שר האוצר, משה כחלון, פעל בתקופת הכהונה שלו כשר אוצר, להוזלת ביטוחי החיים למשכנתא. במסגרת זו פרסם אגף שוק ההון במשרד האוצר תקנות הקובעות לראשונה תקרה לעמלת סוכנים, המשולמת בביטוח חיים למשכנתא. מהלך זה הוזיל את עלויות ביטוח חיים למשכנתא ובהחלט מקל על ציבור רוכשי הדירות ונוטלי המשכנתאות.

הוזלת העמלות עבור שיווק פוליסות ביטוח החיים למשכנתא

שיעור העמלה המרבי עבור שיווק פוליסות ביטוח חיים למשכנתא לא יעלה, על פי התקנות, על 20% מסך הפרמיה המשולמת, זאת בניגוד לכ- 40% ששולמו לפני שהתקנות אושרו. רכישת הפוליסות מחויבת על ידי הבנקים, אשר דורשים מכל מי שנוטלים משכנתאות, לרכוש פוליסת ביטוח חיים. חלק ניכר מפוליסות אלה משווק על ידי סוכנויות ביטוח של הבנקים עצמם. ואולם חלק משמעותי מפוליסות הביטוח משווק על ידי חברות ביטוח וגורמים פיננסיים אחרים.

במקביל לכניסת התקנות לתוקף פרסמה מי שהיתה המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, מחשבון ביטוח חיים. המחשבון מאפשר השוואת מחירים בחברות השונות. מדובר במהלכים משלימים שיגבירו את התחרות בענף ויפחיתו את מחירי הביטוח.

הפחתת הפרמיה בביטוח החיים

במקביל להפחתת העמלות, הופחתו גם הפרמיות עבור ביטוח החיים. זאת, עקב התארכות תוחלת החיים בישראל והפחתת הסיכון לחברות המבטחות. נכול לשנת 2022, העלות עבור מבוטח או מבוטחת באמצע שנות העשרים, עם בריאות תקינה, עשויה לנוע בטווח שסביב 10 שקלים לחודש, עבור תמורה של מיליון שקלים שתשולם למוטבים בביטוח החיים, במקרה שהמבוטח הלך לעולמו בנסיבות הנזכרות בפוליסה. עבור מבוטחים בשנות הארבעים, הפרמיה יכולה להגיע לכדי 17 שקלים לחודש, ועבור מבוטח בשנות החמישים ויותר, הפרמיה יכולה להגיע לכדי 50 שקלים בחודש. גם זה לא הרבה, בהתחשב בתמורה המובטחת למוטבים בפוליסה.

כלכלני בנק לאומי סבורים כי  שיעור השינוי השנתי של המדד (המצוי כיום בסביבה שלילית) צפוי להמשיך לעלות באופן הדרגתי (דהיינו, להיות פחות שלילי), ולצאת מהתחום השלילי לקראת סוף השנה. זאת, בין היתר בשל המשך העלייה במחירי הדיור וציפיות להמשך מגמת ההתמתנות בקצב ירידת מחירי המזון. הם מעריכים כי האינפלציה בשנה הקרובה תמשיך להיות מתונה ונמוכה ממרכז יעד יציבות המחירים, אולם לא צפויה להיות שלילית. משמעות העניין היא שרוכשי דירות שלקחו משכנתא צמודת מדד יאלצו לקראת סוף השנה לשלם יותר.

כזכור, מדד המחירים לצרכן לחודש מאי עלה ב–0.2%, ותרם לעלייה מתונה בסביבת האינפלציה. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד ב-0.4% (מאי 2015 בהשוואה למאי 2014), נתון המשקף שינוי מסוים לעומת החודש הקודם (ירידה של 0.5%). אולם, בנטרול השפעת סעיף הדיור, המתבסס ברובו על מחירי שכר הדירה, המדד ירד בשיעור משמעותי יותר (1.2%). דהיינו, עדיין מדובר בסביבת אינפלציה נמוכה.

עליות המחירים המשמעותיות בחודש מאי חלו ברכיבים הבאים: פירות וירקות – הודות לעלייה חדה ביותר במחירי הפירות, בעיקר על רקע גורמים עונתיים; תרבות ובידור – על רקע עלייה חדה במחירי ההבראה והנופש, בעיקר בשל גורמים עונתיים, ולאור ההתאוששות המתונה בתיירות הנכנסת; וסעיף הדיור (מחירי שכירות בחוזים מתחדשים) שעלה ב-0.3%, בעיקר בשל גורמים עונתיים. בהקשר זה נציין כי סעיף הדיור עשוי להפתיע כלפי מעלה במדדים הבאים, על רקע ההתפתחויות האחרונות בנוגע לרפורמות הצפויות בשוק הדיור, כגון: העלאת מס הרכישה והחוק להקפאת שכר הדירה.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הגנת הצרכן המחייב עוסק, לפני שהוא נוקט בהליכים לגביית חוב, לשלוח לצרכן שלא שילם חיוב במועד התראת תשלום הכוללת את שם העוסק, פירוט החוב ואופן חישובו ואסמכתא לביצוע העסקה ולקיום החוב.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "לאחרונה אנו עדים לתופעה לפיה צרכנים רבים מקבלים מכתבים מאיימים מעורכי דין, הנשלחים במסגרת הליכי גבייה הנעשים באופן לא תקין. כמו כן, צרכנים מקבלים מכתבים מאיימים במסגרת הליכי גבייה בהוצאה לפועל, פעמים רבות על לא עוול בכפם, תוך שהם אינם מכירים כלל את החברה אשר בשמה טוענים עורכי הדין לחוב."

ח"כ חסון: כולנו מכירים את פרשת אקיוטק, אתה מוצא את עצמך מול חובות שרובם קשורים לריביות שהצטברו  מזמן. גם כשבאים לגבות חובות יש לעשות זאת בדרך שקופה והגיונית, ולא להפעיל לחץ של עורכי דין מטעם ואיומים משפטיים בתחילת הליך הגבייה. זכותו של צרכן לקבל את כל המידע באופן מרוכז ומסודר – הוא לא צריך להתחנן ולחפש בנרות את פרטי ההתקשרות שהייתה לו עם החברה, ולא לנסות ולפצח את אופן חישוב החוב והריבית. במהלך העבודה בוועדות אנסה להביא את החלת החוק גם על רשויות ציבוריות – כולל עיריות ורשויות מקומיות. צעד כזה ייתן את המענה המלא לנושא ההתרעה בפני גביית תשלום".

דירקטוריון הבינלאומי החליט היום להנחות את הנהלת הבינלאומי לפעול  לצורך אישורם והוצאתם לפועל של מיזוגם של פאג"י ויובנק, חברות בנות של הבינלאומי בבעלות מלאה, לתוך הבנק הבינלאומי. תאריך המיזוג הקובע לצרכי מס של יובנק נקבע ל – 30 לספטמבר 2015 ושל פאג"י   ל-31 לדצמבר. המיזוגים יושלמו כאשר יתקיימו כל התנאים המתלים והם כפופים  לאישורים רגולטורים.

הבנקים פאג"י ויובנק הן חברות בת בנקאיות המוחזקות בשיעור מלא של 100% על ידי הבנק הבינלאומי.  המהלך הוא על רקע הוראות רגולטוריות שהביאו להגבלת אפשרויות הצמיחה של  בנקים אלה  וכן משיקולים עסקיים וכלכליים בראשם  התייעלות והעמקת הסינרגטיות.

לאחרונה  הוחמרו הוראות רגולטוריות הנוגעות לפעילותם של  בנקים בשוק ההון,  בתחומי האשראי ובתחומים נוספים וכפועל יוצא נפגעה הרווחיות ואפשרות הצמיחה  של יובנק ופאג"י . בנוסף השינויים הרגולטוריים גורמים לריבוי פונקציות מטה הנדרשות לכל בנק מה שלא מאפשר קיום מטות יעילים ורזים כיאה לבנקים קטנים כמו פאג"י ויובנק. המיזוג יאפשר גם חיזוק והעמקת הסינרגטיות, חיסכון במשאבים הניהוליים, חיסכון בעלויות תפעול,   וחיסכון בכפילויות תפקידים ומכאן התייעלות שתשפר את יכולת ההתמודדות  של הקבוצה  בזירת התחרות במערכת הבנקאית.

לאחר המיזוג שמובל על ידי מנכ"לי הבנקים- ינון שויקה מנכ"ל פאג"י ואבי שטרנשוס מנכ"ל יובנק, הסניפים ועובדי הסניפים, הן של פאג"י והן של יובנק , ימשיכו לפעול באופן בו פעלו טרם המיזוג, עם אותה מתכונת עבודה ובאותו אופן ואופי פעילות. גם העובדה שכבר כיום פועלים שני בנקים אלה באמצעות מערכת המחשב הקבוצתית של הבינלאומי תביא לשמירה על רצף השירות ולכך שמהלך המיזוג צפוי לעבור ללא תמורות ושינויים ללקוחות הבנקים שימוזגו.

שר הבינוי, יואב גלנט, ערך היום סיור בערים נצרת עילית ונצרת ועמד מקרוב על התנהלות הדיור הציבורי. השר הגיע בליווי ראש העיר נתנאל טויטו, מנכ"ל המשרד אשל ארמוני, מנכ"ל עמידר ראובן קפלן וגורמים נוספים מהמחוז וחברת עמידר. בעת הזו, ממתינים תקופה ארוכה למעלה מ-2,000 זכאים לדיור ציבורי. בנוסף, מצב חלק מעשרות אלפי הדירות של הדיור הציבורי אינו ראוי למגורים.

לאחר הביקור וכחלק ממהלך אסטרטגי בנושא הדיור הציבורי הנחה שר הבינוי על הפעולות הבאות: אכלוס הדירות הפנויות, על סמך הגמשת קריטריונים נקודתית, שתקבע בין משרד הבינוי והרשות המקומית הרלבנטית. בכל פרויקט דיור חדש יוקצו עד 5% מהדירות לדיור ציבורי בכל הארץ. תוך 5 שנים ישופצו מירב הדירות הישנות, המופעלות ע"י עמידר, עמיגור והחברות העירוניות.

השר גלנט הבהיר במהלך הסיור: "משימת הטיפול בדיור הציבורי הינה משימה חברתית מהמעלה הראשונה. הדיור הציבורי הינו מענה חיוני לאוכלוסיות חלשות בחברה הישראלית, לצד הטיפול האינטנסיבי בפתרונות דיור בכלל המדינה, נרכז מאמץ מיוחד במתן פתרונות של דיור ציבורי לאוכלוסיות נזקקות".

תמ"א 38 אמור להיות אחד הפתרונות למצוקת הדיור ולמחירי הדירות. אבל, מסתבר שהתהליך מאוד איטי, עד שהוא יתורגם לתוצאות משמעותיות על כל שוק הדירות המקומי, ייקח זמן. מעבר לכך, פרויקטים של תמ"א 38, שהמדינה הגדירה כבעלי עדיפות לאומית תורמים לדיירים שכן מדובר בחיזוק ומיגון מבנים, והפחתת סיכונים במקרה של רעידת אדמה. ובכל זאת, התהליכים איטיים.

חיים שלום, קבלן העובד בגבעתיים שסבור שהתהליך בגבעתיים איטי ואפילו קפוא, מסביר מה קרה בחודשים האחרונים -"ישנה אי וודאות רבה בנושא ההתחדשות העירונית בגבעתיים, מסמך המדיניות הזמני של העירייה אינו בהיר ואינו ממצה. אתה מגיש בקשה להיתר שעונה על כל דרישות העירייה, ומחזירים לך אותה עם לא פחות משלושה עמודים של ריג'קטים שכל מטרתם לבלום ביצוע של פרויקטים בעיר".

"להצלחת תמ"א 38 דרושים חזון, מעוף ומדיניות תכנונית מקיפה, אלמנטים שחסרים מאוד באגף ההנדסה בעיר", מסביר גיא ששון, יו"ר ועדה מוניציפלית בארגון הקבלנים מחוז דן, "לא ייתכן שתושבי העיר גבעתיים פונים אלי מדי יום ומראים את רצונם העז לביצוע פרויקטים של תמ"א 38 ומנגד קיים גוף מקצועי, אגף ההנדסה,שבאופן עקבי דוחה, מעכב, משנה ומוציא את הרוח מהמפרשים לכל פרויקט תמ"א 38. יתרה מזאת, אנשי התכנון ומהנדס העיר עסוקים בכיצד למנוע את הבניה ולעצור את תמ"א 38 במקום לחשוב כיצד יש לייצר תקציבים ופתרונות תשתית לתמיכה באותן יחידות דיור שיצטרפו לעיר. לצערי הם מכשילים את העיר ומעל לכל מייעצים לראש העיר עד כמה התוכנית וההתחדשות העירונית לא טובה לגבעתיים ולכן שלא באשמתו, נראה שראש העיר בעיקר החליט שלא להחליט ותמ"א 38 איננה מתקדמת".

אתר סטוקר (Stocker.co.il), המדווח על אחזקות ותנועות של גופים מוסדיים  בדק מיהן קרנות הסל הזרות המוחזקות ביותר בגופי הפנסיה.  נכון לסוף השנה שעברה החזיקו גופי ההשקעה המוסדיים בקרנות סל הנסחרות בחו"ל (ETF: Exchange-Traded Funds) בהיקף כולל של כ-75 מיליארד שקל, אחזקה הגדולה ב-62% מאחזקות הציבור כולו בתעודות סל על מדדים זרים אשר נסחרות בבורסה בת"א. כ-71 מיליארד שקל מוחזקים על ידי גופים המנהלים חיסכון לטווח ארוך.

בקרב קרנות הנאמנות הישראליות, קרן הסל הפופולרית ביותר היא SPY, קרן סל על מדד S&P בה מושקעים כ-300 מיליון שקלים.  קרן סל נוספת המוחזקת על ידי קרנות הנאמנות הישראליות –  CIU קרן שעוקבת אחרי מדד  אגרות חוב של חברות אמריקאיות לטווח של בין שנה ועד 10 שנים. ה

קרנות סל מובילות נוספות המוחזקות על ידי קרנות הנאמנות הישראליות הן קרן סל העוקבת אחר אגרות חוב של ממשלת ארה"ב לתקופה של מעל שנה (TIP), קרן סל העוקבת אחר אגרות חוב של חברות אמריקאיות לתקופה של מעל חודש ועד 5 שנים (FLOT) וקרן העוקבת אחר אגרות חוב קונצרניות לטווח של שנה ועד 3 שנים (סימול SCPB).

בקרב גופי החיסכון ארוך הטווח, קרן הסל הפופולרית ביותר היא זו העוקבת אחר המגזר הפיננסי בארה"ב (XLF). בין החזקותיה הבולטות של הקרן, שהיקף החזקות המוסדיים בה מסתכם בכ-3.3 מיליארד שקל,  נמנים ענקי הפיננסים האמריקאים, וולס פארגו, ג'י פי מורגן, בנק אוף אמריקה, סיטי וגם ברקשייר הת'אווי . הקרן הניבה תשואה של 88% ב-5 השנים האחרונות, אך מתחילת השנה התשואה אפסית.

קרן סל נוספת המועדפת על המשקיעים המוסדיים (2.9 מיליארד שקל) היא ה-ETF על מדד S&P500 (SPY). מיד אחריה ניצבת קרן סל העוקבת אחר ענקיות התרופות האמריקאיות (XLV), אליה חשופים המוסדיים בכ-2.4 מיליארד שקל. בין החזקותיה הבולטות נמנות ג'ונסון אנד ג'ונסון, פייזר, מרק וגיליאד. תשואת הקרן ב-5 השנים האחרונות עמדה על 184% ומתחילת השנה על 8.5%.

סוגרות את הרשימה ה-ETF העוקבת אחר מדד Russel 1000 (XD9U), וזו העוקבת אחר מדד נאסד"ק 100 (סימול QQQ), שזכו להשקעה של 1.9 מיליארד שקל כל אחת.

ביטוח החובה שלכם עומד לרדת. משרד האוצר מסר  כי בעלי רכב יקבלו בחזרה כ­1.5 מיליארד שקל, כספים שהצטברו  בקרן קרנית, לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

ההחזר הכספי ייעשה באמצעות הוזלת תעריפי ביטוח החובה לרכב בשלוש השנים הקרובות. הצעד הזה של שר האוצר משה כחלון, שרת המשפטים איילת שקד והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון דורית סלינגר, הוא בהחלט בכיוון הנכון. אבל שימו לב לבעיה הגדולה

נניח שביטחתי רכב במשך שנים ובעצם שילמתי בעודף. מגיע לי החזר, אבל נניח שהחל מהשנה האחרונה אין לי רכב, אז אין איך להחזיר לי את הכסף ששילמתי בעודף!  ההחזר כאן הוא לא ישיר למי ששילם יותר. הדוגמה הזו אולי קיצונית, אבל יש מקרים נופסים – משפחה שהיו לה שני רכבים ועשכיו שלושה, או הפוך – משפחה שהיה לה רכב אחד ועכשיו שניים. נו באמת, אם כבר עושים משהו, תעשו אותו כמו שצריך.

ואיך ההחזר הזה יעשה בפועל – החזר הכספים יהיה דרך  הוזלת תעריפי ביטוח החובה לרכב בשלוש השנים הקרובות. בשנה הקרובה שיעור ההוזלה יהיה 17%, שזה סדר גודל של 200-250 שקל;  בשנה השנייה ההנחה תהיה 13% 170-200 שקל;  בשנה השלישית 5% (40-50 שקל).

אז קודם כל, באמת תודה, היה מקום לפתוח בזה. זה נהדר לקבל כספים בחזרה, רק שזה צריך להיות הוגן והגון.  אנחנו משלמים במשך שנים בעודף, זה קרה מכיוון שקרנית הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים שהוקמה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, קיבלה כספים רבים מדי ונוצר לה עודף. הכספים שהיא קיבלה הגיעו מתשלומי הביטוח שלנו. הקרן משתמשת בכספים האלו  בפיצוי נפגעים בתאונות דרכים במקרים של תאונת פגע וברח, וגם במצבים (נדירים במיוחד) בהם המדינה מסייעת לנפגעי תאונות דרכים אם חברת הביטוח נקלעה למצוקה כלכלית. אבל, בפועל כאמור הקרן הזו תוקצבה ביתר, על חשבון משלמי הביטוחים, ואם הסיבה היא תאונות פגע וברח בהיקף נמוך מהתחזית, אז כמובן שזה מבורך.

ההחזר יהיה החל משנת 2016 וכל אזרח יכול לקבל החזר מלא על שלוש שנים מלאות.  בפועל, זה לא יקרא החזר, זו תהיה הנחה אוטומטית שתופעל דרך חברת הביטוח.

בעקבות המשבר הפיננסי האחרון בנק ישראל בוחן את האפשרות להחיל ביטוח פיקדונות בבנקים גם בישראל. בישראל קיימת ערבות ממשלתית משתמעת, אולם אין מנגנון של ביטוח פיקדונות. על רקע זה בנק ישראל בוחן את היתרונות והחסרונות הגלומים בהסדר זה ואת הצורך והאפשרות להחילו בישראל.

המשבר הפינסים בסוף העשור הקודם הבליט ארבע עובדות/ התפתחויות. ראשית, ביטוח פיקדונות אינו מייתר את הצורך ברשת הגנה כוללת, במיוחד כאשר מדובר בבנקים בעלי חשיבות מערכתית. הקישוריות בין המערכת הבנקאית לשווקים מצביעה על כך שמשברי מימון בשוקי ההון יכולים לזלוג בקלות לבנקים, ומשברי מימון בבנקים יכולים לזלוג במהירות לשוקי ההון ואף לכלכלה הריאלית. ההיסטוריה מלמדת כי כאשר משבר ריאלי נובע ממשבר פיננסי, הוא עמוק וארוך יותר. הסיכון המערכתי הנשקף מזליגה כזו מדגיש עד כמה חשוב להרחיב את רשת הביטחון גם למוסדות לא-בנקאיים.

שנית, אחד הכלים המשמעותיים בערכת הכלים לטיפול בבנק כושל (resolution) – במיוחד במקרה של בנקים בינוניים וגדולים – הוא קרן ייעודית. לרוב מדינות אירופה לא הייתה ב-2008 כל קרן ייעודית שכזו, ואם היו קרנות הן צברו רק סכומים נמוכים. לכן גוש האירו גיבש לאחרונה חקיקה חדשה, וזו מעבירה אותו להסדר של קרן אירופית כוללת למימון משברים פיננסיים בעתיד. קרן זו אמורה להחליף בעתיד את המנגנון הבודד לטיפול בבנק כושל.
שלישית, לאחרונה מסתמנת בעולם נטייה לצמצם את החשיפה של כספי הציבור לסיכון הנובע מהצורך לחלץ בנקים כושלים, בפרט בנקים גדולים ובינוניים. מסמכי המדיניות של הרגולטורים בחו"ל דנים בהרחבה בכך שראוי כי בעלי מניות ואג"ח לא-מובטחות (non-secured) יישאו בעלויות הכרוכות בכשל הפירמה לפני שיינתן סיוע ממשלתי.
לבסוף, לפני המשבר ניסו מדינות רבות לצמצם את ההשפעה השלילית שיש לביטוח הפיקדונות על משמעת השוק ועל הסיכון המוסרי באמצעות רמה נמוכה של כיסוי ביטוחי ו/ או ביטוח משותף. זאת מתוך כוונה לתמרץ את המפקידים הקמעונאים המבוטחים – כמו גם גורמים אחרים – לנטר את המוסדות הפיננסיים. תוצאות המשבר מצביעות על כך שניסיון זה נכשל, ונכון לשנת 2013 רק שלוש מדינות הותירו ביטוחים כאלה.
לקחי המשבר הפיננסי הובילו את הארגון הבין-לאומי של מבטחי הפיקדונות (IADI, International Association of Deposit Insurers) לפרסם בנובמבר 2014 עדכון לעקרונות הליבה של מערכת יעילה לביטוח פיקדונות. הפרסום כולל 16 עקרונות, והם נוגעים בין השאר לבהירות המטרות של התכנית לביטוח הפיקדונות, לסמכויות המבטח, לעצמאותו, לקשריו עם שאר הגורמים המשתתפים ברשת ההגנה הפיננסית, לרמת הכיסוי הביטוחי, לפיקוח והניטור, למשתתפי התכנית (דרישה שכל הבנקים ישתתפו בה), למקורות המימון ולשימושיהם, ועוד.

רכישות הזוגות הצעירים של דירות התמתנה ברבעון הראשון של השנה. הגידול ברכישות  היה 12% , לאחר גידול חריג של 36%  שנרשם ברבעון האחרון אשתקד, עם תום ההמתנה לתוכנית מע"מ אפס. כך עולה מדוח שפרסם עכשיו הכלכלן הראשי של האוצר.  רכישת דירות חדשות ע"י סגמנט זה רשמה גידול של 30%, לעומת גידול של 90% האחרון אשתקד. התמתנות הרכישות של סגמנט זה בפלח השוק של דירות יד שניה הייתה משמעותית אף יותר: גידול של 5% , לעומת 21% , בהתאמה.

ברבעון הראשון של 2015 נרכשו כ 32 אלפי דירות, גידול של 13% בהשוואה לרבעון הקודם – והרמה השנייה בגובהה מתחילת העשור הקודם. פלח השוק של הדירות החדשות היה זה שהוביל את הגידול בעסקאות, עם גידול של 21%
בהמשך לגידול חריג של 52% שנרשם ברבעון האחרון אשתקד, עם תום ההמתנה לתוכנית מע"מ אפס. סך העסקאות בדירות חדשות הגיע לעשרת אלפי דירות, הרמה הגבוהה ביותר לפחות מאז תחילת העשור הקודם.

רכישת דירות יד שניה רשמה שיעור גידול של 12% , בדומה לגידול ברבעון האחרון אשתקד. סגמנט השוק של המשקיעים היה זה שהוביל את הגידול בעסקאות ברבעון הראשון, עם גידול של 25% . משקלו בסך העסקאות עלה ל 27.5% מסך העסקאות הגיעה רמת פעילות המשקיעים לרמתה הגבוהה ביותר מאז הרבעון האחרון . של 2014 . הגידול החד ברכישות המשקיעים הושפע בחלקו מגורמים אזוריים, בפרט באזור באר שבע, ובחלקו מירידת הריבית הריאלית של בנק ישראל. באזור נתניה הגיעו רכישות המשקיעים לרמתן הגבוהה ביותר, לפחות מאז תחילת העשור הקודם. שליש בלבד מהגידול מיוחס לרכישות תושבי החוץ באזור. רמות השכר של המשקיעים "הכבדים" באזור זה אינן תואמות את שווי הדירות שבבעלותם.


ב- 1 ליולי מס הרכישה למשקיעים יעלה לשיעור של 8% עד 10% , במרכז הבניה הישראלי מעריכים היום כי לאור החלטת הממשלה שיעורם של המשקיעים מקרב רוכשי הדירות יזנק ביוני לכ- 35% וכי אלפי משקיעים ימהרו לרכוש דירות בטרם כניסת ההחלטה לתוקף. המשמעות של העלאת מס הרכישה היא תוספת של עשרות אלפי שקלים עבור המשקיעים. כך לדוגמא משקיע שירכוש דירה בכ- 1 מיליון ₪ עד סוף חודש יוני ישלם 50 אלף ₪ מס ומי שיקנה אחרי ישלם כ- 80 אלף ₪ . מנתוני מרכז הבניה הישראלי  עולה כי שיעורי המשקיעים בירידי הדירות שנערכו עד כה נעו בין 20% ל – 25%  וכעת  מבחינת הנתונים של אלפי הנרשמים ליריד הנוכחי שיעורם עומד לזנק לאור החלטת הממשלה.

בסוך השבוע הבא יערוך מרכז הבניה הישראלי בשיתוף עם אתר יד2 את יריד הדירות הארצי בסימן המשקיעים וחברות הבניה יציעו מגוון של פרויקטים כדאיים להשקעה בכל רחבי הארץ במחירים החל מ- 690 אלף שקל

טל ספיבק סמנכ"ל מרכז הבניה הישראלי מציין, כי בין החברות שישתתפו ביריד: אחים דוניץ, אפי קפיטל, שיכון ובינוי, היילנד, לוינשטיין, קבוצת כנען, אמירי גן,  אפריקה ישראל, בוני התיכון, אשדר, אפריקה ישראל מגורים, דונה, פרשקובסקי, רייסדור ועשרות חברות נוספות.

לצד חברות הנדל"ן ישתתפו ביריד מומחי ייעוץ משכנתאות מבנק מזרחי טפחות. כמו כן יוקם מרכז ייעוץ עם לרוכשי הדירות שיכלול עו"ד המתמחה בתחום המקרקעין , עו"ד המתמחה בתחום המיסוי , מעצבת פנים ויועצים פיננסים שיתנו ייעוץ חינם למשתתפים ביריד .במסגרת היריד יוקם מרכז עסקאות שיאפשר לרוכשים לסגור חוזים במקום על מנת להספיק וליהנות מהטבת המס.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק  מיסוי מקרקעין. ההצעה מבקשת לקבוע שיעורי מס רכישה גבוהים יותר שיוטלו על רכישת דירת מגורים שאינה דירת מגורים יחידה. על פי המוצע, הוראת השעה שקבעה שיעורי מס גבוהים יותר וחלה מיום 1.8.2013 עד יום 31.12.2014 תהפוך להוראת קבע.

כך ששיעורי מס הרכישה הקבועים החל משנת 2021 יהיו: עד- 1,162,120: 5%, מ- 1,162,120 עד- 3,486,350: 6%, מ- 3,486,350 עד- 4,800,605: 7%, מ- 4,800,605 עד- 16,002,015: 8% ומעל חלק השווי של- 16,002,015: 10%.

בנוסף, מוצע לקבוע הוראת שעה שתטיל שיעורי מס רכישה גבוהים יותר על רכישת דירת מגורים שאינה דירה יחידה, מיום 1.7.2015 עד יום 31.12.2020: על חלק השווי עד 4,800,605 ₪: 8% ומעל חלק השווי של- 4,800,605 ₪: 10%.

סגן שר האוצר יצחק כהן הציג את ההצעה ואמר: במטרה לסייע למאמצי הממשלה להפחתת מחירי הדירות, רואה הממשלה לנכון לנקוט צעדים הממתנים את הביקוש לדירה שאינה דירת מגורים יחידה.

ח"כ אראל מרגלית: אנחנו מבקשים לנסות לראות את התמונה כוללת. המפלגה שלי בעד העלאת מס רכישה אבל אני שומע שאלות גדולות לגבי התועלת של הצעד הזה. אנחנו מבקשים שתסבירו לנו בוועדת הכספים את המתווה כי חלק מהאנשים אומרים שהעלאת המיסוי תיצור מצב שברגע שהעלות גדלה יגלגלו אותה על שוכר הדירה.

שר האוצר משה כחלון השיב ואמר: אני מודה לחברי האופוזיציה על התמיכה, זה לא דבר מובן מאליו ההתעלות מעבר לשיקולים הפוליטיים. צריכים להיות אמיצים ולהגיד לבעלי ההון כן אנחנו מרחיקים אתכם. מה אתם חושבים שזה נוח לעלות מיסים? צריך להגיד את האמת 28% מהדירות זה משקיעים, באלפי דירות באזורי הביקוש זה משרדים, כל דירה שנייה הופכת למשרד, אז איפה יגורו הצעירים? אנחנו נפתור את הבעיה הזו ואין דרך אחרת ואם יידרשו עוד צעדים אנחנו נעשה אותם.

63 תמכו ללא מתנגדים ו4 נמנעים. ההצעה תועבר לוועדת הכנסת שתכריע היכן יימשך הטיפול.