הריבית צפויה לעלות, זה לא סוד  – גם בבנק ישראל אמרו לאחרונה שהריבית תעלה כבר בחודשים הבאים (ל-0.25%), אבל העליות בריבית יימשכו גם לתוך 2019. לכמה? ובכן, על פי המשקיעים והסוחרים בשוק ההון הריבית תגיע ל-1.1% בעוד שנתיים. מדובר בעצם על ממוצע כל ההערכות של המשקיעים בשוק האג"ח.

מנתוני הריבית על אגרות החוב השקליות ניתן לגזור את הערכת השוק לגבי הריבית בעוד שנה ושנתיים. למעשה, ניתן לראות את הריביות בהתאם לעקום התשואות השקלי. מדובר בגרף שמבטא את הריבית השקלית לכל תקופה של אג"ח, וכך – דרך ההפרש בינהם שמתבטא בעקם, ניתן לגזור את הריבית ששוק ההון צופה בשנים מסוימות.

על פי הנתונים בשוק ריבית בנק ישראל תהיה  כ-0.5% בעוד שנה ו-1.1% בעוד שנתיים לעומת 0.3% ו-0.7% בהתאמה בתחילת חודש יוני כשסימני האטה בפעילות המשק היו נראים פחות משמעותיים מעכשיו.

אחרי הפרסום של האומדן הראשוני של צמיחת התמ"ג לרבעון השני השבוע, השוק עשוי להפנים שהסביבה השתנתה ולעבור התאמה לציפיות מתונות יותר לעליית הריבית, מה שצפוי להקטין סיכון לעליית התשואות".

אפריקה ישראל מגורים מדווחת כי ההכנסות ממכירת דירות צמחו ברבעון בכ-37% והסתכמו בכ-244 מיליון שקל לעומת כ-177 מיליון שקל ברבעון השני ב-2017. 

סך ההכנסות כולל עסקאות בניה ומקרקעין הסתכמו ברבעון בכ-255 מיליון שקל לעומת כ-191 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח ברבעון הסתכם  בכ-15.9 מיליון שקל לעומת כ-20.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. ברבעון המקביל ב-2017 רשמה אפריקה מגורים רווח לפני מס מעליית ערך נדל"ן להשקעה (דיור להשכרה הרצליה) בסך של כ-5 מיליון שקל.

במהלך הרבעון מכרה החברה (חוזים חתומים כולל חלקם של שותפיה) 121 דירות בהיקף כספי של כ-220 מיליון שקל (חלק החברה כ-207 מיליון שקל) לעומת 61 דירות ברבעון המקביל ב-2017 בהיקף כספי של כ-144 מיליון שקל (חלק החברה כ-133 מיליון שקל). 

נכון לסוף הרבעון מצויות ברשותה של החברה 2,379 דירות בביצוע ובשיווק טרם ביצוע בלמעלה מ- 20 אתרים מתוכן נמכרו 1,473 דירות כאשר השווי החוזי של המכירות הינו כ-2.6 מיליארד שקל (חלק החברה).

אפריקה מגורים מדווחת כי ברשותה (כולל שותפים) זכויות לכ-6,800 דירות, מתוכן כ-5,500 דירות עם תב"ע מאושרת.

אורן הוד, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים אמר לאחר פרסום הדו"חות: "אנו מסכמים רבעון נוסף בו בא לידי ביטוי בכל הפרמטרים היתרון שלנו הודות לפיזור פעילות החברה בתחומים השונים. התהליך האסטרטגי להוספת מנועי צמיחה חדשים לחברה אותו קידמנו במלוא המרץ במהלך 2017 בא לידי ביטוי ביתר שאת ברבעונים הראשונים של השנה. תהליך זה כלל התאמת תחומי הפעילות למציאות הנוכחית הקיימת בענף הנדל"ן למגורים כך שכיום, סל המוצרים שלנו מתפזר על פני ארבעה תחומים עיקריים: יזמות למגורים במסגרת המותג הידוע "סביונים", התחדשות עירונית במסגרת המותג "סביוני העיר" אשר ממשיכה לצמוח במהירות, פעילות הדיור להשכרה ארוכת טווח וכמובן מחיר למשתכן. במהלך המחצית הראשונה של שנת 2018 פרענו אשראי בנקאי בהיקף של כ-200 מיליון שקל בגין פרויקט מחיר למשתכן בהרצליה. אנו רואים בכך עדות נוספת לאיתנות הפיננסית הגבוהה לצד יכולתנו להוביל פרויקטים רחבי היקף תוך עמידה בלוחות זמנים קפדניים."

הוד המשמש כיום מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים אמור לסיים את תפקידו ולהתמנות למנכ"ל אלון הריבוע הכחול. מינוי של הוד באלון כפוף לאישור הסדר החוב באפריקה השקעות על ידי בית המשפט.

 ירידה של 17% ברכישת דירות חדשות – כך עולה מנתוני הלמ"ס. הנתונים מתייחסים לרבעון השני השנה לעומת הרבעון השני של שנת 2017.

הסקירה שמפרסמת הלמ"ס היא בשיתוף וביוזמת משרד הבינוי והשיכון. על פי הנתונים שפורסמו  בחודשים אפריל-מאי-יוני 2018, נמכרו 5,329 דירות חדשות בלבד, לעומת 6,430 דירות חדשות שנמכרו בשלושת החודשים המקבילים בשנת 2017. כמו כן, מציינים בלמ"ס כי ממאי 2016 נרשמה ירידה בכמות המבוקשת של דירות חדשות בקצב של 1.5% בממוצע לחודש, מ-4,220 דירות במאי 2016 ל-2,890 דירות ביוני 2018.

עוד עולה מהנתונים של הלמ"ס כי בהשוואה לרבעון הקודם, נרשמה עליה של 10.5% ברכישת דירות חדשות בחודשים אפריל-יוני 2018. הנתון הזה חשוב במיוחד כי הוא מצביע דווקא על התאוששות בשוק הדירות החדשות.

על פי הסקירה, בחודשים מרץ-יוני 2018 נרשמה עליה של 1% בכמות הדירות החדשות שנמכרו בכל חודש, מ-1,650 דירות חדשות בממוצע בכל חודש ל-1,710 דירות חדשות בממוצע בכל חודש. זאת בניגוד למגמה הפוכה בחודשים שלפני כן: יוני 2017-פברואר 2018, שבהם נרשמה ירידה של 1.6% ברכישת דירות חדשות בכל חודש, מ-2,750 דירות חדשות בממוצע בכל חודש, ל-2,650 דירות חדשות בממוצע בכל חודש.

קרוב ל-26% מהדירות החדשות שנמכרו ברבעון השני של השנה היו במחוז צפון, קרוב ל-17.5% מהדירות החדשות שנמכרו בחודשים אלה היו במחוז תל אביב, קרוב ל-12% במחוז חיפה וקרוב ל-9% במחוז ירושלים


 

גיל דטנר, אנליסט קמעונאות וסלולר בלאומי שוקי הון, מפרסם התייחסות לדוחות שטראוס ומעלה את מחיר היעד למניה מ-78 שקל ל-81 שקל. המניה נסחרת כעת בירידה של כ-1% ושערה בבורסה בתל אביב עומד על 78 שקל. משמע, בלאומי סבורים שיש מקום לעלייה בשיעור של כ-4% בממניה – לא הכי מרשים!

שטראוס דיווחה על תוצאות חזקות ברבעון השני, עם צמיחה של 3% במכירות, 11.2% ברווח התפעולי ו-10.6% ברווח למניה. דטנר מציין  לחיוב את העובדה כי הגידול ברווחים הגיע משיפור בכל המגזרים, כאשר ברבעון הקודם מרבית השיפור נבע ממגזר הקפה.

לדברי דטנר, השיפור בפעילות הקפה היה יחסית מתון ברבעון, עם גידול של 5.9% ברווח התפעולי. דטנר מוסיף כי  השוק הברזילאי סובל מהפיחות החד בריאל שהחל באפריל, מה שהוביל לירידה של 4.4% במכירות ו-8%.6 ברווח התפעולי. נוכח אי הודאות סביב הבחירות במדינה, דטנר מעריך כי סביר שהחולשה במטבע תימשך בזמן הקרוב, ולכן יש לצפות למחצית שנייה חלשה יחסית. מנגד, מתחילת השנה מחיר הקפה בברזיל ירד בכ-7% , וזה מקזז חלק מהפסדי המטבע.

בבהתייחסו לתוצאות במזרח אירופה כותב דטנר בסקירתו כי שטראוס הציגה צמיחה נאה של 3.2% ,וזאת חרף שחיקת הרובל ותנאים תחרותיים מאתגרים. ירידת מחיר הקפה בכ-20% ברבעון מקביל חלש, הובילו לגידול של 42% ברווח התפעולי.דטנר מעריך כי הפיחות החד ברובל מאז תחילת החודש, על רקע הסנקציות האמריקאיות, צפוי להכביד על תוצאות המחצית השנייה. בשוק הישראלי נרשמה צמיחה של 3.8% במכירות במחצית הראשונה, ו-5.3% ברווח התפעולי. דטנר סבור ששטראוס גלגלה את הירידה במחירי הקפה למחירי המכירה.

ישראל. במבט חצי שנתי (על מנת לנטרל עונתיות), החברה הציגה צמיחה יפה של 5.7% במכירות, כאשר השוק גדל ב-2.9% .הרווח התפעולי גדל ב-4.5% ,ושיעור הרווח התפעולי ירד מעט, מ-11% ל- 10.9%. השחיקה ברווחיות נבעה מירידה ברווחיות הגולמית, מ-39.8% ל-39%. דטנר מניח כי מרבית השחיקה הינה תוצאה של התייקרות החלב הגולמי ב-1.8% מול המחצית המקבילה. מחיר המטרה עלה שוב ברבעון השלישי, אך מנגד, נראה כי אנחנו בפתחו של גל עליות מחירים בשוק החלב – מחיר המטרה עלה בכ-11.8% מאז תחילת 2017, ולעומת זאת המדינה לא אישרה למחלבות לעלות את מחירי המוצרים בפיקוח.

בתחום הסלטים הציגה סברה  המשך של מגמת ההתאוששות לאחר הריקול בסוף 2016. המכירות ברבעון צמחו 10% ל-178.5 מיליון שקל חלק החברה. שיעור הרווח התפעולי עמד על 11.2% מול הפסד ברבעון המקביל, ושיעור של 9% ברבעון הקודם.בלאומי מעריכים כי שיעור הרווחיות צפוי להיות יותר נמוך במחצית השנייה בשל מאמצי שיווק שקשורים לשיקום המותג.בלאומי אומרים שגם אם לא נראה שהחברה תחזור בקרוב לרמות הרווחים שראינו ב-2014/15, מוצדק לשפר את הערכת השווי של הפעילות לאור צליחת שיא המשבר. אובלה מוסיפה להפסיד כסף בקצב רבעוני של כ-5.2 מיליון שקל, ועדיין מדובר בפעילות קטנה.

שטראוס מים, אשר מדווחת כמגזר נפרד השנה, מציגה תוצאות טובות, עם גידול של 10% במכירות, ושיפור בשיעור הרווחיות מ-8.6% ל-11.3%. המכירות של מיזם המים בסין גדלו ב-14% , והרווח הנקי עלה ב-13%

בלאומי  מעלים את מחיר היעד של המניה מ-78 שקל ל-81 שקל למניה. מחיר היעד החדש קרוב למחיר השוק, ולכן ההמלצה של לאומי נותר "משקל שוק". נכון לעכשיו, נראה כי רוב הווקטורים של החברה הינם חיוביים, ועם זאת יש לקחת בחשבון כי הרבעון השלישי צפוי להיות יחסית חלש בשל עונתיות שלילית בישראל , והשפעת המטבעות, מה שלדעת כלכלני לאומי יקשה על המניה להציג תשואה עודפת בחודשים הקרובים.

סומוטו, העוסקת בשיווק ופרסום באינטרנט, בוידאו ובמובייל מדווחת רווח נקי ברבעון השני של כ- 1.3 מיליון דולר בהשוואה לרווח  של כ- 0.5 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018 ורווח נקי של כ- 1.2 מיליון דולר ברבעון השני של שנת 2017. שיעור הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2018 עמד על כ- 9.8%, בהשוואה לשיעור של כ- 3.9% ברבעון הראשון 2018 ובהשוואה לשיעור של כ- 5.7% ברבעון הראשון של 2017.

ההכנסות וה-EBITDA הינן בהתאם להערכותיה המקדמיות של החברה ועל רקע צמיחה בתחום הפצת האפליקציות וחזרה לרווח בתחום הוידיאו.

החברה מדווחת על הכנסות החברה ברבעון השניבסך של כ- 13.4 מיליון דולר, גידול של כ- 14% בהשוואה לרבעון הקודם בסך של כ- 11.8 מיליון דולר וקיטון של כ- 34.8%, ביחס לרבעון מקביל, שנבע מקיטון בפעילות הפרסום בוידאו כאשר מנגד חל גידול בהכנסות ממגזר הפצת האפליקציות.

ה- EBITDA (רווח תפעולי לפני פחת והפחתות) ברבעון השני של 2018 הסתכם בכ- 3.1 מיליון דולר, עליה של כ- 41% ביחס ל-EBITDA של כ- 2.2 ברבעון הראשון של 2018, וקיטון של כ- 29.5% בהשוואה ל-EBITDA של כ-4.4 מיליון דולר ברבעון השני של 2017, שנבע מקיטון בפעילות הפרסום בוידאו כאשר מנגד חל גידול ב- EBITDA ממגזר הפצת האפליקציות.

מסומוטו נמסר כי ברבעון השני של 2018 הסתכמו ההכנסות ממגזר הפצת האפליקציות בכ- 8.3 מיליון דולר, גידול של כ- 5% בהשוואה ל-7.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018 וגידול של כ- 66% בהשוואה ל-5 מיליון דולר ברבעון השני של 2017. ה-EBITDA (הרווח התפעולי לפני פחת והפחתות) ממגזר זה ברבעון השני של 2018 הסתכם בכ- 3 מיליון דולר, גידול של כ- 3% בהשוואה לכ- 2.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018 וגידול של כ- 50% בהשוואה ל-2 מיליון דולר ברבעון השני של 2017. השיפור בתוצאות החברה במגזר זה, משתקף גם בשמירה על שיעורי ה-EBITDA שהסתכמו לכ-36%.

תחום פעילות הפרסום בוידאו של החברה חזר להציג רווחיות תפעולית ברבעון השני של שנת 2018 שהסתכמה לכ- 130 אלפי דולר, וזאת לאחר הפסד תפעולי של כ- 700 אלפי דולר ברבעון הראשון לשנת 2018. במסגרת פעילות הפרסום בוידאו, החלה החברה לפעול בתחום פעילות חדש- Connected TV שהחברהרואה בו מנוע צמיחה חשוב בשל מעבר הולך וגובר לשימוש בטלוויזיות דיגיטליות חכמות, המאפשר להטמיע בהן מודלים עסקיים וטכנולוגיות פרסום הקיימים במחשבים ובמובייל, תוך מתן ערך משמעותי למפרסמים ולבעלי שטחי הפרסום.

הוצאות המכירה והשיווק כוללות שהן בעיקר הוצאות בקשר עם הפצת מוצרי החברה דרך רשתות פרסום מקוונות במגזר הפצת האפליקציות הסתכמו בסך של כ-2.7 מיליון דולר.

אסף יצחיאק, מנכ"ל סומוטו וסמנכ"ל הכספים: "תוצאות הרבעון השני מצביעות על מימוש האסטרטגיה העסקית של החברה להמשך צמיחה בהכנסות וברווח. בעיקר בולטים ברבעון זה החזרה של תחום הוידיאו לרווחיות, לאור מהלכים שביצענו החל מהרבעון הרביעי של 2017 והמשך צמיחת תחום הפצת האפליקציות. בנוסף, במסגרת תחום הפרסום בוידאו, התחלנו לפעול ברבעון זה בתחום הפרסום ב- Connected TV, בו ניתן לממש מודלים של פרסום ממוקד כפי שאנחנו עושים בפעילות הליבה שלנו. התחום מספק הכנסות ורווחים ואנו מצפים שימשיך לתרום לתוצאות החברה, זאת לצד המשך השקעה בפיתוח ושיווק פלטפורמה חדשנית לפרסום בוידאו המייצרת ערך רב עבור הלקוחות שלנו. אנו מחוייבים ליצירת ערך לבעלי המניות שלנו ומתחילת השנה חילקנו והכרזנו על כ- 26.5 מיליון ש"ח וביצענו רכישה חוזרת של מניות בהיקף של כ- 4.0 מיליון ש"ח וכן הכרזנו על הרחבת מדיניות הדיבידנד שלנו. אנו פועלים להמשך צמיחה במגזרי הפעילות השונים תוך מתן דגש לשיפור הרווחיות ויצירת תזרים מזומנים משמעותי. בהסתכלות קדימה, לאור נזילות גבוהה, תזרים חיובי ואסטרטגית הצמיחה של החברה, אנחנו ממשיכים לבחון רכישת פעילויות סינרגטיות בתחומים משיקים לליבת הפעילות, מתוך מטרה להציף ערך לבעלי המניות שלנו."

CAR2GO מקבוצת שגריר תחל להפעיל את מיזם הרכב השיתופי החשמלי בנתניה החל מספטמבר, עם 70 רכבים חשמליים מסוג רנו זואי ו- 21 עמדות טעינה יפרסו ברחבי העיר.

מ-CAR2GO נמסר כי המיזם יופעל במודל נסיעה "בכיוון אחד", בו ניתן לקחת את הרכב מכל חנייה ייעודית הפרוסה ברחבי העיר ולסיים את הנסיעה בכל חנייה ייעודית אחרת ולאפשר לתושבים להתנייד בתוך העיר בכל ימי השבוע ובכל שעות היממה בעלות מופחתת.

לרגל "תקופת ההרצה" שתימשך עד ה- 31.12  1,000 הנרשמים הראשונים לשירות ייהנו מהטבה של 100 ₪ עבור דקות נסיעה. בנוסף כל מצטרף חדש ללא יוצא מהכלל ייהנה מהטבה של 60 יום ללא דמי מנוי (למצטרפים למסלול "דרייב").

עיריית נתניה זכתה באפשרות להפעיל מערך רכב שיתופי חשמלי בעיר במסגרת "קול קורא" שהוציא המשרד להגנת הסביבה בשיתוף קק"ל והתכנית הלאומית לתחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה מיזם דומה קיים כבר בחיפה החל מנובמבר אשתקד וכולל 100 כלי רכב חשמליים. ב-2019 עתיד לפעול המיזם גם בקריות.

גיל לייזר מנכ"ל CAR2GO מקבוצת שגריר אמר: "אנחנו בעיצומה של מהפכה בתחום התחבורה השיתופית שצפויה לצמצם בהדרגה את מספר כלי הרכב בכבישים וכן לסייע במצוקת החניה, צפיפות, עומס וזיהום האוויר. המציאות מחייבת אותנו לפעול במהרה ולספק אלטרנטיבות במטרה לצמצם את כמות כלי הרכב ולהילחם בסטטיסטיקה המראה שמידי שנה עולים עוד ועוד כלי רכב לכביש.

ע"פ מחקרים רבים מהארץ ומהעולם, מרבית האוכלוסייה משתמשת ברכבם הפרטי כשעה אחת ביום בלבד וביתר הזמן הרכב עומד בחנייה. אין שום היגיון כלכלי להחזיק רכב עם כל ההוצאות הנלוות לזה למטרת שימוש של שעה ביום. רכב שיתופי הינו הפתרון האידיאלי לאותם אנשים. מצד אחד מספק חוויה של רכב פרטי מבחינת הנגישות והנוחות ומצד שני חוסך את הוצאות החזקת הרכב השותפות".

לייזר הוסיף, "הפתרון למצוקת הפקקים והחניה תיושם במציאת פתרונות פרקטיים, זו עובדה קיימת שמיזם שיתוף רכבים כבר אומץ בעולם והצליח לייצר שינוי מהותי ולהוריד את כמות הרכבים מהכביש. רק בחודש האחרון השיקו פיז'ו, סיטרואן, רנו ופולקסווגן מיזמי רכב שיתופי ברחבי העולם כולל בפריז, לצד עשרות חברות נוספות הפעילות בתחום. מדובר בשינוי תפיסתי שאנו מצליחים אט אט ליישם גם בישראל, והתוצאות מדברות בעד עצמן.

אני מודה לראש העיר נתניה הגב' מרים פיירברג – איכר, שדחפה קדימה את הפרויקט, ובזכותה העיר נתניה תהפוך ל'עיר חשמלית'".

ראש העיר נתניה, מרים פיירברג-איכר: "ערים חכמות הן העולם העתידי, כאשר ברחבי העולם מקיימות ערים גדולות ומובילות תהליך להפיכתן ליעילות יותר, טכנולוגיות יותר ומקושרות יותר, לצד שיפור איכות חיי תושביהן. העיר נתניה, הינה עיר מובילה ומשגשגת בעלת הגירה חיובית, המובילה בשנים האחרונות מהלך להפיכתה לעיר חכמה, לצד ביצוע פעולות אסטרטגיות רב מערכתיות כאשר בראש ובראשונה לנגד עיניה – שדרוג איכות חיי תושבי העיר, לצד מתן שירותים חדישים, נגישים, שיפור איכות הסביבה, חסכון באנרגיה ועלויות, והמשך קידומה ושגשוגה של העיר המובילה בארץ. אני שמחה על מיזם הרכב השיתופי החשמלי בנתניה שהינו צעד נוסף במסגרת המחויבות העירונית בנושא הקיימות, שמירה על איכות הסביבה וצמצום מספר הרכבים הפרטיים בכביש".

התשלום עבור השירות מורכב מדמי מנוי חודשיים ומתשלום לפי דקות הנסיעה בלבד. אין התחייבות בהצטרפות לשירות וניתן להפסיקו בכל שלב.

מסלול "DRIVE", המיועד למי שנוסע מעל לשעה מצטברת בחודש – דמי מנוי חודשיים בסך 50 שקל + 1.2 שקל לדקה 

מסלול "LITE", המיועד למי שנוסע במצטבר פחות משעה בחודש – דמי מנוי חודשיים בסך 15 שקל + 1.7 שקל לדקה

אלקטרה מוצרי צריכה מדווחת על ירידה חדה בהכנסות ברבעון השני ומעבר להפסד. 

ההפסד של החברה הסתכם בכ-21.7 מיליון שקל לעומת רווח של כ-37.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול הוצאות בגין ירידת ערך נכסים בלתי מוחשיים רשמה החברה רווח הנקי בסך של כ-3 מיליון שקל.

הכנסות החברה ברבעון השני של שנת 2018 הסתכמו בכ-668.5 מיליון שקל לעומת כ-782 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות נבעה בעיקר מירידה בהכנסות מגזר מוצרי צריכה חשמליים, בהכנסות מגזר תקשורת סלולרית ובמגזר אביזרים סלולריים אשר קוזזה בחלקה בעלייה בהכנסות מגזר קמעונאות חשמל.

הרווח הגולמי ברבעון השני של שנת 2018 הסתכם בכ-166.5 מיליון שקל לעומת כ-206.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי ברבעון השני של שנת 2018 עמד על כ-24.9% ממחזור המכירות, לעומת כ- 26.4% ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי לפני הוצאות בגין ירידת ערך נכסים בלתי מוחשיים ברבעון השני של שנת 2018 הסתכם בכ-23.4 מיליון שקל לעומת רווח של כ-63.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד התפעולי, לאחר הפחתה בסך של כ-25 מיליון שקל בגין ירידת ערך נכסים המיוחסת לפעילות האביזרים הסלולריים של Huawei, הסתכם בכ-1.6 מיליון שקל.

ה-EBITDA של החברה ברבעון השני של שנת 2018 הסתכמה לסך של כ-50 מיליון שקל, לעומת סך של כ-91 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

ירידה חדה נרשמה בהכנסות במגזר מוצרי הצריכה החשמליים שהסתכמו בברבעון השניבכ-306 מיליון שקל, לעומת סך של כ-398 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.  הרווח במגזר מוצרי הצריכה הסתכם בכ-5 מיליון שקל לעומת כ-40 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במגזר מכשירים סלולריים הסתכמו המכירות בכ-14 מיליון שקל לעומת כ-39 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הקיטון נובע מירידה בפעילות מכירת מוצרי  Huawei. ההפסד המגזרי הסתכם בכ-27 מיליון שקל לעומת כ-2.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול הוצאות בגין ירידת ערך נכסים בלתי מוחשיים, הסתכם ההפסד המגזרי ברבעון השני של שנת 2018 בכ-2 מיליון שקל.

מאלקטרה צריכה נמסר כי במגזר קמעונאות החשמל, במסגרתו מפעילה החברה את הרשתות מחסני חשמל ושקם אלקטריק, נרשם גידול ברבעון השני בשיעור של כ-4.1% והן הסתכמו בכ-276 מיליון שקל לעומת כ-265 מיליון שקל ברבעון המקבילב-2017, וזאת על אף עיתוי חג הפסח שחל ברבעון הראשון בשנת 2018 לעומת עיתויו ברבעון השני בשנת 2017. המכירות למ"ר בחנויות זהות גדלו בשיעור של כ-5.3% והסתכמו בכ-2,768 שקל למ"ר בממוצע חודשי לעומת 2,629 ש"ח למ"ר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח המגזרי הסתכם ברבעון השני של שנת 2018 בכ-6 מיליון שקל לעומת כ-11.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח נובע מירידה בשיעור הרווח הגולמי בעיקר כתוצאה משינוי בתמהיל המכירות ומעלייה בהוצאות הפרסום בסך של כ-4 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל ב-2017.

במגזר תקשורת סלולרית של אלקטרה צריכה, הכולל את פעילות גולן טלקום ונכלל בדוחות החברה מאז אפריל 2017, המכירות במחצית הראשונה של שנת 2018 הסתכמו בכ-260 מיליון שקל, הרווח המגזרי הסתכם בכ- 39 מיליון שקל.  לגולן נבע במהלך מחצית 2018 תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת בסך של כ-43.6 מיליון שקל. הרווח המגזרי אינו אמיתי – מדובר ברווח שנובע מהקטנת התחייבות, רווח חשבונאי שאינו מתבטא בתזרים וקשור לחשבונאות הרכישה של החברה (הקצאת עלות רכישת גולן טלקום). בחודשים האחרונים מנסה (על פי הדיוחים) לפצל ולמכור את גולן טלקום. 

המכירות של גולן ברבעון השני של שנת 2018 הסתכמו בכ-130 מיליון שקל לעומת כ-133 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. הרווח המגזרי ברבעון השני של שנת 2018 הסתכם בכ-20.8 מיליון שקל, ללא שינוי משמעותי מהרבעון המקביל ב-2017.

מספר מנויי הסלולר של גולן טלקום הסתכם בסוף המחצית הראשונה של 2018 בכ-903 אלף, גידול לעומת 892 אלף מנויים בתקופה המקבילה אשתקד ו-896 אלף בסוף הרבעון הקודם השנה. ההכנסה הממוצעת מלוקח (ARPU) הסתכמה בכ-48 שקל, לעומת 50 שקל בתקופה המקבילה אשתקד ו-48.4 שקל  בסוף הרבעון הראשון 2018.

זאב קלימי, מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה, שיסיים את תפקידו בסוף אוקטובר, אמר לאחר פרסום הדו"חות: "הרבעון השני של 2018 התאפיין בהמשך הצמיחה בפעילות הקמעונאית בה נרשמה עלייה של כ-4.1%  בהכנסות, וזאת על אף עיתוי חג הפסח שחל השנה ברבעון הראשון, בעוד שאשתקד חל ברבעון השני והשפיע על תוצאותיו. הצמיחה המתמשכת בפעילותן של הרשתות מחסני חשמל ושקם אלקטריק, שבסיכום המחצית הראשונה של השנה רשמו צמיחה של למעלה מ-11% במכירותיהן, על רקע האתגרים הפוקדים כיום את שוק הקמעונאות, ממחישה את מיצובן החזק של רשתות אלה ואת מובילותן בשוק המקומי.

במגזר התקשורת הסלולרית, בו פועלת גולן טלקום, הצגנו גידול במספר מנויי הסלולר ושמרנו על רווחיות יציבה, המהווה גורם מאזן לירידה ברווחיות הקבוצה בעקבות ההאטה בשוק המזגנים.

"בדומה לתוצאות הרבעון הראשון, גם הרבעון השני הושפע ממגמת הקיטון בביקושים שנרשמה בשוק המגזנים בישראל, וזאת בשל תנאי מזג אוויר נוחים יחסית, וכן בעקבות ההאטה בשוק הנדל"ן למגורים, המושפע מירידה במכירות של דירות יד שניה ומההאטה כללית בעקבות יישום תכנית 'מחיר למשתכן'. בנוסף, הושפעה פעילות זו ממגמת המעבר של הצרכנים למזגנים קטנים וזולים".

 

שופרסל, רשת הקמעונאות הגדולה בארץ, פרסמה את התוצאות הכספיות לרבעון השני ומדווחת על גידול ברווח הנקי ברבעון השני שעלה ל-85 מיליון ש"ח מ-69 מיליון ש"ח ברבעון המקביל ב-2017 וזאת על אף הגידול בהפסדי ניו פארם וההוצאות הגדולות שהיו כרוחות בהעברת הלקוחות בעלי כרטיס לאומי קארד לכרטיס של כאל.

שופרסל דיווחה כי ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-3.1 מיליארד שקל לעומת 3 מיליארד שקל ברבעון המקביל. בשופרסל מסבירים את הגידול בכ-4.8% בהכללת פעילות ניו-פארם השנה לראשונה, ומגידול בפעילות הקמעונאות שנבעה בעיקרה מפתיחת סניפים.

שופרסל מדווחת כי הרווח הגולמי ברבעון השני הסתכם ב-851 מיליון שקל המהווים כ-27.0% ממחזור המכירות, בהשוואה ל-768 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017, המהווים 25.6% ממחזור המכירות. הגידול ברווח הגולמי ובשיעורו נבע מהכללת פעילות ניו-פארם השנה לראשונה, וכן משיפור בתנאי הסחר ומתמהיל המבצעים.

שופרסל מדווחת כי הרווח התפעולי מפעילות שוטפת ברבעון השני הסתכם ב-123 מיליון שקל, כ-3.9% ממחזור המכירות, בהשוואה ל-127 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017 אשר היוו 4.2% ממחזור המכירות. נראה כי הגידול בהוצאות מכירה, שיווק, הנהלה וכלליות כתוצאה מאיחוד פעילות ניו-פארם, עלויות השקת כרטיס אשראי כ.א.ל וגידול בהוצאות השכר ובכלל זה שכר המינימום לא פגעו קשות בשיעור הרווח התפעולי של שופרסל.

הרווח התפעולי לפני פחת והפחתות (EBITDA) ברבעון השני השנה הסתכם ב-192 מיליון שקל ובשיעור של 6.1% מההכנסות, בהשוואה ל-203 מיליון שקל ובשיעור של 6.8% מההכנסות ברבעון המקביל ב-2017. הרווח הנקי ברבעון השני עלה ל-85 מיליון שקל, בהשוואה ל-69 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

שופרסל מדווחת כי הכנסות מגזר ניו פארם, אשר נכלל השנה לראשונה בדו"חות, ברבעון השני השנה הסתכמו ב-134 מיליון שקל. המכירות למ"ר בחנויות ניו פארם בתקופה זו היו 6,067 שקל.

ההפסד התפעולי לפני הוצאות אחרות במגזר ניו פארם ברבעון השני השנה הסתכם ב-4 מיליון שקל.

הכנסות מגזר הנדל"ן ברבעון השני השנה הסתכמו ב-42 מיליון ש"ח, בהשוואה ל-41 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. בשופרסל מסבירים שהגידול בהכנסות נבע בעיקר מאכלוס שטחים פנויים ומשטחים חדשים בנדל"ן המניב.

הרווח התפעולי במגזר הנדל"ן ברבעון השני השנה הסתכם ב-35 מיליון שקל, לעומת כ-32 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

המכירות בחנויות זהות  מול רבעון מקביל ב-2017 קטנו בשיעור של 2.4% בעיקר מעיתוי חג הפסח.

המכירות למ"ר בחנויות החברה ברבעון השני השנה עמדו על 6,079 שקל בהשוואה ל-6,200 שקל ברבעון המקביל ב-2017, קיטון של 1.9%.

הכנסות מגזר הקמעונאות ברבעון השני השנה הסתכמו ב-3,002 מיליון שקל, בהשוואה ל-2,992 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017, גידול של 0.3%. המכירות בסניפי החברה ברבעון השני השנה קטנו ב-0.2% בהשוואה לרבעון מקביל ב-2017. הפער בין הגידול בהכנסות החברה לבין הקיטון במכירות החברה מיוחס בעיקרו לגידול במתנת ההצטרפות למועדון כרטיס האשראי שניתנה למי שעבר מלאומי כארד לכאל.

הרווח התפעולי במגזר הקמעונאות לפני הוצאות אחרות ברבעון השני השנה הסתכם ב-97 מיליון שקל, ובשיעור של 3.2% מההכנסות בהשוואה ל-101 מיליון שקל ובשיעור של 3.4% מההכנסות ברבעון המקביל ב-2017, קיטון של 4 מיליון שקל אשר נבע מהגידול בהוצאות כתוצאה מאיחוד פעילות ניו פארם, עלויות השקת כרטיס אשראי כ.א.ל וגידול בהוצאות השכר ובכלל זה שכר מינימום.

הכנסות מגזר ניהול מועדון לקוחות כרטיסי אשראי ברבעון השני השנה הסתכמו ב-19 מיליון שקל, בהשוואה ל-21 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017, קיטון של 9.5%, אשר נבע בעיקר מתהליך ביסוס מועדון לקוחות כרטיסי האשראי החדש. ההפסד התפעולי במגזר ניהול מועדון לקוחות כרטיסי אשראי ברבעון השני השנה הסתכם ב-2 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של  15 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017, אשר נבע מעלויות השקת כרטיס אשראי כ.א.ל.

מאוריסיו ביאור, יו"ר דירקטוריון שופרסל ואיציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל, אמרו לאחר פרסום התוצאות: "אנו גאים על התוצאות הטובות ששופרסל מציגה היום בסיכום הרבעון השני והמחצית הראשונה של השנה. אנו ממשיכים בעקביות ובהתמדה לשפר את הצעת הערך ללקוחותינו, להשקיע בעובדינו ולהשיא ערך למשקיעינו. במהלך הרבעון האחרון המשכנו במגוון רחב של פעילויות, ביניהן: גיוס מרשים במיוחד של כרטיסי האשראי שופרסל-כאל תוך הצעה משופרת ללקוחותינו. חיזוק מערך ה-Online אשר מכירותיו הגיעו לכ-14% מכלל מכירות החברה, ויציאה לדרך עם פרויקט הקמת מחסני ה-Online האוטומטיים אשר יבטיחו את צמיחתנו גם בעתיד. הרחבת סל מוצרי המותג הפרטי, המונה היום כ-4,500 מוצרים ומכירותיו מהוות כ-24% מכלל מכירות שופרסל. ניו-פארם מתקדמת בהיערכותה לקראת השקתה המחודשת.אנו מודים לעובדי החברה אשר בזכותם אנו מגיעים להישגים כה נפלאים, וללקוחותינו הנאמנים בסניפים וב-Online אשר למענם אנו ממשיכים לצמוח ולהשתפר".

הדוחות הכספיים ברבעון השני של פועלים אי.בי.אי, אחת מחברות החיתום המרכזיות הפועלות בשוק ההון היו סבירים – רווח של 7.3 מיליון שקל על הכנסות מעל 20  מיליון שקל, ועדיין – מדובר על הרעה משמעותית לעומת רבעון ראשון ולעומת המצב בשנה שעברה. ההרעה נובעת מחולשה בשוק ההנפקות, חולשה שנמשכת גם לתוך הרבעון השלישי.

החברה מסרה כי  בהתחשב בחולשת שוק ההנפקות במועד דוח זה, במגמת הפדיונות בקרנות האג"ח שהתגברה לאחר תאריך המאזן, בעליית התשואות בשוק אגרות החוב הקונצרניות ובשים לב למיעוט ימי המסחר בחודש ספטמבר הקרוב, ברבעון השלישי של השנה יחול קיטון מהותי בהכנסותיה ביחס לשני הרבעונים החולפים ולרבעון המקביל אשתקד.

ברבעון השני  השתתפה החברה (באמצעות החברה הבת) בניהול 21 הנפקות, מהן 17 הנפקות לציבור (לרבות הפצה בישראל של הנפקה בארה"ב) ו- 4 הנפקות פרטיות, בהן גייסו המנפיקים כ- 12 מיליארדי ש"ח, וכן השתתפה ב- 3 עסקאות של מכירת מניות עבור בעלי שליטה בהיקף של כ- 3.1 מיליארד ש"ח, אשר בסה"כ הניבו הכנסות של כ-20.5 מיליוני ש"ח. זאת בהשוואה ל-27 הנפקות (בהן גייסו לקוחות החברה כ- 4.5 מיליארדי ש"ח), אשר הניבו הכנסות של 20.3 מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה, ולעומת 119 עסקאות לגיוס כ- 41 מיליארד ש"ח, אשר הניבו הכנסות בסך 88.5 מיליוני ש"ח בשנת 2017 כולה.

בסה"כ השתתפה החברה במחצית הראשונה של שנת 2018 בניהול 57 עסקאות של הנפקות, לרבות הפצות בישראל של הנפקות בארה"ב ובלונדון) ובמכר מניות עבור בעלי שליטה, בהן גוייסו כ- 23.5  מיליארד ש"ח, אשר הניבו הכנסות בסך 41.6 מליון ש"ח, בהשוואה ל- 60 הנפקות, בהן גוייסו כ- 19.4 מיליארד ש"ח, אשר הניבו הכנסות של 51.9 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה.

בראיה חצי שנתית, הקיטון בהכנסות החברה לעומת המחצית הראשונה של 2017 נובע בעיקר מתמהיל העסקאות אותן ניהלה החברה בתקופה המקבילה אשתקד שכלל יותר עסקאות של חברות נדל"ן זרות אשר שיעור הרווחיות הראשונה של 2018 .מהן היה גבוה יחסית, לצד מספר גדול יותר של הנפקות אקוויטי שתרמו לגידול בהכנסות החברה לעומת המחצית יצויין כי במחצית השנה הראשונה של שנת 2018 נבעו לחברה הכנסות בסך של כ- 5.6 מיליוני ש"ח מהנפקות חברות נדל"ן אמריקאיות נשוא הסכם הפשרה שנחתם בין החברה לבין מר ארז גולדשמידט באוקטובר 2017 .בהסכם נקבע כי שיתוף הפעולה בין החברה לבין חברת החיתום החדשה שבניהולו של מר גולדשמידט (שבה שותפים גם היועצים רפי ליפא וגל עמית) בניהול ההנפקות של מרבית חברות הנדל"ן הזרות שהיו בעבר נשוא שיתוף פעולה בין החברה לבין היועצים, יסתיים בסוף שנת 2018 .בסה"כ במחצית השנה הראשונה של 2018 הסתכמו הכנסות החברה מהנפקות של חברות נדל"ן ואשראי (BDC (אמריקאיות לסך של כ- 19 מיליוני ש"ח לעומת סך של כ- 37.5 מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.

ברבעון השני של שנת 2018 היו לחברה הפסדים מהשקעות בזיקה לפעילות חיתום בסך 416 אלפי ש"ח, לעומת הפסדים בסך 93 אלפי ש"ח ברבעון המקביל.

ברבעון השני של 2018 רשמה החברה הוצאות מימון נטו בסך 0.8 מיליון ש"ח בעיקר בשל הוצאות בגין התחייבות המקביל ולעומת הכנסות בסך של 1.1 מיליוני ש"ח בשנת 2017 כולה. לרכישת מניות הון של חברה מאוחדת (חלק המיעוט בחברת החיתום), לעומת הכנסות בסך 0.2 מיליון ש"ח ברבעון הוצאות החברה הסתכמו ברבעון השני לסך של 9.6 מיליוני ש"ח לעומת סך של 5 מיליון ש"ח ברבעון המקביל ו-22.7 מיליוני ש"ח בשנת 2017 כולה. הגידול בהוצאות נובע מעלייה בעלויות יועצים חיצונים ומפיצים, מגידול בהוצאות השכר הקבועות בסך 0.7 מיליון ש"ח, הוצאות השכר הנובעות מהענקת אופציות לעובדים בסך 0.9 מיליון ש"ח ומגידול במענקי העובדים בסך 1.6 מיליון ש"ח.

במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו הוצאות החברה לסך של 17.5 מיליון ש"ח, בהשוואה לסך של 17.9 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה. הגידול בהוצאות השכר במחצית השנה הראשונה של 2018 הן ההוצאות הקבועות שגדלו בסכום של כ-1.3 מיליוני ש"ח והן ההוצאות המיוחסות לתגמול ההוני לעובדים בסך של כ-1.8 מיליוני ש"ח, לעומת מחצית השנה המקבילה אשתקד קוזז מקיטון בסכום דומה בהוצאות הנהלה וכלליות אשר נבע בעיקר מהפרשות לתשלומים לצדדים שלישיים בגין הנפקות חברות נדל"ן אמריקאיות ולתשלומי חובה אחרים.

הרווח לאחר מס ברבעון השני הסתכם לסך של 7.3 מיליון ש"ח לעומת 11.7 ברבעון המקביל ובהשוואה לסך 50.5 מיליון ש"ח בשנת 2017 כולה. במחצית הראשונה של 2018 הסתכם הרווח הנקי של החברה לסך של 15.6 מיליון ש"ח בהשוואה לסך של 26.1 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה. הקיטון ברווח החצי שנתי (לעומת שנה קודמת) נובע מהקיטון בהכנסות החברה בין שתי התקופות.


במארס השנה מכר בית ההשקעות אי.בי.אי 10% ממניות חברת החיתום לבנק הפועלים  תמורת 17.2 מיליון שקל. לאחר העסקה מחזיקים אי.בי.אי ובנק הפועלים בכ-30.5% ו-29%  בהתאמה.

העסקה, נעשתה לפי מחיר של כ-9.2 שקל למניה ולפי שווי של כ-200 מיליון שקל לחברה.

לפני כשנה  יועצי ההנפקות הזרות, רפי ליפא וגל עמית, שהיו שותפים עם פועלים אי.בי.אי ים אי.בי.אי את עיקר ההכנסות והרווחים בשנים האחרונות, הודיעו על בשורה ארוכה של הנפקות של חברות אמריקאיות בארץ (בעיקר הנפקות אג"ח) הפסיקו את שיתוף הפעולה. במקביל,  הודיע המנכ"ל  ארז גולדשמידט, על עזיבתו לטובת הקמת חברת חיתום חדשה יחד עם ליפא ועמית, ואליו הצטרפו גם הסמנכ"לים אילן מוסנאים ונדב זיו. הדבר יצר משבר בחברה, וחשש של המשקיעים לירידה דרמטית ברוווחים.

אז נכון – הרווחים יורדים, אך נראה שעופר גרינבאום שהתמנה למנכ"ל החברה, הצליח לייצב את הפעילות של חברת החיתום, שנהנית גם מהיותה מנפיק ראשי של קבוצת הפועלים (שמגייסת בעיקר חוב)

עופרה שטראוס ונציגים נוספים ממשפחת שטראוס מכרו מניות שטראוס גרופ בהיקף של כ-90 מיליון שקל בדיסקאונט של כ-2% על מחיר השוק. מדובר במכירה דרך ברוקר – מכירה בהפצה, כאשר, בהפצות מסוג זה,  מקובל לתת  לרוכשים מחיר נמוך ממחיר השוק.

ומי קנה? כנראה שמספר גופים מוסדיים גדולים בינהם  – קבוצת מגדל. הכמות הנמכרת הכוללת מהווה כ-1% מהונה של שטראוס (הון המניות) – שוויה של החברה בבורסה מסתכם בכ-9.2 מיליארד שקל.

לאחרונה פרסמה החברה דוחות כספיים טובים לרבעון השני – ראו הרחבה

 

רשות ניירות ערך מסדירה את תחום הברוקראז'. מדובר בתחום תחרותי כאשר הבנקים עדיין שולטים בו (רובכם פועלים דרלך הבנקים בניירות ערך – וחבל – ראו הרחבה) אך חברות הברוקראז' ששייכות לברוקרים הפרטיים, תחרותיות מאוד בכל המובנים – מחיר, שירות, פלטפורמה/ מערכת מסחר ועוד.

על רקע זה,   רשות ניירות ערך מסדירה את התחום – הרשות פרסמה להערות הציבור טיוטת חוק לאסדרת פעילות הברוקראז' (ברוקר-דילר). הצעת החוק אשר תהפוך את הגופים העוסקים בתחום מפוקחים על ידי רשות ניירות ערך, תצמצם את הסיכונים הכרוכים במתן שירותים אלה, תשפר את רמת ההגנה על ציבור המשקיעים, תגביר את אמון הציבור ותתרום ליציבות המערכת הפיננסית כולה. בנוסף, תיקון החקיקה יאפשר גם את התפתחותו של תחום הברוקראז' ויעודד את התחרות בין ספקי השירות השונים לטובת ציבור המשקיעים.

נציין כי מרבית פעילות הברוקראז' בישראל נעשית כיום באמצעות חברי הבורסה, מוסדרת בתקנון הבורסה ומפוקחת על ידה. חברי הבורסה שהינם תאגידים בנקאיים, מפוקחים גם על ידי המפקח על הבנקים בבנק ישראל.

יחד עם זאת, חלק מפעילות הברוקראז' בישראל וכן פעילותם של דילרים אשר אינם מהווים זירות סוחר כהגדרתם בחוק ניירות ערך, אינה נתונה כיום תחת אסדרה. בשל כך, גופים אלו אינם מפוקחים בהיבטי יציבות פיננסית, רמת השירות המסופקת ללקוחותיהם, התנהלות במצבי ניגוד עניינים והיבטים נוספים.

בדומה לחקיקה הקיימת ברוב מדינות העולם המערבי, תיקון החקיקה נועד ליצור אסדרה של פעילות ברוקראז', שהיא פעילות של ביצוע עסקאות בניירות ערך עבור אחרים וקבלה והעברה של הוראות לרכישה או מכירה של ניירות ערך. בנוסף, החקיקה תייצר גם אסדרה בפעילות הדילרים, שהיא פעילות של מסחר בניירות ערך לחשבון עצמי על ידי ביצוע הוראות של לקוחות, וכן מסחר לחשבון עצמי על ידי מי שהוא חבר בורסה. החוק יחריג מחובת הרישוי גופים אשר פעילותם נתונה לפיקוח ואסדרה במסגרת חוקים אחרים, כגון: מנהלי תיקים ותאגידים בנקאיים.

החוק המוצע קובע חובת רישוי על הגופים המעוניינים לעסוק בפעילות זו ואת התנאים לקבלת רישיון, הכוללים: דרישה לפעילות באמצעות תאגיד, דרישה למיומנות, אמצעים וכישורים מתאימים לפעילות, עמידה בדרישות  הון עצמי, נכסים נזילים וביטוח, כמו גם בחינה של מהימנות המבקש. בנוסף, יידרש אף היתר שליטה לבעלי שליטה בחברה בעלת רישיון ויקבעו חובות ארגוניות וממשל תאגידי, לרבות חובת מינוי דירקטוריון ונוספות. על החברות בעלות הרישיון יחולו חובות אמון וזהירות כלפי הלקוח וכן חובות נוספות אשר יגנו על הלקוח, ביניהן חובות בנוגע לניגודי עניינים, הגבלת התמריצים שבעל רישיון יכול לקבל ממי שאינו לקוח, חובות מסירת מידע ללקוח והתאמת השירות ללקוח, והוראות נוספות לגבי טיפול בהוראות לקוח, ובכספי ונכסי הלקוחות.

יו"ר רשות ניירות, ענת גואטה: "הסדרת תחום "הברוקר-דילר" הינו צעד נוסף שמובילה רשות ניירות ערך במטרה לספק למשקיעים מטריית הגנה טובה יותר. אסדרת תחום הברוקראז' מתווסף לתיקוני החקיקה בתחום זירות הסוחר, ההתמודדות עם ההשקעות באופציות בינאריות ופעילויות נוספות שיזמה הרשות לצמצום פעילויות בלתי מפוקחות. הצעת החוק נועדה להעניק הגנה לציבור המשקיעים הפועלים באמצעות מתווכים פיננסים ולתרום לעיצובו של שוק הוגן ותחרותי".

לקריאת המסמך המלא  באתר רשות ניירות ערך – לחץ כאן

משרד האוצר מתמקד בסקירה הכלכלית השבועית שלו על שוק הדיור ומוסר שהתחדשה הירידה במספר העסקאות בשוק הדיור, לאחר שבמאי נרשמה עלייה לראשונה מזה שנתיים. מנתוני משרד האוצר שהתפרסמו בסקירה ניתן ללמוד כי נמשכת יציאת המשקיעים מהשוק, בעיקר בתל אביב, שם גורם הדבר לירידה חדה בתזרים המזומנים הפוטנציאלי של הקבלנים.

ממשרד האוצר נמסר כי בחודש יוני נרכשו 8.5  אלף דירות. 530 דירות נמכרו במסגרת "מחיר למשתכן". מדובר בירידה של כ-10% בסך העסקאות לעומת התקופה המקבילה ב-2017, וירידה של 8% בעסקאות  "במחירי שוק" (דהיינו, בניכוי "מחיר למשתכן"). מאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר נמסר כי זוהי אחת הרמות הנמוכות ביותר שנרשמו במספר העסקאות בחודשי יוני בעשור האחרון.

סך הדירות החדשות שנמכרו בחודש יוני עמד על 2.3 אלף דירות, ירידה של 9% בהשוואה לחודש יוני ב-2017 וירידה של 5% בהשוואה לחודש מאי השנה. בניכוי מכירות במסגרת "מחיר למשתכן" מתמתן שיעור הירידה בהשוואה ליוני אשתקד ל-4%, ונותר ללא שינוי בהשוואה לחודש הקודם. עם זאת,  במצטבר מתחילת השנה, נרשמה ירידה של 9% במכירת דירות חדשות "במחירי שוק" בהשוואה למחצית הראשונה אשתקד. העובדה לפיה במחצית הראשונה של השנה הוכפל מספר הדירות שנמכרו במסגרת "מחיר למשתכן", בהשוואה למחצית הראשונה אשתקד, הביאה לעליה של 8% בסך הדירות החדשות שנמכרו בהשוואה בין שתי תקופות אלו.

תזרים המזומנים הפוטנציאלי של הקבלנים ממכירת דירות חדשות (כולל במסגרת "מחיר למשתכן) עמד בחודש יוני על 4.1 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של 8% בהשוואה ליוני 2017 והרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2017 (למעט חודש אפריל האחרון, שהתאפיין במיעוט ימי עבודה על רקע חג הפסח). הירידה המתמשכת בתזרים המזומנים הפוטנציאלי של הקבלנים ממכירת דירות מושפעת בין היתר מהצניחה ברכישות המשקיעים באזור ת"א, על רקע התלות הגבוהה של הקבלנים באזור זה ברמת הפעילות של המשקיעים בשוק והמחירים הגבוהים המאפיינים את פלח השוק של הדירות החדשות בת"א.

מאגף הכלכלן הראשי נמסר כי השפל ברכישות המשקיעים העמיק בחודש יוני, כאשר סך הדירות שנרכשו ע"י סגמנט זה של השוק עמד על 1.1 אלף דירות בלבד, ירידה חדה של 33% בהשוואה ליוני 2017, בהמשך לשיעורי ירידה חדים מאז אוקטובר 2016. בהשוואה לחודש הקודם זוהי ירידה של 8%. כשיעור מסך העסקאות עמד משקל המשקיעים על 13.5%,  בדומה לרמתו בחמשת החודשים האחרונים ונמוך בחצי אחוז בהשוואה ליוני 2017.

מהסקירה עולה כי הירידה החדה ברכישות המשקיעים מקיפה את כל האזורים ובולטת במיוחד באזור ת"א, בו נרשמה ירידה של 57% ברכישות אלו בהשוואה ליוני 2017, כאשר גם בהשוואה לחודש מאי השנה נרשם שיעור ירידה חד של 22%, גבוה פי 3 משיעור הירידה ברכישות המשקיעים ברמה הארצית. בכך הגיעו רכישות המשקיעים באזור ת"א בחודש יוני לרמה של 136 דירות בלבד, אחת הרמות הנמוכות ביותר שנרשמו באזור זה לפחות מתחילת העשור הקודם (רק בחודש אוקטובר 2016 נרשמה רמה נמוכה יותר, בין היתר על רקע חגי תשרי). כשיעור מסך העסקאות עמד שיעור המשקיעים בת"א בחודש יוני על פחות מרבע מהעסקאות, רמת שפל היסטורי באזור זה, שהתאפיין בשיעור משקיעים ממוצע של 40% בעשור האחרון.

על רקע הירידה החדה ברכישות המשקיעים באזור ת"א  בכלל (אזור זה כולל מלבד העיר ת"א גם את בת ים) ובעיר ת"א עצמה בפרט, בולטת דווקא עליה במחיר הממוצע  (כמו גם החציוני) לדירה שרכשו המשקיעים בעיר זו בחודשיים האחרונים. ממצאים אלו מרמזים על שינוי משמעותי בתמהיל הדירות הנרכש ע"י משקיעים בעיר זו, זאת בין היתר על רקע שיווק אגרסיבי של אחד הפרויקטים היוקרתיים ביותר בתל אביב.

במשרד הכלכלן הראשי אומרים כי השפל ברכישות המשקיעים בת"א הינו בעל משמעות גבוהה עבור הקבלנים המשווקים פרויקטים בעיר זו, שבאופן "מסורתי" התאפיינה בשיעור גבוה מאד של רכישות משקיעים מסך הדירות החדשות שנמכרו בה. ביטוי לכך ניתן למצוא בין היתר בירידה החדה במכירת דירות חדשות באזור, כאשר בהשוואה בין המחצית הראשונה של 2018 למחצית  הראשונה של 2016 מגיע שיעור ירידה זה ל-34% (וירידה חדה עוד יותר, של 62% בהשוואה למחצית הראשונה של 2015). במשרד האוצר אומרים כי, ניתוח התפלגות המכירות של הקבלנים באזור ת"א, מרמז על מלאי גבוה לא מכור של דירות חדשות באזור זה.

בסקירה כותבים כלכלני האוצר כי מניתוח התפלגות המכירות של הקבלנים ניתן לראות כי חלה ירידה דרמטית במספר הקבלנים שמכרו 20 דירות ומעלה. כך למשל, בעוד שבמחצית השנה הראשונה של 2016 היו 11 קבלנים  שעברו סף מכירות זה, במחצית הראשונה של 2018 רק חברה אחת בת"א הצליחה למכור יותר מעשרים דירות. גם כאשר מורידים את סף המכירות לעשר דירות ומעלה, מתקבלת ירידה עקבית וחדה במספר חברות הבניה היזמיות שעוברות סף זה באזור ת"א.

מכירות המשקיעים בחודש יוני הסתכמו ב-1.8 אלף דירות, בדומה לרמה שנרשמה בחודש הקודם, אולם בהשוואה ליוני אשתקד זוהי ירידה של 17% (גבוה משיעור הירידה בסך העסקאות בדירות שניה, אשר עמד על 10%).

בפילוח גיאוגרפי שעשו כלכלני האוצר נמצא כי הפערים בשיעורי הירידה בין מכירות המשקיעים למכירות משפרי הדיור מתרכזים בעיקר בשני אזורים: ב"ש  ורחובות. כך, באזור ב"ש נרשמה ירידה חדה של 35% במכירות המשקיעים בחודש יוני, גבוה פי 3 משיעור הירידה בסך העסקאות בדירות יד שניה באזור זה. סביר להניח כי הירידה החדה במכירות המשקיעים באזור זה מוסברת לפחות בחלקה בירידה החדה ברכישות המשקיעים באזור, והעובדה לפיה הדירות המוחזקות ע"י משקיעים באזור זה הינן בעלות מאפיינים ו/או מיקום המועדף במידה פחותה ע"י זוגות צעירים ו/או משפרי דיור.

המשך הירידה ברכישות המשקיעים וההתייצבות במכירות המשקיעים בחודש יוני  (בהשוואה לחודש הקודם) הביאו להעמקת הירידה ב"מלאי" הדירות בידי משקיעים. סה"כ נגרעו ממלאי זה  בחודש יוני כ-700 דירות, בהמשך לירידה חדה של 600 דירות מ"המלאי" בחודש הקודם. מאז החל לרדת מלאי הדירות בידי משקיעים בינואר 2016 נגרעו ממנו קרוב לשנים עשר אלף דירות.

רכישות הזוגות הצעירים הסתכמו בחודש יוני ב-4.1 אלף דירות, מזה 3.6 ב"מחירי שוק", ללא שינוי משמעותי הן בהשוואה לחודש הקודם והן בהשוואה ליוני אשתקד. בפילוח גיאוגרפי ממשיך לבלוט איזור חיפה עם ירידה ברכישות הזוגות הצעירים "במחירי שוק", כאשר בחצי השנה הראשונה מסתכם שיעור ירידה זה ב-23%, שיעור הירידה החד ביותר בהשוואה ארצית. סביר להניח כי הרחבה משמעותית של מכרזי "מחיר למשתכן" בעיר חיפה עצמה "תורם" לירידה חדה זו ברכישות הזוגות הצעירים "במחירי שוק", זאת לאחר שבשנת 2017 היה זה האזור היחידי בו נרשמה עליה ברכישות הזוגות הצעירים "במחירי שוק.

רכישות משפרי הדיור בחודש יוני הסתכמו ב-3.2 אלף דירות. בכך התחדשו הירידות ברכישות של סגמנט זה, לאחר שהחודש הקודם קטע רצף ארוך של ירידות (החל ממרץ 2017). בהשוואה לחודש יוני אשתקד ירדו רכישות משפרי הדיור ב-9%, ובהשוואה לחודש הקודם ב-5%.