עולם הביטוח נכנס יחסית לאט לתחום הדיגיטלי, אבל בשנה האחרונה הופכים חברות הביטוח וסוכני הביטוח ליותר מכוונים דיגיטל. יש כבר שירותים רבים שמסופקים באופן דיגיטלי, גם כמענה לתחרות מול ביטוח ישיר, וגם כי פשוט ככה הציבור רוצה. לאחרונה השיקה כלל ביטוח  ממשק לרכישת ביטוח online בכל תחומי הבריאות. הממשק יאפשר ללקוחות החברה לרכוש ביטוח online בכיסויים: ניתוחים, השתלות, תרופות, מחלות קשות, סיעוד, תאונות אישיות, נסיעות לחו"ל ועוד.

בכלל ביטח מסבירים כי מדובר בתפיסת שירות חדשנית בענף הביטוח המעניקה את כלים הדיגיטליים המתקדמים ביותר ללקוחות למידע, ניהול אישי ורכישה – מכל מכשיר, בכל מקום ובכל זמן. המהלך להשקת אפשרות רכישת ביטוח בריאות היא חלק מהשקת כלל ביטוח online – "מדובר בתפיסת שירות חדשה בענף הביטוח, המעניקה כלים דיגיטליים ומתקדמים ללקוחות ולסוכנים ומאפשרת להם לקבל מידע, לנהל את התיק האישי שלהם ולרכוש פוליסות ביטוח  בכל מקום ומכל מכשיר", אומרים בכלל ביטוח ומוסיפים "למעשה, לראשונה בענף הביטוח בישראל,  יש ממשק דיגיטלי לרכישת פוליסות וכיסויים בכל תחומי הבריאות. במסגרת השירות הלקוחות של החברה יוכלו לעדכן את ביטוח הבריאות ולרכוש ביטוח בריאות עם כיסויים שונים לרבות – ניתוחים השתלות, מחלות קשות, סיעוד, תאונות אישיות, נסיעות לחו"ל ועוד".

עוד מסביירם בכלל ביטוח כי – "הממשק הדיגיטלי החדש  פשוט, נוח וידידותי לשימוש במכשיר הטלפון הנייד, בטאבלט או במחשב הנייח ובאמצעותו יוכל הלקוח לרכוש ביטוח לו ו/או לבני משפחתו, וכן לבחור האם לקבל שירות מחברת כלל ביטוח או לקבל שירות מסוכן ביטוח אישי לאורך כל תקופת הביטוח".

דניאל כהן, משנה למנכ"ל, מנהל חטיבת הבריאות: "זוהי בשורה של ממש בענף הביטוח. לראשונה ניתן לקבל הצעות מחיר ולרכוש פוליסות ביטוח בתחומי הבריאות באמצעות ממשק דיגיטלי. הלקוח של היום הוא מתוחכם, מעודכן, לא מפחד מאינפורמציה ורוצה להשוות ולהבין על מה הוא משלם. אנו חושבים שפלח משמעותי באוכלוסייה בשל ומעוניין לקבל שירותי ביטוח מורחבים דיגיטליים, כדי שיוכל להתעמק בהם בזמן שנוח לו, היכן שנוח לו. כמו כן, הלקוח יכול בתהליך זה לבחור סוכן ביטוח שימשיך ויעניק לו טיפול אישי לאורך תקופת הביטוח".

בכלל ביטוח online יש גם אפשרות לרכישת ביטוח רכב חובה+ מקיף וכן פעולות רבות בשירות עצמי לרבות: בקשת הלוואה, שינוי מסלול השקעה, עדכון פרטים אישיים, קבלת מידע אודות הביטוחים והחסכונות, פתיחת תביעה חדשה בכל התחומים, מעקב אחר סטטוס טיפול בתביעה קיימת ועוד.

גלי שבד, סמנכ"לית בכירה, מנהלת אגף שיווק, אסטרטגיה ודוברות בכלל ביטוח, ציינה: "העולם שלנו עובר שינויים טכנולוגיים בקצב מסחרר ובתוך כך, הלקוח הופך ליותר יותר "מחובר" ובאופן כללי מעדיף את המרחב הדיגיטלי. לשינויים הללו יש השפעה ניכרת על קטגוריות מסורתיות, וכדי להמשיך ולהיות רלוונטיות הן נדרשות לבצע טרנספורמציה".

 ביטוח בריאות – איך בודקים שאין לכם כפל ביטוחים!

אטיוניטי, הנסחרת בוול-סטריט (ATTU )  ספקית מובילה של פתרונות תוכנה לאינטגרציית המידע ולניהול Big Data, הודיעה היום כי חתמה עם חברת ייצור והפצה אמריקאית מובילה על הסכם לשלוש שנים בהיקף של למעלה מ-2 מיליון דולר לרישיונות Attunity Replicate, Attunity compose ו-compose for Hive.
הפלטפורמה המשולבת של אטיוניטי נבחרה כדי לרכז את פלטפורמות הנתונים של היחידות העסקיות המרובות באגם הנתונים בענן Microsoft Azure  לסיוע מוגבר בצרכי האנליטיקה המגוונים.

מארק לוגן, סמנכ"ל תפעול באטיוניטי, מסר: "זכייה אסטרטגית זו מדגימה את מניפת המוצרים הרחבה והייחודית שלנו המאפשרת פתרונות אגמי נתונים וענן ואת היכולת שלנו להיות שותף מהימן לחברות מובילות המקימות יוזמות מודרניות לניהול נתונים. אנו ממשיכים לראות אימוץ גובר של הענן כפלטפורמת אגם נתונים וממוצבים היטב לסייע לחברות לעבור לפלטפורמות כמו Microsoft Azure . הסכם זה לשלוש שנים הינו דוגמא מצויינת להכנסות החוזרות, שמודל התמחור החדש שלנו מתוכנן לייצר."

גלעד אלשטולר, מנכ"ל אלטשלר שחם, יוסי לוי בעלים ומנכ"ל מור השקעות וסמי בבקוב, מנהל ההשקעות הראשי של קבוצת הראל – שלושה  בכירים מצמרת בתי ההשקעות, השתתפו בפאנל השקעות במסגרת מפגש שערכה שיא הבוטיק.

גלעד אלטשולר תקף את מדיניות שר האוצר משה כחלון בתשובה לשאלה על המתיחות שנוצרת לאחרונה בינו לבין הנגידה קרנית פלוג ואמר "מה שכחלון עושה היא הסתכלות קצרת טווח והוא לא מטיב עם העם. מה זה הבולשיט הזה של ההגרלות האלה? צריך פה עבודה ארוכת טווח. פיתוח כבישים ותשתיות. לא פותרים את הבעיות האמתיות עם הגרלות – כנראה שהעיקר הפך להראות משהו סינטטי, אין התחלות בנייה וזה אסון – הציבור צריך את הדירות האלה. לצערי כחלון מסתכל על הבחירות הקרובות בלבד במקום לטפל בתשתיות פה. לא ייתכן שעובדים שצריכים לבזבז שעה וחצי לכל כיוון ביום בדרכים בשביל להגיע לעבודה – ההסתכלות של כחלון היא קצרת טווח וזה אסון. עם ישראל צריך לחשוב על זה. נכון, הפירות של השקעה בתשתיות לא היו במלואם בקדנציה שלו אבל זה מה שטוב לבנק ישראל. ההגרלות האלו עולות לנו הון תועפות וזה היה צריך ללכת לתשתיות. אם הייתה פה כבר רכבת קלה היא הייתה מורידה פה את מחירי הדירות ולא דרך ההגרלות האלה."

סמנכ"ל הכספים של אל על לשעבר, ניסים מלכי שניהל את פאנל הבכירים, הפנה את השאלה האם אנחנו קרובים לאירוע של ברבור שחור אחרי 7 שנים חזקות בשוק והחיוך עומד להימחק?

יוסי לוי ציין "זה לא נכון לומר שאנחנו אחרי 7 שנים מטורפות, אבל אין ספק שהגענו לרמות גבוהות בעיקר באג"חים, ברגע שיש תיקון באג"חים והתשואות עולות יש אלטרנטיבה למניות, אבל זה דבר טבעי. כרגע בחודשים הקרובים אנחנו צופים המשך תנודתיות. "

סמי בבקוב: לא היו 7 שנים של עליות רצופות כי ב-2011 חשבנו שאירופה מתפרקת, ראינו נפילות של הנפט, יש לנו זיכרון קצר של שנת 2017, עכשיו השוק חוזר למצב נורמאלי ותנודתי יותר, אנחנו חיים עדיין בעולם שצומח כמעט מקיר לקיר, כולו, בחלק מהמקומות הריביות עדיין אפסיות שמייצרות מחירים גבוהים לנכסים הפיננסיים, כשיש הפרעות לתוך השוק כמו ציוצים של נשיא ארה"ב. השווקים במחיר ראוי – אבל לא בועתי."

גלעד אלטשולר: "השוק עולה ויורד מה שהשפיע בפברואר זו התאמת השוק למחירי ריבית חדשים והשוק מתאים את עצמו. בארה"ב תשואות האג"ח  ל-10 שנים עלו וכבר עומדות על 3% וזו אלטרנטיבה מסוימת לשוק המניות. ברגע שהתשואות עלו השוק מתאים עצמו מעבר לצורך להירגע מנובמבר –ינואר. ברבור שחור? הוא מגיע פתאום. לא יודעים להתכונן אליו, הם מגיעים בלי שיש לנו יכולת להתכונן."

האם הצמיחה בישראל צפויה להמשך?

אלטשולר: "המוח היהודי והסטרטאפים מייצרים עבודה והון עצום, זה נותן כוח. צצים המון משרדים בת"א ואתה שואל מי ימלא את זה? אבל זה מתמלא. אני חושב שזה יימשך. הדרישה לידע בעולם תגבר. העשירים היו בעבר מי שהיה להם את החומר, העשירים החדשים הם הרוח והמוח. אמזון, גוגל – כלום חומר, הכל ראש. זה העולם החדש, והעוצמה הישראלית? אולי זה בגנים שלנו, וזה מחזק אותנו ואת הכלכלה שלנו. כנ"ל הצמיחה באוכלוסיה כאן – היא מייצרת צמיחה כלכלית וגם קצת נושא הגז. אני דווקא מסייג את נושא ההיי טק – היום החברות הגדולות שואבות את הצעירים פה וקשה לסטרטאפים למצוא כוח עבודה מיומן וזה עשוי לעצור את צמיחה בתחום."

בבקוב "חלק ממה שקורה פה מושפע מהנאסד"ק כל עוד טוב שם, זה משפיע כאן. העסקאות הגדולות, כמו מובילאיי – אתה מקבל דולרים, הופכים לשקלים וזה מחזק את השקל ובנוסף יש עודף בחשבון השוטף של ישראל. אבל תמיד זוכרים, שאנחנו לא חיים בשוויץ, השכנים לא אוהבים אותנו, לכן הדברים יכולים להשתנות וישראל ממשיכה לקבל פרמיית סיכון. ההנחות שלנו הן שגם 2018 וגם 2019 תהיינה שנים טובות."

אז אנחנו נשענים על אקזיטים חד פעמיים? או שנמשיך לראות את זה לאורך שנים ?

בבקוב: "המאקרו כלכלה הישראלית תלויה במה קורה בעולם. אם יש מסחר ער, ישראל צומחת עם הפעילות הזו. 70% מהכלכלה האמריקאית היא צריכה פרטית, גם בסין זו המגמה. אנחנו תלויים בעולם ובמה שקורה בעולם, ונכון לעכשיו העולם צומח. האקזיטים משפיעים על ההכנסות ממיסים, נראה שהתופעה הזו יכולה להמשך אבל אי אפשר להסתמך עליה בנושא הגירעון של תקציב הממשלה."

יוסי לוי: " חברות מסין באות לפה ורוצות להבין מה אנחנו עושים בחברות ההזנק. החוצפה החיובית שלנו הוא חוסר פחד ומהירות תגובה – וזה לא מושפע מהבורסות בעולם. התנודתיות בכלכלה בישראל שונה ממקומות אחרים בעולם. המשרות מושפעת פה מדברים שלא משתנים ויוצרים יציבות. לגבי נושא הנדל"ן – אנחנו אחרי עליות חזקות וזה דווקא נושא שיכול לדעתי להגיע להתקררות אבל לדעתי זה לא ישפיע דרמטית על הכלכלה שלנו. "

ייתכן שימי הממשלה קצובים, בעולם של חוסר יציבות, האם אתם יכולים לומר משהו לציבור בהסתכלות שלכם בתיקים במצב לא יציב?

סמי "בעיקרון אנחנו מנהלים חיסכון ארוך טווח, הראייה שלנו חייבת להיות כלכלית נטו וצריכה לנסות לסנן רעשים שיש להם מהות כלכלית. יכולה להיות אי יציבות פוליטית מסוימת אבל בגדול המשוואה הפוליטית לא תשתנה אם הבחירות יוקדמו. אנחנו מושפעים ממה שקורה בעולם. המשבר שקורה פה לא ישנה כלום בעולם, כל עוד זה המצב, אנחנו נמשיך באותה מדיניות."

איזו פרופרציה צריכה לתפוס ההשקעה בנדל"ן בתיק שלנו?

יוסי לוי:" אם היו הולכים לשלוב ידיים עם הגורמים המוסדיים למשל בתחום השכירויות זה היה מועיל יותר. נדל"ן זו אלטרנטיבת השקעה בשוק ההון. כרגע יש נזילה כלפי מעלה של הריביות על המשכנתאות בעולם ובארץ. הנכסים הריאליים היום במחירי שיא ולכן אני חושב שנראה בחלק מהמקרים ירידה. אף אחד לא שיער שכל כך הרבה משרדים יבנו פה וכולם יתמלאו. גם היום נדלן מניב זה מקום שטוב להיות בו. אנחנו רואים חברות שנכנסות לפה ולוקחים הרבה משרדים. הנדל"ן למגורים דווקא בארץ פחות מעניין – אנחנו לא נביאים כן? אבל בשנים האחרונות הייתה עלייה של 100% להגיע היום לדירה שעלתה פעם מיליון והיום מצריכה משכנתא כפולה – אני לא חושב שכדאי להשקיע היום בדירות כאן. למרות שגלעד אמר שלא בונים ויהיה מחסור, הכל עניין של מחזורים ועיכול מחירים חדשים. בטח שהדירות להשקעה יירדו מבחינת רווחי ההון בתקופה האחרונה. בראש העין יש ירידות של בסביבות 10% במחירים ! וגם זו תוצאה של היעדר תשתיות. לגבי נדלן מניב? הייתי מציע את חברות הריט, עדיף להיות בחברת האלה, זה גם נזיל וגם משיג תשואה, זה מקום נכון להשקיע בו.

אחרי התוצאות הטובות ב-2017 , האם אתם שוקלים שינויים לאור כל מה שאתם רואים?

אלטשולר: "לא שינוים משמעותיים. אסטרטגיה לא משנים כל שני וחמישי. ההחלטות הטובות ? מספיק להחליט פעם ב-5 שנים. ההישגים שלנו באו בעקבות כמה ההחלטות טובות בצמתים מסוימים. למשל זה שזיהנו נכון את הריבית בכוון מטה בישראל ו-10 שנים לא עשינו שום שינוי בגלל זה. או היציאה בזמן שלנו משוק האג"ח הקונצרני. צריך לקבל החלטות אמיציות בנקודות מסוימות מאוד וזה לא קורה על שני וחמישי.

סיכונים עיקריים שאתם רואים?

יוסי לוי "התשואות הנמוכות ברמה היסטורית ואנחנו, כך אני חושב שנחזור לזה, אין מה לעשות האג"חים האלה של החברות יירדו בסופו של דבר ככל שהריבית תעלה. צריך להזהיר וללכת על דירוגים גבוהים בעיקר. בחירות או מלחמת סחר? מלחמות – השוק חוזר לעצמו מאוד מהר וכנ"ל לגבי בחירות. אני לא רואה ממשלה אחרת עולה ושתהיה גרועה מהממשלה הזו כלכלית. עליית הריביות בארה"ב תשפיע על כל העולם וזה הסיכון הכי משמעותי נכון לעכשיו מבחינתי".

מה לגבי כיוון המט"ח?

אלטשולר: "אי אפשר לחזות את הכיוונים. פערי ריביות? הם לא קובעים את הכיוון, המיתוסים של זה מתנפצים. קחו את היורו – הריבית שלילית, ותראו מה קרה? היורו התחזק נגד הדולר בכ-17% – מה שקובע זה תנועות הון עולמיות. סין משחקת תפקיד מרכזי בכלכלה העולמית היום – הכל מתחיל ונגמר שם. אם בסין יקרה משהו, משם תבוא הבעיה – זה לטובה כשסין צומחת ולרעה אם יקרה שם משהו שלילי. הסינים חושבים 50 שנה קדימה ולא כמו כחלון על הבחירות הבאות".

מנכ"ל השיא בוטיק, והכלכלן הראשי של מנורה מבטחים לשעבר, חיים נתן, התייחס לבעייתיות של התייחסות הרגולטור באשר לשקיפות הגופים המנהלים את כספי הציבור: "אנשים ביעוץ השקעות לפעמים אפילו לא יודעים מה התשואה על הכסף שלהם. זה מופרך שהרגולטור מחייב את חברות ניהול התיקים וחברות הביטוח בדיווחים אחידים, ואותו הרגולטור לא מחייב את הבנקים בחשבונות מיועצים לשלוח דוחות מסודרים על הביצועים ועלויות של הכסף שלהם".

השקעה באג"ח – כל מה שרציתם לדעת!

השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)

הכל על קוקו

HON TV

השוואת מחירי סלולר 2019 – ככה תדעו איזו חברה לבחור (והמעבר פשוט)!

הבנקים יקרים פי 3, אז למה הציבור לא עובר לברוקרים פרטיים? עצלות, חשש (אין סיבה) וחוסר מודעות

הביטקוין יכל להפוך אתכם למיליונרים – אבל מה הלאה?

רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ, כנראה הגזים כשאמר –  ״אם הממשלה תמשיך במדיניות שלה, היא תגרום למשבר הדיור הגדול ביותר שהיה פה״, אבל בהחלט קיים פער גדול בין הביקוש  וההיצע בשוק הדירות, ובהחלט יש סימנים שהניסיונות לדכא את המחירים דרך תוכנית מחיר למשתכן ובתוכניות אחרות, לא מצליחים – אולי זה יקרה בהמשך, בינתיים, נראה שכל מדרג וכל גוף דוחף לכיוון אחר של פיתרון. בינתיים נראה שהרוכשים הפוטנציאלים יושבים על הגדר ומחכים לירידת מחיירם. הקבלנים מנגד, לא מחכים – הם עוצרים את הבנייה. הם פשוט מווסתים את השוק – יש ירידה בביקוש והם בעקבותיו מורידים היצע וכך הם לא יסבלו מהיצע דירות בשוק. ה דואגים שהביקוש יהיה מעל ההיצע, וכך המחירים ימשיכו לעלות. בינתיים הם מצליחים.

בכנס שערכו התאחדות בוני הארץ שכלל את מועצת המנהלים של הענף – התלוננו הקבלנים על אוזלת ידה של הממשלה והאוצר. אבל קחו את דבריהם בחשדנות הראויה. אחרי הכל, התוכנית של כחלון פוגעת בהם, אחרי הכל, יש להם כמובן אינטרסים – והעיקרי שמחירי הדירות יימשכו לעלות.

כך או אחרת, יש הסכמה כמעט בין כל הנוגעים בדבר שהתחדשות עירונית עשויה להיות המפתח לפתרון שוק הדירות. יש פוטנציאל של 900 אלף יחידות דיור דרך התחדשות עירונית זה בערך פי 100 מהיקף הבנייה בהתחדשות עירונית כיום.

״ אנחנו מזהים מצב שבו הממשלה שולטת בקרקע באמצעות קבינט הדיור, גורמת לביקושים כבושים, וגורמת לציבור רוכשי הדירות לשבת על הגדר", אמר בריק, "בסופו של יום אם הממשלה תמשיך במדיניות תביא במו ידיה את משבר הדיור הקשה ביותר שהיה פה. בשטח אנחנו נמצאים באי ודאות גדולה. יודעים על מאמצים של הממשלה לקדם פרויקטי התחדשות עירונית, ואנחנו שותפים לדעה שזו הדרך להגדלת היצע הדיור, אבל ההתקדמות איטית״.

לדברי בריק, ״כיום יש 7600 יח״ד שבנייתם החלה בהתחדשות עירונית, כאין וכאפס לעומת הפוטנציאל. ע״פ ההערכות שלנו, יש פוטנציאל של 900 אלף יח״ד להתחדשות בישראל. בקצב הזה של ההתקדמות יקח לנו בין 100-120 שנה לחדש את המדינה. אין לנו את הזמן הזה, האוכלוסייה נמצאת במגמת צמיחה. יש לסייע לראשי ערים שרוצים התחדשות עירונית, במיוחד על קו השבר הסורי-אפריקאי. ניוד זכויות, נקודות זיכוי לקבלנים שיפעלו בפריפריה, עושים את זה בכל העולם, ולא ברור למה אנחנו משלבים ידיים ומחכים לאסון שיבוא״.

שר הבינוי והשיכון יואב גלנט אמר בדיון ״הנחיתי את ראש הרשות להתחדשות עירונית, חיים אביטן, לפעול לכך שכל מה שקשור להחתמת דיירים, שנעשה בבלגן גדול, כל ועד בית שרוצה פתרון, במקום שיחתום אצל איזה מאעכר, שיתקע את הפרויקט, מי שיתן גיבוי לכך היא המדינה. זהו שירות וסף שהמדינה תיתן לאזרחיה".

חיים אביטן, מנהל הרשות להתחדשות עירונית, אמר כי ״בעוד חודש נסיים להקים בפועל את הרשות. יש בירוקרטיה לא גדולה, שנפתור אותה, ונאייש את כל בעלי התפקידים. הנושא של המינהלות ברחבי המדינה הוא כלי שלא היה קודם. מקור למאגר מידע וסיוע. מי שרוצה להתעסק בהתחדשות בא למינהלת, לא לאגף ההנדסה של העירייה. המינהלת תתעסק רק בהתחדשות עירונית ופינוי בינוי. זה יקבל תאוצה. יש בירוקרטיה במדינה, אבל התהליך יצא לדרך".

ישראל זינגר ראש עיריית רמת גן, אמר במפגש כי ״אני שמח שהפיילוט הראשון אצלנו. העיר לא תיכנס לגירעון. מינהלות ההתחדשות לא יוסיפו בירוקרטיה. הן לא רגולטור נוסף. בנו טוב גם לפני שנבחרתי, אבל בנו ללא תכנון ללא מחשבה על השכונות השונות. היתה חלוקה לא הגיונית וצודקת. מה שקורה בתקופה האחרונה במינהלת, אמרנו שצריך לעשות סדר. חלוקת יחידות הדיור שנתנו להם היתרים, עם הצמצום בגלל כל נושאי החקיקה, היטלי ההשבחה וכו׳. דאגנו לכך שמיתנו את זה, ועם זריקת המרץ הכספית של הרשות, אנחנו יכולים להגביר את הקצב. אף אחד לא עושה טובה לעיר רמת גן. יש אינטרס משותף. המדינה רוצה יח״ד. אזורי הביקוש הם במרכז. אם יהיו פה יותר היתרים זה יורד את מחירי הדיור. המינהלת שהקמנו תפשט את התהליכים״.

עו״ד איתן גינצבורג, ראש עיריית רעננה, אמר כי ״הפקנו ברעננה תכנית מתאר ראשונה, שם מסומן באופן ברור איפה ומה אפשר לקדם. האתגר של תכנית המתאר שלנו ליצור מלאי דירות בעיר בנויה. לקחת תכנית מתאר, הכי קל לתכנן על שטחים פתוחים. זה יוצר בעיות, חניה, תנועה, לא רק בגלל ההתחדשות העירונית. היום אין משפחה שאין לה 2-3 כלי רכב. לכן אנחנו על זה. אנחנו לא מבקשים סיוע מהמדינה, לוקחים אחריות ועושים בעצמנו. מתוך מדיניות ברורה ושקולה״.

ראש עיריית גבעתיים רן קוניק, אמר כי ״כל עוד העיר לא תוכל להכיל תוכניות לא יקודמו. ראשי הערים עובדים קודם כל אצל התושבים ולא היזמים. היזמים קודם מחתימים, ואז באים לעירייה ומופתעים. בגבעתיים תמ״א זו התחדשות בניינית, לא התחדשות עירונית. אנשים מקבלים דירות ששוות 2 מיליון שקל, ויש עוד טענות ודרישות מטורפות. התמ״א לא מתאימה לגבעתיים, באופן מפתיע תכנית המתאר שלנו מדברת על בעיקר תכניות פינוי בינוי. צריך לעשות מתחמים של 4 דונם, ולהפריש לטובת הציבור. זה מה שמתאים לגבעתיים. מעל 50% מבעלי הדירות, לא גרים בגבעתיים בכלל, משדרגים דירות על חשבון כולנו. זו לא התחדשות עירונית, זה לקחת עיר איכותית ולהרוס אותה. בלי תמיכה כספית, בלי כסף, ושינוי במדיניות התמ״א לא נוכל לקדם התחדשות עירונית״.

ראש עיריית קריית אונו ישראל גל, אמר כי ״צריכים לחשוב במארג אחד כולל. על המדינה להשקיע יותר בתחבורה, לתת כסף לראשי הרשויות להכנסת אנשי מקצוע שיטפלו בנושא. החסם העיקרי – לעבור מסע תלאות בירוקרטי של המדינה. ועדות מחוזיות, מינהל מקרקעי ישראל וכו׳. צריכים לפשט את התהליכים. אי אפשר להילחם מול הקבלנים, המתנגדים, הרצונות של התושבים, ובסוף ללכת לוועדות התכנון. צריך לפשט את הכל. תפקיד ראש הרשות, לדאוג שערך הנכסים של הדיירים שלהם ישמר ויעלה, ואני מאמין בהתחדשות״.

ראש עיריית פתח תקווה יצחק ברוורמן, אמר כי ״אני נגד התחדשות ללא תכנון, ללא תשתיות ללא השקעה. לא שמעתי שמדברים על איכות הדיירים שיגורו בדירות החדשות שרוצים. כשאני צריך בפתח תקווה לעשות פינוי בינוי, לשכונה קיימת, לפני ההתחדשות – חוסר של 50 דונם. רוצים עשרות אלפי יחידות, איך יחזיקו אח״כ את השירותים לדירות״.

דניאלה פז ארז, בעלי פז כלכלה והנדסה, אמרה כי ״אחרי שנצליח לייצר פתרון לנושא התשתיות החסרות ברשויות, והגירעון התקציבי. אחרי שהמינהלות ישלימו מיפוי מבנים ומדיניות, בסופו של דבר יש בעיה בפן האנושי – חוסר היכולת לצפות את קצב החתימות והפיתוח. רשות מקומית מסדירה מימוש מדיניות לא יכולה לצפות חתימות, להגיע להסכמים. מדובר באנשים, לא כל אחד מוכן לעזוב את הבית שלו. הבעייה מייצרת חוסר יכולת להיערך. ההצעה – לתת פתרון חקיקתי שיאפשר לרשות לשלוט בקצב. לייצר מדיניות כללים ברורים מי יכול לבנות ואיפה. להוציא קול קורא – שהרשות תציין שבשנה הזו אנחנו יודעים לבנות 1000 יח״ד מי שיוציא היתר ראשון יבנה. ובסופו של דבר זה ייצר ודאות, גם לדיירים, ויאפשר לרשויות להיות אחריות כלפי התחדשות עירונית".

בוני התכיון רוצה לבטל מכרז שזכתה במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. טענתה –  20 חודשים מאז הזכיה במכרז מחיר למשתכן מימוש הפרויקט כלל לא נראה באופק

חברת בוני התיכון ביצוע , אשר זכתה במכרז של רשות מקרקעי ישראל לבניית כ- 264 יחידות דיור במסגרת מכרז מחיר למשתכן בעיר קרית גת בחודש יולי 2016,  הגישה תביעה כנגד רשות מקרקעי ישראל ועיריית קרית גת בה עתרה לביטול ההסכמים שנחתמו עמה במסגרת המכרז. התביעה היא מול רשות מקרקעי ישראל ועיריית קרית גת ואחריותן באי קידום הפרויקט.

המדובר במכרז במסגרת פרויקט מחיר למשתכן בשכונת כרמי גת בקרית גת בו זכתה החברה עוד ביולי 2016. הקרקע בה זכתה החברה מיועדת לבניית 264 יחידות דיור.

מאז הזכייה במכרז, נקלעה חברת בוני

התיכון, כבת ערובה, למחלוקת בין רשות מקרקעי ישראל ועיריית קרית גת בקשר ליישומו של "הסכם הגג" שנחתם בין המדינה לבין עיריית קרית גת.

"הסכמי הגג" אשר נחתמים בשנים האחרונות בין מדינת ישראל לרשויות המקומיות, במטרה להגדיל את היצע הדירות, מאפשרים הקמת שכונות חדשות בנות אלפי יחידות דיור, בתחום הרשות המקומית איתה נחתם ההסכם. במסגרת ההסכמים הללו, מתחייבת המדינה להעמיד קדם מימון להקמת מבני ציבור, מוסדות חינוך, תשתיות וכו' עוד טרם שיווק הפרויקט, ואילו הרשות המקומית מתחייבת להעניק היתרים ליזמים בתוך זמן קצר, תוך קציבת לוחות זמנים מוגדרים לביצוע הבנייה.

בעקבות מחלוקת זו, נמנעה עירית קרית גג לחתום על הסכם התשתיות המהווה תנאי הכרחי להתחלתו וקידומו של הפרויקט, אף בהתאם לתנאי המכרז.

מחלוקת זו אף הגיע לפתחו של בית המשפט העליון במסגרת בג"ץ שהגישה העירייה כנגד רמ"י וכן תביעה שהגישה רמ"י כנגד העירייה.

למרות שניתן פסק דין של בית המשפט העליון עוד בחודש נובמבר 2017, אשר הורה לעירייה לפתוח את הליכי התכנון בפני היזמים שזכו במכרזים, בפועל לא נעשה דבר.

עד כה בחלוף כ-20 חודשים ממועד הזכייה במכרז, לא התקדם דבר והחברה אף אינה יכולה ל

קדם התכנון, כך מימוש הפרויקט כלל לא נראה באופק.

יצוין כי לאחרונה אף נערכו לגבי יחידות הדיור בהן זכתה חברת בוני התיכון הגרלה לזכאי מחיר למשתכן, אך לאור התנהלות הרשויות, עתידו של הפרויקט לוט בערפל

מחיר למשתכן באילת – נכשל; מחיר למשתכן באבו גוש – נכשל – האם תוכנית הדגל של כחלון גוססת?

מחיר למשתכן ברעננה ולוד – הזכאים מתלוננים

ועדת הכספים אישרה רפורמה במיסוי הכנסת עבודה של ישראלים ברחבי העולם. מדובר בתיקון חשוב שמשמעותו, הלכה למעשה,  רפורמה מקיפה במיסוי הכנסת עבודה של ישראלים בחו"ל.

הכללים עוסקים במיסוי עובדים ישראלים הנשלחים לעבוד בחו"ל על ידי מעסיקם לתקופות ארוכות. קבוצה משמעותית שכללים אלה חלים עליה הינה עובדי הנציגויות הישראליות בחו"ל (שגרירים, שליחים וכו').

הכללים בנוסחם עד היום מעניקים הטבות בדרך של ניכוי הוצאות בגין דיור, טיפול רפואי וחינוך. כמו כן, קובעים הכללים חישוב מס מיוחד (מדרגות מס דולריות). חישוב המס לפי המדרגות הדולריות בכללים, יוצר במרבית המקרים חיוב מס גבוה ביחס לחיוב המס בישראל. מצב זה נוצר לאור השינויים בשער החליפין של הדולר לעומת השקל לאורך השנים, ובשל השינויים במיסוי היחיד, שהביאו לירידה בנטל המס על יחידים בישראל. בנוסף לכך, ההבדלים בחישוב המס יוצרים מורכבות ובעיות רבות ביישום החישוב.

עיקרי התיקונים הם השוואת חישוב המס של העובדים בחו"ל לכללי חישוב המס הנהוג בישראל וכן עדכון והעלאת סכומי ההוצאות המותרות בניכוי בשל שכר לימוד של ילדי העובד בחו"ל וכן בדיור במספר מדינות.

במשרד האוצר נימקו את הצעד בכך שחישוב המס של עובדים אלה הינו לפי מדרגות מס דולריות. בנוסף,  מירי סביון, משנה למנהל רשות המיסים ציינה כי במסגרת הכללים הקיימים הנציג הבכיר של מדינת ישראל בכל נציגות זכאי לכללים מקלים לגבי שווי השימוש ולגביו מבקש התיקון להשוות את התנאים לאלה של יתר העובדים הזכאים לרכב.

יו"ר וועדת הכספים, ח"כ משה גפני דרש כי יצוין שהשינוי לא פוגע ביתר העובדים הזכאים להחזרי ההוצאות בגין הרכב: "אנחנו המדינה אולי היקרה ביותר בנוגע לשווי שימוש ברכב. אתם צריכים את הכסף, אני מבין, אבל זה הופך בלתי נסבל. הפרנסה של אנשים נפגעת באופן חמור בשל העלות הגבוה".

סביון: "כללי הרכב זו סוגיה הרבה יותר רחבה, לא חשבנו שנכון דווקא בתוך הכללים הפינתיים האלה לעשות שינוי. רק בנושאים ייחודים לעובדי חוץ יצרנו ייחודיות".

ח"כ גפני סיכם את הדיון: "התיקון הוא לטובת עובדי משרד החוץ שמציאות זו חלה לגביהם וזה מגיע להם על פועלם למען מדינת ישראל. לצד כך אני חושש שמי שיפגע בסופו של דבר אלה עובדים שאינם נמנים על משרד החוץ – עובדי הייטק וחברות פרטיות, אני מבקש שתבדקו זאת. בנוסף אני סבור שבסוף תעשו גילום ואני מתנגד לזה. צריך לשנות את השיטה באופן מוחלט. שווי השימוש ברכב במדינות אחרות הרבה יותר נמוך וראוי היה שתעשו בחינה בנושא הזה כמו שעשיתם אותה כאן בנוגע לעלויות חינוך ודיור באותן מדינות ועשיתם השוואה והקבלה. נקיים דיון לעניין שווי השימוש המופרז בישראל"

להלן עיקרי התיקון לכללים:

• השוואת חישוב המס לפי הכללים לחישוב המס הרגיל בישראל:

  • מדרגות מס
  • נקודות זיכוי
• עדכון סכומי ההוצאות המותרות בניכוי (דיור ושכר לימוד).
• ביטול ההוראה המקלה הקובעת שווי רכב מופחת ל"עובד הבכיר".
• הארכת משך התקופה המינימלית לשהייה בחו"ל בגינה יחולו הכללים מ- 4 חודשים ל- 8 חודשים.

הכללים החדשים יהיו פשוטים יותר ליישום ויתקנו את העיוותים שנוצרו לאורך השנים בחישוב המס לעובדים שנשלחו לביצוע עבודתם בחו"ל. הכללים החדשים יחולו החל מיום 1/1/2018.

בפועל, מדובר על הסדרה של נושא היה בעייתי ולעיתים נפל בין הכסאות – מה חבות המס על שכר של ישראלי שעובד בחו"ל – לפי המס בארץ הזרה, או לפי המס בארץ המקור – ישראל. ובכן, נקבע בסופו של דבר שהמס יהיה בהתאם לישראל, וזה אגב, ברוב המקרים יתרון גדול מאוד לעובדים.

פאלו אלטו נטוורקס ( PANW), מהחברות המובילות בתחום אבטחת המידע לצ' צ'ק פוינט הישראלית (CHKP ) מדווחת  על הרכישה של סטארט-אפ אבטחת המידע הישראלי סקדו (Secdo). הרכישה, כך על פי אנשי פאלו אלטו – מוסיפה יכולות מתוחכמות של איסוף וחקירת מידע מנקודות הקצה למוצר Traps לאבטחת המידע לנקודות קצה של לקוחות פאלו אלטו, כדי להעצים את היכולות לזהות ולעצור מתקפות הסייבר – כולל החמקניות ביותר.

 סקדו הוקמה בשנת 2015 ע"י שי מורג (38) וגיל ברק (31), שניהם יוצאי יחידת העילית 8200. החברה מעסיקה כיום כ-50 עובדים ברעננה ועובדים נוספים בארה"ב ובבריטניה. בעקבות הרכישה, עובדי החברה צפויים להשתלב בפאלו אלטו נטוורקס.

 עד לרכישה גייסה סקדו מעל 11 מיליון דולר ממספר משקיעים, ביניהם, RDC (בבעלות אלרון ורפאל) אשר הובילה את סיבוב הגיוס A של החברה ,קרן הון הסיכון של איל עופר O.G. Tech Ventures ומשקיעים נוספים כגון מריוס נכט ומייסדי חברת אנוביט, פרופ' אודי ווינשטיין, ד"ר אופיר שלוי ואריאל מייסלוס.

 צוותי הפיתוח של סקדו ישלימו את הידע שצברו למומחיות באבטחת מידע והחדשנות הקיימים בצוות המחקר והפיתוח של פאלו אלטו. הפתרון של סקדו הינו היחיד בעולם אשר אוסף מידע מתחנות הקצה ב'רזולוציה' החדה ביותר האפשרית (Thread level) ויודע לנתח אותו בצורה אוטונומית, בניגוד לפתרונות האחרים הקיימים כיום אשר אוספים מידע מתחנות הקצה ב'רזולוציה' נמוכה יותר ואשר מחייבים אנשי אבטחת מידע הארגוניים לנתח, באופן ידני, את המידע הנאסף על מנת לנסות ולזהות ניסיונות תקיפה מתוך כל האינפורמציה המגיעה מנקודות הקצה.

"אנחנו מאמינים שצוותי אבטחת מידע זקוקים לכלי המתקדם והעקבי ביותר בנוגע לאבטחת נקודות קצה. עם הפתרון של סקדו כחלק מהפלטפורמה של פאלו אלטו נטוורקס, אנחנו נאיץ את היכולת לזהות ולמנוע מתקפות אבטחת מידע בענן, בתחנות הקצה וברשת" מסר מארק מקלולין, יו"ר ומנכ"ל פאלו אלטו נטוורס.

"אנחנו שמחים להצטרף לצוות של פאלו אלטו נטוורקס", אומר שי מורג, מייסד-שותף ומנכ"ל סקדו. "ייסדנו את סקדו כדי להגביר דרמטית את הנראות שיש לצוותי אבטחת מידע לתוך תחנות הקצה, וכדי להפחית משמעותית את הזמן שלוקח לזהות ולהגיב להתראות על מתקפות סייבר. היכולות המשולבות של סקדו ושל פאלו אלטו נטוורקס יספקו ללקוחות את היכולות שהם צריכים כדי לזהות ולהגיב למתקפות סייבר במהירות ובדיוק מירבי"

זוהר רוזנברג, סמנכ"ל השקעות הסייבר באלרון אמר כי "תחום ההגנה על עמדות הקצה מפני מתקפות סייבר נמצא בשלב מעבר ממוצרים מהדור הישן מסוג אנטי וירוס למוצרים מהדור החדש המכילים פונקציונליות עשירה ומגוונת הרבה יותר. סקדו פיתחה מוצר יוצא דופן המבוסס על טכנולוגיה ייחודית ומעמיקה אשר מביא בשורה חדשה ליכולת זיהוי מתקפות בארגון והגנה על עמדות הקצה. אנו, ב– RDC, המתמחה בהשקעות בתחום הסייבר באמצעות אלרון ורפאל, זיהינו כי יכולת זו מתקדמת יותר מכל פתרון אחר הנמצא בשוק כיום. בראייתנו, אין זה מפתיע שפאלו אלטו נטוורקס ראתה בסקדו הזדמנות להשלים את פתרון האבטחה שלה לעמדות הקצה ולייצר פתרון משולב שיהפוך למערכת ה EDR החזקה ביותר בשוק".

 הרכישה צפויה להסתיים במהלך הרבעון הפיסקאלי השלישי של פאלו אלטו נטוורקס, בכפוף לתנאי הסגירה הסופיים.

על סקדו:  החברה הוקמה כדי לתת מענה ייחודי לאירגונים על מנת להתמודד עם אירועי סייבר. צוותי אבטחת מידע בארגונים אינם מסוגלים לחקור ולאמת את כל התראות אירועי הסייבר שנוצרות מדי יום ע"י מערכות אבטחת המידע השונות של הארגון. הסיבות לכך מגוונות: כמות ההתראות הגדולה, חוסר בכוח אדם מיומן והיעדר יכולת לאסוף ולנתח נתונים רלוונטיים ממחשבי ושרתי הארגון. בשל מורכבות האירועים, פרק הזמן לחקירת התראה אורך זמן רב ויכול להגיע אף לחודשים, והסרת האיומים לכשנמצאו על תחנות הקצה של הארגון, גם היא תהליך מורכב וארוך המצריך שימוש במערכות שונות.

 סקדו פותרת את הבעיות הללו באמצעות פיתוח פלטפורמה שאוספת ושומרת באופן רציף את כל המידע הרלוונטי ממחשבי ושרתי הארגון, ומנתחת באמצעותו את התראות הסייבר באופן אוטונומי, ע"י שימוש במנוע ניתוח וחקירה ייחודי. כך הפלטפורמה מאפשרה לצוותי אבטחת המידע לזהות, לחקור ולאמת כמות רבה יותר של התראות בצורה מדויקת ומהירה. בנוסף, מהרגע שהתראה אומתה והתגלתה כתקיפה אמיתית, הפלטפורמה מספקת מגוון רחב של כלים להסרת האיום מרחוק.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים צופה המשך במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין כשבדרך יהיו עליות וירידות אבל בסה"כ הוא אופטימי וחושב שהכיוון חיובי – "למרות שאנו מאמינים שמחלוקת הסחר בין ארה"ב לסין תיפתר במשא ומתן. להערכתנו, התנודתיות בשווקים (לשני הכיוונים) צפויה להימשך. למרות העלייה בחשש "ממלחמת-סחר" בין ארה"ב לסין והתנודתיות הגבוהה בשווקים הפיננסים, סנטימנט החברות בארה"ב נותר גבוה מאוד במרץ. גם אנחנו סבורים שלמרות שהסיכון אכן עלה, עדיין רוב הסיכויים שמחלוקת הסחר תיפתר במשא ומתן כאשר "הציוצים" האחרונים גם מארה"ב וגם מסין תומכים בכך. יחד עם זאת, כמו בכל משא ומתן עדיין צפויות עליות וירידות שימשיכו להשפיע בקיצוניות על השווקים (לשני הכיוונים) בטווח הקרוב.

"לגבי אינדיקטורים בארץ. בשבוע הבא יתפרסם  מדד מרץ וריבית בנק ישראל. הנתונים האלו  לא צפויים להפתיע. ביום ראשון מדד מרץ צפוי לעלות ב-0.2 אחוז (עלייה עונתית במחירי ההלבשה ההנעלה והדיור שתקוזז חלקית עם הירידה במחיר הדלק), תחזית האינפלציה ל-12 המדדים הקרובים 0.8 אחוז. ביום שני בנק ישראל צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי על 0.1 אחוז. להערכתנו, הבנק ימשיך להדגיש כי מדיניותו לא תשתנה לפני שהאינפלציה תתבסס בתוך תחום היעד (להערכותינו לא לפני 2019) זאת בהנחה של יציבות יחסית בשקל. לכן, אנו מאמינים שהתחזית להעלאת תוואי הריבית של הבנק תדחה".

מחשבון מדד המחירים לצרכן

מדברים בימים האחורנים על הפחתת המס. כחלון, שר האוצר של כולנו מתכוון לעשות הפחתת מיסים נוספת, בהמשך להפחתת מיסים שנעשו בשנה האחרונה – הפחתת מס חברות, הפחתת המס למשפחות – נטו משפחה. אז עכשיו מדברים על שתי אפשרויות – הפחתת המס על חברות לצד הפחתת המע"מ. למה לא מדברים על הפחתת המס על הבורסה. המס הזה לא כזה גדול – הוא מניב למדינה 300 מיליון שקל (במארס האחרון וכך גם במארס המקביל). הוא בשיעור של 25%, חסר פרופורציה לעומת המס על נדל"ן (דירה להשכרה לדוגמה לא חייבת במס עד סכום של 5.3 אלף שקל) – ומעבר לכך, הרי צפוי שאם המס על הבורסה יירד, הבורסה תעלה, אלא שזו עלייה חד פעמית כדי להתאים את ההקלה לשוק. אז לא ניתן לקבוע בבירור שהורדת המס על הבורסה תגדיל את ההכנסות ממיסים.

למעשה, בעולם אידיאלי, אין משמעות גדולה וקשר גדול בין העליות ערך בבורסה לבין שיעור המס. מניה עולה פי שתיים כי היא שווה פי שתיים ולא בגלל שהמס שונה. עם זאת, צפוי שכאשר המס יירד יהיו יותר עסקאות, יהיו יותר מימושים – משקיעים לא יחזיקו ניירות עם רווח רק בגלל שהם לא רוצים לשלם מס, ויהיו פחות העלמות. אמנם קשה להעלים מס על הכנסות ורווחים בבורסה, ועדיין יש תכנונים ותחמונים שונים.

אז בכל אופן כאשר מדברים על הפחתת מיסים, המס על הבורסה צריך להיות מהראשונים שמפחיתים. זה יאוש את הבורסה, זה יעלה את היקף ההנפקות והגיוסים – זה בטוח טוב למשק, ובעל רומה ישירה ועקיפה, גם בהגדלת המיסים באופן כללי.

עד שזה יקרה אם בכלל, הנה הנתונים על היקף המס הכולל (הגבייה הכוללת) בחודש מארס וברבעון הראשון של השנה, לצד תקציב המדינה והגירעון – כן יש גירעון והוא לא קטן.

ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממיסים לחודש מרץ 2018 –  להלן אומדן ראשוני של הגירעון ומימונו ושל ביצוע התקציב בתקופה ינואר – מרץ 2018, שנערך על ידי חטיבת מימון, אשראי ומידע ניהולי באגף החשב הכללי

גירעון

1. בחודש מרץ נמדד גירעון בפעילותה התקציבית של הממשלה בסך של 4.4 מיליארד שקלים.

2. בחודשים ינואר – מרץ 2018 נמדד גירעון בסך 2.1 מיליארד שקלים לעומת גירעון בסך 2.3 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד.

3. בתקציב לשנת 2018 מתוכנן גירעון שנתי בסך 38.5 מיליארד שקלים שהם 2.9% מהתמ"ג.

4. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (אפריל 2017 – מרץ 2018) עומד על 1.9% מהתמ"ג.

יש לציין כי גירעון מצטבר זה כולל את החודשים אוגוסט-אוקטובר 2017 בהם היו הכנסות מיסים חריגות, לפיכך בחודש אוגוסט 2018 ואילך צפויה עלייה בגירעון המצטבר 12 חודשים.

5. בפעילות למימון נמדד בחודש מרץ גירעון בסך 4.3 מיליארד שקלים.

הוצאות

1. סך ההוצאות של הממשלה (ללא פירעון קרן על החוב הממשלתי וללא מתן אשראי) הסתכמו בחודש מרץ ב-34.7 מיליארד שקלים. מזה: הוצאות משרדי הממשלה 28.2 מיליארד שקלים, תשלומי ריבית על החוב הממשלתי 3.4 מיליארד שקלים ופירעון קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי 3.1 מיליארד שקלים.

2. ניתן לזקוף במידת מה את הוצאות משרדי הממשלה הגבוהות יחסית בחודש מרץ, להקדמת הוצאות מחודש אפריל עקב מועד חג הפסח מיד בתחילת החודש.

3. מתחילת השנה הסתכמו סך ההוצאות של משרדי הממשלה (ללא פירעון קרן וריבית וללא מתן אשראי) ב-75.3 מיליארד שקלים, עלייה של 9.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (באותן הגדרות מדידה):

• הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-9.6%.
• הוצאות מערכת הביטחון עלו ב-8.1%.

3. בתקציב המקורי של המשרדים האזרחיים (בתוספת הרזרבה להתאמות בסך 3.5 מיליארד שקלים) תוכנן בשנת 2018 גידול בשיעור של 5.3% לעומת אומדן הביצוע בפועל בשנת 2017. בתקציב המקורי של מערכת הביטחון תוכנן בשנת 2018 קיטון שנתי בשיעור של 0.5%- לעומת אומדן הביצוע בפועל בשנת 2017.

הכנסות

1. סך גביית המיסים בחודש מרץ הסתכמה ב-26.3 מיליארד שקלים.

2. בתקופה ינואר – מרץ 2018 הסתכמה גביית המסים בסך של 80.8 מיליארד שקלים, גידול נומינלי של 6.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

3. הפקדות המוסד לביטוח לאומי הסתכמו בחודש מרץ בסך של 3.7 מיליארד שקלים.

4. ההכנסות ממע"מ יבוא ביטחוני, ריבית ויתר ההכנסות הסתכמו בחודש מרץ בסך של 0.3 מיליארד שקלים.

מימון הגירעון

1. בחודש מרץ היה גיוס הון נטו מקומי חיובי בסך של 3.4 מיליארד שקלים, ובחו"ל שלילי בסך 0.2-מיליארד שקלים.

2. כתוצאה מפעילות הגירעון ומימונו ירדו יתרות הממשלה בבנקים בסך של 1.0 מיליארד שקלים.

• בחודש מרץ 2018 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-26.3 מיליארד ש"ח.
• בניכוי שינויי חקיקה והקדמת יבוא כלי רכב, עלו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ-7% לעומת חודש מרץ אשתקד. הגביה ממסים ישירים עלתה ב-15% והגביה ממסים עקיפים ירדה ב-2%. עליה במסים ישירים מוסברת בחלקה ע"י החזרים גבוהים במרץ 2017. בשנת 2018 שולמו החזרים גבוהים בחודשים ינואר-פברואר. הירידה במסים העקיפים מוסברת בעיקר ע"י החזרי מע"מ גבוהים במיוחד.
• בחודשים ינואר-מרץ 2018 הסתכמו ההכנסות ב-80.8 מיליארד ש"ח לעומת 76.1 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 4% בשיעורי מס אחידים, דהיינו בניכוי תיקוני חקיקה, גביה חריגה והקדמת יבוא כלי רכב. ההכנסות ממסים ישירים, בשיעורי מס אחידים גדלו בכ-5%, ואילו ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-2%.

בניכוי שינויי חקיקה, גביה חריגה ואומדן להקדמת יבוא כלי רכב בדצמבר 2016

• לסיכום הרבעון הראשון של שנת 2018, בהשוואה לפריסת תחזית הגבייה השנתית ישנה סטייה של  כ-0.7 מיליארד ש"ח, המהווה כ-0.9% מסך הגבייה ברבעון זה.
• נתוני המגמה מצביעים על גידול מתמשך בגביית המסים. בחמש השנים האחרונות הגבייה גדלה ריאלית בקצב שנתי ממוצע של כ-6%.

הכנסות רשות המסים בישראל

• הכנסות רשות המסים במרץ 2018 הסתכמו ב-25.7 מיליארד ש"ח, לעומת 23.9 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, עלו הכנסות רשות המסים בכ-7%.

הכנסות ממסים ישירים

• ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו ב-14.3 מיליארד ₪ לעומת 12.4 מיליארד ₪ במרץ 2017. בניכוי תיקוני חקיקה, חלה עליה של כ- 15%. העלייה החדה במסים ישירים הושפעה מירידה בהחזרי מס הכנסה בחודש מרץ 2018 לעומת חודש מרץ 2017, לאחר עלייה מהירה בחודשים ינואר-פברואר 2018 לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
• מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) – במרץ 2018 הסתכמו ב‑6.1 מיליארד ש"ח לעומת 5.5 מיליארד ש"ח אשתקד, עליה של כ- 10%. בחלוקה לעצמאים וחברות נרשמה עליה של 4% בעצמאים ושל 13% בחברות.
• ניכויים (ניכויי מס הכנסה משכירים וניכויים במקור אחרים, כולל משוק ההון) – הגביה מניכויים במרץ 2018 הסתכמה ב-8.2 מיליארד ש"ח לעומת 7.9 מיליארד ש"ח במרץ 2017, עליה של 4%.
• שוק ההון – במרץ 2018 נרשמה גביה בסך של 0.3 מיליארד ש"ח, עליה בשיעור של 13%. בחלוקה לפי סוגי מס נרשמה עליה בשיעור של 12% בגביה מניירות ערך ועליה של 18% בגביה מריבית.
• מיסוי מקרקעין – ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו במרץ 2018 ב‑1.1 מיליארד ש"ח, עליה בשיעור של 4% לעומת מרץ 2017. במס שבח נרשמה עליה של 14% ובמס רכישה נרשמה ירידה בשיעור של 3%.
• החזרים – במרץ 2018 הסתכמו החזרי מס הכנסה וניכויים ב‑1.1 מיליארד ש"ח, ירידה של 31%.

הכנסות ממסים עקיפים

• בחודש מרץ 2018 הסתכמו ההכנסות ממסים עקיפים ב-11.4 מיליארד ש"ח לעומת 11.6 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, ירדו ההכנסות ממסים עקיפים ב-2% עקב החזרי מע"מ גבוהים במיוחד.

• מס ערך מוסף – סה"כ ההכנסות נטו ממע"מ במרץ 2018 הגיעו ל-7.8 מיליארד ש"ח לעומת 8.0 מיליארד ש"ח אשתקד, ירידה של 6%, בעקבות החזרים גבוהים  במיוחד.

• מס קניה יבוא – ההכנסות ממס קניה מיבוא הסתכמו במרץ 2018 ב-1.7 מיליארד ש"ח, בניכוי הקדמת יבוא כלי רכב, ירידה של 6% לעומת הכנסות מרץ 2017. ירידה זו נובעת בחלקה מביטול מס קניה על טלפונים סלולריים ואלקטרוניקה בידורית

הכנסות מאגרות משרדי הממשלה

• בחודש מרץ 2018 הסתכמו ההכנסות מאגרות ב-0.6 מיליארד ש"ח.

נתונים ארעיים על הכנסות המדינה ממסים בחודש מרץ 2018

(במיליוני ש"ח ובאחוזים)

פייסבוק עשתה את מה שאסור היה לה לעשות – היא פגעה בפרטיות הגולשים. אגב, זו לא עבירה כל כך גדולה, כולם מעבירים קוקיז/ מידע על הגולשים באתרים שלהם – זה חלק מההכנסות הפרסום שלהם, אפילו מרכיב משמעותי. אבל הרוב הגדול מעביר סוג של מידע גולמי – כתובת IP. פייסבוק העבירה הרבה יותר מזה – היא העבירה  מידע מאוד מפורט על הגולשים שלה, וזו טעותה הגדולה, אם כי, לא ברור כלל אם היא עברה על החוק.

על כל פנים, מארק צוקרברג, המייסד והמנכ"ל של פייסבוק התנצל בכמה הזדמנויות, והנה ההתנצלות מול הקונגרס.

"אנחנו עומדים בפני מספר נושאים חשובים הקשורים לפרטיות, אבטחה ודמוקרטיה, ויהיו לכם שאלות קשות להפנות אליי בצדק. לפני שאדבר על הצעדים שננקוט כדי לטפל בהן, אני רוצה לדבר על איך הגענו עד כאן, עד למצב הנוכחי.

"פייסבוק היא חברה אידיאליסטית ואופטימית. לאורך רוב שנות קיומנו, התמקדנו בדברים הטובים לאנשים דרך חיבור בין אנשים. ככל  שפייסבוק גדלה, אנשים בכל מקום קיבלו כלי חדש ועוצמתי להישאר מחוברים לאהוביהם, למשפחה ולחברים, להשמיע את קולם ולבנות קהילות ועסקים.

"רק לאחרונה ראינו את תנועת #metoo ואת צעדת החיים שאורגנו, לפחות חלקית, בפייסבוק. אחרי הוריקן הארווי, אנשים גייסו מעל 20 מיליון דולר לכספי סיוע. ויותר מ-70 מיליון עסקים קטנים משתמשים כיום בפייסבוק כדי לגדול וליצור מקומות עבודה.

"אבל ברור שלא עשינו מספיק כדי למנוע מאותם כלים לשמש גם באופן פוגע. זה נכון לגבי פייק ניוז, התערבויות חיצוניות במערכות בחירות ופרסום דברי נאצה. לא הסתכלנו באופן מספיק נרחב על האחריות שלנו, וזו הייתה טעות גדולה. זו הייתה טעות שלי ואני מצטער. אני הקמתי את פייסבוק, אני מנהל אותה ואני אחראי למה שקרה פה".

שדרות לקראת גידול משמעותי בכמות התשובים שלה. בהתאם להסכם גג בין משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון ועיריית שדרות, ייבנו למעלה מ-5,300 יחידות דיור בעיר הדרומית.  תקציב ההסכם כ-1.8 מליארד שקל.

 על פי ההסכם שמוביל משרד הבינוי והשיכון, במהלך השנים 2017-2019 ישווקו בעיר שדרות  כ-5,300 יחידות דיור, וכ- 400,000 מ"ר  מסחר ותעסוקה בשמונה מתחמים בקרקע מדינה. לאלה עשויים להתווסף באישור הוועדה המקומית כ- 1,193 יחידות דיור מכוח תקנות התכנון והבניה, כך שסה"כ צפי יח"ד ישווקו בשנים אלה יעמוד על כ- 6,493 . שימו לב להודעה של משרד האוצר – תוספת הבנייה בהיקף של 5,300 דירות תהיה בשנים 2017 עד 2019 – אבל רבותי המכובדים אנחנו כבר באפריל 2018, על מה אתם בעצם מדברים? כבר עברה שנה וארבע חודשים מתוך ה-3 שנים שבהסכם – האם מדובר בתרגיל – לדווח על משהו שבחלקו כבר היה?

כך או אחרת, באוצר מדווחים כי בנוסף ליחידות הדיור החדשות יוקמו בעיר גם מוסדות ציבור בניהם בתי כנסת, בתי ספר וגנים, מתנ"סים ואולמות ספורט. כלל תקציב ההסכם מסתכם בכ- 1.8 מיליארד שקל מתוכם עבודות הפיתוח מוערכות בכ- 1.5 מיליארד שקל, עלות מוסדות הציבור מוערכת בכ-220 מיליון שקל  ולעבודות שדרוג ישן מול חדש הוקצו כ- 85 מיליון שקל.

שר האוצר, משה כחלון: "הסכמי הגג הם השיטה הטובה ביותר לפתרון משבר הדיור. רק כך מוסדות החינוך, התרבות, הכבישים והתשתיות מחכים לתושבים ולא להיפך. אנחנו כבר עומדים על 450,000 יח"ד בהסכמי גג. מי שמבקר את הסכמי הגג לא קרא הסכם גג מימיו. אנחנו רואים וקוראים את ההתקפות  ומתגברות על תכנית מחיר למשתכן. ככה זה ברפורמות, כמה שתוקפים אותנו יותר זה הסימן שאנחנו מצליחים יותר" .

שר הבינוי והשיכון, אלוף (במיל׳) יואב גלנט: "העיר שדרות היתה עבורי יעד מרכזי להגנה בתפקידים שונים בצה״ל.  החל מסיום מבצע ״עופרת יצוקה״ הביא צה״ל מציאות ביטחונית משופרת לעיר ולסביבותיה. היום אנו גאים להיות שותפים בהמשך פיתוחה ושגשוגה של שדרות יחד עם ראש העיר אלון דוידי וגורמי הממשלה. שדרות היא עיר חשובה ביטחונית ואסטרטגית ומייצגת את האחיזה הציונית בקרקע, בסמוך לגבול, בתנאים קשים. בשנים האחרונות הפכה העיר שדרות לעיר מרכזית בדרום אשר מושכת אליה משפחות צעירות, סטודנטים ותושבים מכל רחבי הארץ. אנו מביאים היום הסכם גג היסטורי אשר יאפשר לעיר להמשיך להתפתח ולקלוט תושבים חדשים ולהקים מרכזי מסחר ותעסוקה נוספים אשר ישפרו ויקדמו את אורח החיים והכלכלה בעיר. אנו פועלים במלוא המרץ להגדיל את מלאי הדירות ולספק פתרונות דיור ואיכות חיים למען הציבור בישראל, בין היתר באמצעות חתימה על הסכמי גג נוספים וקידום התחדשות עירונית בערים השונות. יש לנו אינטרסים מובהקים. אנחנו לא יכולים לאפשר לאויב לצאת ולהגיע לנקודת מוצא שבה במאבק עתידי הוא יגבור עלינו. לא נאפשר שאדמת סוריה תהפוך להיות מקפצה להעברת נשק מפר איזון ללבנון וליצירת צבא איראני שמאיים מעומק סוריה ולפתיחת חזית נוספת ברמת הגולן."

מנהל רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שמרון: "הסכם הגג עם שדרות מרחיב את היצע הדיור בדרום ומאפשר לזוגות צעירים ומחוסרי דיור הזדמנות אטרקטיבית לקורת גג נאותה. רמי פועלת להגביר את שיווקי הדיור בכל מקום אפשרי הן בלב אזורי הביקוש והן בצפון ובדרום. ההסכם מצטרף להסכמים הנוספים בדרום הארץ; אופקים, נתיבות,  דימונה, אילת. רמ״י רואה עצמה מחויבת להגדלת היצע יחה״ד ולפיתוח ערי הדרום כמו גם ליתר אזורי הארץ".

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי: "הסכם הגג שחתמנו עליו היום עם משרדי האוצר והשיכון הנו הסכם אסטרטגי ודרמטי לעיר שדרות. ההסכם הוא המשך ישיר להשקעתם של ראש הממשלה ושרי האוצר והשיכון בעיר שדרות. בעבודה על הסכם הגג, ראינו לנגד עינינו רק דבר אחד – את עתידם של תושבי שדרות. מרכיב מרכזי בהסכם הנו הדאגה לשכונותיה הוותיקות בעיר ובזכות ההסכם, נמשיך בעבודתנו לטיפוח שכונות אלו. בנוסף, דאגנו להגדלת ההכנסות העצמאיות של העיר באמצעות אזורי תעשייה, מסחר ותעסוקה, מה שייתן מענה לתעסוקה עבור התושבים החדשים שייקלטו בעיר".

מנכ"ל משרד השיכון, חגי רזניק:"כמי שבגר ופעל בנגב שנים רבות, אני גאה על הסכם הגג החשוב עליו חתמנו היום. חיזוקה של העיר שדרות מקבל ביטוי בהסכם לא רק בשיווק יחידות דיור,כי אם גם בהקמת מוסדות ציבור ובהשקעה חסרת תקדים בפיתוח ובתעסוקה. הסכם הגג שהובלנו מקדם חוסן חברתי אמיתי לשדרות ולנגב".

על רקע הסדר הגג בשדרות, התייחס שר האוצר לביקורת שנמתחה עליו ועל תוכנית מחיר למשתכן מבנק ישראל – כזכור  בדוח שפרסם בנק ישראל על מצב המשק ל-2017 נטען כי תוכנית מחיר למשתכן אינה נותנת מענה מלא, שרבים מהזוכים מבטלים את זכייתם וכי זוגות צעירים רבים מעדיפים לרכוש דירות בשוק החופשי מכיוון שהדירות המוזלות אינן במיקום או בסטנדרט בנייה המתאים להם. כמו כן, נמתחה ביקורת על משך ההמתנה הארוך לדירה ועל כך שחסר דירות באזורי הביקוש.  בדוח היתה גם התייחסות להסכמי גג – חוקרי בנק ישראל הסבירו כי רשויות חלשות שחותמות על הסכמים כאלה מסכנות את יציבותן הפיננסית. הרשויות להערכת בנק ישראל יתקשו בעתיד לממן את הפיתוח והתחזוקה הנדרשים לצורך התוספת העצומה של בנייה למגורים.

כחלון מיהר להגיב כבר אז, ועכשיו הוא ממשיך – "הסכמי הגג הם השיטה הטובה ביותר לפתרון משבר הדיור. רק כך מוסדות החינוך, התרבות, הכבישים והתשתיות מחכים לתושבים ולא להיפך. אנחנו כבר עומדים על 450,000 יחידות דיור בהסכמי גג. אנחנו רואים וקוראים את ההתקפות ומתגברות על תכנית מחיר למשתכן. ככה זה ברפורמות, כמה שתוקפים אותנו יותר זה הסימן שאנחנו מצליחים יותר" . כמו כן, אמר כחלון כי ההתקפות על מחיר למשתכן הם סימן להצלחת התוכנית.

אז אולי יש באמת התקופת מצד אינטרסים, אבל יש גם התקופת מבית, יש גם התקפות מאנשי אקדמיה, יש גם התקפות מצד כלכלנים. עזבו את הקבלנים, נניח שכולם לא אובייקטיבים, אבל מה עם כל הגופים האחרים שטוענים נגד התוכנית, ומה עם האנשים "הפשוטים" שזכו בדירה והתחרטו – גם הם עדות להצלחת התוכנית? 

מינהל ההנדסה בעירית תל אביב פרסם את הצעת החלוקה של עירית תל אביב לתכנית 3700 במסגרת טבלאות איחוד וחלוקה. על פי המכתב שנשלח ב- 12.3 לאלפי בעלי הקרקעות עליהם להגיב בתוך 30 ימים על עמדתם בנוגע לתכנית.

תכנית 3700 (צפון מערב ת"א) אושרה להפקדה בשנת 2015 וחילקה את השטח ל 5 מתחמים הצפויים להכיל כ- 12 אלף יחידות דיור אשר כחמישית מהן יהיו דירות בנות השגה. בנוסף צפוי הפרויקט העומד על שטח של כ- 20 אלף דונמים לכלול  147,000 מ"ר שטחי תעסוקה, 68,000 מ"ר שטחי מסחר וכן 60,000 מ"ר שטחי מלונאות ( כ- 1500 חדרי מלון). כמו כן תכלול התוכנית כ- 200 דונם של שטח לבניני ציבור.

לדברי עו"ד מרים דונין העומדת בראש משרד עורכי דין המתמחה בתחום התכנון והבנייה, ומייצגת בין היתר אלפי בעלים במתחם 3700 המאוגדים במסגרת של הסכמי שיתוף, בפועל על בעלי הקרקע להודיע עד תחילת יוני כאשר העיריה מתחשבת בהתאגדויות במסגרת של הסכמי שיתוף במתחמים וגם החוק מחייב זאת.

"כך למשל" אומרת עו"ד דונין, "מבדיקה ראשונית עולה כי השווי שניתן למגרשים שונים לקוי ועל רקע נגיש התנגדויות בשם הבעלים המאוגדים על ידנו. לדוגמא מגרש המורכב משני אגפים קדמי ואחורי שהינו קו ראשון לים קיבל שווי גבוה כאילו כל הבניין פונה לים. כמו כן אנו מוצאים פיצולים: אדם שהיו לו זכויות בחלקה מסוימת מוצא עצמו מחולק בין כמה מגרשים ולעיתים בין מספר מתחמים".

מאז משלוח המכתב משרדה מוצף בפניות של בעלי קרקעות מבולבלים שלא מבינים מה אומר המכתב, מה אמורים/לא אמורים לעשות, מה יכולת הבנה/השפעה שלהם על ההליך, ומה משמעות לעתיד ובעיקר האם להתנגד אם לאו שכן עבור בעלי הקרקעות שלב זה של החלוקה מאד חשוב שכן מעבר לשמירה על זכויות בעלי הקבוצה במסגרת ההתנגדויות, מטרתם- מיד עם אישורה הסופי של התכנית לקדם בניה במהירות שכן הקבוצה תייצר איזונים וכך מי ששונה יעוד הקרקע שלו. לדברי עו"ד דונין "רבים מהבעלים הם יורשים או יורשי יורשים של חלקות מפוצלות. האחזקות השונות של הבעלים לא אחידות, כל אחד מהם מגיע מרקע אחר ועם יכולת כלכלית שונה". השלב הנוכחי הינו דאגה לשילובם במגרשים שלמים עם הסכם שיתוף ווידוא כי ההקצאה המוצעת עומדת בדרישות החוק ושומרת על שווי נכון. טבלאות האיזון והחלוקה המאפשרות לכל בעל קרקע לדעת מה יהיה יעוד הקרקע בחלקה שבבעלותו ומי יהיו שותפיו ומה יהיה המתחם שאליו תשויך הקרקע. לא כל בעל קרקע יקבל זכות לדירת מגורים, אלא יש בעלי קרקע שיקבלו זכויות לפי אותו שווי יחסי, אבל ביעודים שונים.

בנוסף ירוכזו בעלים המבקשים לממש פרוייקטים בסוגי עסקאות שונות כמו קומבינציה או ביצוע בניה.

מי שאינו מאוגד עלול לאבד זכויות ואף עלול להיות חשוף למכירה כפויה עקב תביעות פירוקי שיתוף שכן החוק מעניק יתרון להתאגדויות של בעלי קרקעות המאוגדים במסגרת של קבוצות המאורגנות על ידי גורם אחד.

יש דוגמאות רבות של מתחמים כגון למשל בתכנית 3154 בגבעת שמואל שאושרה לפני מספר שנים. חלק מהבניינים שהתארגנו וביקשו לקבל זכויות ביחד אכן בונים ואילו האחרים להם הוקצו זכויות לא מאוגדות בבתי משפט בתביעות פירוק שיתוף שיזם הקבלן רמי שבירו.