מיטב דש מפרסמים היום סיכום נכסים קרנות חודשי, גיוסים ופדיונות לחודש מרץ 2015: סך הפדיונות במרץ הסתכם ב-3.6 מיליארד שקל; מתחילת השנה הסתכמו הפדיונות בכ-5 מיליארד שקל

הקרנות הכספיות ממשיכות לאבד גובה. כך עולה מסקירה של מיטב דש על סיכום נכסים קרנות חודשי, גיוסים ופדיונות  לחודש מרץ 2015: סך הפדיונות במרץ הסתכם ב-3.6 מיליארד שקל; מתחילת השנה הסתכמו הפדיונות בכ-5 מיליארד שקל. מגמת הפדיונות בקרנות הכספיות החלה לפני כשבועיים במקביל לדיווח על  הפחתת הריבית. בריבית כה נמוכה אין הגיון למשקיעים להחזיק בקרנות הכספיות – העמלות שהם משלמים לרבות דמי הניהול עולים על התשואה שהקרן הזו מסוגלת לעשות. זה לא בכל הקרנות הכספיות, ישנן קרנות כספיות שבהן הופחתו דמי הניהול בצורה דרמטית. זה אולי גם לא יימשך זמן מאוד רב (למרות שאי אפשר לדעת כמה זמן תשרור ריבית כל כך נמוכה), אבל מה שברור זה שנכון לעכשיו מחזיקים בקרנות כספיות סופגים הפסדים. בהסתייגות, כאמור שלא מדובר בקרן כספית שהפחיתה דרמטית את דמי הניהול, וגם אז, מדובר על שתואה אפסית (תשואה נטו של אולי כמה מאיות בודדות! – במקרה הטוב!)

על כל פנים, מיטב-דש מדווחים כי היקף הנכסים בקרנות המסורתיות (קרנות אג"חהסתכם בסוף חודש מרץ ב-18.6 מיליארד שקל. בית ההשקעות מדווח כי בחודש מרץ נרשמו גיוסים בסך כ-23 מיליון שקל בקרנות המסורתיות. מתחילת 2015 הסתכמו הפדיונות בקרנות המסורתיות של מיטב דש ב-432 מיליון שקל.

מיטב דש מדווחים כי היקף הנכסים בקרנות הכספיות של הבית הסתכם בסוף חודש מרץ ב-11.6 מיליארד שקל. בית ההשקעות מדווח כי בחודש מרץ נרשמו פדיונות בסך כ-3.9 מיליארד שקל בקרנות הכספיות. מתחילת 2015 הסתכמו הפדיונות בקרנות הכספיות של מיטב דש ב-5.2 מיליארד שקל.

מיטב דש מדווחים כי היקף הנכסים בקרנות המחקות הסתכם בסוף חודש מרץ ב-2.5 מיליארד שקל. בית ההשקעות מדווח כי בחודש מרץ נרשמו גיוסים בסך כ-293 מיליון שקל בקרנות המחקות. מתחילת 2015 הסתכמו הגיוסים בקרנות המחקות של מיטב דש ב-660 מיליון שקל. קרנות מחקות, רק נזכיר, הן קרנות שעוקבות אחרי מדדים – יש קרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות (מדד ת"א 25, מדד ת"א 100 ועוד) ויש קרנות מחקות שעוקבות אחרי סחורות, מט"ח, אגרות חוב (מדדי אגרות חוב לרבות כל סוגי התל-בונדים).

הקרן המגייסת ביותר בחודש מרץ היא תכלית TTF 10/90,אשר גייסה 100 מיליון ₪. הקרן הפודה ביותר במרץ היא מיטב פק"מ נזיל, ממנה נפדו  1.327 מיליארד ₪.

כלכלני הבנק מפרסמים סקירת מאקרו: "הנתונים החיוביים משוק העבודה בשילוב עם ריביות נמוכות בראיה היסטורית והמשך המגמה של ירידת מחירים, צפויים להוסיף ולתמוך בצריכה הפרטית ולחזק את מעמדה כמנוע צמיחה יציב של המשק, בתקופה בה ישנה חולשה בסחר החוץ של ישראל"

שיעור האבטלה במשק ירד בחודש פברואר ל-5.3% לעומת 5.6% בחודש הקודם (נתון מנוכה עונתיות) – שיעור נמוך בראייה היסטורית. בגילאי העבודה "העיקריים" (גילאי 25-64), להם מיוחסת השפעה גדולה יותר על שוק העבודה ועקב כך גם על הביקושים המקומיים במשק (בעיקר מסיבות של גודל כוח העבודה ושכר גבוה יותר ביחס לגילאי עבודה צעירים יותר), עמד שיעור האבטלה על 4.8%, ללא שינוי מהחודש הקודם. כך כותבים כלכלני לאומי בסקירת מאקרו שמפרסם היום הבנק.

בלאומי מציינים כי למעשה, מאז חודש יולי 2013 ניתן להבחין ב"ירידת מדרגה" של ממש בשיעור האבטלה בקבוצת גילאים זו. שיעור האבטלה החודשי הממוצע עמד מאז ועד היום על 5.1%, נמוך משמעותית בהשוואה לממוצע של השנה וחצי שקדמו (5.8%), כפי שניתן לראות בתרשים. תמונה דומה מתקבלת גם מבחינה של שיעור האבטלה הכללי (לגילאי 15 ומעלה). מגמה זו מתחדדת על רקע העלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה שחלה באותה תקופה, אשר באה לידי ביטוי גם בעלייה מתמשכת במספר המועסקים. למרות ההאטה שחלה בקצב קליטת המועסקים בתחילת השנה, שיעור השינוי השנתי הממוצע בגילאי 25-64, עומד על 2.6% – גבוה יותר מקצב גידול האוכלוסייה. דהיינו, לאורך התקופה נרשמה כניסה של עובדים נוספים שלא היו חלק מכוח העבודה אל תוך מעגל העבודה, זאת מעבר לשיעור הגידול הטבעי של האוכלוסיה.

להערכת כלכלני לאומי, נתונים חיוביים אלו, המעידים על מגמה ולא על תופעה קצרת טווח, מצביעים על חוסנו של שוק העבודה ובולטים לאור החולשה היחסית בפעילות הכלכלית במשק באותה התקופה. מדובר בתופעה מתמשכת אשר, לכאורה, אינה עולה בקנה אחד עם התיאוריה הכלכלית. בהקשר זה, מציין בנק ישראל בדו"ח לסיכום שנת 2014 (פורסם ב-31.3.15) את הגורמים הבאים כהסברים אפשריים לתופעה: הגמישות בשוק העבודה, שבאה לידי ביטוי בירידה בשעות העבודה למועסק ובעלייה מתונה בלבד בשכר הריאלי, ממתנת את השפעתה של ההאטה בפעילות הכלכלית במשק על התעסוקה; התרחבות ההשכלה וצעדי מדיניות שננקטו בשנים האחרונות – מהווים גורמים ארוכי טווח המשפיעים לחיוב על היצע העבודה; שיפור בתהליך ההתאמה בין העובדים למעסיקים, מקצר את תהליך חיפוש העבודה ותורם לירידת האבטלה.

לסיכום, לאור התפתחויות אלו, בלאומי מעריכים כי שיעור האבטלה במשק ירד השנה ל-5.6% (בממוצע) לעומת 5.8% ב-2014. בנוסף, נדגיש כי הנתונים החיוביים משוק העבודה בשילוב עם ריביות נמוכות בראיה היסטורית והמשך המגמה של ירידת מחירים, צפויים להוסיף ולתמוך בצריכה הפרטית ולחזק את מעמדה כמנוע צמיחה יציב של המשק, בתקופה בה ישנה חולשה בסחר החוץ של ישראל.

לאומי מצייניים כי בחינת נתוני התעסוקה לפי היקפי עבודה בחודש פברואר 2015 (היקף עבודה בדרך כלל, נתונים מנוכי עונתיות) מעידה כי, בהשוואה לחודש הקודם, חלה עלייה של כעשרת אלפים מועסקים שעבדו במשרה מלאה לרמה של 2.8 מיליוני מועסקים – רמת שיא מאז תחילת סקר כוח האדם הנוכחי (ינואר 2012). לעומת זאת, באותה תקופה חלה עלייה של כשלושת אלפים מועסקים במשרה חלקית לרמה כוללת של כ-796 אלפי מועסקים. שיעור המועסקים במשרה מלאה נותר יציב בפברואר וממשיך לעמוד על 77.9%, בעוד שיעור המועסקים במשרה חלקית עומד על 22.1%.

בחינת נתוני המגמה מלמדת כי העלייה במשרות המלאות על חשבון המשרות החלקיות החלה בחודש אוקטובר אשתקד, כפי שניתן לראות בתרשים. מגמה זו מתיישבת ואף מחזקת את הנתונים החיוביים שפורסמו לאחרונה משוק העבודה. שכן לא זו בלבד שמספר המועסקים נמצא בעלייה מתמדת, אלא שמרביתם נקלטים בחודשים האחרונים כעובדים במשרה מלאה. דבר המעיד אף הוא על חוסנו של שוק העבודה.

על פי כלכלני לאומי, התפתחויות אלה, הכוללות מגמות של עלייה בהיקף המועסקים במשרה מלאה לצד ירידה בהיקף המועסקים במשרה חלקית, בשילוב עם יתר הנתונים החיוביים משוק העבודה, מצביעות על שיפור במצבם של משקי הבית ועל כן צפויות לתמוך בגידול בביקושים המקומיים וכפועל יוצא מכך גם בהתאוששות בפעילות הכלכלית במשק.

בנוסף מציינים כלכלני לאומי כי הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים עלו בחודש פברואר 2015 בשיעור ריאלי של 1.1% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות). עלייה זו חלה לאחר ארבעה חודשים רצופים של ירידה. בחינת הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, מעידה כי מגמת ההאטה בקצב הגידול ברכישות בכרטיסי אשראי שאפיינה את החודשים האחרונים, נבלמה לעת עתה. סך הרכישות בכרטיסי אשראי עלו בשיעור של 5.6% בחודש פברואר השנה בהשוואה לחודש פברואר אשתקד, לאחר עלייה מתונה יותר של 4.5% בחודש ינואר. נציין כי למרות ההתאוששות בקצב הגידול, מדובר עדיין בעלייה בשיעור נמוך מהממוצע הרב שנתי, כך שיש להמתין ולבחון האם אכן מדובר בשינוי מגמה.

עיקר העלייה בחודש פברואר נבעה מעלייה חדה ברכישות של שירותים ומוצרים אחרים בהובלת דלק, חשמל וגז; לצד עלייה ברכישות של מוצרי מזון ומשקאות; ועלייה מתונה ברכישות של שירותים (כולל שירותי ביטוח, טיסות, בילוי ושירותי עירייה וממשלה). מנגד, ירידה חלה ברכישות של מוצרי תעשייה (מוצרי חשמל, אלקטרוניקה והלבשה) על רקע ירידה חדה ברכישות מוצרי הלבשה והנעלה.

בלאומי מציינים כי הנתונים החיוביים משוק העבודה לצד סביבה של ריביות נמוכות ומחירים במגמת ירידה מתמשכת, בשילוב עם עלייה בציפיותיהם של משקי הבית לתקופה הקרובה, מעידים על שיפור במצבם הכלכלי. על כן, עשויים להשפיע באופן חיובי גם על הפעילות בכרטיסי האשראי בחודשים הבאים ולתמוך בהמשך מגמת ההתאוששות.

בנק ישראל מפרסם את נתוני התפתחות החוב במשק בחודשים ינואר-פברואר 2015: יתרת החוב של המגזר העסקי עלתה בחודש ינואר בכ-1.6% לרמה של כ-826 מיליארדי ש"ח, גידול חודשי משמעותי בהשוואה לשנים האחרונות

יתרת החוב של משקי הבית גדלה בכ-1.8 מיליארדי ש"ח (0.4%) ועמדה בסוף החודש על כ-440 מיליארדים. יתרות החוב לדיור ושלא לדיור עלו בשיעור דומה של כ-0.4%. כך עולה מנתוני בנק ישראל בנושא התפתחות החוב במשק בחודשים ינואר-פברואר 2015. יתרת החוב של המגזר העסקי עלתה בחודש ינואר בכ-1.6% לרמה של כ-826 מיליארדי ש"ח, גידול חודשי משמעותי בהשוואה לשנים האחרונות.

מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה נמסר, כי יתרת החוב של משקי הבית גדלה בחודש ינואר בכ-1.8 מיליארדי ש"ח (0.4%) לרמה של כ-440 מיליארדים. יתרת החוב לדיור מסך החוב של משקי הבית עלתה בכמיליארד ש"ח ועמדה בסוף ינואר על כ-304 מיליארדים.  בחודש פברואר הסתכמו ביצועי המשכנתאות (נטילות של משכנתאות חדשות) בכ-4.6 מיליארדי ש"ח, דומה לנתון בחודש הקודם.

בחודש ינואר עלתה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-13.3 מיליארדי ש"ח (1.6%) לרמה של כ-826 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה ברובה מנטילת אשראי בנקאי בסכום של כ-9.1 מיליארדים, גיוס משמעותי בהשוואה לפירעונות נטו בשנתיים האחרונות. בנוסף נרשמו גיוסי חוב נטו באמצעות הלוואות חוץ בנקאיות, אג"ח לא סחיר בישראל והלוואות מחו"ל. העלייה ביתרה נבעה גם מהשפעת פיחות השקל מול הדולר. הגידול ביתרה קוזז במקצת בפירעונות נטו של אג"ח סחיר בישראל ומהשפעת ירידה של מדד המחירים לצרכן בכ-0.9% שהקטין את השווי של החוב הצמוד למדד.

בחודש פברואר הנפיק המגזר העסקי (ללא בנקים וביטוח) אג"ח בשווי של כ-2.7 מיליארדי ש"ח, כולן בהנפקות של אג"ח סחיר; זהה לממוצע הגיוסים בשניים עשר החודשים האחרונים.

נתוני בנק ישראל מתייחסים לעלויות החוב במשק: הפער בין הריבית על האשראי הבנקאי החדש שניתן והריבית על הפיקדונות במגזר הצמוד למדד התרחב בכ-0.02 נק' אחוז בחודש ינואר לעומת החודש הקודם, כתוצאה מעלייה גבוהה יותר בריבית על האשראי הצמוד השולי מאשר העלייה בריבית על הפיקדונות.

המרווח בין תשואת מדד אג"ח החברות הצמוד, תל בונד 60, לבין תשואות האג"ח הממשלתיות הצמודות הצטמצם בחודשים ינואר-פברואר לרמה של כ-1.77 נק' אחוז.  בחודש פברואר הריבית על משכנתאות חדשות לא צמודות (ריבית משתנה) ירדה בכ-0.06 נק' אחוז. הריבית הממוצעת על משכנתאות חדשות צמודות למדד (ריבית קבועה) נותרה ללא שינוי.

דוד זקן, המפקח על הבנקים: "טיפול הוגן ויעיל בתלונות הציבור הוא מרכיב חיוני להבטחת אמון הציבור במערכת הבנקאית"

היום (ב') נכנסת לתוקף הוראת ניהול בנקאי תקין בנושא טיפול בפניות הציבור . ההוראה מחייבת את התאגידים הבנקאיים לטפל בתלונות לקוחותיהם באופן אפקטיבי וזאת באמצעות הסדרת המעמד, האחריות והתפקיד של נציבי תלונות לקוחות בתאגידים בנקאיים ושל המערכים הכפופים להם, ומטרתה היא להבטיח טיפול הוגן ויעיל של תאגידים בנקאיים בתלונות של לקוחותיהם, ולשמור על רמת הגינות גבוהה ביחסים שבין הבנקים ולקוחותיהם.

ההוראה קובעת, בין השאר, הסדרים בתחומים הבאים: המעמד והתפקיד של נציב תלונות הציבור בתאגיד הבנקאי ושל פונקציה ייעודית האחראית לטיפול בתלונות הציבור; הטיפול בתלונות הציבור לרבות מסגרות הזמן (45 ימים), תוכן ואיכות התשובות שיינתנו ללקוח; הפקת לקחים מליקויים מהותיים מטיפול בתלונות; דיווח מפורט לדירקטוריון, להנהלה, לציבור ולפיקוח על הבנקים.

אם תלונת הלקוח לא טופלה על ידי התאגיד הבנקאי, לשביעות רצונו של הלקוח , או לא זכתה לתשובה כלל בתוך פרק הזמן שנקבע, או שהלקוח מלין על מהות התשובה, עומדת בפניו האפשרות לפנות לפיקוח על הבנקים בבקשה לבדיקת המקרה. מאחר שהניסיון מלמד כי את מרבית התלונות ניתן לפתור באופן יעיל יותר באמצעות נציב תלונות פנימי וכדי שהיחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים תשים דגש בטיפול בתלונות בעלות אופי מהותי אשר משליכות על לקוחות רבים, נקבע כי מיצוי הליך הבירור בתאגיד הבנקאי (אשר מוגבל כאמור בזמן) הינו תנאי מוקדם להגשת תלונה לפיקוח על הבנקים.

הפיקוח על הבנקים יוסיף ויפעיל את מגוון סמכויותיו לצורך פיקוח ובקרה אחר אופן טיפולם של תאגידים בנקאיים בתלונות לקוחות, לרבות בדיקת תלונות פרטניות, ניתוח דיווחים, הפקת לקחים מערכתיים ופרסום נתונים.

דוד זקן, המפקח על הבנקים: "טיפול הוגן ויעיל בתלונות הציבור הוא מרכיב חיוני להבטחת אמון הציבור במערכת הבנקאית. אני מצפה שיישומם של צעדים אלה ישפר את השירות הניתן לציבור על ידי המערכת הבנקאית, ובכלל זה יביא לפתרון מהיר ויעיל של מחלוקות בין הבנקים ולקוחותיהם."

מידע אודות היחידה לפניות הציבור, דרכי הטיפול בתלונות ופרטי ההתקשרות של הנציבים בתאגידים הבנקאיים ניתן למצוא באתר האינטרנט של בנק ישראל. אנו ממליצים לעיין במדריכים הצרכניים באתר האינטרנט של בנק ישראל, הכוללים מידע במגוון נושאים בתחום היחסים של הבנק והלקוח.

התשואה של קופות גמל בחודש מרץ הגיעה ל-0.6% – כך עולה מבדיקה של בית ההשקעות מיטב דש.  במיטב שחוקרים את התעשייה מקרוב מעריכים כי זו תהיה בערך התשואה של הקופות וקרנות ההשתלמות הגדולות, כשמתנד התשואות של התעשייה כולה יהיה בין 0.2% ל-1%.

בבית ההשקעות מעריכים את תשואות תעשיית קופות הגמל על בסיס מודל שפיתח. מודל זה מסוגל לתת אומדן מקורב מאוד לתשואות שהשיגו בממוצע קופות הגמל בשוק מיד עם סיום החודש החולף בלא שיהיה צורך להמתין לנתונים המתפרסמים ע"י קופות הגמל עצמן, מאוחר יותר, בדרך כלל באמצע החודש.

עליות השערים באפיק המנייתי בארץ ובחו"ל (אירופה ויפן) והעליות באג"ח הממשלתי השקלי בארץ (בעיקר הארוך) פעלו כגורם חיובי לתשואות הקופות החודש. מנגד, ירידות השערים באפיק המנייתי בארה"ב, ירידות השערים באפיק הקונצרני בארץ, ירידות השערים באפיק הממשלתי הצמוד והתחזקות השקל מול האירו מיתנו את העליות החודש.

בשוק המניות בארץ נרשמו עליות שערים חדות במרבית המדדים: מדד ת"א 25 עלה ב-7.1%, מדד ת"א 100 עלה       ב-5.5%, מדד ת"א 75 ירד ב-0.9% ומדד יתר 50 עלה ב-3.6%.

בשוקי המניות בעולם נרשמה מגמה מעורבת : בארה"ב מדד ה-S&P ירד ב-2.0%, מדד הדאו ג'ונס ירד ב-2.4% ומדד הנאסד"ק ירד ב-1.7%. באירופה נרשמה מגמה חיובית: ה-DAX הגרמני עלה ב-5.6%, ה-Eurostoxx 50 עלה ב-3.4% וה-CAC הצרפתי עלה ב-2.5%. ביפן נרשמה מגמה חיובית והניקיי עלה בשיעור של 2.2%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה מעורבת. מדדי התל בונד רשמו ירידות שערים: מדד התל בונד 20 ירד ב-1.1%, מדד התל בונד 40 ירד ב-0.9% ומדד התל בונד 60 ירד ב-1.0%. אגרות החוב הלא מדורגות עלו ב-0.5%.

 

מדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות  למדד ירד בשיעור של 0.1%. בחינת תשואותיהן על פי התפלגות טווחי הפדיון שלהן מצביעה על ירידות שערים, כאשר האג"חים לטווח של 2–0 שנים ירדו ב-0.3%, האג"חים לטווח של 2-5 שנים ירדו        ב-0.9%, והאג"חים לטווח של 10–5 שנים ירדו ב-1.3%, רק אגרות החוב לטווחים ארוכים מאוד עלו.

 

מדד אגרות החוב הממשלתיות השקליות הלא צמודות (שחרים) עלה ב-0.4%. השחרים הקצרים לטווח של 2–0 שנים עלו ב-0.1%, השחרים הבינוניים לטווח 2-5 שנים נותרו ללא שינוי והשחרים הארוכים לטווח של 5 שנים ומעלה עלו          ב-1.0%. המק"מים והגילונים נותרו ללא שינוי.

 

 

 

 

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן: "אני מברך את כל בית ישראל על כניסתה לתוקף של הפעימה הראשונה בהעלאת שכר המינימום. מהיום יעלה השכר המינימלי ב-350 שקלים ויעמוד על 4,650 שקלים".

הבוקר (יום ד', 1 באפריל) נכנסה לתוקף הפעימה הראשונה בהליך העלאת שכר המינימום בישראל, אותו יזמה ההסתדרות.

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, התייחס הבוקר לנושא, ואמר "אני מברך את כל בית ישראל על כניסתה לתוקף של הפעימה הראשונה בהעלאת שכר המינימום. מהיום יעלה השכר המינימלי ב-350 שקלים ויעמוד על 4,650 שקלים".

ניסנקורן מבטיח כי "עד סוף 2017 הוא ימשיך ויטפס כפי שהבטחנו, עד שיגיע ל-5,300 שקלים – 1,000 שקלים יותר מכפי שהיה עד עתה. בשורת ההעלאה היא חשובה עבור החברה הישראלית ובייחוד עבור 700 אלף עובדות ועובדים המשתייכים למעגל העוני, שיתחילו כבר מהמשכורת הבאה להרגיש את השינוי ולזכות לפרנסה מכבדת יותר".

בנוסף ציין ניסנקורן כי "ההסתדרות, כארגון החברתי הגדול ביותר, תמשיך ותפעל ולצמצום הפערים החברתיים. זוהי חובתנו כתנועה חברתית, לא ננוח ולא נשקוט עד אשר נביא לשוויון חברתי וכלכלי ולמיגורן של תופעות העסקה פוגעניות במשק".

הקבוצה קיבלה אישור רגולטורי לפעול בישראל בתחום ביטוח האשראי; בכך יתאפשר לחברות מקומיות ליהנות מהמומחיות של Coface בגידור סיכוני אשראי ומניעתם וזאת בנוסף לשירותי איסוף מידע

קבוצת  Coface  העולמית הודיע הכי היא נכנסת לפעול בתחום ביטוחי האשראי בישראל. זאת לאחר שקיבלה לאחרונה אישור רגולטורי לפעול בתחום.  בראש השלוחה הישראלית יעמוד כרמינה מנדולה, בעל נסיון של 23 שנים בתחום הפיננסים, הנהלת חשבונות, תכנוני מס וניהול סיכונים. בתפקידו האחרון, בטרם הצבתו כמנהל השלוחה בישראל (Country Manager), מנדולה כיהן כ-CFO של אזור הים תיכוני, המזרח התיכון ואפריקה של  Coface.

קבוצת Coface , הינה מובילה עולמית בתחום ביטוח האשראי ומציעה לחברות ברחבי העולם פתרונות כדי להגן עליהן מפני הסיכון של פשיטת רגל אפשרית של לקוחותיהן, הן בשוק המקומי בו הם פועלים והן בשווקי יצוא.

הקבוצה, המעסיקה כ-4,440 עובדים, סיימה את שנת 2014 עם מחזור עסקי של 1.441 מיליארד יורו. כיום פועלת Coface ב-98 מדינות בצורה ישירה ובלתי-ישירה כשהיא מבטחת עסקאות של כ-40,000 חברות בלמעלה מ-200 מדינות בעולם. בכל רבעון מפרסמת Coface הערכות סיכון ל-160 מדינות המבוססות על הידע הייחודי שיש לחברה על מוסר התשלומים במדינות אשר מגיע מ-350 המומחים הממוקמים קרוב ללקוחות החברה. בצרפת Coface מנהלת את הערבויות הציבוריות לייצוא מטעם המדינה.

הרישיון שקיבלה הקבוצה לפעול בישראל מאפשר ל- Cofaceלהרחיב ולהנגיש את פתרונות ביטוח האשראי שלה לחברות ישראליות וזאת ישירות וביתר קלות. ובכך לאפשר לחברות הישראליות ליהנות מהמומחיות של Coface בגידור סיכוני אשראי ומניעתם במסגרת עסקאות מסחריות. בנוסף, Coface תעמיד לרשות החברות הישראליות שירותי מידע וניתוח כמו גם גישה לרשת הנטוורק הגדולה בעולם של ביטוח אשראי. בכך שמה לה Coface  למטרה לחזק את נוכחותה בשוק הישראלי ולהרחיב את תמיכתה בחברות הישראליות ככל שהן מתעצמות ומתפתחות. עד כה פעלה החברה בישראל בתחום המידע העסקי באמצעות חברת המידע העסקי הגדולה BDI-Coface.

בהתייחסו לתחילת הפעילות בישראל אמר ז'אן-מארק פילו, מנכ"ל Coface העולמית: "העסקים הישראלים השכילו ומיטיבים להתמודד עם התנודות בכלכלה העולמית והם נמצאים היום במצב פיננסי בריא. הניסיון שיש ל-Coface עם גביית החוב בישראל הוא חיובי. לשוק הישראלי יש פוטנציאל עסקי חזק, העבודה הישירה מול לקוחותינו בביטוח האשראי תאפשר לנו לתת מענה קרוב ומותאם יותר לקהל לקוחותינו הישראלי. הידע שלנו על השוק המקומי, יחד עם נוכחות בינלאומית נרחבת, מגוון מוצרים חדשניים וערוצי הפצה וניהול סיכונים זהירים, יאפשרו לנו לתרום לפיתוח העסקי והמסחרי של חברות ישראליות מקומיות, ללא קשר לגודלן".

בשנה שעברה Coface העולמית החלה לפעול בתחום ביטוח האשראי בקולומביה (ינואר 2014) ובמרוקו (דצמבר 2014). כמו כן, החברה גם פתחה סניפים מסחריים בפיליפינים ובקזחסטן וחתמה על שותפות מסחרית בסרביה.

עם חתימת ההסכם מצטרף אוצר החייל לבנקים שבהסדר הנפקה עם חברת Cal ובהם דיסקונט, הבינלאומי, מזרחי–טפחות, מרכנתיל, איגוד, יהב ובנק ירושלים

בנק אוצר החייל מקבוצת הבינלאומי וחברת Cal חתמו על הסכם להנפקה משותפת של כרטיסי אשראי ויזה ודיינרס ללקוחות הבנק . ההסכם כולל את כל הסדרי התפעול ומתן השירותים על ידי Cal לכרטיסים שיונפקו על ידה ויופצו על ידי בנק אוצר החייל ללקוחותיו.

עם חתימת ההסכם  מצטרף אוצר החייל לבנקים שבהסדר הנפקה עם חברת Cal ובהם דיסקונט, הבינלאומי, מזרחי–טפחות, מרכנתיל, איגוד, יהב ובנק ירושלים .

בטקס חתימת ההסכם שנערך במעמד מנכ"ל כאל ומנכ"ל אוצר החייל ציין דורון ספיר מנכ"ל Cal: " אנו שמחים על כך שבנק אוצר החייל בחר בCal- כשותף להנפקת כרטיסי אשראי ללקוחות הבנק. מדובר בשיתוף פעולה אסטרטגי לשתי החברות המצביע יותר מכל על אמון הבנק ביכולות ובאטרקטיביות המוצרים המתקדמים ש- Cal מציעה. אנו צופים כי ההסכם יתרום באופן משמעותי להגדלת נתח השוק של מחזיקי כרטיס Cal ובטוחים כי יניב הצלחה לשני הצדדים".

קובי מלכין, מנכ"ל בנק אוצר החייל אמר כי: " שתוף הפעולה עם חברת כאל  משתלב באסטרטגיה של אוצר החייל. כאל  הינה מותג מוביל בשוק כרטיסי האשראי הבינלאומיים ושיווק כרטיסי ויזה ודיינרס באוצר החייל , בנוסף למותגי ישראכרט, יאפשר ללקוחות הבנק ליהנות ממגוון כרטיסים רחב, מאפשרויות  חדשות  של  הטבות לבחור את הכרטיס המתאים להם ביותר . אנו מאמינים שמהלך זה יעניק ערך מוסף חשוב ללקוחותינו ונדבך נוסף בשירותים  ובמוצרים  שאוצר החייל מציע ללקוחותיו".

ההסכם שנוגע ל-1,300 עובדי חברת כרטיסי האשראי קובע תוספת שכר בשיעור ממוצע של 3.5% לעובד בשנת 2015, מתן תוספת ותק וכן מענקים לנציגי שירות ולעובדים לא קבועים; מדובר בהסכם ביניים ובתקופה הקרובה יימשך המו"מ להסכם קיבוצי שתוקפו יהיה עד לשנת 2017

נחתם הסכם קיבוצי חדש בין ההסתדרות, חטיבת עובדי הבנקים וחברות האשראי בהסתדרות המעו"ף, ועד עובדי חברת כרטיסי האשראי כאל והנהלת החברה. ההסכם, שאושר היום בדירקטוריון החברה, יחול על 1,300 עובדי כאל, שבבעלות הבנקים דיסקונט והבינלאומי.

עיקרו של ההסכם הקיבוצי קובע תוספת שכר כוללת לעובדי החברה לשנת 2015 בשיעור ממוצע של 3.5%. שיעור התוספת לכל עובד יקבע על פי חוות דעת ניהולית והיא תעמוד על 0.5%-8% לעובד לשנה.

עוד הוסכם על מתן תוספת ותק לעובדים הקבועים, לראשונה במערכת יחסי העבודה בחברה. תוספת זו תעמוד ב-2015 על 0.3% לשנה. בנוסף לכך הושגה הסכמה בין הצדדים כי נציגי שירות המועסקים בחברה יקבלו מענק רבעוני בשיעור שינוע בין 2.5% ל-4.5%.

כמו כן, כחלק מההסכם נקבע כי העובדים הלא קבועים בחברה יקבלו מענק חד פעמי, וכי גובה שי ראש השנה תשע"ו יעודכן ל-600 שקל.

ההסכם, המהווה הסכם ביניים ומאריך את הסכם התשתית הקודם שתוקפו הסתיים, הוא פרי הידברות עניינית ואחראית של הנהלת כאל, ועד עובדי החברה וההסתדרות. למו"מ בין הצדדים היו שותפים, עו"ד נחום פיינברג ועו"ד מיכל פיינברג המייצגים את החברה, ועו"ד בני כהן ועו"ד אלי כהן, באי כוחם של העובדים. הצדדים ימשיכו בתקופה הקרובה בניהול מו"מ להסכם קיבוצי קבוע שיחול בשנים 2015-2017.

מנחם מליק, יו"ר חטיבת עובדי הבנקים וחברות האשראי בהסתדרות המעו"ף, בירך את נציגות העובדים ואת ההנהלה על חתימת ההסכם ומסר: "ההסכם מביא בשורה לעובדים הכוללת בין היתר שיפור משמעותי בתנאי השכר והעבודה וכן כולל לראשונה גם תוספת ותק. לצד זאת, ייחודו של ההסכם הוא בכך שהוא תוצר של שיח והידברות טובים ומכבדים בין ההנהלה לנציגות העובדים. בתקופה קצרה יחסית הצלחנו להגיע להסכמות, באווירה חיובית וללא צורך בנקיטת צעדים ארגוניים, וזאת הודות לוועד עובדים אחראי ולהנהלה שמצאו יחד את הדרך לטפח את המשאב האנושי לטובת החברה כולה".

דורון ספיר, מנכ"ל כאל, מסר: "אני מברך על חתימת ההסכם המבוסס על שותפות, שקיפות ודיאלוג פתוח. אני בטוח שהצלחנו להגיע להסכם הטוב לשני הצדדים אשר יביא ליציבות במערכת יחסי העבודה והמשך העשייה למען לקוחותינו תוך שמירת חוסנה של כאל".

אופיר הרפז, יו"ר ועד עובדי כאל: "אנו העובדים שותפים לדרכה של החברה והמשך חוסנה ומובילותה חשובים לנו. המחויבות ההדדית שהתגבשה בחברה מאז התארגנו העובדים במסגרת ההסתדרות מוכיחה עצמה שוב, עם חתימת הסכם הביניים המאריך את ההסכם הקודם. מחויבות זו באה לידי ביטוי ביחסי הנהלה-ועד, הן ברמה הקיבוצית והן ברמת הפרט, ומצאה ביטוי בתוצאות הכספיות הנאות שהשיגה החברה מאז ההתארגנות".

הבנק מפרסם תוצאותיו הכספיות לשנת 2014: בנטרול ההפרשה שבוצעה לטובת ההסדר שנחתם עם הרשויות האמריקאיות, התשואה להון בשנת 2014 עמדה על 9.3%

הרווח הנקי של קבוצת לאומי הסתכם בשנת 2014 ב- 1.5 מיליארד שקלים, לעומת רווח של 1.98 מיליארד שקלים בשנת 2013. בנטרול ההפרשה שבוצעה לטובת ההסדר שנחתם עם הרשויות האמריקאיות, התשואה להון בשנת 2014 עמדה על 9.3%, וזאת אל מול תשואה של 8.7% בשנת 2013. סך ההוצאות בגין הפסדי אשראי עלו ב-204 מיליון שקלים ביחס ל-2013, והסתכמו ב-472 מיליון שקלים, המהווה 0.19% מסך האשראי לציבור.

קבוצת לאומי מדווחת על עמידה ביעדי תוכנית ההתייעלות התלת-שנתית לשנים 2012-2014: מצבת העובדים בקבוצה ירדה ב- 1,001 עובדים. לאומי מכריז על תוכנית התייעלות נוספת לשנים 2015-2017 – עד סוף 2017 מתוכנן כי מצבת העובדים תקטן ב- 1,000 עובדים נוספים.

הבנק מדווח על המשך מגמת הירידה בהוצאות השכר של הבנק, גם בשנת 2014. בנטרול ההפרשה שבוצעה לטובת ההסדר שנחתם מול הרשויות האמריקאיות, סך כל הוצאות תפעוליות ואחרות קטנו ב-4.3%. יחס הון רובד 1 (במונחי באזל 3) עמד בסוף שנת 2014 על 9.21%, בהשוואה ליחס הון רובד 1 של 9.09% ביום 1 בינואר 2014. גידול של כ- 6.6% באשראי למגזר ה- Middle Market  בישראל, הכולל את סקטור ההיי-טק. גידול של כ-4% באשראי לעסקים קטנים בישראל.

דוד ברודט, יו"ר הדירקטוריון: "שנת 2014 הייתה שנה אינטנסיבית עבור לאומי: במהלך השנה יצאנו מפעילות הבנקאות הפרטית שלנו באירופה; הקמנו את 'לאומי טק', זרוע ההיי-טק של הקבוצה; השקנו נציגות מסחרית חדשה בשנגחאי שבסין; חתמנו על הסכם קיבוצי חדש עם ארגון העובדים; וכמובן, הגענו להסדר עם הרשויות האמריקאיות בפרשה שהעסיקה את הקבוצה במשך מספר שנים. ההסדר שנחתם מסיר עננה כבדה של אי-וודאות שרבצה על הקבוצה ומאפשר לנו להמשיך להתמקד בפעילותנו העסקית ולהקדיש את מירב תשומת הלב הניהולית שלנו לפעילות הבנקאית".

רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי: "השנה החולפת הייתה שנת מבחן לקבוצה, ואני שמחה לומר שעברנו אותה בהצלחה. על אף האתגרים הרבים והלא פשוטים שעמדו בפנינו, מדדי הליבה שלנו מציגים תוצאות מצוינות. חשוב לי לציין, כי בנטרול ההפרשה לטובת ההסדר עם הרשויות האמריקאיות, התשואה על ההון של הקבוצה הינה 9.3%".

רוסק עמינח מוסיפה כי "ההסדר שחתמנו מאפשר לנו לפתוח פרק חדש, להסתכל קדימה ולרכז את מאמצינו בהאצת הפעילות העסקית. במהלך השנתיים האחרונות, התאמנו עצמנו לשינויים הרבים שעובר עולם הבנקאות הפרטית ואנו פועלים בהתאם לדרישות הרגולטוריות החדשות, לרבות יישום קפדני של מדיניות כסף מוצהר, כמקובל בבנקאות המערבית כיום. בתוך כך, פעלנו לסגירת נציגויות וסניפים של הבנק בחו"ל, מכרנו את פעילות השלוחה שלנו בשוויץ וביצענו שינויים ארגוניים בפעילות הבנקאות הפרטית".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב מפרסמת היום הצעה לעדכון תעריפי הבורסה, לרבות עמלת המינימום. בהצעה מצוין כי בשנים האחרונות חלו שינויים רבים במאפייני הפעילות בשוק ההון, ועל רקע זה, בהמשך להמלצת הוועדה לשכלול המסחר ועידוד הנזילות בבורסה, ועל מנת לעודד את הגידול במחזורי המסחר, נוצר צורך לעדכן את העמלות שגובה הבורסה מחבריה.

הנהלת הבורסה מביאה הצעה לשינוי מבנה העמלות שגובה הבורסה מחבריה המאזנת בין מכלול התעריפים והעמלות לבין צרכי השוק, וזאת תוך שמירה על יציבותה של הבורסה וללא שינוי בסך העמלות הכולל שהבורסה גובה מחבריה.

ההצעה כוללת, הפחתה של עמלת המסחר האפקטיבית במניות (מכ-70 ש"ח לעסקה של מיליון ש"ח ל-50 ש"ח בגין עסקה של מיליון ש"ח), ובאגרות חוב קונצרניות (מכ-42 ש"ח לעסקה של מיליון ש"ח ל-35 ש"ח בגין עסקה של מיליון ש"ח), באמצעות ביטול של עמלות המינימום והמקסימום בעסקאות בבורסה, והעלאה של שיעור העמלה במניות ובאגרות חוב קונצרניות. העלאה של סכום העמלה בגין מסחר וסליקה באופציות מעו"ף, וכן, העלאה של שיעור עמלת דמי הניהול על מלאי ניירות ערך.

כאמור, מוצעת הפחתה של עמלת המינימום בגין מסחר וסליקה בעסקאות בבורסה, בניירות ערך ל-1 אגורה. בנוסף, מוצעת העלאת שיעור העמלה בעסקאות בבורסה ומחוץ לבורסה במניות ל-0.005% ובאג"ח קונצרניות ל-0.0035%. הבורסה מציעה גם ביטול עמלת המקסימום בגין מסחר וסליקה בעסקאות בבורסה ומחוץ לבורסה. העלאת העמלה על אופציות /חוזה עתידי על מדד ת"א 25 מדד ת"א 100   מ- 0.25 ש"ח ל-0.3 ש"ח.

עוד מוצעת העלאת העמלה על אופציה/ חוזה עתידי על שער השקל/דולר ועל שער השקל/אירו מ-0.15 ש"ח ₪ ל-0.18 ש"ח. בנוסף, מוצע חיוב בגין מימוש אופציות כנגד תמורה כספית על מדד ת"א 25 / מדד ת"א 100 ובגין מימוש אופציות כנגד תמורה כספית על שער השקל/דולר ועל שער השקל/אירו בסכום זהה לעמלות מסחר וסליקה באותו נגזר. לבסוף, מוצעת העלאת שיעור דמי הניהול מ-0.0007% ל-0.00105%.

בסקירה שמפרסם בית ההשקעות בעקבות רכישת Auspex נכתב: "להערכתנו, טבע יכולה לשנות משמעותית את תחזיות הרווח שלה לטווח הקצר על ידי רכישה גדולה בתחום ה-Specialty Pharma"

"אנחנו מעלים את דירוג מניית טבע ל-Outperform עם מחיר יעד של 77$". כך כותבים היום אופנהיימר בסקירה בעקבות ההודעה על רכישת חברת Auspex מאתמול.

לדברי אופנהיימר, ההמלצה מבוססת על מספר גורמים. ראשית, הרכישה מספקת לטבע צבר מוצרים עם פוטנציאל צמיחה גבוה לטווח הארוך, עם דגש על SD-809, הנכס המוביל של Auspex. בנוסף, להנהלת טבע ניסיון רב בתחום הקניין הרוחני והפטנטים, דבר שמספק פוטנציאל לסינרגיות משמעותיות עם Auspex.

אופנהיימר מציינים בנוסף כי Auspex הייתה יעד מבוקש ולכן, הרכישה מלמדת על כך שטבע כבר לא נתפסת כשותף לא מועדף בגזרת המיזוגים והרכישות. "להערכתנו, טבע יכולה לשנות משמעותית את תחזיות הרווח שלה לטווח הקצר על ידי רכישה גדולה בתחום ה-Specialty Pharma", כותבים אופנהיימר בסקירתם.

באופנהיימר מציינים כי טבע הודיעה על רכישת חברת Auspex תמורת 3.5 מיליארד דולר או 101 דולר למנייה, פרמייה של 42% על מחיר הסגירה ב-27 במרץ. הנהלת טבע מעריכה כי הרכישה תתרום להכנסות החברה החל מ-2016 ולרווח הנקי החל מ-2017. העסקה צפויה להיסגר ברבעון השני של 2015.

"אנחנו מצפים כי טבע תמשיך להיות פעילה בגזרת המיזוגים והרכישות, עם רכישות קטנות נוספות לחיזוק צבר המוצרים ביחד עם עסקה גדולה יותר המתמקדת בתחומי הגנריקה או המוצרים הממותגים. להערכתנו, לטבע יש מספר יעדים אפשריים לרכישה כזאת, כאשר חברת Mallinckrodt (MNK) עשויה להוות אחד מיעדים אלה", נכתב בסקירה.

"אנו מעלים את המלצתנו בהתבסס על מודל DCF עד לשנת 2020, עם שיעור היוון שנתי של 9%. בנוסף, מחיר היעד מתבסס על מכפיל 14.9 על תחזיות הרווח ב-2016, עדיין מתחת לממוצע חברות דומות בעולם ה-Specialty Pharma", כותבים באופנהיימר.

מניית טבע הפכה בשנה האחרונה לחביבית האנליסטים, וזאת אחרי שנתיים שבהם המניה סיפקה למשקיעים בה תשואה שלילית. התמונה השתנתה בין היתר על רקע מינוי המנכ"ל החדש – ארז ויגודמן, במקומו של ג'רמי לוין.

טבע היא החברה הישראלית הגדולה בעולם, הן מבחינת שווי השוק, הן מבחינת הרווח, ובכלל בפרמטרים רבים אחרים.