אקסלנס קרנות נאמנות מורידה שכר מנהל הקרן אקסלנס (2B) שקל + 25% – קרן נאמנות (מספר קרן: 5112792). שכר מנהל הקרן עמד לפני השינוי על % 0.79 מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, ויעמוד לאחר השינוי על % 0.45. השינוי ייכנס לתוקף  החל מיום 06/08/2015.

מגדל שוקי הון המנהלת את קרן מגדל (US (4D מוסרת כי שיעור דמי הניהול של נכסי הקרן יורדים מ-  % 1.05 ל-  % 0.75. לעומת זאת בקרנות מגדל (M.Q.MODEL (4D מניות ארה"ב (מספר קרן: 5117536) היא מעלה את דמי הניהול מ-1.35% ל-1.65%. כך גם בקרן מגדל (0A) אג"ח מדינה פלוס עולים דמי הניהול מ- 0.35% ל-0.49%. גם קרן  מגדל (1A) אג"ח מדינה + 10% (מספר קרן: 5113683) עולה בשיעור דומה מ- % 0.35 ל-% 0.45

החברה מציינת כי בהתאם להסכם הקרן, זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי מרבי השווה ל- 5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, אך כאמור לעיל, החל מהמועד האמור לעיל וכל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, יקבל בפועל מנהל הקרן שכר שנתי השווה ל-0.75% מהשווי האמור.

בנק לאומי מציע פיקדון מובנה שקלי ל-4 שנים עם קרן מובטחת ומענק מותנה. קבלת המענק ושיעורו תלויים בהתנהגות סל המניות במהלך התקופה, כמפורט להלן. הריבית המותנית צמודה לשע"ח דולר/שקל.

במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כדלהלן:
לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 71% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית. במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 10% למשך תקופת הפיקדון ("ריבייט").

המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. השתתפות של 100% בשיעור השינוי של סל המניות. בכל מקרה, קרן ההשקעה מובטחת ע"י בנק לאומי בתום תקופת הפיקדון. הריבית המותנית צמודה לשע"ח דולר/שקל.

תאריך תחילת הפיקדון: 29 ביולי, 2015. תאריך פירעון הפיקדון: 29 ביולי 2019. סכום מינימום להפקדה: 15 אלף שקל.

המניות המרכיבות את הסל (במשקל זהה של 25% כ"א) הן: Palo Alto Networks Inc, FireEye Inc, Check Point Software Technologies Ltd ו-CyberArk Software Ltd.  המחיר הבסיסי שנקבע עבור המניה הינו מחיר הסגירה של כל מניה ממניות הסל ב-29 ביולי 2015. המחיר הקובע של המניה מחיר הסגירה של כל מניה ממניות הסל ב-23 ביולי 2019. התקופה הקובעת היא החל מ-29 ביולי 2015 עד ל-29 ביולי 2019.

לחץ על התמונה להגדלה:

לאומי – פיקדון מניות סייבר תרחיש 1

לאומי – פיקדון מניות סייבר תרחיש 2

מיסוי:
מיסים, היטלים ותשלומי חובה על פי כל דין או הוראה, הרווחים שהופקו או שנצברו מיום פתיחת הפיקדון בהם יהיו המפקידים חייבים, ינוכו במקור ע"י הבנק כדלהלן:
– אם לא קרה אירוע מזכה ריבית לכל המניות: ניכוי מס במקור ליחיד תושב ישראל – 25% מהרווח הריאלי, ניכוי מס במקור ליחיד תושב חוץ- פטור מניכוי מס במקור.
– אם קרה אירוע מזכה ריבית לכל המניות: ניכוי מס במקור ליחיד תושב ישראל – 15% מהרווח הנומינלי, ניכוי מס במקור ליחיד תושב חוץ- כמו יחיד תושב ישראל.
שיעורי המס נקבעו בהתאם להוראות החוק והנחיות רשות המיסים בישראל כפי שהיו ידועות בזמן פתיחת הפיקדון, וכפופים לשינויים בהתאם להוראות חוק והנחיות חדשות כפי שיתפרסמו מעת לעת.

דגשים עיקריים ע"פ בנק לאומי:
– פוטנציאל להשתתפות בעליית סל מניות מבלי לסכן את קרן ההשקעה.
– קרן ההשקעה מובטחת בפירעון.
– אפשרות להפסד הכנסה בהשוואה להשקעה חסרת סיכון. לצורכי אינדיקציה, הריבית השקלית השנתית חסרת הסיכון שפורסמה על ידי הבורסה לניירות ערך בתל-אביב ב-01/07/2015 הינה 0.1% לשנה.
– היעדר נזילות לתקופת הפיקדון (אין נקודות יציאה).
– בקרות אירועים מסוימים (כגון: מיזוג, הצעת רכש, פירוק וכו'), הבנק רשאי לבצע שינויים והתאמות בתנאי הניהול של הפיקדון, במחירי מניות מבין המניות שבסל המניות, בריבית, לרבות אי תשלום ריבית כלל ו/או החלפת מניות ו/או פירעון מוקדם של הפיקדון ו/או הריבית ועוד, הכל כאמור בתנאי הניהול של הפיקדון.
– חישוב שיעור השינוי של סל המניות יכלול ביצועים חיוביים ושליליים של כל מניה.
– הפיקדון המובנה לא ישלם דיבידנדים, וזאת אף אם המניות המרכיבות את סל המניות עשויות לחלק מעת לעת דיבידנד.
– פיקדון זה מוגדר כעסקה הכרוכה בסיכון מיוחד.
– הבנק הינו בעל זיקה לפיקדון מובנה זה ויש לו אינטרס כלכלי בשיווקו. בהצעת פיקדונות מובנים עוסק הבנק בשיווק השקעות.
– הריבית המותנית צמודה לדולר.

שר האוצר והממונה על שוק ההון ממשיכים לקדם את הרפורמה בביטוח ובפנסיה: הממונה על שוק ההון פרסמה היום הוראות המחזקות את כוח המיקוח של החוסך בחיסכון הפנסיוני ומגבירות את התחרות בתחום. ההוראות החדשות צפויות להפחית את דמי הניהול ולשפר את השירות לחוסכים ולפורשים.

הממונה על שוק ההון מאפשרת לנייד פוליסות ביטוח חיים עם מקדמים: ההוראות מאפשרות למבוטחים בפוליסות ביטוח חיים עם מקדמים המבטיחים תוחלת חיים, לנייד בין חברות הביטוח את הפוליסות שברשותם, תוך הבטחת יכול העמידה בהתחייבויות למבוטחים אלו. לאור הפסקת שיווקן של פוליסות אלה בשנת 2013 הפכו המבוטחים ל"לקוחות שבויים" בשל החשש לאבד את המקדם. ההוראות יאפשרו למבוטחים לנייד את החיסכון שלהם תוך שמירה מלאה על המקדם המובטח לתוחלת חיים. בכך יגדל כוח המיקוח של החוסכים אל מול חברות הביטוח שיתחרו ביניהן על הפחתה בדמי הניהול ומתן שירות ראוי.

הממונה על שוק ההון מאפשרת לפורשים לגמלאות לבחור את הקרן שתשלם את קצבתם: ההוראות מסירות חסם שמנע מחוסכים בסמוך לפרישה לבחור את קרן הפנסיה המתאימה להם ביותר, על ידי עדכון מנגנון חישוב הקצבה. ההוראות יפתחו את השוק לתחרות, שצפויה להוביל להפחתת דמי הניהול בשלב הפרישה.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר: "ההוראות אשר מחזקות את כוח המיקוח של חוסכים, יאפשרו להשיג תנאים טובים יותר ודמי ניהול נמוכים יותר במהלך תקופת החיסכון ובפרישה. אגף שוק ההון ימשיך לפעול לטובת הצרכנים ולהגברת התחרות בשוק".

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מפרסם סקירה מאקרו כלכלית שבועית, ומעריך כי מדד תשומות הבנייה יעלה ביולי עד ספטמבר ב-0.3%. זאת, לעומת צפי קודם של 0.1% שפורסם בשבוע שעבר".

תחזית כלכלני הראל לגבי המדד הצפוי מתפרסמות באופן שוטף וכוללות בין השאר התייחסויות לאינפלציה בחודשים אלו. תחזית האינפלציה לחודש יולי עומדת על 0.2%. במקביל להערכה זו, מעדכנים כלכלני הראל כי מדד המחירים לצרכן בתקופה זו (שלושה חודשים) יוותר ללא שינוי (0.0%). זאת, לעומת צפי משבוע שעבר כי המדד יעלה ב-0.1%. כמו כן, מעריכים בהראל כי סעיף הדיור שבמדד המחירים לצרכן יעלה בחודשים שבין יוני לספטמבר ב-1.4% וגם מדד מחירי דירות בבעלות הדיירים יעלה ב-0.5%.

לחץ על התמונה להגדלה:

הראל פיננסים – צפי מדדים

עפר קליין מהראל פיננסים כותב בסקירתו כי "למרות נתונים חלשים, הודעת הריבית הייתה דומה מאוד להודעה הקודמת, ולא כללה אף רמז לשינוי צפוי במדיניות הבנק. נזכיר, בחודש שעבר בנאום הנגידה נאמר, שההסתברות להפעלת כלים לא קונבנציונאליים ירדה ותחזיות הבנק לאינפלציה ולריבית עודכנו שתיהן כלפי מעלה. בהודעה זו לא הייתה חזרה מדברים אלו אך גם לא ניתנה להם תמיכה.  בפועל, השקל המשיך להתחזק (ייסוף של קרוב ל-1% לאחר פרסום הריבית) ומחירי הדלק והסחורות בעולם חזרו לרדת, דבר המקטין את ההסתברות שבנק ישראל יעמוד ביעד האינפלציה בטווח של -12 החודשים הבאים".

"לגבי התוואי העתידי, ברור שבנק ישראל (כמונו) מחכה לסימן דרך של הפד; אם נראה (כפי שאנחנו מאמינים שנראה) עליית ריבית, או רמז ברור להעלאת ריבית בארה"ב כבר בספטמבר, ובמקביל לא נראה התפתחות דרמתית בעולם (מכיוון סין או אירופה) גם בחודש הבא – הריבית בישראל תישאר ללא שינוי. לחילופין, אם נראה סיכוי לדחייה בהעלאת הריבית בארה"ב, או חזרה של סיכונים בינלאומיים (כדוגמאת יוון או סין) – בנק ישראל יכול לחזור ולהוריד ריבית. בכל מקרה, נתוני הייצור והיצוא החלשים וחוזקו של השקל יחייבו את בנק ישראל להמשיך ולרכוש מט"ח", מוסיף קליין.

"בחו"ל: החלטת הריבית של הפד השבוע צפויה להתקבל על רקע הנתונים האחרונים המעידים על התרחבות סבירה בכלכלה האמריקאית והתייצבות יחסית בסביבה העולמית (יוון סין). אנחנו לא צופים עליית ריבית מחר, אך ייתכן שהפד ייתן איתות משמעותי יותר לגבי מועד עליית הריבית. אם הפד יבחר להשאיר את מסך הערפל הדבר יקטין מאוד את הסיכוי לעליית ריבית בספטמבר (הפד נזהר שלא להפתיע את השווקים), דבר שמשמעותו היא גם דחיית מועד העלאת הריבית בישראל", כותב קליין.

בהראל פיננסים מזכירים כי ביום חמישי הקרוב יתפרסם האומדן הראשוני לצמיחה ברבעון השני, ממוצע החזאים (ברשת בלומברג) עומד על 2.5 אחוזים בשיעור שנתי, שיפור לעומת הקיפאון ברבעון הראשון (מינוס 0.2%) אך לא קצב צמיחה מהיר. ההערכה שלנו היא שעל רקע הנתון החלש של הרבעון הראשון והנתונים שפורסמו לאחרונה מתחום הדיור והתעסוקה נראה צמיחה גבוה מ-2.5 ברבעון השני . חשוב לציין, במקביל לפרסום יתבצע עדכון לנתוני הצמיחה לשנים האחרונות שעשויים להיות אף יותר מהותיים מהנתון לרבעון השני, היות והם יהוו אינדיקציה למגמה בפעילות הריאלית בשוק האמריקאי.

בנק ישראל מפרסם היום את הדוח החצי-שנתי על יציבותה של המערכת הפיננסית המקומית, וניתוחיו מתייחסים לאירועים שהתרחשו עד סוף יוני 2015. פרסומו של דוח יציבות מעוגן בהגדרת התפקיד של בנק ישראל על פי חוק בנק ישראל, התש"ע-2010 – לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה – והוא מקובל בבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות.

דוח היציבות כולל סקירה של הסיכונים ברכיביה השונים של המערכת הפיננסית – הבנקים, חברות הביטוח, הגופים המוסדיים והשווקים הפיננסיים – וכן מתמקד בסוגיית מבנה החיסכון המוסדי של הציבור. על פי הדוח, המערכת הפיננסית המקומית המשיכה להפגין יציבות בחודשים האחרונים, על רקע המדיניות המוניטרית המרחיבה בארץ ובעולם.

עם זאת, מציין בנק ישראל כי המערכת הפיננסית המקומית חשופה לשלושה סיכונים מהותיים:

השפעות הריבית הנמוכה לאורך זמן, כתוצאה מהמדיניות המוניטרית המרחיבה בארץ ובעולם, שננקטה על רקע המשבר העולמי וההתאוששות האטית ממנו, ולאחרונה גם לאור הירידה באינפלציה, בארץ ובעולם. בדומה למשקים בעולם, גם בישראל הריבית הנמוכה והשתטחות עקום התשואות הובילו לעלייה חדה במחירי הנכסים, אשר יצרה סיכונים. הסיכונים הללו עלולים להבשיל בסביבה של ריבית נמוכה לאורך זמן, משום שעבור חלק מהמוסדות הפיננסיים, כגון חברות הביטוח, העלייה בשווי המהוון של ההתחייבויות עלולה לפגוע ברווחיותן. לחלופין, הסיכונים עלולים להבשיל גם אם הריבית תעלה ותוביל לזעזוע בשווקים ולתגובת יתר של מחירי נכסים עם השלכות על תיק הנכסים של הציבור ועל המוסדות הפיננסיים.

בנק ישראל מעריך כי החשיפה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור עדיין מהווה סיכון משמעותי. זאת מפני שהבנקים ממשיכים להיות חשופים לענף הבינוי והנדל"ן, כמו גם למשכנתאות בהיקפים ניכרים. הסיכון שבחשיפה לענף הבינוי והנדל"ן ולמשכנתאות, כמו גם לאשראי הצרכני שלא לדיור, מתעצם נוכח המתאם הגבוה באשראים אלו. זעזוע שיוביל לעליית הריבית או לפגיעה בהכנסות הלווים עלול להוביל לפגיעה בבנקים החשופים ללווים אלו. עם זאת, הצעדים שנקט המפקח על הבנקים בשנים האחרונות, כמו הגבלות על שיעורי המימון ביחס לשווי הדירה או שיעורי ההחזר החודשיים על המשכנתא ביחס להכנסה, הביאו לירידת הסיכונים על משכנתאות חדשות שנלקחות. לצד זאת, הירידה בתשואות הארוכות הובילה גם לירידה בריבית במסלול המשכנתא בריבית קבועה, ובשל כך חלק משמעותי יותר מהלווים החדשים בוחרים במסלול זה, שאינו טומן בחובו סיכון ללווים מעליית ריבית עתידית. יחד עם זאת, עדיין כ-71 אחוזים מיתרת חוב המשכנתא הוא בריבית משתנה, מתוך כך כ-36 אחוזים בריבית הצמודה לפריים.

לחץ על התמונה להגדלה:

בנק ישראל על שוק הדיור בדוח החצי-שנתי על היציבות הפיננסית

בנק ישראל מציין כי הסיכון המרכזי משוק הדיור ממשיך לנבוע מהחשיפה הגבוהה של הבנקים לשוק זה, הן בשל היות הדיור חלק מהותי בתיק הנכסים של משקי הבית, ובפרט החלק המשמש כבטוחה לשיעור ניכר מההלוואות שנטלו משקי הבית, והן בשל האשראי לענף הבינוי והנדל"ן שהעמידו הבנקים לקבלנים. סיכון זה מתחדד נוכח המתאם הגבוה בין סוגי אשראי אלו. לפיכך זעזוע (מקומי או חיצוני) שיכלול עליית ריבית חדה ומהירה או פגיעה בהכנסות הלווים, עלול לפגוע ביכולות משקי הבית והקבלנים לעמוד  בהתחייבויות, ובכך לפגוע ביציבות הבנקים. במידה שתרחיש כזה יוביל גם לירידה במחירי הדירות, השפעתו על יציבות הבנקים  תתעצם בשל הפגיעה בביטחונות שבידיהם. עם זאת, בחלק מההיבטים מסתמנת ירידה בסיכון העולה משוק זה.

לחץ על התמונה להגדלה:

בנק ישראל על שוק הדיור בדוח החצי-שנתי על היציבות הפיננסית – 2

בנוסף כותב בנק ישראל כי המערכת הפיננסית חשופה גם לתמחור חסר של הסיכונים בשוק אג"ח החברות, על רקע סביבת הריביות הנמוכה בישראל ובעולם – גורם שמשפיע על התמחור בשוק זה ובשוקי הנכסים בכלל. החל מסוף 2014 שבו המרווחים בשוק אג"ח החברות לרדת. ככל הנראה, ירידת המרווחים נובעת בחלקה משיפור במצבן הפיננסי של החברות, אולם לא מן הנמנע שחלקה משקף את המשך תמחור החסר בשוק זה. עדויות לתמחור החסר ניתן למצוא בכך שפערי תמחור הסיכונים באג"ח החברות בין ישראל וארה"ב נמוכים מאד, ובהיקפים החריגים של חברות זרות, ובעיקר חברות נדל"ן, שבוחרות להנפיק אג"ח בישראל. תמחור החסר של הסיכונים בשוק זה משקף גם את הירידה החדה בתשואות על האג"ח הממשלתיות במהלך חודשים אלו ואת פערי התשואות השליליים בחלק מהתקופה של אג"ח ממשלת ישראל מול חו"ל.

ח"כ קסניה סבטלובה ("המחנה הציוני"), יו"ר השדולה לצרכנות ולסחר הוגנים בכנסת- מנסה לשים סוף לעמלת דמי כרטיס אשראי על כרטיסי אשראי שאינם פעילים!

סבטלובה פועלת להצעת חוק לפיה – בהינתן מצב בו כרטיס אשראי הוגדר "לא פעיל" (שלושה חודשים לא נעשה בו שימוש) תחויב מנפיקת הכרטיס (בנק או חברת אשראי) ליידע את בעל/ת הכרטיס ב-SMS+ לשלוח לו את גובה דמי הכרטיס שהוא משלם או לחלופין את מועד פקיעת הפטור מדמי כרטיס אם יש כזה + הדרכים לביטול הכרטיס.
החוק צפוי לחסוך לציבור בישראל כרבע מיליארד ₪ המשולמים כיום על כרטיסי אשראי שאינם פעילים!

ח"כ סבטלובה הגישה את הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון – הודעה במסרון על כרטיס לא פעיל), התשע"ה–2015. בעמוד הפייסבוק שלה כתבה ח"כ סבטלובה כי "בממוצע יש לכל אחד ואחת מאיתנו שני כרטיסי אשראי בארנק.
אתם מכירים את זה…. קורה לנו שאנו מגיעים לבית עסק ועמדת קידום מכירות מציעה לנו כרטיס אשראי בחינם עם המועדון- חינם אין כסף. אנחנו אומרים "נו, טוב, שיהיה- גם ככה לא עולה לי כסף". הכרטיס שוכב בארנק ואז מבלי לשים לב מתחילים לחייב אותנו בדמי כרטיס סתאם. הצעת החוק הזו באה לתקן את המצב העגום הזה!
בחברות האשראי, אשר נשלטות על -ידי הבנקים, נקרא כרטיס שלא נעשה בו שימוש במשך שלושה חודשים רצופים "כרטיס לא פעיל". הצעת החוק קובעת כי בגין כרטיס לא פעיל- ישלח מסרון לבעל הכרטיס + גובה דמי הכרטיס (שנעה בין 129 שקלים בשנה ועד אלפי שקלים בכרטיסים מסוימים) + דרכי ביטול הכרטיס. במידה והכרטיס עדיין חינם- תאריך פקיעת ההטבה.
בדרך זו ייחסכו לציבור הצרכנים במדינת ישראל כ-250 מיליון שקלים שהולכים סתאם. כ-200 ש"ח בשנה אותם תוכלו להשקיע בדברים מועילים. מתוך רווחי חברות האשראי והבנקים כ-500 מיליוני שקלים הוא הרווח מעמלת דמי כרטיס כאשר כחצי מזה הוא בעבור כרטיסי אשראי שאינם פעילים. באתי לשים לעוול הזה סוף!"

דברי ההסבר של הצעת החוק:
נכון להיום אלפי ישראלים מחזיקים כרטיסי אשראי שאינם פעילים במשך רבעון ומעלה. מדובר בכרטיסים שלפי הגדרות חברות האשראי- לא פעילים.
עמלת דמי כרטיס עומדת על עשרות שקלים (כ-129 ₪ לשנה לכרטיס בסיסי ועד אלפי שקלים לשנה בכרטיסים היקרתיים יותר), בהתאם לסוג הכרטיס, המועדון אליו הוא משויך, הגורם המנפיק- בנק או חברת אשראי, הסדרי הטבות למינהם וכדומה.
רבים המקרים בהם צרכן מתפתה להנפיק כרטיס אשראי בתמורה לפטור זמני מדמי כרטיס כאשר עם היפקע הפטור הצרכן מתחיל לשלם על הכרטיס דמי כרטיס, גם כאשר אין בו כל שימוש.
עשרות מליוני שקלים משולמים על ידי ציבור הצרכנים במדינת ישראל בעבור כרטיסי אשראי שאינם פעילים.
בתקופה זו, בה הנטל הכלכלי, ויוקר המחייה של אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל גובר, על הכנסת לתת כתף ולעשות ככל יכולתה כדי להקטין את הנטל המוטל על ציבור הצרכנים, במקרה זה, שלא לצורך.
מאחר שרובם המוחלט של הצרכנים מחזיקים טלפונים סלולריים, מוצע בזאת לחייב את העוסקים להודיע לצרכנים על כרטיס לא פעיל, להודיע על דמי כרטיס המשולמים בגין כרטיס לא פעיל, ובמידה והכרטיס עודנו פטור מדמי כרטיס- להודיע על מועד פקיעת הפטור ודרכי ביטול הכרטיס, על-מנת להקל על הצרכנים את ההתעסקות הבירוקרטית הכרוכה בכך בחיוב גילוי נאות של דרכי ביטול ההוצאה המיותרת הכרוכה בדמי כרטיס עבור כרטיס לא פעיל

בנק ישראל החליט להותיר את הריבית לחודש אוגוסט ללא שיוני והיא תעמוד על 0.1%. ההחלטה להותיר את הריבית לחודש אוגוסט ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים.

קצב עליית המדד בארבעת החודשים האחרונים עקבי עם יעד האינפלציה. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים מהמקורות השונים מצויות סביב הגבול התחתון של היעד. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו מעוגנות בקרבת מרכז תחום היעד. עם זאת, ירידת מחירי האנרגיה שהתחדשה בחודש האחרון והייסוף בשער החליפין עלולים לעכב את חזרת האינפלציה לתוך היעד.

האינדיקטורים לפעילות מצביעים על כך שהמשק מוסיף לצמוח בקצב המתון המאפיין את השנים האחרונות, בהובלת הצריכה הפרטית ותוך ירידה ביצוא. סקר החברות לרבעון השני תומך בהערכה זו. המדד המשולב עלה ביוני ב-0.4%, והושפע לטובה מהגידול ביבוא ובשיעור המשרות הפנויות, אך בין מרכיביו בלטו לרעה הירידה ביצוא הסחורות ובייצור התעשייתי. הנתונים משוק העבודה ממשיכים להצביע על רמה גבוהה של תעסוקה ופעילות.

ההתפתחויות במשק הסיני ומשבר החוב ביוון ממשיכים להוות סיכון להתאוששות המשק העולמי, על אף ההתייצבות בתקופה האחרונה. בארה"ב ובאירופה נמשכת התאוששות מתונה, ובעוד בארה"ב גברו הסיכויים שעליית הריבית תחל עוד השנה, באירופה נמשכת ההרחבה המוניטרית, ובמספר משקים  הופחתה החודש הריבית.

החודש התחזק השקל מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ב-2.5%, ומתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 7.1%, בעיקר כתוצאה מהיחלשות האירו. הייסוף וההתמתנות בצמיחת הסחר העולמי מקשים על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.

הפעילות הערה בשוק הדיור, הן מצד ההיצע והן מצד הביקוש, נמשכה גם החודש, ובאה לידי ביטוי ברמת שיא של נטילת משכנתאות חדשות, והיקף גבוה במיוחד של מכירת דירות חדשות. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב-3.2%.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים.

בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים,  על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

החוק לשכירות הוגנת אושר היום (שני) בוועדת השרים לענייני חקיקה.הצעת החוק קודמה עוד בכנסת ה-19 והוגשה כבר בתחילת המושב בשיתוף פעולה של ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) וח"כ רועי פולקמן (כולנו). ההצעה קובעת מהי דירה ראויה למגורים, הסדרת חוזה לשכירת דירה, גובה הערבות המותרת, וכן מהן חובותיו של המשכיר והשוכר בנושא תיקונים ואחריות לשמירת הנכס.

עוד קובעת ההצעה, כי יוקם רשם שכירויות שיפעיל מנגנון דיווח שיחייב כל משכיר דירה להעביר לרשם פרטי חוזה שכירות תוך חודש ממועד החתימה. המאגר יהיה שקוף ופתוח לעיון הציבור לשם בחינת חוזים קודמים על אותה הדירה וכן חוזים באיזור הסמוך לאיזור המגורים של הדייר.

בנוסף, יוענקו תמריצי מס למשכירים לטווח ארוך של חמש שנים ולבעלי דירות שיעניקו חוזים הוגנים הכוללים פיקוח על מחיר שכר הדירה. ח"כ סתיו שפיר בירכה על האישור, "מאבק של למעלה משנתיים שנתקל באינספור התנגדויות מכל הכיוונים האפשריים, נושא היום פרי. זה יום גדול ל-2 מיליון שוכרי דירות בישראל שסוף שסוף מתחילים לראות את הסוף של הג'ונגל הזה".

לדבריה, "את ההצעה הזאת קידמתי יחד עם חברי הכנסת חיליק בר ואורלי לוי אבקסיס עוד מהכנסת הקודמת ואני שמחה ששר האוצר משה כחלון החליט כבר עם הקמת הממשלה לאמץ אותה ושח"כ רועי פולקמן לקח על עצמו לקדם יחד את ההצעה והוביל אותה עד לאישור המיוחל לאחר מאבק עיקש במתנגדים מהקואליציה. יחד הוכחנו שמאבקים ציבוריים יכולים לשנות תודעה ולהביא לשינוי של ממש".

יו"ר סיעת כולנו, ח"כ רועי פולקמן, ציין, "כחלק מסיעת כולנו, אני מאמין בשוק חופשי ובתחרות, אבל כאשר יש כשלי שוק מחובתנו כמחוקקים להתערב ולפתור אותו. מחירי השכירות בישראל האמירו לשחקים בשנים האחרונות וקורת גג הולכת והופכת מזכות יסוד למותרות".

האשמות קשות היום נשמעו בדיון ועדת הפנים על המחסור בעובדים זרים לבניה; יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "עד להסכם עם הסינים צריך לתת פתרון ביניים. הדיור לא יכול להמתין"; ראש מטה הדיור באוצר יצחקי: "שומרים על זכויות הסינים אבל על זכויות הזוגות הצעירים לדיור הולם לא מדברים"; משרד החוץ: "הפרסומים האחרונים מחבלים באפשרות להגיע להסכם"

גדעון זעירא ממרכז המחקר והמידע של הכנסת סיפק נתונים ממסמך שהוכן לדיון: "סה"כ עובדים זרים חוקיים בבניין כיום 7,043. כמחציתם (47%) מסין. 96% מהם שוהים בישראל מעל לחמש שנים ושלושה חודשים (משך השהייה המקסימלי). לשאלת היו"ר ח"כ אמסלם מה החריגה הממוצעת של שהות העובדים הסינים, השיב: שלוש שנים חריגה. כיום אפשרי להביא עובדים זרים רק באמצעות הסכמים בילטרליים. כ-35% מהעובדים כיום הגיעו במסגרת הסכמים אלו מבולגריה, מולדובה ומרומניה אמורים להגיע בסוף החודש".

ראש מטה הדיור במשרד האוצר, אביגדור יצחקי: "ללא הבאת עובדים זרים לא יהיה פתרון למשבר הדיור. ישראל צריכה בין 50-55,000 דירות כל שנה ויכולה לייצר כ-43,000 דירות. כך שכל שנה נוצר פער של 10,000 דירות. בלי להגיע ל-60-70,000 דירות לא נצליח להוריד מחיר. אני מתרשם שהסינים לא ממש מעוניינים בהסכם בילטרלי. הם לא חתמו עם אף אחד והם תוקעים אותנו על סעיף לפיו הסינים לא יעבדו בשטחים שאינם מוגדרים לגמרי ישראל. אף ראש ממשלה לא יחתום על הסכם שמחריג את השטחים הלא מוכרים של מדינת ישראל. רה"מ הציע לסינים שנתיים להביא עובדים ללא הסכם. אנחנו שוקדים להביא לסיכום ואני מקווה לשכנע לרדת מהסכם בילטרלי".

לשאלת ח"כ דני עטר (המחנה הציוני) על העובדים הפלסטינים השיב: "יש 37,000 עובדים פלסטינים ואישרנו עוד 8000. רצינו גם להגדיל את אישורי הלינה כי הם יוצאים ב-2:30 למעברים ומגיעים לאחר לילה ללא שינה ב-6:30 ומסיימים כבר ב- 14:30 כדי להספיק לחזור".

ח"כ עטר: העובדים הפלסטינים מתאימים במישור המקצועי ובזמינות ואני לא מבין למה לא ממלאים איתה את המכסה. זה מגביר את הביטחון ומוריד את מפלס הכעס. ההסתייעות בשוק העובדים הפלסטיני תורמת לשני הצדדים. היו"ר ח"כ אמסלם העיר: "אין לנו את הכלים להתמודד עם זה".

חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ): "מערכת הביטחון היא הראשונה לדחוף העסקת פלסטינים. אין מגבלה ביטחונית ויש חוסר נוחות בוודאות של המעסיקים. אסור לחזור אחורה למקום של ניצול מעסיקים, דמי תיווך ושחיתות שחגגה. הוחלט ללכת להסכמים הבילטרליים. אם מה שחשוב זו בניה לצעירים, ומה שמפריע לסינים הם השטחים הכבושים, אפשר להעסיק בשטחים את הפלסטינים ופה להעסיק סינים".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "צריך להביא את העובדים מהשטחים ולקחת בחשבון את אי היציבות כשפיגוע אחד עוצר את העניין. לא צריך להיבהל מכך שהסינים לא יבנו בשטחים ולא ליצור מכך משבר".

אליאב יו"ר בוני הארץ: "יש החלטת ממשלה מלפני שבוע על מכסות של 20,000. אבל עם כל המכסות לאורך השנים, אנחנו עם 6,500 עובדים. שנה לצוק איתן במהלך שובו אחים, 3 חודשים היו מושבתים אתרי הבניה. מיצינו את התהליך במדינות אירופה. אין לנו יותר עובדים משם. רשות ההגירה מרימה כל מכשול אפשרי ברומניה, כדי שיוכלו לגשת למבחנים. היום אין שום תלונה על שוחד, קבלת כספים או תנאי העסקה כי הקבלנים הבינו את הנושא".

אמנון בן עמי מנהל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול: "לצערי גורמים שהרוויחו, פועלים בארץ לחבל בהסכמים הבילטרליים. שלא יטייחו. לפני מספר שבועות הורשעה חברה על תיווך. חתמנו על הסכמים מכוח החלטת הממשלה. אנחנו פקידים מבצעים. יכולנו להביא באמצעות הסכמים עוד אלפי עובדים, אם היו משתפים פעולה במקום לחבל ולהחזיר את השיטות הישנות שיש בהן עשרות אלפי דולרים מתיווך. עוד הסכם בין היתר בגלל הדלפות וכותרות שמעלות את מחירו כל הזמן. קיבלנו את ההצעה של משרד האוצר ואביגדור יצחקי- לנסות להביא חברות סיניות".

היו"ר, ח"כ אמסלם: "יש החלטות ממשלה על 20,000 ועל הסכמים בילטרליים וצריך לתת פתרון ביניים עד להסכם עם הסינים. הדיור לא יכול להמתין". הוא ביקש כי בחודש הקרוב יביאו יצחקי ובן-עמי החלטה לממשלה על הפיילוט להבאת העובדים הסינים. יצחקי: "אם בסופו של דבר נגיע למסקנה שאין ברירה אלא להביאם ללא הסכם – נבחן עצמנו בראי משפטי של בג"ץ כדי להביאם. לפי הערכה זהירה הבאת העובדים הסינים תוריד את המחיר ב-5%. פה אנחנו שומרים על זכויות הסינים אבל על זכויות הזוגות הצעירים לדיור הולם לא מדברים".

חגי שגריר מנהל מחלקת צפון מזרח אסיה במשרד החוץ: "גם בימים אלה אנחנו ממשיכים לנהל עם הסינים מו"מ. השבוע אמורה להתקיים פגישה בבייג'ין וזה יהיה לא אחראי לתת מידע נוסף על מו"מ בעיצומו. חד משמעית כל הפרסומים בחודשים האחרונים מחבלים באפשרות להגיע להסכם. הדברים צריכים להיעשות חשאית ואינטימית. שנה וחצי מרגע שהגדרנו נקודות מחלוקת הצלחנו להתגבר מהותית והרושם שלי הוא שהם רוצים הסכם".

היו"ר ח"כ אמסלם: "כל עוד אין הסכם החלטות הממשלה באוויר. אין ספק שההסכם הבילטרלי בא לפתור בעיה ואם אפשר לדאוג לעובדים צריך לעשות זאת. הבעיה כרגע היא משבר הדיור ואני מבקש מקווה שיצחקי יביא החלטת ביניים לממשלה להפעיל יותר גמישות בנושא. מול הסינים צריך להתנהל בצנעה. הפומביות פוגעת ואני מקווה שבתקופה הקרובה נגיע למצב של חתימה ועד אליו מצב ביניים. נקיים דיון עם תחילת המושב הבא לקבל סטטוס ולמצוא פתרון אם יימשך מצב זה"

ועדת הכלכלה של הכנסת,  קיימה היום דיון מיוחד בתוכניות לטיפול במשבר הדיור הציבורי. שר הבינוי, ח"כ יואב גלנט (כולנו), הציג בפני הוועדה את תכניתו בנושא ואמר כי "לפני 20 שנה 14% מהדירות היו שייכות לדיור הציבורי וכיום רק 2%, ומכ-120 אלף דירות בתחילת שנות ה-2000 הגענו ל-כ-62 אלף דירות כיום". השר גלנט ציין כי המשרד עצר את מכירת הדירות שלא לזכאים וקבע תוכנית בעלת חמש נקודות עיקריות לטיפול במשבר.

השר גלנט פירט וציין כי עד החגים הקרובים הכוונה היא לאייש כ-500 מתוך 700 הדירות הריקות במאגר הדיור הציבורי, ויתר הדירות יאוישו עד סוף השנה. עוד הוא ציין כי התוכנית כוללת שיפוץ מאסיבי של 4,000-5,000 דירות בשנה. כמו כן אמר כי בכל פרויקט במסגרת מחיר למשתכן תוכל המדינה לרכוש עד 5% מהדירות, ובכוונת המשרד להשתמש ב-700 מיליון שקל שנשארו ממכירת דירות הדיור הציבורי לרכישת דירות חדשות להגדלת המלאי. השר גלנט הוסיף כי בכוונת המשרד להפעיל תוכנית ארוכת טווח, יחד עם עמידר, לשפר את הדירות באמצעות תכניות פינוי בינוי.

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) שיבחה את השר גלנט ואמרה כי מי שמתעסק בתחום מרגיש בשינוי הגישה, אך עם זאת הוסיפה כי המציאות מבהילה כי מתוך חוק הדיור הציבורי יושם רק החלק העוסק במכירה ומעולם לא נוספו דירות חדשות. "פתרון משבר הדיור צריך להתחיל מהשכבה התחתונה". ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) הוסיף כי בשנים האחרונות משרד הבינוי לא ניצל את מלא תקציבו והעביר את העודפים למשרדי הביטחון, התחבורה ומשרדים נוספים. "צריך לטפל בדיור הציבורי כמו בתחבורה ובתשתיות, ולהשקיע 5-10 מיליארד שקל ב-5 שנים", אמר. ח"כ עומר בר לב (המחנה הציוני) הזהיר ממצב שבו דיירי הדיור הציבורי לא יוכלו לחזור לגור בדירות ששופצו במסגרת פינוי בינוי, בשל העובדה שערכן יעלה ועלות אחזקתן תעלה. הוא אף התייחס לרכישת דירות לדיור הציבורי מתוך פרויקטים של מחיר למשתכן וביקש לדעת האם המטרה היא למכור אותן להכניס כסף לאוצר או לייעדן לדיור ציבורי. השר גלנט השיב ואמר כי הכוונה היא רכישה לטובת מאגר הדיור הציבורי ולא לטובת רווחים.

ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) שיבח גם הוא את השר ואמר כי "אי אפשר שלא להתרשם מהנחישות והרצון לחולל שינוי". עם זאת הוא התייחס לתוכניות פינוי בינוי ואמר כי צריך "למנוע מצב שהפינוי מתבצע עכשיו ועל הבינוי נדבר אתכם אחר כך". עוד ציין ח"כ שמולי כי יש חשש להפקיד את הנושא בידי עמידר, שהייעוד המקורי שלה הוא חברה משכנת ולא יזמית, ומתח ביקורת על כך שנציגי החברה לא הגיעו בשבוע שעבר לדיון אחר שהתקיים בכנסת בנושא. היו"ר כבל אמר כי הוא מתנגד לתקיפת פקידי ציבור וביקש להפנות את הטענות לשר גלנט, שביקש גם הוא ביקש להפנות אליו את הטענות. ח"כ שמולי הוסיף עם זאת כי "התפקיד של דרג מקצועי הוא לתת תשובות לחברי הכנסת, כפי שאני יכול לפרגן אני יכול גם לגעור באחד הפקידים. לא להופיע לדיון זה יריקה בפרצופה של הכנסת". ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) אמרה כי בערים בהן יש דירות ריקות אפשר להגמיש קריטריונים.

יו"ר עמותת קול בשכונות, דוד קשני, אמר כי אפשר לעשות מהפך באמצעות מכירת 30 אלף דירות לזכאים, במהלך שיכול להכניס כ-9 מיליארד שקל. לדבריו, בכסף הזה ניתן יהיה לרכוש כ-9,000 דירות. ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר כי "הגיע הזמן שנבין שדיור ציבורי צריך להיות חלק מרכזי מפתרון משבר הדיור". הוא קרא לרכוש 25% מהדירות במחיר למשתכן לדיור ציבורי, ולא 5% לפי התוכנית. נציגת מטה מאבק הנכים, נעמי מורבייה, הביעה חשש מהפרטת עמידר. השר גלנט דחה את הטענות להפרטת החברה וביקש לדעת אם למורביה יש מידע שהחברה הולכת להיות מופרטת. ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) הוסיף כי הוא לא רואה את המגזר הערבי בתוכנית שהציג השר.

ח"כ אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו) בירכה גם היא על הרוח החדשה במשרד, אך הוסיפה כי "ההשתתפות בשכר הדירה לממתינים היא התעללות". היא אף מתחה ביקורת על כך ששולחים את הממתינים להתגורר בפריפריה. לדבריה, בשוק הפרטי חשופים השוכרים לסחיטות בין היתר גם כאלה בעלות אופי מיני. "מפעילים עלי לחצים איומים שאמסמס את הצעת החוק שהגשתי למתן שכר דירה ריאלי לזכאים – אם אצטרך אגיע גם ליועץ המשפטי לממשלה. לא ייתכן שאיקס מסוים בוועדת השרים לחקיקה יאיים שאם לא אסכים לחלק אתו את השלל לא יהיה חוק, ו-2,700 זכאים ישלמו מחיר כי אותו שר לא עושה את עבודתו", אמרה.

השר גלנט התייחס לדברים ואמר כי יש תמימות דעים שיש בעיה וצריך לפתור אותה, וגם הפתרון מקובל על כולם. הוא הזמין את חברי הכנסת "להיות יחד אתי במאבק על המשאבים. הבעיות תמיד יותר גדולות מהיכולת לפתור אותן, לכן מה שחשוב להגיד זה שלפי ראייתי הנושא של דיור ציבורי איננו בעיה כלכלית אלא בעיה חברתית. צריך לסייע לאוכלוסיות החלשות בלי קשר ליכולת לשאוב מהם כסף ולהחזיר להם – אלא רק להביא להם יותר כסף", אמר.

היו"ר כבל בירך על כך ש"מזה שנים מגיע למשרד הבינוי שר שאין לו אג'נדה פוליטית אחרת מלבד בינוי, שיכון ודיור ציבורי, והוא משקיע את זמנו בכך ולא בכבישים". הוא הוסיף כי הוועדה תהייה אכסניה מרכזית לטיול בכל נושאי הדיור וכי השר יוכל למצוא בוועדה אוזן קשבת. עם זאת ציין היו"ר כבל כי הוא מטפל ועוקב אחר הדיור הציבורי מזה כ-20 שנה ונדמה שבזמן הזה כמעט שום דבר לא השתנה. "השר נוטע תקוות גדולות ובכוונת הוועדה לעקוב אחר יישום התוכניות", אמר היו"ר כבל והבטיח לקיים דיון מעקב לאחר פגרת הקיץ.

אלכס זבז'ינסקי, אנליסט מיטב דש, מפרסם סקירת מאקרו שבועית, ומעריך כי בנק ישראל צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי אך לחדש את המסר שהכול עדיין פתוח.

מיטב דש מציינים בסקירה כי לחולשה בנתוני הייצור והיצוא במשק התווספה גם הירידה באינדיקאטורים האחרונים המשקפים את הצריכה הפרטית. יחד עם זאת, לא ברור מהן הסיבות שיכולות לפגוע בצריכה הפרטית בשלב זה. הצמיחה ברבעון השני בישראל צפויה להיות אף נמוכה יותר מאשר ברבעון הראשון. במיטב מעריכים כי בנק ישראל צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, אך עשוי לרכך או לבטל את המסר שהועבר לפני חודש, לפיו פחתו הסיכויים להפעלת הכלים המוניטאריים הנוספים.

באשר לשווקים העולמיים כותבים מיטב דש: ירידה במחירי הסחורות תגביר את הלחצים להורדת הריבית במדינות המפותחות ותעלה את הסיכונים במדינות המתפתחות. לקראת ישיבת ה-FED השבוע, הירידה במחירי הסחורות והתחזקות הדולר יפחיתו את ההסתברות לשתי הורדות ריבית עוד השנה.

בנוסף מציינים מיטב דש כי החלק הארוך של עקום התשואות בישראל הפך לתלול ביותר בעולם. התלילות החריגה של עקום התשואות בישראל משקפת בעיקר את הסיכונים הלא כלכליים. הירידה החדה במחירי הסחורות בכלל ובמחירי הנפט בפרט באו לידי ביטוי רק בציפיות האינפלציה הגלומות בחלק הקצר של העקום בישראל. נפתחו פערים גבוהים מאוד בין התשואות לפדיון של האג"ח הקונצרניות הקצרות לארוכות.

מיטב דש לקראת הכרזת הריבית היום ב-16:00: "אם נתעלם מרמת הריבית בישראל ומדבריה של הנגידה לפני חודש, התנאים שנוצרו לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל השבוע היו עשויים להוביל להקלה מוניטארית נוספת מצד בנק ישראל. השקל התחזק בכ-2.5% לעומת סל המטבעות בחודש האחרון. ניכרת חולשה בנתוני היצוא והייצור. בנוסף, גם הצריכה הפרטית במשק התחילה לקרטע. הירידה החדה במחירי הסחורות עשויה לגרום לבנקים המרכזיים בעולם להצטרף לבנקים המרכזיים בקנדה, שוודיה, ניו זילנד והונגריה שכבר הורידו את הריבית בחודש יולי. בסה"כ, הריבית המשקללת של הבנקים המרכזיים במדינות הכלולות בסל המטבעות של בנק ישראל ממשיכה לרדת ולצמצם את הפער לעומת הריבית בישראל".

"בשיקולים בעד להותיר את הריבית ללא שינוי כלולים קודם כל רמת הריבית הנוכחית, מדד המחירים שהיה גבוה מעט מהציפיות, מצבו היציב של שוק העבודה, שוק הנדל"ן המחומם, הפחתת הסיכון מהמשבר ביוון והמשך דבקות דוברי ה-FED בכוונתם להעלות את הריבית עוד השנה.  אנו מעריכים  שבנסיבות אלו בנק ישראל יבחר להשאיר את הריבית ללא שינוי. יחד עם זאת, בנק ישראל ינסה להערכתנו לרכך או אף לבטל את המסר שהועבר לפני חודש, לפיו פחת הסיכוי לצעדים מוניטאריים מקלים נוספים. צעד זה צפוי לתמוך בשוק האג"ח ולהחליש את השקל", מוסיפים מיטב דש.