כאשר מחשבים מס שבח עולה שאלה מה המס עם מדובר על נכס ששייך לזוג. במקרה כזה עושים שבח מקרקעין לכל אחד מבני הזוג, אבל מדובר בתהליך ופרוצדורה שצריך להכיר.

מס הכנסה מקל על הנישומים – רשות המסים שינתה לאחרונה את תהליך פיצול שבח בין בני זוג, כך שבני זוג המגישים בקשה לפיצול השבח בדוח השנתי שלהם למס הכנסה לא צריכים לפנות קודם לכן למשרדי מיסוי מקרקעין. מדובר במהלך שבוצע ע"י חטיבת שומה וביקורת במסגרת מדיניות מנהל הרשות, ערן יעקב, לקדם מהלכים לשיפור השירות  לציבור וייעול הליך מיצוי הזכויות שלהם.

מדריך מס שבח

מחשבון מס שבח

עד לאחרונה, כאשר בני זוג מכרו זכות במקרקעין, שלשניהם חלקים שווים בה, משרדי מיסוי מקרקעין ביצעו לבני הזוג חישוב אחד של השבח והמס לתשלום. אולם, ישנם מקרים בהם בני זוג מעוניינים לערוך חישוב נפרד על הכנסתם משבח מקרקעין בהתאם לחלקם בנכס. הדבר התאפשר באמצעות הדוח השנתי למס הכנסה, בו יכלו לבקש לפצל את השבח ולחשב את המס היחסי של כל אחד מהם. אך קודם לכן היה עליהם  לפנות למשרדי מיסוי מקרקעין כדי שיערכו להם שומה נפרדת. 

עם שינוי תהליך פיצול שבח בין בני זוג, ההליך פשוט יותר. כשבני זוג יבקשו לפצל שבח, אם במדובר במכירת זכות במקרקעין שהוחזקה על ידם בחלקים שווים, יפצלו משרדי מס הכנסה את השבח לחלקים שווים. ואם הם החזיקו בחלקים שאינם שווים, משרדי מיסוי מקרקעין יבצעו את פיצול השבח לפי החלק היחסי שלהם כבר בשלב עריכת השומה.  

הרשות אף שדרגה לטובת העניין את שאילתת עזר למייצגים, המציגה את ריכוז עסקאות השבח של הלקוח. בעסקאות בהן ניתן לפצל שבח בין בני הזוג יופיע טור נוסף שכותרתו "ב.ז" וליד העסקה המתאימה יופיע סימון כוכבית (*). במקרים בהם לא מופיע הסימון, ניתן לשדר רק עסקה אחת, לכל שומה במיסוי מקרקעין.

מדריך מס שבח

מחשבון מס שבח

סוכני הביטוח במלחמה ארוכה מול הממונה על רשות שוק ההון החיסכון והביטוח – דורית סלינגר. לטענתם סלינגר עושה מהפכות מבלי לערב אותם, תוך כדי פגיעה אנושה בתחום ותוך כדי חוסר הבנת הצרכים של השוק. מנגד סלינגר טוענת שברגע שהיא שומרת על ציבור המבוטחים והחוסכים מפני סוכני ביטוח לא אובייקטיבים, הסוכנים מתקוממים עליה.

והנה מקרה מייצג – סלינגר דרשה שלא לאפשר לסוכני ביטוח ליהנות מעמלות כאשר הם מצרפים למוצר פנסיוני (במסגרת צירוף ברבים). הסוכנים מתנגדים, ומשה גפני יו"ר וועדת הכספים נמנע מלתמוך באיפוס של העמלה, תוך כדי ביקורת על רשות שוק ההון והביטוח.

במסגרת דיון של ועדת הכספים בעניין 'הבהרת רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון לגבי הסדר צירוף ברבים על-ידי סוכני הביטוח' עלו כמה פערים גדולים בין סוכני הביטוח לבין רשות שוק ההון. הדיון עסק באיסור תשלום עמלות לסוכני ביטוח בעת צירוף ברבים למוצר פנסיוני לאור הבהרה לחוק שהתקבלה על ידי המפקחת על הביטוח דורית סלינגר בתחילת השנה וצפויה להיכנס לתוקף ב-30 בספטמבר. על פי ההבהרה על פי החוק ניתן לשלם עמלה רק במקרה בו ביצע סוכן ביטוח "עסקה" כחלק מהליך שיווק פנסיוני במסגרתו מעניקים הסוכנים ייעוץ מנומק ומתמשך ולא מבצעים רק הליך מכירה כפי שקורה פעמים רבות בשיווק הסדרי צירוף ברבים, במסגרתם מסוכם עם מעסיקים של מקומות עבודה גדולים על מסלולים מוזלים לעובדיהם, והעובדים מצטרפים אליהם אוטומטית במידה והם מעוניינים בכך. רשות שוק ההון ונציגי סוכני הביטוח הציגו במהלך הדיון כי לא הושגו הסכמות במהלך המגעים בין הצדדים עליהם הורה יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני בתום הדיון הקודם בנושא, כאשר כל צד האשים כי הצד השני מתבצר בעמדתו. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני וח"כ מיכל בירן מתחו ביקורת נוקבת על הרשות והביעו חשש כי ללא הסכמות יוותרו מאות אלפי מבוטחים ללא ליווי פנסיוני וללא דאגה לצרכיהם. יו"ר הוועדה קרא בתום הדיון לצדדים לשוב ולדון בסוגיה וציין כי ללא הסכמות תשקול הוועדה חקיקה בנושא.

הראל שרעבי, סגן הממונה על שוק ההון ציין בפתח הדיון כי: "כפי שביקש היו"ר בדיון הקודם נפגשו נציגי הרשות עם נציגי סוכנות הביטוח, לדעתנו לפי ההצעה של הסוכנות, זה היה דיון מיותר. הם הפליגו בדרישות שלהם יותר מהדיונים הקודמים ויותר מהבקשה שלהם בבג"ץ. חשנו שהדיון לא רציני, הנושא נמצא בעתירה לבג"ץ".

ליאור רוזנפלד, נשיא לשכת סוכני הביטוח: "הגענו לפגישה בכוונות טהורות לפתור את הבעיה, גם כעת מחוץ לאולם ניסינו להגיע למעין פשרה. רשות שוק ההון מדברת על איך אנחנו הגענו אבל הם בעצמם לא הציעו שום הצעת פשרה אחרת בפגישה. הם התבצרו בעמדותיהם ודיברו על אותה תקופה שלא נוכל להחיל אותה. בספטמבר 2018 יפלטו מאות אלפי מבוטחים לשוק ללא שירות, ללא פתרון, אף אחד לא יטפל בהם. הדרישה שלנו ידועה, אין לאוצר שום כוונה ללכת לקראת ולפטור את המצוקה של מאות אלפי מבוטחים".

ח"כ משה גפני: "אנחנו מדשדשים סביב עצמנו, אני לא אוהב את זה. אי אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא, אי אפשר לשבת בלי לנסות להתפשר. האנשים האלה לא יסכימו לפעול בלי להתפרנס, גם עובדים ילכו הביתה ורבים לא יקבלו את השירות שלהם. אפשר לחשוב על פשרה שיקבלו פחות עמלה בביטוח ברבים, אבל אי אפשר ללכת בכיוון כזה של לא כלום ולפגוע במבוטחים".

ח"כ מיכל רוזין: "אני רואה את ההתנהלות השיטתית שלכם ברשות שוק ההון. המטרה היא אכן שחוסכים לא יבזבזו כסף אבל לפתרונות אלגנטיים אתם מתנגדים ומוצאים כל מיני פתרונות עם נזק משני. אנשים רבים רוצים שיהיה אדם בעת הצורך לפנות אליו לטיפול בתיק שלהם, אם אתם רוצים להעלים את זה תגידו. אני אמרתי לסוכני הביטוח שזה צריך להיות מידתי והגיוני כלפי החוסכים, אם זו המטרה גם שלכם אז למה אתם לא מתפשרים איתם?".

ח"כ גפני: "אנחנו לא סומכים על חברות הביטוח לכן אנחנו צריכים את הסוכנים. זה שאצלי בשכונה, זה שלידי, שאני מתייעץ אתו. אתם לא יכולים להתעלם מהעניין הזה, אתם באים עם רעיונות נכונים אבל הם צריכים להיות בדרך שמסתדרת עם המציאות".

שרעבי: "אין לנו שום כוונה להוציא את ה סוכנים מהשוק, יש לנו מטרה אחת – לוודא שהסוכן בצד שלך ולא בצד של סוכנות הביטוח. זה לא המצב בשוק כפי שאנחנו רואים אותו בהמון המון מקומות ואנחנו מעוניינים בטובת החוסכים. הדיון על מי שהפר את החוק בעבר ורוצה לקבל תגמול הוא דיון אבל אנחנו רוצים שהם יהיו בצד של הלקוח. הנתונים הם שהם לא נותנים ללקוחות שירות ולא פוגשים אותם מעולם בהרבה מקרים. אנחנו רוצים ללכת למצב שייתן מענה לסוכנים אבל צריך שניים לטנגו".

מיכאל נוימן, לשכת סוכני הביטוח: " הצענו ללכת לחקיקה מהירה והם לא היו מוכנים, התנו זאת בעוד דברים. ההסכמים האלה נעשו במשך שנים באישור רשות שוק ההון ובעידודם".

שרעבי: "אם חוזרים על חוסר אמת זה לא הופך לאמת".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "יש 2 נושאים – האם ניתן בכלל לאפשר תשלום בגין צירוף ברבים והשני לגבי הגבייה שנעשתה לאחור, כמה שנים. אני מציע שתשבו שוב בשבוע הקרוב, בתום הישיבה שלכם אני מבקש לקבל בכתב מה היה בסיכומה, היה ותגיעו לסיכום אבקש לדעת רק מה הוא היה ואבקש מסוכני הביטוח שיורידו את הבג"ץ אם יגיעו לסיכום, אם אין סיכום אני מבקש לדעת מה היה מהלך הדברים. אם לא יגיעו להסכמות נבקש מהייעוץ המשפטי לבדוק חקיקה בעניין, לא ניתן למצב לקרוס כי יש כוונות טובות, עם כוונות טובות של הרשות זה עלול להגיע מצב שלא אתם ולא אנחנו רוצים, לכן תפקידנו לפקח על עבודת הממשלה בעניין הזה".

סוכן ביטוח – את מי הוא משרת?

ביטוחי מנהלים – כל מה שצריך לדעת

ארי וואלד, האסטרטג הטכני הראשי באופנהיימר מתייחס לאפיק חברות הSmall-Cap  הנכללות במדד ה Russell2000 , בהקשר לתנודתיות רבה בשווקים הגלובאליים בשבוע שעבר – "למרות החששות שמקורם במשברים הפוליטיים באיטליה ובספרד משפיעים בדרך כלל על תפיסת הסיכון בקרב המשקיעים, הדבר חדל לפגוע בביצועי מדד ה Russell2000 הנמצא ברמת שיא היסטורית. השתטחות עקום התשואות בארה"ב שבולטת לאחרונה נמצאת במתאם גבוה עם ביצועי יתר של אפיקי הצמיחה, המומלצים על ידי האסטרטג הטכני מזה תקופה ארוכה".

 "ברמת המלצות ספצפיות, הסקירה הטכנית השבועית מתמקדת במגזרי הציוד הרפואי (קרן סל: iShares Medical Devices ETF , סימול: IHI) ושירותי הבריאות (קרן סל: iShares US Healthcare Providers ETF, סימול: IHF), ובמגזר הפקת האנרגיה (קרן סל: S&P Oil & Gas Exploration & Production ETF, סימול: XOP). ברמת החברות הבודדות, ממליץ ארי וואלד על מניות BSX, EW, HRC, HYH, IART, IDXX, ISRG ו-MASI במגזר הציוד הרפואי, על מניות AMED, BEAT, LHCG ו-WCG במגזר שירותי הבריאות ועל מניות COP, MRO, MPC ו-ANDV במגזרי הפקה וזיקוק האנרגיה".

לאחרונה השיקה אלומות קרן נאמנות שעוקבת אחרי המניות הנבחרות של אפנהיימר – ראו הרחבה

כיטוב פארמה, הנסחרת בנאסד"ק ובת"א, קיבלה  אישור שיווק מה-FDA עבור תרופת הדגל קונסנסי (Consensi™).

Consensi™ הינו השם המסחרי של תרופת הקומבינציה שפיתחה כיטוב פארמה, KIT-302, אשר מיועדת לטיפול משולב בכאב שמקורו בדלקת פרקים ניוונית וכן בלחץ דם גבוה, תופעת לוואי הנובעת מהשימוש במשככי כאבים נוגדי דלקת לא סטרואידיים (משפחת תרופות ה-NSAID). Consensi™ הינה תרופת קומבינציה המורכבת משתי תרופות מאושרות לשימוש על ידי ה-FDA, Celebrex® שהינה תרופה נוגדת דלקת לא סטרואידית לטיפול בכאב ו- Norvasc®לטיפול ביתר לחץ דם. התרופה, שהינה מוגנת בפטנטים בארה"ב, אושרה לשימוש בשלושה מינונים שונים, בדומה למינונים המאושרים כיום בתרופה הקיימת לטיפול ביתר לחץ גם (2.5, 5 ו-10 מ"ג) בשילוב עם מינון קבוע של 200 מ"ג של החומר הפעיל במשכך הכאבים. האישור ניתן לאחר שהחברה הציגה תוצאות טובות בניסוי הקליני הסופי.

ד"ר פול וויימאק, יו"ר כיטוב והמנהל המדעי הראשי של החברה, אמר היום: "קונסנסי מספקת אפשרות לטיפול משולב, בטוח ויעיל יותר למיליוני חולים בארה"ב שסובלים מדלקת פרקים ניוונית ויתר לחץ דם. אחרי קבלת אישור השיווק עבור קונסנסי, אנו מקווים למנף את היכולות של צוות הפיתוח של כיטוב על מנת לקדם את NT219, תרופה חדשה שאנו מפתחים בימים אלה לטיפול במגוון אינדיקציות אונקולוגיות ".

מנכ"ל כיטוב, יצחק ישראל, התייחס אף הוא לאירוע המהותי של אישור התרופה ואמר: "אנחנו גאים להצטרף למועדון האקסלוסיבי שאליו משתייכות חברות פארמה ישראליות בודדות, שהצליחו לפתח תרופה לאורך כל מסלול הפיתוח המפרך ולהביא אותה עד לאישור ה-FDA. זו ההוכחה הטובה ביותר למומחיות ולמקצוענות של הצוותים המקצועיים של החברה בהובלת תהליכי פיתוח קליניים וקבלת אישורים רגולטוריים, כאשר מיום הגשת הבקשה לאישור תרופה חדשה (IND) ועד לאישורה לשיווק ע"י ה-FDA עברו פחות מארבע שנים".

שוק הטיפול בכאב לחולי דלקת פרקים ניוונית, שמורכב רובו ככולו מתרופות ממשפחת נוגדי דלקת לא סטירואידיים, מוערך במיליארדי דולרים מדי שנה. בארה"ב, יותר מ-50 מיליון איש סובלים מהמחלה ו-65% מהאוכלוסייה מעל גיל 60 סובלת מיתר לחץ דם, שידוע גם כ-"רוצח השקט" לאור היעדר תסמינים והיענות נמוכה של המטופלים לנטילה קבועה של תרופות מרשם. השימוש בקונסנסי מהווה כעת אופציה טיפולית אטרקטיבית וייחודית לחולים הסובלים מכאב ומיתר לחץ דם במקביל.

לפני מספר שבועות הודיעה כיטוב כי חתמה על הסכם מסחור בשוק הסיני, המקנה לחברה הציבורית הסינית Hebei Changshan Biochem Pharma (Changshan) הנסחרת בבורסה של שנזן, בלעדיות בייבוא, ייצור, הפצה ומכירה בסין של תרופת הדגל של כיטוב, קונסנסי, תמורת תשלומים בסך 9.5 מיליון דולר בכפוף לאבני דרך ולתמלוגים ממכירות. זאת בנוסף להסכם מיסחור שחתמה בעבר בדרום קוריאה לשיווק התרופה.

לדברי יצחק ישראל, "קבלת האישור ה-FDA מציב אותנו בעמדה חזקה יותר לקראת חתימה על שותפויות אסטרטגיות לשיווק התרופה בארה"ב ובטריטוריות נוספות".

יואל נוה הכלכלן הראשי של האוצר בראיון פרידה בגלובס – נוה טוען ביחס לשוק הדירות – "אמרנו שהשוק משנה את הכיוון הרבה לפני כולם, כבר ברבעון הראשון של 2016.

"אני לא חושב שיש כיום ביקושים כבושים. בזמנו אנשים רצו לקנות דירות כי הם אמרו שאם הם יחכו שנתיים כבר לא יהיה להם את הכסף לקנות. הם קנו דירות הרבה יותר גדולות ממה שצריך. היום אנשים עושים את הדבר ההפוך. הם אומרים אני אחכה לירידות. זה לא פלא שיש עצירה בהתחלות בנייה, כי יש עודף דירות בלתי מכורות. אני לא יודע לאן השוק הולך, אבל כרגע כל האינדיקציות מראות שהשוק ממשיך להתקרר בצורה משמעותית".

"מחיר למשתכן דחה חלק מהביקושים ואין ספק שזה קרר את הביקוש לדירות במחירי שוק במקומות שבהם היה מחיר למשתכן. מצד שני זה התערבות מאוד גדולה בשוק".

לראיון המלא

אל תאמינו לכל מה שאומרים לכם – קסטרו פרסמה הבוקר דוחות כספיים לרבעון הראשון  וההודעה בכותרת הדוחות היתה – "קסטרו מפרסמת את תוצאות הרבעון הראשון לשנת  2018 ומציגה שיפור בכל הפרמטרים התפעוליים". זה לא שקר מוחלט, אבל זו גם לא האמת. קסטרו פרסמה דוח חלש, אפילו חלש מאוד. בפרמטרים התפעוליים היו שיפור , אבל זה ברור – פשוט השנה החברות בתחום מכרו יותר בזכות הפסח. אז השאלה לא אם היה שיפור אלא בכמה?

והשיפור בקסטרו חלש מאוד. בשעה שפוקס וגולף מפרסמות תוצאות טובות מאוד, קסטרו סיפקה תוצאות עם צמיחה קטנה וירידה בשורה התחתונה.

ההכנסות הסתכמו בכ- 245 מיליון ₪ בהשוואה לכ- 237 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד , גידול של 4%. ההכנסות אינן כוללות את תוצאות הפעילות של חברות קבוצת הודיס אשר הציגו צמיחה בכל הפרמטרים ומטופלות לפי שיטת השווי המאזני. הרווח הגולמי הסתכם בכ- 143 מיליון שקל, לעומת כ- 129 מיליון ₪, גידול של כ- 10% הרווח התפעולי הסתכם ברבעון בכ- 4.4 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של כ- 2.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הסתכם ברבעון לכ- 1.6 מיליון שקל לעומת הפסד של כ- 6.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת היה חזק והסתכם ברבעון בכ- 33 מיליון שקל

 גבי רוטר, מנכ"ל משותף, מסר: "אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון הראשון של השנה ומציגים צמיחה בכל הפרמטרים התפעוליים . אנו ממשיכים בישום האסטרטגיה העיסקית של החברה על מנת להמשיך ולהוביל את שוק האופנה הישראלי . גם ברבעון הראשון הקפדנו על רמת ההוצאות והמשך יישום התוכנית לייעול רמות המלאי אשר באו לידי ביטוי ברבעון בירידה משמעותית בימי המלאי לצד תזרים מזומנים חזק. קבוצת חברות הודיס ממשיכה לצמוח ומהווה תוספת כוח משמעותית ואיכותית לפעילות שלנו". נו גבי באמת, אני כמעט ומשוכנע שאתה מאוכזב מההשוואה לחברות האחרות בענף.

 כך או אחרת,  ההכנסות ברבעון אינן כוללות את תוצאות הפעילות של חברות קבוצת הודיס המטופלות לפי שיטת השווי המאזני. המכירות בחנויות זהות גדלו בכ-2.5%. הגידול במכירות החנויות הזהות הושפע, בין היתר, מעיתוי חג הפסח, אשר חל השנה ברבעון הראשון ואילו ברבעון המקביל אשתקד חל ברבעון השני.

הרווח התפעולי הסתכם ברבעון בכ- 4.4 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של כ- 2.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד אשתקד נבע בעיקר מחלקה של החברה בתוצאות חברות קבוצת הודיס אשר הושפעו מהוצאות בגין אופציות לעובדים וכן הפחתה של נכסים בלתי מוחשיים שהוכרו ביום השלמת עסקאות הרכישה.

הרווח הנקי הסתכם ברבעון לכ- 1.6 מיליון שקל לעומת הפסד של כ- 6.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת היה חזק והסתכם ברבעון בכ- 33 מיליון שקל.

 אייל דבי, מנהל מחקר ני"ע ישראלים בלאומי שוקי הון, בסקירה נוקבת על כלל ביטוח: 

"כתוצאה מהפרשות נוספות שבוצעו ע"י החברה, בגין הירידה המתמשכת בריבית חסרת סיכון לזמן ארוך, ולנוכח ירידה חדה ברווחי השקעה ובדמי ניהול משתנים, עקב ביצועי שוק ההון החלשים, החברה מדווחת ברבעון ה-1 של 2018 על הפסד כולל לאחר מס בסך של 116 מיליונישקלים…" – כך הסבירה הבוקר חברת כלל ביטוח את ההפסד שרשמה ברבעון הראשון של השנה.

ביצועי המערכת הבנקאית הישראלית בהשוואה בין-לאומית מעלה תמונה לא מחמיאה. אמנם האשראי שניתן ללקוחות נחשב איכותי יותר, אבל הבנקים המקומיים נופלים ביעילות וברווחיות ביחס לבנקים ב-OECD.

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ערך  השוואות בין-לאומיות – "השוואות כאלו הן כלי שימושי להערכת יציבות הבנקים ופעילותם ולניטור אתגרים וסיכונים במהלך התהוותם. באמצעותן לומד הפיקוח על הבנקים כיצד בנקים ורגולטורים בעולם מתמודדים עם שורת אתגרים שרובם מאפיינים גם את מערכת הבנקאות המקומית. מההשוואה עלו כמה מסקנות ברורות –

• איכות האשראי של הבנקים הישראליים גבוהה לאורך זמן מזו של הבנקים ברוב מדינות אירופה ודומה לאיכות בארצות הברית. זאת בין היתר הודות לכך שתהליכי החיתום בישראל מחמירים יותר, ועל רקע המציאות הכלכלית הנוחה במשק המקומי והצעדים האקטיביים שנקטו הבנקים והפיקוח על הבנקים בתחום האשראי, בראשם צמצום הריכוזיות באשראי והקטנת החשיפה ללווים גדולים וממונפים.
• רווחיות הבנקים הישראליים נמוכה במקצת מרווחיות הבנקים המובילים באירופה ובארה"ב, בעיקר מפי שהם נוטלים סיכונים נמוכים יותר; מגוון פעילויותיהם מצומצם יותר (בנקים בעולם עוסקים למשל בשיווק ביטוח, בעשיית שוק ועוד); יעילותם נמוכה יותר; ושיעור המס בישראל גבוה יותר.
• רוב הבנקים בישראל יעילים פחות מבנקים דומים במדינות ה-OECD, אולם יעילותם נמצאת במגמת שיפור נוכח הדרישות שהציב הפיקוח על הבנקים והצעדים המשמעותיים שננקטו. הפער ביעילות נובע בין היתר מכך שהוצאות השכר (המושפע ממס שכר גבוה) וההוצאות הנלוות תופסות בישראל נתח גדול בסך ההוצאות התפעוליות.
• בישראל, כמו במרבית המדינות המפותחות, המודל העסקי של הבנקאות הקמעונאית מתאים עצמו בשנים האחרונות לעולם הטכנולוגי ולשינוי בטעמי הלקוחות. תהליך זה כולל בין השאר צמצום במספר הסניפים הבנקאיים (אם כי בקצב איטי מהקצב בעולם) ומעבר לבנקאות דיגיטלית.
• הנגישות הפיזית של השירותים הבנקאיים בישראל – באמצעות סניפים ופקידים – דומה למקובל במדינות ה-OECD ואף עולה עליו. לשם המחשה, מספר הסניפים הבנקאיים לאלף קמ"ר בישראל גבוה משמעותית מהמספר במדינות ה-OECD.
• הבנקים הישראליים דומים לבנקים המובילים מבחינת יישום הסטנדרטים המתקדמים והמחמירים ביותר להקצאת הון לפי כללי באזל. רמתו של יחס המינוף בבנקים הישראליים גבוהה מרמתו בבנקים גלובליים בעלי חשיבות מערכתית ומעידה כי בבנקים הישראליים קיימת רמת ביטחון גבוהה יותר תודות לכריות ההון הגבוהות.
• בתחום הנזילות הבנקים הישראליים מיישמים סטנדרטים מתקדמים ובדומה לבנקים מובילים באירופה הם מצויים מעבר לדרישת הסף המינימלית (100%) שנקבעה בעקרונות באזל III. בישראל מיושמות עקרונות אלו בהוראת ניהול בנקאי תקין 221 בנושא יחס כיסוי הנזילות (LCR, Liquidity Coverage Ratio).
• שיעור הדיווידנד המשולם (מהרווח הנקי) בקרב הבנקים הישראליים נמוך מהנתון המקביל בבנקים מובילים בעולם, אולם הוא נמצא במגמת עלייה. מאחר שהבנקים מתכנסים ליעדי ההון והנזילות הרגולטוריים, הפיקוח על הבנקים התיר לרובם להגדיל את שיעור החלוקה השנה.

המדד קרוי "יחס כיסוי הנזילות" פותח בידי ועדת באזל במטרה לקדם את העמידות קצרת הטווח של פרופיל הנזילות של תאגידים בנקאיים. היחס מראה מהי כמות הנכסים הנזילים האיכותיים שתאגידים צריכים להחזיק כדי לשרוד בתרחיש קיצון משמעותי שנמשך 30 ימים קלנדריים. יחס כיסוי הנזילות מורכב משני רכיבים: במונה – מלאי הנכסים הנזילים האיכותיים (HQLA, High Quality Liquid Assets). מלאי זה בנוי משתי רמות של נכסים. רמה 1 כוללת נכסים איכותיים שהיקף החזקתם אינו מוגבל, ורמה 2 כוללת נכסים שהיקף החזקתם מוגבל ל-40% ממלאי הנכסים הנזילים האיכותיים. (רמה זו מחולקת לשתי רמות משנה: 2א ו-2ב; היקף החזקתם של נכסים ברמה האחרונה מוגבל ל-15%). במכנה – סך תזרים המזומנים היוצא נטו, דהיינו סך תזרים המזומנים היוצא הצפוי בתרחיש הקיצון בניכוי סך תזרים המזומנים הנכנס הצפוי בתרחיש. את סך תזרים המזומנים היוצא הצפוי מחשבים על ידי הכפלת היתרות של קטגוריות או סוגים שונים של התחייבויות מאזניות וחוץ-מאזניות בשיעורי משיכתן הצפויים (run off או draw down). את סך תזרים המזומנים הנכנס הצפוי מחשבים על ידי הכפלת היתרות של חייבים חוזיים (contractual receivables) בשיעורים שבהם הן צפויות להתקבל בתרחיש; סך התזרים הנכנס לא יעלה על 75% מסך התזרים היוצא הצפוי.

האנליסטים של בנק לאומי בדעה נחרצת. האירועים האחרונים באיטליה אינם מהווים הזדמנות קנייה.

רוני יונסיאן, מנהל דסק מחקר ני"ע זרים, בלאומי שוקי הון מתייחס למצב הבנקים באיטליה בעקבות הטלטלה הפוליטית במדינה: "מניות שני הבנקים האיטלקיים אוניקרדיט ואינטסה סאנפאולו איבדו בתוך שבועיים כ – 20% מערכם. המשבר הפוליטי מתנקז לבורסה האיטלקית בכלל ובעיקר למניות הבנקים. הלחץ על הבנקים האיטלקיים עולה בגלל כמה גורמים שחוברים יחד:

1. הבנקים האיטלקיים עדיין מחזיקים בכמות גדולה של אג"ח ממשלת איטליה שסופגות ירידות מחירים חדות בימים האחרונים. הבנקים מחזיקים 345 מיליארד אירו של אג"ח ממשלת איטליה, לצורך העניין ההון העצמי של שני הבנקים הגדולים באיטליה הוא 112 מיליארד אירו. מחיר אג"ח ממשלת איטליה לעשר שנים ירד בשבועות האחרונים ירד בקצת יותר מ – 10%. זו מכה כבדה לבנקים.
2. ממשלה פופוליסטית צפויה להגדיל את הגירעון ולחרוג מהמגבלות שמציב האיחוד האירופאי, במקרה כזה תיתכן הפחתת דירוג למדינה וגם לבנקים (מודיס המדרגת את אג"ח ממשלת איליה ב – Baa2 כבר הפחיתה את אופק הדירוג לשלילי לפני כמה ימים)
3. החרפת הפגיעה הכלכלית תפחית את מחירי ההלוואות הרעות ותאלץ את הבנקים להגדיל את המחיקות
4. הפחתת מס צפויה (כאשר ייפתר המשבר וימונה ראש ממשלה) צפויה להפחית את הערך של נכסי המס שהבנקים צברו. זה יכול לייצר פגיעה של בין 0.5 אחוז ל – 1 אחוז בהון הליבה של הבנק

"קשה לראות כרגע טריגר שיחזיר את השקט לאיטליה, גם כאשר תקום ממשלה וימונה ראש ממשלה הבעיות ייותרו על כנן בגלל המדיניות הצפויה של הגדלת הגירעון. החשש מהתפצלות איטליה מגוש האירו לא יעלם גם אחרי הקמת ההמשלה ואולי אף יגבר. אנחנו לא  רואים בירידות האחרונות באיטליה הזדמנות קנייה".

        הבנק הבינ"ל פרסם הבוקר דוחות חלשים עם רווח נקי של 137 מיליון שקל לעומת צפי מוקדם שלנו לרווח של 169 מיליון שקל – כותבים האנליסטים של אקסלנס, אבל משאירים בהמשך מקום לאופטימיות. "רווחי הרבעון משקפים תשואה על ההון של כ-7.2% לעומת  צפי מוקדם שלנו לתשואה על ההון של כ-8.9%.

" אירועים חד-פעמיים גרעו כ-1.7% מהתשואה על ההון – בעיקר כתוצאה מתוכנית התייעלות בלתי צפויה לבנק אוצר החייל של כ-24מ' ₪ (כ-16מ' ₪ נטו) וכן כתוצאה מהפרשות בגין דרישת בונוסים מועד מורשי החתימה של כ-45מ' ₪ (כ-29מ' ₪ נטו). כמו כן, הבינ"ל רשם רווח של כ-13מ' ₪ בגין מכירת בניין מטה הבנק בצוריך, שוויץ, כך, שבנטרול האירועים החד-פעמיים, התשואה היית עומדת על כ-8.9%, בהתאם לצפי המוקדם שלנו. 

"הרווחיות ברבעון הקרוב צפוי להיות מרשים במיוחד – ולהערכתנו יעמוד על כ-12% במונחי תשואה על ההון. להערכתנו, רווחי הרבעון הקרוב יכללו רווחי מימוש בניין המטה של בנק אוצר החייל (בתמורה  לכ-82מ' ₪) וכן מכירת מניות הבורסה של הבינ"ל יניב רווח של כ-50מ' ₪ לפחות, אם העסקה תצא לפועל. מנגד, אנחנו מעריכים שאם הבנק יחליט למזג את בנק אוצר החייל לתוך הבנק הבינ"ל, ייתכן ונראה עוד הוצאות.

"בשורה התחתונה: הבנק הבינ"ל הינו בנק מעולה, עם רווחיות נאה של כ-9%, איכות תיק אשראי גבוהה ותשואת דיבידנד נאה. להערכתנו, רווחיות הבנק צפויה להמשיך ולהשתפר גם בשנים הקרובות, כך בסופו של דבר, הרווחיות המייצגת של הבינ"ל תעמוד על כ-9.5%, גבוהה בכ-15% מעל הרווחיות ההיסטורית של הבנק. נכון לבוקר, מניית הבינ"ל נסחרת במכפיל הון חזוי לשנת 2018 של 1 ובמכפיל רווח צפוי של כ 10.6, שהינו יקר משאר הבנקים במערכת והרבה מעל התמחור ההיסטורי שלו. לדעתנו, הבינ"ל, נסחר בתמחור די מלא. העלינו את התחזיות שלנו לרווחי השנים הקרובות בכ-5%, וכתוצאה מכך מעלים את מחיר היעד ל-82 ₪ (לעומת 74 ₪)  אבל אנו שומרים על המלצת תשואת שוק וברמת המחירים הנוכחיים רואים תשואה כוללת (TSR) של כ-6% בלבד".

בנק ישראל השאיר את הריבית כצפוי על 0.1% – ריבית אפסית שנמצאת איתנו כבר שנתיים. זה היה צפוי, וזה יימשך גם בחודשים הבאים. בבנק דיסקונט מסבירים כי – "בניתוח התמונה הכוללת, אנו עדיין מעריכים שהעלאת ריבית ראשונה תתרחש ברבעון הראשון של 2019, כאשר, נראה שפחתו הסיכויים להעלאה מוקדמת יותר. לדעתנו, הנקודה החשובה בהודעה מתייחסת לניתוח "סביבת האינפלציה", כפי שבנק ישראל תופס אותה. בהקשר זה מזהה בנק ישראל מגמות חיוביות, המיוחסות לדעתו למדיניות המוניטרית המרחיבה".

 "בנק ישראל מותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%, ולא עושה כל שינוי ב-Forward Guidance – המדיניות המרחיבה תיוותר על כנה", אומרת הכלכלנית הראשית של דיסקונט נירה שמיר – "כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. עם זאת, בהודעתו מציין בנק ישראל ש"סביבת האינפלציה" ממשיכה לעלות, ולא משתמש, כבעבר, במונח "עלייה מסויימת". בנוסף, מדגיש את העלייה בציפיות האינפלציה מהמקורות השונים, בניגוד ל"מגמה מעורבת בציפיות" (בהודעה הקודמת), תוך השמטת המשפט"אך כולן עדיין נמוכות מהיעד". בנוסף, לראשונה, מדגיש בנק ישראל בהודעה את העובדה שהאינפלציה בניכוי השפעות זמניות גבוהה מהאינפלציה בפועל (0.8% לעומת 0.4%),אם כי עדיין נמוכה מהיעד.

"נזכיר, כי במסגרת מסיבת העיתונאים מחודש אפריל, הרחיבה הנגידה לגבי המשמעות של "סביבת האינפלציה", שמשקפת שילוב בין האינפלציה בפועל, בניכוי השפעות חד-פעמיות שונות, לציפיות האינפלציה לטווח הקצר. ואמנם, בהודעה הנוכחית ניתן דגש לפרמטרים אלו. בנוסף, מודגשת לאורך ההודעה סביבת המאקרו החיובית בישראל – צמיחה מהירה, לצד עלייה בקצב גבוה יותר בשכר במגזר העסקי, הירידה מתמשכת ביחס בין מחפשי העבודה למספר המשרות הפנויות. מנגד, השקל חזר להתחזק מאז הודעת הריבית האחרונה, בשיעור של 1.4% מול סל המטבעות. באשר לעולם, מציין הבנק המרכזי, כי נתוני הכלכלה העולמית מוסיפים להיות חיוביים, אם כי התמונה פחות אחידה, עובדה שעשויה להוביל לדחיית הנסיגה מההרחבה המוניטרית במשקים השונים".

הכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה   בוחן את רמת הרווחה בישראל לעומת מדינות ה-OECD על בסיס מדד רווחה שפיתחו Jones and Klenow. המדד מורכב מרמת הצריכה, תוחלת החיים, הפנאי והאי-שוויון במדינות השונות, שמשוקללים על בסיס תיאוריה כלכלית למדד אחד.בעוד שהתוצר לנפש בישראל, בשנת 2014, עמד על 87% מממוצע ה-OECD, רמת הרווחה עמדה על 92%. זאת בשל תוחלת חיים ארוכה יחסית ואחוז צריכה גבוה מהתוצר, ולמרות אי-שוויון גבוה ופנאי נמוך יחסית.

עם זאת, לפני שני עשורים הרווחה בישראל הייתה גבוהה יותר מממוצע מדינות ה-OECD. צמיחת הרווחה בישראל בשנים 1995 – 2004 הייתה נמוכה מהצמיחה ב-OECD (2.7% ו-3.7% בשנה בהתאמה) בעיקר בגלל הירידה בהכנסה בשנים 2005-2003.מאז המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008 קצב הצמיחה של הרווחה בישראל דומה (אך עדיין מעט נמוך) לקצב הממוצע מדינות ה-OECD (2.5% ו-2.9% בשנה בהתאמה).

סוגיה מרכזית שעומדת בלב המחקר הכלכלי נוגעת לרמת הרווחה של פרטים במדינות שונות. השאלה שנבחנת בדרך כלל בהקשר זה היא עד כמה מצב האזרחים במדינה מסוימת משתפר עם השנים וטוב בהשוואה בינ"ל. מסוגיה זו נגזרים מחקרים רבים שמטרתם לזהות את הגורמים להבדלים ברמת הרווחה ולהציע כלי מדיניות במטרה לשפרה.

הדרך הנפוצה לאמוד את רמת הרווחה היא באמצעות מדד יחיד שמביא בחשבון רק את רמת ההכנסה – התוצר לנפש. בעוד שהתוצר לנפש מתואם עם מאפיינים רבים אחרים המלמדים על רווחה, כמו תוחלת חיים ורמות השכלה, הוא רחוק מלהיות מדד מושלם. למשל, בחינת רמת הרווחה באמצעות התוצר לנפש מתעלמת משעות העבודה הנחוצות לייצור התוצר, כששעות עבודה רבות תורמות לתוצר ולאפשרויות הצריכה של הפרט, אולם הן גם מותירות פחות פנאי, מה שעשוי להקטין את הרווחה.

כדי להתמודד עם הבעייתיות של השימוש בתוצר לנפש לבדו, ניסחו מספר חוקרים וארגונים כלכליים מדדי רווחה מקיפים יותר. ה-World Economic Forum (WEF) למשל פיתח "מדד צמיחה מכלילה" (IDI) שלוקח בחשבון 12 משתנים שנחלקים לשלושה נושאים: צמיחה ופיתוח; הכלה כלכלית; ושוויון בין דורי וקיימות.כל משתנה במדד מומר לציון בסולם של 1-7 (טרנספורמציה ליניארית על בסיס ערכי המינימום והמקסימום של כל משתנה) ובשלב הבא לכל אחד מהמשתנים ניתן משקל זהה לחישוב הציון של שלושת הנושאים הכלליים (ובאותו האופן נעשה חישוב המדד הכללי). המדד מציג את הרמה של 103 מדינות שנבחנו ואת שיעור הצמיחה של המדד בחמש השנים האחרונות. חיסרון עיקרי של "מדד הצמיחה המכלילה" הוא בכך ששקלול תתי המדדים למדד הכולל הוא שרירותי. האם ניתן למדוד את הרווחה טוב יותר?

Jones and Klenow (2016) פיתחו לאחרונה מדד רווחה, או בשמו המדויק יותר Consumption Equivalent Welfare המורכב מרמת הצריכה, תוחלת החיים, הפנאי והאי-שוויון בהכנסה במדינה.

המדד המשוקלל מבוסס על הרעיון של חישוב התועלת הצפויה של פרט בשם "Rawls" (על שם הפילוסוף ג'ון רולס) מחיים במדינות השונות בהתאם לרמות מרכיבי המדד באותן המדינות. היתרון של המדד הוא שההשפעה של הגורמים השונים על הרווחה של הפרט מבוססת על תיאוריה כלכלית מקובלת ולא ניתן משקל זהה או שרירותי לגורמים השונים. ניתן להשתמש במדד לצורך השוואת רמת הרווחה בין מדינות ולצורך בחינת השינויים ברמת הרווחה במדינה מסוימת לאורך זמן.

המדד אינו מושלם – הוא אינו כולל גורמים נוספים שסביר ומשפיעים על איכות החיים במדינות השונות, כמו שיעורי הפשיעה, איכות הסביבה, תחלואה ועוד – אך הוא עדיין מקיף יותר מהתוצר לנפש והוא גם מבוסס כאמור על תיאוריה כלכלית מקובלת ולכן הוא עדיף במידה רבה על המדד של ה-WEF למשל.

הניתוח שמוצג להלן עושה שימוש במדד הרווחה של Jones and Klenow ומרחיב את ממצאיו לשנים האחרונות. בפרט, נבחנו רמות הרווחה של ישראל בשנים 2014-1995 ובהשוואה למדינות

ה-OECD. כמו כן, נבחנה תרומתם הפרטנית של ארבעת מרכיבי המדד לרמות הרווחה שנמצאו.

הממצא המרכזי שעולה מהבחינה הוא שרמת הרווחה בישראל משתפרת ומתקרבת לרמת הרווחה במדינות ה-OECD כשהיא נבחנת מעבר לתוצר לנפש. בעוד שהתוצר לנפש בישראל, בשנת 2014, עמד על 87% מממוצע ה-OECD, רמת הרווחה עמדה על 92%. זאת בשל תוחלת חיים ארוכה יחסית ואחוז צריכה גבוה מהתוצר, ולמרות אי-שוויון גבוה ופנאי נמוך יחסית.

עם זאת, לפני שני עשורים הרווחה בישראל הייתה גבוהה יותר מממוצע מדינות ה-OECD. הסיבה המרכזית לצמיחה הנמוכה של הרווחה בישראל בשני העשורים האחרונים היא הירידה בהכנסה בשנים 2005-2003; ומאז המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008 קצב הצמיחה של הרווחה בישראל דומה (אך עדיין מעט נמוך) לקצב בממוצע מדינות ה-OECD (2.5 ו-2.9 בהתאמה). במבט לעתיד, המדד מאפשר להסיק כי המפתח לשיפור הרווחה בישראל הוא העלאת פריון העבודה, מה שיאפשר יותר צריכה ויותר פנאי.

מוטיבציה ושיטה

בשנת 2014 עמד התוצר לנפש בישראל על 63.5% מהרמה בארה"ב. ממצא זה מרמז שמבחינה  כלכלית רמת החיים של הישראלי הממוצע רחוקה מאוד מזאת של האמריקאי. עם זאת, מדובר בממצא יחיד שאינו מתייחס לגורמים משמעותיים לאמידת רמת הרווחה. Jones and Klenow (2016) בחרו להשתמש גם בהבדלים בפנאי, באי-שוויון בהכנסה ובתוחלת החיים לצורך האמידה. כך, בעוד שבארה"ב הצריכה והפנאי גבוהים יותר מישראל, בישראל האי-שוויון נמוך יותר, ותוחלת החיים גבוהה יותר. היכן, אם כן, מידת הרווחה גבוהה יותר?

כדי לכמת את השפעת כל הגורמים למדד אחד Jones and Klenow הניחו מערכת העדפות של פרט בשם "Rawls" בעזרת פונקציות תועלת סטנדרטיות מצריכה ופנאי, (ראו הרחבה בתיבה ש1). בשלב הבא הם אמדו את התועלת הצפויה של "Rawls" מחיים במדינות השונות בהתאם לתוחלת החיים ומידת האי-שוויון במדינות.

הרעיון הפילוסופי שעומד מאחורי אמידת התועלת של "Rawls" הוא אי-הוודאות או המקריות של המקום בו נולד, הן מבחינת המדינה והן מבחינת מיקומו בסולם הכלכלי-חברתי בתוך מדינה (ולכן חשיבות הכללת האי-שוויון במדד).תוחלת חיים ארוכה משפיעה על הרווחה של "Rawls" במודל בכך שמאפשרת לו לצרוך יותר שנים ולכן התועלת המצרפית שלו גדלה.

המדד לכל המדינות נבנה ביחס לארה"ב. כלומר, הוא החלק היחסי של הצריכה בארה"ב – בהינתן תוחלת החיים, הפנאי ואי-השוויון בה – בו "Rawls" אדיש בין חיים בה ובין חיים במדינה אחרת (ולכן שמו המלא של המדד הוא Consumption Equivalent Welfare).

מדד הרווחה מאפשר להשוות גם את הצמיחה של רמתה בכל מדינה. כך, במקום להשוות את הרמה של המדינה לארה"ב משווים את רמת המדינה ביחס לעצמה בשנה אחרת.

הניתוח המקורי של Jones and Klenow מתייחס לשנים 1980 ו-2007. בבחינה שתוצג להלן נעשה שימוש באותה המתודולוגיה לצורך חישוב רמת הרווחה בישראל וביתר מדינות ה-OECD, בשנים

2014-1995.

הרווחה בישראל גבוהה יותר כשהיא נבחנת מעבר לתוצר לנפש, אך היא עדיין נמוכה מממוצע ה-OECD

מאמידת רמת הרווחה לשנת 2014 עולה שישראל קרובה יותר לארה"ב בהשוואה לממצאי התוצר לנפש וכך הרמה עומדת על 74.1% ביחס לארה"ב (תרשים ש1). זאת בעיקר משום שבישראל תוחלת החיים גבוהה יותר מארה"ב (82.2 לעומת 78.7 בהתאמה), אך גם בגלל שהאי-שוויון נמוך יותר (36.0 ו-37.8 בהתאמה). הפנאי לעומת זאת נמוך יותר בישראל מבארה"ב (930 שעות עבודה שנתיות לנפש לעומת 820) ולכן פוגע במעט ברמת הרווחה הנאמדת בישראל.

 מה נובע השיפור היחסי של ישראל?

תרומת מרכיבי המדד לרווחה שמעבר לתוצר לנפש מצביעה על שיפור יחסי בישראל. התרומה העיקרית למדד הרווחה במדינות ה-OECD ובמיוחד בישראל מגיעה מתוחלת החיים הגבוהה ביחס לארה"ב. לאי-שוויון הנמוך במרבית מדינות ה-OECD תרומה משמעותית יחסית למדד הרווחה, בעוד שבישראל התרומה זניחה. הצריכה בישראל גבוהה יחסית למדינות ה-OECD (אך עדיין נמוכה מבארה"ב) ולכן תרומתה השלילית למדד הרווחה נמוכה יחסית. לבסוף, הפנאי בישראל נמוך בהשוואה למדינות המפותחות וכתוצאה מכך רמת הרווחה יורדת באופן ניכר יחסית.

הרווחה בישראל צמחה יותר בשני העשורים האחרונים כאשר היא נבחנת מעבר לתוצר לנפש

הסיבה העיקרית לצמיחה המהירה במדד הרווחה בישראל בהשוואה לתוצר לנפש היא העלייה בתוחלת החיים

הצמיחה השנתית הממוצעת של מדד הרווחה בישראל בשני העשורים האחרונים (2014-1995) עמדה על 2.74% לעומת עלייה בקצב של 1.29% ברמת התוצר לנפש ועיקרה בעליה בתוחלת החיים (שמאפשרת לצרוך על פני יותר שנים).

לפני שני עשורים הרווחה בישראל הייתה גבוהה יותר מבמדינות ה-OECD

צמיחת הרווחה בישראל בשני העשורים האחרונים נמוכה בהשוואה ל-OECD

הסיבה המרכזית לצמיחה הנמוכה יחסית של הרווחה בישראל היא הצמיחה הנמוכה בהכנסה

סיכום

המדד שפיתחו Jones and Klenow ממחיש את החשיבות של בחינה רב ממדית, ככל הניתן, לרמת הרווחה. שני הגורמים המשמעותיים ביותר לאמידת הרווחה, לפי המתודולוגיה שנבחנה, הם הצריכה ותוחלת החיים. עם זאת, גם למרכיבי האי-שוויון והפנאי יש משמעות לא מבוטלת.

לפני שני עשורים הייתה הרווחה בישראל גבוהה יותר מממוצע ה-OECD אך בשל צמיחה איטית יחסית בהכנסה ובצריכה לנפש תמונת המצב, נכון לשנת 2014, התהפכה (למרות תוחלת החיים הגבוהה בישראל).

לירידה שחלה באי-שוויון החל משנת 2007 הייתה תרומה של 0.235 נקודות אחוז בשנה לצמיחת הרווחה. המשך מגמת הירידה באי-שוויון צפויה להמשיך ולשפר את הרווחה בישראל. כך למשל, בהינתן שיתר המרכיבים קבועים, ירידת האי-שוויון לרמה שנמדדה בשנת 2016 מובילה לעליה במדד הרווחה ל-75.4 ביחס לארה"ב (במקום 74.1).

מעבר לכך, בשנים האחרונות ישנה בישראל מגמה של עליה בשיעור התעסוקה. תמונת הראי לכך היא ירידה בפנאי, שגם ככה נמצא ברמה נמוכה בהשוואה למדינות ה-OECD. כל עוד העלייה בשיעור התעסוקה לא תלווה בגידול בהכנסה (ובצריכה) לנפש מידת הרווחה תיפגע. המפתח, אם כן, לגידול בהכנסה, וכפועל יוצא במידת הרווחה, טמון בשיפור הפריון שיביא לגידול בהכנסה ובצריכה ובכך לגידול משמעותי ברווחה.

המדד שהציעו Jones and Klenow אמנם מקיף יותר מרמת ההכנסה אך עדיין אינו מושלם ויש אולי מקום לכלול בו גורמים נוספים שאומדים את איכות החיים כמו שיעורי הפשיעה, איכות הסביבה, אבטלה לא רצונית ותחלואה (שמודדת טוב יותר את מידת הבריאות ממדד תוחלת החיים). מעבר לכך, יש לזכור שלמדינות השונות מאפיינים ייחודיים שמבדלים אותן מבחינת הרווחה. כך למשל, בישראל שירות צבאי ארוך והוצאות ביטחון גבוהות. הוצאות אלה מאפשרות לקיים כלכלה מודרנית אך קשה לחשוב עליהן כמגדילות תועלת ורווחה כשלעצמן. במילים אחרות, אחוז ההוצאה הגבוה יחסית לביטחון בישראל מצמצם את הצריכה המופנית לשיפור איכות החיים ולכן המדד מוטה כלפי מעלה בהקשר הישראלי.