האם גמ"חים משמשים להלבנת הון?  "ישנם גמ"חים המשמשים להלבנת הון. אסדרת הסקטור בהיבטי הלבנת הון הינה אינטרס של הגמ"חים הלגיטימיים, אחרת בקרוב הם לא יוכלו לפעול מול המערכת הפיננסית". כך אמרה ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (רשלא"ה) במשרד המשפטים, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ביום עיון בנושא פשיעה כלכלית ואיסור הלבנת הון של לשכת עורכי הדין.

ד"ר ווגמן-רטנר התייחסה למגמות עדכניות בתחום הרגולציה הפיננסית ותרומת המודיעין הפיננסי המופק ע"י הרשות לחקירות מרכזיות של משטרת ישראל: "מדי שנה חל גידול ניכר בהיקפי פעילותה המודיעינית של הרשות – הן ביחס לבקשות גופי האכיפה לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות, והן בהעמקה משמעותית בפעילות הרשות במישור המודיעיני הבינלאומי, תוך קבלת מאות פניות מעשרות רשויות מקבילות בחו"ל".

היא הוסיפה, כי היקף הדיווחים מהסקטורים הפיננסים לרשות גדל משמעותית בשנים האחרונות, הן לאור שינויי חקיקה והן לאור הפעולות הרבות שמבצעת הרשות בנושא לשיפור איכות הדיווחים, לרבות כנסים ומפגשים עם הסקטורים, הכולל:

o       כנסי הדרכה לכ-700 נש"מים

o       למעלה מ-210 מפגשי משוב והדרכה לסקטורים המפוקחים

o       פרסום הנחיות ו"דגלים אדומים"

o       קיום שולחנות עגולים ושיתוף טרנדים בעולם הפשיעה הכלכלית

o       משובים לסקטורים ולמפתחי תוכנות

o       טיוב מתכונת הדיווח – השקת דיווח מקוון ודיווח בלתי רגיל מובנה; הגדרת "ביטויי מפתח" לשילוב בתוכן דיווחים בלתי רגילים; ובקרוב יושק פורטל מקוון לדיווחי נותני שירותי אשראי

בנוגע לפעילות הסקטור האשראי הבנקאי, ובתגובה לדבריה של ראש רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, דורית סלינגר, לפיהם רק כמחצית מהגורמים שהיו פעילים בשוק פנו לבקש רישיון, ציינה ד"ר ווגמן-רטנר כי מבוצע שיתוף פעולה עם הרגולטורים הפיננסיים ועם המשטרה, לרבות בניסיון לאתר גורמים עבריינים המנסים לפנות בבקשה לקבלת רישיון באמצעות אנשי קש. "אנו מנסים לגרום לסקטור להפוך ליותר לגיטימי ואנו מבצעים בקרות כדי לצמצם הניצול לרעה, אולם ברור שזה לא יקרה בין ליל".

היא התייחסה לתוכניות הרשות לעתיד הקרוב, ואמרה כי המטרה המרכזית של הרשות היא להמשיך ולפעול לצמצום סיכוני הלבנת הון במערכת הפיננסית:

¨ ייזום רפורמה חקיקתית, ליצירת משטר איסור הלבנת הון אחיד לכל הגופים המפוקחים. כיום ישנם כ-15 צווים שונים לכל אחד מהסקטורים, דבר המוביל לארביטרז'ים רגולטוריים בין סקטורים שונים ועבודה רבה לעדכונם (הן לרגולטורים הפיננסיים, לכנסת וכו'). המטרה היא לעבור לחוק וצו אחידים לכולם, אשר יהיו מבוססים על עקרונות כלליים וגישה מבוססת סיכון, לפי הסיכונים הייחודיים לכל סקטור.

¨     ייסוד מנגנון הקפאת נכסים ע"י רשלא"ה, כמתחייב מאמנת ורשה, וכפי שקיים בחלק ניכר מהרשויות המקבילות בחו"ל. הדבר יאפשר ודאות נוספות לסקטור הפיננסי לביצוע פעולות, שכן הרשות המקומית נדרשת בתוך מספר ימים מהעברת הפניה אליה לעדכן האם נדרשת הקפאת הכספים, אם לאו. הדבר יסייע הן לרשויות האכיפה לעצור כספים בזמן, והן לגופים הפיננסיים ודאות נוספות בביצוע פעולות פיננסיות.

¨  החלת המשטר על סקטורים רלוונטיים נוספים הנדרשים ע"י הסטנדרט הבינל':

  גמ"חים, P2P, מטבעות וירטואליים

 לגבי גמ"חים: הרשות מאתרת פעילות הלבנת הון אשר מבוצעת באמצעות גמח"ים ורואה בתחום כתחום בסיכון, וסבורה שהכרחי להטיל עליהם חובות מתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור, כפי שקיים על כל גורם אחר אשר מעניק שירותים פיננסיים. להערכתנו, בקרוב מאוד יבינו הגורמים הלגיטימיים הפועלים בתחום כי אסדרה היא אינטרס מהותי שלהם, מאחר שמתכונת ניהול הסיכונים ע"י כל שאר הגופים הפיננסיים בארץ ובעולם תוביל לכך שכל יתר הגופים יראו בהם כגופים בסיכון ויצמצמו מאוד את השירותים הפיננסיים שיעניקו להם, והם בפועל לא יוכלו לפעול בזירה הפיננסית המקומית והעולמית. יודגש, כי מטרה זו תושג רק בהינתן אסדרה מקיפה ואמיתית, ואם היא תהיה מקלה מדי – ימשיכו לראות בהם שאר הגורמים כתחום בסיכון גבוה. יצויין, שתעשיית הבלוקצ'יין זיהתה את הפער הדומה שהיה קיים אצלה (היעדר רגולציה כחסם ליכולת פעילות מקומית ובינל') והם אלו אשר מקדמים היום נמרצות את החלת האסדרה על הסקטור.

 לגבי מטבעות וירטואליים, טיוטת הצו גובשה ע"י רשלא"ה ורשות שוק ההון, לאחר קיום מפגשי שולחנות עגולים עם הסקטור על מנת לוודא התאמה מיטבית. השוק מעוניין באסדרה כדי שיוכל לפעול בזירה המקומית והבינלאומית.

   מתווכי נדל"ן, נותני שירותי נאמנות, וסוחרים במתכות יקרות

   אסדרת תחומי הפינטק השונים תאפשר צמיחה מקומית וגלובלית, צמצום ההדרה הפיננסית (De-risking) וניהול סיכונים מיטבי ע"י שאר הסקטור הפיננסי

   מעורבות בפרוייקט הסאנדבוקס שמקדם משרד האוצר יחד עם שאר הרגולטורים

¨צמצום השימוש במזומן: מדובר בחוק חשוב מאוד שלהערכתנו יצמצם משמעותית תופעות פשיעה והלבנות הון. יחד עם זאת, הרשות צופה שעם כניסתו לתוקף של החוק בינואר הקרוב עבריינים יחפשו ערוצים אלטרנטיביים, ואנו נערכים לכך, למשל החלת הרגולציה על תחום הבלוקצ'יין

¨המשך העמקת הקשר עם הסקטורים המדווחים לרשות, לרבות משוב על איכות ותרומת הדיווחים לרשות, מפגשי שולחן עגול ועוד

¨השלמת מעבר לדיווח מקוון לכל הסקטורים

¨המשך שיתוף הפעולה הפורה והתיאום עם הרגולטורים – פורום רגולטורים רחב נפגש במשרדי הרשות מספר פעמים בשנה על מנת לתאם הפעילות

¨ המשך הכוונת הגופים המפוקחים

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ציינה גם, כי הרשות היתה מעורבת בשנים האחרונות בייזום וליווי מספר חסר תקדים של חקירות כלכליות, בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל, רשות המיסים, רשות ני"ע, הפרקליטות ויחידת החילוט. הדבר נעשה מיקוד בתחומי סיכון, דוגמת פשיעה מאורגנת, פשיעה כלכלית מתוחכמת וחוצת-גבולות, חשבוניות פיקטיביות, שחיתות שלטונית, מימון טרור, זיוף ומרמה ועוד, וכן איתור נתיבי הלבנת הון ומיפוי נכסים לחילוט. ראש הרשות חשפה מספר מקרים בהם המודיעין הפיננסי שסיפקה לגופי האכיפה סייע בחשיפת וחקירת פרשיות פליליות משמעותיות, לרבות פעילות של ארגוני פשיעה חובקות עולם, סמים, סחיטות ופעילות של מלביני הון מקצועיים המסייעים לעבריינים להלבין את הכספים, תוך הבנה מעמיקה של תעשיית הפיננסים המקומית והעולמית. תרומת הרשות באה לידי ביטוי במיפוי קשרים בין גורמים, חשיפת גורמים מעורבים לרבות ציינג'ים ששימשו את אותם הארגונים, ושיתופי פעולה בין לאומיים נרחבים

נתוני מס שבח ומס רכישה אמורים ללמד על היקף העסקאות בשוק הנדל"ן. זה לא אחד לאחד, אבל ככל שיש יותר עסקאות ככה שתלומי המיסים האלו עולים. עם זאת, כמובן שייתכן מצב שיש גידול בהיקף העסקאות, אך לא כזה שמווה במיסים – אחרי הכל, תלוי בערך הדירה. יש דירות שלא מחויבות במס רכישה (אם מדובר ברוכשים שזו דירתם היחידה, או משפרי דיור שימכרו את דירתם בטווח של 18 חודשים).

על כל פנים, בחודש מאי מיסוי מקרקעין (ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין) הסתכמו ב-1 מיליארד  שקל, עליה בשיעור של 12% לעומת מאי 2017. במס שבח נרשמה עליה של 20%, הנובעת במידה רבה מעסקה גדולה בנדל"ן מניב באזור המרכז. עם זאת,  גידול בגביית מס שבח נרשם גם במרבית האזורים האחרים, על רקע מכירת דירות ע"י משקיעים. גביית מס רכישה רשמה עליה בשיעור של 6%, המתרכזת באזור המרכז

הנתונים האלו, חשוב להדגיש לא ממש מתחברים עם הנתונים של הלמ"ס ושל האוצר שיש קיפאון בשוק הדירות שמלווה בירידה בהיקף העסקאות ובירידה במחירים.

מדריך מס שבח

מדריך מס רכישה

בזק הודיעה  כי אתמול התקבלה במשרדי החברה הודעת משרד התקשורת לפיה סבור המשרד כי אין להאריך את ההסדר הזמני בנוגע לשירות טלפוניה במכירה חוזרת.

בהתאם, החל מיום 1.8.2018, על החברה לספק שירות טלפוניה סיטונאי במתכונת הקבועה בתיק השירות. להערכת החברה יישום תיק השירות או פתרון אחר במקומו, ישפיע לרעה על תוצאותיה הכספיות, אך יחד עם זאת החברה אינה יכולה להעריך, בעת הזאת, את היקף ההשפעה שעלולה להגיע לכדי השפעה מהותית, היות והדבר תלוי במשתנים שונים ובהם היקף הביקוש לשירות, רמות המחיר של מוצרים תחליפים הקיימים בשוק כיום כגון שירות VOB ועוד.

סבינה לוי, מנהלת המחקר בלידר שוקי הון מנסה לעשות סדר – "במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי בזק אמורה לפתוח את התשתית שלה לתחרות, הן בתחום תשתית האינטרנט והן בתחום הטלפוניה הקווית. בזק טענה בזמנו כי על מנת לפתוח את תשתית הטלפוניה הקווית לתחרות עליה לבצע התאמות מהותיות ברשת שיהיו כרוכות בהשקעות ובכלל כי קיים אתגר טכנולוגי לספק את השירות. היה ויכוח מתמשך מול הרגולטור ובסוף הוחלט כי באופן זמני החברה תספק את שירות הטלפוניה במודל resale, אולם המחירים שנקבע היו לא מספיק כדאיים, לפחות לטענתן של סלקום ופרטנר.

מחיר הקו במכירה חוזרת (resale) נקבע ברמה של 16 ₪ + 1.6 אגורות לדקה ומחיר הקו הסיטונאי אמור לעמוד על 6 ₪ +1 אגורה לדקה"

"ההשפעה האפשרית על סלקום ופרטנר: אין ספק כי מדובר בהודעה חיובית לסלקום ופרטנר והשינוי המסתמן עשוי לסייע להן בהמשך העמקת דריסת הרגל בשוק הקווי. עם זאת, להערכתנו השינוי לא צפוי להוביל לשיפור מהותי ברווחיות הכוללת של חברות הסלולר מהפעילות הקווית, זאת על אף שפוטנציאל הנזק לבזק יכול להיות גבוה יחסית".

בשורה של מנכ"ל האוצר: "בוחנים הפחתה של המס על רווחי הון למשקיעים קטנים". 

"אנחנו בעד הורדת מסים גם לבורסה", כך אמר מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד בוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות, בשיתוף עם בנק מזרחי טפחות ופירמת עורכי הדין זיסמן אהרוני גייר. לדברי באב'ד: "אנחנו בוחנים את הפחתת המס על רוחי הון למשקיעים קטנים, בהיקף של רווחים של עד 50 אלף שקל. אנחנו בעד הורדת המסים שתאיץ את הצמיחה".

המס על הבורסה – כל מה שצריך לדעת

לדברי באב"ד, "ביום ראשון הקרוב נחשוף את תחזית הצמיחה לישראל שמדברת על צמיחה של 3.5% בשנה, תחזית גבוהה מההערכות המוקדמות שלנו. ההכנסות שלנו גם גדלו, אבל יש גם דרישות תקציביות, כמו של משרד הביטחון. אני מקווה שנגיע איתם להסכמות ושנוכל להמשיך בהורדת המסים". 

באב"ד התייחס גם לסוגיית העלאת גיל הפרישה ואמר ש"בסוף גיל הפרישה לנשים יעלה, אין ברירה, אבל צריך למצוא את הדרך כדי לבצע את המהלך בלי לפגוע בשכבות החלשות".

לגבי סוגיית שכר הבכירים אמר באב"ד כי "מה שקרה במערכת הפיננסית עם שיאי שכר חדשים עבר את גבול הטעם הטוב. מצד שני, ההגבלה שנעשתה מאד בעייתית. הגבלה של פי 35 מהשכר של העובד הנמוך הובילו לכך שהבעלים של החברות חסכו לעצמם כסף, אבל לא העלינו את השכר של העובדים ברמות השכר הנמוכות. זאת לא הייתה המטרה. אני לא רואה צורך בהרחבה של הגבלת שכר לכלל החברות הציבוריות".

באב"ד התייחס לביקורת על הרפורמה בחברת החשמל וטען כי "מדובר בפייק ניוז. הרפורמה לא תעלה 7 מיליארד שקל לציבור. אנחנו נעדכן את מחיר הגז כבר ב-2019-202 ויוריד את תעריף החשמל, אבל זה לא קשור לרפורמה. הציבור לא ישלם שקל, כי עלות הרפורמה ממומנת מההתייעלות של חברת החשמל. בשום אופן לא נעלה את מחיר החשמל לציבור. עוד שמונה שנים המחיר גם יתחיל לרדת".

באב"ד הוסיף כי: "הגזמנו לחלוטין את הנטל הרגולטורי. יש לנו עוד הרבה עבודה, אבל אני מגנה את הביקורת על יו"ר רשות שוק ההון דורית סלינגר, העליהום הזה לא היה במקום".

לגבי מחירי הדיור אמר באב"ד כי, "התקשורת צריכה לבקש סליחה על הביקורת על מחיר למשתכן. הצעדים של משרד האוצר והשר כחלון עובדים ושוק הדיור מצטנן, לפי כל הגורמים. המחירים במגמת ירידה וזה צפוי להימשך, אבל אנחנו לא פותחים שמפניות, אלא ממשיכים בכל הכוח".

החזר מס – איך מקבלים החזר מיסים – פשוט

כאשר מחשבים מס שבח עולה שאלה מה המס עם מדובר על נכס ששייך לזוג. במקרה כזה עושים שבח מקרקעין לכל אחד מבני הזוג, אבל מדובר בתהליך ופרוצדורה שצריך להכיר.

מס הכנסה מקל על הנישומים – רשות המסים שינתה לאחרונה את תהליך פיצול שבח בין בני זוג, כך שבני זוג המגישים בקשה לפיצול השבח בדוח השנתי שלהם למס הכנסה לא צריכים לפנות קודם לכן למשרדי מיסוי מקרקעין. מדובר במהלך שבוצע ע"י חטיבת שומה וביקורת במסגרת מדיניות מנהל הרשות, ערן יעקב, לקדם מהלכים לשיפור השירות  לציבור וייעול הליך מיצוי הזכויות שלהם.

מדריך מס שבח

מחשבון מס שבח

עד לאחרונה, כאשר בני זוג מכרו זכות במקרקעין, שלשניהם חלקים שווים בה, משרדי מיסוי מקרקעין ביצעו לבני הזוג חישוב אחד של השבח והמס לתשלום. אולם, ישנם מקרים בהם בני זוג מעוניינים לערוך חישוב נפרד על הכנסתם משבח מקרקעין בהתאם לחלקם בנכס. הדבר התאפשר באמצעות הדוח השנתי למס הכנסה, בו יכלו לבקש לפצל את השבח ולחשב את המס היחסי של כל אחד מהם. אך קודם לכן היה עליהם  לפנות למשרדי מיסוי מקרקעין כדי שיערכו להם שומה נפרדת. 

עם שינוי תהליך פיצול שבח בין בני זוג, ההליך פשוט יותר. כשבני זוג יבקשו לפצל שבח, אם במדובר במכירת זכות במקרקעין שהוחזקה על ידם בחלקים שווים, יפצלו משרדי מס הכנסה את השבח לחלקים שווים. ואם הם החזיקו בחלקים שאינם שווים, משרדי מיסוי מקרקעין יבצעו את פיצול השבח לפי החלק היחסי שלהם כבר בשלב עריכת השומה.  

הרשות אף שדרגה לטובת העניין את שאילתת עזר למייצגים, המציגה את ריכוז עסקאות השבח של הלקוח. בעסקאות בהן ניתן לפצל שבח בין בני הזוג יופיע טור נוסף שכותרתו "ב.ז" וליד העסקה המתאימה יופיע סימון כוכבית (*). במקרים בהם לא מופיע הסימון, ניתן לשדר רק עסקה אחת, לכל שומה במיסוי מקרקעין.

מדריך מס שבח

מחשבון מס שבח

סוכני הביטוח במלחמה ארוכה מול הממונה על רשות שוק ההון החיסכון והביטוח – דורית סלינגר. לטענתם סלינגר עושה מהפכות מבלי לערב אותם, תוך כדי פגיעה אנושה בתחום ותוך כדי חוסר הבנת הצרכים של השוק. מנגד סלינגר טוענת שברגע שהיא שומרת על ציבור המבוטחים והחוסכים מפני סוכני ביטוח לא אובייקטיבים, הסוכנים מתקוממים עליה.

והנה מקרה מייצג – סלינגר דרשה שלא לאפשר לסוכני ביטוח ליהנות מעמלות כאשר הם מצרפים למוצר פנסיוני (במסגרת צירוף ברבים). הסוכנים מתנגדים, ומשה גפני יו"ר וועדת הכספים נמנע מלתמוך באיפוס של העמלה, תוך כדי ביקורת על רשות שוק ההון והביטוח.

במסגרת דיון של ועדת הכספים בעניין 'הבהרת רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון לגבי הסדר צירוף ברבים על-ידי סוכני הביטוח' עלו כמה פערים גדולים בין סוכני הביטוח לבין רשות שוק ההון. הדיון עסק באיסור תשלום עמלות לסוכני ביטוח בעת צירוף ברבים למוצר פנסיוני לאור הבהרה לחוק שהתקבלה על ידי המפקחת על הביטוח דורית סלינגר בתחילת השנה וצפויה להיכנס לתוקף ב-30 בספטמבר. על פי ההבהרה על פי החוק ניתן לשלם עמלה רק במקרה בו ביצע סוכן ביטוח "עסקה" כחלק מהליך שיווק פנסיוני במסגרתו מעניקים הסוכנים ייעוץ מנומק ומתמשך ולא מבצעים רק הליך מכירה כפי שקורה פעמים רבות בשיווק הסדרי צירוף ברבים, במסגרתם מסוכם עם מעסיקים של מקומות עבודה גדולים על מסלולים מוזלים לעובדיהם, והעובדים מצטרפים אליהם אוטומטית במידה והם מעוניינים בכך. רשות שוק ההון ונציגי סוכני הביטוח הציגו במהלך הדיון כי לא הושגו הסכמות במהלך המגעים בין הצדדים עליהם הורה יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני בתום הדיון הקודם בנושא, כאשר כל צד האשים כי הצד השני מתבצר בעמדתו. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני וח"כ מיכל בירן מתחו ביקורת נוקבת על הרשות והביעו חשש כי ללא הסכמות יוותרו מאות אלפי מבוטחים ללא ליווי פנסיוני וללא דאגה לצרכיהם. יו"ר הוועדה קרא בתום הדיון לצדדים לשוב ולדון בסוגיה וציין כי ללא הסכמות תשקול הוועדה חקיקה בנושא.

הראל שרעבי, סגן הממונה על שוק ההון ציין בפתח הדיון כי: "כפי שביקש היו"ר בדיון הקודם נפגשו נציגי הרשות עם נציגי סוכנות הביטוח, לדעתנו לפי ההצעה של הסוכנות, זה היה דיון מיותר. הם הפליגו בדרישות שלהם יותר מהדיונים הקודמים ויותר מהבקשה שלהם בבג"ץ. חשנו שהדיון לא רציני, הנושא נמצא בעתירה לבג"ץ".

ליאור רוזנפלד, נשיא לשכת סוכני הביטוח: "הגענו לפגישה בכוונות טהורות לפתור את הבעיה, גם כעת מחוץ לאולם ניסינו להגיע למעין פשרה. רשות שוק ההון מדברת על איך אנחנו הגענו אבל הם בעצמם לא הציעו שום הצעת פשרה אחרת בפגישה. הם התבצרו בעמדותיהם ודיברו על אותה תקופה שלא נוכל להחיל אותה. בספטמבר 2018 יפלטו מאות אלפי מבוטחים לשוק ללא שירות, ללא פתרון, אף אחד לא יטפל בהם. הדרישה שלנו ידועה, אין לאוצר שום כוונה ללכת לקראת ולפטור את המצוקה של מאות אלפי מבוטחים".

ח"כ משה גפני: "אנחנו מדשדשים סביב עצמנו, אני לא אוהב את זה. אי אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא, אי אפשר לשבת בלי לנסות להתפשר. האנשים האלה לא יסכימו לפעול בלי להתפרנס, גם עובדים ילכו הביתה ורבים לא יקבלו את השירות שלהם. אפשר לחשוב על פשרה שיקבלו פחות עמלה בביטוח ברבים, אבל אי אפשר ללכת בכיוון כזה של לא כלום ולפגוע במבוטחים".

ח"כ מיכל רוזין: "אני רואה את ההתנהלות השיטתית שלכם ברשות שוק ההון. המטרה היא אכן שחוסכים לא יבזבזו כסף אבל לפתרונות אלגנטיים אתם מתנגדים ומוצאים כל מיני פתרונות עם נזק משני. אנשים רבים רוצים שיהיה אדם בעת הצורך לפנות אליו לטיפול בתיק שלהם, אם אתם רוצים להעלים את זה תגידו. אני אמרתי לסוכני הביטוח שזה צריך להיות מידתי והגיוני כלפי החוסכים, אם זו המטרה גם שלכם אז למה אתם לא מתפשרים איתם?".

ח"כ גפני: "אנחנו לא סומכים על חברות הביטוח לכן אנחנו צריכים את הסוכנים. זה שאצלי בשכונה, זה שלידי, שאני מתייעץ אתו. אתם לא יכולים להתעלם מהעניין הזה, אתם באים עם רעיונות נכונים אבל הם צריכים להיות בדרך שמסתדרת עם המציאות".

שרעבי: "אין לנו שום כוונה להוציא את ה סוכנים מהשוק, יש לנו מטרה אחת – לוודא שהסוכן בצד שלך ולא בצד של סוכנות הביטוח. זה לא המצב בשוק כפי שאנחנו רואים אותו בהמון המון מקומות ואנחנו מעוניינים בטובת החוסכים. הדיון על מי שהפר את החוק בעבר ורוצה לקבל תגמול הוא דיון אבל אנחנו רוצים שהם יהיו בצד של הלקוח. הנתונים הם שהם לא נותנים ללקוחות שירות ולא פוגשים אותם מעולם בהרבה מקרים. אנחנו רוצים ללכת למצב שייתן מענה לסוכנים אבל צריך שניים לטנגו".

מיכאל נוימן, לשכת סוכני הביטוח: " הצענו ללכת לחקיקה מהירה והם לא היו מוכנים, התנו זאת בעוד דברים. ההסכמים האלה נעשו במשך שנים באישור רשות שוק ההון ובעידודם".

שרעבי: "אם חוזרים על חוסר אמת זה לא הופך לאמת".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "יש 2 נושאים – האם ניתן בכלל לאפשר תשלום בגין צירוף ברבים והשני לגבי הגבייה שנעשתה לאחור, כמה שנים. אני מציע שתשבו שוב בשבוע הקרוב, בתום הישיבה שלכם אני מבקש לקבל בכתב מה היה בסיכומה, היה ותגיעו לסיכום אבקש לדעת רק מה הוא היה ואבקש מסוכני הביטוח שיורידו את הבג"ץ אם יגיעו לסיכום, אם אין סיכום אני מבקש לדעת מה היה מהלך הדברים. אם לא יגיעו להסכמות נבקש מהייעוץ המשפטי לבדוק חקיקה בעניין, לא ניתן למצב לקרוס כי יש כוונות טובות, עם כוונות טובות של הרשות זה עלול להגיע מצב שלא אתם ולא אנחנו רוצים, לכן תפקידנו לפקח על עבודת הממשלה בעניין הזה".

סוכן ביטוח – את מי הוא משרת?

ביטוחי מנהלים – כל מה שצריך לדעת

ארי וואלד, האסטרטג הטכני הראשי באופנהיימר מתייחס לאפיק חברות הSmall-Cap  הנכללות במדד ה Russell2000 , בהקשר לתנודתיות רבה בשווקים הגלובאליים בשבוע שעבר – "למרות החששות שמקורם במשברים הפוליטיים באיטליה ובספרד משפיעים בדרך כלל על תפיסת הסיכון בקרב המשקיעים, הדבר חדל לפגוע בביצועי מדד ה Russell2000 הנמצא ברמת שיא היסטורית. השתטחות עקום התשואות בארה"ב שבולטת לאחרונה נמצאת במתאם גבוה עם ביצועי יתר של אפיקי הצמיחה, המומלצים על ידי האסטרטג הטכני מזה תקופה ארוכה".

 "ברמת המלצות ספצפיות, הסקירה הטכנית השבועית מתמקדת במגזרי הציוד הרפואי (קרן סל: iShares Medical Devices ETF , סימול: IHI) ושירותי הבריאות (קרן סל: iShares US Healthcare Providers ETF, סימול: IHF), ובמגזר הפקת האנרגיה (קרן סל: S&P Oil & Gas Exploration & Production ETF, סימול: XOP). ברמת החברות הבודדות, ממליץ ארי וואלד על מניות BSX, EW, HRC, HYH, IART, IDXX, ISRG ו-MASI במגזר הציוד הרפואי, על מניות AMED, BEAT, LHCG ו-WCG במגזר שירותי הבריאות ועל מניות COP, MRO, MPC ו-ANDV במגזרי הפקה וזיקוק האנרגיה".

לאחרונה השיקה אלומות קרן נאמנות שעוקבת אחרי המניות הנבחרות של אפנהיימר – ראו הרחבה

כיטוב פארמה, הנסחרת בנאסד"ק ובת"א, קיבלה  אישור שיווק מה-FDA עבור תרופת הדגל קונסנסי (Consensi™).

Consensi™ הינו השם המסחרי של תרופת הקומבינציה שפיתחה כיטוב פארמה, KIT-302, אשר מיועדת לטיפול משולב בכאב שמקורו בדלקת פרקים ניוונית וכן בלחץ דם גבוה, תופעת לוואי הנובעת מהשימוש במשככי כאבים נוגדי דלקת לא סטרואידיים (משפחת תרופות ה-NSAID). Consensi™ הינה תרופת קומבינציה המורכבת משתי תרופות מאושרות לשימוש על ידי ה-FDA, Celebrex® שהינה תרופה נוגדת דלקת לא סטרואידית לטיפול בכאב ו- Norvasc®לטיפול ביתר לחץ דם. התרופה, שהינה מוגנת בפטנטים בארה"ב, אושרה לשימוש בשלושה מינונים שונים, בדומה למינונים המאושרים כיום בתרופה הקיימת לטיפול ביתר לחץ גם (2.5, 5 ו-10 מ"ג) בשילוב עם מינון קבוע של 200 מ"ג של החומר הפעיל במשכך הכאבים. האישור ניתן לאחר שהחברה הציגה תוצאות טובות בניסוי הקליני הסופי.

ד"ר פול וויימאק, יו"ר כיטוב והמנהל המדעי הראשי של החברה, אמר היום: "קונסנסי מספקת אפשרות לטיפול משולב, בטוח ויעיל יותר למיליוני חולים בארה"ב שסובלים מדלקת פרקים ניוונית ויתר לחץ דם. אחרי קבלת אישור השיווק עבור קונסנסי, אנו מקווים למנף את היכולות של צוות הפיתוח של כיטוב על מנת לקדם את NT219, תרופה חדשה שאנו מפתחים בימים אלה לטיפול במגוון אינדיקציות אונקולוגיות ".

מנכ"ל כיטוב, יצחק ישראל, התייחס אף הוא לאירוע המהותי של אישור התרופה ואמר: "אנחנו גאים להצטרף למועדון האקסלוסיבי שאליו משתייכות חברות פארמה ישראליות בודדות, שהצליחו לפתח תרופה לאורך כל מסלול הפיתוח המפרך ולהביא אותה עד לאישור ה-FDA. זו ההוכחה הטובה ביותר למומחיות ולמקצוענות של הצוותים המקצועיים של החברה בהובלת תהליכי פיתוח קליניים וקבלת אישורים רגולטוריים, כאשר מיום הגשת הבקשה לאישור תרופה חדשה (IND) ועד לאישורה לשיווק ע"י ה-FDA עברו פחות מארבע שנים".

שוק הטיפול בכאב לחולי דלקת פרקים ניוונית, שמורכב רובו ככולו מתרופות ממשפחת נוגדי דלקת לא סטירואידיים, מוערך במיליארדי דולרים מדי שנה. בארה"ב, יותר מ-50 מיליון איש סובלים מהמחלה ו-65% מהאוכלוסייה מעל גיל 60 סובלת מיתר לחץ דם, שידוע גם כ-"רוצח השקט" לאור היעדר תסמינים והיענות נמוכה של המטופלים לנטילה קבועה של תרופות מרשם. השימוש בקונסנסי מהווה כעת אופציה טיפולית אטרקטיבית וייחודית לחולים הסובלים מכאב ומיתר לחץ דם במקביל.

לפני מספר שבועות הודיעה כיטוב כי חתמה על הסכם מסחור בשוק הסיני, המקנה לחברה הציבורית הסינית Hebei Changshan Biochem Pharma (Changshan) הנסחרת בבורסה של שנזן, בלעדיות בייבוא, ייצור, הפצה ומכירה בסין של תרופת הדגל של כיטוב, קונסנסי, תמורת תשלומים בסך 9.5 מיליון דולר בכפוף לאבני דרך ולתמלוגים ממכירות. זאת בנוסף להסכם מיסחור שחתמה בעבר בדרום קוריאה לשיווק התרופה.

לדברי יצחק ישראל, "קבלת האישור ה-FDA מציב אותנו בעמדה חזקה יותר לקראת חתימה על שותפויות אסטרטגיות לשיווק התרופה בארה"ב ובטריטוריות נוספות".

יואל נוה הכלכלן הראשי של האוצר בראיון פרידה בגלובס – נוה טוען ביחס לשוק הדירות – "אמרנו שהשוק משנה את הכיוון הרבה לפני כולם, כבר ברבעון הראשון של 2016.

"אני לא חושב שיש כיום ביקושים כבושים. בזמנו אנשים רצו לקנות דירות כי הם אמרו שאם הם יחכו שנתיים כבר לא יהיה להם את הכסף לקנות. הם קנו דירות הרבה יותר גדולות ממה שצריך. היום אנשים עושים את הדבר ההפוך. הם אומרים אני אחכה לירידות. זה לא פלא שיש עצירה בהתחלות בנייה, כי יש עודף דירות בלתי מכורות. אני לא יודע לאן השוק הולך, אבל כרגע כל האינדיקציות מראות שהשוק ממשיך להתקרר בצורה משמעותית".

"מחיר למשתכן דחה חלק מהביקושים ואין ספק שזה קרר את הביקוש לדירות במחירי שוק במקומות שבהם היה מחיר למשתכן. מצד שני זה התערבות מאוד גדולה בשוק".

לראיון המלא

אל תאמינו לכל מה שאומרים לכם – קסטרו פרסמה הבוקר דוחות כספיים לרבעון הראשון  וההודעה בכותרת הדוחות היתה – "קסטרו מפרסמת את תוצאות הרבעון הראשון לשנת  2018 ומציגה שיפור בכל הפרמטרים התפעוליים". זה לא שקר מוחלט, אבל זו גם לא האמת. קסטרו פרסמה דוח חלש, אפילו חלש מאוד. בפרמטרים התפעוליים היו שיפור , אבל זה ברור – פשוט השנה החברות בתחום מכרו יותר בזכות הפסח. אז השאלה לא אם היה שיפור אלא בכמה?

והשיפור בקסטרו חלש מאוד. בשעה שפוקס וגולף מפרסמות תוצאות טובות מאוד, קסטרו סיפקה תוצאות עם צמיחה קטנה וירידה בשורה התחתונה.

ההכנסות הסתכמו בכ- 245 מיליון ₪ בהשוואה לכ- 237 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד , גידול של 4%. ההכנסות אינן כוללות את תוצאות הפעילות של חברות קבוצת הודיס אשר הציגו צמיחה בכל הפרמטרים ומטופלות לפי שיטת השווי המאזני. הרווח הגולמי הסתכם בכ- 143 מיליון שקל, לעומת כ- 129 מיליון ₪, גידול של כ- 10% הרווח התפעולי הסתכם ברבעון בכ- 4.4 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של כ- 2.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הסתכם ברבעון לכ- 1.6 מיליון שקל לעומת הפסד של כ- 6.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת היה חזק והסתכם ברבעון בכ- 33 מיליון שקל

 גבי רוטר, מנכ"ל משותף, מסר: "אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון הראשון של השנה ומציגים צמיחה בכל הפרמטרים התפעוליים . אנו ממשיכים בישום האסטרטגיה העיסקית של החברה על מנת להמשיך ולהוביל את שוק האופנה הישראלי . גם ברבעון הראשון הקפדנו על רמת ההוצאות והמשך יישום התוכנית לייעול רמות המלאי אשר באו לידי ביטוי ברבעון בירידה משמעותית בימי המלאי לצד תזרים מזומנים חזק. קבוצת חברות הודיס ממשיכה לצמוח ומהווה תוספת כוח משמעותית ואיכותית לפעילות שלנו". נו גבי באמת, אני כמעט ומשוכנע שאתה מאוכזב מההשוואה לחברות האחרות בענף.

 כך או אחרת,  ההכנסות ברבעון אינן כוללות את תוצאות הפעילות של חברות קבוצת הודיס המטופלות לפי שיטת השווי המאזני. המכירות בחנויות זהות גדלו בכ-2.5%. הגידול במכירות החנויות הזהות הושפע, בין היתר, מעיתוי חג הפסח, אשר חל השנה ברבעון הראשון ואילו ברבעון המקביל אשתקד חל ברבעון השני.

הרווח התפעולי הסתכם ברבעון בכ- 4.4 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של כ- 2.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד אשתקד נבע בעיקר מחלקה של החברה בתוצאות חברות קבוצת הודיס אשר הושפעו מהוצאות בגין אופציות לעובדים וכן הפחתה של נכסים בלתי מוחשיים שהוכרו ביום השלמת עסקאות הרכישה.

הרווח הנקי הסתכם ברבעון לכ- 1.6 מיליון שקל לעומת הפסד של כ- 6.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת היה חזק והסתכם ברבעון בכ- 33 מיליון שקל.

 אייל דבי, מנהל מחקר ני"ע ישראלים בלאומי שוקי הון, בסקירה נוקבת על כלל ביטוח: 

"כתוצאה מהפרשות נוספות שבוצעו ע"י החברה, בגין הירידה המתמשכת בריבית חסרת סיכון לזמן ארוך, ולנוכח ירידה חדה ברווחי השקעה ובדמי ניהול משתנים, עקב ביצועי שוק ההון החלשים, החברה מדווחת ברבעון ה-1 של 2018 על הפסד כולל לאחר מס בסך של 116 מיליונישקלים…" – כך הסבירה הבוקר חברת כלל ביטוח את ההפסד שרשמה ברבעון הראשון של השנה.

ביצועי המערכת הבנקאית הישראלית בהשוואה בין-לאומית מעלה תמונה לא מחמיאה. אמנם האשראי שניתן ללקוחות נחשב איכותי יותר, אבל הבנקים המקומיים נופלים ביעילות וברווחיות ביחס לבנקים ב-OECD.

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ערך  השוואות בין-לאומיות – "השוואות כאלו הן כלי שימושי להערכת יציבות הבנקים ופעילותם ולניטור אתגרים וסיכונים במהלך התהוותם. באמצעותן לומד הפיקוח על הבנקים כיצד בנקים ורגולטורים בעולם מתמודדים עם שורת אתגרים שרובם מאפיינים גם את מערכת הבנקאות המקומית. מההשוואה עלו כמה מסקנות ברורות –

• איכות האשראי של הבנקים הישראליים גבוהה לאורך זמן מזו של הבנקים ברוב מדינות אירופה ודומה לאיכות בארצות הברית. זאת בין היתר הודות לכך שתהליכי החיתום בישראל מחמירים יותר, ועל רקע המציאות הכלכלית הנוחה במשק המקומי והצעדים האקטיביים שנקטו הבנקים והפיקוח על הבנקים בתחום האשראי, בראשם צמצום הריכוזיות באשראי והקטנת החשיפה ללווים גדולים וממונפים.
• רווחיות הבנקים הישראליים נמוכה במקצת מרווחיות הבנקים המובילים באירופה ובארה"ב, בעיקר מפי שהם נוטלים סיכונים נמוכים יותר; מגוון פעילויותיהם מצומצם יותר (בנקים בעולם עוסקים למשל בשיווק ביטוח, בעשיית שוק ועוד); יעילותם נמוכה יותר; ושיעור המס בישראל גבוה יותר.
• רוב הבנקים בישראל יעילים פחות מבנקים דומים במדינות ה-OECD, אולם יעילותם נמצאת במגמת שיפור נוכח הדרישות שהציב הפיקוח על הבנקים והצעדים המשמעותיים שננקטו. הפער ביעילות נובע בין היתר מכך שהוצאות השכר (המושפע ממס שכר גבוה) וההוצאות הנלוות תופסות בישראל נתח גדול בסך ההוצאות התפעוליות.
• בישראל, כמו במרבית המדינות המפותחות, המודל העסקי של הבנקאות הקמעונאית מתאים עצמו בשנים האחרונות לעולם הטכנולוגי ולשינוי בטעמי הלקוחות. תהליך זה כולל בין השאר צמצום במספר הסניפים הבנקאיים (אם כי בקצב איטי מהקצב בעולם) ומעבר לבנקאות דיגיטלית.
• הנגישות הפיזית של השירותים הבנקאיים בישראל – באמצעות סניפים ופקידים – דומה למקובל במדינות ה-OECD ואף עולה עליו. לשם המחשה, מספר הסניפים הבנקאיים לאלף קמ"ר בישראל גבוה משמעותית מהמספר במדינות ה-OECD.
• הבנקים הישראליים דומים לבנקים המובילים מבחינת יישום הסטנדרטים המתקדמים והמחמירים ביותר להקצאת הון לפי כללי באזל. רמתו של יחס המינוף בבנקים הישראליים גבוהה מרמתו בבנקים גלובליים בעלי חשיבות מערכתית ומעידה כי בבנקים הישראליים קיימת רמת ביטחון גבוהה יותר תודות לכריות ההון הגבוהות.
• בתחום הנזילות הבנקים הישראליים מיישמים סטנדרטים מתקדמים ובדומה לבנקים מובילים באירופה הם מצויים מעבר לדרישת הסף המינימלית (100%) שנקבעה בעקרונות באזל III. בישראל מיושמות עקרונות אלו בהוראת ניהול בנקאי תקין 221 בנושא יחס כיסוי הנזילות (LCR, Liquidity Coverage Ratio).
• שיעור הדיווידנד המשולם (מהרווח הנקי) בקרב הבנקים הישראליים נמוך מהנתון המקביל בבנקים מובילים בעולם, אולם הוא נמצא במגמת עלייה. מאחר שהבנקים מתכנסים ליעדי ההון והנזילות הרגולטוריים, הפיקוח על הבנקים התיר לרובם להגדיל את שיעור החלוקה השנה.

המדד קרוי "יחס כיסוי הנזילות" פותח בידי ועדת באזל במטרה לקדם את העמידות קצרת הטווח של פרופיל הנזילות של תאגידים בנקאיים. היחס מראה מהי כמות הנכסים הנזילים האיכותיים שתאגידים צריכים להחזיק כדי לשרוד בתרחיש קיצון משמעותי שנמשך 30 ימים קלנדריים. יחס כיסוי הנזילות מורכב משני רכיבים: במונה – מלאי הנכסים הנזילים האיכותיים (HQLA, High Quality Liquid Assets). מלאי זה בנוי משתי רמות של נכסים. רמה 1 כוללת נכסים איכותיים שהיקף החזקתם אינו מוגבל, ורמה 2 כוללת נכסים שהיקף החזקתם מוגבל ל-40% ממלאי הנכסים הנזילים האיכותיים. (רמה זו מחולקת לשתי רמות משנה: 2א ו-2ב; היקף החזקתם של נכסים ברמה האחרונה מוגבל ל-15%). במכנה – סך תזרים המזומנים היוצא נטו, דהיינו סך תזרים המזומנים היוצא הצפוי בתרחיש הקיצון בניכוי סך תזרים המזומנים הנכנס הצפוי בתרחיש. את סך תזרים המזומנים היוצא הצפוי מחשבים על ידי הכפלת היתרות של קטגוריות או סוגים שונים של התחייבויות מאזניות וחוץ-מאזניות בשיעורי משיכתן הצפויים (run off או draw down). את סך תזרים המזומנים הנכנס הצפוי מחשבים על ידי הכפלת היתרות של חייבים חוזיים (contractual receivables) בשיעורים שבהם הן צפויות להתקבל בתרחיש; סך התזרים הנכנס לא יעלה על 75% מסך התזרים היוצא הצפוי.