מעודכן ל-04/2023

מדד מרץ הצביע אומנם על היחלשות של האינפלציה, אבל אינפלציית השירותים עדיין גבוהה ושוק העבודה הדוק, וזה יחייב את בנק ישראל להעלות את הריבית פעם נוספת בישיבתו ב-22 במאי. כך סבורים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות עפר קליין.

להערכתם שיעור העלאת הריבית יהיה 0.25%. באשר למדדים הבאים צופים בהראל כי מדדי אפריל ומאי יעלו ב-0.5%-0.6% כל אחד  בהובלת מחירי השכירות, הנופש והטיסות (חופשת פסח והפיחות), המזון (עלייה במחירים לאחר החגים) ועלייה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה. חלק מהעלייה יקוזז עם הירידה במחירי החשמל וביטול המס הנוסף על משקאות ממותקים. במבט שנתי צופים בהראל המשך של הירידה באינפלציה, אשר תעמוד על 3% ב-12 החודשים הבאים, לאורשוק העבודה ההדוק, תוספות השכר בסקטור הציבורי, העלייה בתחילת החודש של שכר המינימום וכמובן הפיחות בשקל.

בשוק הנדל"ן – מירידה ריאלית לירידה נומינלית.

באשר לשוק הנדל"ן מציינים בהראל את הירידה שנרשמה במרץ במחירי הדירות בבעלות ומעריכים כי רמת המחירים הגבוהה לצד תהליך העלאת הריבית שמתגלגלת לריביות למשכנתאות וההאטה בצמיחה ימשיכו למתן בטווח הקצר את הביקושים לנדל"ן. מנגד, מ ציינים בהראל את ההשפעה השלילית של ירידת המחירים על הכנסות המדינה ממסים. לדבריהם, הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-34.8 מיליארד שקל במרץ, ירידה נומינלית של כ-6% בהשוואה למרץ בשנה שעברה (ירידה ריאלית של 10% על פי חישובי האוצר). חלק ניכר מהירידה בהשוואה לשנה שעברה נובע מירידה בהכנסות ממסי נדל"ן וממכירת כלי רכב, לצד האטה קלה בצריכה.

בהראל מעריכים כי ההתמתנות בהכנסות תימשך על רקע הציפיה לצמיחה איטית יותר, ואם מוסיפים לכך את ההתחייבויות התקציביות הצפויות (לאחר אישור התקציב), סבורים כלכלני הראל כי צפויה עלייה בגירעון במחצית השנייה של 2023 ומשמעותית יותר בעיקר ב‑2024. ההתמתנות בהכנסות לצד המשך הגידול בהוצאה הובילו כצפוי לצמצום העודף התקציבי כאחוז מהתוצר לכמעט אפס ב-12 החודשים האחרונים עד למרץ. יתרות מזומנים משמעותיות של הממשלה מקטינות את הצורך בהגדלת הגיוסים בחודשים הבאים אך אם התחזית להתמתנות נוספת בהכנסות תתממש נראה שלא יהיה מנוס מכך בהמשך השנה.

ארה"ב: האינפלציה בדרך ל-3%

באשר לעולם אומרים כלכלני הראל כי האינפלציה בארה"ב ירדה יותר מההערכות המוקדמות ל-5% במרץ, בהובלת המשך ירידה במחירי האנרגיה, עלויות השילוח, ההאטה בביקוש למוצרים ו"היציאה" מהחישוב השנתי של המדד הגבוה (1%) במרץ בשנה שעברה (פרוץ המלחמה באוקראינה). "יציאה" זו תבלוט גם ב-3 המדדים הבאים (אפריל-יוני) שיתרמו לירידה באינפלציה הכללית לכיוון ה-3%.  עם זאת, הבנק המרכזי רחוק מלהכריז על "ניצחון" על האינפלציה מכיוון שאינפלציית השירותים, ללא מוצרי המזון והאנרגיה, האיצה ל-5.6%, בהובלת השכירות, הנופש ומחירי התחבורה. זאת, לצד חוזקו של שוק העבודה (ולחצי השכר) תומכים בעלייה נוספת של רבע נקודת אחוז ע"י הבנק בעוד חודש, במיוחד שבשבועיים האחרונים נרשמה רגיעה בחששות סביב היציבות של המערכת הבנקאית.

גב' ענת גואטה, מסיימת היום (16.4.2023) את כהונתה כיו"ר רשות ניירות ערך לאחר חמש שנים. במהלך כהונתה, הרשות פעלה בהתאם לתכנית אסטרטגית רב שנתית שביסודה עמדה התפיסה שלפיה פיתוח שוק ההון הציבורי הוא רכיב חיוני בישראל וחלק מן האינטרס הלאומי.

שוק הון פעיל הוא רכיב הכרחי לפעילות כלכלית ומנוע לצמיחה, לפיתוח תעסוקה, להגברת התחרות ולהורדת יוקר המחייה. התוכנית נועדה לקדם את טובת ציבור המשקיעים באמצעות שמירה על שוק הון הוגן ופיתוח שוק משוכלל, מגוון, חדשני ותחרותי. כל זאת, כדי למצות את הפוטנציאל הטמון בשוק ההון עבור כלכלת ישראל ועבור אזרחיה.

"אני מסיימת את תפקידי בתקופה מדאיגה למשק הישראלי, אשר ניצב בפני סיכונים ניכרים. השווקים העולמיים חווים סימני מיתון וחוסר-וודאות גבוהה, והמשק הישראלי, אשר עמד בעשור האחרון כאי איתן של וודאות בים הכלכלה הגלובלית, אינו מספק למשקיעים מקומיים וזרים את תחושת הביטחון אשר אפיינה אותו עד עתה", כך אמרה יו"רית רשות ניירות ערך היוצאת, ענת גואטה, בדברים שנשאה עם סיום תפקידה. לדבריה, "אנליסטים מרכזיים של גופי השקעות ובנקים זרים הביעו דאגה בשבועות האחרונים מהשפעת מהלכים פוליטיים על יציבות המשק, והורדת תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"חיובי" ל"יציב" על ידי סוכנות הדירוג מודי'ס אשר התבשרנו עליה ביום שישי האחרון מהווה תמרור אזהרה אליו יש להתייחס בכובד ראש.

"ההתעלמות מסיכונים אפשריים ליציבות הממשל התאגידי של מדינת ישראל – מערערת את האמון בשוק הישראלי בקרב משקיעים ומייצרת תפישת סיכון שמקטינה את כדאיות ההשקעה בישראל בעת הזו. על מקבלי ההחלטות בממשלה לנקוט פעולות אמיצות שתכליתן החזרת האמון והיציבות למשק הישראלי.

הודעת מודי'ס מהווה לא רק סימן אזהרה אלא גם הזדמנות לחשב מחדש את דרכנו, ולהתייחס בכובד ראש לדאגות המשקיעים אשר הזינו בעשור האחרון את צמיחת שוק ההון וצמיחת סקטורים טכנולוגיים מובילים – לכדי הובלה עולמית.

"לצד הדאגה, מפעמת בי היום גם גאווה גדולה על העשייה וההישגים המרשימים של כל עובדי הרשות בתקופת כהונתי. יחד עם סגל הרשות מיפינו את החוזקות של השוק הישראלי ופעלנו למול השחקנים המובילים בעולם במטרה להציב את שוק ההון הישראלי על המפה ולהגדיל את מספר השחקנים בשוק ואת איכותם.

"במקביל, פעלנו ליישר קו עם הרגולציה בעולם כדי לעמוד בסטנדרטים המקובלים בשוקי ההון מפותחים; בהיעדר תהליכי חקיקה, פעלנו להטמיע סטנדרטים בינלאומיים, באמצעות אימוץ וולונטרי על ידי החברות – שיטה שנהוגה בעולם.

על אף הסקפטיות לגבי האפקטיביות של יוזמות וולונטריות – הנתונים מעידים כי השוק החל לאמץ סטנדרטים כמו ESG, iXBRL, גיוון מגדרי, מודל הנפקה בינלאומי ועוד. אלו תהליכים עמוקים של שינוי דפוסי חשיבה, דפוסי פעולה  שנהוגים מזה עשרות שנים בשוק ועדיין הצלחנו לייצר שינוי ולהתקדם.

כל זאת בעוד שוק ההון והמערכת הפיננסית כולה חוו אי יציבות פוליטית עם חמש מערכות בחירות תוך ארבע שנים, מגיפה עולמית שהביאה את השווקים לשיאים של שפל וגאות חסרת תקדים ובשנה האחרונה אינפלציה צומחת אשר נתנה אותותיה בשווקים ומשפיעה על דפוסי ההתנהלות הפיננסית של הציבור.

הצלחנו להתמודד עם המשברים ולמנף הזדמנויות.

"שוק ההון, בראש ובראשונה, הוא מקור חשוב של אשראי והון עבור המשק ואפיק חיסכון והשקעה עבור הציבור. כדי להבטיח פעילות אופטימאלית לשני יעדים אלו – במהלך השנים האחרונות, חיזקנו את התשתיות על בסיסן פועל שוק ההון – הפכנו את הבורסה לניירות ערך בתל אביב לגוף עסקי על מנת להבטיח כי האינטרס של המשקיעים יעמוד לנגד עיניו.

"כמו כל דבר חדש, כן, יש חבלי לידה –- שכלול לא עוסק רק בהגדלת ההכנסות, אלא בשינוי פנימי עמוק של אופן הפעולה והטמעת סטנדרטים בינלאומיים כדי להתמודד עם התחרות הגוברת. רק כך, נוכל להבטיח תשתית טובה לציבור ולמשק.

לצד זאת, בדומה לשווקים הבינלאומיים, גם הקטנים שבהם, שוק אינו יכול להתבסס על פלטפורמה אחת, בטח לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות שמשנות דפוסי עולם – בנינו את התשתית הרגולטורית להקמה של פלטפורמות נוספות ויש מספר חברות בינלאומיות שהביעו עניין.

אני מקווה שאלו יבשילו כדי הקמה של פלטפורמות חדשות ומתקדמות בישראל. פלטפורמת מסחר היא התשתית עליה מבוססת פעילות שוק ההון ולכן אנו רוצים להבטיח שתתאפשר תחרות, קדמה ואטרקטיביות לכלל שחקני השוק.

הרשות פעלה ופועלת באופן עקבי ונחוש לבצע אכיפה על מנת להבטיח שוק הון הוגן ומסחר תקין. בשנים 2018 – 2022 נפתחו 85 תיקי חקירה פליליים ומנהליים.

"בתוך כך, אנו בוחנים כל העת את השינויים בשוקי ההון ובכלל במערכת הפיננסית ומגדירים את הגבולות בתחום הנכסים הדיגיטאליים. התפקיד שלנו, הוא לשמור על עניינו של הציבור על ידי גיבוש מסגרת שתאפשר את היתרונות של הטכנולוגיות לציבור והרשות ערוכה לבצע זאת.

בשנים האחרונות רשות ניירות ערך, בראשותי, קיבלה משימה מיוחדת – הגברת התחרות במערכת הפיננסית על ידי אסדרה ויצירת אקו סיסטם שתומך בפיתוח פעילותו של ענף הפינטק בישראל.

אני שמחה לבשר כי עד כה הענקנו תשעה רישיונות לחברות פינטק שמציעות לעסקים קטנים ובינוניים שירותים פיננסיים מתקדמים וכלים שישפרו את בריאותו פיננסית של הציבור. זו אבן דרך משמעותית בדרך לעולם פיננסי פתוח – הרפורמה שניצבת על סדר יומם של הרגולטורים ברחבי העולם.

אנחנו מדברים הרבה על הצורך בהטמעת חדשנות ובהגברת התחרות, אבל דיבורים לא יספיקו – צריך להעז ולהאיץ את התהליכים כדי לחבר את הפינטקים למערכות התשלומים ולאפשר לציבור שירותים פיננסיים מתקדמים. אני בטוחה כי הצטרפותן של שחקניות חדשות תביא לשינוי פניו של השוק הפיננסי בישראל ולרווחת הצרכן הפיננסי.

"אני גאה על הזכות להוביל את פעילות רשות ניירות ערך בשנים האחרונות, ומודה על האמון שניתן בי. אני בטוחה, כי המהלכים בהם נקטנו יתרמו רבות לקידום התחרות בשוק הפיננסי בישראל, יסייעו לפיתוח שוק ההון הציבורי בישראל והכל לטובת רווחת הציבור וכלכלת ישראל", חתמה גואטה.

לאחר תשעה חודשים של עודף תקציבי נרשם בחודש מרץ 2023 גירעון תקציבי ב-12 החודשים האחרונים של 300 מיליון שקל. כך פרסם החשב הכללי במשרד האוצר. כאחוז מהתוצר מדובר על גירעון של 0.01%. זאת כאשר הממשלה הגדירה יעד שנתי של 1% גירעון מהתוצר.

על פי הנתונים, הסיבה העיקרית לירידה בעודף היא מגמת ירידה משמעותית בהכנסות ביחס לגידול החריג במיוחד בהכנסות בשנת 2022. הירידה נובעת בין היתר מהירידה בהכנסות מגזר ההייטק ששרוי כבר חודשים ארוכים במשבר ומההאטה בשוק הנדל"ן, בנוסף על השפעות הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט והמחאות החריפות בעקבותיה, שגררו יחד פגיעה בעסקים. עם זאת, תחילת השנה עדיין קיים עודף מצטבר של כ-14.1 מיליארד שקל.

הכנסות המדינה בחודש מרץ עמדו על כ-40.8 מיליארד שקל לעומת 42.8 מיליארד שקל. היקף ההכנסות מתחילת השנה מסתכם ב-120.7 מיליארד שקל לעומת כ-126.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הוצאות במר. עמדו על כ-43.5 מיליארד שקל לעומת כ-41.9 מיליארד שקל. היקף ההוצאות מתחילת השנה מסתכם ב-106.6 מיליארד שקל לעומת 102.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ הוא הפעם השנייה ברציפות של ירידה באינפלציה, ואפשר כבר לקרוא לזה מגמה. כך סבורים כלכלני בית ההשקעות פסגות בראשות האסטרטג הראשי אורי גרינפלד, ומוסיפים כי מדובר בהחלט בצעד בכיוון של עצירת העלאות הריבית בהחלטה הבאה של בנק ישראל ב-22 במאי.

לדבריהם, בבנק ישראל, כמו בבנקים מרכזיים אחרים אוהבים לעשות כל מיני חיתוכים לאינפלציה לפי סעיפים שונים במדד או לפי טווחי זמן שונים מתוך תקווה למצוא כמה שיותר כאלו שתומכים בהחלטות הוועדה המוניטארית. גם בהיבט זה, סביבת האינפלציה בישראל השתפרה במרץ לפי כמעט כל חיתוך. אינפלציית הליבה למשל נותרה ברמה של 5.10% ואינפלציית ענפי השירותים שהיא האיום המרכזי בעיני בנק ישראל ירדה מ-5.7% ל-5.4%. גם בחתכי הזמן השונים שעליהם בנק ישראל מסתכל יש שיפור כאשר האינפלציה החצי שנתית ירדה מ-5.0% ל-4.4% והאינפלציה ל-3 חודשים ירדה מ-4.8% ל-3.6%.

בצד המוצרים, אגב, התמונה נראית עוד יותר טוב כאשר האינפלציה ירדה מ-2.7% ל-2.2% כתוצאה מכך שמחירי המוצרים מושפע מההקלות בצד ההיצע שאחרי הקורונה. מחירי הריהוט, מוצרי החשמל הגדולים והרכבים מיד שנייה רושמים ירידה אחרי שמחירי השינוע בעולם ירדו בכמעט 90%.

עם זאת, אומרים בפסגות, לפני שפותחים את בקבוקי השמפניה, גם אם המגמה היא כלפי מטה, האינפלציה עוד רחוקה מהטווח העליון של היעד של בנק ישראל (3%) וייקח עוד זמן עד שנגיע לשם. לכן, גם אם בנק ישראל יעצור את העלאות הריבית (שוב, יש עוד מדד ונתוני תוצר עד ההחלטה הבאה), זו תיוותר גבוהה עוד תקופה ארוכה יחסית.

האינפלציה בישראל עקשנית יותר מאשר בארה"ב או אירופה ולכן סביר להניח שהריבית בישראל תופחת רק אחרי ארה"ב, כלומר לא לפני סוף השנה. בנוסף, למערכת השיקולים של בנק ישראל התווסף גורם נוסף שהוא חוסר הוודאות סביב נושא הרפורמה. מעבר להשפעה הישירה של חוסר הוודאות על שוק המט"ח ומכאן על האינפלציה, בנק ישראל גם מנהל את המדיניות המוניטארית שלו בהתאם לסיכונים הפיסקאליים. ככל שאי הוודאות נותרת גבוהה כך גם הריבית תצטרך להיות גבוהה יותר לאורך זמן.

לבסוף מציינים בפסגות כי אי אפשר בלי להתייחס למחירי הדירות (שהם לא חלק ממדד המחירים לצרכן) שרשמו במרץ ירידה ראשונה מאז יולי 2020. אחרי עליית מחירים של 35% בשלוש שנים יש ירידה של 0.2%! אפשר לומר שזה אור בקצה המנהרה אבל כדאי להדגיש שזה אור של נורת 10 וואט בקצה מנהרה של מאות מטרים שמלאה בערפל סמיך.

הודעת מודי'ס: האטרקטיביות של ישראל בעיני המשקיעים הגלובליים ירדה

באשר להודעה של חברת הדירוג מודי'ס על הפחתת אופק הדירוג של ישראל, אומרים בפסגות כי כשמדברים על דירוג אשראי של מדינה, כדאי לזכור שהכל יחסי. העובדה שאופק הדירוג של ישראל הוא יציב אומרת אמנם שדירוג האשראי של ישראל לא צפוי להשתנות בשנתיים הקרובות אבל אלו ממש לא חדשות טובות. לא רק שהורדת אופק הדירוג מ"חיובי" ל"יציב" מגדילה את הסיכוי לכך שאופק הדירוג יעודכן בעתיד ל"שלילי" אלא שהאפשרות להעלאת דירוג ירדה לעתיד הקרוב מהשולחן. זה לא שמישהו ציפה להעלאת דירוג בזמן הקרוב אבל לעצם שלילת האפשרות יש משמעות. מצבה הפיסקאלי של ישראל הוא מצוין ותומך באופק חיובי ובהעלאת דירוג. לכן, הצפי לכך שמתישהו דירוג האשראי של ישראל במודיס או בפיץ' יעודכן כלפי מעלה תמך בשנים האחרונות בתשואות האג"ח של ישראל ובשקל. עכשיו, כשברור שזו לא אופציה, האטרקטיביות של ישראל בעיני המשקיע הגלובאלי ירדה. סביר להניח, אומרים בפסגות, שגם בתרחיש החיובי בו מיד אחרי יום העצמאות נגלה שיש מתווה לרפורמה שמקובל על כל הצדדים, חברות הדירוג ירצו עדיין לראות כיצד מתווה זה מיושם והאם יש לו השפעות כלכליות לטווח ארוך לפני שהן יעלו את אופק הדירוג או את הדירוג עצמו.

אז מה הלאה? בניגוד למסמך שהוציאה לפני חודש, מודי'ס פחות התייחסה הפעם להשלכות של הרפורמה עצמה אלא בעיקר לדרך שבה הממשלה פועלת ולחוסר השקט החברתי. הסיבה שלכך היא כנראה ההפוגה הנוכחית בתהליך החקיקה וההערכות שהרפורמה, אם וכאשר תעבור, תהיה מרוככת ביחס למתווה הראשוני שלה. עם זאת, כפי שמודי'ס פירטו בסקירה הקודמת, הפגיעה בכלכלה וביציבות הפיננסית יכולה להיות תוצאה של מעבר של חברות ועובדים מתעשיית ההייטק לחו"ל, תהליך שקורה כבר כיום, גם אם בעוצמות נמוכות. תרחיש זה עלול להתממש גם אם אכן תתקבל בסופו של דבר רפורמה מרוככת שמקובלת על כל הצדדים. עצם העובדה שחוסר הוודאות הנוגע למדיניות הממשלה גדל יכול ואפילו צריך להשפיע על החלטות של חברות בינ"ל הפועלות בישראל. אבדן ההכנסות ממיסים כתוצאה מכך עלול להיות משמעותי ככל שתהליך זה נמשך ולהביא לגירעון "מבני" (כלומר לפני ההשפעה של מחזור העסקים) גבוה של 5% מהתוצר או אף יותר מכך. בהנחה שגם חברות הדירוג האחרות מבינות את זה, סביר להניח שגם הן יישרו קו עם מודי'ס ובמקרה הטוב יעדכנו את אופק הדירוג של ישראל בהחלטתן הקרובה.

מבחינת השווקים, בטווח הקצר להחלטה של מודי'ס לא צריכה להיות השפעה משמעותית שכן היא הייתה צפויה יחסית. אם כבר, במידה וחלק מהמשקיעים העריכו שאופק הדירוג ירד ל"שלילי", ייתכן שאפילו נראה תיקון בשער החליפין בימים הקרובים. עם זאת, ההחלטה של מודי'ס היא כאמור לא סוף הסיפור אלא רק חותמת על תהליך ארוך טווח בכלכלה הישראלית שבו פרמיות הסיכון צריכות להיות גבוהות יותר מבעבר, אם בשוק האג"ח ואם בשוק המט"ח.

פורום הכלכלנים שחתמו על מכתב הכלכלנים בו הביעו התנגדות לרפורמה המתוכננת במערכת המשפט, פרסמו תגובה בהמשך לתגובתם של ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' להודעת חברת הדירוג מודי'ס.

כזכור, מודי'ס הודיעה על הורדת תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה" והותירה את הדירוג עצמו – A1 – על כנו. בעקות הודעת מודי'ס הוציאו נתניהו וסמוטריץ' הודעה משותפת בה כתבו כי "החשש שמעלים האנליסטים של מודי'ס מהמחלוקת הציבורית והשפעתה על היציבות הפוליטית והכלכלית של ישראל הוא טבעי למי שאינו מכיר את חוסנה של החברה הישראלית. כמי שמאמינים בעוצמתה של החברה הישראלית, באחדותה וביכולתה לצלוח מחלוקות ומשברים, כפי שעשינו פעמים רבות בעבר, אנו משוכנעים שכך יהיה בעזרת השם גם הפעם".

כעת אומרים הכלכלנים כי ״תגובת שר האוצר סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו לדוח החמור של מודי'ס מדאיגה ביותר בניתוקה מהמציאות.

"היא מתפארת בהישגי הממשלה הקודמת, כגון צמצום הגירעון והעברה של רפורמות חשובות, מוסיפה על התפארות זו הבטחות חסרות כיסוי החוזרות ומושמעות כבר שנים ארוכות, ומעל לכל היא מתעלמת מתוכן האזהרה.

"התשבחות שנרשמו בדוח על חוסן הדמוקרטיה הישראלית התייחסו במפורש לעוצמת ההתנגדות של החברה האזרחית לצעדים המסוכנים של הקואליציה, ומוזר שגם בכך בחרו סמוטריץ' ונתניהו להתגאות. נקודות החיוב בדוח נגעו ביכולת החברה הישראלית להתנגד לצעדי הממשלה, כל נקודות השלילה נגעו בתוכניות הממשלה.

"לצערנו הרב, הסכנות עליהן התרענו באזהרותינו הברורות מתממשות אחת לאחת. השווקים, הכלכלנים בישראל ובעולם, וכעת גם סוכנויות דירוג אשראי אינם שותפים לאמונה של סמוטריץ' ונתניהו כי המנהיגות הכלכלית של ישראל היא 'נכונה ואחראית' ומצטיינת ב-'ניהול נבון', והם אומרים זאת באופן שאינו משתמע לשני פנים. כפי שניתן לראות משני התרשימים המצורפים, מאז הוקמה הממשלה, מפגינים שוקי המניות בישראל ביצועי חסר משמעותיים בהשוואה לשוקי המניות בארה"ב, וחוסר האמון בממשלת ישראל הביא לעלייה חדה בפרמיית הסיכון על החוב של מדינת ישראל, כפי שמשתקף מהמחיר של חוזי ה-CDS של ישראל (חוזים המשמשים כביטוח מחדלות פירעון).

"במקום לחבל", חותמים הכלכלנים, "אנו מצפים מהנהגת המדינה לגנוז את תוכניתה הכושלת ולחזור אל קרקע המציאות".

ההגרלה החמישית של תוכנית דירה בהנחה נפתחה, ובמסגרתה יוגרלו כ-7,037 יחידות דיור ב-17 יישובים ברחבי הארץ. כך הודיע משרד הבינוי והשיכון. היישובים בהם תתקיים ההגרלה הם אילת, אלעד, אשדוד, באר יעקב, חיפה, חריש, יבנה, כפר קאסם, כרמיאל, נוף הגליל, נתיבות, ערד, פתח תקוה, צפת, קצרין, ראש העין וראשון ציון.

תוצאות ההגרלה צפויות להימסר לזוכים במהלך חודש מאי.

הזכאים להירשם הם כל חסרי הדירה בעלי אישור זכאות בתוקף.

כפי שהיה בהגרלות קודמות, באפשרות הזכאים להירשם לשלוש ערים, ולכלל ההגרלות בערים אלו.  כמו כן, אין חשיבות למועד ההרשמה להגרלה.

שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף: ״ההגרלה שנפתחה היום להרשמה, היא הראשונה מתוך אלפי דירות שאנו מתכננים להגריל בשנה הקרובה במגוון יישובים בכל רחבי ישראל ולכלל האזרחים. אנו רואים את הנתונים שמתפרסמים ומבינים כי על מנת להמשיך ולראות ירידה במחירי הדירות, יש להמשיך ולדאוג להגדלת ההיצע ולהתחלות הבנייה, וזה בדיוק מה שאנחנו מתכוונים לעשות. נאפשר לזוגות הצעירים ולמחוסרי הדיור, דיור בר השגה בהנחה משמעותית בכדי שאזרחי המדינה יוכלו  לבנות את עתיד משפחתם".

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן: ״ההגרלה שנפתחה הבוקר מהווה צעד ראשון מתכנית אסטרטגית רחבה שנציג בקרוב. נתוני הלמ״ס מצביעים על כך שמחירי הדירות הינם במגמת ירידה ואנו מבינים כי בסביבה בה הריבית משתנה, עלינו לייצר פתרונות מגוונים שישמרו על קצב השיווקים והתחלות הבנייה. מטרתנו להעניק לזוגות הצעירים בישראל קורת גג ראויה ויציבה בהנחה משמעותית ונמשיך לעבוד בכדי ששנת 2023 תהווה שנת מפנה בתחום הדיור״.

מנהל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קוינט: "רשות מקרקעי ישראל מאחלת הצלחה לזוגות הנרשמים להגרלה הנפתחת היום לזכאים במסלול ״דירה בהנחה". גם השנה בהתאם למדיניות הממשלה יימשכו תוכניות ההנחה ומגוון ההטבות בפתרונות דיור בר השגה למשפחות וצעירים חסרי דיור בפריסה ארצית רחבה. הרשות תמשיך לספק פתרונות דיור והקצאת קרקעות בהתאם לצרכי המשק ויעדי הממשלה״.

בדומה להגרלות הקודמות, על מנת להירשם יש להנפיק אישור זכאות. ניתן להנפיק את האישור באופן מקוון דרך אתר התוכנית.

מי שלא יכול להירשם באופן מקוון יכול להירשם מרחוק באמצעות טפסים מקוונים באתרי החברות או דרך מוקדי השירות של חברות ההרשמה לסיוע בדיור.

האינפלציה בישראל אומנם נחלשת בהדרגה ונמצאת כעת, אחרי פרסום מדד מרץ על קצב שנתי של 5%, אבל אינפלציית הליבה (ללא אנרגיה, פירות וירקות) עלתה ב-5.1%, ונותרה דומה לקצב של השנתיים הקודמים. כך מציינים כלכלני בית ההשקעות לידר בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ, וצופים אינפלציה של 3% שנה קדימה. לדבריהם, בהסתכלות על שנה קדימה, מרבית גורמי המאקרו אומנם תומכים בהתמנות של האינפלציה למעט שער החליפין. בהתאם לזאת, צופים כלכלני לידר כי שער הדולר יעמוד בעוד 12 חודשים על 3.71 שקלים.

עם זאת, לדבריהם, היו גם חדשות מעודדות:

• מחירי השכירות בחושים מתחדשים התמתנו מעט ל-6.7% שנה אחרוה (מ-6.8% לפני חודש).
• מחירי השירותים למעט מחירי הדיור התמתנו ל-5.4% מ-5.7%.
• מדד "הרוחביות" (% מסעיפי המדד בפירוט מלא אשר עלו ביותר מ-%3 שנה אחורה) ירד ל-73.2% מ-75.6%.
• מדד מחירי התפוקה בתעשייה ללא דלקים התמתן ל-3% שנה אחורה מ-3.6% לפני חודש
• סקר מחירי הדיור (מחירי רכישה, אשר לא נכללים במדד) מצביע על ירידה של 0.2% בסקר האחרון.
• מדד תשומות הבנייה עלה ב-0.2% בלבד והתמתן ל-3.7% שנה אחורה מ-4.5%.

שיעור האבטלה בסוף 2023 – 5%

עוד אומרים בלידר כי מסתמנת התמתנות בקצב עליית השכר. למרות ששיעור האבטלה עדיין נמוך ומספר המשרות הגבוהות גבוה, הכיוון קדימה בהחלט מצביע על רפיון בשוק העבודה על רקע ההתמתנות בפעילות הכלכלית, גם גלובלית וגם מקומית. עיקר ההשפעה נובעת מירידה בפעילות בהייטק וכן מירידה בפעילות בסקטור הנדל"ן. בלידר צופים כי שיעור האבטלה יגיע ל-5% עד סוף 2023.

ארה"ב: תרחיש הסטגפלציה הפך למוחשי מאוד

באשר לארה"ב אומרים בלידר כי מדד מרץ מצביע על המשך תופעת האינפלציה "הדביקה" ותומך בהעלאת ריבית הפד של 0.25% בישיבת הבנק המרכזי ב-3 במאי. לעומת זאת, מתגברים הסימנים להתמתנות משמעותית בפעילות – עלייה במספר דורשי העבודה, ירידה במספר המשרות הפנויות, רכיבי ההזמנות במדדי מנהלי הרכש מצביעים על התכווצות וכל זאת כאשר ברקע משבר הבנקים פועל לצמצום האשראי. במרץ המסחר הקמעונאי (ליבה) ירד ב-0.3% והייצור התעשייתי (למעט אנרגיה) ירד ב-0.5% .תרחיש הסטגפלציה הופך להיות מוחשי מאוד.

מדד מרץ שעמד על 0.4% וגילם קצב אינפלציה שנתי של 5% מצטרף לשורה של סימנים שמאותתים על היחלשות של האינפלציה, כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב באשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. בהתאם לזאת, תחזית האינפלציה של כלכלני מיטב ל-12 החודשים הבאים ירדה ל-2.6%.  הסיכון העיקרי לאינפלציה מגיע להערכתם מכיוון הפיחות בשקל.

לדבריהם,

• כמו בעולם, גם בישראל ניכרת ירידה של מדד המחירים ליצרן.
• מדד מחירי הדירות בבעלות שבשיא עלה בקצב שנתי של 20%, ירד כעת ל- 12.7%. מחירי הדירות החדשות ירדו כבר חמישה חודשים ברצף. ללא העסקאות בסבסוד הממשלתי הירידות בדירות חדשות הסתכמו בארבעת החודשים האחרונים ב-5.9%.
• חל מהפך גם במכוניות המשומשות שלראשונה בגל ההתייקרויות אחרי הקורונה מחיריהם ירדו במרץ ב-1.1%. מחירי המכוניות החדשות לא עלו בחודשיים האחרונים.
• סעיף הדיור עלה בחודש מרץ ב-0.6%. הקצב השנתי עומד על 6.7%, דומה לשלושת החודשים האחרונים. לאחרונה מופיעות ידיעות ששכר דירה התחיל לרדת, בעיקר בדירות יוקרה. ניתן לזהות התמתנות בקצב העלייה של שכר דירה בחוזי שכירות חדשים. קצב העלייה השנתי ירד ל-7.2% במרץ לעומת 8.2% בחודש דצמבר.

במיטב צופים כי מדד חודש אפריל יעלה ב-0.4%. הוא יושפע מהמשך התייקרות במחירי המזון כולל הפירות והירקות, מעלייה בסעיף הדיור ומהתייקרות בסעיף התחבורה. מנגד, צפויה הוזלת מחירי החשמל והמשקאות הממותקים בעקבות ביטול המס. מדד חודש מאי צפוי לעלות ב-0.6%. מלבד העלייה במזון כולל הפירות והירקות והתייקרות של סעיף הדיור, צפויה עלייה עונתית חדה במחירי ההלבשה.

ההודעה של מודי'ס: הסקר של סטארט-אפ ניישן יותר חשוב

באשר להורדת תחזית הדירוג של ישראל שעליו הכריזה חברת הדירוג Moody's, אומרים כלכלני מיטב כי  למעשה, השוק הפיננסי הישראלי כבר "הוריד" את הדירוג עוד קודם. מתחילת השנה:

• שוק המניות בישראל השיג תשואת חסר של כמעט 12% לעומת MSCI World.
• תל בונד שקלי הציג תת ביצוע של כ- 3.5% ביחס למדד האג"ח בדירוג השקעה בארה"ב. גם מדד האג"ח הממשלתיות הציג ביצוע חסר דומה לעומת המדד המקביל בארה"ב.
• השקל היה בין המטבעות החלשים ביותר בעולם ונחלש בכ-5.5% מול סל המטבעות.
• באג"ח הדולריות של ישראל נרשמה עלייה במרווח ביחס לאג"ח המקבילה האמריקאית בכ-0.2%-0.3%.
• פרמיית ה- CDS של ישראל ל-10 שנים עלתה מכ-60 נ.ב. לכ-90 נ.ב.

השווקים בישראל כבר לא חוששים רק מהרפורמה המשפטית, אלא גם מההרעה המתפתחת במצב הכלכלי. הרי השפעותיה הרחבות של הרפורמה רק העצימו את הסיכונים לצמיחה בישראל שהיו עוד קודם. סיכונים אלה נובעים מהמשבר בתחום ההיי טק בעולם ומעליית ריבית חדה על רקע גידול באשראי בשנתיים האחרונות שבישראל שהיה כמעט המהיר יותר בהשוואה למדינות האחרות.

 סקר שערכה חברת סטארט-אפ ניישן סנטרל  (Start-Up Nation Central) בקרב 1142 בכירים המייצגים 873 חברות טכנולוגיה חשף ש- 84% מהמשקיעים צופים השפעה שלילית של החקיקה על חברות הפורטפוליו שלהן, ו-80% מהסטארט-אפים צופים השפעה שלילית על החברות שלהם. 69% מהבכירים בחברות הרב-לאומיות בישראל חוששים כי לחקיקה תהיה השפעה שלילית על פעילותן בארץ.

תוצאות הסקר חשובות לדעתנו אף יותר מההודעה של Moody's כי פעילות חברות הטכנולוגיה בישראל מרכזית לצמיחה ומהווה מנוע הצמיחה העיקרי של המשק. אם החקיקה תפגע בתעשייה זו, הצמיחה במשק הישראלי תרד משמעותית. פעילות ענף ההי טק משפיע ישירות על הצמיחה דרך יצוא שירותי הטכנולוגיה והשקעות בחברות. ההשפעה העקיפה על הצמיחה עוברת בערוצי הצריכה הפרטית, השקעות בענף הבנייה והכנסות המדינה מהמיסים שמייצר הענף.

ארה"ב: המשך האטה הדרגתית בארה"ב, לא הידרדרות

באשר לעולם אומרים כלכלני מיטב כי הנתונים הכלכליים והסקרים השונים אינם מעידים לעת עתה על התדרדרות מהירה בפעילות הכלכלית בארה"ב, אלא על המשך האטה הדרגתית. נראה, שגם המשבר בבנקים שהתרחש לפני כחודש לא גרם לצלקת עמוקה. מדד הסנטימנט של העסקים הקטנים בארה"ב לא ירד במרץ. גם סנטימנט הצרכנים לא נפגע. בסקר סנטימנט הצרכנים שנערך ע"י ה-FED בניו יורק לא נרשמה עלייה בסיכון לאבד עבודה או לא לעמוד בהחזר הלוואה.  מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עלה באפריל.

המכירות הקמעונאיות אומנם ירדו בחודשיים האחרונים, אך צריכים לזכור שבחודש ינואר הם עלו בשיעור חריג במיוחד של 3.1%, כך שהקצב השנתי שלהן נותר יחסית יציב. המכירות הקמעונאיות (Control Group) צמחו ברבעון הראשון ב-2.2%, השיעור הגבוה ביותר מאז הרבעון השני של  2021. נתוני הייצור התעשייתי, תחום שסובל מחולשה גדולה, ממשיכים לשדר ירידה בפעילות, אך לא התדרדרות נוספת. לפי Atlanta Fed GDPNow GDP Forecast, הצמיחה בארה"ב ברבעון הראשון תעמוד על כ-2.5%.

הנתונים גם לא מעידים על הרעה משמעותית בתנאי האשראי. הציון שנתנו לתנאי אשראי העסקים הקטנים בסקר החודשי אומנם הורע במרץ, אך לא לרמות חריגות. בסקר סנטימנט הצרכנים של ה-FED בניו יורק עלה רק במעט הקושי בנגישות לאשראי.

מנתוני האשראי השבועיים בבנקים האמריקאים ניתן ללמוד שמאז המשבר ב-SVB ב-8/3 הבנקים הקטנים אכן הורידו הצעה האשראי. בחודש שקדם לאירוע ב-SVB, הבנקים הקטנים הגדילו כמות האשראי בכ-20 מיליארד דולר. לעומת זאת, בחודש לאחר האירוע ירדה הכמות ב-33 מיליארד דולר. מנגד, הבנקים הגדולים, שמתחילת השנה דווקא הקטינו כמות האשראי במאזנים, מאז האירוע ב-SVB הגדילו תיק האשראי די בחדות בכ-50 מיליארד דולר. הירידה באשראי בבנקים הקטנים הייתה בעיקר בהלוואות לעסקים.

כפי הנראה, המשבר אכן גרם להקטנת היצע באשראי לעסקים ע"י הבנקים הקטנים. המגזר שנמצא בסיכון מיוחד מהתפתחויות הללו הם העסקים בתחום נדל"ן מניב למשרדים. לראיה, מאז המשבר ב-SVB מדד המניות של חברות ה-REIT בתחום נדל"ן משרדי ירד בכ-19%, לעומת ירידה של כ-12% במדד הבנקים.

האינפלציה לא ממש יורדת, הפד יעלה ריבית ב-0.25%

באשר לאינפלציה בארה"ב, אומרים כלכלני מיטב כי קצב האינפלציה השנתי ירד בחודש מרץ ב-1% ל-5%. להערכתם, זאת לא הבשורה שצריכה לשכנע את הבנק המרכזי שהוא מנצח בקרב על האינפלציה. הירידה הייתה בעיקר במחירי האנרגיה שירדו ב-3.5%. קצב אינפלציית הליבה עלה ל-5.6% ובארבעת החודשים האחרונים הוא נותר כמעט ללא שינוי. השינוי המשמעותי באינפלציית הליבה יחול עם השינוי בכיוון של מחירי השכירות שהקצב השנתי שלהם ממשיך בינתיים לעלות.

לעומת זאת, מדד המחירים ליצרן ומדד מחירי היבוא מצביעים בבירור על הירידה באינפלציה של המוצרים. להערכת כלכלני מיטב, ירידתם לא תמנע מה-FED להעלות ריבית ב-0.25% בפגישתו הקרובה בתחילת מאי. ה-FED ממוקד בעיקר במחירי השירותים ובמצבו של שוק העבודה. לראיה, המילה "services inflation" מופיעה שלוש פעמים בכל שלושת הפרוטוקולים האחרונים של ישיבת הריבית ואפילו לא פעם אחת בפרוטוקולים הקודמים.

האינפלציה הנמוכה בארה"ב בעשור לפני הקורונה הייתה מורכבת מאינפלציה של מחירי השירותים (כ-70% מסך ההוצאות על הצריכה) שנעה בין 2%-3% בשנה ואינפלציית המוצרים (ללא אנרגיה ומזון) שהייתה רוב הזמן שלילית.

אחת הסיבות המרכזיות לאינפלציה הנמוכה של המוצרים היה היבוא הזול מסין. מדד מחירי היבוא מסין לארה"ב עלה מאז  2017 רק בכ-3.8%, לעומת עלייה של כ-15% במחירי היבוא ממקסיקו, של כ-17% מאירופה וכ-35% מקנדה (מדד מחירי היבוא מקנדה מושפע בעיקר ממחירי הנפט) (תרשים 15). אולם, לאחרונה חל שינוי משמעותי ונדמה בלתי הפיך בהיקף היבוא מסין.

עד שנת 2020 מתוך ארבעת המדינות היבואניות הגדולות לארה"ב (סין, מקסיקו, אירופה וקנדה) היבוא מסין תפס משקל הרבה יותר גבוה מכל יתר השחקניות. אולם, משקלו התחיל לקטון עוד בשנת 2019 וממש צנח בשנה האחרונה.

ירידה במשקלה של סין ביבוא לארה"ב תקשה להגיע לאינפלציה שלילית של המוצרים. במקביל, גם לא בטוח שאינפלציית השירותים תישאר בגבולות של 2%-3%, כפי שהיה לפני הקורונה, בגלל השינויים המבניים בשוק העבודה. בסביבה זו יהיה קשה ל-FED להגיע ליעד אינפלציה של 2%.

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מרץ 2023 ב-0.4%. כך מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בשנים עשר החודשים האחרונים (מרץ 2023 לעומת מרץ 2022) עלה המדד ב-5.0%. מדובר בנתון שתואם את תחזיות האנליסטים. זהו שיעור האינפלציה הנמוך ביותר מאז ספטמבר 2022.

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הלבשה והנעלה שעלה ב-4.1%, תרבות ובידור שעלה ב-0.9% ודיור שעלה ב- 0.6%.

ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הפירות הטריים שירד ב-2.8% וריהוט וחומרים ומוצרים לתחזוקת משק הבית שירדו ב-1.6%, כל אחד.

שכר דירה
סעיף שכר דירה ללא שכירות ציבורית עלה ב-0.5%. יצוין כי בשכר הדירה החודשי, עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של כ-4.2% ועבור שוכרים חדשים (דירות במדגם שבהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של כ-7.2%.

מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים
מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים עלה בחודש מרץ 2023 ב-0.2%.

בשנים עשר החודשים האחרונים (מרץ 2023 לעומת מרץ 2022) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-3.7% בעיקר בשל העליה במחירי חומרים ומוצרים ב-7.4% ובמחירי שכר העבודה ב-0.9%.

מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי רשתות ברזל (ב-4.1%), מוליכים (ב-3.6%), מוצרים מוגמרים מעץ וחומרים אחרים (ב-3.3%) ומעליות (ב-1.8%).

לעומת זאת, ירדו מחירי מוצרים אחרים מבטון (ב-2.7%). מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף נותר ללא שינוי בחודש מרץ 2023.

מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים
מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ירד ב-0.2% בחודש מרץ 2023.
בשנים עשר החודשים האחרונים (מרץ 2023 לעומת מרץ 2022) עלה מדד זה ב-2.7%.

החודש ירדו בעיקר מחירי מוצרי נפט מזוקק (ב-9.1%). לעומת זאת, עלו מחירי מתכות בסיסיות (ב-1.3%), תרופות לבני אדם ולשימוש וטרינרי (ב-1.5%), כלי תחבורה והובלה אחרים (ב-1.7%), מוצרי מזון (ב-1.9%), מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי (ב-2.2%), עיבוד של מוצרי עור ואביזרים נלווים (ב-2.8%) ומוצרי הלבשה (ב-25.2%).

מחירי הדיור ממשיכים לרדת: ירידה של 0.2% 

בהודעה נפרדת פרסמה הלמ"ס את מחירי הדירות. על פי הנתונים, מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר – פברואר 2023 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2022 – ינואר 2023, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.2% ובכך השלימו עלייה של 12.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (ינואר – פברואר 2022).

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות, בחודשים ינואר – פברואר 2023 לעומת החודשים דצמבר 2022 – ינואר 2023, נרשמו שינויי המחירים הבאים: ירושלים (1.1%-), צפון (2.2%), חיפה (0.5%-), מרכז (0.3%), תל אביב (0.5%-) ודרום (1.5%-).

בהשוואה בין התקופה הנוכחית ינואר – פברואר 2023, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ינואר – פברואר 2022, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (17.2%), מרכז (14.6%), חיפה (13.6%), תל אביב (11.1%), ירושלים (10.1%), ודרום (9.1%).

מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים בחודשים ינואר – פברואר 2023 לעומת דצמבר 2022 – ינואר 2023, נמצא כי מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.3%.

האינפלציה בישראל מראה סימני היחלשות בהתאם למגמה בעולם, שם בארה"ב מגיבים המדדים האחרונים באופן מובהק להעלאות הריבית והאינפלציה נחלשת בהדרגה, וגם באירופה מראה האינפלציה סימני היחלשות על אף שהבנק המרכזי האירופי החל להעלות את הריבית ביבשת באיחור ניכר.

שיעור האינפלציה הנוכחי ישפיע כמובן על החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל שצפויה להתקבל ב-22 במאי, אם כי לנתון הנוכחי יצטרף גם מדד אפריל שיתפרסם עד אז. בנק ישראל העלה את הריבית עד כה תשע פעמים ברציפות והיא עומדת כעת על רמה של 4.5%, אבל בינתיים האינפלציה בישראל לא מראה סימני היחלשות, ורובה היא "אינפלציה דביקה", שיהיה קשה יותר לרסן. בתחזית שפרסם בנק ישראל עצמו בעת החליטת הריבית בתחיל אפריל צפה הבנק המרכזי כי שיעור האינפלציה צפוי לעמוד על 3.9% בשנת 2023 ועל 2.3% ב-2024. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים צפוי להיות 3.4%. צפי הריבית של הבנק עומד  על 4.75% בממוצע ברבעון הראשון של 2024.

בנק ישראל העלה את הריבית במשק ב-0.25% נוספים וכעת עומדת הריבית על 4.5%. ריבית הפריים עומדת על 6%. זוהי ההעלאה התשיעית ברציפות שמבצע בנק ישראל מאז החל במהלך באפריל 2022 במטרה לרסן את האינפלציה. שיעור האינפלציה הנוכחי עומד על 5.4%, רחוק למדי מהיעד של בנק ישראל – 1%-3%. האנליסטים שמנתחים את צעדי בנק ישראל צפו רובם ככולם כי הבנק המרכזי אכן יעלה את הריבית בשיעור זה.

מדובר על העלאה מתונה יחסית להעלאות הקודמות שנעו כל אחת בין 0.5% ל-0.75%. עם זאת, לקראת הישיבה הנוכחית של הוועדה המוניטרית גברו הקולות המבקרים את בנק ישראל על הריבית שהגיעה כבר לרמה גבוהה, שמכבידה מאוד בעיקר על נוטלי משכנתאות והלוואות.

וכך מסביר בנק ישראל את החלטת הריבית בהודעה שצירף:

• האינפלציה בשנים–עשר החודשים האחרונים מצויה מעל הגבול העליון, מקיפה מנעד רחב של סעיפים, ועומדת על 5.2%. נרשמה התמתנות באינפלציה השנתית אך בקצב נמוך מההערכות המוקדמות.

• הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מכל המקורות עלו, ונמצאות בסביבת הגבול העליון של תחום היעד. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות כולן בתוך תחום היעד.

  עוד בנושא חדשות

  • טריוויה
  • לא רק לקבל – גם לדעת לנצל: כל מה שכדאי לדעת על קאשבק דרך אפליקציות חכמות

• הפעילות הכלכלית במשק נמצאת בסביבת המגמה ארוכת הטווח, אך קצב התרחבותה הואט ביחס לאשתקד. שוק העבודה הדוק, ושיעור התעסוקה ממשיך לשהות ברמה המבטאת תעסוקה מלאה. עם זאת, שיעור המשרות הפנויות מוסיף לרדת במתינות.

• חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו–כלכלית שלה ומציגה שני תרחישים אפשריים על רקע אי–הוודאות הרבה הנובעת מתהליכי החקיקה הנוגעים למערכת המשפט והשלכותיהם הכלכליות.

• היקף הפעילות בשוק הדיור מתמתן. במחירי הדירות ממשיכה ההתמתנות בקצב העלייה. מספר העסקאות והיקף המשכנתאות שניטלו מוסיפים לרדת. לעומתם, מחירי השכירות המשיכו במגמת העלייה.

• מאז החלטת המדיניות האחרונה שערי החליפין אופיינו בתנודתיות גבוהה– כשבסיכום התקופה נחלש השקל מול הדולר ב-1.5%, מול האירו ב-3.3% ובמונחי השער האפקטיבי ב-2%.

• בעולם, סביבת האינפלציה מוסיפה להיות גבוהה אך מצויה במגמת התמתנות. עם זאת, מדדי הליבה במדינות שונות הוסיפו לעלות. גם העלאות הריבית בעולם נמשכות אך הקצב מתמתן.

הפעילות הכלכלית במשק הישראלי מצויה ברמה גבוהה ומלווה בשוק עבודה הדוק, אם כי ישנה התמתנות מסוימת במספר אינדיקטורים. האינפלציה רוחבית ועדיין מצויה ברמה גבוהה. לכן, הוועדה החליטה על העלאת הריבית. תוואי הריבית יקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת כי השכר הממוצע לשכיר בינואר 2023 עמד על 12,471 שקל, עלייה של 6.1% לעומת ינואר 2022, אז עמד השכר הממוצע על 11,757 שקל.

בניכוי האינפלציה עמד השכר הממוצע לשכיר בינואר 2023 על 10,922 שקל, עלייה לעומת ינואר 2022, אז עמד השכר הממוצע על 10,851 שקל.

עם זאת, מדובר על ירידה בשכר הממוצע לעומת דצמבר 2022, אז עמד השכר על 12,167 שקל.

מספר משרות השכיר עמד על 3,985 מיליון. מדובר על עלייה לעומת ינואר אשתקד אבל ירידה לעומת דצמבר 2022, אז עמד מספר משרות השכיר על 3.995 מיליון.

הלמ"ס מקדישה לשכר בענף הייטק פרק מיוחד. על פי הנתונים, השכר הממוצע לשכיר בהייטק עמד בינואר 2023 על 28,772 שקל, עלייה של 5.4% לעומת ינואר 2022 – 27,289 שקל.

המשתכרים הגבוהים ביותר בתחום הם המתכנתים והיועצים ששכרם הממוצע עמד על 31,767 שקל, ואחריהם אנשי המחקר והפיתוח ששכרם עמד על 29,587 שקל.

המגמה שמורגשת כבר כמה חודשים בתעשיית קרנות הנאמנות – לפיה נרשמים פדיונות כבדים בקרנות האקטיביות המסורתיות ומנגד גיוסים בכספיות – נמשכת גם בחודש מרץ 2023.

על פי נתונים של שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב, הקרנות האקטיביות המסורתיות פדו במרץ כ-4.5 מיליארד שקל, קצת פחות מאשר בחודש פברואר, בעוד התעשייה הפסיבית סיימה את החודש עם פדיון קטן בהרבה של כ-0.4 מיליארד שקל, כאשר הקרנות הכספיות המשיכו לגייס בקצב גבוה של כ-5.7 מיליארד שקל.

מאז החל מהלך העלאות הריבית במשק באפריל 2022 חזרו הקרנות הכספיות להוות אלטרנטיבת השקעה מעניינת שמושכת אליה עוד ועוד משקיעים על חשבון אפיקים אחרים.

קיזוז הפדיונות באלה עם הגיוסים באלה עזר להפוך את תמונת הפדיונות בקרנות האקטיביות והפסיביות, והתעשייה סיימה את חודש מרץ עם גיוס כולל של כ-0.8 מיליארד שקל.

סך נכסי התעשייה כולה עלה בחודש מרץ ב-3 מיליארד שקל, שמהווים עלייה של כ-0.8% מכ-370 מיליארד שקל ל-373 מיליארד שקל.

העלייה ברובה נבעה מתשואה חיובית של התעשייה בשיעור של כ-0.6%, ומגיוס של כ-0.8 מיליארד שקל.

מרץ תנודתי בשווקים הפיננסיים

לדברי אשכנזי, חודש מרץ התאפיין גם הוא בתנודתיות רבה בשווקים בארץ ובעולם כאשר עיקר ההשפעה על מדדי המניות ואיגרות החוב בחו"ל הגיעה מהמשבר בענף הבנקאות בארה"ב ובאירופה. בישראל, בנוסף להשפעת האירועים מעבר לים, שבזמנים רגילים מהווים גורם מרכזי, המשיכה להתעצם השפעתה של החרפת המשבר הפוליטי על מדדי המניות ושוק מטבע החוץ.

מגמת הפדיונות בקרנות הנאמנות נמשכת עדיין בקצב גבוה. זאת, על רקע החרפת המשבר הפוליטי ותנודתיות רבה במדדים המובילים עקב התפתחויות פוליטיות שונות במהלך החודש. התשואות לפדיון של איגרות החוב הממשלתיות בישראל רשמו ירידה חדה בדומה למקבילותיהן בארה"ב, אך השינוי הניכר לאחר מהלך ירידת התשואות הוא פער התשואות בין אג"ח ל-10 שנים של ממשלת ישראל לארה"ב שעומד כעת על כ-0.25% לרעת ישראל, זאת למרות ריבית בנק מרכזי נמוכה מזו של ארה"ב.

בעולם, נרשמו ירידות חדות בסקטור הבנקים, הן בארה"ב והן באירופה, שנגרמו עקב ניהול סיכונים לא ראוי של חלקם – מה שלא תאם את המדיניות המרסנת של הבנקים המרכזיים. החשש מהתפשטות המשבר הפיננסי גרר התערבות ממשלתית והעמדת קווי אשראי על מנת למנוע משבר פיננסי רחב.

שער הדולר/שקל על תנודותיו הרבות ממשיך להפגין קורלציה גבוהה מאוד להתפתחויות המשבר הפוליטי בישראל.