מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל יעלה ב-0.4% בהשפעת עליות עונתיות במחירי ההלבשה, פירות וירקות, הבראה ונופש ונסיעות לחו"ל. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות לידר שוקי הון בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ. עם זאת, הם סבורים כי פסימיות לגבי הפעילות העתידית של המשק צפויה להוביל לאי שינוי של ריבית בנק ישראל בהחלטה הקרובה ב-22 במאי.

את הערכתם מסבירים כלכלני לידר בכך שסקר מגמות של הלמ"ס אומנם מצביע על המשך התרחבות בחודש אפריל (אם כי מעט פחות מחודשי אפריל בשנים קודמות), אך רכיבי הציפיות קדימה, גם לגבי התעסוקה וגם לגבי הפעילות, מצביעים על התמתנות. המאזן נטו לגבי הצפי לשינוי בפעילות הכלכלית בשלושת החודשים הקרובים ירד ל-0.9% נקודות (קיפאון למעשה) באפריל מ-10 נקודות במרץ ו-8 נקודות באפריל אשתקד. רכיב הצפי לתעסוקה ירד ל-3.9 באפריל מ-6.6 במרץ ו-9.1 לפני שנה. בענף שירותי מידע ותקשורת המאזן נטו עבור הצפי לשינוי בייצוא בחודש הקרוב ירד ל-0.52- (צפי להתכווצות ביצוא) מ-+7.7 במרץ. הצפי לשינוי בתעסוקה ירד ל+5.0- מ- 8.9% ציפיות האינפלציה שנה קדימה עלו ל-3.19% מ-3.16% לפני חודש.

הפסימיות לגבי הפעילות העתידית מושפעת כנראה גם מההתמתנות בפעילות הגלובלית וגם ההתקדמות בחקיקה המשפטית וחוסר הוודאות קדימה.

בלידר מקדישים התייחסות מיוחד לנתוני הגירעון התקציבי והדרכים לטיפול בו. לדבריהם, האוצר פתח את השנה עם נתוני תקציב בהחלט חיוביים, עם עודף מצטבר של 17 מיליארד. בינתיים, הירידה בהכנסות ממסים לא חריפה במיוחד, גם בזכות תוספות חד פעמיות. אם מניחים ירידה ממוצעת של 7% נומינלית בהכנסות במאי -דצמבר לעומת אותה תקופה אשתקד, צפויות הכנסות של 410 מיליארד שקל השנה (כ-27 מיליארד פחות מהיעד). • צד ההוצאה פחות מדאיג, שכן קשה מאד לחרוג ממגבלת ההוצאה של תקציב מאושר. בשורה התחתונה צופים כלכלני לידר גירעון של 2.4% תוצר וסבורים כי קצב ההנפקות יעלה במהלך השנה. לדבריהם, 2024 תהיה אתגרית יותר.

במהלך העשור האחרון שררה ריבית אפסית הן בישראל והן בשאר מדינות העולם המערבי. בשל כך, משקיעים רבים נדרשו להסיט את השקעותיהם לאפיקים עתירי סיכון על מנת להגדיל את הונם, מה שהביא לפריחה במוצרי השקעה מנוהלים כדוגמת קופת גמל להשקעה, וכן לעליות שערים נאות בשווקים.
בשנה האחרונה ריבית בנק ישראל עלתה מרמה אפסית לרמה של מעל ל-4%, מהלך מהיר במיוחד שהוא בעל השפעה דרמטית, חוצה תחומים וסקטורים כלכליים. המהלך מורגש בעיקר בכיס של הצרכנים ובייחוד של אלו שנטלו משכנתאות והלוואות. עם זאת, לעליית הריבית ישנה גם השפעה חיובית על התשואה "חסרת הסיכון" ולאחר שנים ארוכות בהן התשואות בפיקדונות הבנקאיים היו אפסיות, כעת הן מטפסות במהירות. כיום, הפיקדונות מהווים/נחשבים כחלופה מעניינת למשקיעים ולחוסכים.

פיקדון בנקאי – מאפיינים עיקריים

פיקדון בנקאי הוא תוכנית חיסכון בתנאים ידועים מראש, בה החוסך מפקיד את כספו לתקופת זמן מסוימת ובתמורה הוא זכאי לתשואה בסיכון אפסי מהבנק. המיסוי על פיקדונות בנקאיים עומד על 15% מהרווחים ובמקרה שבו החוסך יחליט לפדות את החיסכון לפני המועד המוסכם, יתכן ולא יהיה זכאי לריבית, או יהיה חייב בקנס בהתאם לתנאים שהוגדרו מראש. ככלל, ככל שתקופת החיסכון ארוכה יותר, קרי הכסף "נעול" לזמן ארוך יותר, התשואה על החיסכון תהיה גבוהה יותר.
ישנם סוגים שונים של פיקדונות בנקאיים ובהתאם להם ולגובה הסכום המופקד נגזרת התשואה הצפויה על החיסכון. ניתן לבחור בין פיקדון צמוד למדד המחירים לצרכן או למטבע חוץ מסוים לבין פיקדון שאינו צמוד, או בין פיקדונות בריבית קבועה מראש או בריבית משתנה ובין תקופות זמן שונות (פיקדון יומי, חודשי או שנתי). בדומה למוצרי השקעה אחרים, תהליך ההצטרפות לפיקדון הוא מהיר ונעשה בצורה דיגיטלית דרך אתרי הבנקים.

קופת גמל להשקעה – מהי

קופת גמל להשקעה היא מוצר חיסכון שהושק בישראל בשנת 2016 במטרה לעודד את הציבור להגדיל את רמת החיסכון. היא מאפשרת השקעה נזילה, יעילה ונוחה, ומספקת חשיפה לשווקי ההון בהתאם למסלול ההשקעות הנבחר. הקופה מאופיינת בגמישות מקסימלית וניתן לעבור בין מסלולים או לשלב בין מסלולים בכדי להתאים את רמת הסיכון של ההשקעה ביחס לפרופיל הסיכון והעדפות החוסך.
בנוסף לכך, קופת גמל להשקעה מעניקה הטבת מיסוי ייחודית לחוסך שיחליט להסב לקצבה חודשית את הכספים בקופה לאחר גיל הפרישה המינימלי (גיל 60). הקצבה תזכה לפטור מלא ממס רווחי הון. מדובר בהטבה שיכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים. בעקבות הטבות המיסוי מרחיקות הלכת, הגביל הרגולטור את גובה ההפקדה לתקרה שנתית של 76,449 שקל לכל תעודת זהות, נכון לשנת 2023.

פיקדון בנקאי או קופת גמל להשקעה?

היתרון הגדול של פיקדונות בנקאיים הוא בסיכון הנמוך המתבטא בעיקר במקרה של קריסת הבנק בו מתנהל הפיקדון. מנגד, ישנם מספר חסרונות ביחס למכשירי השקעה אחרים בכלל ובפרט מול קופת גמל להשקעה. החיסכון בפיקדונות לטווחים ארוכים אינו נזיל או גמיש. בקופת גמל להשקעה, הסיכון נחשב גבוה ביחס לתוכניות החיסכון הבנקאיות. אולם, ריבוי המסלולים מאפשר למשקיעים לשלב בין רמות סיכון שונות, לרבות בסיכון נמוך כדוגמת מסלולי השקעה שקליים המספקים חשיפה גם לפיקדונות הבנקאיים. חיסרון אחר של הקופה הוא בדמי הניהול (גם אם הם זולים באופן יחסי). המיסוי, לעומת זאת, אינו על מלוא הרווחים אלא רק על הרווחים הריאליים (בניכוי מדד) ובשיעור של 25%. וכמובן, היתרון המשמעותי של קופת גמל להשקעה ביחס לפיקדונות בנקאיים, הוא שלמשקיע שמתמיד לאורך זמן יש פוטנציאל תשואה משמעותית גבוה יותר לעומת פיקדון בנקאי, וזאת תוך שמירה על נזילות הכספים, עם אפשרות לניוד ללא מס במעבר בין מסלולי השקעה.

סיכום
עליית הריבית הפכה את הפיקדונות הבנקאיים לאטרקטיביים והם מספקים כיום תשואה נאה לחוסכים. אולם כדי להשיג ריבית גבוהה יחסית, יש לנעול את הכספים בפיקדון לטווחים ארוכים (של שנה ומעלה). קופת הגמל להשקעה, מעצם היותה חשופה לשוק ההון, מאפשרת פוטנציאל תשואה גבוה יחסית, אך לצד זאת, שומרת על נזילות מלאה של הכספים, עם אפשרות לממש את הכספים בסכום חד פעמי (בכפוף לתשלום מס) או כקצבה פטורה ממס.

בשיתוף תומר שלו – מנהל הידע המקצועי – חטיבת הלקוחות

האמור אינו מהווה יעוץ ו/או שיווק פנסיוני המתחשבים בצרכי כל אדם ואינו נועד להחליפם, ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח.

שוק התעסוקה המקומי ממשיך להפגין עוצמה, בעוד הישראלים ממשיכים לצרוך ולנסוע לחו"ל. שני גורמים אלה עומדים להשפיע על החלטת הריבית של בנק ישראל ב-22 במאי, והיא, כך נראה, עומדת לעלות שוב ב-0.25%. כך סבורים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין.

לדבריהם, נתוני סקר כוח האדם למרץ הצביעו על ירידה מפתיעה בשיעור האבטלה בגילאי העבודה העיקריים (25 עד 64) ל-3.2% (3.9% שיעור האבטלה הכללי). במקביל לעלייה קלה בשיעור ההשתתפות (יותר נכנסו לשוק העבודה). הנתון מדגיש את חוזקו של שוק העבודה בישראל ואת המשך הלחצים לעליית שכר. על פי האומדנים הראשוניים למרץ השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר (עובדים ישראלים בלבד) עלה בכמעט 8% אחוזים בהשוואה למרץ בשנה שעברה (ייתכן שחלק מהזינוק הוא כתוצאה מהמענק החד פעמי בסקטור הציבורי). באפריל נראה עלייה נוספת בעקבות העדכון מעלה של שכר המינימום. במבט קדימה אנו מצפים ששוק העבודה ייחלש בשל האטה בצמיחה (המקומית והגלובלית) והריבית הגבוהה (כאשר כרגע כבר יש ירידה במספר המשרות הפנויות).

נתון חיובי נוסף נרשם בגזרת הצריכה הפרטית – הצריכה הפרטית עדיין מתרחבת כפי שהדבר בא לידי ביטוי עם הזינוק בסך יציאות הישראלים לחו"ל באפריל (על פי נתונים מנוכים עונתיות). לצד היציבות היחסית בשלושת החודשים האחרונים עד למרץ, בסך ערך הרכישות בכרטיסי אשראי ובפדיון רשתות השיווק (עלייה נומינלית חדה במרץ).

מדד אפריל יעלה ב-0.5%

להערכת כלכלני הראל, מדד המחירים לחודש אפריל יעלה ב-0.5%.

באשר לעולם אומרים כלכלני הראל כי בבריטניה צפויה העלאת הריבית של הבנק המרכזי לאור האינפלציה הגבוהה (ככל הנראה ב-0.25%) כאשר הפוקוס יהיה על התחזיות המעודכנות של הבנק לאינפלציה, לצמיחה ולריבית.

בראשון הקרוב יתקיים הסיבוב הראשון לבחירות לנשיאות טורקיה, כנראה הבחירות המשמעותיות ביותר השנה מכיוון שטורקיה היא אחת משותפות הסחר המשמעותיות של ישראל, הכלכלה ה-19 בגודלה בעולם (או 12 מותאם לכוח הקנייה) ונמצאת בין בצומת בין אסיה, אירופה והמזרח התיכון. כרגע הסקרים (כן, סקרים) מצביעים על מרוץ צמוד (צריך 50% לנצח) וסביר שנראה סיבוב נוסף ב-28 במאי. אי‑הוודאות באה לידי ביטוי בשוק המט"ח, שם התנודתיות בלירה הטורקית זינקה (עוד) בשבועות האחרונים והמטבע ממשיך להיחלש לרמתו הנמוכה ביותר בהיסטוריה, דבר שתרם לאינפלציה הגבוהה (כרגע 44% היה כבר 80%). הבנק המרכזי מוכר מט"ח בעקביות ובעקבות הדילול ביתרות המט"ח הוא נשען יותר על הלוואות ופיקדונות ממדינות המזרח כדי לעשות זאת.

האם העלאות הריבית בארה"ב הסתיימו?

בארה"ב, הבנק המרכזי העלה את הריבית בפעם העשירית ברציפות. עם זאת בהודעה לעיתונות הוסרה ההתחייבות להעלאה נוספת גם בהחלטה הבאה. הנגיד הדגיש שהם יפעלו בהתאם לנתונים שיתפרסמו, אך הוא לא פוסל עלייה נוספת. השווקים מצפים שבעוד כרבעון הריבית תחל לרדת, אך בהראל נותנים לכך הסתברות נמוכה לאור המשך עליית השכר שמחלחלת לאינפלציית הליבה. כך בדוח התעסוקה לאפריל קצב גידול השכר השעתי הממוצע עלה ל-4.4% (ב-12 החודשים האחרונים), זאת במקביל לירידה בשיעור האבטלה ל-3.4%. באפריל נוספו כ-253 אלף משרות חדשות, אך נתוני החודשיים הקודמים עודכנו בחדות כלפי מטה (מינוס 150 אלף).

הבנק המרכזי בגוש האירו העלה את הריבית ברבע נקודת אחוז, אך הנגידה הדגישה שהתהליך עוד לא הסתיים. האינפלציה האיצה באפריל ואינפלציית הליבה עדיין מאוד גבוהה.

הבנק המרכזי בגוש האירו העלה את הריבית ברבע נקודת אחוז ל-3.75% (3.25% ריבית הפיקדונות), כאשר הנגידה הדגישה שתהליך עליית הריבית עדיין לא הסתיים. ההידוק בתנאי האשראי של הבנקים ללווים (על פי סקר האשראי הרבעוני) לרמה שלא נרשמה מאז המשבר בגוש האירו תרם להחלטה להעלות רק ברבע נקודת אחוז. במקביל גם הביקוש להלוואות ירד, בעיקר בשל ירידה חדה בביקוש הלוואות לדיור. חלק מהחברים בבנק צידדו בעלייה של חצי נקודת אחוז לאור אינפלציית הליבה הגבוהה שעמדה על 5.6% באפריל. האינפלציה הכללית עלתה קלות ל-7%, אך אנו נראה ירידה בחודשים הבאים כאשר "ייצאו" מהחישוב השנתי המדדים הגבוהים מהשנה שעברה עם פרוץ המלחמה באוקראינה. דבר זה גם בא לידי ביטוי במדד המחירים ליצרן שירד במהירות ל-5.9% ב-12 החודשים האחרונים.

מה עדיף – להמשיך בתנופת מיזמי ההתחדשות עירונית בתוך הערים תוך המשך ציפוף האוכלוסייה בשטח קטן או להתמקד דווקא בבנייה של שכונות חדשות בשולי הערים? מחקר חדש שנערך בבנק ישראל מצא לדילמה תשובה חד משמעית.

על פי ממצאי המחקר שבדק את כדאיות הבנייה של כ-40 אלף יחידות דיור תוספתיות (כלומר, מעבר לאלו שנהרסו לטובת ההתחדשות), ההתחדשות העירונית במרכז תל אביב עדיפה מבחינה כלכלית על פני התרחבות בשולי העיר, למרות הצפיפות שהיא מייצרת.

בתרגום למספרים, התועלת נטו (בניכוי העלויות) מהתחדשות עירונית מאסיבית במרכז תל אביב גבוהה בכ-320 אלף שקל לדירה לעומת החלופה של הקמת שכונות חדשות בשולי הערים בגוש דן ("פרבור"). בסך הכל מדובר על תועלת כלכלית נטו של כ-12.8 מיליארד שקל.

בניתוח שנערך על ידי ד"ר דארין וייסמן מחטיבת המחקר בבנק ישראל, נמצא שעל אף העלויות הגבוהות שבהן כרוך הציפוף במרכז המטרופולין, תועלותיו גבוהות ביחס לאפשרות של התרחבות בשולי המטרופולין. בניתוח נבחנה  הכדאיות של בנייה מסיבית של יחידות דיור במסגרת התחדשות עירונית במרכז המטרופולין (גלעין) לעומת האפשרות של הקמת שכונות חדשות בשולי הערים של "הטבעת התיכונה" או החיצונית ("פרבור") בגוש דן. לצורך המחשה נבחנה כאמור כדאיות הבנייה של כ-40 אלף יחידות דיור תוספתיות (כלומר, מעבר לאלו שנהרסו לטובת ההתחדשות) בכל אחת מהאפשרויות. בניתוח החוקרת התייחסה למגוון רחב של עלויות ותועלות הטמונות בהתחדשות עירונית, וזאת בהשוואה לחלופה של בנייה בשולי המטרופולין. הניתוח הכמותי מתבסס על ממצאים מהספרות המחקרית שבחנו את התועלות והעלויות בתחומים שונים הרלוונטיים להתחדשות עירונית, וכן על הנתונים האמפיריים הזמינים.

כאמור, התוצאות מראות שהערך הנוכחי של התועלת נטו מהתחדשות עירונית מאסיבית במרכז תל אביב היא כ-12.8 מיליארד שקל, שהם כ-320 אלף שקל לדירה. התועלת המשמעותית ביותר נובעת מאפקט האגלומרציה שתועד בספרות הכלכלית: ישנה השפעה חיובית של התקבצות כלכלית על פריון העבודה ועל העצמת ההון האנושי בשל גלישת ידע, למידה וקשר בלתי אמצעי בין האנשים. הנהנים העיקריים מהשפעה זאת הם המועסקים והמעסיקים  באזור הציפוף. מעבר לכך, כלל הפרטים במשק צפויים ליהנות מרווחי האגלומרציה, היות שעל תוספת השכר ישולם מס הכנסה, ואילו על הרווחים הנוספים ישולם מס חברות. בעלי הדירות בפרויקטים של "פינוי – בינוי" (תושבי מרכז המטרופולין), נהנים מעליית ערך הדירות, אך תיתכן פגיעה בקבוצות מסוימות של בעלי דירות, כגון קשישים ובעלי מוגבלויות וחלק של שוכרי דירות פרטיים אשר חווים "דחיקה", ולא חוזרים למתחם לאחר השלמת התהליך של הריסה ובנייה מחדש בשל התייקרות דמי השכירות. ככל הנראה ניתן להגן על האוכלוסיות הנפגעות על ידי תכנון יחידות דיור שמתאימות להשכרה וייעודן של חלק מהדירות התוספתיות לשכירות, תוך פגיעה בתועלות המשקיות הכוללות.

לצד התועלות, להתחדשות עירונית ישנן עלויות בהן נושאים בעיקר תושבי האזור, בעלי עסקים והמועסקים במרכז המטרופולין: עלויות זמניות כגון ירידה במלאי הדירות עקב הריסתן, עלויות הנובעות מבנייה מתמשכת: רעש, פגיעה בעסקים, עומס בכבישים. כמו כן, המשק יישא בעלות של הקצאת גורמי ייצור לצורך בניית מחדש של הדירות שנהרסו לצורך ההתחדשות. לעומת זאת, עלויות הפרבור המשמעותיות, כגון צמצום השטחים הפתוחים לצורך הבנייה בשולי המטרופולין ועלות עודפת בגין היוממות הנובעת מפיזור גדול יותר של המועסקים על פני המטרופולין, יחסכו תחת החלופה של התחדשות עירונית במרכז המטרופולין.

בניתוח הרגישות שבוצע, בו הונח כי מגוון תועלות בגין ההתחדשות תהיינה נמוכות מהצפוי ומגוון עלויות ההתחדשות תהיינה גבוהות מהצפוי, התועלת נטו של ההתחדשות נשארה חיובית ומשמעותית. עוד נמצא כי המסקנות המרכזיות אינן רגישות לבחירה, מתוך טווח סביר, של שיעור הריבית בה מהוונים התועלות העתידיות מההתחדשות העירונית.

בבנק ישראל סבורים כי לאור ממצאי הניתוח, מומלץ לממשלה להמשיך ולקדם תהליכי רגולציה אשר יתמכו בהרחבת היקף ההתחדשות העירונית, תוך תשומת לב להשפעת קצב מימוש הפרויקטים על מלאי דירות להשכרה בטווח הזמן בין הריסת המבנים הישנים לבניית החדשים. כמו כן, חשוב להדגיש שהתחדשות עירונית בהיקף מאסיבי באזורים הצפופים חייבת להיות מלווה בהשקעה נרחבת בתשתיות, ובפרט כאלה להסעת המונים.

מחצית מבני הציבור החרדי הם צעירים מתחת לגיל 18. המשמעות ברורה: בעוד עשור הם יהיו אלה שידחפו את קטר הצריכה הפרטית בישראל. הם יהיו הלקוחות המחוזרים ביותר. אבל איך מגיעים אליהם בקלות ובמהירות, מה זה דיגיטל חרדי ואיך זה קשור לשטרות של מונופול?

 אם יצא לכם לשחק מונופול, בטח קניתם, מכרתם וקיבלתם או שילמתם בכסף מלאכותי. אולי אפילו הפסדתם "כסף" וישבתם בכלא תור או שניים. הבעיה היא שגם בחיים האמיתיים אתם עלולים למצוא את עצמכם על לוח המשחק. אבל כאן, בעולם האמיתי, משלמים ובמזומן.

אם אתם מכירים בכוח הקנייה החרדי ומבינים שכל בעלי העסקים, גם הגדולים ביותר במשק, היו רוצים להגדיל את המכירות שלהם בציבור החרדי, תוך שהם מצליחים לייצר זרם לקוחות יציב שעולה בטור גיאומטרי. ואם גם אתם רוצים שלמותג שלכם יהיה ערך גבוה יותר בקרב האוכלוסייה הזאת שרק הולכת וגדלה, אתם צריכים פרסום דיגיטלי חרדי.

היום אין מי שלא מסכים שהפרסום בדיגיטל עובד.

אבל צריך לזכור, שיווק בדיגיטל אינו משחק, בוודאי לא משחק מונופול. אפשר להפסיד בו הרבה כסף. הוא דורש מיומנות רבה והבנה יסודית בעשרות תחומים. החל מפסיכולוגיה וכלה בטכנולוגיה. הוא דורש חדשנות והסתגלות מהירה למצבים משתנים, ובמקרה החרדי הוא אף דורש התמחות ספציפית והיכרות מעמיקה עם הרגלי הדיגיטל החרדי.

לעיתים נדמה שקל מאוד לשווק בדיגיטל. רק לוחצים פה ושם וזה עובד. אבל זה רק דמיון, משום שבמציאות האמיתית, פרסום בדיגיטל, בוודאי בדיגיטל החרדי, אינו משחק וירטואלי. הוא מניב כסף אמיתי. אה, וגם משלמים עליו באותו מטבע. במטבע אמיתי. כך שאם אתם רוצים להגדיל את המכירות שלכם בציבור החרדי באמצעות פרסום ושיווק דיגיטלי, לא מומלץ ליפול למלכודת המונופול. חפשו אנשי מקצוע שצברו ניסיון רב בתחום. חפשו סוכנות פרסום שתתן לכם מענה הוליסטי. מענה שיאפשר לכם להמשיך במה שאתם עושים, מתוך ידיעה שיש מישהו שעושה עבורכם את כל מה שקשור בשיווק דיגיטלי מקצועי ומותאם לציבור החרדי.

ויש הרבה מאוד דברים שצריך ואפשר לעשות כדי למקסם את התועלות אותן אפשר להפיק מעולם הדיגיטל החרדי. הנה רשימה חלקית שלהם: אסטרטגיית דיגיטל חרדית. קידום אתרים בגוגל וברשתות חברתיות. אתרי תוכן, תדמית ומכירה. אוטומציות שיווקיות. ניהול רשתות חברתיות באוריינטציה חרדית. קידום ממומן. רכש מדיה דיגיטלית חרדית וזו רשימה חלקית בלבד.

חברת 'גיל דיגיטל', זרוע הדיגיטל של קבוצת 'גיל גרופ’, היא בדיוק, אבל בדיוק מה שאתם צריכים. זו חברה עם צוות מנוסה ומיומן שמכיר את נבכי הדיגיטל החרדי. זו חברה שפועלת בשקיפות מול לקוחותיה ומעניקה להם כלים למדידה וניטור כל קמפיין שלהם. זו חברה שמביאה תוצאות ומלווה את הלקוחות שלה גם בשעות לא שעות. הזמינות, השקיפות, המקצועיות והשירות אחראים להרבה מאוד לקוחות מרוצים שישמחו להמליץ לכם על השירותים של גיל דיגיטל.

רוצים לקבוע פגישה עם אנשי המקצוע בגיל דיגיטל? לחצו כאן  

-3 במאי יתכנס הבנק המרכזי האמריקאי לישיבתו התקופתית על מנת להחליט על גובה הריבית במשק האמריקאי. מאז מרץ 2022 העלה הפד את הריבית בארה"ב תשע פעמים ברציפות על מנת לרסן את האינפלציה, כאשר בחודשים האחרונים ניכר כי זו מתחילה להגיב לריבית הגבוהה ונחלשת בהדרגה. בהתאם, הסתפק הפד בהחלטתו האחרונה בהעלאה מתונה יחסית לקודמותיה, בשיעור של 0.25%. לקראת הישיבה הקרובה, מנסים כלכלנים לחזות את הצעד הנוכחי.

הראל: הריבית תעלה ב-0.25%

הבנק המרכזי בארה"ב יעלה את הריבית בעוד רבע נקודת אחוז ויאותת על כוונתו להמתין כדי לראות את התפתחות האינפלציה. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים ובראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין.

לדבריהם, הפד יעלה את הריבית בפעם העשירית ברציפות בעוד רבע נקודת אחוז אך יאותת שהוא יעצור באחת ההחלטות הקרובות לאור הריבית הגבוהה, הירידה באינפלציה (והיציבות בציפיות לאינפלציה) לצד החששות שיציאת הפיקדונות מהבנקים האזוריים יביאו להידוק נוסף בתנאי האשראי. עם זאת, בניגוד לציפיות, בהראל לא מצפים להפחתת ריבית עוד השנה, לאור הערכותיהם שאינפלציית הליבה תישאר גבוהה בשל החוזקה של הצריכה הפרטית ושוק העבודה האמריקאי. הדבר בא לידי ביטוי גם במדד עלות השכר לרבעון הראשון שהיה גבוה, וגם בנתוני הצמיחה הראשונים לרבעון הראשון. אמנם הצמיחה הייתה נמוכה מהצפי על 1.1% בשיעור שנתי, אך במבט מעמיק נרשמה האצה בצריכה הפרטית ל-3.7% בשיעור שנתי שקוזזה עם ירידה חדה במלאים (מינוס 2.3 נקודת אחוז מהצמיחה) לצד המשך ירידה בהשקעות בענף הנדל"ן למגורים.

מיטב: הריבית תעלה ב-0.25%

ה-FED לא צפוי להתלבט לגבי שיעור עליית הריבית, אלא לגבי המסר שיועבר. לפיכך, הריבית צפויה לעלות ב-0.25%. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. לדבריהם, הצריכה הפרטית במשק האמריקאי שמשפיעה בעיקר על האינפלציה צומחת בקצב גבוה.

אינפלציית ה-PCE הכללית, שהתפרסמה בסוף השבוע, ירדה במרץ בחדות מ-5.1% ל-4.2%, אך אינפלציית הליבה נותרה כמעט ללא שינוי מתחילת השנה ברמה של 4.6%. עלות העסקת עובדים (Employment Cost Index) גדלה ברבעון הראשון בקצב גבוה מהצפוי וגם הקצב השנתי נותר גבוה מאוד.

הסיכונים במערכת הפיננסית פחתו. ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק האג"ח ירדו בחדות ונמצאות ברמה של כ-2.2% בכל הטווחים. לעומת זאת, ציפיות האינפלציה בסקרי הצרכנים נותרו ברמה גבוהה ואף עלו. בשורה התחתונה, לדברי מיטב, התמונה שעולה מהנתונים לא ממש תומכת במסר "יוני" מהפד, אך הם מעריכים שלצד עליית ריבית בשיעור של 0.25%, בסיכוי גבוה הוא יעביר איתות שאם קצב האינפלציה יירד בחודשים הבאים, הריבית עשויה להישאר ללא שינוי. כלומר, ה-FED עשוי לשלוח מסר על סוף תהליך עליית הריבית. עם זאת, במיטב סבורים כי האינפלציה תרד בחודשים הקרובים, אך בסיכוי גבוה עליית הריבית לא תספיק כדי להחזיר את האינפלציה ליעד, מה שעלול להוביל לחזרתה בשנה הבאה.

בנק אוף אמריקה: הריבית תעלה ב-0.25%

גם כלכלני בנק אוף אמריקה מעריכים כי הפד יגדיל את טווח היעד של ריבית הקרנות הפדרליות ב-25 נקודות ל-5%-5.25% בפגישה במאי ויסיים את מחזור ההידוק הנוכחי שלו. כלכלני הבנק  מצפים שוועדת השוק הפתוח תעביר את המסר שהיא מאמינה שהמדיניות המוניטרית נמצאת בסביבה מגבילה מספיק, אך לא ניתן לשלול באופן מלא העלאות ריבית נוספות.

המגמה שמאפיינת את תעשיית קרנות הנאמנות עוד מ-2022, ולפיה הקרנות הכספיות בולטות בגיוסים על חשבון הקרנות האקטיביות שסובלות מפדיונות, נמשכת גם באפריל 2023. עליית הריבית המתמשכת הפכה את הכספיות לאלטרנטיבת השקעה מעניינת, בעוד מנהלי האקטיביות מתקשים שוב ושוב בניסיונות לתזמן את השווקים. עם זאת, הפעם המגמה השלילית בהן נמשכה בקצב נמוך בהרבה מאשר בחודש מרץ

על פי נתונים של שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב, הקרנות האקטיביות פדו באפריל סכום של כ-2.2 מיליארד שקל, שהם כמחצית מהפדיון שנרשם במרץ. הקרנות הכספיות גייסו כ-5.1 מיליארד שקל, ואילו התעשייה הפסיבית סגרה את החודש עם גיוסים של כ-1.3 מיליארד שקל.

בשורה התחתונה, סגרה תעשיית הקרנות את אפריל עם גיוס כולל של כ-4.2 מיליארד שקל.

סך נכסי התעשייה כולה עלה בחודש אפריל ב-9 מיליארד שקל, שמהווים עלייה של כ-2.4% מכ-373 מיליארד שקל ל-382 מיליארד שקל. העלייה נבעה מתשואה חיובית של התעשייה בשיעור של כ-1.3%, ומגיוס של כ-4.2 מיליארד שקל.

אפריל בשווקים הפיננסיים

לדברי אשכנזי, מדדי איגרות החוב והמניות בעולם סיימו את חודש אפריל, הרגוע יחסית, בדרך כלל במגמה חיובית. בישראל, עננת המשבר הפוליטי מרחפת מעל הכלכלה ומעל שוק ההון הישראלי ותחושת חוסר הוודאות השנואה על השווקים עושה את שלה. הכסף ממשיך לצאת מהקרנות המתמחות במניות ואג"ח בישראל ועובר לפיקדונות ו/או לקרנות הכספיות השקליות והדולריות שההשקעה בהן כרוכה בסיכון נמוך מאוד  (למעט שינויים בשער הדולר בקרנות החשופות לדולר), וגם לקרנות המנייתיות ולקרנות אג"ח חו"ל.

בארה"ב נרשם החודש זינוק במניות הטכנולוגיה הגדולות, שפרסמו את הדו"חות שלהן לרבעון הראשון של 2023 והציגו תוצאות טובות ביחס לתחזיות, ובכלל, שנת 2023 עתה מספקת תמונת ראי לשנת 2022, כשהנכסים הפיננסיים שהציגו ביצועי חסר בשנה שעברה, השנה מזנקים, ואלו שעלו בשנה שעברה בחוזקה, השנה יורדים.

העליות בשווקים מלוות בחשדנות רבה. זאת, עקב משבר הבנקים בארה"ב שעדיין נותן אותותיו, כשהפעם תורו של הבנק "פירסט ריפבליק" שלאחר שמחק מעל 98% משוויו, נרכש על ידי הבנק "ג'יי. פי. מורגן". גורם נוסף הוא מדד המחירים  האחרון שפורסם בארה"ב, שאמנם סעיף האנרגיה בו ממשיך לרדת בחדות, אך סעיפי הליבה עדיין דביקים, מה שעלול לתמוך בהעלאת ריבית מחר ובהשארתה ברמה גבוהה לטווח ארוך יותר ממה שצופים כעת המשקיעים.

שוקי המניות בחו"ל סיימו את חודש אפריל במגמה חיובית מתונה כאשר מדד ה-S&P500 עלה בשיעור של 1.5%, מדד הנאסד"ק נותר ללא שינוי, מדד הדאקס הגרמני עלה בשיעור של כ-1.9%  ומדד הניקיי היפני סיים את החודש עם עלייה של כ-3.9%.

שוק המניות הישראלי חתם חודש מתון וטוב יותר מהחודשים הקודמים. מדד ת"א 35 עלה ב-1.6%, מדד ת"א 125 עלה ב-1.6%  ומדד ת"א 90  עלה בשיעור של כ-1.7%.
איגרות החוב הקונצרניות סיימו את החודש במגמה מעורבת. מדדי התל בונד 60, 40, 20 עלו בשיעור ממוצע של 0.8% , מדד אג"ח קונצרני כללי עלה ב-0.7% ומדד אג"ח ממשלתי כללי ירד בשיעור של כ-0.7%.

סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השוויצרי לומברד אודייר:

תקופה של ריביות נמוכות נחשבת בדרך כלל לתקופה טובה להשקעה בזהב. זאת מאחר שאלטרנטיבות ההשקעה מצטמצמות, כך שהזהב מהווה אפשרות מעניינת מאחר שהוא אינו מספק תשואה שוטפת. לעומת זאת, בתקופה של ריביות עולות, הזהב בדרך כלל מאבד מהאטרקטיביות שלו, שכן אלטרנטיבות ההשקעה מתרחבות.

אף על פי כן, ולמרות שאנחנו נמצאים כבר שנה בעיצומו של מהלך העלאות ריבית מסביב לעולם, יש הסבורים כי מחיר הזהב עדיין לא אמר את המילה האחרונה וכי המתכת הצהובה, הנסחרת כיום במחיר שנמוך מ-2,000 דולר לאונקיה, עומדת לחצות את הרף לכיוון 2,100 דולר לאונקיה עד סוף 2023.

זאת למעשה דעתם של כלכלני בנק ההשקעות השווייצי לומברד אודייר.

לדברי סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של לומברד אודייר, גורמים כלכליים מניעים את הביקוש לזהב ברחבי העולם. הבנקים המרכזיים של סינגפור, טורקיה וסין קנו זהב ככלי גידור וגיוון להגנה מפני מיתון, משברים בנקאיים והיחלשות הדולר האמריקאי, מה שמאותת שגורמים כלכליים מניעים את הביקוש לזהב ולא ספקולציות פיננסיות. עם שיעורי ריבית גבוהים יותר והידוק תנאי האשראי מאז תחילת 2022, שיא הריבית והדולר האמריקאי מניעים את מחירי הזהב מעלה. לחצי האינפלציה וההאטה בכלכלות ברחבי העולם העלו את מחירי הזהב לרמות המתאימות לתקופות קודמות של לחץ בשוק. בעוד שכמעט שלושה רבעים מהביקוש הפיזי לזהב בעולם נותרו לתכשיטים, מטבעות או מטילים, הקנייה של הבנקים המרכזיים נמצאת ברמות הגבוהות ביותר מאז 2010, מה שמשקף את הגיוון שלהם הרחק מנכסים הנקובים בדולר ארה"ב.

הסיכון למיתון בשילוב עם שיא בסופו של דבר בריבית הריאלית והיחלשות הדולר האמריקאי אמורים להמשיך לתמוך בביקוש לזהב, והמתכת צפויה להיסחר גבוה יותר בשאר ימות השנה, עם יעד של 2,100 דולר לאונקיה עד סוף 2023. בטווח הקרוב, ככל שהמחירים עולים, בתמיכת שיא הריבית ודולר חלש יותר, בעלות על זהב לגיוון תיקי ההשקעה הופכת הגיונית יותר. בשלב זה במחזור השוק, אנו משתמשים באופציות מכר קצרות ליולי 2023 על זהב עם עצירה בסביבות 1,900 דולר עבור 3% מהסכום הרעיוני של התיקים, כדי לתת לנו את היכולת להגדיל את חשיפות התיק שלנו כאשר מחיר המתכת היקרה נחלש.

לאור ההתפתחויות הפנימיות במדינת ישראל על רקע השינויים המוצעים במערכת המשפט והמחאות החריפות בעקבותיה, קיים חשש שתעשיית ההייטק המקומית תתפצל מהמגמות העולמיות בתחום. כך עולה מנייר עמדה שהוכן על ידי אגף המחקר ברשות החדשנות והוצג לשר החדשנות המדע והטכנולוגיה וליו"ר מועצת הרשות ד"ר עמי אפלבום.

נייר העמדה מציג תמונת מצב עדכנית של ההייטק הישראלי על רקע ההתרחשויות האחרונות בכלכלה הגלובלית ובישראל. נייר העמדה מנתח את הסביבה המקרו-כלכלית הנוכחית והעתידית, ואת ההשפעה שלה על תעשיית ההייטק וכן את ההשפעה של אי-הוודאות ביחס לנסיבות המקומיות. נייר העמדה מציע מספר כיווני פעולה אפשריים שמנסים לתת מענה למצב. יודגש, כי כל עוד אי-הוודאות בסוגיה המקומית לא תוסר המענה לא יהיה שלם.

הנתונים שפורסמו לאחרונה ושמובאים בנייר העמדה מציגים תמונת מצב מטרידה:

• התפצלות השוק הישראלי מהשוק הגלובלי

בחודשים האחרונים אנו רואים פער שלילי משמעותי בין תשואת מדד מניות הטכנולוגיה הנסחרות בת"א לבין תשואת מדד הנאסד"ק. נייר העמדה מצביע על כך שפער זה מעלה חשש שאנו עומדים בפני מצב בו תחל תופעת "התפצלות" בין מצב השוק הגלובלי למצב השוק בישראל. אם כך הדבר, אזי חברות הייטק ישראליות רבות תתקשינה מאוד לגייס כספי השקעות ועלולות להיסגר או להגר למדינות אחרות.

•  עלייה משמעותית בהקמת חברות בחו"ל

מסקר שנערך בתעשייה, נראה כי קיימת עלייה משמעותית בהקמת חברות בחו"ל ולא בישראל- כבר כיום כ 80%  מהחברות נפתחות בחו"ל. לתופעה זו עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה הישראלית בטווח הבינוני והארוך – אמנם רישום החברות בחו"ל הוא עניין טכני בעיקרו, אך מהסקר עולה שהכוונה היא לרשום בחו"ל גם את הקניין הרוחני שתפתח החברה בעתיד. כתוצאה מכך, החברות שלא מוקמות בישראל ישלמו בה משמעותית פחות מיסים וכך עשויה להיגרם פגיעה מתמשכת בהכנסות המדינה.

• ירידה משמעותית במספר ובהיקף ההשקעות  בהייטק

היקף ההשקעות בתעשיית ההייטק הישראלית עמד ברבעון הראשון של שנת 2023 על 1.7 מיליארד דולר בלבד – הנתון הרבעוני הנמוך ביותר מאז 2019, כאשר במקביל קיימת ירידה במספר סבבי ההשקעות בסטארטאפים ובהיקף העסקאות.

ככל שמגמה זו תימשך, התחזיות הן כי היקף ההשקעות בשנת 2023 יהיה נמוך משמעותית מהיקף ההשקעות בתעשייה בשנים האחרונות (לשם השוואה, היקף ההשקעות הפרטיות בהייטק הגיע לשיאו בשנת 2021 עם השקעות בהיקף של כ-26 מיליארד דולר ובשנת 2022 כ-15 מיליארד. יש לציין כי בשנת 2019, טרום משבר הקורונה, היקף ההשקעות היה כ-8 מיליארד דולר). נתונים אלו מתווספים לירידה המתמשכת והמשמעותית במספר חברות ההזנק הנפתחות בישראל בכל שנה, משיא של 1,386 בשנת 2015 ל-728 בשנת 2021 ואומדן של כ-630 חברות בשנת 2022.

חשוב להדגיש: הירידה בהשקעות היא ללא ספק תופעה גלובלית. עם זאת, חלק מהתופעות ייחודיות לישראל וקשה לנתקן מאי-הוודאות שנוצרה כעת בשוק הישראלי ולהשלכותיה.

נייר העמדה מתייחס לכך שהסרת אי-הוודאות בהקדם היא הצעד המשמעותי ביותר שיכולה הממשלה לבצע לשם הקטנת התופעות שנסקרו, וכי עדיף שהסרת אי-הוודאות תבוצע מהר ככל האפשר ותהיה חד משמעית בצורה שתפיג את החששות של המשקיעים והיזמים לטווח הבינוני-ארוך, ובכך תיצור ודאות ויציבות ארוכות טווח. זאת, לצד מהלכים ספציפיים לחיזוק התעשייה שמוצע לממשלה לשקול.

גם בתרחיש חיובי שבו פתרון המשבר יהיה מהיר יחסית ויביא עימו ודאות, יש להעריך כי ידרשו מספר חודשים על מנת לגבשו ולהפעילו. כן ניתן להניח, כי גם לאחר גיבושו, יידרש פרק זמן נוסף לבנייה מחדש של אמון המשקיעים והיזמים. לפיכך, גם בתרחיש חיובי זה, על הממשלה לשקול כיווני פעולה מקבילים שיחזקו את האמון בענף ההייטק ויאפשרו היצמדות של ישראל למגמות ההייטק הגלובלי. בין הכיוונים לפעולה ניתן למנות את:

• העברה מיידית של החוק לעידוד תעשייה עתירת הידע, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת והממשלה הנוכחית החילה עליו רציפות
• עדכון והפעלת מסלולי רשות החדשנות באופן המותאם לאתגרי המימון הגדלים של חברות הזנק ישראליות
• בחינת הצורך בעדכון התמריצים וטיוב רגולציה לעידוד השקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות, לרבות הגדלת משקלו של ההון הישראלי בהשקעות בחברות אלו
• בחינת הצורך בעדכון התמריצים לחברות הזנק לרישום קניין רוחני בישראל
• האצת יישום התכניות הממשלתיות הרב-שנתיות לתשתיות טכנולוגיות להייטק (כגון התכניות הלאומיות)

בחינה של האופן בו התמודדה בעבר ממשלת ישראל עם משברים שיצרו אי-וודאות שהשפיעה על הכלכלה ועל תעשיית ההייטק – מלמדת כי הממשלה מסוגלת לפעול בתקופת אי-וודאות במהירות ובנחישות, כאשר היא בוחרת לעשות כן, ובכך לצמצם את אי-הוודאות עבור ההייטק ולתמוך בהמשך צמיחתו.

לדברי שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, ״ממצאי המחקר של רשות החדשנות מחייבים את הממשלה לפעולה מהירה כדי לשנות את המגמה המדאיגה שעולה ממנו. העובדה לפיה ההאטה בהשקעות ההון בתעשיית הייטק היא בינלאומית ונמשכת כשנה, אינה מונעת ממשרדי האוצר, החדשנות והכלכלה לפעול בשורה של פעולות שישמרו ויחזקו את ההייטק כקטר של הכלכלה הישראלית״.

לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, "אנו נמצאים כיום במשבר גלובלי, שעדיין מוקדם להעריך מתי ואיך הוא יסתיים. על גביו התרגש עלינו משבר מקומי שיצר אי-וודאות נוספת. גם אם המשבר המשפטי-חוקתי ייפתר, סביר שייקח זמן להגיע לפתרון, וגם לאחר השגתו, ייקח זמן לבנות מחדש את אמון המשקיעים. לכן, נראה שיש לפעול ביעילות ובאפקטיביות ולנקוט בצעדים הנדרשים על מנת לתת מענה לאתגרים. בהמשך לנתונים שנותחו, הומלצו לממשלה מספר כיווני פעולה אפשריים שעליה לשקול כדי לתת מענה הן בטווח המיידי והן בטווח הבינוני-ארוך לאי הוודאות שנוצרה".

מנהלי קופות הגמל יכולים לחייך בסוף חודש אפריל. עליות השערים הנאות שנרשמו בשווקים בארץ ובעולם הטביעו את חותמן על תשואות הקופות, כך שקופות הגמל וקרנמות ההשתלמות הגדולות סגרו את החודש עם תשואה ממוצעת של 1.6%. כך על פי הערכת אבי ברקוביץ', משנה למנכ"ל השקעות ראשי של מיטב גמל ופנסיה.

מתחילת השנה מציגה תעשיית קופות הגמל תשואה ממוצעת של 2.5%.

תשואה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע במנעד של בין תשואה של 1.3% לבין תשואה של 1.9%.

בחודש אפריל נרשמו עליות שערים בשוקי המניות בארץ ובחו”ל, ובאיגרות החוב הקונצרניות בארץ. גם פיחות השקל, מול הדולר ובעיקר מול האירו, תרמו להחזקות המט”חיות וגם הן אחראיות לתשואה החיובית של הקופות.

שוקי המניות בעולם הציגו עליות שערים במרבית השווקים. בארה”ב נרשמו עליות שערים, כאשר מדד הדאו עלה ב-2.5%, מדד ה-S&P עלה ב-1.5% ומדד הנאסד”ק נותר ללא שינוי.

גם באירופה נרשמה מגמה חיובית: ה-DAX הגרמני עלה ב-2.6%, ה-CAC הצרפתי עלה ב-2.3% וה-Eurostoxx 50 עלה ב-1.0%.

מדד הניקיי ביפן עלה ב-3.9%.

המדד העולמי של השווקים המתפתחים ירד ב-1.3%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

גם בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה חיובית: מדד ת”א 35 ומדד ת”א 125 עלו ב-1.6% כל אחד. מדד ת”א 90 עלה ב-1.7%, ואילו מדד יתר 60 עלה בשיעור של 2.3%.

באג”ח הקונצרניות המקומיות נרשמה מגמה חיובית. מדד התל בונד 20, מדד התל בונד 40 ומדד התל בונד 60 עלו ב-0.6%, 0.9% ו-0.8% בהתאמה. איגרות החוב הלא מדורגות עלו בשיעור של 1.1%. מדד אג”ח קונצרני כללי עלה ב-0.7%.

מדד איגרות החוב הממשלתיות ירד ב-0.7%, כאשר איגרות החוב הצמודות למדד ירדו ב-1.1% ואיגרות החוב השקליות ירדו ב-0.5%.

מאגר האשראי שהקים בנק ישראל לפני ארבע שנים עושה את שלו. אם לפני הקמתו, שילמו לקוחות שניהלו חשבון עו"ש בבנק בודד ריבית מסוימת על אשראי צרכני שנטלו, הרי כעת ירדו העלויות האלה ב-0.4%. כך עולה ממחקר שערך בנק ישראל ושבחן את ההשפעה של הגידול במידע העומד לרשות הלווים כתוצאה מהקמת המאגר.

על פי ממצאי המחקר, לאחר הקמת המאגר חלה ירידה בריביות על הלוואות צרכניות ללקוחות שניהלו חשבון עו"ש בבנק אחד ("לקוח שבוי") ביחס לקוחות המנהלים מספר חשבונות עו"ש בבנקים שונים (לקוחות שאינם שבויים), כך ש"פרמיית-לקוח-שבוי" שאותה שילמו לקוחות שנוטלים אשראי מבנק שבו הם מנהלים את חשבון העו"ש היחידי שלהם, הצטמצמה בכשליש מ-0.37 בתקופה שלפני הקמת המאגר לכ-0.24 בתקופה שלאחר הקמת המאגר.

לדברי בנק ישראל, ממצאים אלו מהווים אינדיקציה ראשונית לכך ששיתוף נתונים דרך מאגר האשראי פועל לצמצום הפערים במחיר האשראי דרך הקטנת התלות של לקוחות בבנק בו הם מנהלים את חשבון העו"ש (בעיית הלקוח השבוי).

בבנק ישראל מסבירים כי באפריל 2019 עלתה לאוויר מערכת נתוני אשראי שהוקמה על ידי בנק ישראל. המערכת אוספת נתונים לגבי התחייבויות האשראי של יחידים, אזרחי ותושבי ישראל, וכן לגבי אופן הפירעון של התחייבויות אלה. הקמת המאגר נועדה לאפשר למתחרים שונים להתחרות באפקטיביות בתחום האשראי, ולסייע לצמצום פערי המידע הקיימים בין ספק השירותים הפיננסיים העיקרי של הלקוח, בדרך כלל הבנק בו הוא מנהל את חשבון העו"ש שלו, לבין ספקים מתחרים. נתוני האשראי מאפשרים להפיק דוח אשראי אישי שעל בסיסו ניתן באמצעות שימוש במודלים סטטיסטיים לחשב דירוג אשראי עבור כל לקוח ולהעריך את ההסתברות שאותו לקוח יוכל לעמוד בהתחייבויותיו. לאחר הקמת המערכת, ובפרט קבלת דירוג אשראי, גם נותן אשראי שלא היה בקשר עם לקוח מסוים יכול לקבל עליו מידע (בהסכמתו) וכך להתחרות עליו באופן טוב יותר. בפרט, דירוג אשראי גבוה משקף סיכון אשראי נמוך עבור נותן האשראי ולכן יאפשר ללקוח לקבל תנאים יחסית טובים וריביות נמוכות יותר.

הספרות מצביעה על יתרון משמעותי של תאגיד הבנקאי-האם, דבר שעשוי לאפשר לו להציע אשראי בתנאים טובים יותר מתאגידים בנקאים אחרים. הסיבה לכך נועצה בבעיית המידע הא-סימטרי שעימה מתמודדים מעמידי אשראי: מעמיד האשראי לא יודע בוודאות האם הלווה יעמוד בהחזר התשלומים ועליו לקבוע שיעור ריבית בהתבסס על הערכתו את תוחלת ההחזר. ההערכה של מעמיד האשראי מבוססת על נתונים חלקיים בלבד, כשהנחת המוצא היא שללקוח יש ידיעה טובה יותר לגבי הסיכוי שיעמוד בהחזרים (לדוגמה אם במצב חירום יפנה למקור משפחתי לשם מימון). בעיית המידע הא-סימטרי עלול להוביל להקצאה לא יעילה של אשראי ובפרט לקיצוב אשראי: מצב שבו יש נוטלי אשראי שלא מקבלים אשראי, הגם שיש להם תוחלת החזר חיובית.

כדי להתמודד עם בעיית המידע הא-סימטרי, אוספים מעמידי האשראי מידע על נוטלי האשראי. אחת הדרכים לאיסוף מידע היא דרך קיומו של קשר ארוך, מקיף והדוק עם הלקוחות (Relationship Banking). הדבר מקנה לבנק-האם, בעל המידע הרב, יתרון על פני בנקים אחרים והדבר עשוי להטיב הן עם בנק-האם (מעמיד האשראי) והן עם נוטלי האשראי: מעמיד האשראי ייהנה מהחזרי אשראי טובים יותר ונוטל האשראי יקבל הצעות מושכות יותר. מצד שני, עלול קיומו של קשר חזק כזה להוביל לפרמיית-לקוח-שבוי: התאגיד הבנקאי יודע שנוטלי האשראי מתקשים לעבור לתאגיד בנקאי אחר ולכן יכול לגבות פרמיה עודפת מלקוחותיו.

מאגרי נתונים, כדוגמת מאגר נתוני אשראי, הם דרך אחרת להתמודד עם בעיית המידע הא-סימטרי. בהתאם לכך נצפה שכל הבדל שקיים בתנאי האשראי בין נוטלי אשראי עם קשר חזק לבין נוטלי אשראי עם קשר חלש, יקטן לאחר הקמת המאגר. כדי לבחון את ההשערות האמורות אמדו החוקרים כיצד השפיע המאגר על פער הריביות בין לקוחות בעלי חשבון עו"ש בודד ללקוחות עם מספר חשבונות עו"ש בעזרת ניתוח אקונומטרי המתבסס על אמידת Difference-in-Difference (DID). בהתאם להשערת המחקר נמצא שפרמיית-לקוח-שבוי שאותה שילמו לקוחות שנוטלים אשראי מבנק שבו הם מנהלים את חשבון העו"ש היחידי שלהם, הצטמצמה בכ-1/3 מ-0.37 בתקופה שלפני הקמת המאגר (אוגוסט 2018 עד מרץ 2019) לכ-0.24 בתקופה שלאחר הקמת המאגר (אפריל 2019 עד פברואר 2020).

כשבנק מרכזי מעלה ריבית הוא עושה זאת על מנת לצנן אינפלציה. אלא שכאשר מצננים אינפלציה, פוגעים, לפחות במידה מסוימת, גם בהיבטים נוספים של הכלכלה כגון הצמיחה והתעסוקה. זאת מאחר שהריבית העולה מייקרת למעשה את עלויות הכסף, כך שעסקים בהדרגה מצמצמים פעילויות והשקעות בפרויקטים, ובאין פרויקטים – מקצצים גם בכוח האדם.

כלומר, שוק התעסוקה הוא אחד האינדיקטורים המרכזיים למידת הפגיעה של העלאת הריבית בכלכלה.

בישראל, החל בנק ישראל להעלאות את הריבית באפריל 2022 כתוצאה מהתפרצות אינפלציונית, בארץ ובעולם, שנגררה ממשבר הקורונה. בשיאה הגיעה האינפלציה לקצב שנתי של 5.4%, אבל תשע העלאות ריבית רצופות של בנק ישראל הורידו אותה לאחרונה ל-5%. נכון לעכשיו נמצאת הריבית בישראל על רמה של 4.5%, כאשר לקראת ישיבת הוועדה המוניטרית ב-22 במאי בוחן בנק ישראל את האינדיקטורים השונים על מנת לקבל את החלטת הריבית הקרובה.

אם לשפוט על פי שוק התעסוקה, כלכלת ישראל עדיין חזקה למדי וסופו של מהלך ההעלאות עדיין רחוק.

כך סבורים גם כלכלני בתי ההשקעות השונים.

לדברי כלכלני מיטב, בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי, שוק העבודה בישראל ממשיך להיות הדוק. מספר המשרות הפנויות במשק המשיך לרדת במרץ, אך הוא עדיין גבוה בכ-30% לעומת הרמה לפני המגפה. הירידה החדה ביותר לעומת אשתקד נרשמה בענפי המידע ותקשורת של קרוב ל-45% לעומת ירידה של כ-4% בסך המשרות הפנויות ביתר הענפים. בכל הענפים מספר המשרות הפנויות עדיין גבוה מאשר לפני המגפה. כל עוד שוק העבודה לא "יספוג" את עודפי המשרות הפנויות הוא יישאר הדוק, למעט בענפים ספציפיים.

כהוכחה למצב ההדוק של שוק העבודה, סקר כוח אדם לחודש מרץ  כלל לא מציג חולשה. שיעור האבטלה נותר ברמה של 3.9%, דומה לפברואר, זאת על רקע המשך עלייה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה.

גם לדברי כלכלני בית ההשקעות לידר, בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ, שוק העבודה נותר עדיין הדוק ונמצא בקרבת תעסוקה מלאה, כאשר הירידה בביקוש לעובדים ממוקדת במספר ענפים בסקטור השירותים, אך לא מבשרת על הידרדרות במצב הכלכלי . בחודש מרץ נוספו 25 אלף מועסקים חדשים, 20 אלף בחתך הגילאים 25-64. שיעור האבטלה בגילאים אלה ירד ל-3.2% ומתקרב לרמת השפל של קיץ 2022. לדברי כלכלני לידר, מסתמנות שתי מגמות חיוביות בשוק העובדה: גידול במספר המועסקים ועלייה במספר מחפשי העבודה.

בלידר מדגישים כי תמונת שוק העבודה הנוכחית תמשיך לתמוך בהעלאת הריבית במשק.