מיילן היא המתחרה הגדולה של טבע בתעשיית התרופות הגנריות מיילן גם מאתגרת את התרופה האתית העיקרית של טבע – הקופקסון.

גם מיילן כטבע וכחברות אחרות בענף הגנריקה, סובלת מסנטימנט שלילי עמוק – הן בתחום העסקים והן בוול-סטריט.

 

שותפות הנפט והגז ישראמקו היתה שותפות רגועה למדי עד שנת 2009. בחילת 2009 נמצא גז במאגר תמר שבו השתתפה ישראמקו וכל השאר הוא היסטוריה. מניית השותפות זינקה מאז פי 8 כשב-2015 הפך המאגר לפעיל והוא מספק גז לחברת החשמל ולספקי חשמל נוספים (תחנות כח בעיקר)  ברחבי הארץ

מניית עליבאבא היא אחת מהכוכבות של וול סטריט בשנה האחרונה. עליבאבא שהונפקה בשנת 2015 קפצה מאז ההנפקה פי שתיים. החברה עוסקת בסחר אלקטרוני – דרך האתר שלח עליבאבא אתם יכולים לרכוש מוצרים ברחבי העולם, בעיקר מסין, בעלויות נמוכות.

האתר הוא אתר הסחר הגדול בעולם, אם כי הוא לא נהנה מתדמית החדשנות של אמזון.

 

תאור החברה – אמזון (Amazon) היא אתר המכירות הקמעונאיות הגדול בעולם. מדובר במעצמה קמעונאית שנסחרת במעל 700 מיליארד דולר שזה מעל הרשתות הקמעונאיות הגדולות ביותר בארה"ב, לרבות וול-מארט. אמזון של ג'ף בזוס התחילה במכירות של ספרים דרך רשת האינטרנט והצליחה בגדול, אך היא כבר מזמן לא מוכרת ספרים היא מוכרת מוצרים מתחומים שונים ומגוונים. הכח של אמזון נובע מיכולת הלוגיסטיקה המרשימה – קבלת הזמנה, הכנתה במחסנים והעברתה ללקוח במהירות האפשרית, וכל זה לצד חדשנות – החברה נחשבת כבר שניםפ כאחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בול-סטריט למרות שבבסיסה היא חברת מסחר.

החדשנות באה לידי ביטוי בכניסה לתחומים משיקים ונלווים כמו לתחומי הרחפני וזה כדי לנסות להעביר ציוד ומוצרים במהירות ללקוחות, תחומי מחשוב הענן בהן אמזון היא מהמובילות בעולם ועוד.

(סימבול בוול-סטריט AMZN )

נתוני שוק –    ראו כאן, מחיר מניית טבע (וגרף) ושווי שוק 

נתונים פיננסיים  – מכירות החברה עולות על קצב של 170 מיליארד דולר בשנה, והרווח המתואם (בניכוי הוצאות חד פעמיות) עולה על קצב של 5-7 מיליארד דולר.

עוד בנושא מניות

מניית החברה נסחרת בטווח מחירים של 1400-1500דולר (אפריל 2018) המבטא לחברה שווי של כ-700 מיליארד דולר – אמזון היא מהחברות הגדולות בעולם! אבל…היא בועה

 

 

אנליסטים – בעד או נגד? –  הנה קונסנזוס תחזיות האנליסטים להכנסות ולרווח השנה ובשנה הבאה

האנליסטים מצפים להכנסות של מעל 200 דולר השנה ורווח של כ-10-15  דולר למניה (מכפיל רווח של 100!), כשבשנה הבאה הם צופים להכנסות של  220 מיליארד דולר ורווח של 20 דולר למניה, ומדובר עדיין על מכפיל רווח גבוה – סביב ה-70. עם זאת, קצב הצמיחה בהכנסות וברווחים גורם לאנליסטים להיות אופטמים, ואם אכן הקצב הזה יישאר מכפיל הרווח העתידי יילך ויירד למספרים סבירים יותר.

אירועים וחדשות:

אמזון היא בועה

 

החברה החדשנית ביותר בעולם מוכרת מוצר ייחודי – זמן – כתבה בגלובס על החברה המדהימה שמספקת לנו את כל מה שאנחנו רוצים ומהר…

 

חדשות על מניית אמזון

אמזון – חדשות שוטפות

מדריך השקעה במניות

ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל את עמדת רשות ניירות ערך – חברת פיירטרייד מפעילה בורסה ללא רישיון ולכן פעילותה אינה חוקית

ביום חמישי האחרון, ה-2 במרץ 2017, ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (המחלקה הכלכלית), כב' השופטת רות רונן, המקבל את עמדת רשות ניירות ערך ודוחה את עתירתה של חברת ג.ג. פיירטרייד בע"מ. בית המשפט קיבל את כל טענותיה של הרשות ולא התערב בקביעת הרשות כי פיירטרייד מפעילה בורסה ללא רישיון.

פיירטרייד היא חברה המנהלת מזה כמה חודשים פלטפורמת מסחר באופציות בינאריות המאפשרת ללקוחות לקנות ולמכור אופציות בינאריות בינם לבין עצמם. לאחר בדיקת פעילותה קבעה הרשות כי פיירטייד מנהלת למעשה בורסה לניירות ערך ללא רישיון, ודרשה ממנה להפסיק את פעילותה המפרה.

ביום 11 בינואר 2017 עתרה החברה לבית המשפט כנגד החלטת הרשות להורות לה להפסיק את פעילותה. החברה קיבלה צו ביניים, המשהה את תוקפה של החלטת הרשות עד להחלטה בעתירה.

בתגובתה לעתירה טענה הרשות כי המערכת המופעלת על ידי פיירטרייד מקיימת את יסודותיה המהותיים של בורסה. הרשות גם הבהירה את הבעייתיות הנובעת ממסחר באופציות בינאריות,  והזכירה כי היא לא התירה לחברות בעלות רישיון זירה לסחור באופציות בינאריות בין היתר כיוון שמדובר במכשיר פיננסי הדומה במהותו למשחק הימורים. הרשות גם טענה כי ספק גדול אם הפלטפורמה של פיירטרייד פותרת את כל אותן בעיות שהובילו את הרשות לאסור על הצעת האופציות הבינאריות על ידי זירות סוחר.

עוד בנושא חדשות

המחלוקת בין הרשות לבין פיירטרייד התמקדה בפירוש המונח "ניר ערך" שמהווה חלק מהגדרת המונח "בורסה" בחוק. בית המשפט קיבל בהקשר זה את עמדת הרשות והבהיר כי ההגדרה הרלבנטית של "ניירות ערך" בחוק עמומה, וכי לאור תכלית החוק ההגדרה חלה גם על מכשירים פיננסים נגזרים, ובכללם אופציות בינאריות ומכשירים פיננסים, הנגזרים מנכסי בסיס שאינם נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בית המשפט קיבל את עמדת הרשות כי פיירטרייד מנהלת בורסה לניירות ערך ללא רישיון, ובנוסף דחה טענות פיירטרייד לאכיפה בררנית ולפגיעה בזכות השימוע.

בהקשר זה השופטת רונן קבעה כי פרשנות ההגדרה הרלבנטית למונח "ניירות ערך" בחוק "צריכה להביא בחשבון את העובדה שמסחר בנגזרים בכלל ובאופציות בינאריות בפרט, הוא מסחר שעלול לחשוף את הסוחרים בו לסיכונים שהם לא בהכרח מודעים להם. מסחר כזה מעורר חששות בדבר הבטחת כספי הסוחרים, כללי מסחר הוגנים, מידע מלא שזמין באופן שוויוני אודות כללי המסחר, אודות תמחור המכשירים הנסחרים ועוד. כדי לצמצם את הסיכונים הללו, נדרשת אסדרה רגולטורית של המסחר הזה…". בהתייחס לסמכויות הרשות קבע בית המשפט כי "לאור פרשנות חוק ניירות ערך כפי שהיא נקבעה בפסק דין זה, פעילות העותרת ללא רישיון לניהול בורסה הינה פעילות אסורה. לכן, הרשות מוסמכת לפעול לסגירת פעילות זו שאינה בהתאם לחוק".

יודגש כי הוראת הרשות לחברת פיירטרייד היא חלק מפעילות הרשות למיגור תופעת פעילות שיווק אופציות בינאריות, כאשר לפני כשנה, אסרה על זירות סוחר להציע ללקוחות ישראלים לרכוש אופציות בינאריות. לאחרונה, פנה יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, ליועץ המשפטי לממשלה ולשרת המשפטים בבקשה להרחיב את סמכות הרשות לפעול כנגד זירות המציעות אופציות בינאריות ללקוחות מחוץ לישראל ולפני כשבועיים פורסם תיקון לחוק ניירות ערך בנושא.

תאור החברה – סנאפצ'ט  היא רשת חברתית, לצד פייסבוק, טוויטר, שמיועדת בעיקר לצעירים והרעיון שלה הוא שינוי של תמונות, ערבוב של תמונות, הדבקשה של אייטמים לתמונות, ובכלל – עריכה של תמונות והודעות. מדובר למעשה באפליקציה פופולארית מאוד שצומחת בקצבים מהירים (בקרב בני הנוער).

מייסד החברה הוא אוון שפיגל (שעזב את הלימודים כדי להקים את האפליקציה רגע לפני שסיים את הלימודים)

(סימבול בוול-סטריט SNAP )

נתוני שוק –    ראו כאן, מחיר מניה (וגרף) ושווי שוק 

עוד בנושא מניות

נתונים פיננסיים  – מכירות האפליקציה בעיקר מפרסום מסתכמות בכ-400 מיליון דולר וההפסד מסתכם בכמה מאות מיליונים בשנה (סביב 500 מיליון דולר) – תוצאות לכאורה רעות, אבל בוול-סטריט מחפשים פוטנציאל; בוול-סטריט זוכרים את פייסבוק שהנפיקה וקפצה מאז ההנפקה פי 5, ורוצים להאמין שהסיפור יהיה דומה, אבל…

סנאפצ'ט הנפיקה במרץ 2017 והצליחה לגייס לפי שווי של כ-20 מיליארד דולר. בתוך יומיים זינק השווי ל-32 מיליארד דולר (פי 3 מהשווי של טוויטר לאותו מועד) – האם זה שווי הגיוני לחברה שמפסידה? האנליסטים, הכללכנים והעיתונאים סבורים ברובם שלא (ראו בהמשך). כך או אחרת, אחרי העלייה המטרופת הגיעה החולשה במניית החברה וביומיים היא ירדה ב-20%.

אנליסטים – בעד או נגד? – הנה קונסנזוס תחזיות האנליסטים להכנסות ולרווח השנה ובשנה הבאה

בהמשך להנפקה ולעליות במחיר המניה, עדכנו מס' אנליסטים את מחיר היעד ואת המלצתם – הרוב סבורים שמחיר המניה ברמה של 20-30 דולר הוא גבוה. בנומורה היפנית מספקים המלצה להימנע מלרכוש את המניה. למעשה, הם מספקים המלצת מכירה עם מחיר יעד של 16 דולר. האנליסטים של נומורה סבורים שהגידול במספר המשתמשים, מתון מידי  ולא מצדיק את השווי הנוכחי, במיוחד שקיימת תחרות חזקה – בעיקר מצד פייסובק שמחזיקה בווטסאפ ובאינסטגרם.
ב-Pivotal Research גם מספקים המלצת מכירה, אבל שם היא אפילו "אלימה" יותר – מחיר יעד של 10 דולר בלבד, נמוך ממחיר המניה ביום המלצה בכ-60%! . האנליסטים טוענים שקיימת תחרות אגרסיבית ובסיס המשתמשים באפליקציה של סנאפצ'ט לא גדל בקצב מרשים, וכן הם מטילים ספק ביחס לגידול העתידי בבסיס המשתשמים. הם מסבירים שלסנאפצ'ט יש רעיון פרסומי חדשני (להפקת הכנסות מפרסום) , אבל זה לא יהיה פשוט ליישם את הרעיון הזה בשטח , וקשה להעריך עד כמה, אם בכלל, תצליח החברה לייצר הכנסות מפרסום.

אירועים וחדשות:

מרץ 2017 – חידת סנאפצ'ט: איך חברה מפסידה יכולה להיות שווה כל כך הרבה כסף? שווי סנאפ, החברה האם של אפליקציית סנאפצ'ט, זינק ל-31 מיליארד דולר בתום שני ימי מסחר בלבד;  אנליסטים: "סנאפצ'ט יוצרת תקשורת – והיא כיפית, בייחוד לצעירים"  – הרחבה בדהמרקר 

האיש ששווה 5.7 מיליארד דולר והוא רק בן 26 – אוון שפיגל, מייסד סנאפצ'ט – הרחבה בכלכליסט

סנאפצ'ט חושבת בגדול – גייסה בוול-סטריט לפי שווי של 24 מיליארד דולר (ההנפקה הגדולה ביותר בשנתיים האחרונות, אחרי עליבאבא) – הרחבה בוואלה עסקים

להודעות שוטפות על סנאפצ'ט 

בקרוב – העלאות ריבית בארה"ב; האם זה יגיע גם לישראל?

 

יו"ר הבנק הפדרלי ג'נט ילן יותר מרמזה – בקרוב העלאות ריבית. ילן הסבירה כי הבנק צפוי לעלות  את הריבית במרץ. חוץ מזה – רמזה ילן כי ייתכנו העלאות ריבית נוספות מעבר למתכונן במהלך 2017. ילן נאמה מול מועדון המנהלים של שיקגו ואותתה על הסכנה בכך שהבנק הפדרלי יהיה איטי מדיי בהעלאות הריבית, "אנחנו מבינים שאם נחכה בהפחתת חלק מהתמיכה שלנו, הדבר יצריך אותנו להעלות את הריבית במהירות, בהמשך הדרך – מה שעלול לסכן את השווקים הפיננסים ולגרור את הכלכלה כולה למיתון".

הציפיות בשוק האמריקאי הן להעלאה של 0.75% במהלך 2017 , אלא שכעת נראה שהציפיות הולכות לעלות. רמז נוסף לכך שילן מעריכה שהבנק הפדרלי יעלה את הריבית מעבר לרמה הזו הוא שהיא שינתה את עמדתה בנוגע למדיניות המוניטרית וכינתה אותה "הסתגלות בינונית", וזאת בניגוד ל"הסתגלות צנועה" – הביטוי שבו השתמשה ב­19 בינואר לתיאור המדיניות המוניטרית (בנאום שנשאה בסטנפורד, קליפורניה). אי אפשר לזלזל בשינוי האווירה מדבריה של ילן, ומכאן די ברור שהכיוון הוא מעלה.

הריבית הנמוכה בארה"ב משפיע הל כל שווקי העולם, גם על ישראל. הריבית המקומית נמוכה במיוחד – 0.1%, בין היתר בגלל שבנק ישראל מנסה להגדיל את ההשקעות ולהגדיל את הצריכה הפרטית דרך ריבית נמוכה. מעבר לכך, הריבית הנמוכה היא כלי נגד ספקולנטים ומשקיעי חוץ שמוכרים דולרים וקונים שקלים (ומשקיעים אותם בריבית טובה יותר מאשר בשווקים המקומיים שלהם).

עוד בנושא חדשות

הריבית במשק הישראלי ובמקומות אחרים בשווקים המערבים צפויה לעלות בהמשך להעלאת הריבית בארה"ב, וככל שהעלייה תהיה חזקה יותר ותדירה יותר, כך העלאות הריבית בשווקים האחרים, לרבות ישראל, צפויה להיות מהירה יותר.

 

תעודת הזהות הבנקאית בדרך אליכם – בימים הקרובים יישלח לכם הדוח לשנת 2016.

כל מה שצריך לדעת על תעודת זהות בנקאית

הפיקוח על הבנקים קורא לציבור הרחב לפעול להוזלת עלויות ניהול חשבונו, באמצעות שימוש בדו"ח השנתי "תעודת הזהות הבנקאית"- שתישלח ללקוחות הבנקים על ידי התאגידים הבנקאיים

"תעודת הזהות הבנקאית" הנה דו"ח תמציתי המציג ללקוח את כל הפעילות שבוצעה בחשבונו, בצורה ברורה, שקופה וקלה להשוואה. תעודת הזהות הבנקאית נשלחת לכלל הלקוחות (יחידים ועסקים קטנים), אחת לשנה ב- 28 בפברואר, באמצעות חשבונם המקוון באתר האינטרנט של הבנק או באמצעות הדואר (בהתאם לדרך ההתקשרות העיקרית של כל לקוח מול הבנק). הדוח יוצג בחשבון המקוון באתר הבנק במשך 3 שנים. כמו כן, ניתן לבקש את תעודת הזהות הבנקאית בכל עת במהלך השנה, ולקבל באמצעותה מידע עדכני על החשבון.

עוד בנושא חדשות

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "לקראת משלוח הדו"ח השנתי ללקוחות הבנקים, אני קוראת לציבור הרחב לנצל את ההזדמנות ולעשות שימוש מושכל בדו"ח חשוב זה. הדו"ח כתוב בשפה פשוטה ובפורמט זהה בין כל הבנקים, ויכול לסייע לכל לקוח- משק בית ועסק קטן- להבין את מצבו הפיננסי הכולל, לראות כמה עמלות וריביות הוא שילם במהלך השנה על כל הפעילויות בחשבון הבנק, ולפעול להוזיל עלויות באמצעות קבלת הצעה מתחרה מבנקים מתחרים וניהול מו"מ עם הבנק הקיים".

 

 

ריבית בנק ישראל ללא שינוי – 0.1%. זה אמנם לא מפתיע, רק שבבנק ישראל יבואו בטענות לעצמם כשהם מדברים על שוק הדירות והמחירים העולים. הם האשמים אלו שדרך הריבית הנמוכה בשנים האחורנות מזניקים את הדירוךת לשמיים. הם אלו שדרך ריבית נמוכה "דואגים" ל ריבית משכנתא נמוכה , הם אלו שאחראים על שוק הדירות, לפחות האחראים העיקריים.


הגורמים העיקריים להחלטה – החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. הוועדה המוניטרית ממשיכה להעריך שלאור סביבת האינפלציה, ההתפתחויות בכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.

הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו גבוהים, אך עליית השכר ועלייה באינפלציה בעולם, צפויים לתמוך בחזרת האינפלציה אל תוך היעד. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

עוד בנושא חדשות

 

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.2%, בהתאם לממוצע של תחזיות החזאים. החודש נרשמה ירידה עונתית בסעיף ההלבשה וההנעלה (9.2%-), בסעיף הדיור (0.5%-) ובסעיף הפירות והירקות (0.1%-), ומנגד חלה עלייה בסעיפי המזון (0.5%) ואחזקת הדירה (1.2%). המדד בחודש זה הושפע גם משינויים מוסדיים: ירידה בתעריפי הביטוח (6.2%-) גרעה ממנו 0.15%, ועלייה בתעריף החשמל (3.5%) תרמה לו 0.08%. מחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-1.4%, ומחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הבלתי סחירים עלו ב-0.8%. האינפלציה השנתית מוסיפה לעלות, אם כי בקצב נמוך, וב-12 החודשים האחרונים היא עמדה על 0.1%; זהו נתון חיובי ראשון מאז אוגוסט 2014, ותמך בו בעיקר שינוי המגמה במחירי האנרגיה.

תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה לשנה ירדו והציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו ללא שינוי מהותי. הציפיות משוק ההון ירדו ב-0.1 נקודת האחוז, לכ-0.1%, והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ירדו קלות, ל-0.3%. ממוצע תחזיות החזאים לשנה נותר 0.6%. הציפיות פורוורד לשנה השנייה לא השתנו והן עומדות על 0.7%, הציפיות לשנה השלישית עלו קלות, ל-1.4% (לעומת 1.3% לפני הדיון המוניטרי הקודם), והציפיות לשלוש עד חמש שנים נותרו בגובה 1.5%. הציפיות לטווחים הארוכים יותר (5 עד 10 שנים) נותרו מעוגנות מעט מעל מרכז היעד, בגובה 2.3%. על פי עקום המק"ם, עקום התלבור והערכות החזאים, ישנה הסתברות גבוהה לכך שבנק ישראל יעלה את הריבית ל-0.25% בתוך כשנה.

הפעילות הריאלית: נמשך השיפור בפעילות הריאלית. האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הרביעי (נתונים מנוכי עונתיות, במונחים שנתיים) מראה שהתוצר והתוצר העסקי צמחו ב-6.2% ו-7.8%, בהתאמה – שיעורים גבוהים משיעוריהם ברבעונים הקודמים של השנה. קצב צמיחה גבוה במיוחד זה נבע מעלייה חריגה בצריכת כלי תחבורה, וזו מצִדה נבעה מהקדמת רכישות עקב עדכון נוסחת המיסוי הירוק בינואר 2017. בניכוי נתון חריג זה, הצמיחה ברבעון הרביעי הייתה גבוהה רק במעט מקצב הצמיחה הבסיסי של השנים האחרונות. הרכב השימושים ברבעון הרביעי היה שונה מקודמו מכיוון שנרשמו התרחבות נאה ביצוא לצד האטה בצמיחת הצריכה הפרטית והציבורית; היצוא (ללא יהלומים והזנק) צמח ב-8.0% תודות להתאוששות ביצוא התעשייתי על רקע השיפור בסחר העולמי בסחורות, לצד המשך מגמת ההתרחבות ביצוא השירותים. לעומת זאת, הצריכה הפרטית למעט בני קיימא צמחה ב-0.9% בלבד. המדד המשולב למצב המשק עלה בינואר ב-0.2%, והוא תומך בהערכה שקצב הצמיחה החריג לא יימשך ברבעון הראשון של 2017. מדד מנהלי הרכש ומדדי אמון הצרכנים של הלמ"ס ושל בנק הפועלים ירדו מעט בינואר, אך הם מצויים ברמה גבוהה. מדד מנהלי הרכש מצוי זה חודשים אחדים מעל ל-50 נק', והוא מעיד על התרחבות של הפעילות.

שוק העבודה: התמונה העולה משוק העבודה מוסיפה להיות חיובית מאוד. סקר כוח האדם לינואר 2017 הצביע על כך שהתעסוקה מתבססת ברמה גבוהה; בגילי העבודה העיקריים (25—64) נרשמו ירידה קלה בשיעור האבטלה (3.7% לעומת 3.8%), יציבות בשיעור התעסוקה (77.1%), וירידה קלה בשיעור ההשתתפות (80.0% לעומת 80.1%). שיעור המשרות הפנויות התייצב בינואר (בניכוי עונתיות) ורמתו, 3.8%, עדיין גבוהה. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו בספטמבר-נובמבר ב-0.9% וב-1.1%, בהתאמה, לעומת שלושת החודשים שקדמו להם (נתונים מנוכי עונתיות). העלייה שחלה ב-2016 בשיעורי התעסוקה באה לידי ביטוי גם בכך שהשכר במגזר העסקי עלה מהר יחסית; מתחילת השנה עלה השכר הנומינלי למשרת שכיר ב-2.7%, בשעה שהשכר בשירותים הציבוריים עלה ב-1.2% בלבד, ולכן השכר הנומינלי בכלל המשק עלה ב-2.2%, בדומה לקצב ב-2015.

נתוני תקציב הממשלה: העודף המקומי (ללא אשראי נטו) בפעילות הממשלה הסתכם בינואר 2017 ב-4.7 מיליארדי ש"ח. העודף היה נמוך בכ-0.6 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי התואם את יעד הגירעון ל-2017. גביית המסים בינואר עמדה על 28.5 מיליארדי ש"ח, סכום גבוה ב-0.5 מיליארד מהתוואי העונתי התואם את אומדן ההכנסות ממסים. גביית המסים הייתה גבוהה ריאלית בכ-3.8% לעומת ינואר אשתקד (בניכוי פעולות חריגות ושינויי חקיקה).

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/1/17, ועד ל-24/2/17, התחזק השקל מול הדולר ב-3%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל ב-2.1%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף אפקטיבי של 7.4%.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/1/17, ועד ל-23/2/17, עלה מדד ת"א 35 בכ-1.6%. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות שהגיעה עד 8 נקודות בסיס בעקום השקלי ועד 23 נקודות בסיס בעקום הצמוד. עקום המק"ם נסחר בתשואה מעט גבוהה מריבית בנק ישראל. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה קלות, לכ-65 נקודות בסיס.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-10.8%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-3.7%.

שוק האשראי: המגזר העסקי (ללא בנקים וחברות ביטוח וללא חברות זרות) הנפיק בינואר אג"ח בהיקף של 5.5 מיליארדי ש"ח – בעיקר בענפי הנדל"ן והבינוי (54%) והמסחר והשירותים (31%) – וסכום זה גבוה מהממוצע החודשי במהלך 2016 (כ-3.7 מיליארדי ש"ח). מרווחי האג"ח התאגידיות (ללא בנקים וביטוח) ירדו בינואר ועמדו על 2.7 נקודות אחוז בממוצע (לעומת 2.82 בדצמבר). בינואר – חודש שמתאפיין לרוב בהיקף נמוך של נטילת משכנתאות חדשות – עמד היקף נטילתן על 4.4 מיליארדי ש"ח, ירידה של 7% לעומת החודש המקביל אשתקד. הריבית הממוצעת על המשכנתאות ירדה קלות בינואר במרבית המסלולים, לאחר שנה וחצי של עלייה מתמשכת: במסלול הצמוד למדד בריבית משתנה ובמסלול הלא-צמוד בריביות קבועה ומשתנה היא ירדה ב-0.02, 0.05 וב-0.03 נקודת האחוז, בהתאמה. במסלול הצמוד בריבית קבועה היא עלתה ב-0.04 נקודת האחוז.

שוק הדיור: עפ"י האומדן הראשון למדד מחירי הדירות, בנובמבר-דצמבר ירדו המחירים בחדות – ב-1.2%. זוהי הירידה הראשונה מאז אוגוסט 2015 והגבוהה ביותר זה כעשור. כתוצאה מכך ירד גם הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות, וב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר הם עלו ב-5.9%. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.5%, לאחר שבדצמבר הוא ירד ב-0.1%, וקצב העלייה השנתי עומד כעת על 1.5% לעומת 2.5% בינואר אשתקד. לפי הנתונים על סך העסקאות, היקף הפעילות בשוק ממשיך להתמתן. במחצית השנייה של 2016 עמד סך העסקאות הממוצע על כ-7,300 בלבד, לעומת 8,300 במחצית הראשונה, והחלק שעסקאות המשקיעים מהוות בסך העסקאות ממשיך להיות נמוך ועומד על כ-20%. ההתמתנות בסך העסקאות ניכרת גם בקרב משפרי הדיור, אוכלוסייה שאינה כפופה לשיקולים הנוגעים לשינויי מיסוי ואינה ממתינה ל"מחיר למשתכן".

המשק העולמי: במשק העולמי נמשכת צמיחה מתונה של המשקים המפותחים העיקריים, תוך המשך מגמת השיפור במשקים המתעוררים. אי-הוודאות הפוליטית מתגברת, אך נמשך המומנטום החיובי בשווקים הפיננסיים. בארה"ב נראה כי שוק העבודה מתקרב לתעסוקה מלאה: בחודש ינואר נוספו עוד 225 אלף משרות ושיעור האבטלה התייצב ברמה נמוכה – 4.8%; אולם קצב הגידול השנתי של השכר הממוצע ירד ל-2.5% (לעומת 2.8% בחודש הקודם), ונראה כי ייתכן שיש עדיין מקום לשיפור בשוק העבודה מפני ששיעור ההשתתפות עשוי להוסיף לגדול ומפני ששיעור גבוה יחסית של עובדים מצויים בתת-תעסוקה. הצריכה הפרטית ממשיכה להוביל את הכלכלה, אך גם בייצור התעשייתי נמשכה ההתאוששות ושוק הנדל"ן מוסיף להשתפר. האינפלציה עלתה בחדות בינואר, ל-2.5%, ומדדי הליבה קרובים ליעד ה-FED. הריבית נותרה על כנה, אך להתבטאויותיהם של בכירי ה-FED התלוו מסרים נִציים. תוואי הריבית הצפוי בשווקים עלה מעט, ונכון לעכשיו עולה ממנו כי ב-2017 צפויות שתי העלאות ריבית. גם באירופה מסתמן מומנטום חיובי, בעיקר בגרמניה ובספרד, אך הסיכונים הפוליטיים נותרו משמעותיים. האבטלה בגוש האירו הוסיפה לרדת בדצמבר והגיעה ל-9.6%, השיעור הנמוך ביותר ב-7 השנים האחרונות. האינפלציה עלתה בחדות – ל-1.8% – בהשפעת העלייה במחירי הנפט, אך אינפלציית הליבה נותרה נמוכה – 0.9%. אי-הוודאות הפוליטית נותרה גבוהה עקב מערכות הבחירות שכמה מדינות צפויות לקיים השנה, ועקב התגברות המתחים הנוגעים לכך שיוון צריכה לפרוע ביולי חוב שהיקפו כ-7 מיליארדי אירו. כלכלת בריטניה צמחה ב-2016 ב-2% והאבטלה הוסיפה לרדת, אך לפי ההערכות היא תאט בשנים הקרובות על רקע הברקזיט. מנגד, יש חשש לעלייה באינפלציה, ולכן הבנק המרכזי הודיע שהשינוי הבא במדיניות עשוי להיות מרסן או מרחיב. ביפן נרשמה ב-2016 צמיחה  בגובה 1% – נתון נמוך בהשוואה בין-לאומית אך גבוה מההערכות לגבי פוטנציאל הצמיחה – ואין עדיין סימנים להתאוששות האינפלציה. הכלכלה בסין צמחה ב-6.7% ברבעון הרביעי של השנה, ומדדי מנהלי הרכש הצביעו על המשך ההתרחבות בפעילות הכלכלית, בין היתר על רקע המשך הגידול באשראי. בשווקים המתעוררים האחרים (בעיקר בברזיל וברוסיה) נמשכה מגמת הצמיחה שנשענת על ההתייצבות במחירי הסחורות ועל עליית הביקוש בסין, אך תוואי הריבית העולה בארה"ב ומדיניות הסחר הצפויה בה חושפת אותם לסיכונים. מחיר חבית נפט מסוג "ברנט" נע במהלך החודש סביב 56$; מדד מחירי הסחורות ללא אנרגיה הוסיף לעלות,  בכ-2%.

– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-13/3/2017.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) החליטה לאחרונה להשהות את נתוני מכירת הדירות החדשות בגלל בעיה בנתונים – כן, הייתם מאמינים, הנתונים של הסוקרים לא הכי אמינים. לכאורה זה נראה ברור – הנתונים מזגזגים בלי קשר לביקוש או היצע, ומבלבלים את הציבור יותר  מאשר תורמים לו. אבל בפועל – אלו אמורים להיות נתונים מהשטח, נתוני אמת.

בד בבד, פרסם בנק ישראל פרסם מחקר שלפיו שבשנים האחרונות נתוני התחלות הבנייה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היו מוטים כלפי מטה ב-10% בממוצע. אז אולי הנתונים לא טובים, וזו בעיה, אבל יש גם מקומות שאין נתונים כלל – אנחנו מתכוונים בעיקר לנתוני ריבית המשכנתא, ונתוני המשכנתאות בכלל.  בנק ישראל מפרסם את ריבית המשכנתא צמודת המדד והשקלית, אבל הוא אינו מפריד בין ריביות קבועות למשתנות כך שבפועל אין באמת משמעות לנתוני הריבית השקלית כי אף אחר לא יודע ממה היא מורכבת – מה התמהיל בין הקבועות למשתנות?

כמו כן, אין מידע על המקום הגאוגרפי שבו נלקחה ההלוואה/ המשכנתא וחסרים פרטים נופסים. על רקע זה, ד"ר דני בן שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול, דרש מהפיקוח על הבנקים ובנק ישראל לספק מידע מפורט. בן שחר דורש נתונים שיאפשרו לו לבחון את הענף, והוא הגיש עתירה במסגרתה ביקש נתונים נרחבים ללא פרטים מזהים של הלווים, ועדיין – בנק ישראל נמנעים מלהעביר את הנתונים.

רק עכשיו , הגיעו ד"ר בן שחר ונציגי בנק ישראל לפשרה – הוא יוכל לקבל חלק קטן מהנתונים שביקש, ובתנאי שהבנקים עצמן יסכימו שבנק ישראל יעביר אותם. אלא שהנתונים צריכים להיות שקופים לכולם

אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אמר  בפסגת הנדל"ן של גלובס כי מחירי הדירות ממשיכים לעלות, ואף ביתר שאת, גם לאחר ההכרזה של שר האוצר משה כחלון על כך שהמחירים צפויים לרדת. "כשאנחנו כמנכ"לים באים לדירקטוריון ואומרים מה אנחנו רוצים להשיג ­ לפעמים אנחנו משיגים ולפעמים לא, אבל לפחות יש תוכנית מפורטת עם מטרות מוגדרות", אמר פרשר, "ומה קורה בשוק הנדל"ן? בתחילה הבטיחו לנו הורדה של מחירי הנדל"ן, ואחר כך שמענו הצהרות שבכלל לא זו המטרה. בהמשך מתפרסמים כל מיני נתונים, כך שלא ברור מה בדיוק המגמה. ומה בעצם קורה בפועל בשוק הנדל"ן? אז אנחנו רואים שמחירי הדיור עולים לפי הלמ"ס, גם במהלך כהונתו של שר האוצר כחלון. מחירי הדיור ממשיכים לעלות. אפשר לראות זאת גם לפי נתוני המשכנתאות: לפי נתונים אלה, היקף המשכנתאות גדל בשנים האחרונות.

"לעומת זאת, יש ירידה במספר עסקאות הנדל"ן, וזה נובע מהבוקה ומבולקה בשוק, מחוסר הבהירות ומכך שאין יד מכוונת, ולא ברור לאן הולך שוק הדיור. כאשר אין ודאות, יש תקופה ארוכה שאנשים יושבים בה על הגדר. ראינו זאת בממשלה הקודמת בתקופת מע"מ %0 ,כמות העסקאות אז צנחה דרמטית, והביקוש חזר למקומו אחרי שאיהוודאות הזו נעלמה, וביטלו למעשה את תוכנית מע"מ אפס. יש חוסר תיאום באופן מחריד בין הרשויות. בואו ניקח דוגמה מקום שבו הגורמים השונים עובדים ביחד ­ המשקיעים בנדל"ן. הממשלה פעלה כדי לתת לעצמה חלון זמן, ופעלה באופן מוסדר ומכוון כנגד מגזר המשקיעים. במקביל האוצר ובנק ישראל פעלו בשפע אמצעים ­ הכבדה במס, הגבלת שיעור מימון. התוצאה היא שרואים בשנתיים האחרונות ירידה מסיבית במשקיעים מ-30% ל-15%. אבל –  באותו זמן שהוציאו ביקוש מהשוק, הם החליטו להגביר ביקוש בשוק על­ידי תוכנית מחיר למשתכן ­ והתוכנית הזו מגדילה את הביקושים וגם את המחירים. עיקר השיווק הוא בפריפריה, וזה יוביל למחסור בהיצע באזורי המרכז. התוצאה עלולה להיות עלייה דרמטית במחירי שכר הדירה במרכז, וזו לא בטוח התוצאה שרצו להשיג.

"וזה עוד לא כל הבלגן בשוק הנדל"ן. כל חבר כנסת מקדם הצעות חוק משל עצמו, בוקה ומבלוקה כבר אמרנו? השר אלי כהן הציע בהיותו חבר כנסת הקטנת מימון למשקיעים ל-25% ,ואילו ח"כ אורלי לוי­אבוקסיס הציעה להגדיל את המימון – שיעור המימון מסך הדירה לרוכשי דירה ל-90% .ח"כ יואב קיש מציע לבטל את מגבלת 3/1 מהמשכנתא על הפריים. כבנקאי זה טוב לי, אבל לא בטוח שזה טוב לשוק.וכך, בחלוף הזמן, אחרי שתוכנית מחיר למשתכן מעמידה בסימן שאלה האם היא תוביל להורדת מחירים, תוכנית זו הפכה לתוכנית חברתית ­ הספקת דיור לכולם. זה מטרה ראויה, האם תוכנית זו תשיג את המטרה? תוכנית זו תרחיב את הפער בין המרכז לפריפריה, אנחנו נרחיב את הפערים החברתיים. התוצאה עלולה להיות וקטור דו­כיווני: עצירת מחירים ואולי ירידה בפריפריה, ובמרכז תהיה עליית מחירים, כך שהפערים יורחבו.

"בתל­אביב, ההטבה במחיר למשתכן היא בגובה של 600 אלף שקל, לעומת 175 אלף שקל בלבד בדרום. כלומר, ההנחה לתושבי המרכז גדולה יותר. אז האם התכנית חברתית? לא ממש. מרכז המחקר של הכנסת עשה מחקר, ממנו עולה כי עלות תוכנית מחיר למשתכן היא 6 מיליארד שקל, מהם ייהנו כ­50 אלף משקי­בית, כל זאת ללא מבחן למי זה מגיע. גם הבן שלי יכול להשתתף בתוכנית הזו, והוא ממש לא צריך את זה.

"במגזר הערבי אין התאמה של הביקוש להיצע, יש שם מעט מאד בנייה להרבה מאד צרכים ­ הבעיה שם גדולה פי כמה משאר המגזרים. ומה עם תוכנית מחיר למשתכן ­ רק 3% מהנרשמים במחיר למשתכן הם מהמגזר הערבי, למרות שהמגזר הזה הוא 20% מהאוכלוסייה. לסיכום, אם באמת מתכוונים לטפל בנושא כמו שצריך ­ אני מצפה ששר השיכון יטפל ב­8,000 בוני הארץ וייתן ודאות לגבי מה צפוי בשנים הקרובות ומה יקרה. חייבים להגדיר יעדים למחירים. אנחנו כאזרחים, משקיעים, צרכנים, כבנקאים ­ צריכים לדעת האם בכוונת ממשלת ישראל להוריד מחירים ובכמה ותוך כמה זמן. אחרת, זורים חול בעינינו".

עוד בנושא חדשות

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

האינפלציה ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר 2017 חזרה לתחום החיובי (0.1%) לראשונה מאז יולי 2014 – כך כותב יניב בר כלכלן בנק לאומי בסקירה על מדד המחירים לצרכן.

בחודש ינואר מדד המחירים לצרכן ירד בשיעור של 0.2%, זאת בהתאם למרבית ההערכות המוקדמות. למרות זאת, "סביבת האינפלציה", אשר מתחשבת בהתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה וכן בהתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, עלתה קלות בהשוואה לחודש הקודם. כך, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (ינואר 2017 בהשוואה לינואר 2016) חזרה לתחום החיובי לראשונה מאז חודש יולי 2014 ועמדה על 0.1%, וב-12 החודשים הבאים המדד צפוי, להערכתנו, לעלות בכ-1.0%.

ההתפתחויות הבולטות במדד ינואר כללו את סעיף הלבשה והנעלה שירד בחדות, זאת מעבר לעונתיות המאפיינת את חודשי ינואר לאורך השנים; כמו כן, נרשמה ירידה חריגה במחירי ביטוח הרכב; מנגד, מחירי המזון (ללא פירות וירקות) עלו בינואר לאחר חודשיים של ירידות, בעיקר עקב עלייה במחירי העופות. עם זאת, יש לציין שבראייה שנתית (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים) מחירי המזון מצויים במגמת ירידה מאז חודש דצמבר 2015.

באשר לסעיף הדיור, בחודש ינואר חלה ירידה של 0.8% בתת-סעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים) בעיקר מסיבות של עונתיות. למרות זאת, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים) עלה מעט ל-1.5% לעומת 1.4% בחודש הקודם, אם כי, יש לציין שמדובר עדיין בקצב מתון בהשוואה לחודשים קודמים. במקביל, חלה האטה חדה יחסית בקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן). כך, בחודשים נובמבר-דצמבר 2016 היו מחירי הדירות גבוהים בשיעור של 5.9% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, לאחר עלייה שנתית של 8.1% בחודש הקודם. עם זאת, יש לציין שמדובר בנתון זמני אשר עשוי להתעדכן בהמשך.

במבט כולל, סעיף הדיור צפוי להמשיך ולהיות גורם ההתייקרות הדומיננטי במדד, כאשר בנוסף יש להתחשב גם במשקלו הגבוה. בהקשר זה, נציין שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכנה בינואר 2017 את סל מדד המחירים לצרכן, וכתוצאה מכך עודכנו גם משקלות הסעיפים. כך, משקלו של סעיף הדיור במדד עלה מעט ל-25.0% (לעומת משקל קודם של 24.7%), והוא מהווה את הסעיף בעל המשקל הגבוה ביותר במדד. סעיפים נוספים בעלי משקל גבוה הם: תחבורה ותקשורת  (19.3%), מזון ללא פירות וירקות (13.7%) וחינוך, תרבות ובידור (11.9%). במבט קדימה, אנו מעריכים כי "סביבת האינפלציה" צפויה לעלות באופן הדרגתי ולהגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%) לקראת סוף שנת 2017. חזרתה של האינפלציה לטווח היעד, מהווה תנאי הכרחי, אך לא מספיק, להעלאת ריבית ראשונה בישראל לקראת סוף 2017.

עוד בנושא חדשות