הפיחות שנרשם בשקל בעת האחרונה צפוי להשפיע על תחזית האינפלציה שתתעדכן מעלה באופן משמעותי לרמה של כ-3% ב-12 החודשים הקרובים. לאור הפיחות והצפי לאינפלציה גבוהה יותר בטווח הקצר, צפויה ריבית בנק ישראל לעלות לרמה של 4% בישיבת בנק ישראל הקרובה, ב-20 בפברואר. כך מעריכים כלכלני בנק הפועלים, שצופים כי הריבית תעלה אף מעבר ל-4% בהמשך.  לדבריהם, השווקים עברו לגלם ריבית של 4.25% בסוף השנה וירידה לרמה של כ-3.5% בשנה הבאה.

בפועלים מסבירים כי חלק מהפיחות – בשיעור של כ-4% בשבוע אחד מול הדולר, ניתן לייחס חלק מהפיחות לירידות השערים בוול-סטריט וגם להתחזקות מסוימת של הדולר בעולם, אך נראה שחלק מהפיחות משקף גם את אי-הוודאות סביב הרפורמה במערכת המשפט, החרפה במצב הביטחוני והצעות חוק בעלות פוטנציאל השפעה על פרמטרים והסדרים כלכליים.

עוד צופים כלכלני הפועלים עלייה חדה בגירעון התקציבי, לרמה של 3% תוצר ואולי אף יותר על רקע ירידה חדה של 7.6% בהכנסות המדינה ממסים בחודש ינואר לעומת ינואר אשתקד. העלייה בגירעון והפסקת הנפקות אג"ח מיועדות יובילו לגידול נטו בהנפקות אג"ח סחירות, וללחץ לעליית תשואות.

השווקים עברו לגלם ריבית של 4.25% בסוף השנה וירידה לרמה של כ- 3.5% בשנה הבאה. מגמה דומה ראינו בשבוע החולף גם בארה"ב, כשהשוק עבר לגלם ריבית ברמה של כ- 5% גם בסוף השנה.

ארה"ב: קצב העלאות הריבית יתמתן אך הן לא ייפסקו

באשר לעולם מעריכים כלכלני הפועלים כי הבנקים המרכזיים בעולם צפויים להוריד את קצב העלאות הריבית, אך תהליך העלאות הריבית עדיין לא הסתיים, והריבית צפויה להיוותר ברמה גבוהה יחסית לאורך זמן ממושך.

חברי הפד מאותתים שהריבית לא תרד בקרוב, למרות שהאינפלציה מתמנת. ביום שלישי האחרון, נראה היה כי האיתותים מנאום נשיא הפד בוושינגטון, שהדגישו את קיומו של תהליך דיסאינפלציה בארה"ב, התקבלו בתגובות חיוביות בשוק ההון. עם זאת, התבטאויות של חברי פד אחרים בהמשך השבוע התקבלו באופן זהיר יותר וקיזזו חלק מהעליות שנרשמו יום קודם לכן.

שוק ההון בארה"ב צופה כעת עוד שתיים עד שלוש העלאות ריבית נוספות של 0.25% לרמה שתגיע לשיאה ביולי השנה – 5.25%-5.5%. כמו כן, הציפיות בשוק ההון לירידת ריבית בהמשך השנה התמתנו ומהן עולה שעד סוף השנה הריבית תרד במעט לכ-5.0% ותגיע לרמה של כ- 3.75% בסוף 2024, ו-3.25% בסוף 2025. סיכוני האינפלציה והמיתון בארה"ב נותרו גבוהים, אך עם זאת האינפלציה מתמתנת והפעילות הכלכלית ושוק העבודה מפגינים עד כה עמידות מפתיעה. הצעדים הבאים של הבנקים המרכזיים, בדומה גם למסרים שעולים מדוברי הפד השונים, צפויים להיות מתונים יותר, ותלויים בנתונים שיתפרסמו.

הפיחות בשקל נמשך על רקע חוסר הוודאות הפוליטית סביב הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט וחשש ליציאת הון. אם המגמה הזאת תימשך, היא עלולה להוביל להעלאת ריבית בשיעור של 0.5% על ידי בנק ישראל בישיבתו הקרובה ב-20 בפברואר, בכפוף לנתוני מדד ינואר. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות לידר בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ.

לדבריהם, מדד המחירים לצרכן לינואר צפוי לעלות ב-0.1% בעקבות העלייה במחירי החשמל, המזון וכלי רכב שתקוזז עם ירידה עונתית חדה במחירי ההלבשה.

עוד אומרים בלידר כי אחרי  הגירעון התקציבי של 2022, חלה ירידה חדה בהכנסות ממסים בינואר 2023, בפרט בהכנסות ממס הכנסה, מס חברות ומסי נדל"ן, והמגמה הזאת צפויה להימשך לאורך כל השנה. פירוש הדבר הוא כי 2023 תסתיים, להערכת כלכלני לידר, עם גירעון תקציבי של 3.7% תוצר, מה שיכתיב עלייה בגיוס הממשלתי.

באשר לעולם, אמרים בלידר כי הבקשות ללקיחת משכנתאות עלו בשבוע האחרון, מה שמאותת על התאוששות בביקוש לדיור. מבחינת הפד מדובר בסיבה נוספת להמשיך להעלות את הריבית, כך שצפויות עוד שתי העלאות בשיעור של 0.25%, בפרט על רקע אינדיקטורים חיוביים לגבי המשק האמריקאי, כמו שוק עבודה חזק, עלייה באמון הצרכני והתרחבות בענפי השירותים .

הכנסות המדינה ממסים ירדו בינואר 2023 ב-12% במונחים ריאליים לעומת אשתקד, והמגמה צפויה להחריף במהלך השנה, מה שיגדיל את הגירעון בתקציב לרמה של 4% תמ"ג ב-2023. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי.

להערכתם, הירידה בקצב השנתי של גביית המיסים תימשך בגלל חולשה ניכרת בפעילות יצרני המיסים הגדולים – ההיי-טק והנדל"ן. מצבו של שוק העבודה יחסית טוב והשכר ממשיך לעלות, אך קצב העלייה של סך השכר במשק יורד, במיוחד במונחים ריאליים. כמו כן, עדכון משמעותי של מדרגות המס מתחילת השנה בעקבות האינפלציה הגבוהה גם הוא צפוי להקטין גביית המיסים. עוד גורם שיביא לאובדן הכנסות הוא העובדה שמתחילת השנה משרד האוצר הספיק לבטל מס על הכלים החד פעמיים ולסבסד חלק מהוזלות המחירים.

עוד מציינים במיטב כי לאחרונה נשבר הקשר בין השקל לשוק המניות האמריקאי. בשלושת השבועות האחרונים שוק המניות האמריקאי עלה ב-3%. בהתאם להתנהגות הרגילה, שערו של השקל ביחס לדולר היה אמור להתחזק בכ-1%. במקום זה, השקל נחלש בכ-4%.

לדבריהם, אם השינוי בדפוס התנהגות השקל יתמיד, הוא עשוי להשפיע באופנים שונים:

• הקשר תרם משמעותית לירידה באינפלציה בישראל בחמש השנים האחרונות. בדפוס ההתנהגות שהיה בשנים האחרונות, עלייה שנתית של 10% במניות האמריקאיות מובילה לירידה של כ-0.3%-0.4% באינפלציה בישראל. בהנחה ששוק המניות אמור לעלות לאורך זמן בנסיבות רגילות, ניתוק הקשר בין השקל לשוק המניות האמריקאי יתרום לאינפלציה גבוהה יותר בישראל בעתיד.
• הירידה באינפלציה בזכות עוצמתו של השקל הובילה את בנק ישראל להחזיק ריבית אפסית ולהתערב בשוק המט"ח.
• התנהגות השקל תמכה בהגדלת צריכת הישראליים בחו"ל, אך פגעה ביצואנים.
• עוצמתו של השקל הגבירה את אטרקטיביות ההשקעה באפיקים פיננסיים שונים בישראל עבור המשקיעים הזרים.

לאן הולכת הריבית?

עוד מציינים במיטב כי בשבועיים האחרונים ירד מחיר הפחם בשווקים בעולם בכ-40%. אם הוזלת מחיר הפחם תתמיד, בעדכון הבא של תעריף החשמל הוא עשוי לרדת משמעותית.

בנוסף מעריכים במיטב כי המשקיעים בישראל העלו את התחזיות לעליית הריבית של בנק ישראל. הריבית העתידית ל-3 חודשים בעוד 12 החודשים עלתה בחודש האחרון מכ-3.65% לכ-3.9%.

שנת 2022 נסגרה עם עודף תקציבי של 9.8 מיליארד שקל, שהם כ-0.6% תוצר. זאת לעומת שנת 2021 שנסגרה עם גירעון של כ-69.2 מיליארד שקל, שהם כ-4.4% מהתוצר.

2022 היא השנה הראשונה שבה נרשם עודף מאז 1987. כך מפרסם החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג בדוח בציע התקציב השנתי.

לדבריו, בשלוש השנים האחרונות חל קיטון עקבי בגירעון הציבורי בישראל ביחס למדינות המפותחות בעיקר כתוצאה מגידול בהכנסות ממסים בסך כ-52.6 מיליארד שקל, קיטון בהוצאות הקורונה של כ-46.9 מיליארד שקל וכן גידו בהכנסות אחרות בסך כ-3.4 מיליארד שקל. רמת העודף הציבורי בישראל גבוהה לאחוזון ה-90 בקרב המדינות המפותחות, ובהתאם לנתוני קרן המטבע הבינלאומית מחודש אוקטובר 2022, רק בארבע המדינות הבאות – נורבגיה, סינגפור, דנמרק ואירלנד – נרשם עודף ציבורי גבוה יותר.

הכנסות הממשלה ב-2022 עמדו על כ-26.7% תוצר, גידול של 0.6% לעומת הנתון ב-2021. מרבית הגידול בהכנסות נובע מגידול במסים הישירים. הוצאות הממשלה ב-2022 עמדו על כ-26.2% תוצר, והן הנמוכות ביותר בשנות האלפיים גם עם תוספת הוצאות תוכנית הסיוע למשק שהושקה בעקבות משבר הקורונה. תחומי ההוצאה המרכזיים ב-2022 היו: ביטחון – 18%, חינוך – 17%, ביטחון לאומי – 13%, בריאות – 10%, ריבית על החוב הממשלתי – 8%, תחבורה ובטיחות בדרכים – 8%, ביטחון פנים – 5%, גמלאות ופיצויים – 5%.

עוד מתייחס הדוח של החשב הכללי להשפעת התקציב ההמשכי על פעילות הממשלה. לדבריו, שנת 2023 היא השנה השביעית החל משנת 2005 בה החלה הממשלה את פעילותה תחת מסגרת תקציב המשכי. שיעור הביצוע הממוצע של הוצאות הממשלה בשנים עם מסגרת תקציב המשכי קטן בכ-1.4% לעומת שנים עם תקציב מאושר. ההשפעה המצמצמת של מסגרת התקציב ההמשכי במחצית הראשונה של השנה גבוהה יותר מהמחצית השנייה.

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "2022 המשיכה את מגמת התאוששות של המשק הישראלי. צמיחת התוצר בשנת 2022 הייתה מעל ל-6%, תמונת ההכנסות ממסים הייתה גבוהה ביותר ולכן למרות שהוצאות ממשלה היו משמעותיות ועמדו על כ-459 מיליארד שקל (כולל קורונה) השנה הסתיימה בעודף".

סגן בכיר לחשב הכללי, ליאור דוד-פור: "הדו"ח השנתי מצטרף לשורת צעדים להגברת השקיפות בביצוע התקציב ואף כולל לוח מחוונים לביצוע התקציב, ההכנסות והגירעון שיפורסם מידי חודש וזאת כדי להנגיש ולהעמיק את יכולת ניתוח המידע".

למרות הנתון החיובי, 2023 מציבה בפני הממשלה בארץ וממשלות ברחבי העולם אתגרים לא פשוטים, שמעמידים בספק את יכולתה של הממשלה להמשיך במגמה שהסתמנה ב-2022. האינפלציה ויוקר המחיה, הריביות הגבוהות והחששות ממיתון, לצד אי הוודאות הנוכחית הספציפית לישראל סביב הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט והשלכותיה על מצב הכלכלה, עלולים לגבות מחיר שיבוא לביטוי בין היתר בתמונת התקציב.

"דירוג אשראי של מדינה נקבע לפי מספר רחב של פרמטרים ומשקף את יכולת החזר החוב של המדינה. הכלכלה הישראלית חזקה עם דירוגי אשראי גבוהים. זה לא מצב רגעי – מצב הכלכלה בישראל איתן כבר במשך עשורים. צלחנו את משבר הקורונה ואת היציאה המאתגרת ממנו בצורה טובה יחסית”. כך אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בוועדת הכספים של הכנסת.

פרופ' ירון המשיך ואמר כי "נכון להיום, המשק הישראלי מתמודד עם אתגרים כלכליים שרבות מהמדינות מתמודדות איתן – אבל אפשר לומר בבטחה שמצבנו טוב ביחס למרבית הכלכלות המפותחות. המשק הישראלי מצוי בתעסוקה מלאה עם צמיחה מרשימה, והאינפלציה בישראל, שאנו כמובן נחושים בבנק ישראל למגר, גם היא יחסית נמוכה לעולם. ישראל היא מדינה עם יחס חוב/תוצר שירד, ואשר כבר חזר לרמתו טרום משבר הקורונה. הגדרתי זאת כנכס אסטרטגי ואני עדיין מתייחס אליו ככזה”.

בהתייחסו לתהליך חקיקת הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט אמר ירון כי "ככלכלן, אציין בהקשר זה כי מחקרים רבים הראו שמוסדות חזקים ועצמאיים הינם מרכיב חיוני לקיומה של כלכלה מפותחת ומשגשגת. בהתאם, חברות דירוג האשראי בוחנות גם תחומים אלה. לכן, חשוב להבטיח המשך שמירה על מאפיינים אלה בכל תהליך שיקודם".

הנגיד ציין את הדברים בתשובה לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, לגבי התבטאותו בנושא בשבועות האחרונים.

גפני פנה לנגיד בתחילת הדיון ונמר: "יש ויכוח פוליטי בחברה הישראלית, ויכוח חוצה מחנות באופן החמור ביותר, בקדנציה הקודמת גם היו הפגנות מחוץ לבית של נתניהו. כאן מחצית מהאוכלוסייה חושבת שצריך רפורמה, גם אני חושב שהכוח של בית המשפט גדול מדי. אתה נגיד בנק ישראל, ולפתע אני שומע אותך מדבר שהרפורמה המשפטית יכולה לפגוע בכלכלה, למה אתה צריך להביע עמדה בעניין הזה? האם אתה חושב שנגיד בנק ישראל צריך להביע עמדה שמחצית מתושבי מדינת ישראל חושבים אחרת?”

"הקפאת המשכנתאות תחטיא את המטרה"

בהמשך, ביקש יו"ר הוועדה את התייחסותו של ירון לנושא הריביות, על רקע כך שהצהיר בתום הדיון הקודם כי יעלה בקרוב, כהצעת חוק פרטית את החוק לעצירת העלאת הריבית על המשכנתאות.

הנגיד השיב כי "להתמתנות באינפלציה לוקח לזה זמן, צריך אורך רוח, אנחנו נחושים שהאינפלציה תרד. אנחנו בסביבה מרסנת, ואנחנו מאמינים שהאינפלציה אכן תרד. האינפלציה צפויה להישאר ברמה גבוה בחודשים הקרובים, ולהתחיל לרדת במהלך שנת 2023. המחיר של לא להתעמת עם האינפלציה היום יהיה הרבה יותר כואב. התחלנו בתהליך הריבית מהר מאוד מול היעד, אנחנו נחושים להחזיר את זה חזרה ליעד".

עוד אמר הנגיד כי עליית הריבית הובילה לעלייה בריבית הפיקדונות, בישראל – יותר מארה"ב והוסיף: "אני רוצה לראות את הריבית על הפיקדונות עולה ומהר, ואני רוצה לראות את זה עוד יותר. עשינו המון רפורמות כדי שללקוח תהייה אפשרות להטיב עם עצמו, לעבור מבנק לבנק, הלקוח גם יכול לראות איך הריביות בכל מקום".

לשאלת יו"ר הוועדה לעניין הצעת החוק שלו ספציפית השיב הנגיד כי "ההצעות האלה בראש ובראשונה עניינית יחטיאו את המטרה, הן יפגעו בעצם הנושא עצמו ויותר מכך, הן יפגעו גם תדמיתית וגם עניינית בעיקרון השוק, שעיקרו ששוק יעבוד ללא תכנון, ותהייה גם פגיעה תדמיתית".

ח"כ גפני הגיב לדברים: "יש מציאות שמחירי הנדל"ן עולים באופן דרמטי, לא היה דבר כזה של עלייה של 20 אחוז בשנה. זוג לוקח משכנתא, מתכנן את החיים הכלכליים שלו, לא יכול להיות שהמדינה תעמוד מהצד. היא גם גבתה מהזוג הזה במחיר הדירה, גם במיסוי, וגם לא תסייע לו בצעדים שהיא נקטה ומקשים עליו מאוד?!".

הנגיד הוסיף: "אין צעד שאנחנו עושים בלי להביא את הכול בחשבון, כלי הריבית הוא הכלי המרכזי כדי להתמודד עם האינפלציה, כל עוד לא התממשו הסיכונים אנחנו בתהליך הנכון, לא צריך לגעת גם בתהליך הזה שגם לו יכולות להיות השפעות רוחביות. ברור לי שהעלאת הריבית כואבת להרבה זוגות, אנחנו בוחנים זאת, אבל אם לא נטפל באינפלציה הכאב יהיה יותר גדול. דיברתי עם בנקאים, והרבה מהם מסייעים ללקוחות בפריסה".

יו"ר הוועדה סיכם את הסוגיה: "אם לא נעלה את החוק הזה, לא ידאגו למצוא פתרונות לאותם זוגות".

תקציב בנק ישראל לשנת 2023 עומד על כ-1.1 מיליארד שקל, עלייה של 2.9% לעומת השנה החולפת.

הנתון המעודכן פורסם במסגרת תוכנית העבודה של הבנק המרכזי לשנה הנוכחית, המפרטת את הצעדים להשגת היעדים האסטרטגיים של הבנק לשנים הקרובות, לצד צעדים למתן מענה לאתגרים המיוחדים הניצבים בפני המשק הישראלי וזאת בהתאם להתפתחויות, לשינויים ולסיכונים בכלכלה העולמית והמקומית. תוכנית זו כוללת פעילות ענפה בתחומים רבים בהתאם לתפקידיו הסטטוטוריים של הבנק.

ואלה היעדים שהציבה הנהלת הבנק לעבודת הבנק בשנים הקרובות:

• התאמת המדיניות המוניטרית לסביבה המשתנה
• חיזוק המערכת הפיננסית ועמידותה של הכלכלה הישראלית בפני משברים
• קידום מתמיד של המחקר על הכלכלה הישראלית והבין-לאומית
• גיוון יכולות איסוף, מיצוי והנגשה של מידע ומחקר כלכלי לחוקרים ולמקבלי החלטות
• קידום תשתיות פיננסיות ואמצעי תשלום דיגיטליים במשק הישראלי
• עידוד התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית
• שמירה על זכויות הלקוח הבנקאי, שיפור יכולת המיקוח שלו וצמצום פערי מידע
• הגברת הנגישות של שירותים פיננסים לכלל הציבור (הכלה פיננסית)
• הידוק הקשר של בנק ישראל עם הציבור, בהתאמה לקהלי היעד השונים
• הגברת שיתוף הפעולה עם מוסדות בין-לאומיים ועם בנקים מרכזיים ורגולטורים בחו"ל
• ניהול יתרות מטבע החוץ של המדינה
• יישום "חוק קרן אזרחי ישראל, התשע"ד-2014"
• התאמת בנק ישראל לסביבה המשתנה

תקציב הבנק

לדברי בנק ישראל, התקציב מתייחס  לפעילות המנהלית של הבנק, הנדרשת לביצוע תפקידיו ולהשגת יעדיו.

בהתאם לחוק בנק ישראל, תקציב הבנק מחולק למספר תחומי פעולה: 1) מטה וסיוע (תקציבי ההוצאה של הגופים העוסקים בניהול הבנק ובמתן שירותים ותמיכה); 2) ביצוע תפקידי הבנק (תקציבי ההוצאה של חטיבות הליבה);  3) גמלאות; 4) השקעות; 5) הכנסות; 6) עתודה; 7) הדפסת כסף; 8) ניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל; 9) שיתוף נתוני אשראי.

כאמור, תקציב בנק ישראל ל-2023 גבוה ב-2.9% לעומת אשתקד, ואלה השינויים העיקריים בתקציב לשנת 2023:

שיתוף נתוני אשראי – בחודש אפריל 2019 הושקה לציבור המערכת לשיתוף נתוני אשראי, בהתאם לחוק נתוני אשראי התשע"ו-2016. תחום פעולה "שיתוף נתוני אשראי" כולל את התקציב למכלול הפעולות הנדרשות על פי החוק, ויעמוד בשנת 2023 על 115.9 מיליון שקל, גידול של 30% ביחס לשנת 2022. גידול זה נובע בעיקר בשל הצורך לריענוני חומרה 3 שנים לאחר עלייה לאוויר של המערכת, פרויקט תלת-שנתי שמוצא ביטוי בתקציב שמוגש היום והשקעות נוספות לפיתוח המאגר כגון צרוף מקורות מידע ומשתמשים חדשים להמשך הגברת התחרות ועמידה במטרות החוק. בנוסף, התקציב כולל תכנון פרויקט חדש "מאגר אשראי לעסקים קטנים ובינוניים (SME)", שצפוי להיות מגה-פרויקט שיתרום באופן משמעותי להגברת הנגישות לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולתחרות במשק הישראלי.

ניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל – בהתאם לחוק הקרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014, הוקמה קרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט שתיקרא "קרן לאזרחי ישראל" (להלן: "הקרן"). מטרת הקרן לנהל את הכנסות המדינה מההיטל בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאת תשואתם ובמטרה לאפשר לדורות הבאים ליהנות מהתמורה בגין משאב טבע זה, לפי הוראות החוק. נכסי הקרן ינוהלו באמצעות מחלקה ייעודית, שמוקמת בבנק ישראל, ומוסדות הקרן (מועצת הקרן וועדת ההשקעות) שנוסדו במהלך שנת 2022. מוסדות הקרן יתוו את מדיניות ההשקעה. במהלך 2022, בנק ישראל השקיע את התזרימים הראשונים שהתקבלו מרשות המיסים על פי הנחיות מוסדות הקרן. התקציב לשנת 2023 יעמוד על 0.9 מיליון שקל, קיטון של 42% ביחס לשנת 2022.

התקציב לשנים הבאות – תקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מסתכם ב-428 מיליון שקל, מתוכו 36% מיועד להתחייבויות עתידיות בגין הפעלת המערכת לשיתוף נתוני אשראי ו- 35% בגין הדפסת כסף.

תקציב הפעילות המנהלית אינו כולל הכנסות והוצאות הנובעות מיישום כלים מוניטריים, מתן אשראי לתאגידים בנקאיים ולגופים פיננסיים אחרים, ניהול הנזילות במשק, השקעות של יתרות מטבע חוץ, וכדומה. הכנסות והוצאות אלו באות לידי ביטוי בדין וחשבון הכספי של בנק ישראל ובדוח ניהול היתרות.

הנכסים שמוחזקים בידי הגופים המוסדיים בישראל דומים מאוד, והדבר עלול להוות סיכון במקרה של זעזוע משמעותי, שבו דמיון רב בתיקי הנכסים עלול לשמש כקטליזטור להפיכתו מאירוע נקודתי לאירוע כלל מערכתי. כך קובע בנק ישראל בתיבה מתוך דוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2022, שהוקדשה לבדיקת החזקות המוסדיים.

לדברי בנק ישראל, היקף החיסכון ארוך הטווח המנוהל על ידי הגופים המוסדיים  – קרנות פנסיה, קופות גמל והשתלמות ופוליסות ביטוח המשתתפות ברווחים – ממשיך לגדול בהתמדה, והגיע לכ- 2.2 טריליון שקל, שהם 132% מהתוצר (נכון ליולי 2022). 11 גופים מרכזים 90% מהנכסים המנוהלים ומתוכם 4 גופים בלבד מרכזים כ-50% מהנכסים.

קבוצת הנכסים הגדולה ביותר בכל אחד מענפי החיסכון היא אג"ח ממשלתיות (כולל אג"ח מיועדות) ומק"מ. מבחינת פיזור גיאוגרפי, רוב הנכסים המוחזקים בידי המוסדיים הם מקומיים, אולם ניכרת מגמה של יציאת הנכסים לחו"ל: שיעור נכסי חו"ל צמח מכ-10% בסוף שנת 2010 לכ-25% בספטמבר 2020. היקף הנכסים המנוהלים על ידי גופים אלה גדל מכ-1 טריליון שקל בתחילת 2010 לכ-2.5 טריליון שקל בספטמבר 2020, כאשר האפיק הפנסיוני הוא הענף שבו מנוהל רוב החיסכון של הציבור הרחב, כ-50% ממנו.

ניתוח מידת הדמיון בתיקי הנכסים (הסחירים) בישראל מעלה כי זו גבוהה מאוד. מנגד, מידת הדמיון בתיקי הנכסים (הסחירים) בחו"ל נמוכה משמעותית, אם כי עדיין גבוהה ביחס לתבחינים הקיימים.

אף על פי כן, בבנק ישראל מציינים כי נראה שעם היציאה ההדרגתית בעשור האחרון של הגופים המוסדיים להשקעות בחו"ל, רמת הדמיון דווקא עולה. עם זאת, הרמה הזו עדיין נמוכה משמעותית מזו שנמדדה בתיק הנכסים המקומיים. המשמעות היא, אם כן, שגם בשוק הגלובלי שבו מספר הנכסים הסחירים גדול לאין ערוך מזה המקומי ובתקופה שבה יותר ויותר מחסכונות הציבור מופנים לרכישת נכסים של חברות בחו"ל, הולך ונעשה האופן שבו נחלק התיק דומה יותר ויותר. מידת הדמיון הגבוהה בתיק המקומי נובעת, בין היתר, ממיעוט נכסים פוטנציאליים להשקעה, אך, ככל הנראה, גם מהתנהגות עדרית בהשקעותיהם של הגופים המוסדיים.

בבנק ישראל ממליצים כי לאור ריבוי אפשרויות ההשקעה בחו"ל ולנוכח הגידול המתמיד בהיקף הנכסים, יש להמשיך ולעודד גיוון של תיק הנכסים ולבחון את מידת האפקטיביות של האסדרה הקיימת.

רעידת האדמה החזקה שאירעה בטורקיה ובצפון סוריה בעוצמה של 7.8 בסולם ריכטר בלילה של 6 בפברואר הורגשה היטב במקומות שונים בישראל.

כמו בכל פעם שרעידות אדמה קלות כאלה מורגשות בישראל, צפה ועולה בין היתר שאלת הביטוח שיש לכל אחד מאיתנו ועד כמה זה יעזור לנו בעת צרה אמיתית.

לכן חשוב לדעת כי פוליסת ביטוח דירה מכסה נזקים שיכולים להיגרם מאש, ברק, רעם, עשן, התפוצצות, סערה, כולל גשם, שלג וברד שבאו בשעת סערה, וכן כוללת בתוכה כיסוי לאובדן או נזק שנגרם כתוצאה מרעידת אדמה.

הבעיה היא שיש לא מעט אנדים שמוותרים על הכיסוי הביטוחי מפני רעידות אדמה, כי זה מוזיל את מחיר הפוליסה.

בשנים האחרונות, לצד הרעידות הקלות שמורגשות כאן, נשמעות יותר ויותר הערכות המדברות על רעידת אדמה חזקה שעלולה לפקוד את אזורנו בעתיד הנראה לעין, כך שכדאי לחשוב שנית על נקיטת הצעד הזה.

צריך לדעת שבמקרה של רעידת אדמה, סכום ביטוח המבנה כולל רק את עלות הבנייה של הנכס. ערך הקרקע לא נכלל בפוליסה, כך שהפיצוי שיתקבל יהיה נמוך משווי הנכס. על כרקע העלייה המתמדת במחירי הדיור, חשוב גם לעדכן את הפוליסה בסכום הביטוח מפעם לפעם על מנת שתתאים למחירים העדכניים.

שימו לב גם שפוליסת ביטוח המבנה אינה מכסה את תכולת הבית ועל מנת להגן עליה יש צורך בתוספת לביטוח, תוך רישום מדויק של כל הפריטים החשובים ובעלי הערך שנמצאים בנכס על מנת שייזכו לפיצוי במקרה הצורך.

ביטוח דירה – כל מה שצריך לדעת

הבנקים דיסקןנט, פועלים ומזרחי טפחות ניהלו הליך של גביית חובות מלקוחות בצורה לא תקינה. בעקבות הממצאים, הטיל הפיקוח על הבנקים קנסות על כל אחד משלושת הבנקים.

הפיקוח על הבנקים מצא ששלושת הבנקים לא עמדו בהוראת ניהול בנקאי תקין, והטיל עליהם עיצום כספי בסך 1,200,000 שקל, 850,000 שקל ו-700,000 שקל בהתאמה, בגין הפרת חובת הדיווח להוצאה לפועל.

על כל אחד מהבנקים – בנק דיסקונט, בנק הפועלים ובנק מזרחי-טפחות – הוטל עיצום כספי בגין אי דיווח להוצאה לפועל על תקבולים ששולמו על חשבון החוב. על בנק דיסקונט הוטל עיצום כספי נוסף בגין אי דיווח להוצאה לפועל, תוך זמן סביר, על הסדרי חוב שנערכו בין הבנק ללקוח.

הליקויים בהתנהלות הבנקים מזרחי-טפחות ודיסקונט עלו מבקרה יזומה שנערכה על יישום ההוראה והליקויים בבנק הפועלים אותרו מתלונות ציבור שהתקבלו בפיקוח על הבנקים.

כאשר לקוחות נקלעים לקשיים כלכליים, ואינם מצליחים לעמוד בתשלום חובם לבנק, נוקט הבנק לעיתים בהליכים משפטיים לגביית החוב אשר כרוכים, בין היתר, בפתיחת תיק חוב בהוצאה לפועל. במסגרת הליך זה, לקוחות רבים מגיעים להסדרי תשלום עם הבנק או מעבירים תשלומים לבנק להקטנת החוב. כל תקבול ששילם הלקוח לבנק או לבאי כוח הבנק מקטין את החוב בספרי הבנק, כאשר הבנק נדרש במקביל לדווח להוצאה לפועל על קבלת התשלום, לשם הקטנת יתרת החוב גם בתיק ההוצאה לפועל.

בהוראה ייעודית שעוסקת בנושא גביית חובות מלקוחות, ועומדת בליבת היחסים שבין הבנק והלקוח, נקבעו חובות לעניין דיווח ללשכת ההוצאה לפועל על תקבולים שהתקבלו על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה וכן חובות דיווח אודות הסדרי חוב שנערכו עם לקוחות. חובת הדיווח בתוך שבעה ימים מיום קבלת התקבול, נובעת מהחשיבות הרבה הקיימת בביצוע הקטנות לחוב במועדן, וזאת כדי שתהא ללווה ולערב אפשרות להתחקות אחר החוב המדויק בזמן אמת. אי דיווח להוצאה לפועל בזמן על ידי הבנק מהווה ליקוי מהותי, שכן יש בו כדי להביא למצג מטעה של החוב העומד לחובת החייב, וזה עשוי להשפיע על החלטות החייב למשל בעת הגעה להסדר חוב מול הבנק. התנהלות זו אף עלולה להשית על הלקוח חובות ביתר. החובה לדווח ללשכת הוצאה לפועל על הסדר חוב, תוך זמן סביר, נועדה גם למנוע נקיטת סנקציות נגד הלקוח במהלך ההסדר.

מהבנקים השונים נמסר כי התקבולים נרשמו בספרי הבנק ונלקחו בחשבון בהליכי סגירת החוב, ולפיכך לטענת הבנקים לא נגרמו נזקים כספיים ללקוחות. הפיקוח דרש מהבנקים לתקן את הליקויים שאותרו ולמנוע הישנות מקרים מסוג זה וממשיך בבדיקת הנושא.

לדברי המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: "הפיקוח על הבנקים רואה חשיבות בהגברת האכיפה הצרכנית וימשיך לפעול לביצוע בקרות מתוך המידע המתקבל מהציבור וכן מבצע ויבצע בקרות יזומות תוך שימוש בסמכויותיו לתיקון ליקויים ולאכיפתם. אנו רואים במקרה זה התנהלות בלתי תקינה אשר עשויה להביא לפגיעה משמעותית בלקוחות במקום בו קיים פער כוחות מובנה בין הבנק ובין הלקוח. לפיכך על אף שהדיווחים מבצועים על ידי באי כוחם של הבנקים הוטלה אחריות מוגברת על קיום ההוראות המגנות על הלקוחות".

הריבית העולה מציבה אתגרים מימוניים בפני ציבורים שונים בישראל, שכן היא מייקרת את מחיר הכסף

על מנת להתמודד עם האתגרים, הבנק הבינלאומי מציע מוצרים חדשים וייחודים במטרה לתת מענה בסביבה של ריבית עולה לצרכים של שני מגזרים מהחשובים במשק הישראלי – עסקים קטנים ומשקי בית.

הבנק מציע הלוואה לעסקים קטנים אשר נטלו בתקופת הקורונה הלוואה במסגרת קרן המדינה לתמיכה בעסקים קטנים שנפגעו כלכלית ממשבר הקורונה, וזו הגיעה לפירעון. הבינלאומי מציע מענה מיטיב לטובת מיחזור החוב בתנאים טובים: הלוואה ייעודית בתנאים אטרקטיביים בגובה הפירעונות המצטברים של ההלוואה שהועמדה במסגרת הקרן ועד לגובה של 150,000 שקל. מדובר בהלוואה לתקופה של עד חמש שנים, עם אפשרות לגרייס על הקרן לתקופה של 6 חודשים,  בריבית של פריים פלוס 1.5% לשנה וכן 50% הנחה בעמלת טיפול באשראי וביטחונות.

רון גריסרו, סמנכ"ל הבינלאומי וראש החטיבה הבנקאית, ציין כי "מגזר העסקים הקטנים הוא עמוד השדרה של המשק הישראלי וחשוב לבנק הבינלאומי לסייע לעסקים הקטנים בנקודות זמן בהם הם צריכים תמיכה שתאפשר להם לפעול ולצמוח. הבנק מעניק לעסקים אלה אשראי נח, בריבית זהה לריבית של הלוואות הקורונה שהועמדו בתקופת המגיפה בערבות המדינה".

מוצר נוסף הוא "חסכון אופק" – חיסכון בהפקדה חודשית לתקופה של 6 שנים בריבית משתנה הזהה לריבית בנק ישראל – פריים מינוס 1.5% לשנה (כיום 3.75%) . בפיקדון תחנת יציאה בתום שנתיים וכן בתום שלוש שנים, ארבע שנים וחמש שנים.

יורם סירקיס, סמנכ"ל הבינלאומי וראש חטיבת נכסי לקוחות, אמר כי "הבינלאומי מציע מוצר שמאפשר לצבור חיסכון לשימושים עתידיים, דבר שחשוב מאוד למשקי בית,  בריבית תחרותית הזהה לריבית בנק ישראל".

נתוני התעסוקה של המשק האמריקאי לחודש ינואר הראו כי למרות העלאות הריבית התכופות והחדות שביצע הפד, שוק העבודה בארה"ב עדיין חזק. מדובר באחד האינדיקטורים הבולטים לכך שחברות ועסקים לא הגיעו לשלב שבו עליהם לקצץ בכוח האדם, כלומר הכלכלה לא מצטננת מספיק כדי שהאינפלציה תיחלש.

לכן, השאלה שעל הפרק היא מה יעשה כעת הפד – האם ימשיך להעלות את הריבית בתקווה שבסופו של הדבר יביא התהליך לעצירת שוק העבודה, או שיפסיק את ההעלאות כבר כעת, בהנחה ששוק העבודה מגיב באיחור לצעדים מעין אלה, כך שהקיצוצים יגיעו, הם רק מתעכבים.

פסגות: העלאות הריבית ייפסקו

בבית ההשקעות פסגות סבורים כי למרות הנתונים החזקים, הפד יעצור את העלאות הריבית בקרוב. לדברי אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות, לפחות כרגע, אין ספק שמצבו של הצרכן האמריקאי הרבה יותר טוב ממה שציפינו. למעשה, מכיוון שההאטה באינפלציה חדה יותר מההאטה בשכר הממוצע, השחיקה של השכר הריאלי הולכת ומאטה גם היא. בהתאם לכך, הנחיתה של המשק האמריקאי היא אכן רכה יותר מהציפיות המוקדמות. ככל שתהליך זה ילך ויתקדם בפד יצטרכו להחליט אם הם אכן עוצרים את העלאות הריבית בקרוב (השווקים מתמחרים כרגע עוד שתי העלאות של 25 נ"ב) או שהחשש מלחצים אינפלציוניים פרמננטיים שמגיעים משוק העבודה יטה את הכף לטובת המשך העלאות הריבית לרמה גבוהה יותר מכפי שהשווקים מתמחרים כיום. להערכתנו, אומר גרינפלד, התרחיש הראשון נראה עדיין הרבה יותר סביר על אף הנתונים החזקים בשוק העבודה וזאת משתי סיבות: ראשית, שוק העבודה מגיב, כידוע, בפיגור. במחזור הנוכחי הפיגור בזמנים עשוי להיות ארוך יותר מכיוון שהצמיחה הכלכלית היתה כל כך מהירה ועליות המחירים היו כל כך חדות שלעסקים יש יותר מרווח נשימה מאשר בדרך כלל. אגב, גם בענף הטכנולוגיה שהגיב ראשון לשינוי בכיוון הכלכלה (וגם צמח הכי מהר בשנתיים הקודמות) יש עיכוב מסוים בנתונים שכן בענף זה מקובל להעניק לעובדים פיצויי פיטורים לטווח ארוך יותר מאשר בענפים אחרים. כל עוד העובד המפוטר מקבל פיצויים הוא לא יכול להירשם כמובטל והמעסיק עדיין מכליל אותו במצבת כוח האדם כך שהכל נראה עדיין ורוד בנתונים הרשמיים. שנית, הירידה באינפלציה שמגיעה מצד ההיצע ומהשחיקה הטבעית של האינפלציה (אינפלציה היא השינוי במחיר בשנה האחרונה ולא רמת המחירים) משפיעה גם על ציפיות האינפלציה. ירידה בציפיות האינפלציה פועלת בדיוק כמו העלאת ריבית שכן מה שבאמת חשוב זו הריבית הריאלית ולא הנומינלית. הפד מבין כנראה את שני התהליכים הללו ומאותת כבר היום על עצירה קרובה של העלאות הריבית. שילוב של עצירת העלאות הריבית ונחיתה רכה במשק האמריקאי תומך בסופו של דבר בשווקים.

מיטב: הריבית תמשיך לעלות

מנגד, כלכלני בית ההשקעות מיטב, בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי, סבורים כי נכון לעכשיו הפד ימשיך להעלות את הריבית. לדבריהם, הנתונים של התקופה האחרונה, בפרט אלה שמתייחסים לשוק העבודה, מוכיחים שלביטחון שהפגינו השווקים, במיוחד שוק האג"ח, אין בסיס מוצק:

• שוקי העבודה בכל המדינות ממשיכים להיות מאוד חזקים. מספר המשרות הפנויות במדינות העיקריות עדיין גבוה משמעותית ממה שהיה לפני הקורונה. שיעור האבטלה לא עולה כמעט באף מדינה מפותחת. אפילו בבריטניה, שכלכלתה ככל הנראה כבר נמצאת במיתון ושעל פי תחזית ה-BOE צפויה להתכווץ עד אמצע 2024, עדיין נוצרות הרבה יותר משרות חדשות מאשר בשנים לפני הקורונה.
• הוכחה לעוצמת שוקי העבודה קיבלנו בארה"ב עם יותר מ-500 אלף משרות חדשות וירידה באבטלה ל-3.4% בחודש ינואר, הנמוכה ביותר מאז 1969. שילוב נתונים אלה עם גידול במשרות הפנויות וכמות מאוד נמוכה של תביעות דמי אבטלה לא מותירים ספק שמצבו של שוק העבודה בארה"ב עדיין חזק מאוד.
• קצב הגידול של השכר השעתי הממוצע המשיך להתמתן. אולם, כמות שעות העבודה השבועיות עלתה במפתיע בחדות. כתוצאה מזה, האומדן לקצב הגידול של סך ההכנסות מעבודה (המכפלה של השכר השעתי בכמות השעות השבועיות ובסך מספר המשרות) דווקא עלה בחודש ינואר.
• קצב העלייה השנתי של עלות יחידת העבודה, שמתואם באופן הדוק לאינפלציית הליבה, אומנם ירד מהשיא, אך הוא עדיין הרבה יותר גבוה מאשר בעשורים האחרונים.
• הדבר העיקרי שמייחד את שוק העבודה הנוכחי הוא הגידול החריג במשרות בענפי השירותים. המשק האמריקאי ייצר כמעט 4 מיליון משרות בענפי השירותים בשנה האחרונה. כמות זו גבוהה בכ-60% מאשר הקצב המקסימלי בעשור שקדם לקורונה. לעומת זאת, כ-700 אלף משרות שנוצרו בענפי התעשייה והבנייה (Good Producing) גבוה רק בכ-6% מהמקסימום טרום המגפה. מצב זה ממש שונה מהתאוששות מהמשברים ב-2008 וב-2000.

גידול בביקוש לשירותים צפוי להימשך כי הצריכה שלהם עדיין לא חזרה למגמה שהייתה לפני הקורונה. כתוצאה מזה, ענפי השירותים, עתירי כוח אדם, צפויים להמשיך ולגייס הרבה עובדים, למרות ההאטה בצמיחה.

במיטב גם סבורים כי שמידת הביטחון שמפגינים השווקים ביחס לתוואי הריבית החזוי אינה תואמת לנתונים:

• גם אם האינפלציה הייתה רק 2%, נתוני שוק העבודה הנוכחיים בארה"ב היו מצדיקים עליית ריבית.
• נדגיש שריבית ה-FED מושפעת יותר מאינפלציית השירותים מאשר המוצרים. הקורלציה בין ריבית ה-FED לאינפלציית השירותים עומדת ב-40 השנים האחרונות על כ-70%, לעומת כ-25% לאינפלציית המוצרים.
• במצב הנוכחי התייחסות של ה-FED לסיכונים של מדיניות הריבית אינם סימטריים. הוא מפחד הרבה יותר להעלות ריבית פחות מדי מאשר יותר מדי.

בשורה התחתונה צופים במיטב כי ריבית הפד תמשיך לעלות עד רמה של 5%-5.25%.

לידר: צפויות עוד שלוש העלאות בשיעור של 0.25%

גם בבית ההשקעות לידר מתייחסים הכלכלנים, בראשות יונתן כץ, לנתוני שוק העבודה החזקים בארה"ב. לדבריהם, שוק העבודה בארה"ב נותר מאד הדוק ללא סימני רפיון. קצב עליית השכר אומנם התמתן, אך נותר גבוה יחסית ליעד האינפלציה. החדשות הטובות הן שהמיתון (או ההתמתנות המשמעותית בפעילות) עוד רחוק. החדשות הפחות חיוביות: גברו הסיכויים לשלוש העלאות ריבית של 0.25% על ידי הפד לרמה של 5.25%-5.5%.

אל מכתב הכלכלנים, מחאת ההייטקיסטים ואזהרות נגיד בנק ישראל ובנקי השקעות בינלאומיים מצטרפים כעת עשרות מנכ"לים של חברות גדולות במשק, ביניהן חברות ציבוריות, שהתאגדו יחד במכתב משלהם.

יושבי הראש ומנהלי החברות הגדולות מזהירים מפני השלכות יישומה של הרפורמה שמתכננת הממשלה בראשות בנימין נתניהו במערכת המשפט, וקוראים להידברות: "המהפכה המשפטית המסתמנת, בדרך שבה היא מתקדמת, מביאה להרחבת הפילוג בעם ועשויה להביא לפגיעה חמורה בכלכלת ישראל – לכם כמנהיגי ציבור יש את היכולת להגיע לפשרה ואין ספק שהיום יותר מתמיד פשרה היא צורך השעה".

בין החותמים על המכתב: איתן בר זאב (יו"ר קבוצת ביג), חי גאליס (מנכ"ל קבוצת ביג), צביקה שווימר (מנכ"ל אלקטרה צריכה), הראל ויזל (מנכ"ל קבוצת פוקס), רונן נמני (מנכ"ל קפה קפה) אבי אדרי (בעלי סינמה סיטי), יהודה אלבז (מנכ"ל ובעלים קבוצת בריל), אבי שומר (מנכ"ל צומת ספרים),סרג' דרעי (מנכ"ל רנואר), יריב שפע (יו"ר ארומה ישראל), ענת בוגנר (מנכ"לית דלתא ישראל), אודי שמאי (מנכ"ל פיצה האט) ושחר תורג'מן (יו"ר דירקטוריון קבוצת בריל), יוזם הקריאה.

מדובר בהתייחסות ראשונה של אנשי העסקים המנהלים ומחזיקים רשתות וחברות מהגדולות בישראל  למהפכה במערכת המשפטית. במכתבם, שכותרתו "קריאה להידברות בין הצדדים",  מציינים החותמים כי הם "עוקבים  בדאגה רבה אחרי ההתפתחויות בזירה הציבורית ובקרע ההולך ונפער בין החלקים השונים בעם

החותמים מדגישים כי מדובר בהתארגנות א-פוליטית, הכוללת מצביעים מכלל המפלגות בישראל ומזהירים – "ההשלכות של היעדר הידברות עשויות להיות הרות גורל לעתידינו בכלל ולעתיד הכלכלה הישראלית בפרט". את מכתבם הם מסיימים בקריאה להידברות ובתזכורת – אין לנו ארץ אחרת.

וזה הנוסח המלא של המכתב: