שר האוצר ושר הכלכלה, סיכמו ביממה האחרונה על תכנית פשרה להנחה בחשמל ומים לשכבות החלשות כתחליף לפטור ממע"מ על מוצרי מזון. חן הרצוג, כלכלן ראשי של BDO Consulting Group, סבור כי אין בתכנית פתרון של ממש.

"תכנית הפשרה מזכירה את הפתרון שהציעה מארי אנטואנט למצוקת השכבות החלשות: 'אם אין לחם – תאכלו עוגות'.  הפתרון של כחלון ודרעי נשמע לכאורה דומה: 'אם אין לחם – תדליקו מזגן ותשתו מים'. ההקבלה היא כמובן חלקית בלבד. ההנחה בתשלומי חשמל ומים של השכבות החלשות נועדה להגדיל את ההכנסה הפנויה של משקי בית אלה, ולאפשר להם מקורות זמינים שיוכלו לשמש אותם לקניית מוצרי מזון ומוצרים בסיסיים", כותב הרצוג.

הרצוג מוסיף כי "הבעיה היא שההנחה על חשמל ומים מחזירה את המשק הישראלי לימים אפלים של סובסידיה ישירה למוצרים ושירותים, שרובם בוטלו במשק הישראלי עוד במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית של שנת 1985. יש כיום הסכמה רחבה בין הכלכלנים שהשיטה של סבסוד מוצרים איננה יעילה ואיננה רצויה, בגלל העיוותים שהיא יוצרת במחירים היחסיים של המוצרים השונים. התוצאה של הנחות על תעריפי חשמל ומים תהיה שייווצר תמריץ להגדיל באופן יחסי את הצריכה שלהם. בנוסף לבעיית עיוות המחירים היחסיים, החשמל והמים הם מוצרים שהשימוש והייצור שלהם כרוכים בפגיעה בסביבה ובזיהום אוויר ויש להם השפעות חיצוניות שליליות. לכן, אין הגיון כלכלי או סביבתי לסבסד אותם".

"מעבר לכך, יש כבר בישראל תעריף חשמל חברתי, במסגרתו מקבלים כ-230 אלף צרכנים, כלומר כ-10% מתוך משקי הבית בארץ, הנחה של 50% בתעריף החשמל הביתי, בהתאם לקריטריונים שנקבעו. לכן הצעד המוצע להרחיב את היקף ההנחות לצרכני החשמל, לא ישפר את מצבה של האוכלוסייה החלשה והנזקקת ביותר, שנהנית כבר היום מתעריף חשמל מוזל. בדומה, גם בתשלומי המים יש כבר כיום הנחות לאוכלוסיות נזקקות", כותב הרצוג.

"צורת המימון של התעריף החברתי לא פורסמה, אולם החשש הוא שהכוונה תהיה לממן את ההנחות בחשמל ובמים לא מתקציב הממשלה, אלא באמצעות העלאת תעריפי החשמל והמים של הצרכנים האחרים. צורת מימון זו של סבסוד צולב בין צרכנים לא יוצרת נטל תקציבי, שכן העלאת תעריפי החשמל והמים לצרכנים האחרים, לא נרשמת כמס בחשבונאות הלאומית, למרות שהיא מהווה מס לכל דבר. לכאורה נמצא כאן פתרון פלא – מימון חוץ תקציבי למדיניות חברתית. הבעיה הקשה ששכרו של המשק יצא בהפסדו, שכן ייקור תעריפי החשמל והמים מגדיל את העיוותים הכלכליים במשק. התוצאה של צורת מימון זה תהיה התייקרות של עלות תשומות חשמל ומים לתעשייה ולצרכנים, ללא קשר לעלות הכלכלית של אספקת שירותים אלו, ופגיעה בכושר התחרות של התעשייה הישראלית", נכתב.

הרצוג מציין כי "לכאורה, ניתן לטעון שגם הפחתת המע"מ על מוצרי מזון מהווה שינוי המחירים היחסיים ויכולה לגרום לעיוותים במשק. אבל בכלכלה המודרנית של שווקים פתוחים וגלובליים, יוקר המחייה והמחירים היחסיים נמדדים לא רק במונחי העלות בשוק המקומי אלא גם במונחי ההשוואה לעלויות במדינות אחרות. כיום, מרבית מדינות אירופה וארה"ב מעניקות פטור מלא או חלקי ממע"מ על מוצרי מזון. לכן, בהשוואה של יוקר המחירים בישראל לעומת אירופה, פטור ממע"מ על מזון גורם דווקא להקטנת העיוות היחסי. במונחי הצרכן הישראלי, חלק מהפער במחירי הקוטג' והמילקי נובע מכך שברוב מדיניות אירופה מוצרים אלו פטורים ממע"מ באירופה אבל לא בישראל".

"אחת הטענות שמושמעות כנגד פטור ממע"מ על מזון, הינה שגם האירופאים סבורים שיש להנהיג מע"מ אחיד. אולם, כיוון שמדידת כוח הקניה ויוקר המחיה היא יחסית, אנו סבורים כי אין הגיון שאנו נהיה "יותר צדיקים מהאפיפיור". כל עוד האירופאים מנהיגים מע"מ דיפרנציאלי למזון, אין הגיון שהצרכן הישראלי יסבול מעלויות מזון גבוהות יחסית אליהם", מסכם הרצוג.

בנק ישראל מגיב לרפורמות המוצעות בחוק ההסדרים, ומוסר כי הוא תומך בסעיפי חוק ההסדרים שנועדו להגברת התחרות והיעילות במשק הישראלי.

בנק ישראל תומך בצעדים להגברת התחרות בשוק האשראי, תוך הסדרה ופיקוח נאות על היבטים צרכניים ויציבותיים. יחד עם זאת, בנק ישראל מתריע מפני הסיכונים הגלומים בהצעה בחוק ההסדרים, לפיה יותר  לגופים להנפיק אג"ח ולספק אשראי וזאת מבלי שהוסדרו הפיקוח והרגולציה המתאימה, ולכן  מתנגד לה. כמו כן, בנק ישראל תומך בהקמת מאגר נתוני האשראי, פועל להקמתו, ונכון להיות אחראי על תהליך הקמתו וניהולו.

בהודעת בנק ישראל נכתב כי בנק ישראל מברך על כך שחוק ההסדרים לשנים 2015 ו-2016 שם דגש על צעדים שנועדו לעודד תחרות ויעילות במשק. החוק כולל מגוון צעדים שנועדו לצמצם חסמי כניסה ליצרנים מקומיים נוספים וליבוא בענפים שונים, לצד צעדים להגדלת יעילות ומהירות המענה שהמגזר הציבורי מספק למגזר העסקי.

על פי הודעת בנק ישראל, החוק כולל צעדים לפישוט תהליכי קבלת ההחלטות בתחום התכנון והבניה, זירוז הקמת תשתיות התומכות באכלוס מהיר, תוך שניתן דגש חשוב לקידום התכנון והבניה במגזר הערבי. החוק כולל גם צעדים חשובים שמטרתם הגברת התחרות בענף המזון ובכללם הסרת חסמים על יבוא מוצרי מזון. בנק ישראל מברך על תשומת הלב שניתנה לביצוע המהלכים בתחום החקלאות בצורה הדרגתית, תוך מתן פיצוי ליצרנים הקיימים שעלולים להיפגע מהשינוי המבני. צעד חשוב נוסף הוא האצת תהליכי התכנון והפיתוח בתחום חיבור צנרת הגז הטבעי, החיוני הן כדי להוזיל את עלויות הייצור בארץ ולתמוך בתעשייה, והן כדי לתמוך בפיתוח שוק גז תחרותי יותר. הסדרה של הסמכויות והרגולציה במשק החשמל והאנרגיה חשובה כדי לייצב את היחסים בין הרגולטורים השונים הפועלים בענף, ולצמצם את אי-הוודאות ללקוחות וליצרנים. בנק ישראל מברך גם על הכללת הצעדים שנועדו לצמצם ולהסדיר את פעילות המגזר הפרטי וחברות הביטוח בתחום הבריאות. על-מנת שישיגו את התוצאה המבוקשת חשוב שילוו בהקצאת משאבים נאותה וסדורה למערכת הבריאות הציבורית, כדי שיצליחו לטפל בשורש הבעיה של גלישת הביקושים למערכת הפרטית הנובע ממגבלות המערכת הציבורית.

בבנק ישראל מציינים כי באשר למגזר הפיננסי, בנק ישראל מקדם בברכה את הגברת התחרות בשוק האשראי בישראל אך מתריע מפני הרחבת היצע האשראי, ובפרט אשראי צרכני, בלא פיקוח נאות על הגופים המעמידים אשראי. כדי לפעול להגברת התחרות במערכת הפיננסית שר האוצר ונגידת בנק ישראל הקימו ועדה להגברת התחרות בשירותים הפיננסיים הנפוצים בישראל אשר אמורה לדון במכלול הצעדים לקידום התחרות במערכת הפיננסית בכלל ובשוק האשראי בפרט. בוועדה חברים נציגים ממשרד האוצר, משרד המשפטים, הרשות להגבלים עסקיים, בנק ישראל ונציגי ציבור. נציגי בנק ישראל חברים גם בוועדה בין משרדית ליישום מסקנות הצוות ליישום רגולציה על נותני שירותי מטבע –בראשות היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל באריס, על מנת לקדם את הקמתו של מערך פיקוח שיפקח על גופים פיננסים חוץ בנקאיים שבעת הזו אינם מפוקחים.

כמו כן מדגישים בבנק ישראל כי לצד הפעילות להגברת התחרות, אין להתעלם מלקחי המשברים הפיננסים הרבים שפקדו מדינות רבות בשנים האחרונות. אלה מלמדים ששוק האשראי סובל ממספר רב של כשלים מבניים ועל כן תחרות כשלעצמה, אינה מבטיחה בהכרח שיפור במצבם של משקי הבית והעסקים הקטנים. על מנת להבטיח שהתחרות בשווקים הפיננסים לא תגרום לפגיעה בצרכנים שיהיו חשופים למלווים שאינם מפוקחים ולמשברים פיננסיים שלהם השלכות חמורות על התעסוקה ורמת החיים, נדרשים פיקוח והסדרה המותאמים להיקף הפעילות המפוקחת ומאפייניה.

"אנו מתנגדים לשינוי המוצע בחוק ההסדרים בסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), שנועד לאפשר גיוס אג"ח לחברות ציבוריות לצורך מתן אשראי:
השינוי המוצע בחוק ההסדרים בסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי)  המתיר לחברות ציבוריות לגייס מקורות על ידי הנפקת אגרות חוב לציבור הרחב בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, עם אפשרות להרחיבו עד ל-5 מיליארד ש"ח, על-מנת לספק אשראי בלא כל פיקוח טומן בחובו, סיכונים רבים ועל כן אנו מתנגדים לו. שינוי החוק עלול לייצר סיכונים לצרכנים, לעסקים קטנים ולמשק בכללותו. אמנם, על הפרק עומדת הנפקה של חברה אחת, אולם שינוי החוק פותח את הדלת בפני מספר לא מוגבל של חברות שינצלו את הריביות הנמוכות על מנת לגייס חוב ולשווק אשראי באופן אגרסיבי למשקי בית – ברובם משקי בית נטולי אוריינות פיננסית שלא ייזכו לכל הגנה צרכנית, המתחייבת בשוק כזה. התרחבות אשראי זה, שאינו מוגבל בהיקפו הכולל, מציב גם סיכונים מקרו-יציבותיים העלולים להתממש במקרה בו אחת החברות שגייסה אג"ח והנפיקה אשראי תגיע לחדלות פירעון. סיכונים אלה נובעים מהחשש להדבקה של חברות אחרות ולפגיעה בכלל התיווך הפיננסי ובפעילות המשק", נכתב בהודעת בנק ישראל.

"אסור לשכוח שהמשבר הפיננסי הגלובלי הנוכחי – שהוא אחד הארוכים בהיסטוריה – הוא תולדה של שיווק אגרסיבי של אשראי למשקי בית שהחל בסביבה של ריביות נמוכות. למרות שהפעילות הלא מפוקחת המוצעת היא קטנה בהיקפה כרגע, היא עלולה להתפתח למימדים משמעותיים. לשם המחשה, הגידול בהלוואות הסאב-פריים בארה"ב בשנת 2004 היה בסדר גודל של כ-2 אחוזי תוצר לשנה השקולים לגידול באשראי צרכני בישראל של כ-25 מיליארד ש"ח בשנה", נכתב.  "על כן, בנק ישראל קורא לדחות את הצעת החוק הזו עד לכינונה של רשות פיקוח שתבטיח, באופן מידתי, הן את הפן של הגנת הצרכן שכרוך בפעילותם של גופים נותני אשראי והן את פן היציבות. שינוי החוק, בטרם הקמת רשות הפיקוח יראה כהישג היום, אך עלול לסכן את הציבור והמשק תוך זמן לא רב".

"אנו תומכים בהקמת מאגר נתוני האשראי, ונוביל את הקמתו: שוק האשראי מתאפיין במספר חסמים לתחרות המגבילים את כמות האשראי ומייקרים את מחירו. החסם העיקרי העומד בפני מתחרים בשוק האשראי הוא פער במידע, בהשוואה לבנקים הגדולים, על יכולת ההחזר של הלווים. פערי מידע אלו מקשים על גופים נותני אשראי ועל בנקים קטנים לתמחר את סיכון הלווים, והם מתקשים להתחרות עם הבנקים הגדולים על מחיר האשראי. בנק ישראל מכיר בחשיבות הסרת חסם זה ועל-כן פועל בשיתוף פעולה עם המועצה הלאומית לכלכלה, משרד האוצר ומשרד המשפטים להקמת מאגר נתוני אשראי, ולקח על עצמו את האחריות על תהליך הקמתו וניהולו. בנק ישראל מברך על היוזמה לקדם את חוק מאגר נתוני האשראי בהקדם האפשרי. מפאת מורכבותו של תהליך הקמת מאגר נתוני האשראי ומשך הזמן שיידרש עד להפעלתו המלאה פעל המפקח על הבנקים לחייב, החל מפברואר הקרוב, את הבנקים לספק ללקוחותיהם "תעודת זהות בנקאית" אשר תהווה שלב חשוב בהסרת חסם המידע ובכך תגביר את התחרות בין הבנקים הן בתחום הפיקדונות והן בתחום מתן אשראי בכלל המערכת הפיננסית", נכתב בהודעת בנק ישראל.

הקבינט החברתי כלכלי אישר שורה של רפורמות הנכללות בהצעת התקציב לשנים 2014-2015. בפתח ישיבת הקבינט, אמר שר האוצר, משה כחלון: "אנחנו מביאים היום שורת רפורמות משמעותיות בהיקף חסר תקדים, שלא נראה כמותו בשנים האחרונות. מטרת הרפורמות היא להביא להסרת חסמים, הקלת נטל הרגולציה, הפחתת מיסים והגדלת הפריון. אין לי ספק שנקבל את תמיכת השרים גם לשורת הרפורמות הללו וגם לתקציב האחראי והחברתי שנציג מחר. הרפורמות יביאו לצמצום פערים, הורדת יוקר המחייה והגדלת ההכנסה הפנויה של אזרחי המדינה".

להלן חלק מהרפורמות שאושרו היום בקבינט החברתי כלכלי:

הפחתת עלויות ניהול המוצר הפנסיוני:
לשם הפחתת דמי הניהול באמצעות צמצום העלויות שכרוכות בניהול המוצרים הפנסיוניים וצמצום ניגודי עניינים בשוק הפצת המוצרים הפנסיונים, לתקן את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005, בהתאם לעקרונות המופיעים בחוברת השינויים המבניים.

הגדלת התחרות בשוק האשראי הקמעוני על ידי הקמת מאגר מרכזי לנתוני אשראי:
בהמשך לעבודת הוועדה הבינמשרדית לעניין חוק נתוני אשראי, החליט הקבינט החברתי כלכלי להאיץ את הליכי חקיקת חוק נתוני אשראי במטרה להגביר את התחרות בשוק האשראי.

הגדלת מקורות המימון של חברות נותנות אשראי:
הקבינט החברתי כלכלי אישר את הצעת ההחלטה להגדלת מקורות המימון של חברות נותנות אשראי. בהתאם להחלטה,  תאגיד שאינו בנקאי יהיה רשאי להנפיק לציבור תעודות התחייבות ולתת אשראי כאחד. המהלך נועד לפתור את בעיית הריכוזיות בשוק האשראי הנשלט כמעט במלואו על-ידי הבנקים. משמעות ריכוזיות זו היא היצע קטן של מקורות מימון למשקי בית ולעסקים קטנים, אשר מוביל להיעדר תחרות ולמחירים גבוהים ללקוח.

הסרת חסמים ליבוא מזון רגיל "רפורמת הקורנפלקס":
הקבינט החברתי כלכלי אישר פה אחד את הצעת ההחלטה להסרת חסמים בתחום יבוא המזון הרגיל. הרפורמה בייבוא המזון גובשה במסגרת עבודת הצוות לבחינת נושא הייבוא המקביל שבראשו עמד מנכ"ל משרד ראש הממשלה יחד עם מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל משרד הכלכלה ואגף התקציבים באוצר. הצוות בחן דרכים להקל משמעותית על הליכי יבוא מקביל של מוצרי מזון לישראל. מטרת הרפורמה היא להביא להקלות בחסמי יבוא מזון באמצעות הבחנה בין דרישות הייבוא של מזון רגיל ורגיש, שינוי הדרישות בהליך הייבוא של המזון הרגיל תוך הגברת פיקוח ואכיפה בדרכי השיווק ואימוץ מודל רגולטורי הנהוג באירופה, בהתאמה לצרכי השוק הישראלי. הרפורמה תאפשר את כניסתם של שחקנים קטנים ובינוניים לשוק ובכך תגביר את התחרות בשוק המזון הריכוזי. הגברת התחרות צפויה להוביל לירידה במחירי המזון הרגיל והגדלת מגוון המוצרים, לטובת הצרכנים.

הרפורמה בדיור:
הקבינט החברתי כלכלי אישר את הרפורמה בדיור. הרפורמה שאושרה כוללת 5 צעדים:
– מיסוי מקרקעין – חוק ההורשה – קציבת פטור ממס שבח בירושה.  עד היום, דירה שעברה בירושה והייתה פטורה ממס שבח, הפטור היה עובר באופן אוטומטי ליורשים. על-פי ההחלטה הפטור יוגבל לשנתיים בלבד ולאחר מכן יחול עליו מס שבח מלא (מלבד דירה שעוברת בירושה מבעל לאישתו (ולהיפך) או לילד שמתחת לגיל 21 ומקרים אחרים המפורטים בהחלטה).
– משפרי דיור – קיצור תקופת החזקת דירה בהמתנה – בהתאם למהלך, תקוצר תקופת ההמתנה שבין רכישת דירה חדשה לבין מכירת דירה קודמת, לעניין מס שבח ורכישה כאחד, מ-24  חודשים ל-12 חודשים.
– יישום המלצות צוות 120 הימים – אימוץ דוח צוות 120 הימים אשר עסק בסוגיית הדיור במגזר הערבי. המהלך יעודד את המגזר הערבי להסדיר רישומים בקרקע.
– הגדלת היצע הדיור בקרקעות פרטיות – 100,000 יחידות דיור זמינות לבניה בקרקע פרטית. המהלך יעודד בעלי קרקעות לשווק את הקרקע ויסייע לפתרון משבר הדיור, זאת על ידי מתן הקלות במיסוי לבעלי קרקע פרטיים לתקופה מוגבלת של 3 שנים מיום ההחלטה.המהלך גם מתייחס לייעול פעילות הפיתוח ברשויות המקומיות והסדרת היחסים שבין הרשות המקומית לבין היזם לשיפור התהליך.
– פישוט הליכי תכנון ובנייה – תחבורה תומכת דיור – ייעול תהליכי הרישוי של דרכים ומסילות ברזל על ידי מתן פטור מהיתר בנייה לעבודות זמניות, הסמכת הות"ל לתת הרשאה באופן עצמאי ומתן אפשרות למקים הפרויקט הלאומי לפנות לות"ל לקבלת הרשאה.

קידום  מהיר של תשתיות הביוב לצורך הרחבת היצע בשוק הדיור:
הקבינט החברתי כלכלי החליט לבצע תיקוני חקיקה לשם הסרת חסמים בתחום המים והביוב המונעים פיתוח למגורים ולייעול הקמת תשתיות ביוב והשימוש בהם וזאת במסגרת מאמצי הממשלה למצוא פתרון למשבר הדיור. אחד החסמים המרכזיים בפיתוח ושיווק יחידות דיור חדשות הוא הקמה ופיתוח של תשתיות ביוב. על מנת להגדיל את היצע הדירות אשר יוביל לירידת מחירים בשוק הדיור, הוחלט  להסדיר את הקמתם של תשתיות ביוב ואת ההליך התכנוני של תשתיות ביוב.

מס משאבי טבע – ששינסקי 2:
הקבינט החברתי כלכלי החליט לשלב בתכנית הכלכלית לשנים 2015-2016 את תיקוני החקיקה הנדרשים במסגרת יישום המלצות הוועדה להסדרת חלק המדינה המתקבל בעד שימוש של גורמים פרטיים במשאבי טבע לאומיים (דו"ח ששינסקי 2). הוועדה מצאה כי חלק מהמשאבים הקיימים בישראל מניבים רווחי יתר גבוהים, הנהנים העיקריים מרווחים אלו הן חברות להן ניתנה הזכות לעשות שימוש במשאב, בעוד הציבור בישראל אינו מקבל את חלקו הראוי מרווחי המשאב. כמו כן מצאה הוועדה כי מודל המיסוי הנוכחי של משאבי הטבע הוא מאוד רגרסיבי, ובשיעורי רווחיות בינוניים עד גבוהים נמוך גם בהשוואה בינלאומית. לאחר בחינת מכלול הנתונים והתרחישים אשר הוצגו בפניה, ולאור הצורך להבטיח את המשך קיומו של ענף משאבי הטבע בישראל, המליצה הוועדה על עריכת שינויים במערכת הפיסקאלית המוצעת על ידה במסגרת טיוטת עיקרי המלצותיה. הוועדה המליצה על עדכון מערכת המס, קביעת תמלוג אחיד אשר יעמוד על 5% והוספת רכיב "מס רווחי יתר". המהלך יגדיל את הכנסות המדינה בכ-500 מיליון ₪ בשנה.

האצת חיבור מפעלי תעשייה לרשת הגז הטבעי:
בהמשך להחלטה שעניינה הסדרת משק הגז הטבעי ובמטרה להאיץ את חיבור מפעלי התעשייה ברחבי הארץ לאספקת גז טבעי ובכך להעלות את הפריון ואת רמת התחרות של המשק הישראלי, החליט הקבינט החברתי כלכלי לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים לצורך יישום החלטה זו ולשלבם במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנים 2015 ו-2016. תיקוני החקיקה נועדו לייעל את התהליכים הנוגעים לחיבור מפעלי התעשייה למקטע חלוקת הגז הטבעי. זאת, לצד שמירה על עקרונות של תקינות ובטיחות מתקני צריכת הגז.

אסדרת תחום ביטוחי הבריאות והתכניות לשירותי בריאות נוספים:
הקבינט החברתי כלכלי החליט לבצע צעדים להסדרת שוק ביטוחי הבריאות הפרטיים אשר יורידו את יוקר המחייה, יבלמו את עליית ההוצאה הפרטית על בריאות ויבטיחו את חוסנה של מערכת הבריאות הציבורית.

מגדל קרנות מודיעה כי העמלה שתשולם מנכסי הקרנות לסוכני ניירות ערך בחו"ל בגין ביצוע עסקאות במניות הנסחרות בטורקיה, שתבוצענה באמצעות בנק הפועלים בע"מ, תהייה כדלקמן: העמלה לסוכן ניירות ערך בחו"ל  א' – 0.07% משווי העסקה, אך מינימום 14 לירות טורקיות לעסקה.
העמלה לסוכן ניירות ערך בחו"ל ב' – 0.2% משווי העסקה, אך מינימום 25 לירות טורקיות לעסקה. לצורך חישוב מחירי הקניה ומחירי המכירה של נכסי הקרנות תובא בחשבון העמלה המשולמת לסוכן ניירות ערך בחו"ל א' האמורה (0.07% משווי העסקה), הואיל ולהערכת מנהל הקרן עיקר העסקאות במניות האמורות תתבצענה באמצעותו. וזאת במקום: עמלה בשיעור של 0.25% משווי העסקה, אך מינימום 25 לירות טורקיות לעסקה.

להלן רשימת הקרנות שתושפענה משינוי העמלות על העסקאות:

דל אפיקים (3D) ש"א (מספר קרן: 5100334)
2 מגדל (4D) ברזיל ואמריקה הלטינית – קרן נאמנות (מספר קרן: 5100912)
3 דיביאם (2B) שקלית ופוטנציאל (מספר קרן: 5101282)
4 דיביאם (4A) מעו"ף (מספר קרן: 5101498)
5 מגדל אפיקים (2E) מט"ח אקטיבית קרן נאמנות (מספר קרן: 5102215)
6 מגדל אפיקים (1C)י 10/95 (מספר קרן: 5102678)
7 מגדל 10/90 (1A) – קרן נאמנות (מספר קרן: 5102710)
8 מגדל אפיקים 2C) 20/90) קרן נאמנות (מספר קרן: 5102959)
9 מגדל (US (4D (מספר קרן: 5103148)
10 מגדל (0A)(!) סולידית ללא מניות – קרן נאמנות (מספר קרן: 5103239)
11 מגדל דיקלה (6A) מעו"ף כפליים קרן ממונפת (מספר קרן: 5103304)
12 מגדל (0D) אג"ח $ בינלאומי – נקובה דולר (מספר קרן: 5103585)
13 מגדל (4D) הודו קרן נאמנות (מספר קרן: 5103759)
14 מגדל (00) אג"ח שקלי ממשלתי ללא חברות קרן נאמנות (מספר קרן: 5104419)
15 מגדל פלטינום (0A)(!) ממוקדת הנפקות (מספר קרן: 5104427)
16 מגדל MID CAP גרמניה – מגודרת מט"ח (4A) (מספר קרן: 5104666)
17 מגדל אפיקים (0B)(!) צמודה ללא מניות – קרן נאמנות (מספר קרן: 5104690)
18 דיביאם (4A) אחזקות בעלי עניין – ת"א 100 (מספר קרן: 5104799)
19 מגדל 20/80 (2A) קרן נאמנות (מספר קרן: 5104807)
20 מגדל אפיקים (2C) אג"ח תשואה כוללת קרן נאמנות (מספר קרן: 5105259)
21 מגדל דיקלה (4D) תורכיה קרן נאמנות (מספר קרן: 5105671)
22 מגדל (1A) תיק השקעות קונצרני (מספר קרן: 5106190)
23 דיביאם High Yield (2B)(!) (מספר קרן: 5107743)
24 דיביאם (4B) גז ונפט (מספר קרן: 5107909)
25 מגדל אפיקים מניות (4A) – קרן נאמנות (מספר קרן: 5108014)
26 מגדל אפיקים אג"ח (1B)(!) – קרן נאמנות (מספר קרן: 5108030)
27 מגדל (1C)(!) אפיקים אג"ח אקטיבית – קרן נאמנות (מספר קרן: 5108055)
28 דיביאם (2B) אג"ח (מספר קרן: 5109525)
29 מגדל אפיקים (3D) פרימיום (מספר קרן: 5111711)
30 מגדל אפיקים (6F) אסטרטגיות – ממונפת קרן נאמנות (מספר קרן: 5112602)
31 מגדל (1A) שקלית עד שנתיים 5/95 (מספר קרן: 5112800)
32 מגדל (0A)(!) אג"ח עם רכיב בטוחה (מספר קרן: 5112909)
33 מגדל אפיקים (1A) אג"ח פלוס קרן נאמנות (מספר קרן: 5114681)
34 מגדל (0D) כספית נקובה בדולר $- קרן נאמנות (מספר קרן: 5115001)
35 מגדל (0A)(!) תיק עד 3 שנים Total Return (מספר קרן: 5115175)
36 מגדל (00) ניהול מדדי אג"ח חברות (מספר קרן: 5115316)
37 מגדל (1D) נקוב $ קצר פלוס (מספר קרן: 5115357)
38 מגדל (1D)(!) אגד חוץ נקוב $ (מספר קרן: 5115530)
39 מגדל 4A) US) מגודרת מט"ח קרן נאמנות (מספר קרן: 5116108)
40 מגדל (5E)י MLP דיבידנד אנרגיה צפון אמריקה (מספר קרן: 5116116)
41 מגדל (0D) ממשלת ישראל דולרית $ (מספר קרן: 5116132)
42 מגדל (0A) אג"ח מדינה ללא חברות קרן נאמנות (מספר קרן: 5116140)
43 מגדל (4A) גרמניה מגודרת מט"ח (מספר קרן: 5116173)
44 מגדל (00) אג"ח לפדיון עד 5/2021 (מספר קרן: 5116280)
45 מגדל (00) אג"ח לפדיון עד 4/2017 (מספר קרן: 5116603)
46 מגדל (00) שקלי לפדיון עד 2/2018 (מספר קרן: 5116611)
47 מגדל (00) תל בונד צמודות – בנקים (מספר קרן: 5116926)
48 מגדל (4D) מניות REIT נדל"ן מניב צפון אמריקה (מספר קרן: 5117551)
49 מגדל (1A) שקלית 1-2 שנים פלוס (מספר קרן: 5117908)
50 מגדל (00) תל בונד תשואות אקטיבית (מספר קרן: 5117932)
51 מגדל (1B)(!) אג"ח High Yield (מספר קרן: 5118187)
52 דיביאם (0A) אג"ח ללא מניות (מספר קרן: 5119805)
53 מגדל (0C) אג"ח חברות מדורג ללא מניות (מספר קרן: 5120423)
54 מגדל אפיקים (4E) חו"ל קרן נאמנות (מספר קרן: 5120514)
55 מגדל (2B) שקל + אסטרטגיות (מספר קרן: 5120605)
56 MTFי (00) תל בונד לא צמודות (מספר קרן: 5120746)
57 מגדל (6F) נאסד"ק כפליים – קרן ממונפת (מספר קרן: 5126438)
58 מגדל (1A)(!) אג"ח הזדמנויות – קרן נאמנות (מספר קרן: 5126511)
59 מגדל (1B) אפיקים צמודה – קרן נאמנות (מספר קרן: 5126719)
60 מגדל (0D) כספית דולר קרן נאמנות (מספר קרן: 5126990)
61 מגדל דיקלה (1A) מדד קרן נאמנות (מספר קרן: 5131172)
62 מגדל (4A) נדל"ן קרן נאמנות (מספר קרן: 5131297)
63 מגדל (4A) ניהול מדדי מניות ישראל (מספר קרן: 5131313)
64 מגדל (4A) ת"א 25 קרן נאמנות (מספר קרן: 5131354)
65 מגדל (00) שקלית 1-2 שנים (מספר קרן: 5131370)
66 מגדל (1A) צמוד בינוני 2-4 שנים (מספר קרן: 5131396)
67 מגדל דיקלה (4D) סין קרן נאמנות (מספר קרן: 5131438)
68 מגדל (M.Q.MODEL (4A מניות ישראל (מספר קרן: 5131453)

מגדל קרנות נאמנות מדווחת על שינוי בעמלה שתשולם מנכסי הקרן מגדל דיקלה (4D) תורכיה קרן נאמנות (מספר קרן: 5105671) לסוכני ניירות ערך בחו"ל בגין ביצוע עסקאות במניות הנסחרות בטורקיה, שתבוצענה באמצעות בנק הפועלים בע"מ.

לפני השינוי נגבתה עמלה בשיעור של 0.25% משווי העסקה, אך מינימום 25 לירות טורקיות לעסקה.

לאחר השינוי העמלה תהיה כדלקמן:
העמלה לסוכן ניירות ערך בחו"ל  א' – 0.07% משווי העסקה, אך מינימום 14 לירות טורקיות לעסקה.
העמלה לסוכן ניירות ערך בחו"ל ב' – 0.2% משווי העסקה, אך מינימום 25 לירות טורקיות לעסקה.
לצורך חישוב מחירי הקניה ומחירי המכירה של נכסי הקרנות תובא בחשבון העמלה המשולמת לסוכן ניירות ערך בחו"ל א' האמורה (0.07% משווי העסקה), הואיל ולהערכת מנהל הקרן עיקר העסקאות במניות האמורות תתבצענה באמצעותו.

מגדל מדגישים בדיווח כי "עמלת המינימום האמורה אינה מובאת בחשבון לצורך חישוב מחירי הקניה ומחירי המכירה של נכסי הקרנות, שכן מנהל הקרן מעריך כי העמלות האמורות, ללא עמלת המינימום, משקפות את העמלות המשולמות בפועל בגין ביצוע עסקאות במניות הנ"ל".

השינוי ייכנס לתוקף החל מיום  05/08/2015.

ירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדוה המעניק מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל, אומר היום בתגובה להצעת התקציב לשנים 2015-2016 כי "המדינה אינה משקיעה בדיור אלא רואה בו מקור הכנסה".

זאת, על אף שהמחאה החברתית הציבה את הדיור ומחירו בראש סדר היום הציבורי ולמרות שבמערכת הבחירות האחרונה בא הדבר לידי ביטוי בהבטחותיהם של שר האוצר היוצא, יאיר לפיד, ושל זה החדש, משה כחלון. הן במחאה והן בבחירות עמדה במרכז השאלה, מה יכולה לעשות המדינה כדי להוריד את מחירי הדיור ולהגדיל את הנגישות לדיור לכלל האוכלוסייה ולמעמד הביניים בפרט. אלא שציפיות הציבור מהמדינה מבוססות על זיכרונות עבר רחוק, כאשר הממשלה לא היססה להכניס ידה לקופתה ולפעול ישירות בשוק באמצעות תכנון, פיתוח, בינוי וסיוע. הממשלה סיפקה אז אופציה ציבורית לדיור. כל זה השתנה: כיום הממשלה מוציאה על דיור פחות ממה שהיא מקבלת ממנו. הבטחותיה לשינוי מבוססות על ציפיות משחקנים אחרים – יזמים, משכירים, בעלי קרקע ועוד.

הופמן-דישון מציין כי עדות למעבר של תחום הדיור מטור ההוצאה לטור ההכנסה התקציבית מצויה בעובדה שבין השנים 2000 ל-2014 קטן תקציב משרד הבינוי במונחים ריאליים מ-9.9 מיליארד ש"ח ל-3.13 מיליארד שקל (ומימון המשכנתאות מ-3.88  מיליארד ש"ח ב-2000 ל-0.2 מיליארד שקל ב-2013). זאת בעוד שהכנסות המדינה ממסי נדל"ן – מס רכוש, מס רכישה, מס שבח ומס מכירה – גדלו מ-5.08 מיליארד שקל ל-7.8 מיליארד שקל (כל הנתונים במונחים ריאליים). ממצאים אלו עלו בבדיקה שערך מרכז אדוה לפי נתוני ביצוע התקציב ומנהל הכנסות המדינה.

לפי ירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדוה: "הצעת התקציב לשנים 2016-2015 אינה טומנת בחובה שינוי של ממש. סדרה של "שינויים מבניים" אין בה כדי להסתיר את העובדה שהממשלה ממשיכה לראות את עצמה כרגולטור בלבד לתחום הדיור ואינה מוכנה להכניס יד לקופתה על מנת להציע לתושבי ישראל אופציה ציבורית משמעותית. אופציה שכזאת צריכה לכלול, בין השאר, הגדלה של היקף הדיור הציבורי, מימון פרויקטים של בנייה תקציבית, הגדלת תקציבי הסיוע בשכר דירה ומתן מענקים לרכישה".

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מפרסם סקירה מאקרו כלכלית שבועית, ומעריך כי מדד תשומות הבנייה יעלה ביולי עד ספטמבר ב-0.3%.

תחזית כלכלני הראל לגבי המדד הצפוי מתפרסמות באופן שוטף וכוללות בין השאר התייחסויות לאינפלציה בחודשים אלו. תחזית האינפלציה לחודש יולי עומדת על 0.2% ו-0.0% באוגוסט. במקביל להערכה זו, מעדכנים כלכלני הראל כי מדד המחירים לצרכן בתקופה זו (שלושה חודשים) יוותר ללא שינוי (0.0%). כמו כן, מעריכים בהראל כי סעיף הדיור שבמדד המחירים לצרכן יעלה בחודשים שבין יוני לספטמבר ב-1.4% וגם מדד מחירי דירות בבעלות הדיירים יעלה ב-0.5%.

עפר קליין מהראל פיננסים כותב בסקירתו כי "חוק ההסדרים שהוצג השבוע כולל בתוכו רפורמות שבמידה ויאושרו, יובילו לירידות נוספות במחירי המזון והאינפלציה על חשבון פגיעה ביצרנים המקומיים. ההצעה כוללת הפחתת מכסים והסרת פיקוח על יבוא מוצרי מזון מסוימים ורפורמות בענפי הלול, הדגים, הביצים, חלב הצאן ועוד. הצפי למימוש חלק מהרפורמות כבר גלום בציפיות לאינפלציה לשנתיים הקרובות, שנמצאות נמוך מאוד – קרוב ומתחת לגבול התחתון של יעד בנק ישראל. במידה וההצעות יתקבלו כפי שהן – נצטרך להפחית את תחזית האינפלציה שלנו שהיא כרגע קצת פחות מ-1 אחוז ב-12 החודשים הבאים. נזכיר, שתחזית בנק ישראל לאינפלציה ולריבית במהלך השנה וחצי הקרובות, גבוהה עוד הרבה יותר, ועל כן אנו סבורים שהן יעודכנו חזק כלפי מטה בעדכון הקרוב, בסוף ספטמבר".

"להערכתנו, ירידת הציפיות לאינפלציה יחד עם נתוני היצוא החלשים, התחזקות השקל, והדחייה האפשרית במועד העלאת הריבית בארה"ב משאירות את הדלת פתוחה להרחבה נוספת מצד בנק ישראל. זאת, למרות החששות שהעלה הבנק מריבית נמוכה לאורך זמן בדוח היציבות הפיננסית האחרון שפרסם", מוסיף קליין.

קרן הנאמנות תמיר פישמן (0B)(!) אג"ח חברות הודיעה כי היא מורידה את דמי הניהול של הקרן:  שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן היה לפני השינוי: % 0.55 ולאחר השינוי: % 0.42

איביאי קרנות נאמנות מדווחים כי לנכס גלובל 8 ד חש 11/09 (מספר ני"ע: 1116037) (להלן: "גלובל") ייקבע מחיר בהתאם לנוסחה המבוססת בין היתר על שערי ניירות הערך הבאים שהינם ניירות ערך סחירים: אפריקה אג"ח כ"ז, אפריקה השקעות, AFRB LN, צים 1 רמ, צים ד רמ ומניית צים, ישוערך גלובל  באופן האמור (להלן: "השערוך") וזאת כל עוד לא ייקבע לנכס שווי אחר בהתאם להוראות הדין ו/או החלטה אחרת שתתקבל על ידי מנהל הקרן. בעקבות השערוך היה ביום ה' 30/07/2015 מחיר גלובל 93.411  אג' וביום א' 02/08/2015 היה מחיר גלובל 93.233 אג', כך ששיעור השינוי במחיר גלובל היה 0.191%-.

עדכון שווי הנכס רלוונטי לקרנות הבאות:
אי.בי.אי. (1A) גבע אג"ח מדינה+ 10% (מספר קרן: 5126214)
אי.בי.אי. (2B) גיא 20/80 (מספר קרן: 5126230)
אי.בי.אי. (0B)(!) אג"ח ללא מניות (מספר קרן: 5110580)
אי.בי.אי. (1A)(!) אג"ח פלוס 10/90 (מספר קרן: 5126495)

יחד עם זאת, מציינים איביאי קרנות נאמנות כי ההשפעה של שערוך גלובל במועד שלעיל על הקרנות המדוברות היתה זניחה.

בנוסף, מנהל הקרן אי.בי.אי. (1A) מק"מ פלוס (מספר קרן: 5107313) מדווח כי לנכס סקיילקס אגח ד- ל (מספר ני"ע: 1134642) (להלן: "סקיילקס") ייקבע מחיר בהתאם לנוסחה המבוססת בין היתר על שער מניית פרטנר שהינה מנייה הנסחרת בבורסה בתל-אביב, ישוערך סקיילקס באופן האמור (להלן: "השערוך") וזאת כל עוד לא ייקבע לנכס שווי אחר בהתאם להוראות הדין ו/או החלטה אחרת שתתקבל על ידי מנהל הקרן. בעקבות השערוך היה ביום ה' 30/07/2015 מחיר סקיילקס 64.90 אג' וביום א' 02/08/2015 היה מחיר סקיילקס 63.02 אג', כך ששיעור השינוי במחיר סקיילקס היה 1.669%-. ההשפעה של שערוך סקיילקס במועד שלעיל על הקרן שלעיל הייתה זניחה.

בנוסף מדווח מנהל הקרן אי.בי.אי. (1A) מדינה + 10% (מספר קרן: 5114632) כי לנכס סקיילקס אגח יג – ל (מספר ני"ע: 1134709) (להלן: "סקיילקס") ייקבע מחיר בהתאם לנוסחה המבוססת בין היתר על שער מניית פרטנר שהינה מנייה הנסחרת בבורסה בתל-אביב, ישוערך סקיילקס באופן האמור (להלן: "השערוך") וזאת כל עוד לא ייקבע לנכס שווי אחר בהתאם להוראות הדין ו/או החלטה אחרת שתתקבל על ידי מנהל הקרן. בעקבות השערוך היה ביום ה' 30/07/2015 מחיר סקיילקס 4.17 אג' וביום א' 02/08/2015 היה מחיר סקיילקס 4.05 אג', כך ששיעור השינוי במחיר סקיילקס היה 2.877%-.
ההשפעה של שערוך סקיילקס במועד שלעיל על הקרן שלעיל הייתה זניחה.

הראל פיננסים מפרסמים המלצות השקעה שבועיות, ומעריכים כי הדו"חות והביצועים ממשיכים לתמוך בחשיפה גבוהה לשוק המניות האמריקאי.

הראל פיננסים מציינים כי השבוע האחרון של יולי התאפיין בעליות ברוב מדדי המניות, אך למרות שאנחנו בשיא עונת הדו"חות נראה כי מה שהשפיע בעיקר היה נתוני המקרו. בגזרת הדו"חות כמעט 353 חברות פרסמו דוחות, כאשר 70% היכו את תחזיות הרווח אם כי רובן בשיעור נמוך יחסית. סך רווחי החברות לעומת הרבעון המקביל ירדו ב-1%, אך לעומת הצפי הן גבוהות בכמעט 4%. בתחום ההכנסות 50% מהחברות דיווחו על הכנסות גבוהות יותר.
הסיפור הגרוע של הרבעון האחרון הן חברות האנרגיה, שבהן הרווחים ירדו ב-56%. החברות הגדולות שפרסמו דו"חות בסוף השבוע – אקסון מוביל ושברון – אוששו את הצפיות הנמוכות ורווחיהן היו נמוכים אף יותר מהצפי. זו , בין השאר, הסיבה לירידה החזקה במחירי הנפט ביום שישי (וגם מחירי מניות החברות האלה). מה היה חזק? צריכה מחזורית עם גידול ברווח של כמעט 14% והתרופות עם גידול ברווח של כמעט 8%. מתחילת שנה, נראה כי יש מתאם בין הגידול ברווח של החברות לבין הסקטורים שמתפקדים טוב יותר. גם בשבוע החולף המשיכו הסקטורים האלה לבלוט לחיוב, יחד עם תחום התשתיות והתעשייה. בסין, פורסמו נתוני ייצור ותעשייה חלשים, אבל נראה כי יותר ויותר כלכלנים ואנליסטים מפנימים כי השינוי הכלכלי בסין מחייב להתחיל לבחון יותר נתונים אחרים על סקטור השירותים.

"בשוק המניות המקומי, ראינו אתמול השלכות של דו"ח שישינסקי 2 שנכנס לחוק ההסדרים בלי הבקשות של כיל (גם העובדה שפוטאש פרסמה דו"ח כספי לא טוב והורידה תחזיות השפיעה, למרות שהחולשה שעליה היא הצביעה היא לא במקומות שכיל נמצאת). גם ההודעה של טבע על סגירת המימון לעסקה השפיעה, אם כי מדובר בהלוואות גישור ולא מימון סופי ולכן ההשפעה עשויה להיות מעטה", כותבים הראל פיננסים.

הראל פיננסים מציינים כי "בשורה התחתונה, ממליצים להמשיך בחשיפה למניות של 80%-90% מהרמה המותאמת ללקוח. הדו"חות והביצועים ממשיכים לתמוך בחשיפה גבוהה לשוק האמריקאי. חוזרים על ההמלצה כי מי שמאמין שהריבית בארה"ב לא צפויה לעלות השנה, כדאי לו לשקול להקטין חשיפה לאירופה (כי המשמעות תהיה היחלשות של הדולר והתחזקות של היורו – שעשויה לפגוע בחברות באירופה)".

הראל פיננסים על השוק הקונצרני – בעולם המרווחים נפתחו, בארץ ירדו: מרווחי האג"ח הקונצרני בעולם ממשיכים להיפתח בשבוע החולף, בעיקר בדירוגים הנמוכים. בדירוגים אלה המרווחים נמצאים בשיא של שנה, כאשר סיבה מרכזית לכך היא הדיווחים על כניסתו לתוקף של החוק המונע מהבנקים הגדולים להמשיך לנהל תיק אג"ח גדול בנוסטרו שלהם (חוק וולקר) – עובדה המטרידה שחקנים רבים החוששים מפגיעה בנזילות בשוק האג"ח בעיקר בדירוגים הנמוכים. בשוק המקומי ההתנהגות היחסית חלשה של הקונצרני בשבוע האחרון הייתה קשורה בעיקר לירידה בציפיות האינפלציה והאפיק הממשלתי הצמוד, והיא באה אחרי ביצועים טובים בחודש האחרון (במיוחד בהשוואה לצמוד הממשלתי). תל בונד 20 עלה ב-1.62% וזה גם המרווח שלו מעל אג"ח ממשלתי. תל בונד 40 עלה ב-1.28% וה-60 ב-1.45%.תל בונד תשואות עלה ביולי ב-1.74%. ברוב המקרים, בזכות העליות של החודש האחרון, חזרו רוב המדדים לטריטוריה חיובית מתחילת השנה.

"אנו ממשיכים להמליץ על חשיפה מפוזרת לאפיק. המרווחים נמוכים יחסית, כך שאם נראה פתיחת מרווחים, זה עשוי להשפיע גם על הדירוגים הגבוהים ולפיכך נדרש פיזור גם לדירוגים הנמוכים", כותבים הראל.

הראל פיננסים על תיק השקעות – שיפוע העקום ממשיך להצדיק סינתטי למח"מ בינוני: "מסיכום חודש יולי עולה שאגח ל-30 שנה בארה"ב עלה 3%, בעוד שהממשלתי השקלי הארוך (0142) עלה 4.5%, כך שהחודש הזה חזר להיות טוב לארוכים, אם מתעלמים מהמהמורות שבדרך.  שיפוע עקום התשואות מצדיק עדיין, להערכתנו, בניית מח"מ בינוני באפיק השקלי באופן סינתטי. העובדה שהשוק מבין שהריבית בארה"ב תעלה עוד יותר לאט מכפי שסבר עד כה – מה שאומר שתהליך השתטחות העקום יהיה איטי עוד יותר – מהווה חיזוק נוסף לגישה זו", כותבים הראל פיננסים.

"האג"ח הממשלתי הצמוד המשיך להתנהג פחות טוב במהלך החודש האחרון, על רקע הירידה המתמשכת בציפיות האינפלציה. אמנם התיק שלנו מורכב מיותר שקלים, אך רוב החשיפה לאפיק הצמוד היא באמצעות אג"ח קונצרני ולהערכתנו לא מומלץ לוותר עליה. גם העובדה שהשקל בשיא מול הסל והצפיות בשפל, מגדילים הסתברות לתיקון – גם אם נקודתי", מעריכים בהראל.

התאוששות בורסות העולם בחודש יולי 2015, נתנה אותותיה גם בשוק תעודות הסל, שגייס בנטו קרוב לחצי מיליארד שקל (בניכוי החזקות הדדיות). כך מדווח איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר.

על פי הנתונים, עיקר הגיוסים היו בתעודות סל העוקבות אחר מדדי מניות בחו"ל, בהיקף של מעל 640 מיליון שקל, כשמתחילת השנה גייס אפיק זה כ-2.7 מיליארד שקל. מנגד, שיעורי הריבית הנמוכים במשק, המשיכו את המגמה של המשקיעים בפדיון תעודות פיקדון, כך שביולי 2015 נפדו עוד כ- 214 מיליון שקל ומתחילת השנה נפדו 12.7 מיליארד שקל מתעודות פיקדון. כך עולה מנתוני איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר.

לדברי רונן סולומון מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, "שווי הנכסים המנוהלים בשוק תעודות הסל הגיע בחודש יולי 2015 למעל 113 מיליארד שקל (בניכוי החזקות הדדיות), לעומת חודש יוני 2015, שאז נוהלו כ-111 מיליארד שקל".

מדריכים בנושא תעודות סל

עוד עולה מבדיקתו של סולומון כי "התפלגות ההשקעות בשוק תעודות הסל בחודש יולי 2015, הינה כדלקמן: כ-27% מושקעים במדדי מניות מקומיים בשווי כספי של כ-30.6 מיליארד שקל, כ-35.5% מושקעים במדדי מניות בחו"ל בשווי כספי של כ-40.2 מיליארד שקל, כ-20% מושקעים במדדי אגרות-חוב בישראל בשווי כספי של כ-22.5 מיליארד שקל, וכ-11% מושקעים בתעודות פיקדון בשווי כספי של כ-12.6 מיליארד שקל (שאר ההשקעות הן בשיעורים נמוכים במדדי אג"ח בחו"ל, סלי מדדים ותעודות ממונפות)."

סולומון ציין כי, בחודש יולי 2015 תכלית תעודות סל מבית מיטב-דש מחזיקה ב-29.6% מהשוק, ואחריה קסם תעודות סל מבית אקסלנס-נשואה שמחזיקה ב-29% מהשוק. אחריהם נמצאת פסגות תעודות סל מחזיקה בנתח שוק של כ-27.5%, והראל תעודות סל מחזיקה נתח של 13.9% משוק תעודות הסל."

מהן תעודות סל? יתרונות וחסרונות

תעודות סל (Exchange Traded Notes- ETN  ) הן מכשיר פיננסי מתקדם העוקב אחרי  מדד מסוים או נכס בסיס מסוים כמו מט"ח וסחורות ; המכשירים האלו  נולדו כתוצאה ממחקרים שתמכו בהשקעות במדדים על פני השקעות מנוהלות. למעשה, תעודות סל מאפשרות  למשקיע בהן, להחזיק בעקיפין בכל המניות במדד על פי משקלן המדויק. ניתן להמיר את התעודה למניות הפיזיות או לחילופין לקבל את שוויין הכספי.  במקום שהמשקיע ירכוש ישירות את סל ניירות הערך, מנהל התעודה עושה זאת עבורו.

תעודות הסל הן ניירות ערך הנסחרים בבורסה בדיוק כמו כל נייר ערך אחר (להבדיל מקרנות הנאמנות שאין בהן מסחר רציף).

תעודות סל  הן תעודות המונפקות על ידי חברות שכל פעילותן מתמקדת בהנפקה, בניהול של המכשירים האלו לרבות עשיית שוק בתעודות (יצירת ביקושים והיצעים).

היתרונות העיקריים בתעודות הסל הן: נזילות  (ניתן לממש את תעודת הסל במשך כל רגע בזמן המסחר); סחירות (המנפיק שהוא גם עושה השוק של התעודה מחויב לספק תמיד ביקושים והיצעים כך שניתן למכור כל כמות וניתן לקנות כל כמות); פיזור ( מעצם המעקב אחרי אינדקס מסוים מדובר בפיזור של מניות או אגרות חוב). כמו כן, דמי הניהול בתעודות סל נמוכים באופן יחסי.

החיסרון הבולט של תעודות הסל: סיכון המנפיק; תעודת סל היא כמו הנפקת אג"ח: התחייבות של מנפיק הקרן חלקי בעלי היחידות ולכן  קיים סיכון להשקעה כתוצאה מתרחיש תיאורטי שהמנפיק של התעודה לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו. בקרנות נאמנות אין סיכון כזה (סיכון המנפיק); לא מדובר בהתחייבות של מנהל קרנות הנאמנות כלפי בעלי היחידות, אלא מדובר באחזקה בנאמנות, וגם אם מצבו הפיננסי של מנהל הקרן בעייתי, אין בכך להשפיע על ערך ושווי הנכסים.

בנק ישראל מפרסם את דוח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של שנת 2015, ומתייחס בין היתר לנושא מחירי הדירות ושוק הדיור.

בבנק ישראל מציינים כי מחירי הדירות ורמת הפעילות בשוק הדיור שבו לעלות לאחר הקיפאון ששרר בשוק בתקופת ההמתנה לחוק "מע"מ אפס". קצב העלייה השנתי (עד אפריל-מאי) במחירי הדירות אמנם התמתן – 3.2% לעומת 4.3% ב-2014 – אך מתחילת השנה (ינואר עד אפריל) עלו המחירים בקצב שנתי של כ-6%. במקביל זינק בתקופה הנסקרת מספר העסקאות, במיוחד בדירות ש"מע"מ אפס" התייחסה אליהן, וכן חלה עלייה בסך המשכנתאות החדשות שניתנו, לאחר שבמחצית הקודמת הוא נותר יציב.

בבנק ישראל מזכירים כי הוועדה המוניטרית הפחיתה את הריבית לחודש מארס 2015 ב-0.15 נקודת האחוז והביאה אותה לרמתה הנמוכה ביותר אי פעם, 0.10%. הפחתה זו לא הייתה מגולמת בציפיות השווקים הפיננסיים, ועל כן התגובה בהם הייתה חדה יחסית. מכיוון שהריבית התקרבה לרמה אפסית, בחנה הוועדה בתקופה הנסקרת הפעלת כלי מדיניות אחרים. כמו כן הוסיף בנק ישראל לרכוש מט"ח, ובתקופה הנסקרת הגיע היקף הרכישות ל-4.6 מיליארדי דולרים, מרביתם (3 מיליארדי דולרים) נרכשו במסגרת התכנית שנועדה למתן תנודות חריגות בשער החליפין , ושאר הסכום נרכש במסגרת התכנית שנועדה לקזז את השפעתה של הפקת הגז הטבעי על שער החליפין. גם בחודשים יולי ואוגוסט, לאחר התקופה הנסקרת, הותירה הוועדה את הריבית ברמה הנמוכה של 0.1%.

המדיניות המקרו-יציבותית: חברי הוועדה סברו כי הסיכון הפיננסי העיקרי נשקף מהאשראי לענף הדיור, והצעדים שהמפקח על הבנקים נוקט בשנים האחרונות מפחיתים סיכון זה.

האינפלציה והציפיות לאינפלציה: ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.4%, ולפיכך הייתה האינפלציה נמוכה משמעותית מגבולו התחתון של יעדה (1.0%). קצב האינפלציה בהסתכלות ל-12 חודשים לאחור היה שלילי לאורך כל התקופה הנסקרת. עם זאת, ההתפתחות במדדים החודשיים לא הייתה אחידה לאורך התקופה – בחודשים ינואר-פברואר נרשמו במדד ירידות חדות, ששיקפו בעיקר הפחתות חד-פעמיות וצפויות של מחירי החשמל והמים, וכן את ירידתם של מחירי הנפט במחצית הקודמת .  בחודש מארס החלה תפנית: המחירים שבו ועלו, בהתאם לתוואי העונתי המתיישב עם יעד האינפלציה, וכתוצאה מכך התמתן קצב ירידתם בהסתכלות על 12 חודשים לאחור. הציפיות לאינפלציה לשנה על פי המקורות השונים ירדו בתחילת התקופה אל מתחת לגבולו התחתון של יעד האינפלציה, ובסופה שבו לסביבת הגבול התחתון. האינפלציה הצפויה בטווח הבינוני-ארוך נותרה מעוגנת סביב מרכז היעד לאורך כל התקופה.

באשר לפעילות הריאלית המקומית כותבים בבנק ישראל: הנתונים למחצית שכללה את הרבעון הרביעי של 2014 ואת הרבעון הראשון של 2015 מעידים כי המשק חזר לקצב הצמיחה המתון שאפיין אותו לפני "צוק איתן". בפירוט, הנתונים לרבעון הרביעי הצביעו על האצה בפעילות – עלייה של 6.5%, ששיקפה תיקון להאטה שהייתה ברבעון הקודם בעקבות "צוק איתן" – ברבעון הראשון של 2015 הוסיף המשק לצמוח, אמנם בשיעור מתון יותר. הצריכה הפרטית הובילה את הצמיחה במהלך התקופה, ואילו למיתונה פעל הדשדוש ביצוא, על רקע התחדשות מגמת הייסוף של השקל והחולשה בסחר העולמי.

בנק ישראל על שוק העבודה: הנתונים לרבעון האחרון של 2014 ולרבעון הראשון של 2015 הצביעו על תיקון דומה לזה שהיה בפעילות הריאלית המקומית:  שיעור האבטלה שב וירד, עד לשפל של 5.4%, וזאת לאחר שהוא עמד על 6.2% ברבעון השלישי של 2014. במקביל שמרו שיעורי ההשתתפות והתעסוקה על יציבות ברמה גבוהה, גדלו שיעור המועסקים ושיעור המשרות הפנויות. כן עלה השכר הריאלי, וגדל  מספר משרות השכיר. כאשר גידול  מספרן בשירותים הציבוריים פיצה על התכווצות במגזר העסקי.

שער החליפין: בתקופה הנסקרת חלה בשקל תפנית במונחי שער החליפין האפקטיבי. לאחר שבמחצית הקודמת חל בו פיחות חד, במחצית הנסקרת הוא התחזק במידה רבה במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ובמונחי האירו ובמידה פחותה גם ביחס לדולר. הרקע לייסוף במונחי השער האפקטיבי היה הכרזת הבנק המרכזי האירופי (ה-ECB) בינואר על צעדים ראשונים של הרחבה כמותית. בעקבות צעדים אלה נחלש האירו בחדות מול המטבעות המובילים – וגם כאמור מול השקל – והדבר הניע בנקים מרכזיים ברחבי העולם לפעול להחליש את המטבע המקומי. הפחתת הריבית לחודש מארס ורכישות המט"ח במהלך התקופה בלמו חלקית את מגמת הייסוף האפקטיבי של השקל, אך לפי מספר אומדנים שער החליפין האפקטיבי של השקל בסוף התקופה הנסקרת מיוסף יתר על המידה ביחס לשער החליפין של שיווי משקל.

באשר לסביבה העולמית מציינים בבנק ישראל כי הכלכלה העולמית ממשיכה לצמוח בקצב מתון, אך השונות בין המדינות גבוהה, ובמקביל הואט הסחר העולמי. אשר למדינות המפותחות – המשק האמריקאי ממשיך לצמוח בקצב מתון, על אף התכווצות ברבעון הראשון של 2015, שנבעה ככל הנראה מגורמים זמניים. בכלכלת אירופה החלה מגמת שיפור בצמיחה, אף כי ריחפה מעליה סכנת "המשבר היווני". במדינות המתפתחות  קצבי הצמיחה בפועל, וכן אלה החזויים, נמוכים מאשר בעבר. בנקים מרכזיים בעולם המשיכו לנקוט צעדים של מדיניות מוניטרית מרחיבה, ובראשם ה-ECB, שכאמור הכריז לראשונה על תכנית הרחבה כמותית בהיקפים גדולים, על רקע חששות מהתפתחות דפלציה במדינות הגוש. ההערכות בקרב בכירי הבנק המרכזי האמריקאי (ה-Fed) ובשווקים הן שריבית ה-Fed תועלה לראשונה לקראת סוף השנה –בספטמבר או בדצמבר 2015.

השווקים הפיננסיים: מדדי המניות העיקריים (ת"א 25 ות"א 100) עלו במהלך התקופה הנסקרת, בדומה למגמה העולמית, אך בעוצמה רבה יותר. ברמת הסיכון של המשק, כפי שהיא מתבטאת בפרמיית ה-CDS על החוב החיצוני הממשלתי לחמש שנים, נמשכה מגמת הירידה, המאפיינת אותה בשנים האחרונות. מתחילת השנה עלה האשראי למגזר העסקי הלא-פיננסי, בעיקר הודות לעליות באשראי מהבנקים ומהגופים המוסדיים. מרווחי התשואות של אג"ח החברות נותרו ברמה נמוכה. יתרת האשראי למשקי הבית הוסיפה לגדול בקצב דומה לזה שאפיין אותה בשנתיים האחרונות.

המדיניות הפיסקלית: הגירעון בפעילות המקומית של הממשלה (ללא מתן אשראי נטו) בחודשים ינואר-יוני הסתכם ב-0.6 מיליארד ש"ח, נמוך בכ-1.7 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי התואם את יעד הגירעון של 2.5 אחוזי תוצר. תהליך אישור התקציב של הממשלה החדשה אמור להסתיים רק  לקראת סוף 2015, והממשלה פועלת מתחילת השנה לפי החוק המאפשר לה להוציא 1/12 מתקציב 2014 בכל חודש (תקציב המשכי). הגירעון לשנת 2015 צפוי לעמוד על 2.5–2.8 אחוזי תוצר, קרוב לתקרת הגירעון הקבועה בחוק.

תחזית חטיבת המחקר מחודש יוני 2015 : לפי התחזית שגיבשה חטיבת המחקר בסוף יוני 2015, האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים צפויה לעלות ולעמוד על 1.6%, קרוב למרכז היעד. תחזית זו מושפעת בין היתר מהעלייה בתשלומי ההעברה, בשכר המינימום ובקצב הצמיחה. עם זאת, נשקפים לאינפלציה החזויה סיכונים כלפי מטה בשל התחדשות ירידתם של מחירי הנפט והמשך הייסוף של השקל. התוצר צפוי לצמוח ב-3.0% ב-2015, וב-2016 הקצב צפוי להשתפר ולהגיע ל-3.7%. תחזית זו גבוהה במקצת מהתחזית הקודמת – התחזית שהוצגה לוועדה בחודש פברואר. זאת, בין השאר, משום שהצריכה הציבורית צפויה לעלות במידה רבה, ומשום שלנוכח עדכון כלפי מעלה של תחזיות היבוא במדינות ה-OECD צפוי שיפור ביצוא. בהתאם לתחזיות אלה, ובהינתן הצפי לתחילת העלאת ריבית ה-Fed עוד ב-2015, צפתה חטיבת המחקר בסוף יוני שהוועדה תשאיר את הריבית ברמה של 0.10% ב-2015, ולאחר מכן היא תועלה ותגיע ל-1.25% בסוף 2016. למרות זאת סברה הוועדה שאי הוודאות סביב תחזית האינפלציה מוטה כלפי מטה, וזאת  בעיקר מפני שמחירי הנפט ממשיכים לרדת ולאור הייסוף בשקל במונחי שער החליפין האפקטיבי.