בני שהינו, מנכ"ל אלומות הון ליין, מגיב לנתונים שפרסם בנק ישראל ומעריך כי הם מעידים על התחלת התנפצות בועת הנדל"ן.

בני שהינו אומר כי "תרחיש הקיצון שפרסם היום המפקח על הבנקים בבנק ישראל מצביע על זינוק חד במספר נוטלי המשכנתאות בישראל שלא יוכלו לעמוד בתשלומים, לעומת מספרם בשנה שעברה. על פי ההערכות של בנק ישראל 63 אלף בעלי משכנתאות, שהם 8.6% מסך הלווים, צפויים להיקלע לקשיי החזר".

"זאת, לעומת ההערכה שפרסם בנק ישראל בשנה שעברה ולפיה 23 אלף בעלי משכנתאות שהיוו אז 5% מסך הלווים ייקלעו לקשיים במקרה של תרחיש קיצון, הכולל משבר כלכלי שמוביל לזינוק באבטלה, לירידה חדה במחירי הדיור וכולל גם עליית ריבית", מוסיף שהינו.

בני שהינו כותב כי "במספרים אבסולוטיים מדובר בזינוק חד של פי 2.74 תוך שנה במספר הישראלים שעלולים למצוא עצמם ללא גג מעל לראש. ככה נראה תחילתו של משבר אשראי של משקי הבית, והבוטים ביננו יגידו – ככה נראית תחילתו של משבר סאב פריים. בנק ישראל לא צריך להציג רק את הבעיות, אלא צריך ליזום פתרונות, כולל קריאה למיחזור משכנתאות לאומי".

במכתב המפקח על הבנקים בהקדמה לסקירת מערכת הבנקאות לשנת 2014, נכתב כי "הפיקוח על הבנקים המשיך גם השנה לעקוב אחר המדיניות שהתוו הבנקים ותיאבון הסיכון הנגזר ממנה. ניתנה תשומת לב רבה לבחינת ניהול החשיפה לאשראי למשקי הבית, משום שקצב גידולו האיץ בשנים האחרונות ורמת המינוף של משקי הבית עלתה, אף כי היא עדיין נמוכה בהשוואה בין-לאומית. הפעולות בתחום האשראי למשקי הבית משקפות את המדיניות הפרואקטיבית שהפיקוח על הבנקים נוקט במטרה להפחית את הסיכונים הנשקפים למערכת הבנקאית ומתוך גישה צופה פני עתיד.

מבחן הקיצון שהפיקוח על הבנקים ערך השנה התמקד במשבר מקרו-כלכלי מקומי לצד זעזוע גלובלי. תוצאותיו של התרחיש הראו כי האשראי לדיור ולענף הבינוי והנדל"ן רגיש לזעזועים מקרו-כלכליים, והן הצביעו על השפעה משמעותית על המערכת הבנקאית. בכך הן המחישו את חשיבותם של הצעדים שהפיקוח על הבנקים נקט בשנים האחרונות להגבלת המינוף של משקי הבית בגין האשראי לדיור ולהפחתת חשיפתם לעלייה בהחזרי המשכנתא בתרחיש שבו הריבית עולה במידה משמעותית. תוצאות התרחיש והתובנות ממנו שימשו גם בתהליכים שנועדו להעריך את נאותותם של יעדי ההון הפנימיים בבנקים השונים.

משלחת קרן המטבע הבינלאומית הגישה היום את הדוח הראשוני לשנת 2015 ומתייחסת לניהול הסיכונים מעליית מחירי הדיור בישראל.

על פי משלחת קרן המטבע, הגדלת היצע הדיור היא קריטית להכלת העליות של מחירי הדיור. מחירי הדיור עלו באופן חד בשנים האחרונות, כאשר הביקוש – שהתחזק עוד יותר עקב שיעורי הריבית הנמוכים – עלה, וההיצע לא עמד בקצב. בהקשר זה, המשלחת מברכת על כוונות הממשלה החדשה להגדיל את ההיצע על ידי אמצעים שונים ולרכז מספר רשויות הקשורות לדיור במשרד אחד לטובת קיצור תהליך התכנון.

משלחת קרן המטבע מוסיפה כי צעדים מקרו-יציבותיים עודם חיוניים לבלימת הסיכונים הנשקפים ליציבות הפיננסית ממגזר הדיור. עד כה, האמצעים היו אפקטיביים לבלימת המינוף של משקי הבית. אולם עשוי להידרש הידוק נוסף בעתיד.

בנוסף מתייחסים בקרן המטבע למדד המחירים לצרכן ולנושא החזרת האינפלציה לתחום היעד. בקרן המטבע מציינים כי האינפלציה הנמוכה אינה משקפת חולשות מקומיות, אלא מיובאת ברובה. הניתוח שלנו מעלה כי האינפלציה הנמוכה היא ברובה תוצאה של ירידת מחירי הנפט וההשפעה בפיגור של תיסוף השקל במחצית הראשונה של 2014, אך הייתה תרומה גם של הגברת התחרות בשוק התקשורת והורדות חד-פעמיות של תעריפי החשמל והמים. אופייה הזמני של האינפלציה הנמוכה ניכר גם בציפיות לאינפלציה, שעודן מעוגנות היטב בטווח היעד.

על פי קרן המטבע, האינפלציה צפויה לשוב לטווח היעד ב-2016 – תוצאה של פיחות השקל במחצית השנייה של 2014, האטת הירידות במחירי האנרגיה, הצמיחה המקומית היציבה, והתהדקות שוקי העבודה הצפויה להפעיל לחץ להעלאת השכר. ואכן, מאז מרץ, ניכרת תפנית במחירים לצרכן. ניתן אפוא להמתין עם המדיניות המוניטרית. מאחר שאין רפיון ניכר בפעילות המשק והאבטלה בשפל היסטורי, אין צורך בתמרוץ נוסף. תמהיל המדיניות הכולל (עם מדיניות פיסקלית ניטראלית ברובה ושיעורי ריבית הקרובים לאפס) מרחיב מאוד כבר כעת.

יניב חברון, כלכלן הבית של אקסלנס  אומר לציבור לברוח משוק האג"ח הממשלתי – "משקיעי האג"ח הממשלתי בישראל יפסידו כסף ב-2015. עליית התשואות בישראל תימשך בהתאם למגמה במדינות אירופה וארה"ב. להערכתנו התוצאה תהיה הפסד בשוק האג"ח הממשלתי בישראל עבור שנת 2015. רק הרעה משמעותית בנתונים בישראל ובניגוד למגמה בעולם תוכל למנוע מצב זה".

אמיץ, מר חברון, אבל תגיד את זה בבית שלך, ליתר דיוק בחברת ניהול קרנות הנאמנות שלכם, כן אלה שיושבים לא רחוק מהחדר שלך;  הם כנראה חושבים שיש אופוריה. אחרת, איך אפשר להסביר את דמי הניהול שהם לוקחים – בעוד אתה אומר שהמשקיעים באג"ח ממשלתיות הולכים להפסיד, הם לוקחים דמי ניהול  ממש לא נמוכים (הנה רשימת קרנות האג"ח הגדולות)–

• אקסלנס 5/95 –                      דמי ניהול של 0.49%; ערך הנכסים –  כ-3.27 מיליארד שקל
• אקסלנס 10/90 –                     דמי ניהול של 0.78%; ערך נכסים 760 מיליון שקל
• אקסלנס ממשלתי טהור –          דמי ניהול של 0.47%; ערך נכסים 686 מיליון שקל
• אקסלנס שקלי ממשל –             דמי ניהול של 0.53%; ערך נכסים 580 מיליון שקל
• אקסלנס שקלית עד 4 שנים –     דמי ניהול של 0.68%; ערך נכסים 525 מיליון שקל

צריך והוגן להדגיש כי אקסלנס גובה יחסית למנהלי הקרנות האחרות, דמי ניהול סבירים, כלומר במבחן מול הגופים האחרים, היא ממש לא מהגרידיות.  ובכל זאת- לקחת 0.5%, 0.6%, 0.7% כשהתשואה שאתם הולכים לייצר בתיק היא שלילית!

צריך גם להדגיש כי חלק מהעלות של המחזייקם בקרנות הולכת בעם לדמי ההפצה שהם 0.35%. כשלקוח קונה קרן נאמנות דרך הבנק, הבנק מרוויח מיד 0.35%. אין לזה תלות בזמן האחזקה. למעשה ככל שזמן האחזקה גדול יותר העלות מתפזרת על פני יותר זמן, והופכת לפחות משמעותית, אבל נראה שמחזיק הקרנות הישראלי, מעביר כספים בין קרנות בתידרות יחסית גבוה.

ולמרות הסיבות המקלות, אפשר לצפות מאקסלנס שכלכלן הבית שלה מעריך שהתשואה באג"ח יהיו שליליות, שיאפסו את הרווחים שלהם בתחום קרנות האג"ח – לא הוגן שהמחזיק יפסיד פעמיים – מההשקעה באג"ח  וגם מדמי הניהול. יש גבול!

המפקח על הבנקים שיחרר את הסקירה השנתית שלו על הבנקים. בין היתר הוא בודק את ההלוואות שנתנו הבנקים למשכנתאות. הוא בדק את המאפייניהן העיקריים של ההלוואות לדיור שנתנו שבעת הבנקים הגדולים בין ינואר 2010 לדצמבר 2013 . הלוואות אלה מהוות בסוף 2014 כ-58% מיתרת האשראי למטרת מגורים  והנתונים עליהן משמשים את הפיקוח על הבנקים כדי לנתח את האשראי לדיור במסגרת מבחן הקיצון המקרו-כלכלי, על יסוד תרחיש אחיד, שהוא עורך למערכת הבנקאית.

המפקח על הבנקים מצא כי העשירונים התחתונים בהכנסה בישראל, מתאפיינים  בשיעור גבוה של החזר מההכנסה, ומספר חודשי ההכנסה הנחוצים להם לרכישת דירה גבוה בהרבה ממספר החודשים הנחוצים לעשירונים העליונים. על כן הנטל שהם לוקחים על עצמם גבוה יחסית לנטל שלוקחים העשירונים העליונים, והוא הדין ברמת הסיכון שלהם.

הנתונים המרכזיים המתקבלים מפילוח לפי רמות ההכנסה הנתונים הפרטניים על הלווים מספקים מידע על הכנסותיהם של משקי הבית , ואלו סווגו לעשירוני הכנסה (נטו) בהתאם לסקר  הכנסות למשקי בית שבראשם שכיר אשר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערכה בשנת 2011.

כאשר בוחנים כיצד מספר ההלוואות והיקפן מתפלגים לפי עשירונים, מוצאים כי שלושת העשירונים העליונים קיבלו בתקופה הנסקרת כ-38% מההלוואות, והיקפן של הלוואות אלה מהווה כמחצית מהאשראי לדיור; שכבות הביניים (העשירונים הרביעי עד השביעי) קיבלו 50% מההלוואות, והיקפן מגיע ל-43% מהאשראי לדיור; שלושת העשירונים התחתונים קיבלו  13%מההלוואות, ואלה מהוות 7.5% מהיקף האשראי לדיור. כמו כן ניתן לראות כי התפלגות זו אף  התחדדה במרוצת השנים שחלפו בין 2010 ל-2013 : יותר הלוואות ניתנו לעשירונים העליונים בשנת 2013 הן מבחינת המספר והן מבחינת ההיקף, והעשירונים התחתונים קיבלו נתח קטן מאוד ממספרן הכולל של ההלוואות לדיור ומסך היקפן.

המספר הממוצע של חודשי ההכנסה הנחוצים למשק בית מהחמישון התחתון כדי לממן דירה שרכש באמצעות משכנתה – כ-130 – גבוה פי שניים ממספר החודשים הנחוצים למשק בית מהחמישון העליון, כ-65. במהלך התקופה הנסקרת חלה עלייה במספר חודשי ההכנסה הנחוצים לרכישת דירה, במיוחד בקרב העשירונים התחתונים. הנתונים מעידים כי נטל החוב עולה עם הירידה בהכנסה: בחמישון העליון שיעור ההחזר מההכנסה עומד במהלך התקופה על כ-30% בממוצע, בשעה שבחמישון התחתון השיעור קרוב ל-40% . אשר לרמת הסיכון של ההלוואות עם העלייה בעשירוני ההכנסה יורד משקלם של הלווים בסיכון גבוה ועולה משקלם של הלווים בסיכון נמוך.

כאשר בוחנים כיצד מחירי הדירות שמומנו באמצעות משכנתה מתפלגים לפי עשירוני ההכנסה מוצאים כי יש מתאם חיובי בין מחיר הדירה לבין רמת ההכנסה של הלווה, וכי השונות גדלה עם רמת ההכנסה. תמונה דומה מתקבלת כאשר בוחנים כיצד גובה ההלוואה מתפלג בתוך כל עשירון. מאחר ששיעור המימון של ההלוואות שווה ליחס בין המסגרת המאושרת של ההלוואה לבין שווי הנכס, הוא מתפלג באופן דומה בכל עשירוני ההכנסה (אם כי בעשירון התחתון ישנה שונות גדולה יותר. כמו כן, שיעור המימון הממוצע במדגם כולו ירד במהלך התקופה מ-54% ל-52%.

במכתב המפקח בהקדמה לסקירת מערכת הבנקאות לשנת 2014, נכתב כי השינויים התדירים בסביבה – המקומית והגלובלית – שהמערכת הבנקאית פועלת בה הוסיפו להציב בפניה אתגרים גם בשנת 2014. תמהיל הפעילות והתוצאות העסקיות של הבנקים הושפעו מכך שהצמיחה במשק התייצבה ברמה נמוכה יחסית ובמקביל חלה האטה בצמיחה של המשקים המפותחים, מכך שסביבת הריבית נותרה נמוכה לאורך זמן, וממגמת הגאות הנמשכת בשוק הדיור. נוסף לאלה השפיעו השנה על הפעילות הבנקאית גם אירועים חריגים, ועם העיקריים שבהם נמנים מבצע "צוק איתן" והתממשותו של סיכון הציות בגין פעילות בנקאית חוצת-גבולות מול לקוחות אמריקאים. במקביל הושפעה המערכת הבנקאית מצעדים שננקטו במטרה לקדם את התחרות בה ובשווקים הפיננסיים; פעילות זו נמצאת במקום גבוה בסדר העדיפויות של קובעי המדיניות – הממשלה, הכנסת ובנק ישראל – והיא צפויה להתעצם בשנים הבאות.

הפיקוח על הבנקים המשיך גם השנה לעקוב אחר המדיניות שהתוו הבנקים ותיאבון הסיכון הנגזר ממנה. ניתנה תשומת לב רבה לבחינת ניהול החשיפה לאשראי למשקי הבית, משום שקצב גידולו האיץ בשנים האחרונות ורמת המינוף של משקי הבית עלתה, אף כי היא עדיין נמוכה בהשוואה בין-לאומית. הפעולות בתחום האשראי למשקי הבית משקפות את המדיניות הפרואקטיבית שהפיקוח על הבנקים נוקט במטרה להפחית את הסיכונים הנשקפים למערכת הבנקאית ומתוך גישה צופה פני עתיד.

מבחן הקיצון שהפיקוח על הבנקים ערך השנה התמקד במשבר מקרו-כלכלי מקומי לצד זעזוע גלובלי. תוצאותיו של התרחיש הראו כי האשראי לדיור ולענף הבינוי והנדל"ן רגיש לזעזועים מקרו-כלכליים, והן הצביעו על השפעה משמעותית על המערכת הבנקאית. בכך הן המחישו את חשיבותם של הצעדים שהפיקוח על הבנקים נקט בשנים האחרונות להגבלת המינוף של משקי הבית בגין האשראי לדיור ולהפחתת חשיפתם לעלייה בהחזרי המשכנתא בתרחיש שבו הריבית עולה במידה משמעותית. תוצאות התרחיש והתובנות ממנו שימשו גם בתהליכים שנועדו להעריך את נאותותם של יעדי ההון הפנימיים בבנקים השונים.

בנק הפועלים מציע פיקדון דולרי לתקופה של 15 חודשים, עם מענק קבוע ומובטח. הפיקדון ללא תחנות יציאה. הפיקדון מזכה במענק בשיעור צבור של 0.6% (ריבית מתואמת בשיעור שנתי של 0.4797%) למפקידים החל מ-100,000 דולר. המענק יקבע בהתאם לסכום ההפקדה בפועל ויחושב במונחי ריבית דריבית שנתית, המענק ישולם בתום תקופת הפיקדון. סכום מינימום להפקדה: 10,000 דולר.

תקופת ההשקעה: 15 חודשים; הפיקדון יפרע אוטומטית לחשבון המט"ח השוטף בתום התקופה. המענק מהווה את סך הריבית השנתית המתואמת בגין מלוא תקופת החיסכון. המענק מחושב במונחי ריבית דריבית שנתית, וישולם בתום תקופת החיסכון. לא תשולם ריבית כלשהי בנוסף לסכום המענק. אופן ההשקעה: הפקדה חד פעמית. מועד תשלום הקרן: בתום תקופת הפיקדון והמענק.

מדריכים בנושא פיקדונות

איך בוחרים פיקדון ?

כשבוחרים פיקדון יש לשאול ולבחון את ההיבטים הבאים – מה הסכום שאנחנו יכולים להפקיד עכשיו? האם אנחנו יכולים להפקיד סכום מדי חודש בחודש? מתי נצטרך את הכסף הזה, ומכאן – למשך כמה זמן אנחנו יכולים לחסוך? מה רמת הסיכון שאנו מוכנים לסבול, ובמילים אחרות – האם אנו מוכנים להפסיד ריאלית וכמה? האם אנו רוצים לגדר סיכון מסוים? תשלום עתידי בדולרים, תשלומי משכנתא עתידיים בהתאם לריבית משתנה? בסוף התהליך תדעו מה הפיקדון העדיף עליכם.

חשוב לציין, שהבנקים מתחרים על הכסף שלכם – הם צריכים את הכספים האלו, כי זה מנוע הצמיחה שלהם – אתם נותנים להם כסף בריבית מסוימת, ואת הכסף הזה הם נותנים לאחרים בריבית גבוהה יותר – זזו הדרך שלהם לעשות כסף מכסף. ולכן, הם נלחמים על הכספים האלו – אתם יכולים וצריכים , האמת אפילו חייבים לעשות סקר שוק קטן – לפנות למקורות המידע באינטרנט – באתר זה יש שורה ארוכה ועדכנית של פיקדונות מסוגים שונים שהבנקים מציעים; ולהתמקח עם היועצים בבנקים; הבדיקה הזו שווה לכם הרבה כסף!

בנק ישראל מפרסם סקירת ההתפתחויות בחודשים האחרונים, המציגה את תמונת המצב לקראת הכנת תקציב המדינה לשנים 2015 ו-2016, והמגמות התקציביות הצפויות בהמשך העשור. בסקירתו מדגיש בנק ישראל כי "חשוב שתקציב הממשלה יציג בצורה מלאה ושקופה את הוצאותיה לטיפול בהרחבת היצע הדיור, ובכלל זה יטפל בפינוי הקרקעות במרכז הארץ בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים".

בסקירת בנק ישראל נכתב כי "יעד מרכזי שהממשלה החדשה הציבה לפעילותה הוא הפחתת מחירי הדירות והרחבת ההיצע, וכבר בראשית דרכה היא אימצה צעדים משמעותיים שנועדו לזרז את תהליכי התכנון ולמתן את המחירים. חלק מהסוגיות המעכבות את התקדמות התכנון והבנייה ניתן לפתור באמצעות הפניית מקורות תקציביים לבניית תשתיות תומכות, הקלת חסמים והעברת מתקנים ממשלתיים וציבוריים מאזורי הביקוש. הממשלה כבר אישרה כמה תכניות כאלה, ויישומן עשוי לדרוש תוספת הוצאה ניכרת".

"חשוב שהממשלה תיערך לכך בעת הכנת התקציב הקרוב ותפנים הוצאות אלה בתוואי הוצאותיה לשנים העוקבות, כדי למנוע עיכובים ביישום התכניות. חשוב גם שתקציב הממשלה יציג בצורה מלאה ושקופה את הוצאותיה לטיפול בהרחבת היצע הדיור, בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים. הרישום החשבונאי הנכון של פעולות הממשלה לקידום הבנייה אינו מחייב להימנע מפעולות אלה, והוא נועד לשמור על שקיפות העלויות של הפעילות הממשלתית. במידה שנדרשות הוצאות חד-פעמיות למטרה זאת, עדיף שיירשמו כתוספת חריגה להוצאה התקציבית ולגירעון בהתאם לכללי החשבונאות, ולא באמצעות סעיפים חוץ-תקציביים", נכתב בסקירה.

בנוסף מתייחסת מחלקת המחקר של בנק ישראל לנושא מדד המחירים לצרכן: "גודל תקציב המדינה מותאם מדי שנה לפערים בין האינפלציה בפועל לאינפלציה החזויה. בחלק מהשנים גודלה של ההתאמה משמעותי ומשפיע על הפעילות הריאלית בתקציב, שכן המחירים הרלוונטיים להוצאות הממשלה אינם משתנים בטווח הקצר בהתאם למדד המחירים לצרכן. כתוצאה מכך נגרמות התאמות חוזרות ונשנות בפעילות הממשלה, וכעבור זמן קצר נדרש לתקנן כאשר מתבצעת התאמה בכיוון ההפוך. מכיוון שב-15 השנים האחרונות קצב האינפלציה בישראל הוא כ-2 אחוזים – מרכז תחום היעד שקבעה הממשלה – רצוי לעבור לתקציב נומינלי שיתבסס מדי שנה על ההנחה שהאינפלציה עומדת על 2 אחוזים, ללא התאמות לסטיות מהתחזית, פרט לסטיות מתמשכות או קיצוניות".

מנורה עמדה קרנות נאמנות מורידה שכרו של מנהל הקרן מנורה מבטחים (0A) ריבית משתנה מנוהלת (מספר קרן: 5120621). מנהל הקרן מודיע כי החל מיום 06/07/2015 יורד שכרו מ-0.35% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן לשיעור של 0.23%. מנורה עמדה קרנות נאמנות מבהירה כי שכר מנהל הקרן לאחר השינוי יעמוד על 0.23% לכל היותר (היינו, ייתכן שיירד), וזאת לפחות עד ליום 31/12/2016.

מילון מונחים קרנות נאמנות 

נזכיר, כי לאחרונה הודיעה מנורה כי מנהל קרן הנאמנות מנורה מבטחים (0A)(!) תיק השקעות סולידי ללא מניות (מספר קרן: 5108832) מעלה את דמי הניהול. דמי הניהול בקרן מנורה מבטחים (0A)(!) תיק השקעות סולידי ללא מניות היו 0.87% ועלו ל-1.17%. בעידן שבו הריבית היא סביב האפס, בעידן שבו מדברים על ריבית שלילית, בעידן שבו אגרות חוב ממשלתיות נסחרות בתשואה אפקטיבית של עשיריות אחוז בודדות, זה יהיה מאוד יומרני להרוויח תשואה גבוה מכך. הסיכוי שמנורה מבטחים תשיג תשואה העולה על דמי הניהול (מכאן ואילך) הוא קטן, ואפילו קלוש. התשואה תתקשה אפילו לא תשיג את דמי הניהול הקודמים (0.87%) ועל אחת כמה וכמה את דמי הניהול המעודכנים (1.17%). אז למה הם עושים זאת שם במגדל של מנורה? כי אפשר – ציבור המשקיעים, נא להתעורר, אין טעם לשלם דמי ניהול כאלו! זה לא גניבה, לפחות לא על פי החוק, אבל זה אבסורד.

מדריכים בנושא קרנות נאמנות

מנהל קרן הנאמנות  להבה (2B) אג"ח +25% (מספר קרן: 5108535) מודיע כי ועדת ההשקעות של מנהל הקרן החליטה ביום 21.6.2015 לשערך את שווי ההכנסה לקבל בני"ע מירלנד אג"ח ב (מס' נייר : 1108356).

ההכנסה לקבל טרם השערוך: 322,800.77 שקל, מחיר ההכנסה לקבל כפי שנקבע על ידי הוועדה: 134,607.92 שקל – שיעור השינוי בהכנסה לקבל בעקבות השערוך: 58.30%-.

שיעור ההשפעה של השערוך על מחירי הקרן  להבה (2B) אג"ח + 25% (5108535): 0.3%-.

סיבת השערוך: להערכת מנהל הקרן, ההכנסה לקבל, עתידה שלא להתקבל במועד הצפוי, כמו כן בקשר לסדרות אחרות של החברה, הודיע החברה על דחית מועד הפירעון. כמו כן, לדעת מנהל הקרן הסכום שיתקבל, יהיה נמוך מסכום ההכנסה לקבל עליו הודיע החברה. מנהל הקרן מדגיש כי ני"ע שלעיל מוחזק למועד דיווח זה בקרנות נוספות שבניהול מנהל הקרן, אך השפעת קביעת מחיר ההכנסה לקבל ע"י הוועדה על השווי הנקי של הקרנות הרלוונטיות אינה מהותית ואינה דורשת דיווח בהתאם להוראות הדין.

שר הבינוי יואב גלנט, מנכ"ל משרדו אשל ארמוני, הנהלת המשרד, נציגי רמ"י, עמידר, מינהל התכנון ונציגי משרדי הממשלה קיימו היום (שלישי) סיור עבודה בעפולה, במטרה להמשיך את השיווקים המוצלחים בעפולה בשנים האחרונות ובכדי להסיר חסמי שיווק ופיתוח להרחבת שיווק הקרקעות למגורים בבירת העמק. לסיור התלוותה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, יו"ר שדולת הדיור בכנסת.

ביקור זה מצטרף לביקורים קודמים של השר והמנכ"ל מאז כניסתם לתפקיד עם דגש על אזורי הפריפריה – בבאר שבע, ראש העין, נצרת ונצרת עילית, ועבודת שטח. הסיור הובל על-ידי יצחק מירון ראש העיר, החוגגת 90 שנה להקמתה.

מטרת הביקור להציף על פני השטח חסמים וסוגיות בוערות, על מנת לתכלל משרדי ממשלה שונים למצוא פתרונות לטובת שוק הנדל"ן.

שר הבינוי יואב גלנט אמר בסיום הביקור: "עפולה היא ההוכחה שתכנון טוב והיצע דירות משמעותי מושך יזמים ורוכשים כאחד, ומאפשר רכישת דירות חדשות ואיכותיות במחירים נוחים. השיווק בעפולה מצליח וחובתנו להמשיך בהגדלת ההיצע באזור, ומשיכת זוגות צעירים לעיר. אנו נקדם את הכללת העיר עפולה במסגרת הסכמי הגג, מתוך כוונה לשווק 15,000 יחידות דיור בחומש הקרוב. במסגרת הסכמי הגג, יואץ קידום מקורות התעסוקה, מתחמי תעשיה, ופתרונות חינוך ותחבורה. הדבר יאיץ את השיווק, יסיר חסמים ויגדיל את היקפי הבנייה, תוך הבטחת פתרונות תשתית כוללים".

במסגרת הסיור ברחבי העיר עסקו הצוותים המקצועיים בנושאים נוספים כמו התחדשות עירונית ותמ"א 38, שיקום שכונת וציפוף ועיבוי שכונות.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, פרסמה היום הוראות שלכאורה נשמעות משמעממות – הוראות לאופן עריכת מסמך הנמקה ומסירתו ללקוח. אלא שבפועל, מדובר על חדשות של ממש ללקוחות של סוכני הביטוח. הסוכנים יצטרכו להרחיב את הגילוי הנאות, ומדובר בשינוי שתואם את המגמה בעולם. המטרה –  להגביר את השקיפות מול הלקוח ואת האמון של החוסכים בהליך השיווק והייעוץ הפנסיוני. החשיפה הזו תבהיר לכם, הלקוחות מה האינטרסים של סוכני הביטוח והיועצים הפנסיונים, ככה תדעו אם היועץ מקבל עמלה שמנה מחבה מסוימת, ככה תבינו שאתם צריכים לבדוק את כדאיות החיסכון/ ביטוח בחברה מסוימת בשבע עיניים, ככה פשוט תדעו לזהות מה האינטרסים של סוכן הביטוח והיועץ הפנסיוני וככה תזהו אם מנסים לעבוד עליכם!

מסמך ההנמקה מפרט את הסיבות שבגינן נבחר המוצר הפנסיוני עבור החוסך. המסמך ניתן לחוסך על ידי סוכן הביטוח טרם חתימה על חוזה. לנוכח מגוון המוצרים הפנסיוניים הקיימים ומורכבותם, התאמתו של המוצר ללקוח היא קריטית.

מסמך ההנמקה החדש מתמקד בהיבטים העיקריים והמהותיים ביותר בתהליך. למשל, הורחבו חובות הגילוי של סוכן הביטוח וכעת עליו להצהיר על סוג הרישיון שלו, אופן התגמול והזיקה שלו לגופים המוסדיים. כמו כן, על סוכנים יהיה לציין אם המוצר עליו המליצו ללקוח משתתף במבצע קידום מכירות מצד הגוף המוסדי, ולפרט את מהות התגמול והתנאים לקבלתו. כמו כן, בחוזר החדש בוצעה הבחנה בין שלושה סוגים של מסמכי הנמקה בהתאם לסיטואציה של הלקוח, וכן נוסף חיוב של בעל הרישיון לפנות למסלקה הפנסיונית על מנת לקבל מידע אודות המוצרים הפנסיוניים שבידי הלקוח.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר: "הגברת השקיפות בהליך השיווק הפנסיוני היא נדבך נוסף בתכנית האסטרטגית של אגף שוק ההון. החוזר החדש יפשט את הליך השיווק או הייעוץ הפנסיוני ללקוח ויקל עליו בהבנת המסמך, בנוסף לייעול תהליכי עבודתו של הסוכן".

מדובר בצעד אחד מיני רבים שמבצעת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, לטובת החוסכים. בראשית החודש השיקה סלינגר את "קו הצדק הפנסיוני" שמאפשר לעובדים להעביר מידע על מעסיקים הפוגעים בזכות לבחור מוצר פנסיוני. העברת המידע שמתאפשרת באופן אנונימי, תסייע לממונה על שוק ההון לאתר מעסיקים וסוכנים העוברים על החוק.מדובר במילים פשוטות במלשינון דומה לזה שיש במס הכנסה ומאפשר לאזרחי להתלונן ולדווח על העלמות מס של אחרים.

החוק קובע כי כל עובד רשאי לבחור את מוצר החיסכון הפנסיוני שלו. הזכות הבסיסית והחיונית של בחירת מוצר מאפשרת לעובד להתמקח על דמי הניהול, למקסם את החיסכון הפנסיוני שלו ולהתאים לעצמו את המוצר הטוב ביותר עבורו. שלילת זכות הבחירה, כולל מניעת הטבת דמי הניהול שהשיג העובד, היא פגיעה חמורה שכן משמעותה פגיעה בקצבת הזקנה בעת פרישה.

הממונה רואה בחומרה פגיעה של מעסיקים בזכותם של עובדים להשיג קצבת זקנה ראויה ולבחור את מוצר החיסכון הפנסיוני באופן חופשי. בכוונתה למצות את הדין עם מעסיקים שמפרים את הוראות החוק. דינו של העבריין עלול להיות מאסר או קנס בסך של כ-1.8 מיליון ש"ח.

מפניות שהגיעו לממונה על שוק ההון עולה כי מעסיקים מפרים את הוראות החוק ושוללים מעובדיהם את זכות הבחירה המגיעה להם לפי חוק. מקרה נפוץ להפרת החוק הוא כאשר מעסיק מאפשר לעובדיו לבחור חיסכון פנסיוני רק מתוך רשימת חברות שאיתן עובד הסוכן של המעסיק. אגף שוק ההון מצפה כי עובד שנמנעה ממנו זכות הבחירה יעביר מידע ל"קו הצדק הפנסיוני" בטלפון *3002 או באמצעות אתר האינטרנט של משרד האוצר.

"טרוף מערכות" -כך מגדירים בענף הנדל"ן את היממה שלאחר ההחלטה להקדים את ייקור מס הרכישה למשקיעים למחר. חברות הבנייה מדווחות על לחץ ומשקיעים שחותמים על עסקאות באופן פזיז כדי לחסוך את מס הרכישה.

לדברי דן גינגיס מקבוצת אלדר, החלטת שר האוצר הפכה את השוק באופן זמני לשוק של מוכרים בלבד. בחברת אלדר מדווחים כי ביממה האחרונה נחתמו 243 חוזים עם משקיעים בכל הארץ והיום צפויים להיחתם 150 חוזים נוספים עם משקיעים שהקדימו את רכישת הדירה.

ערן רולס יו"ר מרכז הבניה הישראלי ציין, כי "האוצר דחף אתמול ודוחף היום מאות משקיעים לביצוע עסקאות פזיזות ללא למידה של הפרטים על הדירה שהם רוכשים. הצורך היום של המשקיעים הקטנים היא לקנות דירה כהשלמה לפנסיה וכתחליף להשקעות אחרות במשק חזק יותר מהעלאה של מס בכמה עשרות אלפי שקלים. משקיעים שאין להם פשוט יקנו דירות זולות יותר ויחפשו אפיקי מימון חיצוניים להשלמת מס הרכישה. גם הקבלנים יבואו לקראת המשקיעים בתקופה הקרובה, כך לדוגמא במסגרת יריד הדירות הארצי שנערוך בסוף השבוע אישרו מספר חברות קבלניות שיתנו הנחוה נוספת מעבר להנחות המתוכננות של 3% לקהל המבקרים ביריד על מנת לאפשר להם לעשות עסקה שקולה יותר ללא קשר להעלאת מס הרכישה במהלך השבו ".

אור עקיבא מסתמנת ככוכבת של המשקיעים, קבוצת שכטר מדווחת על 12 עסקאות שייחתמו עם משקיעים עד היום בערב לעומת 2-3 עסקאות בשבוע בימים רגילים. אפי קפיטל מדווחת על 26 חוזים שנחתמו אתמול ועוד כ-20 חוזים שצפויים להיחתם עם משקיעים במהלך היום. בחברת יוסי אברהמי מדווחים כי היום צפויים להיסגר 6 חוזים באילת, 3 חוזים בחיפה ו-2 חוזים בפרויקט נאמן בתל אביב.

יורם אביסרור סמנכ"ל השיווק בחברת אביסרור משה ובניו אמר כי "במהלך כל השבוע הרגשנו עלייה בביקושים בקרב המשקיעים. אני יכול לומר שרק בימים האחרונים נחתמו 24 חוזים בפרויקטים אותם אנחנו מקימים בבאר שבע, 12 חוזים בפרויקט בשכונת אגמים באשקלון, 16 חוזים נחתמו ברחובות ועוד 6 חוזים בפרויקט אביסרור בראש העין. בנוסף היום צפויים להיחתם עוד כ- 12 חוזים בבאר שבע, כ-9 חוזים ברחובות ועוד כ- 3 חוזים בראש העין".

בפרויקט גרין פארק המוקם בצפון תל אביב מדווחים על 12 חוזים שנחתמו עם משקיעים ובחברת צ.פ מדווחים על 5 חוזים שנחתמו אתמול ועוד 7 חוזים שצפויים להיחתם היום לדירות להשקעה באפרת וכוכב יעקב ליד ירושלים. אבי זיתוני, מבעלי חברת א. זיתוני המקימה את פרויקט ECO בשכונה הירוקה בכפר סבא מציין, כי אתמול נחתמו 5 עסקאות והיום יחתמו עוד 5 חוזים עם משקיעים.

חברת יורו ישראל מדווחת על 5 חוזים שנחתמו באריאל, 6 בפתח תקווה ו-4 בנווה יעקב. היום צפויים להיחתם עוד 4 חוזים בפתח תקווה, 2 באריאל וחוזה אחד בנווה יעקב. מקבוצת יצחקי נמסר כי בפרויקטים של החברה בכפר יונה, באר יעקב וגליל ים נמכרו ביומיים האחרונים 30 יחידות דיור למשקיעים. חברת דונה מכרה 29 דירות ביממה האחרונה בפרויקטים השונים שלה ברחבי הארץ. על פי המכירות, הערים חריש, ראש העין ואשקלון היו היעדים המועדפים על המשקיעים.

כלכלני הראל פיננסים צופים שמגמת העליה במדד תשומות הבנייה צפויה להימשך גם בחודשים יוני עד אוגוסט. על פי התחזית האחרונה של בית ההשקעות, העליה במדד תשומות הבנייה תעמוד על 0.2%, לחודשים אלו. זאת, לעומת מדד תשומות הבנייה במאי שעמד על 0%. מדד תשומות הבנייה מתחילת השנה רשם עליה של 0.2%.

תחזית כלכלני הראל לגבי המדד הצפוי מתפרסמות באופן שוטף וכוללות בין השאר התייחסויות לאינפלציה בחודשים אלו. תחזית האינפלציה לחודש יוני עומדת על 0.2%. במקביל, להערכה זו, מעדכנים כלכלני הראל כי מדד המחירים לצרכן בתקופה זו (שלושה חודשים) יעלה ב-0.6%.

כמו כן מעריכים בהראל כי סעיף הדיור שבמדד המחירים לצרכן יעלה בחודשים מאי -אוגוסט ב-1.3% וגם מדד מחירי דירות בבעלות הדיירים יעלה ב-0.8%.

בסקירה מאקרו כלכלית שמפרסמים הראל פיננסים, מתייחס עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר, להחלטת הריבית: "בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 0.1 אחוז. להערכתנו, הודעת בנק ישראל (ובעיקר נאום הנגידה) שהביא להתחזקות החדה של השקל היה ניצי מידי, דבר שמקטין את הסיכוי של בנק ישראל לעמוד ביעד האינפלציה בשנה הקרובה ועלול להעיב על היצוא. מכאן שסביר שבנק ישראל יפעל בהמשך לתיקון רושם זה – ככל הנראה בעיקר על ידי המשך רכישת מט"ח והתבטאויות יוניות יותר בעתיד".

מדד תשומות הבנייה,  שמחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), במקביל למדד המחירים לצרכן , הוא מדד המודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

מדד תשומות הבנייה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים – מדד מחירי הצרכן, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.

יחד עם זאת, נתונים נוספים שחשובים מאוד לציבור רוכשי הדירות קשורים בנתונים המתייחסים למשכנתא: ריבית בנק ישראל, מדד המחירים לצרכן וגובה ריבית המשכנתא.