הצריכה הפרטית אומנם מתמתנת, על פי נתוני כרטיסי האשראי, וזה ימתן גם את לחצי האינפלציה, אבל האיום העיקרי על האינפלציה נותר הפיחות בשקל. המשך הפיחות מגביר את הסיכוי להעלאה נוספת של הריבית על ידי בנק ישראל בישיבתו הבאה ב-10 ביולי. כך סבורים כלכלני בית ההשקעות לידר שוקי הון בראשות יונתן כץ.
לדבריהם, נתוני המגמה של רכישות בכרטיסי אשראי מצביעים על ירידה של 1.3% בפברואר-אפריל לאחר גידול של 1.4% בשלושת החודשים הקודמים, כאשר מסתמנת ירידה גם בצריכת מוצרים וגם בצריכת שירותים. כאמור, ההתמתנות בביקושים תומכת בהתמתנות בלחצי האינפלציה לקראת המחצית השנייה של השנה. בנוסף, מציינים בלידר כי יצוא שירותי ההייטק ממשיך להתרחב, מה שתומך בפעילות הכלכלית, בחשבון השוטף ובשקל.
באשר לארה"ב, אומרים בלידר כי שיעור האבטלה עלה ל-3.7% מ-.3.4% עקב ירידה של 310 אלף עובדים, כאשר שיעור ההשתתפות נותר יציב על .62.6% סקר משקי הבית כולל עובדים עצמאיים (לא רק שכירים) ונוטה להיות יותר תנודתי מסקר מועסקים. לאחרונה, נפתח פער בין שני הסקרים. המשמעות היא עלייה חדה במספר המועסקים נוטה להגביר את הסיכוי להעלאת ריבית. יחד עם זאת, מכלול הנתונים של המשק האמריקאי עדיין מעורב, בפרט העלייה באבטלה, הירידה במספר שעות העבודה, ומדד מנהלי הרכש בתעשייה אשר ירד שוב ל-46.9 במאי מ-47.1 וממשיך להצביע על התכווצות (רכיב המחירים צנח ב-9 נקודות ל-44.2, מה שתומך בהתמתנות באינפלציה). לעומת זאת, מספר המשרות הפנויות הפתיע עם עלייה ל-10.1 מיליון איש באפריל מ-9.75 מיליון במרץ.
בלידר מעריכים כי החלטת הריבית הקרובה של הפד תושפע בעיקר ממדד מאי אשר יתפרסם בסמוך להחלטה, ב-14 ביוני.
מעודכן ל-06/2023
המגמה שמשתקפת כבר תקופה בתעשיית קרנות הנאמנות נמשכת גם במאי 2023, אם כי בעוצמה פחותה. כלל, מדובר על התחזקות של הגיוסים בקרנות הכספיות, על רקע העלאות הריבית המתמשכות, על חשבון הקרנות האקטיביות, שסובלות כבר חודשים רבים מפדיונות כבדים. הפעם, המגמה השלילית בקרנות האקטיביות נמשכה אבל קצב הפדיונות התייצב, כך שבחודש החולף הן פדו כ-2.2 מיליארד שקל. כך על פי שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב.
עוד על פי הנתונים, הקרנות הכספיות המשיכו כאמור לגייס בקצב גבוה אבל נמוך ממה שהיה בשמונת החודשים האחרונים, ובסך הכל מדובר על גיוסים של 4.1 מיליארד שקל. התעשייה הפסיבית כולה גייסה במאי 4 מיליארד שקל בסך הכל.
הפדיון בקרנות האקטיביות קוזז על ידי הגיוס הגדול של הקרנות הכספיות והקרנות הפסיביות, והתעשייה כולה סיימה את חודש מאי עם גיוס כולל של כ-5.9 מיליארד שקל. סך נכסי התעשייה כולה עלה בחודש מאי בכ-11 מיליארד שקל, שמהווים עלייה של כ-2.9% מכ-382 מיליארד שקל לכ-393.2 מיליארד שקל. העלייה נבעה מתשואה חיובית של התעשייה בשיעור של כ-1.5%, ומגיוס של כ-5.9 מיליארד שקל.
חודש מאי נחתם במגמה מעורבת בשוקי המניות, ועלייה בשערי איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות בישראל.
בישראל פורסם מדד מחירים לצרכן לחודש אפריל (0.8%) שהכה בפער את כל התחזיות והשאיר את קצב האינפלציה השנתי על 5%. זאת, בעיקר עקב הפתעה כלפי מעלה בסעיף נסיעות לחו"ל שהיווה כמעט מחצית מעליית המדד. בשבוע לאחר מכן העלה נגיד בנק ישראל את הריבית ב-0.25% ל-4.75%, ההעלאה העשירית במספר.
בארה"ב, לאחר זמן רב בו הערכת המשקיעים לריבית החזויה הייתה נמוכה ורחוקה מזו של הפד', נסגר הפער בין התחזיות, משמע המשקיעים מאמינים לנחישותו של הפד' להילחם באינפלציה הדביקה לאורך זמן. השינוי בתפיסת המשקיעים על גובה הריבית העתידית נשען על הנתונים הכלכליים החזקים שפורסמו החודש, הביצועים החיוביים של שוק המניות האמריקאי מתחילת השנה, או יותר נכון, הביצועים החיוביים החריגים מאוד של מניות הטכנולוגיה המובילות הלוקחות חלק במרוץ לבינה המלאכותית.
שער הדולר ממשיך בהתחזקותו אל מול השקל ומול סל המטבעות בכלל. המשך היחלשות השקל מוסבר בחוסר הודאות בחסות המצב הפוליטי-ביטחוני בישראל. פיחות השקל כלפי הדולר הסתכם ב-2.0%.
שוקי המניות בחו"ל סיימו את חודש מאי במגמה מעורבת כאשר מדד ה-S&P500 עלה בשיעור של כ-0.3%, מדד הנאסד"ק זינק ב-5.8%, מדד הדאקס הגרמני ירד בשיעור של כ-0.9% ואילו מדד הניקיי היפני זינק החודש בכ-8.5%.
מדדי שוק המניות הישראלי חתמו את החודש במגמה מעורבת. מדד ת"א 35 ירד ב-1.2%, מדד ת"א 125 ירד ב-0.4% ואילו מדדי ת"א 90 ומדד יתר 60 עלו ב-2.0% וב-4.6% בהתאמה.
שוק איגרות החוב סיים את חודש מאי במגמה חיובית. מדדי התל בונד 60, 40, 20 עלו בשיעור ממוצע של 1.5% , מדד אג"ח קונצרני כללי עלה ב-1.1% ומדד אג"ח ממשלתי כללי עלה בשיעור של כ-1%.
בתקופה האחרונה אנחנו שומעים הרבה את המונחים אינפלציה ושחיקה של הכסף, אך לא תמיד מבינים לעומק מהי אינפלציה וכיצד בדיוק היא קשורה להשקעות, אם בכלל. כדי להבהיר את הדברים, ריכזנו עבורכם את כל המידע החשוב בנושא, במאמר שלפניכם.
מהי אינפלציה?
בתקופה האחרונה אנחנו שומעים את המילה אינפלציה חוזרת על עצמה פעמים רבות בשיח הציבורי, כשהיא מצליחה לגרום לנו לאי נוחות. אך מהי בדיוק אינפלציה?
המונח אינפלציה מתאר תהליך כלכלי של עליית מחירים של מוצרים או שירותים במשק, באופן המביא לירידה בכוח הקניה של הכסף. כלומר, האינפלציה מקטינה את כמות המוצרים או השירותים שניתן לרכוש בסכום כספי מסוים.
כיצד מתרחשת אינפלציה?
לקיומה של אינפלציה עשויות להיות סיבות שונות, אשר לעיתים קורות במקביל ותורמות כל אחת בתורה להיווצרותה של האינפלציה או להתגברותה. בין הסיבות ניתן למנות את הבאות:
- מחסור בסחורות ובמוצרים חיוניים בפרט, אשר מעלה את מחירם בשל העובדה שהביקוש להם גובר על ההיצע.
- גידול בהיקף אמצעי התשלום של הציבור אשר מתבטא בצריכה מוגברת. הביקוש המוגבר למוצרים עשוי להעלות את מחיריהם.
- היחלשות ערך המטבע המקומי בשל ירידה באמון בו או בשל זרימה מוגברת של מטבע חוץ אל המשק.
שיעור האינפלציה נמדד לרוב על סמך מדד המחירים לצרכן שמשקלל את השינוי במחירם של מגוון מוצרים ושירותים במשק על פני זמן. עליה במדד המחירים לצרכן משמעותה עליה במחיריהם של המוצרים המרכיבים את הסל המייצג.
אינפלציה, ריבית והכסף שלנו
קיומה של אינפלציה במשק אינו בהכרח דבר שלילי. כאשר משק נמצא בצמיחה והאזרחים בו מגדילים את הצריכה, הדבר עשוי להביא לעליית מחירים. כל עוד מגמה זו מתרחשת לצד עלייה בהכנסה וברווחה הכלכלית של האזרחים, רמת החיים שלהם לא נפגעת. עם זאת, כאשר העלייה במחירים מתרחשת בקצב גבוה יותר מזה שבו עולה ההכנסה, נשחקת רמת החיים וכוח הקניה של הכסף יורד.
במצב כזה, למדינות ישנם מספר כלים להתמודדות עם אינפלציה גואה. הכלי המרכזי הינו ריבית הבנק המרכזי, אשר העלאה שלה מקטינה ביקושים במשק (מכיוון שמחיר הכסף עולה – יקר יותר ליטול אשראי לצורך צריכה, רכישת דירה וכדו') ומעלה את המוטיבציה לחסוך את הכסף במקום לצרוך באמצעותו. בין הכלים הנוספים העומדים לרשות מדינות במאבק באינפלציה ניתן למנות תכניות להגדלת תחרות, פתיחת חסמים ליבוא על מנת להגדיל את ההיצע ועוד.
כסף שוכב בעו"ש – הפתרון המתאים במציאות של אינפלציה גבוהה?
האינפלציה שאנחנו חווים בתקופה האחרונה היא חלק מבעיה עולמית, שאינה מאפיינת רק את מדינת ישראל, כך שאנשים רבים מחפשים אחר הפתרונות והדרכים האולטימטיביות להתנהל עם הכסף שלהם במציאות של אינפלציה גבוהה.
חוסר הוודאות הקיים סביב הצעדים הבאים של הממשלה או של בנק ישראל, יחד עם חוסר היציבות הכללי השורר בשוק ההון, גורמים יחד ללא מעט אנשים לחשוב כי הפתרון האידיאלי הוא להשאיר את הכסף בעו"ש עד שיתבהר המצב. עם זאת, בפועל, השארת הכסף בעו"ש מביאה לשחיקת ערך הכסף, מכיוון שאינו נושא ריבית בזמן זה ולכן מאבד מערכו ככל ומדובר בתקופה ארוכה בה הוא נשאר בעו"ש.
מה עושים עם הכסף במציאות של אינפלציה גבוהה?
אינפלציה גבוהה כרוכה לרוב בעליות ריבית, מה שמאפשר לנו לנצל את האופציות הסולידיות של פיקדונות בנקאיים או השקעות בקרן כספית. אם עד לפני מספר שנים, השקעות בפיקדונות בנקאיים הניבו שיעורי תשואה אפסיים, הרי שלאחר שהריבית במשק עלתה בחדות , ניתן למצוא פיקדונות בנקאיים בריביות אטרקטיביות או השקעות סולידיות בשוק ההון, ברמת סיכון נמוכה. מסלולים אלה מהווים אופציה מצוינת לאלו שמחפשים השקעה בטוחה, ואינם זקוקים לכסף שלהם באופן מיידי.
אינפלציה והשקעות – זמן טוב להתחיל?
אופציה נוספת לניהול חכם של הכסף בתקופה של אינפלציה מתמשכת היא, פתיחת תיק השקעות עם גופים מומחים ומנוסים בתחום. ניהול תיקי השקעות מתאפשר כיום גם בסכומים נמוכים של 50,000 ₪ ומעלה. מנהל תיק ההשקעות יבנה עבורכם את תיק ההשקעות המומלץ עבורכם, בהתחשב במציאות הכלכלית הקיימת, רמת הסיכון המועדפת עליכם ומאפיינים נוספים, אותם הוא יבחן יחד אתכם.
מעודכן ל-05/2023האם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עומד להטיל מסים על הבנקים? בדברים שנשא בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה ה-30, אמר סמוטריץ' כי הבנקים רושמים רווחי עתק כתוצאה מהריבית הגבוהה, ולמעשה מדובר ברווחים שהם זוכים בהם מן ההפקר, שלא ניתן לייחס אותם לעבודה קשה והתייעלות.
“לדברי סמוטריץ', "אני מוצא היגיון רב במיסוי רווחי היתר של הבנקים בשיעורים גבוהים, בעיקר כדי למנוע מהבנקים את המוטיבציה להשיג אותם, ובכדי לגרום להם לגלגל אותם בחזרה אל הציבור במגוון הכלים שעומדים לרשותם. זוהי הדרך הטובה ביותר לתקן את העיוות שיוצרים פערי הריבית ולהקל על ציבור נוטלי המשכנתאות, ללא התערבות חקיקתית מזיקה כפי שמשתקף במספר הצעות חוק פרטיות שמונחות על השולחן מעת לעת ותוך שמירה על יציבות הבנקים ועל עצמאות בנק ישראל, שהיא קריטית בכלכלה מערבית מודרנית."
במסגרת דבריו התייחס שר האוצר למספר סוגיות הנוגעות לתחום אחריותו. את דבריו פתח בהצגת תמונת המצב הגלובלית. לדבריו, "בשנה האחרונה הכלכלה הגלובלית נמצאת במשבר.
"הדפסת סכומי עתק והמענקים שניתנו על ידי מדינות בתקופת הקורונה, לצד ירידה זמנית בצריכת השירותים בתקופת המגיפה, יצרו ביקושים כלואים שהתפרצו בתום המגיפה.
"שיבושי שרשראות האספקה והמלחמה באוקראינה שהעלו את מחיר הסחורות והאנרגיה העצימו את הבעיה גם בצד ההיצע וגרמו לאינפלציה גבוהה ודביקה.
"לאחר כעשור של ריבית נמוכה, נכנסנו לעידן חדש – ישן של ריבית גבוהה שבה הכסף כבר לא זול.
"סביבת הריבית החדשה, מציבה את הכלכלה הגלובלית באיזור סיכון. בארה״ב בנקים איזוריים קורסים, חברות שמינפו את עצמן מתקשות להראות רווחיות. בצרפת, לדוגמא, שם האוכל הוא סוג של דת, נרשמה ירידה של יותר מ10% במכירות האוכל אצל הקמעונאיים ביחס לרמה שם טרום הקורונה, הנדל״ן המסחרי בחלק ממרכזי הערים בארה״ב במשבר, בניינים עומדים ריקים ופוגעים בכל נותני השירותים במרכזי הערים ובנקים רבים שחשופים לנדל"ן המסחרי נמצאים באזורי סיכון שקשה להעריך את סיכויי והיקף התממשותו.
"קרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזיות הצמיחה העולמית ל-2.8%. להערכת כלכלני הקרן, בעוד חמש שנים, הצמיחה העולמית צפויה להיות סביב ה-3%, התחזית לטווח הבינוני הנמוכה ביותר מאז 1990.
"מדינת ישראל הובילה ביציאה ממשבר הקורונה העולמי מסיבות רבות. ביניהן זיהוי מוקדם נכון של המגיפה וצעדי המנע שננקטו בפני התפשטותה, ניווט די נכון של הכלכלה בתקופת המשבר המשבר והמענקים לעסקים שאיפשרו להם להישאר עם הראש מעל המים ולחזור לפעילות מואצת מיד עם תום המגיפה, הבאה מוקדמת של החיסונים, ומערכת בריאות ציבורית יעילה שהוכיחה את עצמה במבצע החיסונים המהיר והיעיל, אך גם בזכות תמהיל היצוא של ישראל.
"בעוד היקף התיירות בישראל מסך היצוא (הסקטור שנפגע באופן הכי חזק בקורונה) נמוך ביחס למדינות אחרות, היקף ההייטק מסך היצוא בישראל הינו גבוה ואף הגיע ל-54% ב-2021.
"בימי הקורונה, בעקבות המגבלות, אנשים מצאו את עצמם עובדים מהבית, צורכים מהבית ומתבססים יותר ויותר על שירותים דיגיטליים, מה שיצר צמיחה בe- קומרס וסייע לחברות ההייטק הישראליות להראות ביצועים פנומנליים.
"הביצועים הללו, לצד הכנסות גבוהות מעסקאות נדל"ן, הגדילו את ההכנסות והקטינו את החוב של ישראל. סוכנות הדירוג מודיס ניבאה חזרה איטית וממושכת ליחס חוב תוצר של טרום המשבר (60%). בפועל זה קרה תוך שנה אחת בלבד. אף אחד לא יכול היה לדמיין זאת.
אך דווקא מה שהגן על הכלכלה הישראלית בתקופת הקורונה מייצר אצלנו גורם סיכון מוגבר בעת הזאת.
"סביבת ריבית גבוהה, כלומר כסף יקר, גורמת לתיקון שוק טבעי, אך קשה להתעלם מכך שישראל נמצאת באיזור מסוכן עוד יותר בשל עובדת היותה של תעשיית ההייטק קטר מוביל ומשמעותי. יותר מ-50% מהייצוא מישראל הוא של סקטור ההייטק ושלוחותיו.
"החברה הישראלית הצליחה לייצר אקו סיסטם מרהיב בזכות הון אנושי, תרבות של יוזמה ויצירתיות וסביבה רגולטורית נוחה.
"אבל צריך לדעת, תעשיית ההייטק הינה תעשיית הון סיכון ומשכך היא מאד רגישה לשינויים במערכת הפיננסית העולמית".
סמוטריץ' הוסיף כי "אתם יודעים, אני איש ימין כלכלי וכמדיניות אני מאמין שהשוק יודע לעשות את שלו ותפקידה של הממשלה הוא כמה שפחות להפריע. אבל בעיתות משבר לממשלות יש תפקיד מכריע, ובעקבות המשבר העולמי יתכן שבעתיד הקרוב נצטרך לנקוט במדיניות א-מחזורית.
"כשם שיש לנקוט מדיניות פיסקאלית מרסנת בשעת גאות כך יש רציונל בהגדלת השקעה בתשתיות ובמחוללי צמיחה בשעת מיתון ובמתן כלים למגזר העסקי. אנחנו שבוע לאחר העברת התקציב, ובו ובחוק ההסדרים פעלנו בדיוק כך.
"בהקלה על העסקים הקטנים בקידום שירותי תשלומי דיגיטליים – פתיחת שוק הפינטק. בחוק התשתיות הלאומיות, בתכנית חומש עצומה בתחבורה בצעדים להורדת יוקר המחיה כגון הרפורמה בפטם, בייבוא בשר והרפורמה בביטוחי הבריאות. וגם תקציב שמרני עם גירעון נמוך כפי שלא היה שנים.
"אם ב-2019 לפני הקורונה היינו על גירעון של 3.7%, היום אנחנו על 1.1% – זהו תקציב שמאפשר לנו כריות ביטחון רחבות מאד.
משלחת קרן המטבע שהיתה כאן לפני מספר שבועות הביעה דעתה בפגישתה איתי ולפיה הגירעון שלנו נמוך מדי וההשקעה בתשתיות מחוללי צמיחה צריכה להיות גדולה יותר. ואני סבור שההערה הזו איננה משוללת היגיון ועלינו לבחון אותה ברצינות בעיתוי הזה, ויש כלים לכך גם לאחר העברת התקציב".
בהמשך דבריו התייחס סמוטריץ' לתוכניותיו להמשך.
לדבריו, "אנחנו שוקדים בימים אלו על תכנית רחבה להאצת המשק בשלב ראשוני סביב ארבעה ווקטורים:
"את הווקטור הראשון אני מגדיר כתפיסת "הקטר והקרונות". בעולם הישן רכבת היתה מונעת על ידי הקטר. אך בעידן החדש, רכבות חשמליות נושאות בכל קרון מערכת הנעה עצמית. קטר לכל קרון.
"אנחנו נמשיך בעזרת השם לטפח ולהעצים את ההייטק הישראלי על ידי פיתוח ההון האנושי, מתן תמריצים, רפורמה במיסוי הבינלאומי, והגדלת השקעה בדרך של פיתוח חלופות מימון באמצעות מכשירים פיננסים חדשים.
"אבל במקביל נטפל גם בתעשיה המסורתית ובעולמות המסחר והשירותים ובהכנסה של אוכלוסיות נוספות לשוק התעסוקה הישראלי.
"הווקטור השני הוא יוקר המחיה. בימים אלו אני מקים וועדה למאבק עיקש בריכוזיות בשוק המזון. הוועדה תמפה את כשלי השוק במארג הכולל של היצרנים הגדולים, היבואנים גדולים, המפיצים הגדולים, והרשתות – כשלי שוק שחנקו את התחרות ויצרו תאגידי ענק קונגלומרטיים שאין אך וריע בעולם לנתחי השוק היחסיים שבשליטתם. הוועדה תהפוך כל אבן בסוגיית תיאום המחירים ושרשרת הבעלויות הצולבות במשק החלב ועוד, תמפה חסמי יבוא רגולטוריים ותגבש את ההסדרים החוקיים הנדרשים ליצירת סביבה תחרותית חופשית אמיתית שהיא קריטית להגדלת הפריון ולהורדת מחירים.
עוד בהקשרי ריכוזיות, נעסוק בגופים המוסדיים ובהשפעת מימדיהם העצומים על הכלכלה בסקטורים השונים שלה". בשלב הזה כאמור, התייחס סמוטריץ' לרווחים הגבוהים של הבנקים.
"הווקטור השלישי הוא שוק הדיור והתשתיות הלאומיות: האתגר המרכזי הניצב בפנינו כעת בתחום הדיור הוא שמירה על קצב התחלות בניה גבוה בסביבה של מצוקת אשראי וירידה בביקושים וברווחיות. אחרת, כשיחזרו הביקושים עם התמתנות סביבת הריבית, הם יפגשו היצע נמוך ויביאו לנסיקה של המחיר. עשינו בהקשר הזה מספר צעדים בתקציב ובחוק ההסדרים ואנו בוחנים כעת מספר תמריצים נוספים בשיח עם כלל השחקנים בשוק.
"בתשתיות, חוק התשתיות הלאומיות מאפשר לנו להאיץ את ביצוען ועלינו להטמיעו ולפתח מקורות מימון משוכללים במגוון מודלים.
"חשוב לי", אמר סמוטריץ', "שתבינו חוק התשתיות הלאומיות זו מהפכה של צמצום רגולציה ובירוקרטיה בתחום התשתיות. מדינת ישראל מפגרת עשרות שנים אל מול המקום בו אנחנו אמורים להיות בתחום התשתיות. קיצור התהליך הבירוקרטי נצרך מאד בעת הזאת. ברוך השם חוק התשתיות הלאומיות עבר בשבוע שעבר ואנחנו על דרך המלך.
"הווקטור הרביעי והאחרון הוא שכלול שוק ההון והמערכת הפיננסית בישראל. פיתוח מכשירים פיננסיים שיתמכו בהייטק, בתעשיה ובתשתיות, קידום חוק האיגוח, השוואת רגולציה בינלאומית שתכניס יותר שחקנים למערכת הפיננסית הישראלית, קידום מהיר של הרגולציה על שוק הקריפטו, ועוד.
לסיום דבריו הדגיש סמוטריץ', "גבירותיי ורבותיי, כלכלת ישראל חזקה. המשק הישראלי חזק. החברה הישראלית חזקה. טלטלה גדולה עוברת על השוק הגלובלי ובמים הסוערים הללו אנחנו ננווט מדיניות יציבה, אחראית וממוקדת, מה שיאפשר לנו בעזרת השם לצאת מחוזקים מהסערה העולמית הזו, כפי שהיה בטלטלות העולמיות הקודמות".
העולם השתנה ללא היכר בשנים האחרונות והדיגיטל הפך להיות הזירה העסקית הכי נחשקת. כל חברה ועסק שרוצים להצליח חייבים לפעול בזירה זו, אך הם חייבים גם בשירותים בתחום זה כדי להבטיח שלקוחותיהם ירצו לעבוד עמם. אחד מהשירותים הוא של חתימה דיגיטלית ובמאמר זה נסקור את יתרונותיה הרבים.
התפתחות הדיגיטל בשנים האחרונות
העולם חווה שינוי משמעותי בעשור האחרון וניתן לומר שמאז הקורונה הוא נמצא בתאוצה מסחררת. הכול עובר לדיגיטל, אנחנו יכולים לראות את זה בכל תחום – החל משירותים מקוונים של משרדים ממשלתיים ועד למשלוחי אוכל וקבלת שירות מהבנק. כולם הולכים לשם וגם עולם העסקים, מתוך הבנה שבמהלכים נבונים המעבר יכול להניב תשואות גבוהות במיוחד וגם מתוך ההבנה שמי שלא נמצא כיום בעולם זה, כמו לא קיים עבור מרבית הלקוחות.
המעבר לדיגיטל לא נמדד רק במתן שירות, הוא נמדד גם באופן שבו עסקים מתנהלים. עסקים זנחו כבר מזמן את השימוש בקלסרים ועברו לניירת דיגיטלית ולסליקה באינטרנט, מעבר זה חוסך להם כוח אדם רב וזמן והוא גם מייעל במידה רבה את צורת העבודה.
כיצד חתימה דיגיטלית יכולה לשפר את העסק שלך?
חתימה דיגיטלית הנה כלי משמעותי לביצוע העבודה השוטפת בכל הנוגע לחתימה על חוזים והסכמים. בעבר היינו צריכים להזמין אנשים לחתום מולנו על מסמכים, אך כיום האפשרות הזו הופכת את הכול לפשוט יותר – ביצוע חתימה נעשה בנוחות לכל טאבלט או טלפון נייד, באופן מידי ומאובטח – כך ניתן לייעל תהליכים ולהפוך אותם למהירים במיוחד.
באמצעות הכלים הדיגיטליים שקיימים כיום ניתן לבנות טפסים בהתאמה אישית, לחתום על מסמכי PDF וכדאי גם לבדוק את אתר חתימה ירוקה המציע מגוון מרשים של שירותים הקשורים לתחום זה, הכול בהתאמה אישית.
יתרונות וחשיבות החתימה מרחוק בעידן של היום
שירות של חתימה מרחוק מסייע לעסקים לקצר תהליכים – אם בעבר היינו צריכים לקרוא ללקוחות באופן פיזי, לתאם איתם, לתת להם לחכות בתור, לחכות להם שוב כשיבטלו – היום אנחנו חותמים איתם אונליין תוך כדי שאנחנו מדברים איתם בטלפון. הלקוחות לא צריכים להגיע אלינו ואנחנו יכולים לנהל את ביצוע הפעולות במהירות רבה יותר. פעולה זו חוסכת זמן וכסף וכשהיא מאובטחת היא גם מקלה בעתיד על מציאת המסמכים בקלות.
עסק המספק שירות של חתימה דיגיטלית ממתג את עצמו כעסק מתקדם, מתחשב ודיגיטלי, וכולם רוצים היום לעבוד עם עסקים מתקדמים. הם מייעלים לעצמם את הזמן אך גם חוסכים אותו מהלקוח שזמנו יקר גם כן.
המרחב הגלובלי – היתרונות של החתימה הדיגיטלית בפעילות העסקית הבינלאומית
גם בהסתכלות רבה יותר וגלובלית, ניתן לראות כי החתימה הירוקה מביאה עמה יתרונות רבים. כשעסקים מבצעים עסקים מעבר לים, חובה עליהם להיות מתקדמים דיגיטלית כדי שהשירות שלהם יהיה יעיל לעולם – למי שנמצא באוסטרליה ולמי שנמצא באירופה. באמצעות מערכת החתימה מרחוק ניתן לחתום על חוזים ועסקאות ולהבטיח את אמינותם וחוקיותם וזאת מבלי להיות תלויים במשלוחי דואר בינלאומיים יקרים וגם במקרים רבים לא יעילים. היום עסקים חותמים על חוזים מרחוק מכל מקום ובכל זמן, דבר שהופך את העולם העסקי לגלובלי ופותח עבור כולם אין ספור הזדמנויות.
מחזור משכנתא: מה זה, למי מתאים ומתי זה כדאי
כמומחה בתחום המשכנתאות, אני מבין שללקוחות רבים יש שאלות לגבי התהליך הנקרא "מחזור משכנתא". במאמר זה אסביר מה זה מחזור משכנתא, למי זה מתאים, מה צריך לבדוק לפני שממחזרים משכנתא, כמה זה עולה ומתי זה כדאי.
מחזור משכנתא הוא תהליך שבו בעל משכנתא מבצע חוזה חדש על הנכס, במטרה להשיג תנאים טובים יותר או לשנות את מבנה ההחזרים. כך ניתן להוזיל את ריבית המשכנתא, לקצר או להאריך את תקופת ההחזרים, או לשנות את סוג הריבית (קבועה או משתנה).
למי מתאים מחזור משכנתא? תהליך זה מתאים למי שמחפש להפחית את עלויות המשכנתא, למי שמעוניין להתאים את מבנה ההחזרים לשינויים במצבו הכלכלי או למי שרוצה לנצל ירידות בשוק הריביות כדי לחסוך בעלויות המשכנתא.
לפני שמבצעים מחזור משכנתא, חשוב לבדוק כמה נקודות:
רמת הריבית הנוכחית ביחס לשוק – חשוב להשוות את הריבית הנוכחית שלך לריביות הזמינות בשוק.
עלויות המחזור – ייתכן שישנם עמלות ותשלומים נלווים כמו עמלות עורך דין, דמי פיקדון ועמלות עבור הבנק הממשיך. צריך לקחת בחשבון את העלויות הללו כדי להבין אם המחזור משתלם.
תקופת ההחזרים הנותרת – אם נותרו רק מספר שנים קצר לסיום ההחזרים, ייתכן שלא יהיה כדאי לבצע מחזור משכנתא.
מחזור משכנתא עשוי לכלול עלויות שונות, כמו עמלות עורך דין, דמי פיקדון, עמלות עבור הבנק הממשיך ועמלות נוספות. על מנת לבדוק אם כדאי לבצע מחזור משכנתא, עליך לחשב את כל העלויות הקשורות ולהשוות אותן לחיסכון העתידי בגין ירידת הריבית או שינוי מבנה ההחזרים.
מחזור משכנתא יכול להיכנס לתמונה כאשר ריביות המשכנתא בשוק ירדו באופן משמעותי, כאשר יש שינוי במצב הכלכלי של בעל המשכנתא או כאשר נכון להחליף את סוג הריבית הקיימת. עם זאת, כדאי לשקול את כל המשתנים והעלויות הקשורות לפני שמבצעים את המחזור, ולהעזר מומחה בתחום המשכנתאות כדי לקבל ייעוץ מקצועי ומדויק.
בנוגע לשאלה האם כדאי לבצע מחזור משכנתא ומתי, זה תלוי במקרה הפרטי של כל לקוח. אם ההשוואה בין העלויות של המחזור לחיסכון העתידי מראה שהמחזור יכול להביא לחיסכון משמעותי, ייתכן שזה יהיה כדאי. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון שהמחזור משכנתא יכול לגרום להארכת תקופת ההחזרים, מה שעשוי להשפיע על התכנונים הכלכליים שלך לטווח הרחוק.
בנוסף, כשמחליטים אם לבצע מחזור משכנתא ומתי, עליך לשקול את היכולת שלך להתמודד עם שינויים במצב הכלכלי ובשוק הריביות. במילים אחרות, האם תוכל להתמודד עם עליית ריביות אם בחרת לעבור למשכנתא עם ריבית משתנה.
בסיכום, מחזור משכנתא הוא תהליך שיכול להיות מתאים ויעיל עבור חלק מבעלי המשכנתאות, אך כל מקרה צריך להיבחן בהתאם למצבו הכלכלי הפרטי ולתנאים הקיימים בשוק המשכנתאות. לפני שמבצעים מחזור משכנתא, עליך לבדוק את כל המשתנים הרלוונטים ולשקול לקבל עזרה ממומחה בתחום המשכנתאות, על מנת להבין באופן מדויק את היתרונות והחסרונות של המחזור.
לסיום, הנה כמה טיפים שיכולים לעזור בתהליך המחזור משכנתא:
השוואה שווקית – קרא ובדוק על הריביות הנמוכות והתנאים הטובים ביותר שהשוק מציע, כדי להבין אם יש לך אפשרות לקבל תנאים טובים יותר.
ייעוץ מקצועי – פנה ליועץ משכנתאות מקצועי שיכול לעזור לך לנתח את המצב שלך ולהבין את האפשרויות הקיימות למחזור משכנתא.
תכנון כלכלי – חשוב להתחשב בתכנון הכלכלי האישי ובמטרות שלך לטווח הקצר והרחוק, כדי לוודא שהמחזור משכנתא יתאים לצרכים שלך.
שיקולי סיכון – חשוב לשקול את סיכוני המחזור משכנתא, כולל שינויים בריביות, תקופת ההחזרים הנותרת והיכולת להתמודד עם שינויים במצב הכלכלי.
מחזור משכנתא יכול להציע פתרון מצוין עבור חלק מבעלי המשכנתאות, אך זהו תהליך מורכב שדורש הבנה רחבה של המשתנים השונים ושיקולים שונים.
לפרטים נוספים מוזמנים להכנס לאתר kar-ka
מעודכן ל-05/2023
האינפלציה בישראל לא נחלשת. מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עלה ב-0.8%, הרבה מעבר לתחזיות הכלכלנים שצפו עלייה של 0.4%-0.5%. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד אפריל משקף קצב אינפלציה שנתי של 5%, זהה לקצב שנרשם במדד מרץ. הנתון החזק מצטרף לנתוני התעסוקה לחודש מרץ שהצביעו על ירידה בשיעור האבטלה, מה שמעיד אף הוא כי המשק לא מצונן דיו.
פירוש הדבר הוא כי בנק ישראל קרוב לוודאי יעלה את הריבית פעם נוספת בישיבתו הקרובה ב-22 במאי.
בינתיים, על פי נתוני הלמ"ס, עליות מחירים בולטות באפריל נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים שעלו ב- 4.0%, תחבורה שעלה ב-2.5%, הלבשה והנעלה ב-1.9%, תרבות ובידור ב-1.8%, דיור ב-0.5% ומזון שעלה ב-0.4%.
ההתקררות בשוק הדיור היא כבר עובדה ברורה זה כמה חודשים. העלאות הריבית התכופות שגרמו לייקור ניכר של המשכנתאות הורידו את היקף המשכנתאות שניטלות ואת עסקאות הנדל"ן לשפל.
נתונים שפרסמה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר על שוק הדיור בחודש מרץ ממשיכים להמחיש את החולשה בשוק. על פי הנתונים, נמשכה הירידה החדה במספר העסקאות, והן הסתכמו ב-6,785 דירות, ירידה של 46% לעומת מרץ 2022. מדובר בשיעור הירידה החד ביותר בארבעת החודשים האחרונים.
לדברי אנשי הכלכלנית הראשית, רמת העסקאות במרץ היא בין הנמוכות ביותר שנרשמו בחודשי מרץ מאז תחילת שנות האלפיים לפחות, כאשר רק בחודשי מרץ של 2020 (פרוץ מגפת הקורונה) ואלו של שנות האינתיפאדה (2002-2003) נרשמה רמת עסקאות נמוכה יותר. בפלח השוק של דירות יד שנייה, רמת העסקאות נמוכה במרץ האחרון אף יותר מזו של מרץ 2020.
במבט קדימה מציינים אנשי אגף הכלכלנית הראשית כי נתונים ראשוניים לחודש אפריל מצביעים על המשך הירידה החדה בעסקאות.
בניכוי המכירות במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן" עמד מספר העסקאות במרץ על 6,002, ירידה חדה של 46% לעומת מרץ אשתקד.
רכישות המשקיעים, שהיו הראשונות לרדת עם העלאת מס הרכישה עוד בנובמבר 2021, הסתכמו ב-1,045 דירות בחודש מרץ, ירידה של 47% לעומת מרץ 2022, שיעור הירידה החד ביותר בארבעת החודשים האחרונים.
ומה בצד המכירות? מכירות הקבלנים במרץ הסתכמו ב-2,797 דירות, ירידה של 41% לעומת מרץ אשתקד, בדומה לשיעורי הירידה בדצמבר-ינואר האחרונים אולם ירידה חדה יותר מזו שנרשמה בפברואר האחרון.
רכישות משחלפי הדיור הסתכמו ב-1,738 דירות במרץ, אחת הרמות הנמוכות ביותר שנרשמו ברכישות סגמנט זה בעשור האחרון לפחות וירידה של 59% לעומת מרץ 2022. שיעור מצמצמי הדיור, מי שרכשו דירה קטנה יותר מזו שמכרו, עמד על שליש מסגמנט זה, לעומת רבע בלבד במרץ אשתקד. מספר "חודשי המדף" של הדירות הנמכרות על ידי משפרי הדיור, שהקדימו לרכוש דירה טרם שמכרו את דירתם הקודמת עמד במרץ על 37 חודשים, פרק הזמן הארוך בתשעים יום לעומת מרץ אשתקד.
על רקע זה מציינים אנשי הכלכלנית הראשית כי בחודש פברואר האחרון עמד מספר חודשי המדף הממוצע על 39 חודשים, פרק זמן שהיה ארוך בכ-120 ימים לעומת פברואר אשתקד. ייתכן שבכך באה לידי ביטוי נכונות גבוהה יותר של בעלי הדירות להתפשר על המחיר.
גם הרכישות של זוגות צעירים, קרי אלה שזו להם הדירה הראשונה, רשמו ירידה של 38% לעומת מרץ 2022 והסתכמו ב-3,957 דירות.
מעודכן ל-05/2023
שיעור האבטלה במשק הוא אחד האינדיקטורים שמשפיעים על בנק ישראל בבואו לקבל את החלטת הריבית. ככל ששיעור האבטלה עולה, כלומר יש יותר בלתי מועסקים, פירוש הדבר הוא שהמשק מאט את פעילותו ומתבצעים צמצומים בכוח האדם, כך שאפשר לשקול הורדה של הריבית, או לפחות עצירה של ההעלאות.
אם לשפוט לפי נתוני התעסוקה של חודש אפריל, הרי ששוק התעסוקה לא בכיוון של האטה. על פי נתונים מנוכי עונתיות שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה ירד ועמד על 3.6% לעומת 3.8% בחודש מרץ. גם הנתונים המקוריים מצביעים על כך שאחוז הבלתי מועסקים עמד על 3.1% באפריל, ירידה מ-3.3% במרץ.
במספרים מדובר על 138.2 אלף בלתי מועסקים באפריל לעומת 149.4 אלף בלתי מועסקים במרץ.
מספר המתייאשים מחיפוש עבודה בתוספת הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסידו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בשנתיים האחרונות עמד באפריל על 182.5 אלף לעומת 187.2 אלף בחודש מרץ. כלומר, גם בנתון זה נרשמה ירידה באפריל לעומת מרץ.
בנק ישראל מפנים כעת, או לפחות מכמת למספרים, את מה שכל מי שיש לו משכנתא מרגיש כבר חודשים רבים: ההחזר החודשי על המשכנתא גדל בשיעור ניכר. בתיבה שפרסם מתוך הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות לשנת 2022 קובע בנק ישראל כי הגידול בסכום המשכנתא הממוצעת, יחד עם העלייה בריבית ובאינפלציה, תרמו לעלייה בסכום ההחזר החודשי, הן הראשוני, ברגע העמדת האשראי והן לאורך תקופת ההחזר. מניתוח שנערך בבנק להחזרים החודשיים של המשכנתאות שניטלו בין השנים 2017 עד 2022 עולה שממוצע סכום ההחזר החודשי עלה בכ-21% בין 554 שקל ל-873 שקל, כתלות בשנת העמדת המשכנתא. הרכיב המשמעותי ביותר שתרם לגידול בסכום ההחזר החודשי היה השינוי שנצפה במסלול הפריים כתוצאה מעליית ריבית בנק ישראל.
עוד לדברי בנק ישראל, בשנים האחרונות חלה האצה בהיקף ההעמדה של המשכנתאות וכן במספרן. עם זאת שיעור הגידול בהיקף המשכנתאות גבוה משיעור הגידול במספרן והדבר בא לידי ביטוי בעליית האומדן של סכום ההלוואה הממוצעת לדיור, שהגיע בחודש אוקטובר 2022 לשיא של מעל מיליון שקל. לנוכח שיעורי הריבית הגבוהים שקיימים כיום בשוק החלה מגמת ירידה בסכום המשכנתא הממוצעת, שהגיע במרץ 2023 לכ-948 אלף שקל.
העלייה בסכום המשכנתא הממוצעת הובילה גם להארכת התקופה הממוצעת לפירעון (בעיקר במסלולי הריבית הקבועה) וזאת בניסיון למתן את השפעת העלייה בסכום ההלוואה על סכום
ההחזר החודשי. עם זאת בבנק ישראל מדגישים כי פריסת המשכנתא לתקופה ארוכה יותר מקטינה את קצב סילוק הקרן ומגדילה כפועל יוצא את סך תשלומי הריבית לאורך כל חיי המשכנתא.
לדברי בנק ישראל, השינויים המקרו-כלכליים השפיעו על סכום ההחזר החודשי עבור משכנתאות משנת 2022 באופן שונה, משום שהביצוע של חלקן התרחש בתקופה שלאחר תחילת העלאות הריבית, כך שהן לא הושפעו מכל השינויים שהתרחשו במהלך השנה, אלא רק מהשינויים שהתרחשו החל מהתאריך שבו הן ניטלו. למעשה, השינוי בסכום החזר החודשי היה משמעותי יותר עבור משכנתאות שניטלו בשנת 2021.
המסלול שבו ניכר השינוי המשמעותי ביותר היה מסלול הפריים, על רקע עליית ריבית בנק ישראל מ-0.1% בחודש אפריל 2022 ל-4.5% בחודש אפריל 2023. גם לעליית מדד המחירים לצרכן הייתה השפעה על סכום ההחזר החודשי של הלווים, אם כי פחותה באופן משמעותי: בשונה מריבית בנק ישראל, שמשפיעה באופן ישיר על הריבית במסלול הפריים ועל סכום ההחזר החודשי, ההצמדה למדד משפיעה על יתרת הקרן לסילוק (יתרת ההלוואה שטרם שולמה) ועל תשלומי הריבית, כך שהשפעתה על סכום ההחזר החודשי נמוכה, שכן היא נפרסת לאורך כל יתרת חיי ההלוואה. עם זאת עלתה במהלך התקופה יתרת הקרן עבור חלק מההלוואות שניטלו בשנים 2022-2021 אף מעל לסכום ההלוואה (קרן) במועד נטילת ההלוואה וזאת על רקע הצמדתה למדד. כלומר, התשלומים על הקרן (קצב סילוק המשכנתא) היו נמוכים מהתוספת לקרן בגין מנגנון ההצמדה למדד המחירים לצרכן. עוד מציינים בבנק ישראל כי לאינפלציה יש השפעה מהותית יותר בראי כלל ההלוואה, שאינה מקבלת בהכרח ביטוי באמצעות השינוי בסכום ההחזר החודשי. החל מהמחצית השנייה של 2022 חלה עלייה במשקל המשכנתאות במסלול ריבית קבועה צמודה, כך שהשפעת האינפלציה צפויה להיות משמעותית יותר עבור משכנתאות אלה בעתיד.
בבנק ישראל מציינים גם כי המגמה בשיעור השינוי בסכום ההחזר החודשי, שהמהווה מדד שמשקף את השינוי בנטל ההחזר בין התשלום הראשון של המשכנתא ובין התשלום בחודש אפריל 2023, דומה בכל עשירוני ההכנסה, אם כי ניכר ששיעור השינוי גבוה במעט עבור עשירוני הכנסה 4 עד 7, וזאת אף שסכום ההחזר החודשי עלה יותר בקרב נוטלי המשכנתא מעשירוני ההכנסה הגבוהים.
מעודכן ל-05/2023
מדד המחירים לצרכן חודש אפריל יעלה ב-0.4%, מה שישקף המשך היחלשות של האינפלציה לקצב שנתי של 4.6%. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות פסגות בראשות האסטרטג הראשי אורי גרינפלד. עם זאת, סבורים בפסגות כי מגמת ההיחלשות עדיין טרייה יחסית. זאת בנוסף לגל התייקרויות נוסף שנרשם בחודש מאי יגרום לבנק ישראל להעדיף להמתין כדי לראות אם הוא נשבר מהר יחסית או מתרומם לכדי צונאמי, כך שהבנק המרכזי צפוי להעלות את הריבית ב-0.25% בישיבתו הקרובה ב-22 במאי. יתרה מזאת, בפסגות צופים כי בנק ישראל ישמור על עמימות בנוגע להמשך הדרך על מנת שלא לייצר ציפיות חזקות מדי לעצירת התהליך.
באשר להחלטה של סוכנות הדירוג S&P להותיר ללא שינוי את הדירוג ואופק הדירוג של ישראל אומרים בפסגות כי מדובר בצעד שלא היה צריך להפתיע איש. לחברה היו שלוש סיבות שכל אחת בפני עצמה אמורה להוביל לאותה המסקנה. ראשית, מבחינת S&P השיחות בין הקואליציה לאופוזיציה מתקדמות באופן שלמעשה מקפיא את הרפורמה. הודעת החברה מציינת בבירור שלאור ההצהרות האחרונות של חברי הקואליציה התרחיש שבבסיס הדירוג מניח הסכמה רחבה בכנסת על נוסח הרפורמה. נכון, אפשר לומר שבישראל גם הקבוע הוא רק זמני אבל S&P חייבת להניח איזושהי הנחה וזו כרגע ההנחה הכי סבירה.
שנית, בניגוד למודי'ס, הדירוג של ישראל ב-S&P אמנם גבוה יותר אבל אופק הדירוג היה מלכתחילה יציב. לכן, הורדה של אופק הדירוג לרמת "שלילי" הייתה מהווה איתות לכך שהדירוג של ישראל אמור, אלא אם יהיה שינוי חיובי משמעותי, לרדת במהלך השנה הקרובה. רפורמה משפטית שעדיין רק כתובה על הנייר אינה מספיקה כדי לבצע צד כזה, בטח כשמתקיימים דיונים שוטפים על ניסוח הרפורמה מחדש כך שתהיה מקובלת על רוב משמעותי בכנסת.
שלישית, גם בהיבט של הקרדיבליות של S&P כחברת דירוג לא היה היגיון של ממש בהורדת אופק הדירוג. חברות הדירוג גאות בסטטיסטיקה שמראה שאם הן מורידות את אופק הדירוג ל"שלילי", הסיכוי שרמת הדירוג תתעדכן כלפי מטה בשנה העוקבת הוא גבוה. אם הסטטיסטיקה היתה מראה אחרת הרי שלאופק הדירוג לא היתה כל משמעות. לכן, כל עוד S&P לא בטוחים אם הרפורמה בכלל תעבור ובאיזה נוסח, סביר להניח שהם לא ירצו לפגוע לעצמם בקרדביליות ולהוריד את אופק הדירוג רק כדי להעלות אותו בחזרה תוך כמה חודשים.
בשורה התחתונה, ההחלטה של S&P לגבי הדירוג לא צריכה להפתיע והדירוג של ישראל ממשיך להיות תלוי בשיחות בין הצדדים בבית הנשיא. אם אכן יושג מתווה שמקובל על רוב הצדדים, החשש מהרפורמה יהיה מאחורינו וההשפעות של החודשים האחרונים יהיו יחסית מתונות. כמובן, אם השיחות יתפוצצו אז רמת אי הוודאות תעלה מדרגה נוספת וחברות הדירוג יגיבו באופן אד-הוק להתפתחויות.
החיזוק של הפד
באשר למתרחש בארה"ב, אומרים בפסגות כי נתוני האינפלציה בארה"ב העניקו לפד חיזוק משמעותי להחלטה שלו לעצור את העלאות הריבית. אינפלציית הליבה ללא דיור, המדד המועדף על הפד, ירדה מ-5.8% ל-5.1% ואותתה שהכיוון של האינפלציה בארה"ב הוא נכון. יותר מכך, הנתונים השוטפים בשוק העבודה מלמדים שזה עניין של כמה חודשים עד שנראה את שיעור האבטלה מתחיל לעלות, מה שיביא לירידה בלחצי השכר ומכאן – לירידה נוספת באינפלציה.
מעודכן ל-05/2023
מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל יעלה ב-0.4% בהשפעת עליות עונתיות במחירי ההלבשה, פירות וירקות, הבראה ונופש ונסיעות לחו"ל. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות לידר שוקי הון בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ. עם זאת, הם סבורים כי פסימיות לגבי הפעילות העתידית של המשק צפויה להוביל לאי שינוי של ריבית בנק ישראל בהחלטה הקרובה ב-22 במאי.
את הערכתם מסבירים כלכלני לידר בכך שסקר מגמות של הלמ"ס אומנם מצביע על המשך התרחבות בחודש אפריל (אם כי מעט פחות מחודשי אפריל בשנים קודמות), אך רכיבי הציפיות קדימה, גם לגבי התעסוקה וגם לגבי הפעילות, מצביעים על התמתנות. המאזן נטו לגבי הצפי לשינוי בפעילות הכלכלית בשלושת החודשים הקרובים ירד ל-0.9% נקודות (קיפאון למעשה) באפריל מ-10 נקודות במרץ ו-8 נקודות באפריל אשתקד. רכיב הצפי לתעסוקה ירד ל-3.9 באפריל מ-6.6 במרץ ו-9.1 לפני שנה. בענף שירותי מידע ותקשורת המאזן נטו עבור הצפי לשינוי בייצוא בחודש הקרוב ירד ל-0.52- (צפי להתכווצות ביצוא) מ-+7.7 במרץ. הצפי לשינוי בתעסוקה ירד ל+5.0- מ- 8.9% ציפיות האינפלציה שנה קדימה עלו ל-3.19% מ-3.16% לפני חודש.
הפסימיות לגבי הפעילות העתידית מושפעת כנראה גם מההתמתנות בפעילות הגלובלית וגם ההתקדמות בחקיקה המשפטית וחוסר הוודאות קדימה.
בלידר מקדישים התייחסות מיוחד לנתוני הגירעון התקציבי והדרכים לטיפול בו. לדבריהם, האוצר פתח את השנה עם נתוני תקציב בהחלט חיוביים, עם עודף מצטבר של 17 מיליארד. בינתיים, הירידה בהכנסות ממסים לא חריפה במיוחד, גם בזכות תוספות חד פעמיות. אם מניחים ירידה ממוצעת של 7% נומינלית בהכנסות במאי -דצמבר לעומת אותה תקופה אשתקד, צפויות הכנסות של 410 מיליארד שקל השנה (כ-27 מיליארד פחות מהיעד). • צד ההוצאה פחות מדאיג, שכן קשה מאד לחרוג ממגבלת ההוצאה של תקציב מאושר. בשורה התחתונה צופים כלכלני לידר גירעון של 2.4% תוצר וסבורים כי קצב ההנפקות יעלה במהלך השנה. לדבריהם, 2024 תהיה אתגרית יותר.