למרות הקריסה של חברות האשראי החוץ בנקאי יונט קרדיט וגיבוי בקיץ 2022, הענף כולו לא סבל מחוסר אמון, והמשקיעים לא פירשו את ההתפתחויות השליליות בחברות כהתראה לבעיות רוחב בשוק האשראי החוץ בנקאי.

זאת המסקנה שמפרסם היום בנק ישראל בתיבה מתוך דוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2022.

כזכור, בשתי החברות נמצאו עדויות לגניבת כספים ולאי סדרים שונים נוספים.

בעקבות קריסת שתי החברות, בדקו בבנק ישראל את התייחסות המשקיעים לענף האשראי החוץ בנקאי כולו.

בבנק המרכזי מסבירים כי צד ההיצע של שוק האשראי בישראל כולל את הבנקים מצד אחד ואת חברות כרטיסי האשראי, תושבי חוץ, ממשלה, משקי הבית, גופים מוסדיים וחברות פרטיות מצד שני, שהן חברות אשראי  חוץ-בנקאי. בשל הריכוזיות הגבוהה של הבנקים בשוק האשראי, יש לחברות האשראי החוץ-בנקאי תפקיד חשוב בהגברת התחרות בשוק זה ובפרט בגיוון מקורות האשראי והגברת הגישה אליהם עבור מגזר העסקים הקטנים והבינוניים. שוק האשראי החוץ-בנקאי צמח בשנים האחרונות בקצב מהיר – מספר החברות שנסחרות בבורסה שעוסקות בתחום זה יותר מהכפיל את עצמו מאז 2020 לכ-20 חברות. בנוסף גדלו ברבעון השני של 2022 סך הנכסים של החברות הציבוריות הללו ביותר מפי שניים בהשוואה לרבעון הראשון של 2020 – מכ-11.8 לכ-25.6 מיליארד שקל. הצמיחה המהירה לצד פיקוח יציבותי לא מוסדר והתפקיד שהיה לחברות האשראי החוץ-בנקאי במשבר הפיננסי של 2008, מעלים חששות בנוגע לענף האשראי החוץ-בנקאי ולהשפעתו על היציבות הפיננסית.

לדברי הבנק, בעקבות קריסת שתי החברות עלתה השאלה, האם האירועים הבעייתיים הללו שמהווים את התממשותו של הסיכון התפעולי, הם נחלתן של שתי חברות מסוימות או שהם מלמדים על בעיית רוחב בענף האשראי החוץ-בנקאי. בפרט ייתכן שהכשלים שהתגלו מצביעים על כשלים דומים גם בחברות אחרות בענף זה אשר עלולים להוביל לבעיות גם בחברות אלה ו/או להידוקה של האסדרה עליהן, שכרוכה בעלויות לבעלי המניות.

הבנק מוסיף ומציין כי כתבות שונות בתקשורת העלו חששות בנוגע למשמעויות שיש לאירועים אלה על כל הענף, ביקרו את האסדרה עליהן והעלו דיווחים על פגיעה בהעמדת אשראי מטעם גופים מוסדיים לחברות בענף. האירועים בחברות "יונט קרדיט" ו"גיבוי אחזקות" השפיעו לרעה גם על הצפי של סוכנויות דירוג האשראי לצמיחה העתידית בענף ולפיכך על דירוג האשראי של החברות בענף. הרשות לניירות הודיעה על פתיחה בביקורת רוחב בחברות דומות. בנוסף, היא פרסמה הנחיות חדשות לחברות שכלולות בו שמחייבות אותן לפרסם לציבור את הסיכונים שעלולים לנבוע מהלבנת הון, גניבות, מעילות, הונאות ואי סדרים ולציין את זהות בעלי התפקידים בתאגיד אשר אמונים על ניהול הסיכונים.

על מנת להשיב על השאלה ערכו בבנק המרכזי בדיקה של התנהגות המניות האחרות בענף האשראי החוץ בנקאי בהתאם להתפתחויות השליליות שאירעו בשתי החברות שקרסו.

בסוף הבדיקה עלתה כאמור המסקנה כי האירועים בגיבוי אחזקות ויונט קרדיט בחודשים מאי-אוגוסט 2022 לא נתפסו על-ידי המשקיעים כדרמטיים לכלל שוק האשראי החוץ-בנקאי.

השמועות על מיתון היו מוקדמות מדי? קרן המטבע הבינלאומית עדכנה מעלה את תחזית הצמיחה שלה לשנה הקרובה. על פי העדכון, הכלכלה העולמית תצמח ב-2.9% ב-2023, שיפור של 0.2% לעומת התחזית הקודמת של הקרן מאוקטובר 2022. עם זאת, מדובר כמובן בירידה לעומת צמיחה של 3.4% שנרשמה ב-2022. בנוסף, הקרן עדכנה מטה את תחזית הצמיחה שלה לשנת 2024 ל-3.1%.

התחזית האופטימית של הקרן, בראשות קריסטלינה גיאורגייבה, באה לאחר תקופה ארוכה של חששות מפני מיתון מתקרב בעקבות העלאות הריבית שנקטו בנקים מרכזיים במטרה לרסן את האינפלציה. ואומנם, לצד עדכון התחזית מעלה הזהירה הקרן כי הריביות הגבוהות והמלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה עלולות להמשיך להעיק על הפעילות הכלכלית העולמית.

התחזית השתנתה לטובה בזכות גורמים מקומיים טובים מהצפוי בכמה מדינות, כגון ארה"ב. לדברי ראש המחלקת המחקר בקרן, "הצמיחה התבררה כיציבה באופן מפתיע ברבעון השלישי של 2022, עם שוקי עבודה חזקים, צריכה פרטית חזקה והשקעות של עסקים, וכן בזכות התמודדות טובה מהצפוי עם משבר האנרגיה

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה את הפרדת חברת האשראי כאל מבנק דיסקונט. על פי ההחלטה, על ההפרדה לצאת לפועל תוך עד 3 או 4 שנים, בהתאם לאחוז אחזקת הבנק בחברת האשראי.

ההחלטה מגיעה במסגרת צעד מרכזי עליו המליצה ועדת שטרום שעסקה בהגברת התחרות במערכת הבנקאות: הפרדת בנקים בעלי היקף פעילות רחב מחברות כרטיסי האשראי שבשליטתם, במטרה לאפשר תחרות בה יהוו חברות כרטיסי האשראי תחרות על המערכת הבנקאית.

במהלך הדיון בוועדת הכספים חידדו הצדדים את עמדותיהם, והמפקח על הבנקים יאיר אבידן, המתנגד להפרדה בשלב זה, השתתף בדיון והציג את משנתו, לפיה קיים קושי משמעותי לקבוע באופן חיובי וחד משמעי כי בשלה העת לשנות הגדרת "בנק בעל היקף פעילות רחב". עוד הציג אבידן כי אין מידע מובהק, תומך ומבוסס בכדי להצדיק צעד כזה הפוגע בזכות הקניין, וכי עיקר הטיעונים בעד ההפרדה הינם הערכות לגבי פוטנציאל הצעד ואילו הטיעונים שנגד הצעד הינם ברמת וודאות גבוהה יותר. "לי ברור שאין כאן אקדח מעשן ומידע שמצריך הפרדה. אני מודע שאני בעמדת המיעוט. אני חייב לציין את מועד היפרדות חברות האשראי, תקופת הקורונה והשפעתה , ואכן נעשו המון דברים במסגרת הרפורמה. לכן אני משוכנע שלזמן יש ערך על אף החקיקה כאשר יש המלצה על הפרדה. בעיני צריכה להיות מובהקות ותקפות לקבל החלטה כל כך משמעותית במיוחד כאשר יש כאן פגיעה בזכויות הקניין".

לצד כך הדגיש אבידן: "אני רוצה להגיד בצורה מאוד ברורה כמפקח על הבנקים, שככל שהוועדה תחליט לבצע הפרדה של כאל מקבוצת דיסקונט זה לא יערער את יציבותה של קבוצת דיסקונט".

יו"ר הוועדה, גפני תהה נוכח הדברים: "למה בלאומי ופועלים כן וכאן לא?".

מצד בנק דיסקונט, חודדה עמדת הבנק בעקבות טענות גופי האוצר השונים, ונטען כי אין תשתית עובדתית ראויה כדי להצדיק קבלת החלטה בעת הזו, אין כל הוכחה לתועלת לצרכן במהלך כי עדיין לא בשלה העת לקבלת החלטה, והשפעת הרפורמות הרגולטוריות שנועדו להגביר את התחרות במערכת, עדיין לא באה לידי ביטוי באופן משמעותי. עוד טענו נציגי בבנק, כי אין הכרח לקבל החלטה בעת הזו, כאשר אפשרות כפיית מכירת כאל תהיה קיימת בעתיד בכל עת באמצעים חקיקתיים שממילא בכוונת הממשלה להוביל כדי להשלים את המהלך, ודחיית מועד קבלת ההחלטה טובה לתחרות. זו "תשמר את חרב ההפרדה מעל צוואר דיסקונט" ותעודדו להמשיך ולנקוט בצעדים תחרותיים משמעותיים, מעבר לאלו שהיה נוקט בהיעדרה. בנוסף, תימנע עליית מחירי האשראי של חברות כרטיסי האשראי כתוצאה מההפרדה. לצד אלה, שבו וטענו בבנק כי אם יוחלט בכל זאת להפריד את כאל מהבנק, יש לבטל את האיסור על מכירת כאל למוסדיים בנוסח התקנות,  כאשר, "מצב בו שלוש חברות כרטיסי אשראי 'נמצאות על המדף' – אבל רק אחת מנועה מלהימכר לגוף מוסדי – הוא מצב מפלה ולא הגיוני". לדברי הבנק לא ברור מתי הצוות במשרד האוצר שאמור לדון בסוגיה יפרסם את המלצותיו ויקדמן לחקיקה, ככל שהיא תבוצע.

במהלך הדיון הקודם בנושא, הציגו האוצר ויתר נציגי הרגולטורים עמדה אחידה כי הפרדת חברות האשראי מהבנקים תרמה משמעותית לתחרות בענף מתן האשראי. אפשרה לחברות האשראי נגישות גם ללקוחות שבאופן מסורתי לקחו הלוואות בבנקים בלבד, והפרדת כאל ודיסקונט תרחיב עוד יותר את התחרות. לעניין מכירת כאל למוסדיים הוקם צוות במשרד האוצר לבחינת הנושא. נציג משרד האוצר, איתי טמקין, הבהיר כי בכוונתם לפרסם עד ה-23 בפברואר עמדה בנוגע לסוגיות שעלו ולהציגה לשר האוצר במסגרת חוק ההסדרים, לאחר מכן יוכלו להגיע ולהציג את הדברים בפני הוועדה.

יצוין, כי ועדת שטרום, שבחנה את ההפרדה בעבר, קבעה עדיפות להפרדתן של החברות השייכות לבנקים הגדולים ביותר במערכת הבנקאית, שמרכזים בידם, כל אחד, מעל 20% מנכסי המערכת הבנקאית. לגבי חברת כרטיסי האשראי שבבעלות הבנקים הבינוניים – כאל שנשלטת בידי בנק דיסקונט, ומוחזקת גם על ידי בנק בינלאומי – המליצה הוועדה כי בתום תקופה שתיקבע בהמשך, תיערך בדיקה אשר תקבע את הנחיצות בהפרדתה על פי התפתחות התחרות ואופן התנהלותה התחרותי של חברה זו. המלצות ועדת שטרום עוגנו במסגרת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, אשר נכנס לתוקף ב-31 בינואר 2017, לפי אחד מסעיפיו, "בתקופה שמתום ארבע שנים מיום תחילתו של חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל ועד תום שש שנים מיום התחילה האמור רשאי שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בשים לב, בין השאר, למצב התחרות בשוק האשראי, לקבוע, לעניין ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות רחב" שבסעיף קטן (א), שיעור הנמוך מ-20%, ובלבד שלא יפחת מ-10%".

בהתאם לקבוע בחוק, בשנה האחרונה בחנה ועדת היישום את הסוגיה וב-21 בדצמבר 2022 פרסמה את המלצתה ולפיה, נכון לתקן את הגדרת "בנק בעל היקף פעילות רחב" כך שבנק דיסקונט יידרש להיפרד מכאל. ההחלטה היום נועדה לעגן את המלצת ועדת היישום.

פרויקט הפינוי-בינוי ברחוב דפנה בתל אביב יוצא לדרך. מדובר על פרויקט יוקרתי מעורב שימושים, הכולל כולל בניית 201 דירות חדשות במגדל מגורים יוקרתי בן 25 קומות, שאליו צמוד מבנה מרקמי בן 6 קומות מעל קומת מסחר, מבנה ציבור וחניון תת קרקעי. אלה ייבנו במקום 66 דירות בבניינים ישנים בני 4 קומות שייהרסו ויפונו.

החברות צמח המרמן ואזורים, שנבחרו על ידי בעלי הדירות ברוב קולות ביולי אשתקד, לבצע את הפרויקט, קיימו כנס עם בעלי הדירות במתחם, שבו הוצגו להם שוב עיקרי הסכם הפינוי בינוי והתמורות שיקבלו. מעל שליש מבעלי הדירות חתמו על חוזים עם החברות היזמיות, והחברות מעריכות שבשבועות הקרובים יגיעו לרוב דרוש.

המגדל יציע רק 5 דירות בקומה, דירות גדולות ומרווחות בשטח 145 עד 172 מ"ר. הדירות הגדולות במגדל ייחודיות וכל המרפסות פונות מערבה וייהנו מנוף פתוח בקומות הגבוהות. הדירות הקטנות יותר ימוקמו בחלק התחתון של המגדל. על גג המבנה תיבנה בריכת שחייה ומתחתיה מתחם ספא פרטי שיכלול גם חדר כושר לרווחת הדיירים. על התכנון אחראי משרד האדריכלים קיקה ברא"ז ועל עיצוב הפנים אחראי משרד האדריכלית דנה אוברזון.

הפרויקט ממוקם ברחוב דפנה 24-26-28 במרכז תל אביב, במתחם בין הרחובות ארלוזורוב, שאול המלך, מנחם בגין וויצמן. הוא צמוד לתחנת ארלוזורוב של הרכבת הקלה, סמוך לבית החולים איכילוב, בתי המשפט ולאזורי הבילוי, הפנאי והמסחר המרכזיים של העיר. התב"ע לפרויקט כבר אושרה על ידי עיריית תל אביב.

לדברי חיים פייגלין, מנכ"ל ומבעלי השליטה בצמח המרמן, "אנו מתקדמים עוד שלב בקידום הפרויקט היוקרתי במתחם דפנה, אחד מהמתחמים הנחשקים ביותר בעיר תל אביב. אני מודה לבעלי הדירות שממשיכים ונותנים בנו ובשותפים שלנו את האמון ואני בטוח שכאן יקום אחד מהאייקונים התל אביבים. במקביל להחתמת בעלי הדירות הנותרים על הסכמים, אנו פועלים במלא המרץ לקידום התכנון וההיתרים לפרויקט".

לדברי רון אבידן, מנכ"ל חברת אזורים, ״אנחנו מברכים על אמון הדיירים בנו וסמוכים ובטוחים שיחד עם צמח המרמן נקים פרויקט אייקוני ומוביל לרווחת הדיירים הוותיקים. פרויקט זה מהווה המשך להתרחבותה ופעילותה של אזורים בעיר תל אביב והאזור בכלל. אזורים פועלת במספר מוקדים מרכזיים בעיר ומקדמת פרויקטים רחבים כגון: רחוב המסגר, נחלת יצחק, פארק חורשות ועוד. שיתוף הפעולה האסטרטגי והמוצלח עם צמח המרמן והאמון שזכינו לו היום מהדיירים מסמן אבן דרך משמעותית בפרויקט. אין כל ספק כי הפרויקט יהפוך לפרויקט דגל ייחודי של החברות בעיר ובאזור כולו״.

בנק ישראל ממליץ לממשלה על צעד שעשוי למתן את עליית מחירי הדיור. על פי המלצת הבנק המרכזי, על הממשלה להציע פיקדון הצמוד למחירי הדירות לאוכלוסייה מוגדרת היטב מחוך חסרי דירה בבעלות. על פי ההמלצה, הפיקדון יוצע דרך הבנקים, שיתחרו על גובה הריבית, אבל הממשלה תבטיח את ההצמדה.

המלצת בנק ישראל מגיעה במסגרת תוכנית אסטרטגית שהכין להאצת הצמיחה במשק והגיש לשרי הממשלה. תכנית הבנק כוללת שישה נושאים נדרשים לקידום הכלכלה: פיתוח הון האנוש, תשתיות תחבורה, שוק הדיור, אנרגיה ואקלים, תשתיות דיגיטליות והמלצות הבנק לטיפול ביוקר המחיה. המלצות הבנק הוצגו על ידי הנגיד לראש הממשלה נתניהו, שר האוצר סמוטריץ', שר הכלכלה ברקת ושורה של שרים נוספים.

במכתב שצירף לתוכנית האסטרטגית נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, נכתב, בין היתר: "שלל ההתפתחויות העולמיות והמקומיות בשנה שחלפה הראו כי אין רגע דל בכלכלה של ימינו. אירוע רודף אירוע והשפעותיהם האפשריות על המשק העולמי והישראלי נרחבות. בשנה  האחרונה האינפלציה עלתה במהירות, פרץ משבר עולמי של היצע חומרי אנרגיה ומזון, שווקי  ההון ספגו ירידות חדות, מתחוללת מלחמה באירופה ואירועי אקלים פקדו מקומות שונים בעולם. אלה חידדו ביתר שאת את חשיבותה של מדיניות כלכלית אחראית, הרואה את צורכי השעה ובה בעת צופה את פני העתיד. עיצובה ויישומה של מדיניות כזאת מתבססים על מחויבות ארוכת שנים לטפל באתגרים למשק כתוצאה מהתפתחויות דמוגרפיות, טכנולוגיות, חברתיות וסביבתיות.

במסגרת התוכנית מסביר בנק ישראל את הרציונל שמאחורי ההמלצה על הפיקדון. לדבריו, הקושי להיחשף למחירי הדירות ללא רכישת דירה עלול להוביל להקדמת הביקוש לרכישתה, בעיקר בקרב זוגות צעירים. פיקדון בנקאי צמוד למחירי הדירות עשוי למתן את הקדמת הביקוש לרכישת דירה. הסיכון לממשלה מוגבל עקב מלאי הקרקעות הגדול המוחזק והממומש על ידי המדינה ועקב הכנסות המדינה ממסי נדל"ן. המכשיר המוצע יצמצם במעט את הפוזיציה של המדינה בשוק הדיור ועשוי להקטין את התלות של הכנסות המדינה במחירי הדירות.

בנק ישראל מצרף גם המלצות ליישום צעדים מבניים בשוק הדיור:

1. יש לשמר רמה גבוהה של היצע הדיור בכל שלבי שרשראות האספקה, ולפעול להגמשה מרבית של שרשרת ההיצע כדי להתאים את ההיצע למצב המשק המשתנה, לדוגמא על ידי הגדלת המלאי התכנוני.
2. על מנת לאפשר היצע גבוה, יש להרחיב ולסנכרן את התשתיות תומכות הדיור במקומות בהם צפויות התחלות הבנייה כגון – תחבורה, שירותים ציבוריים ובפרט חינוך, חשמל, ביוב וכדומה.
3. כדי להסיר תמריצים שליליים לקידום בניה למגורים חשוב להגדיל את הכנסות הרשויות המקומיות מכל תושב ולהקטין את הכנסותיהן מעסקים, במקביל ניתן להגדיל את ההכנסות הממשלתיות מעסקים לשם מימון ההעברות לרשויות בגין גידול אוכלוסייה.
4. יש לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית בקנה מידה גדול במרכזי המטרופולינים. לשם כך יש לשקול צעדים כמו מיסוי על חוסר מימוש של פוטנציאל התחדשות עירונית, בעיקר באזורים שבהם התועלת הכלל מׁשקית מקידום מהיר של תהליכים אלה רבה (אזורים בעלי נגישות גבוהה לתחבורה ציבורית ולתעסוקה איכותית).
5. מומלץ להפחית חסמים להרחבת היצע שכירות

כרבע מיליון הגמלאים של קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר יקבלו תוספת של למעלה מ-5% לקצבתם החודשית. כך הודיע עמיתים, המנהל את שמונה קרנות הפנסיה הוותיקות. העלייה תיעשה בהתאם להוראות תקנוני הקרנות ונובעת מעליית מדד המחירים לצרכן בשנת 2022.

הרוב המכריע של הגמלאים ייהנה מהתוספת המקסימלית בשיעור של 5.263% כאמור וקבוצה קטנה של גמלאים שפרשו החל מספטמבר 2021 תזכה לתוספת  בשיעורים נמוכים יותר  התלויה במועד הפרישה הספציפי (כל גמלאי באחת מהקרנות הוותיקות יכול לבדוק את השיעור המדויק של עליית קצבתו בהזנת חודש הפרישה בעמוד הייעודי באתר האינטרנט של עמיתים..

טרם עדכון הקצבאות, עומדת הקצבה הממוצעת של כלל הגמלאים בקרנות הוותיקות על כ-5,300 שקל בחודש.

העדכון לקצבה יתבצע בקצבה הקרובה, של חודש ינואר, שתיכנס לחשבונות הבנק של הגמלאים ב-1.2.2023.

העלות השנתית של עדכון הקצבאות מסתכמת בכ–800 מיליון שקל.

עמיתים הוא הגוף הפנסיוני הגדול בישראל במונחי נכסים מנוהלים ובמספר מקבלי הקצבאות. כיום מנהל עמיתים כ-380 מיליארד שקל עבור כ-880 אלף בעלי זכויות, ומשלם מדי חודש תשלומי פנסיה בסך של כ-1.3 מיליארד שקל למאות אלפי גמלאים. עמיתים הוקם בשנת 2008 וקיבל לניהולו את שמונה קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר: מבטחים, קרן הגמלאות המרכזית, מקפת, קופת הפנסיה לעובדי הדסה, קרן פועלי בניין, קרן פועלים חקלאיים, קרן הגמלאות של חברי אגד וקרן נתיב לאחר שאלה נקלעו לגירעונות בשנות ה-80 ונסגרו למצטרפים חדשים. כיום עמיתים הוא אחד מגופי ההשקעה הגדולים במשק, עם השקעות בתחומים מגוונים בהם אנרגיה, תשתיות, טכנולוגיה ונדל"ן, בארץ ובחו"ל.

בשונה מהקרנות החדשות, שבהן הקצבה מבוססת על סך הכספים שנצברו על ידי הגמלאי, בקרנות הוותיקות הגמלה מבוססת על שורה של פרמטרים, ביניהם מדד המחירים לצרכן. עליית המדד ב-5.3% ב-2022 מביאה כעת לעליית קצבת הפנסיה החודשית באותו שיעור.

אחרי הכלכלנים, ההייטקיסטים ועשרות אלפי אזרחים שהביעו ומביעים את מחאתם נגד הרפורמה במערכת המשפט שמתכננת הממשלה בראשות נתניהו, הגיע תורם של עשרות מנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר שהתאגדו יחד לפרסום מכתב משלהם המזהיר מפני השלכות הרפורמה על הכלכלה והחברה בישראל.

בין החותמים על המכתב מנכ"לים ומנכ"ליות רבים אשר עבדו בממשלות נתניהו השונות, ביניהם ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר; דוד ברודט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר; פרופ' דיויד גילה, לשעבר הממונה על התחרות; טלי ירון אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה; דורית סלינגר, לשעבר הממונה על שוק ההון והביטוח ועוד ועוד.

לדבריהם, "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל"

וזהו הנוסח המלא של המכתב שפרסמו הבכירים:

"אנו, בכירות ובכירים לשעבר בשירות הציבורי ששירתו בתפקידים בדרג מנכ"ל במשרדים הכלכליים, מביעים את דאגתנו העמוקה לנוכח מהלכי הממשלה שצפויים לפגוע בעצמאות מערכת המשפט והשירות הציבורי, ושלהערכתנו יגרמו לנזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית.

"הכלכלה הישראלית זוכה להערכה רבה מצד המוסדות וגופי הדירוג הכלכליים הבינלאומיים. הערכה זו הושגה בזכות מאמץ ארוך ומתמשך של ממשלות משני צידי המתרס הפוליטי, ונובעת בין היתר מעצמאות הרשות השופטת והשירות הציבורי. הערכה זו והאמון שנלווה אליה חיוניים לתפקודו ולשגשוגו של המשק הישראלי, שהוא משק קטן ופתוח המקיים היזון חוזר עם הכלכלות הגדולות בעולם. הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת תגביר מאוד את הסבירות לפגיעה בדירוג האשראי של ממשלת ישראל, ובגיוסי ההון של חברות ישראליות. לדוגמא, הורדת דירוג האשראי המפתיעה של אגרות החוב הממשלתיות של פולין בינואר 2016 על ידי סוכנות הדירוג S&P נומקה בפגיעה בעצמאות בית המשפט החוקתי ובשידור הציבורי.

"הפגיעה ביכולת הממשלה וחברות במגזר העסקי לגייס מקורות מימון תוביל לירידה בהיקף ההשקעות, וזו תפגע בראש ובראשונה בענף ההייטק הישראלי, קטר הצמיחה של המשק. פגיעה זו צפויה להתעצם לנוכח המשבר המסתמן בענף, והאפשרות שחברות הייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ לגבולות המדינה. זאת ועוד, השילוב בין פגיעה בענף ההייטק לבין פגיעה בזכויות הפרט עקב היחלשות מערכת המשפט צפוי גם להוביל לתופעה של ״בריחת מוחות״ – הגירה בעלת השלכות על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל.

"מעבר להשפעות המיידיות של מהלכי הממשלה, קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל. הערכה זו מבוססת על מחקרים מהמצוטטים ביותר במחקר הכלכלי, ביניהם אלה של זוכה פרס הנובל דגלאס נורת', ושל כלכלנים מהחשובים בעולם כמו אנדריי שלייפר ודארון אצ'מוגלו. מחקרים אלו מראים שקיומו של כוח פוליטי רב בידי הקבוצה השלטת, בלא איזונים ובלמים חזקים, הוא גורם עיקרי לנחשלות כלכלית. המחקרים מראים שללא מגבלות אפקטיביות על כוחם של מוסדות השלטון, גוברת החקיקה הפרסונלית והמנגנון הבירוקרטי נחלש והופך לבלתי מקצועי. לא במפתיע, בשנים האחרונות ניכרת עליה ברמת השחיתות בהונגריה ובפולין. המחקרים מראים שפגיעה באיכות מוסדות השלטון היא כמעט בלתי הפיכה. שיווי-משקל מוסדי תומך צמיחה הינו עדין, וסטייה ממנו עלולה להיות ארוכת טווח, שכן מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים נוטים להנציח עצמם לאורך עשורים רבים.

"על-כן, אנו מתריעים בתוקף כנגד היוזמות הנוכחיות של הקואליציה, שמשמעותן היא שינוי יסודי של שיטת המשטר בישראל וסכנה לעתיד המשק והכלכלה הישראלית".

הממשלה החדשה הבטיחה לבצע שלל רפורמות עם כניסתה לכהונה. טיוטת חוק ההסדרים לשנים 2023-2024 שיתלווה לתקציב המדינה שופכת אור על כמה מהן.

אחת הרפורמות שמוביל משרד האוצר נוגעת לשוק השכירות. על פי טיוטת חוק ההסדרים, תוטל חובת דיווח על כל מי שמשכיר דירה, ללא קשר לתקרת הפטור ממס על דמי השכירות. נכון לעכשיו, קיימת חובת דיווח רק על מי שמשכיר דירה, אחת או יותר, שדמי השכירות שלה עולים על הפטור ממס – 5,470 שקל נכון ל-2023. חוק ההסדרים מבקש לקבוע כי כל מי שמשכיר דירה יהיה חייב בחובת דיווח מקוונת ופשוטה שכוללת רק פרטים לגבי הדירה וגובה דמי השכירות ששולמו. למי שנולד לפני 1955 יתאפשר דיווח ידני פשוט שאינו דורש אוריינות טכנולוגית.

טיוטת החוק מסבירה את הרציונל: "חוק מס הכנסה פוטר הכנסות מהשכרת דירת מגורים עד לגובה התקרה הקבועה בחוק. נוסף על כך, מי שהכנסתו מהשכרת דירת מגורים נמוכה מהתקרה אינו נדרש לדווח על ההכנסה שלו משכר הדירה כלל. לפי ההערכות, בעלי דירה רבים נהנים מהכנסה אשר אינה אמורה להיות פטורה לפי החוק, אך מסיבות שונות הם אינם מדווחים על כך וישנם פערי גבייה להכנסות המדינה של עשרות מיליוני שקלים. החלת חובת דיווח תקשה על המשך העלמות המס, שכן בעלי הכנסה משכר דירה יימנעו מהצהרה כוזבת לרשויות המס בדבר גובה ההכנסה שלהם ממקור זה. יובהר כי ככלל, כל אדם מחויב לדווח על כלל הכנסותיו לרשויות המס אם לא נוכה מהן מס במקור בשיעור המרבי – ואילו הפטור מדיווח מהווה חריג לכלל, נוכח הנתונים שלעיל ולצורך הגברת האכיפה מוצע להחיל את כלל הדיווח גם על הכנסות פטורות. יצוין, שיתרון נלווה לקבלת דיווח על הכנסות אלה הוא שיהיה ניתן לקבל החלטות מדיניות ברמת המקרו מלגבי שוק השכירות על בסיס מידע מהימן. כיום, לגורמים השונים בממשלה אין מידע בדבר הכנסות מהשכרת דירת מגורים, למעט במקרים בהם בעל הדירה מדווח על הכנסה גבוהה מהתקרה או במקרים בהם בעל הדירה בוחר במסלולי מס אחרים. חוסר המידע מעוור את קובעי המדיניות ואינו מאפשר קבלת החלטות בהסתמך על נתונים מבוססים, וכן גם פוגע בשוכרים שמקבלים החלטות ללא מידע מלא. אופן הדיווח ופרטי הדיווח ייקבעו לקראת הממשלה בתיאום עם משרד המשפטים. מוצע שסעיף זה יחול החל משנת 2022.

בדוח של ארגון ה-OECD משנת 2021 ממליץ הארגון לקבוע חובת דיווח על הכנסות מהשכרת דירות מגורים בהתאם לנהוג ברוב מדינות ה-OECD, דבר שהוכח כיעיל ואפקטיבי. בדוח כותב הארגון כי ביטול הפטור על חובת הדיווח תשפר את הוודאות בשוק, תאפשר למקבלי המדיניות ולשחקנים השונים בשוק ליהנות ממידע מהימן על שוק השכירות בישראל והעלמות המס הקימות כיום בשוק יופחתו".

שוכר שהוא משכיר יוכל לקזז את דמי השכירות

בנוסף על פי טיוטת החוק, מי ששוכר דירה במקביל להיותו משכיר, יהיה רשאי להפחית מהכנסתו מההשכרה את דמי השכירות ששילם, ובלבד שדמי השכירות ששילם שיהיה ניתן להפחית מהכנסתו מהשכרת דירה לא יעלו על 5,700 שקל או על דמי השכירות ששילם, לפי הנמוך.

וזה הרציונל כפי שמוסבר בטיוטת החוק: "כדי להקל בעלים שיש לו דירה יחידה שאותה הוא משכיר, כאשר באותה תקופה הוא שוכר דירת מגורים אחרת, מוצע לקבוע אפשרות לנכות מהכנסות השכירות מדירת המגורים את הוצאות השכירות שמשלם אף על פי שאלה הוצאות פרטיות אשר אינן אמורות להיות מנוכות לפי עקרונות מס ההכנסה הרגילים. ההטבה המוצעת נועדה לצורך הקלה על מי שיש לו דירה יחידה, אשר מעדיף, משיקוליו, לגור בדירת מגורים אחרת. מוצע כי את ההטבה כך שאותו יחיד יוכל לנכות מהכנסתו מהשכרת הדירה דמי שכירות שלא יעלו על 5,700 שקל או על דמי השכירות ששילם, לפי הנמוך. כמו כן, לצורך מניעת תכנוני מס, ובדומה למקרים אחרים שבהם נותנים הטבות מס בתחומי הנדל"ן, מוצע לקבוע כי אם קיבל את הכנסת השכירות מקרובו לא תחול ההטבה, ושיראו כהכנסת היחיד גם הכנסה של דמי שכירות של בן זוגו המתגורר עמו או של ילדו עד גיל. מי שיבחר לנצל את ההטבה הזו יידרש לשלם מס לפי סעיף 122 לפקודה, קרי מס בשיעור של 10% ללא זכאות לנכות פחת או הפחתה אחרת בשל הדירה, או הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מדמי השכירות, ולא יהא זכאי לקיזוז, לזיכוי או לפטור מההכנסה מדמי השכירות או מהמס החל עליה. כמו כן, לעניין חישוב מס השבח החל במכירת הדירה, יתווסף לשווי המכירה הסכום המרבי של הפחת או ההפחתה שניתן היה לנכותו לפי כל דין".

מחירי הדלק מזנקים שוב מעל 7 שקלים לליטר. על פי הודעת משרד האנרגיה, בחצות הלילה שבין שלישי לרביעי (1.2.2023 – 31.1.2023) יעודכנו מחירי מוצרי הדלק הנמצאים בפיקוח, הנמכרים לצרכן בתחנות הדלק.

המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי (כולל מע"מ) לא יעלה על 7.17 שקלים לליטר, עלייה של 33 אגורות מעדכון קודם. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 21 אגורות לליטר (כולל מע"מ), ללא שינוי מעדכון קודם.

עם כניסתה של הממשלה החדשה, הכריזו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' על הוזלה של מחיר הדלק ב-10 אגורות במטרה להילחם ביוקר המחיה. כעת נראה כי ההוזלה היתה קצרת טווח ביותר, כאשר בתוך חודש היא נמחקה לחלוטין.

דרך בת קיימא בהרבה לשמור על מחיר דלק נמוך יותר היא להוזיל את מס הבלו, הוא המס העקיף שגובה המדינה ומהווה כ-70% ממחיר הדלק הכולל.

האינפלציה בישראל נמצאת מעל 5%, כאשר עליות המחירים מורגשות בכל פינה, ממחירי המוצרים בסופר ועד העלייה בהחזרי המשכנתאות, אבל נראה כי הישראלים לא נתנו לזה להפריע להם בכל הנוגע לרכישות שביצעו בכרטיסי אשראי בשנה החולפת. על פי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הישראלים הגדילו את סך רכישותיהם באשראי בשנת 2022 ב-5.9% לעומת שנת 2021. לשם השוואה, בשנת 2021 נרשמה עלייה של 14.9% ברכישות הישראלים בכרטיסי אשראי, אבל צריך לזכור כי העלייה ברכישות ב-2021 באה לאחר השפל שנרשם בהן ב-2020 על רקע שיא משבר הקורונה והסגרים שבאו בעקבותיו.

על פי הלמ"ס, הנתונים על רכישות של צרכנים פרטיים בכרטיסי אשראי מתקבלים מכל חברות כרטיסי האשראי הפועלות בישראל, ומחולקים על פי ארבע קבוצות רכישה ראשיות ולפי ענפי משנה.

על פי הנתונים, בקבוצת מוצרים ושירותים אחרים, המהווה 47% מסך הרכישות בשנת 2022, נרשמה עלייה של 4.8% לעומת עלייה של 15.1% בשנת 2021. באוקטובר-דצמבר 2022 נרשמה עלייה של 1.4% בחישוב שנתי בקבוצה זו . מזה, בענף דלק, חשמל וגז נרשמה עלייה של 3.7% בחישוב שנתי, בענף מחשבים ותוכנה עלייה של 2.3% בחישוב שנתי, בענף שירותי רפואה ותרופות עלייה של 2.2% בחישוב שנתי, בענף ציוד ושרותי תקשורת עלייה של 1.6% בחישוב שנתי, בענף ציוד ושרותי תחבורה עלייה של 0.1% בחישוב שנתי, ובענף ספרים, ציוד משרדי ופרסום ירידה של 1.3% בחישוב שנתי.

בקבוצה מוצרי תעשייה, המהווה 17% מסך הרכישות בשנת 2022, חלה עלייה של 4.1% בחישוב שנתי באוקטובר-דצמבר 2022, מזה בענף מוצרי חשמל ואלקטרוניקה נרשמה עלייה של 1.4% בחישוב שנתי, בענף הרהיטים ירידה של 1.5% בחישוב שנתי, ובענף הלבשה והנעלה ירידה של 1.8% בחישוב שנתי.

בקבוצת המזון והמשקאות (כולל שירותי אוכל), המהווה 15% מסך הרכישות בשנת 2022, חלה עלייה של 3.5% בחישוב שנתי באוקטובר-דצמבר 2022.

בקבוצה שירותים, המהווה 21% מסך הרכישות בשנת 2022, חלה ירידה של 3.6% בחישוב שנתי באוקטובר-דצמבר 2022. מזה, בענף שירותי טיסות, תיירות ואירוח עלייה של 24% בחישוב שנתי, בענף פנאי ובילוי עלייה של 6.8% בחישוב שנתי, בענף שירותי ממשלה ועירייה עלייה של 1.7% בחישוב שנתי, ובענף הביטוח ירידה של 2.5% בחישוב שנתי.

הפד מבין שהמדיניות שלו קרובה למיצוי וצפוי לסיים עם העלאות הריבית. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות פסגות בראשות האסטרטג הראשי אורי גרינפלד לקראת ישיבת הריבית של הפד ביום רביעי, 1 בפברואר. כזכור, הבנק המרכזי האמריקאי פצח במהלך מתמשך של העלאות ריבית בחודש מרץ 2022 בתגובה להתפרצות אינפלציונית, שנבעה בתחילתה מהשלכות משבר הקורונה והחריפה על רקע מלחמת רוסיה-אוקראינה. מאז העלה הפד של הריבית בכל אחת מישיבותיו לאורך השנה ועל פי האינדיקטורים האחרונים האינפלציה בארה"ב מגיבה, ונחלשת.

לדברי כלכלני פסגות, הן החזאים והן החוזים מתמחרים הורדת הילוך נוספת מצד הפד אשר צפוי להעלות את הריבית ב-25 נקודות בסיס בלבד, מה שיביא את הריבית לרמה של 4.75%. עם זאת, לאור סביבת הנתונים החלשה בארצות הברית, ישנם יותר ויותר ספקות האם בפד יוכלו להמשיך בתהליך בחודש מרץ כאשר החוזים נותנים הסתברות של 80% בלבד לעליית ריבית. עם זאת, מדגישים בפסגות כי עדיין מוקדם מדי כדי שהפד גם יחל לשקול הפחתות ריבית, זה צפוי לקרות רק לקראת סוף השנה, אבל בהחלט מדובר על חדשות טובות מבחינת השווקים.

ומה הנתונים הכלכליים אומרים? בשבוע שעבר פורסם האומדן הראשוני לצמיחה ברבעון האחרון של השנה אשר היה טוב מהצפוי עם עליה של 2.9% אך הפרטים היו הרבה יותר חלשים שכן המספר הגבוה היה תולדה של בניית מלאים וירידה חדה יותר ביבוא. למעשה, אם מסתכלים על נתון המכירות הסופיות לשוק המקומי אשר נותן אינדיקציה הרבה יותר טובה על מצב הביקושים, אלו עלו ב-0.2% בלבד ברבעון האחרון של השנה. מעבר לכך, במבט שנתי, קצב הצמיחה ירד בחדות מ-1.9% ל-1.0% בלבד ועל פי המדדים המובילים, התוצר צפוי להתכווץ ברבעון הראשון של השנה וקצב הצמיחה השנתי צפוי לרדת לרמה אפסית.

מצד שני, אומרים כלכלני פסגות, במקביל לנתון הצמיחה, פורסם בסוף השבוע גם נתון האינפלציה לפי המדד המועדף של הפד כאשר קצב האינפלציה השנתי ממשיך לרדת במהירות. האינפלציה הכללית האטה מ-5.5% ל-5.0% והליבה האטה מקצב של 4.7% ל-4.3%. המדד הקריטי ביותר עבור הפד, שירותי ליבה ללא דיור ירד בחדות מקצב של 3.9% ל-3.4% בלבד וזאת לאחר שבשיא נתון זה כבר עמד על 5.8%.

בהחלטת הריבית ביום רביעי בפד יהיו חייבים להכיר בהתקדמות המשמעותית שנעשתה בגזרת האינפלציה, אך הם עדיין ירצו להישמע ניציים יחסית ולאותת על המשך העלאות הריבית. על כן, במהלך הימים הקרובים עדיין קיים סיכון, לדברי פסגות, למהלך נוסף של התשואות למעלה אך מהר מאוד אלו יחזרו לשנות כיוון מטה כאשר בפסגות מסמנים את החלטת הריבית כנקודת מפתח ויותר חשוב מכך, אחרי החלטת הריבית של הפד יגיע האירוע שלהערכתם אמור לשנות בחזרה את הסנטימנט בשוק האג"ח וצפוי להערכתם לתמוך בהמשך מהלך ירידת התשואות והוא כמובן דו"ח התעסוקה של חודש ינואר.

כמו בכל תחילת שנה, גם בדו"ח זה ה-BLS יפרסם עדכון לאחור של הנתונים עבור כל 2022. לפחות על פי הניתוח של הפד שיצא ב-13 בדצמבר, הבנצ'מרקים החדשים של ה-BLS צפויים להוביל לעדכון מאסיבי כלפי מטה בתוספת המשרות שראינו במהלך 2022 – כלומר קיים סיכון משמעותי כי דוח התעסוקה הבא יצייר תמונה פחות חזקה של שוק העבודה ממה שהמשקיעים חשבו עד כה.

בשורה התחתונה, אומרים בפסגות, קיימת התקדמות משמעותית בגזרת האינפלציה והנתונים הכלכליים בארצות הברית מאותתים על מיתון כלכלי קרוב מאוד, מה שצפוי להוביל את הפד לעצור את העלאות הריבית לאחר ההחלטה הקרובה. תמהיל זה של אינפלציה יורדת ומיתון כלכלי צפוי להמשיך ולתת רוח גבית חזקה לאפיקים הסולידיים.

בבית ההשקעות מיטב מעריכים כי שוק המניות הישראלי צפוי להיות בעמדת נחיתות לעומת שוקי העולם, גם בלי קשר לסיכונים הפוליטיים. בסקירת מקרו שפרסמו כלכלני בית ההשקעות, בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי, הם מזכירים כי השבוע האחרון התאפיין בתת ביצוע עמוק של אפיקי ההשקעה בישראל לעומת מקביליהם בעולם, וכי מדובר בהחרפה של מגמה שכבר מורגשת.

לדבריהם, ההתפתחויות בשבוע האחרון קשורות אומנם להתפתחויות בזירה הפוליטית-ביטחונית אבל נובעות בעיקר משני הסיכונים הכלכליים שהם ציינו כבר בתחזית השנתית שלהם:

• חשיפה מוגברת של המשק הישראלי לתחום הטכנולוגיה שנפגע באופן מיוחד במחזור העסקים הנוכחי.
• גידול חד וחריג באשראי לעסקים (בעיקר באשראי הבנקאי) ובאשראי למשקי הבית שהיה בשנתיים האחרונות. על רקע ההאטה בפעילות הכלכלית תוך עליית ריבית, גידול זה מגביר סיכון לפגיעה משמעותית יותר בפעילות, מה שאמור לבוא לידי ביטוי בביצועים של האפיקים המקומיים.

עוד לדברי כלכלני מיטב, סימני ההאטה בפעילות המשק הישראלי ממשיכים להצטבר, כאשר הם מצביעים בעיקר על שני ענפים: אחד, הנדל"ן שבו ירד קצב הגידול בפדיון בענף הבנייה לקצב הנמוך ביותר מאז 2014. בענף פעילויות הנדל"ן הירידה הייתה אף חדה יותר מאשר בשיא המשבר בשנים 2008-2009. נתונים אלה ממחישים את עומק המשבר בענף.

עוד ענף שבולט בחולשתו לדברי מיטב, ונמצא בכותרות, הוא ענף הטכנולוגיה. קצב הגידול של יצוא שירותי ענפי ההיי טק יורד במהירות בחודשים האחרונים.

ארה"ב: המשק האמריקאי לא במיתון

באשר לעולם אומרים במיטב כי המשק האמריקאי לא במיתון, ויש אפילו כמה אינדיקטורים שההיחלשות שלהם מתייצבת:

• תרומתה לצמיחה של הצריכה הפרטית הייתה דומה ברבעון הרביעי לשני הרבעונים הקודמים וגם די דומה לתרומה שלה שהייתה לפני המגפה. הרכב הצריכה הפרטית ממשיך להיות מוטה למוצרים. למרות שצריכת המוצרים ברבעון הרביעי הייתה נמוכה מאשר ברבעון מקביל בשנה שעברה, היא עדיין גבוהה יותר ממה שהיה צפוי אילו נמשכה המגמה שהייתה לפני הקורונה, במיוחד במוצרי בני קיימא. אם צריכת המוצרים נועדה לחזור בסופו של דבר למגמה ארוכת הטווח, החולשה בה תמשך ללא קשר למחזור העסקים.
• צריכת השירותים המשיכה לצמוח בקצב יחסית גבוה וכמעט סגרה את הפער אל מול המגמה.
• משקולת רצינית על הצמיחה במשק מהוות ההשקעות בנכסים קבועים (השקעות ללא המלאים שתרמו כמעט 1.5% לצמיחה הכללית). גם בהשקעות בנכסים קבועים יש השפעה ניכרת של השינויים שקרו בתקופת המגפה. ההשקעות במבנים שלא למגורים ירדו מאוד מאז תחילת המגפה. הסיבה לכך קשורה ככל הנראה לירידה בבניית משרדים בגלל עבודה מהבית. יחד עם זאת, צריכים לציין שההוצאות לבניית משרדים כבר עברו את התחתית והתחילו לגדול. כנ"ל בהשקעות בבניית בתי המלון. ההוצאות על בניית מפעלים ומרכזים מסחריים ממשיכות לגדול בקצב יחסית גבוה.
• ההשקעות בקניין רוחני ובציוד בסה"כ ממשיכות לצמוח. 
• תחום הנדל"ן למגורים מראה סימני התייצבות – ההשקעות בבנייה למגורים היו הגורם המשמעותי מאוד שגרע מהצמיחה הכללית ברבעון הרביעי כ-1.3% לאחר תרומה שלילית של כ-1.4% ברבעון השלישי. בלעדיהם, התמ"ג היה צומח בקצב גבוה מ-4% בשני הרבעונים האחרונים. צריכים לציין שמכירות הבתים החדשים די התייצבו בחצי השנה האחרונה. מכירות הבתים יד שנייה (Pending Homes) עלו בדצמבר אחרי רצף ירידות ממושך. כמות הבקשות למשכנתאות לרכישת דירה עלתה בינואר לאחר שריבית על המשכנתא ל-30 שנה ירדה ב-1% לכ-6%.
• השפעה שלילית על הצמיחה מגיעה מחוץ לארה"ב. תרומתו של היצוא נטו ירדה ברבעון הרביעי לכ-0.6% לאחר 2.9% ברבעון השלישי ו-1.2% בשני.
• עוד נתון שמעלה ספק בכך שהמשק האמריקאי גולש למיתון סיפק הסקר השנתי של העסקים הבינוניים. העסקים צמחו בשנת 2022 בקצב גבוה דו-ספרתי והם צופים המשך גידול אגרסיבי גם ב-2023.
• הסנטימנט הצרכני בסקר של אוניברסיטת מישיגן מראה סימני התייצבות ואף שיפור בחודשים האחרונים.

החלטת הריבית של הפד: אחרונה, בשיעור של 0.25%

באשר להחלטת הריבית הקרובה של הפד בארה"ב צופים במיטב כי הריבית תעלה תהיה בשיעור של 0.25%, וכי זו תהיה ההעלאה האחרונה.