. בין האפליקציות הגדולות ניתן למנות את פפר פיי של בנק לאומי, את ביט של בנק הפועלים ופייבוקס של בנק דיסקונט.

בבית ההשקעות סבורים כי על אף השינויים הדחופים בעידן הטכנולוגיו, השימוש באמצעי האשראי לא יעלם אם כי ישתנה. בבית ההשקעות מציינים כי אם חברות האשראי מעוניינות להישאר רלוונטיות, עליהן להסתגל לקצב השינויים ולאמץ פתרונות טכנולוגיים מתקדמים. כך, יתאפשר להן להתחרות ואף להרוויח הזדמנויות בשווקים חדשים וכמו כן לעמוד מול התחרות המתחזקת מול חברות תשלום מקוונות כמו PayPal.

דיאנה קינן, אנליסטית מחקר בכירה בפרנקלין טמפלטון, כותבת בסקירתה כי הסביבה הכלכלית בה אנו חיים מכתיבה בין היתר את הרגלי הצריכה שלנו. בהתאם לכך, שיטות התשלום המוכרות לנו הולכות ומשתכללות עם הזמן וכעת אנו על סף שינוי באופן בו נשלם באמצעות כרטיסי האשראי. אם בעבר כרטיסי האשראי הפחיתו את השימוש במזומן, הרי שהיום אנו רואים אמצעים טכנולוגיים שונים שמאיימים על מעמדו של כרטיס האשראי כאמצעי התשלום המועדף על הצרכנים. על אף הסביבה התחרותית המשתנה והאיומים הפוטנציאלים, כותבת קינן, בפרנקלין טמפלטון מאמינים כי חברות האשראי יכולות להיות בטוחות במעמדן ואף להתרחב לזירות נוספות.

קינן מתייחסת בסקירתה לדפוסי השימוש שעושים הצרכנים המודרניים במכשיר הסלולר. הסמארטפון מאפשר לצרכן דרכים שונות ומגוונות לבצע תשלום. ארנקים דיגיטליים ותשלום בקוד QR צוברים תאוצה וכמעט כל אפליקציה או אתר מציעים לשמור את פרטי האשראי להזמנות הבאות בצורה מאובטחת. ואולם, חשוב לזכור כי אמצעים אלו עדיין עושים שימוש בכרטיס אשראי ולכל היותר, יאיצו את דחיקתו של השימוש בכסף המזומן. איום נוסף על פי קינן הינו המסחר המקוון שהכניס לזירה מתחרים נוספים לחברות האשראי כמו חברת:PayPal. קינן סבורה כי למרות שיתופי הפעולה של PayPal עם חברות האשראי, קיים החשש כי גידול בכמות המשתמשים בשירות מסוג זה, ייתר את הצורך בהתקשרות עם חברות אשראי מסורתיות, כך שהלקוחות יבצעו העברות כספים ישירות מחשבון הבנק שלהם דרך PayPal.

בפרקנלין טמפלטון מאמינים כי חברות האשראי יכולות להיות בטוחות במעמדן ואף להתרחב לזירות נוספות. בשווקים מתפתחים, בהם נעשה שימוש רב בכרטיסי אשראי וכמו כן קיימים מועדוני לקוחות גדולים, כרטיס האשראי הוא עדיין האמצעי המועדף לתשלום. כמו כן, בשווקים הפועלים לפי מודל עסק -לעסק (B2B) קיים נתח שוק עליו חברות האשראי יכולות להתחרות. זהו שוק גדול, בו התשלומים מתבצעים עדיין באמצעות צ'קים ברוב המקרים.

לפי קינן עתיד חברות האשראי תלוי במידה רבה בעצמן וביכולות שלהן לקלוט פתרונות טכנולוגיים אשר יקלו על הצרכן ובמקביל יניבו תועלת עבורן: כיום, קיימות שיטות תשלום חלופיות אשר לגמרי עוקפות את המערכת המרובעת של תהליך הסליקה. חלופות אלה צוברות תאוצה בשווקים מסוימים, בעיקר בשווקים בצמיחה עם מערכות בנקאיות לא מפותחות. בסין לדוגמא, ענקית הקמעונאות עלי באבא ביצרה את מעמדה בשוק המסחר המקוון והתשלומים בנייד באמצעות מערכת ה-Alipay – אמצעי התשלום הפרטי שלה מצד ג' . בפרנקלין טמפלטון מאמינים כי לכרטיסי האשראי יש לאן להתפתח גם בשווקים מתעוררים, שם חברות האשראי מנהלות מאבק עצום כדי להבטיח את הצלחתן לאורך טווח ולמנוע את הדחתן בידי חברות תשלום מקומיות. תחום הסליקה, ניצב בפני סכנת שיבוש חמורה, בזמן שהרבה שחקנים חדשים מנסים לייעל את תהליך התשלום. לעומת זאת, בטוחים בבית ההשקעות כי לרשתות האשראי קיימת אחיזה רחבה יותר בשוק וביכולתן להציג אפשרויות השקעה משכנעות בשלב זה.

פפר פיי, ביט ופייבוקס – האפליקציות של הבנקים