היכנסו כאן למדד תשומות הבנייה המעודכן

מחשבון מדד תשומות הבנייה

מה יהיה מדד תשומות הבנייה למגורים בחודש מרץ, ובכלל בחודשים הקרובים? התשובה לשאלה הזו חשובה במיוחד לרוכשי דירות חדשות שהתשלומים שלהם לקבלנים צמודים למדד הזה; הרוכשים האלו מעוניינים כמובן במדד נמוך ככל האפשר , ובהתאמה התשולמים שלהם לא יעלו בשיעור גבוה. אבל יש עניין נוסף – המדד חשוב , ליתר דיוק – תחזית המדד חשובה כי בעזרת התחזית , הרוכשים יכולים לבדוק ולהעריך מה כדאי להם – לקחת משכנתא מוקדם ולשלם לקבלן או לחכות עם המשכנתא ולנסות לשלם לקבלן כמה שיותר מאוחר.

בפועל, התשובה תלויה בפרמטרים רבים, אבל בהקשר הכלכלי זה תלוי לעלות המשכנתא ביחס למדד התשומות הצפוי – אם הרוכשים מעריכים מדדים גבוהים ברור שעדיף להם להקדים את התשלומים לקבלן, ואחרת ההיפך – לאחר את התשלומים.

והתחזית על פי כלכלני הראל צפויה להיות גבוה – כלכלני קבוצת הפיננסים, הראל מעריכים כי מדד תשומות הבנייה בחודשים מרץ עד מאי (שלושה חודשים) יעלה ב-0.4% (בהראל לא מספקים תחזית חודשית למדד תשומות הבנייה), וזאת בהמשך למדד מצטבר של 0 בחודשיים הראשונים של השנה.  במקביל, להערכה זו, מעדכנים כלכלני הראל כי  מדד המחירים לצרכן בתקופה זו  יעלה ב-1%.

בהראל מספקים הערכות לגבי סעיפי הדיור במדד ובכלל. להערכתם, סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) ייעלה בתקופה זו ב-1% . כמו כן, מעריכים בהראל שמדד מחירי הדירות בבעלות דיירים יעלה בתקופה זו ב-0.8%.

מדד תשומות הבנייה,  שמחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), במקביל למדד המחירים לצרכן , הוא מדד המודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

לריבית המשכנתא הנוכחית!

מדד תשומות הבנייה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים – מדד מחירי הצרכן, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.

כדאי כאשר יש חוב לקבלן לשקול את הנזק – הריבית על המשכנתא באם לקוחים אותה מוקדם כדי לשלם לקבלן לבין החיסכון שיהיה כתוצאה מאי תשלום על הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדובר בהערכות ותחזיות שכל אחד צריך לעשות בעצמו, אם כי בעוד שאת הריבית אנחנו יודעים בבירור, את ההצמדה (החיסכון בהצמדה) אנו מעריכים, גם בהסתמך על כלכלנים (הראל פיננסים הוא מהגופים היחידים שמספקים תחזית למדד תשומות הבנייה).

למדריכים לרכישת דירה

היכנסו כאן למדד תשומות

בחודש פברואר נרשמה ירידה חדה במשקל המשקיעים בסך עסקאות הנדל"ן החודשי, לאחר הרמה החריגה שנרשמה בינואר. כך מדווח היום אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בסקירה כלכלית שבועית. על פי הסקירה, רמת שיא אשר נרשמה בסך עסקאות הנדל"ן באזור הדרום מיתנה את הירידה בסך העסקאות שנרשמה ברמה הארצית.

אגף הכלכלן הראשי באוצר מדווח בנוסף כי על פי פילוח הנתונים, בחודש פברואר נרכשו כ-10.5 אלפי דירות, ירידה מתונה של 3 אחוזים, בהמשך לירידה בשיעור דומה שנרשמה בחודש ינואר. זאת, לאחר גידול חד במספר העסקאות שנרשם בחודשיים האחרונים של 2014, עם תום ההמתנה של הרוכשים לתוכנית מע"מ אפס.

האוצר: "נתוני הנדל"ן לינואר מציגים ירידה מתונה במספר העסקאות, לאחר חודשיים של עליות"

באוצר מציינים כי המשקיעים, אשר רשמו גידול חד של 35 אחוזים בחודש ינואר, היו מי שהובילו את הירידה במספר העסקאות בחודש פברואר, עם ירידה בשיעור של 16 אחוזים. בכך מדווח האוצר כי ירד משמעותית משקל המשקיעים בסך עסקאות הנדל"ן לשיעור של 26 אחוזים, ירידה של ארבע נקודות אחוז בהשוואה לרמה החריגה שנרשמה בינואר בפרמטר זה.

על פי נתוני אגף הכלכלן הראשי באוצר, אזורי נתניה וירושלים, אשר הובילו את הגידול במשקל המשקיעים בינואר, חזרו בפברואר לרמתם הממוצעת בשנת 2014 (עם ירידה חדה של 10 נקודות אחוז בהשוואה לחודש ינואר). אזור ת"א ואזור באר-שבע הינם האזורים היחידים בהם עדיין נשמר שיעור גבוה של משקיעים בחודש פברואר.

בסקירה מציין הכלכלן הראשי באוצר כי הנתונים שפורסמו במהלך חודש מרץ מצביעים על האטה מסוימת בפעילות הכלכלית. היקף הרכישות בכרטיסי אשראי רשם גידול בחודש פברואר לאחר שלושה חודשים בהם נרשמו ירידות של המדד. נתוני שוק העבודה מצביעים על התייצבות של שיעור התעסוקה ברמה גבוהה בקנה מידה היסטורי.

אגף הכלכלן הראשי באוצר מציין בנוסף כי בנק ישראל עדכן את הטווח הרצוי של יתרות המט"ח לכדי 70-110 מיליארדי דולרים,  בהשוואה לרמה של כ-85 מיליארד דולר כיום. בחודשים האחרונים ביצעו בנקים מרכזיים, בישראל וברחבי העולם, צעדי מדיניות מוניטארית מרחיבה, כולל הורדות ריבית. עם זאת, רמות הריבית הנמוכות בעולם אינן נובעות רק מהצעדים שנקטו הבנקים המרכזיים.

על פי נתוני בנק ישראל בחודש מארס נרשמו ביצועי משכנתאות בסך 5.598 מיליארד ש"ח. מדובר בזינוק של כמיליארד ש"ח לעומת חודש פברואר, אך מדובר בין היתר במחזור משכנתאות. כזכור, המהלך לעידוד מחזור הלוואות משכנתא לזכאים, הוארך ב-3 חודשים, עד ל-31/8/15. בחודש האחרון נרשמו מחזורים כדלהלן:  62 מיליוני ש"ח בינואר 2015.  232 מיליוני ש"ח בפברואר 2015.  320 מיליוני ש"ח במרץ 2015.

פראייר מי שלא ממחזר – בנק ישראל מאריך לזכאים את מחזור המשכנתא ללא עלויות!

בנק ישראל מדווח כי בחלוקה על פי מסלולי  ההצמדה נלקחו משכנתאות כדלהלן: בצמודי מדד בריבית קבועה נלקחו משכנתאות ב- 1.2 מיליארד ש"ח. בריבית משתנה נלקחו 0.7 מיליארד ₪ . במסלול הלא צמוד נלקחו משכנתאות בריבית קבועה בסך של 1.8 מיליארד ₪ ובריבית משתנה 1.7 מיליארד ₪ . במט"ח וצמוד מט"ח נלקחו משכנתאות בסכום כולל של 66 מיליון  ₪.

בכך מגיעים סך ביצועי המשכנתאות לרמה דומה לזו שנרשמה בחודש דצמבר 2014, שבו נרשמה עלייה גדולה בלקיחת משכנתאות על רקע החזרה של רוכשים לשוק הדירות. סך ביצועי המשכנתאות בדצמבר הסתכם בכ-5.5 מיליארד שקל. בחודש שעבר דיווח בנק ישראל כי סך ביצועי המשכנתאות לחודש פברואר הסתכם ב–4.62 מיליארד שקל  – עלייה קלה לעומת נתוני חודש ינואר 2015, בו נרשמו ביצועי משכנתאות בסך של כ-4.57 מיליארד שקל. מדובר בגידול של 8% לעומת נתוני פברואר אשתקד, שבו נרשמו ביצועי משכנתאות בסך של 4.26 מיליארד שקל.

בית ההשקעות הראל פיננסים מפרסמים הבוקר סקירת המלצות השקעה, בה נכתב כי "עונת הדו"חות לרבעון הראשון החלה בשבוע שעבר אך בשבוע הקרוב היא תעלה מדרגה עם פרסום דו"חות הבנקים הגדולים ג'יי.פי מורגן, בנק אוף אמריקה ואחרים. הבנקים צפויים להיות אחת מנקודות האור של עונת הדו"חות כולה, אשר באופן כללי צפויה להיות אחת העונות החלשות של השנים האחרונות".

הראל פיננסים מציינים כי לראשונה מאז 2009 התוצאות צפויות להצביע על התכווצות בהכנסות וברווחיות, בעיקר בגלל מגזר האנרגיה. ההכנסות המצרפיות צפויות לרדת ב-3.3%, כאשר ללא האנרגיה מדובר בעלייה של 2.7%. ברווח מדובר בירידה של 5.6%, כאשר ללא האנרגיה מדובר בצמיחה של 2%. הסקטורים הצפויים להוביל את מגמת הצמיחה בהכנסות הם הטכנולוגיה והבריאות, בהן צפויה צמיחה של 10%; מי שצפוי להוביל את מגמת הצמיחה ברווחים הם הפיננסים (כ-11%), הבריאות (9%) והצריכה המחזורית (7%).

בהראל פיננסים מזכירים, כי יחד עם הדו"חות, יושפעו השווקים גם בשבוע הקרוב משטף המיזוגים והרכישות, המספקים בעצמם אינדיקציות לרמות המחירים הסבירות בשוק האמריקאי. כך למשל, בשבוע החולף הודיעה חברת האנרגיה רויאל דץ' על כוונה לרכישת בריטיש גז ב-70 מיליארד דולר, פרמיה של 40% מעל המחיר של המניה ערב העסקה. GE מתכננת למכור אחזקות בחטיבת הנדל"ן ובחטיבת הפיננסים בעסקה בסדר גודל של כ-25 מיליארד דולר. חברת התרופות מיילן (שווי שוק של 34 מיליארד דולר) פרסמה הצעת רכש לפריגו בפרמיה של מעל 24% ממחיר השוק האחרון (שגם הוא היה לא נמוך), כאשר כאן יכול להשתנות התמחור ולעלות על רקע אפשרות למאבק שליטה. לעסקה האחרונה יש כמובן השפעות על ת"א 25 – היום (א') נפתח המסחר בפתיחה אנגלית (השהיית מסחר עקב סגירת ארביטראז' של 22% במניית פריגו) וגם בשבוע הקרוב צפויה תנודתיות על רקע הקדמת הפקיעה החודשית לשלישי הבא (בגלל יום העצמאות).

"על רקע כל אלה, אנו צופים המשך מגמות חיוביות בשוקי המניות העולמיים. השוק הישראלי להערכתנו אטרקטיבי מבחינת רמות התמחור, כאשר חלק מזה בא לידי ביטוי בסגירת הפערים שלו בתקופה האחרונה. ארה"ב ממשיכה להוות  כ-50% מהחשיפה לחו"ל לאור המגמה החיובית והאפשרות להפתעות חיוביות בעונת הדו"חות. השווקים באירופה נתמכים גם בשיפור בנתוני המקרו וגם בהרחבה שמבוצעת שם, דבר שמביא לזרימת השקעות שלהערכתנו צפויה להמשך וכן גם השוק ביפן ובסין על רקע המשך ההרחבות הכמותיות שם", כותבים הראל פיננסים.

בהראל פיננסים מתייחסים לאג"ח הקונצרני: "מרווחי הקונצרני בעולם המשיכו לרדת בשבועיים האחרונים. בארה"ב ירדו המרווחים על רקע ירידת התשואות הממשלתיות ובאירופה הירידות באו על רקע המשך זרימת הכסף החזקה. אנו ממשיכים להמליץ על פיזור החשיפה לקונצרני גם לחו"ל, על רקע המשך התחזקות הדולר בעולם ועל רקע רמת התשואות הגבוהה יחסית בארה"ב", נכתב בסקירה.

"בדומה לעולם, הביצועים של האפיק הקונצרני בשוק המקומי היו חיוביים. בשבוע החולף הניבו מדדי התל בונד תשואות חיוביות של כ-0.5%, אך על רקע פרסום השינויים הצפויים במדדים עשויה להיות בשבוע הקרוב תנודתיות מוגברת בהם. ביום שלישי השבוע צפוי לצאת לפועל עדכון מדדי התל בונד, כאשר עיקר העדכון כולל יציאה של האג"חים של אפריקה מתל בונד 60 (צפויים שם היצעים של מעל 300 מיליון שקל) וגם כלכלית 6. את מקומם צפויים לתפוס ההנפקות החדשות של מזרחי ופועלים שיצאו לפועל רק השנה. לתלבונד השקלי צפויות להיכנס הסדרות הגדולות שהונפקו באחרונה של דלק וחברות הנדל"ן האמריקאיות שהנפיקו אג"חים בבורסה בת"א, שרובן מדורגות מקבוצת ה-A", כותבים הראל.

בהתייחס לתיק ההשקעות כותבים הראל פיננסים: "תשואות האג"ח בעולם היו יציבות בשבוע החולף, אחרי ירידת התשואות בשבוע שעבר בעקבות נתוני התעסוקה בארה"ב בסוף השבוע. בשוק המקומי היה שבוע חיובי לשוק האג"ח ובמיוחד לקונצרני. החלק הארוך של העקום ממשיך לבלוט בביצועים חזקים, אך למרות זאת אנו שבים ואומרים כי ברמת התשואות הנוכחית המח"מ בתיק צריך להיות בינוני והארכה שלו אינה מומלצת גם בשל המרווח השלילי בין האג"ח המקומי לאמריקאי. השבוע לראשונה הגיע הפער השלילי גם לאג"חים הארוכים כאשר האג"ח ל-30 שנה (ליתר דיוק 27 שנה)  בישראל נסחר בתשואה נמוכה ממקבילו האמריקאי".

"לפיכך, מח"מ תיק האג"ח שלנו הינו בינוני ומורכב מאפיק ממשלתי של כ- 60% (45% בשקלים ו-15% בצמודים) ושל 40% קונצרני ,כולל אג"ח בחו"ל, כאשר בקונצרני משקל הצמוד והמט"ח גדול מהשקלים. מרכיב הסיכון בתיק נלקח בעיקר באמצעות קונצרני וחשיפה מלאה לאפיק המנייתי ופחות באמצעות מח"מ ארוך של תיק האג"ח", כותבים הראל פיננסים.

הבוקר דיווחה חברת כלל ביטוח לבורסה, כי לאחרונה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים תובענה ובקשה לאישור התובענה כייצוגית כנגד כלל פנסיה וגמל. על פי הדיווח לבורסה, התובענה הוגשה על ידי עמית בקופת הגמל "כלל תמר", שבניהול החברה המנהלת.

הטענה המרכזית הנטענת על ידי התובע במסגרת התובענה היא כי הנתבעת, כלל פנסיה וגמל, העלתה את דמי הניהול הנגבים בחשבונותיו בקופת הגמל מבלי לשלוח אליו הודעה מראש כדין, וזאת משום שלטענת התובע, ההודעה שנשלחה אליו פגומה בצורתה, נוסחה לקוי, היא נשלחה בדואר רגיל מבלי לוודא שהגיעה ליעדה, וכן כי העלאת דמי הניהול בוצעה טרם חלוף חודשיים ממועד משלוח ההודעה. על פי הדיווח לבורסה, עילות התביעה הנטענות כנגד הנתבעת הן, בין היתר, הפרת חובה חקוקה; עשיית עושר ולא במשפט; הפרת חוזה; הפרת חובת אמון, נאמנות ותום לב; רשלנות; והטעיה.

להערכת התובע, מספרם של חברי הקבוצות הוא עשרות אלפים, ולכן, שווי הנזק המצרפי שנגרם לכלל חברי הקבוצות הוא מיליוני ש"ח. שווי הסעד המבוקש בכתב תביעה הועמד, על בסיס הערכה, על 50,000,000 ₪.

בדיווח החברה לבורסה נטען כי הקבוצות אותן מבקש התובע לייצג בתובענה הינן כל מי שהנתבעת או מי שהנתבעת היא חליפתה, העלתה את דמי הניהול בחשבונו: (1) מבלי לשלוח אליו הודעה מוקדמת מנוסחת כדין מצד תוכנה וערוכה כדין מצד מתכונתה; ו/או (2) מבלי שנשלחה הודעה לכתובתו הנכונה או לכתובתו המעודכנת במרשם האוכלוסין ("הקבוצה השנייה"); ו/או (3) בטרם חלוף חודשיים ממועד משלוח הודעה מוקדמת ("הקבוצה השלישית"); והכל – בנוגע לכל העלאה שבוצעה החל ממועד היותו חבר באיזו מהקבוצות לעמית של הנתבעת ו/או של מי שהנתבעת היא חליפתה בקופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה או כל מוצר רלוונטי אחר, שהנתבעת או ו/או מי שהנתבעת היא חליפתה ניהלה עבורו.

הסעדים העיקריים המבוקשים במסגרת התובענה הינם: להצהיר שדמי הניהול שנגבו ביתר הם חלק מנכסי העמית, להורות לנתבעת לשלם פיצוי בגובה הסכומים שנגבו על ידה ביתר, בתוספת ריבית והצמדה כדין; להורות לנתבעת לשלם לכל אחד מחברי הקבוצות פיצוי בסך 100 ש"ח פר-חבר בגין פגיעה באוטונומיה של הרצון; ולחילופין אם ימצא כי פיצוי כספי אינו מעשי בנסיבות הענין, להורות על מתן כל סעד אחר, וכן להורות לנתבעת לשלם לתובע גמול וכן לשלם שכר טרחה לעורכי הדין המייצגים.

מדדי המחירים של החודשיים הקרובים ובמיוחד המדד של חודש אפריל יהיו הפרמטרים החשובים להמשך דרכו של הבנק. לפי הערכתנו, הסיכוי להורדת הריבית לשלילית או לצעדים אחרים יחסית נמוך לאור מצבו של המשק והסיכונים מהתנפחות בועתית בשוק האג"ח והנדל"ן. יש לציין, שלאחרונה חלה הפוגה מסוימת במלחמת המטבעות בעולם. בשבוע האחרון נותרה הריבית באוסטרליה, בהודו ובדרום קוריאה ללא שינוי.

נקודה חשובה שיכולה להגביל רצונו של בנק ישראל להגביר התערבות במסחר במט"ח כאחד הכלים להקלה כמותית, היה פרסום הדו"ח החצי שנתי של משרד האוצר האמריקאי לגבי פעילות המדינות שותפות הסחר של ארה"ב בתחום מדיניות שע"ח. בדו"ח הוטחה ביקורת נוקבת על דרום קוריאה בגלל התערבותה בשוק המט"ח בניסיון להחליש את המטבע. היא אומנם עדיין לא הוגדרה רשמית כמבצעת מניפולציה אסורה, מה שעלול לגרור סנקציות אמריקאיות.

בנק ישראל, שבדו"ח השנתי האחרון שלו הכין קרקע להגדלת ההתערבות במט"ח ע"י העלאת התקרה הרצויה של יתרות המט"ח  מ-90 ל-110 מיליארד דולר, עלול להיתקל בביקורת דומה אילו ינסה לממש את התוכניות.

ניכר גידול באשראי העסקי והפרטי במשק: אחד הביטויים להמשך התרחבות הפעילות במשק משתקף בהאצת הגידול באשראי. קצב הגידול באשראי הצרכני שלא לדיור נמצא במגמת עלייה, ובמקביל שוב גדל קצב נטילת המשכנתאות. כמו כן, נרשמת האצה בגידול באשראי העסקי מכל הערוצים. בחודש ינואר לבדו עלתה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-13.3 מיליארדי ש"ח. העלייה ביתרה נבעה ברובה מנטילת אשראי בנקאי (ראו תרשים 2). בנוסף, נרשמו גיוסי חוב נטו באמצעות הלוואות חוץ בנקאיות, אג"ח לא סחיר בישראל והלוואות מחו"ל.

גידול באשראי העסקי והפרטי מבטא שיפור בסביבה העסקית במשק בהשפעה של הריבית הנמוכה המונהגת ע"י בנק ישראל:

העלות התקציבית של הרכבת הממשלה עומדת להיות גבוהה: שנים רבות לא היה תיאבון המפלגות המעומדות לכניסה לקואליציה להגדלת התקציבים גבוה כל כך. הבחירות בשנים 2003 ו-2009 התקיימו בשיא המשבר הכלכלי ומטבע הדברים לא אפשרו הגדלת התקציבים. הבחירות בשנת 2013 התקיימו על רקע הצורך לטפל בגירעון הגדול ולכן עסקו בעיקר בקיצוצים. גם בבחירות ב-2006 לא הועלו דרישות תקציביות גדולות, למרות המצב הטוב של הכלכלה, בגלל שליבת הקואליציה כללה את המפלגות הגדולות והמרכזיות, קדימה ועבודה.

הפעם, המפלגות באות למו"מ הקואליציוני עם דרישות תקציביות לא מבוטלות כגון העלאת קצבאות ילדים (עלות של כ-3 מיליארד ₪), פטור ממע"מ על מוצרי יסוד (כ-2 מיליארד ₪), תוספות תקציבים לתחומי הבריאות, החינוך והרווחה והכספים הסקטוריאליים. תנאי רקע להרכבת הממשלה שכללו חזרה של המפלגות הסקטוריאליות ודגש על הנושאים החברתיים בבחירות האחרונות צפויים להטיל משקל הוצאות כבד על תקציב המדינה.

ריבוי המפלגות שאמורות להרכיב את הממשלה והתלות הכמעט מחייבת להשתתפות של כל אחת מהן ליציבות הממשלה, רק מעלים את מחיר הרכבת הקואליציה. קשה להעריך כעת את עלות הרכבת הממשלה למשלמי המסים, אך ככל הנראה היא תסתכם בלא פחות מ-5 מיליארד ₪ (0.5% מהתוצר) ואולי אף יותר. חשוב להדגיש, שההוצאות הנידונות יכנסו לבסיס התקציב ולא יהיו חד פעמיות. הממשלה תצטרך למצוא חלופה לקיצוץ בהוצאות אחרות או מקור הכנסות אחר כדי לא לחרוג מהיעדים.

השפעה דפלציונית של ביטול המע"מ על מוצרי יסוד אינה מבוטלת:  ביטול המע"מ על מוצרי יסוד עשוי לצאת לפועל בסבירות לא מבוטלת בעקבות ההסכמים הקואליציוניים המתגבשים. כמו ביטול המע"מ על דירות, גם במקרה של פטור ממע"מ על מוצרי יסוד, הרבה כסף יבוזבז עם מעט תועלת. השכבות המבוססות יקבלו החלק העיקרי מכספי המסים עליהם מוותרת המדינה. מערכת המס תתעוות ותידחף להנהגת פטורים נוספים. לעולם לא יהיה ניתן לבטל את הפטור והמחיר התקציבי הרב שנתי של ביטול המע"מ יהיה כבד.

השפעת המהלך על האינפלציה עשויה להיות משמעותית. כפי שניתן לראות בתרשים 3, ביטול המע"מ על מוצרי יסוד עיקריים צפוי להוביל לירידה חד פעמית של כ-0.3% במדד המחירים. במיטב כותבים כי "עקב אי הוודאות הקיימת אנו לא מעדכנים בינתיים תחזיות האינפלציה עד לבירור הפרטים הסופיים".

אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של פסגות חושב כי הנעשה בשוק המט"ח העולמי הוא המשפיע העיקרי על השווקים בתקופה זו. לדבריו, בזמן שאנחנו מנסים לחסל את השאריות מארוחות החג השווקים בעולם המשיכו להגיב בעיקר לשינויים בשע"ח אירו/דולר. אמנם, המתאם בין שע"ח אירו/דולר ל-S&P500 ירד מעט בשבוע האחרון ועומד על 0.45 "בלבד" אבל אם נבחן את המתאם בין שע"ח אירו/דולר לבין הביצועים העודפים של ה-S&P500 על ה-DAX הרי שזה עומד יציב על 0.65. במילים אחרות, השווקים בארה"ב יודעים לעלות גם כשהדולר מתחזק אבל השווקים באירופה עושים את זה טוב יותר.

העובדה שהגורם המשפיע ביותר על השווקים כיום הוא שוק המט"ח היא בעייתית משתי סיבות. הסיבה הראשונה כמובן שללא כדור בדולח קשה מאוד לחזות לאן הולך שער החליפין. נקודה זו ראויה להסבר: גם בשוק המניות וגם בשוק האג"ח קשה עד בלתי אפשרי לחזות שינויים בטווחים קצרים. עם זאת, בניגוד לשוק המט"ח, אם נניח מספר הנחות כלכליות (ריבית ואינפלציה צפויות, הכנסות/הוצאות הפירמה וכו') את השווי הצפוי למנייה או לאג"ח. כמובן, ייתכן שההנחות שלנו יתבררו כשגויות ובטווח הקצר אפילו ייתכן שהן נכונות והשוק פשוט לא "משתף פעולה", אבל השווקים הפיננסיים מבוססים על כך שבטווח הבינוני-ארוך יש ערך כלכלי הוגן לכל נכס. בכל הנוגע לשוק המט"ח, אין לכל הנאמר לעיל שום משמעות. אי אפשר לתמחר מה צריך להיות שע"ח אירו/דולר בהינתן סט הנחות לגבי סביבת הריביות/אינפלציה/צמיחה/שינויים פוליטיים בארה"ב ובגוש האירו. שוקי המט"ח פועלים בעיקר על סנטימנט משקיעים ולכן קשה עד בלתי אפשרי לנסות ולחזות את המגמות בהם.

הסיבה השנייה לכך שהגורם המשפיע ביותר על השווקים כיום הוא שוק המט"ח היא בעייתית היא הקונצנזוס הרחב לפוזיציית הלונג דולר-שורט אירו. קונצנזוס זה נובע כמובן מהקונצנזוס הרחב כיום לגבי הפערים הברורים בין הכלכלה האמריקאית לזו של גוש האירו וכפועל יוצא, הפערים הברורים בין המדיניות המוניטארית בארה"ב וזו באירופה. על פי אינדיקאטור שמפרסם מורגן-סטנלי, העלאת הריבית הראשונה בארה"ב צפויה להגיע עוד 8 חודשים בעוד זו באירופה צפויה להגיע רק בעוד 50 חודשים! (ראה גרף מטה). עם זאת, ניסיון העבר מלמד שככל שקונצנזוס לגבי פוזיציית השקעות מסוימת רחב יותר כך גם ההסתברות שפוזיציה זו תמשיך להניב רווחים הולכת וקטנה. במילים אחרות, ככל שיותר משקיעים קופצים על העגלה כך גם הסיכוי לטבוע בבוץ הולך וגדל.

יום הולדת חודש ל-Q€ : בשבוע שעבר חגג מריו דראגי את מסיבת יום ההולדת הראשונה לתוכנית ההרחבה הכמותית שלו. בתוכנית האומנותית: פרסום ראשון של רכישות האג"ח של ה-ECB לפי מדינות ולפי מח"מ. בשקיות ההפתעה: רווחי ההון למחזיקי האג"ח הארוכות של מדינות הגוש.

לפי הדו"ח שפרסם ה-ECB, רכישות האג"ח הממשלתיות בחודש מרץ הסתכמו ב-41.7 מיליארד אירו, בדיוק בהתאם לתוכנית וזאת על אף שהרכישות החלו רק ב-9 בחודש. גם בכל הנוגע לחלוקה לפי מדינות לא היו הפתעות כאשר הרכישות התבצעו על פי "מפתח ההון" של כל מדינה בגוש (מלבד יוון שעד שלא תסדיר את התחייבותה מול האיחוד לא תהיה חלק מהתוכנית). לעומת זאת, המח"מ של הרכישות דווקא הפתיע מעט כאשר נראה כי בחודש הראשון לרכישות ה-ECB התרכז באופן מובהק במח"מים הארוכים (ראה גרף מטה). התרכזות הרכישות במח"מ ארוך כל כך היא לא רק תוצאה של הרצון להשפיע על שוק האשראי לטווח ארוך אלא גם כורח המציאות כאשר במח"מים הקצרים התשואות נמוכות מאוד ואף שליליות בחלק גדול מהמקרים. אמנם, ה-ECB הודיע כבר כי הוא יכול טכנית לרכוש גם אג"ח בתשואה שלילית אבל כמו כל גוף בעולם, גם ה-ECB לא רוצה לרשום הפסדים ולכן הוא מעדיף להתרכז באג"ח בתשואות חיוביות. בכל הנוגע להפסדי הון, מכיוון שה-ECB לא מתכוון למכור את האג"ח שהוא רוכש, הוא גם לא משערך את ערכו בספרים בהתאם לשווקים ולכן גם במקרה של עליית תשואות אין חשש מהפסדי הון לבנקים המרכזיים.

בינתיים, בכל הנוגע למשקיעים באג"ח אירופאיות, הרי שמצבם בהחלט חיובי. בשלושת החודשים האחרונים רשמו תשואות האג"ח בגוש האירו ירידות ובעיקר בחלקים הארוכים של העקומים שהתמתנו באופן משמעותי. עם זאת, כדאי לשים לב שדווקא במדינות החזקות יותר כמו גרמניה וצרפת רשמו התשואות ירידות חדות יותר. תופעה זו נובעת כנראה מהצורך של הגופים הפיננסיים להמשיך ולהחזיק אג"ח בדירוגים גבוהים, מה שיוצר מחסור בהיצע האג"ח האלו.

בית ההשקעות "יצירות" מפרסם הבוקר סקירת מאקרו כלכלית, בה מזכירה איילת ניר כי ביום רביעי הקרוב יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ, שצפוי להיות מדד חיובי לאחר 2 מדדים שליליים נמוכים במיוחד, כשברקע האינפלציה בשנה האחרונה שלילית כבר 6 חודשים ברציפות.

"למדד חודש מרץ חשיבות רבה שכן ההחלטה בבנק ישראל האם לנקוט בצעדים נוספים, תלויה בין היתר ביכולת של המדדים הקרובים למשוך את האינפלציה בחזרה כלפי מעלה, אל מעל לאפס בשלב ראשון, ואל תוך יעד יציבות המחירים בטווח הרחוק יותר", כותבים ב"יצירות".

"גורם חשוב נוסף שמשפיע על החלטת הריבית הינו שער החליפין של השקל אל מול סל המטבעות. מאז החלטת הריבית האחרונה התחזק השקל כנגד הסל הנומינלי האפקטיבי ב- 2.1%, והוא גבוה ב- 0.28% בלבד מרמתו ערב החלטת הריבית לחודש מרץ, אז הפחית בנק ישראל את הריבית ב- 15 נ"ב ל- 0.1%". איילת ניר שואלת האם האם הדבר צפוי לגרור הפחתה נוספת בריבית המקומית בעוד שבועיים?

ב"יצירות" מציינים בנוסף כי "יתרות המט"ח לחודש מרץ שפורסמו השבוע מגלות, כי כל רכישות המט"ח של בנק ישראל במרץ,  בוצעו תחת המטריה של תכנית הרכישות לקיזוז השפעת הפקת הגז על שעה"ח, ולמעשה, בנק ישראל לא רכש ולו דולר אחד בשל התנודתיות החדה שחלה בשער השקל/דולר בגין הפרסום של HSBC. יתכן אפוא, כי בבנק ישראל מוכנים בתנאים החדשים שנוצרו (ואם אכן נוצרו נדע רק לאחר פרסום מדד חודש מרץ), לאפשר לשער השקל/סל לגלוש לרמה נמוכה יותר".

לאור האמור, מעריכה איילת ניר, כי מדד בציפיות (0.3% ומעלה) ידחה את ההחלטה להפחית ריבית במשק, כל עוד לא תחול הידרדרות משמעותית בשער השקל/סל.

איילת ניר מתייחסת בנוסף למתרחש בארה"ב, וכותבת כי נתונים טובים מהשבוע האחרון מאותתים כי החולשה בשוק העבודה היתה זמנית. מאז התפרסמו נתוני התעסוקה המאכזבים לחודש מרץ, פורסמו שורה של נתונים מקרו כלכליים מעודדים ביחס למצב הכלכלה האמריקאית, שמחזקים את ההערכות לפיהן, החולשה בנתונים היתה זמנית. מבין הנתונים שפורסמו: תביעות חדשות לדמי אבטלה, מדד מנהלי הרכש לסקטור השירותים, היקף המשרות החדשות בכלכלה, האשראי הצרכני, בקשות למשכנתאות לבתים חדשים ועוד.

ניר כותבת בסקירתה כי "למרות הנתונים החיוביים, ולמרות כי בקרב בכירי הפד יש המאמינים כי הריבית צריכה לעלות כבר ביוני, נראה לנו כי בפד ימתינו להוכחה לכך שהחולשה בשוק העבודה הינה זמנית, כמו גם לכך שהמגמה הדפלציונית הינה זמנית, ועד שאלו לא יוצגו – קשה לראות העלאת ריבית ביוני".

"המסחר מתחילת החודש התאפיין באווירת חג, ימי מסחר קצרים ובמחזורים נמוכים. מדדי המניות בארץ רשמו מתחילת אפריל עליות שערים בהובלת מדד ת"א 75 ובדגש על מניות הגז והנפט. מדדי אג"ח ממשלתי וקונצרני המשיכו את המגמה החיובית מתחילת השנה עם תשואות חיוביות מתחילת החודש. תעשיית קרנות הנאמנות שוברת רצף של 6 שבועות של פדיונות (עקב פדיונות כבדים בקרנות הכספיות) ומסכמת גיוס חיובי של כ-220 מיליון ₪", כך עולה מאומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

על פי נתוני מיטב דש, קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, קרנות 10/90 וכו', גייסו מתחילת החודש כ-570 מיליון ₪, כאשר מתוכם כ-80 מיליון ₪ נותבו לקרנות המחקות.

אגרות החוב הקונצרניות נסחרו מתחילת החודש במגמה חיובית- מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו עליות שערים של עד כ-0.4%, ובהמשך לכך, מדד קונצרני כללי רשם תשואה חיובית של כ-0.3%. זה עדיין לא הספיק לעצור את הפדיונות אבל הם הואטו מאוד. קרנות אג"ח קונצרני מנוהלות רשמו מתחילת החודש פדיונות של כ-60 מיליון ₪ אל מול גיוסים של כ-30 מיליון ₪ בקרנות המחקות בקטגוריה זו.

עליות קלות באפיק המנייתי: מדדים ת"א 25 ו-ת"א 100 רשמו מתחילת החודש עליות שערים של עד 1.9%. הקרנות המנייתיות1 גייסו עד כה החודש כ-260 מיליון ₪, קרנות מניות בחו"ל רשמו גיוסים של כ-100 מיליון ₪ אל מול גיוסים של כ-160 מיליון ₪ בקרנות מניות בארץ וגמישות, 90 מיליון ₪ מתוכן נותבו לקרנות המחקות, ולראשונה מזה זמן רב, הקרנות המנייתיות המקומיות מגייסות יותר מהחו"ליות.

אגרות החוב הממשלתיות רושמות עליות שערים: מדד ממשלתי כללי רשם החודש תשואה חיובית של 0.4% בהובלת הצמודים הארוכים שזינקו ב-0.7%. בהמשך לעליות באפיק, קרנות אג"ח מדינה רשמו גיוסים של כ-270 מיליון ₪, 70 מיליון ₪ מתוכן בקרנות המחקות. עם זאת, בקטגוריה זו מורגשת "עייפות חומר" בגיוסים.

הפדיונות באפיק השקלי נמשכים: המשקיעים הוציאו מתחילת החודש כ-950 מיליון ₪ מהקרנות הכספיות או כ-160 מיליון ₪ ממוצע בחישוב יומי. הקרנות השקליות ממשיכות במגמה השלילית, זאת לאחר שאיבדו מתחילת החודש כ-50 מיליון ₪.

קרנות אג"ח בחו"ל הושפעו החודש משני כוחות מנוגדים: מחד, התחזקות הדולר אל מול השקל, ומנגד – עליית תשואות של אגרות החוב של ממשלת ארה"ב. למרות זאת, המשקיעים המשיכו להזרים כספים לאפיק שהסתכמו בכ-150 מיליון ₪.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-08.04.15 כ-262.6 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-224.4 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-38.2 מיליארד ₪.

"ההשקעות הריאליות של תושבי חוץ הסתכמו ב – 1.6 מיליארד דולר בחודשים ינואר- פברואר. מדובר בקצב שנתי של יותר מ-3% תוצר, כ-50% יותר מאשר ב-2014", כך כותבים הבוקר לידר שוקי הון בסקירה מאקרו כלכלית שבועית שמפרסם בית ההשקעות. בלידר מציינים כי בנק ישראל סבור שהמשק הישראלי חזר לצמוח בקצב של 2.5%-3.0% ברבעון הראשון 2015.

לידר שוקי הון מתייחסים לאינפלציה, וכותבים בסקירתם: "אנו מעריכים שמדד חודש מרץ עלה ב – 0.4% בהשפעת עלייה במחירי הדלקים. האינפלציה שנה קדימה תגיע ל-0.9% ותושפע מהמשך עלייה במחירי הדיור ועדכון שכר מינימום אשר צפוי לתרום כ-0.2%-0.3% לאינפלציה שנה קדימה. מנגד, המשך הגברת התחרותיות בענפים שונים תמתן את האינפלציה", כותבים בלידר.

בנוסף מתייחסים לידר לנושא המדיניות המוניטרית של בנק ישראל, וכותבים כי "בדיון הפנימי של הוועדה המוניטרית צוין שציפיות האינפלציה התקרבו לגבול התחתון של יעד האינפלציה, שע"ח של השקל התייצב והמשק חזר לצמוח בקצב סביר. בינתיים שע"ח של השקל התחזק ב – 1.8% מאז החלטת הריבית האחרונה. בשל הלחץ הבסיסי להמשך ייסוף בשקל, בנק ישראל עשוי לשקול צעדים נוספים. נדמה שכיוון המדיניות המוניטרית בחודשים הקרובים תושפע מכיוון השקל וסביבת האינפלציה", מעריכים בלידר.

באשר לשווקים הגלובליים, כותבים לידר כי בארה"ב מדד מנהלי הרכש בשירותים התייצב על רמה גבוהה בחודשים האחרונים. חברי הפד חלוקים לגבי עיתוי העלאת הריבית כאשר כמחצית אינם דוגלים בהעלאת ריבית כבר בחודש יוני. בלידר כותבים גם כי "לפי דיוני הפד, קיימת חשיבות רבה בהתפתחות השכר הממוצע במשק והמדיניות המוניטרית תהיה תלויה בנתונים הכלכליים. מסתמנת התרחבות בצריכה הפרטית באירופה, בקצב שנתי של 3%".

בלידר שוקי הון מתייחסים בנוסף לשוק האג"ח, וכותבים: "כפי שכתבנו לפני שבוע, כל עוד בנק ישראל מתלבט בין אי שינוי בריבית ובין הרחבה מוניטארית נוספת (ולא ריסון), האפיקים הארוכים עשויים להניב רווח הון מסוים. לכן, הפרמיה השלילית של אג"ח ישראל על אג"ח ארה"ב צפויה להתרחב".

"עודף פדיון ניכר בשוק האג"ח ונתוני תקציב חיוביים ברבעון א' תומכים בשוק האג"ח. אנו מניחים שהתשואות הארוכות בארה"ב יעלו בקצב מאד מתון השנה.  גם אם הפד יעלה את הריבית בחודשי הקיץ, קצב העלאת הריבית בהמשך צפוי להיות מתון", כותבים לידר שוקי הון.

ליאור קידר, סמנכ"ל ההשקעות בברק בית השקעות, מתייחס הבוקר למדד חודש מרץ הצפוי להתפרסם השבוע, ולמסחר בבורסת תל אביב, וכותב כי "גשמי ברכה צפויים לרדת גם על הבורסה של תל אביב הבוקר, בעיקר בזכות הצעת הרכש לפריגו שפורסמה ביום רביעי בערב והובילה את המניה לזינוק של כ-22% בוול סטריט".

קידר סבור כי הדבר צפוי להוביל בפתיחה אנגלית שתעכב מעט את המסחר, אבל לאחר מכן ההשפעה של הזינוק בפריגו על המעו"ף צפויה להסתכם ב-2.2%.

"להערכתנו, כדאי לסוחרים לשקול לנצל את העליות שירשמו היום, על מנת לצמצם את החשיפה לשוק המניות הישראלי. לעומת זאת בשוק התל בונד בו נסחרות אגרות החוב הקונצרניות הגדולות נמצא המרווח מול האג"ח הממשלתיות בשפל מאז 2012 ולכן נראה כי זהו האפיק שאליו כדאי להעביר את הכסף. בנוסף, בעוד שלושה ימים צפוי להתפרסם מדד חודש מרץ, שלהערכתנו יפתיע ויהיה גבוה מהציפיות בשוק, מה שמעודד את ההשקעה בתל בונד 20 בו צמודות כל האג"ח למדד חודש מרץ", כותב קידר.

בחודש שעבר דווח כי מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.7 אחוז בחודש פברואר 2015, בהשוואה לחודש ינואר 2015 והגיע לרמה של 98.5 נקודות לעומת 99.2 בחודש הקודם. מנתוני הלמ"ס עולה, כי ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה (ב-5.4%), אחזקת הדירה (ב-3.1%), תחבורה ותקשורת (ב-1.4%) וירקות טריים (ב-0.7%). מנגד, עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: פירות טריים (ב-4.2%) ושונות (ב-0.6%).

בנוסף צוין, כי המדד ללא דיור ירד ב-0.9 אחוז והגיע ל-97.8 המדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.8 אחוז והגיע ל-98.5 נקודות, נקודות והמדד ללא אנרגיה ירד ב-0.4 אחוז והגיע ל-99.4 נקודות. מתחילת השנה ירד המדד הכללי ב-1.6 אחוזים, המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא דיור ירדו ב-1.7 אחוזים, כל אחד והמדד ללא אנרגיה ירד באחוז אחד.

בנק ישראל מסביר לנו – מה קרה למחירי הדירות ב-2014? . הבנק המרכזי מספק פרק קצר תחת הכותרת "מחירי הדירות" בדוח המלא לשנת 2014. בבנק שבראשו עומדת ד"ר קרנית פלוג, לא ממש מציעים פתרונות – לא בדוח השנתי ולא בכלל; למעשה, הם אלו שאחראים כבר תקופה ממשוכת לעלייה במחירי הדירות –  הריבית שהולכת ופוחתת היא הדלק העיקרי לעלייה במחירי הדירות, רק שהכלכלנים הבכירים שיושבים שם בוועדות מנותקים מהשטח, או "משחקים אותה" מנותקים מהשטח – כל עוד זו ההשקפה, אין סביה לירידת מחירים   דרמטית במחירי הדירות.

בדוח השנתי כותבים כלכלני בנק ישראל – "ב-2014 עלו מחירי הדירות ב-4.5%. שוק הדירות התאפיין במידה רבה של חוסר ודאות על רקע ההמתנה לתכנית "מע"מ אפס" – יוזמה שהוצגה במארס 2014. תכנית זו נועדה להפחית לזכאים ל-0% את המע"מ על רכישת דירה ראשונה. ממארס – ולמשך כחצי שנה – נכנס שוק הדירות לקיפאון: קצב נטילת המשכנתאות דרך במקום, מספר העסקאות ירד, ומחירי הדירות נותרו ללא שינוי משמעותי. ההערכה הייתה שתכנית "מע"מ אפס" עלולה להאיץ את העלייה במחירי הדירות במידה שהיא תצא לפועל ללא גידול מתאים בהיצע. באוקטובר התחדשו הביקוש הער בשוק הדירות והעליות במחיריהן. בתחילת דצמבר הוחלט לפזר את הכנסת ולהקדים את הבחירות, נפסק תהליך החקיקה של תכנית "מע"מ אפס", והביקוש בשוק הדירות התגבר.

"הריבית הריאלית המשוקללת על משכנתאות חדשות הוסיפה לרדת השנה – היא ירדה מ- 1.6% בדצמבר 2013 לכ-1% והמשיכה את המגמה שניכרה בה מסוף 2011 – במקביל להפחתות של הריבית המוניטרית ולירידה בתשואות הארוכות. לנוכח הגידול המתמשך באשראי לדיור והחשש מהסיכון הנשקף ממנו למערכת הבנקאית, המפקח על הבנקים המשיך במדיניות שהוא נקט בעבר, ובספטמבר הוא הגדיל את כריות ההון שהמערכת הבנקאית נדרשת להקצות כנגד אשראי זה.

"ההתעוררות שנראתה בתום 2014 בביקוש לדירות ובעליית מחיריהן מציבה שוב בפני בנק ישראל את האתגר הכרוך בשמירה על היציבות הפיננסית".

בקיצור, מכל הפרק שבדוח השנתי של בנק ישראל אין אלא תמצית של כמה שורות על מה שהיה, תמצית היסטורית, עם רמז לעתיד – מה שחשוב לבנק ישראל זה לא המחירים עצמם, זה לא אותם אלפים רבים, בעצם למה אלפים – מאות אלפים שלא יכולים לקנות דירה במחירים הנוכחיים. כל זה פחות חשוב לכלכלנים המכובדים של בנק ישראל. אז מה כן חשוב להם? חשוב להם היציבות של המערכת הבנקאית. כן יש למערכת הבנקאית ובשפה פשוט – לבנקים הגדולים , לובי מאוד חזק, מישהו ששומר עליהם – קוראים לו בנק ישראל, וכשהוא בשטח, האם כחלון באמת יכול לכופף את הבנקים. שר האוצר המיועד משה כחולון, אמור לגישתו/ להצהרתו להפחית את הסכומים שאנחנו הציבור, משלם לבנקים. האם הוא יצליח? אולי, אבל זה גם תלוי בעד כמה בנק ישראל ידאג ליציבות של הנקים, כי מבחינת בנק ישראל בנקים רווחים הם בנקים יציבים. משמע, זה לא ממש האינטרס של בנק ישראל לדאוג לציבור,  גם אם הציבור משלם עמלות גבוהות. כל עוד זה משמר את יציבות הבנקים זה נהדר!