האוצר מפרסם הבוקר נתונים בדבר ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממיסים ינואר 2015.

גירעון: בחודש ינואר נמדד עודף בפעילות התקציבית של הממשלה שהסתכם ב 5.3 מיליארד שקלים. עודף תקציבי אופייני לחודשי ינואר עקב הוצאה עונתית נמוכה וגביית מסים גבוהה. העודף למימון בחודש ינואר הסתכם ב 5.8 מיליארד שקלים. הגירעון המצטבר ב 12 החודשים האחרונים (פברואר 2014 – ינואר 2015) הסתכם ב 2.6% תמ"ג.

הוצאות: בחודש ינואר פעלה הממשלה ללא מסגרת תקציב מאושרת ובהתאם לחוק יסוד משק המדינה המאפשר לממשלה להוציא 1/12 מתקציב שנת 2014 בכל חודש. סך ההוצאות הסתכמו בחודש ינואר ב 20.6 מיליארד שקלים. מזה: הוצאות המשרדים 15.6 מיליארד שקלים ותשלומי ריבית 5.0 מיליארד שקלים. סך הוצאות המשרדים ירדו בהשוואה לינואר אשתקד ב 3.2%. הוצאות המשרדים האזרחיים ירדו ב 0.5% והוצאות מערכת הביטחון ירדו בכ 10.7%.

הכנסות: סך גביית המסים בחודש ינואר הסתכמה ב 25.4 מיליארד שקלים. בהשוואה לחודש ינואר אשתקד עלו הכנסות המסים נומינלית ב 2.3%. יתר ההכנסות הסתכמו בסך של 0.5 מיליארד שקלים.

מימון הגירעון: בחודש ינואר היה גיוס ההון נטו (מקומי ובחו"ל) שלילי בסך של  ב  2.8-  מיליארד שקלים. תקבולי מכירת קרקע ("הפרטה") הסתכמו בינואר בכ  0.9 מיליארד שקלים. יתרות הממשלה בבנקים עלו ב 3.9 מיליארד שקלים.

בנק ישראל מפרסם הבוקר המלצות וצעדים להטמעת כרטיסי חיוב מיידי (דביט) בישראל ולהגברת התחרות בתחום כרטיסי החיוב.

בהודעה שפרסם הבוקר בנק ישראל, נכתב כי "בנק ישראל נוקט בצעדים להרחבת התפוצה והשימוש בכרטיסי חיוב מיידי מטעמים של:  קידום התחרות בתחום כרטיסי החיוב; צמצום השימוש במזומן והנגשת אמצעי תשלום אלקטרוניים לכלל הציבור; הרחבת מגוון פתרונות התשלום למשקי הבית ובתי העסק; וחיסכון פוטנציאלי בעלויות בתי העסק (עלויות טיפול במזומן, עלויות מימון ועמלות סליקה) ובעלויות עבור משקי בית (דמי כרטיס ועלויות משיכת מזומן והחזקתו)".

בנק ישראל מציין בהודעתו כי הצעדים להגברת השימוש בעסקאות חיוב מיידי (עסקאות בכרטיסי חיוב מיידי ועסקאות בכרטיסים נטענים) ייעשו במקביל להמשך השימוש במוצר החיוב הנדחה, לאור יתרונות שגלומים בו למשקי בית ולבתי העסק.

המפקח על הבנקים, דוד זקן, אמר הבוקר כי: " בנק ישראל ביצע בחינה מקצועית ומעמיקה של שוק כרטיסי החיוב, ובסיומה גובשו מספר צעדים שיביאו להגברה אפקטיבית של התחרות בתחום כרטיסי החיוב, ויכניסו את כרטיס החיוב המיידי לתפוצה רחבה, תוך הפחתת עלויות לבתי העסק ולמשקי הבית, ומבלי לפגוע ביכולתו של הצרכן לבחור באפיק התשלום המתאים לו".

בנק ישראל כותב בהודעתו כי באפריל 2014 קיבלה ועדת השרים לענייני יוקר המחיה, הריכוזיות והתחרותיות במשק, בראשות שר הכלכלה, מר נפתלי בנט, החלטה לפנות לבנק ישראל על מנת שיבחן שורת פעולות בתחום כרטיסי החיוב, ובפרט בנוגע להגברת השימוש בעסקאות חיוב מיידי. בנוסף, נציגי בנק ישראל היו חברים בוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר הראל לוקר, שמטרתה לבחון את הגבלת השימוש במזומן כאמצעי תשלום במשק הישראלי כדי לצמצם את תופעת הכלכלה השחורה, להיאבק בפשיעה ובהלבנת הון ולעודד שימוש באמצעי תשלום מתקדמים ויעילים. הוועדה המליצה אף היא על קידום השימוש בכרטיס חיוב מיידי אשר יהווה תחליף לשימוש במזומן ויהיה בתפוצה רחבה לכלל האוכלוסייה. המלצות הוועדה אושרו בישיבת ממשלה באוקטובר 2014.

בנק ישראל מונה בהודעתו שורה של צעדים שמבוצעים לקידום השימוש בעסקאות החיוב המיידי, בפרט:
– כרטיס חיוב מיידי הוגדר כמוצר מדף בנקאי, והוא מהווה חלק בלתי נפרד מניהול חשבון עובר ושב; היכרות השוק עם מוצר החיוב המיידי צריכה להיעשות באמצעות כרטיס ייעודי נפרד, ולא כזה המשלב בין סוגי חיובים שונים. פתרון זה משמר אצל מחזיק הכרטיס את כוח הבחירה לגבי סוג החיוב;
– נקבע איסור על גביית עמלת פעולה בערוץ ישיר בגין כל שימוש בכרטיס חיוב מיידי;
– העמלה הצולבת לעסקאות חיוב מיידי (עסקאות בכרטיסי חיוב מיידי ובכרטיסים נטענים) תוכרז כברת פיקוח ומחירה יקבע בשיעור מרבי של 0.3%, לתקופה של שנה;
– פורסמה טיוטת הנחייה המחייבת את הבנקים לפנות לכלל הלקוחות הקיימים בעלי חשבונות העו"ש בהצעה להנפקת כרטיס חיוב מיידי, וזאת תוך פרק זמן מוגדר. לקוחות שברשותם כרטיס אשראי בנקאי יוכלו לקבל את כרטיס החיוב המיידי ללא דמי כרטיס נוספים, לכל הפחות בתקופת ההחזקה הראשונה של הכרטיס (3-4 שנים ראשונות). כמו כן הבנקים ידרשו להציע את כרטיס החיוב המיידי לכל לקוח הפותח חשבון עו"ש;
– פורסמה טיוטת הוראה המסדירה את מועדי העברת הכספים בעסקאות חיוב מיידי, כך שכל שרשרת התשלום, מחיוב מחזיק הכרטיס ועד לזיכוי בית העסק תתבצע בסמוך למועד ביצוע העסקה, ולא יאוחר משלושה ימי עסקים לאחר הצגת העסקה;
– פורסמה טיוטה המסדירה את הגילוי על עסקאות חיוב מיידי במסגרת פירוט פעולות בחשבון העו"ש של מחזיק הכרטיס (גילוי על כל עסקה בנפרד, תוך ציון מועד העסקה, סכום ושם בית העסק).

בנק ישראל כותב בנוסף בהודעתו, כי הפחתת העלות לבתי עסק באמצעות עמלה צולבת נפרדת ומופחתת לעסקאות חיוב מיידי הינה חיונית להצלחת המהלך להרחבת התפוצה של כרטיסי חיוב מיידי וכרטיסים נטענים והשימוש בהם. לאור חשיבות המהלך וכדי למנוע עיכוב משמעותי בו, החליטה הנגידה להפעיל את סמכויותיה מכוח סעיפים 9יא- 9יב לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א-1981, ולקבוע מחיר מרבי לעמלה הצולבת בעסקאות חיוב מיידי לתקופה של שנה. במהלך שנה זו יעוגנו סמכויות הממונה על הגבלים עסקיים לקביעת עמלה צולבת נפרדת לעסקאות חיוב מיידי, בהתאם לטיוטת חוק צמצום השימוש במזומן.

בהודעת בנק ישראל מהבוקר נכתב כי "בנק ישראל יעקוב אחר ההנפקה והשימוש בכרטיסי חיוב מיידי בכדי לבחון את הצורך בנקיטת צעדים נוספים".

במקביל ובנוסף, בנק ישראל מקדם צעדים נוספים להגברת התחרות, החדשנות והאבטחה בתחום כרטיסי החיוב בכלל:
– קידום הטמעת השימוש בתקן EMV (Europay MasterCard Visa), הן בצד הנפקת כרטיסים אלו והן בצד השימוש בטכנולוגיה תומכת בבתי העסק (POS). בהתאם פורסמה טיוטת הוראה להטמעת תקן זה;
– קידום התחרות בתחום הסליקה: קידום תיקון חקיקה שיאפשר חיבור של סולקים חוץ-בנקאיים בעלי רישיון למתג כרטיסי החיוב המופעל על ידי חברת שירותי בנקאות אוטומטיים (שבא) והסדרת מועד העברת הכספים בין מנפיק לסולק בעסקאות חיוב נדחה. צעדים אלו מצטרפים לפעולות נוספות ליצירת התשתית לכניסת סולקים חדשים לתחרות, כגון פרסום מסגרת לקבלת רישיון סולק ושיפורים במערך הטכנולוגי של חברת שבא, שמטרתם לאפשר מתן שירות לסולקים חדשים.
– הסדרת הגילוי על שירותי הסליקה לבתי העסק, בפרט בהתייחס לעסקאות חיוב מיידי.

ראשי הבורסה בת"א מסרו לאחרונה כי בהמשך להערכת שווי שקיבלו צפויה הבורסה להיות שווה בתרחיש אופטימי אך סביר מעל 2.5 מיליארד שקל. התרחיש הזה כולל העלאת עלויות שוטפות ועמלות בורסה.

פרופ' שמואל האוזר צפוי , כפי שמדווח גלובס , להתנגד לייקור שורת העמלות והאגרות, ובהן אגרת הסליקה השנתית הנגבית מקרנות נאמנות. במקביל נראה שגם איגוד קרנות הנאמנות צפוי להתנגד למהלך עדכון התעריפים. יריית הפתיחה של הבורסה היתה לפני כשבועיים אז החליט דירקטוריון מסלקת הבורסה להמליץ לדירקטוריון הבורסה על עדכון תעריפים שכולל את העלאת האגרה השנתית אותה נדרשת לשלם קרן נאמנות בודדת בכ-57% לכ-11,500 שקל, ואת העלאת שיעור העמלה בעסקאות בבורסה ומחוצה לה במניות ותעודות סל, באג"ח קונצרניות ובג"ח ממשלתיות. כמו כן תיוקר עמלת המקסימום בגין מסחר וסליקה בעסקאות בבורסה ומחוצה לה מ-121 שקל ל-300 שקל, לצד העלאת דמי הניהול.

אלפי בניינים במדינת ישראל, שהוקמו בשנות ה-50, נמצאים היום בבעיה שעוצרת אותן מאפשרות לבצע התחדשות עירונית, ובנוסף לכך הבנקים החלו לעצור מתן משכנתאות לרוכשים לקוני דירות בבניינים הללו.

הקומבינה החלה בשנות החמישים, אז מצאו קבלנים דרך לעקוף תשלומי מס, ובמקום למכור דירות, מכרו לדיירים מניות של חברות שהקימו. אותן חברות שהקימו הן אלו שהחזיקו בבעלות בטאבו בדירות, ואילו הרוכשים נרשמו כחוכרים של הדירות.

הסיבה לקומבינה היא שבאותה התקופה במכירת מניות בחברה בע"מ לא היה צריך לשלם מס שבח, כפי שהיה צריך לעשות במכירת דירה ישירות ללקוח. לימים נקראו החברות הללו "חברות גוש חלקה". יש לציין כי כבר בתחילת שנות השישים ביטלה רשות המיסים את הקומבינה, אולם המדינה לא פתרה את נושא רישום הבעלויות הבעייתי של הבניינים והחברות.

החברות נמחקו – החובות לרשם החברות נשארו: כל חברה הרשומה בישראל מחויבת, מידי שנה, בין היתר, לשלם אגרה ולהגיש דו"ח שנתי. הדין אינו עושה הבחנה בין חברת "גוש חלקה" לחברה מסחרית רגילה. עם הזמן, רוב חברות "גוש חלקה" לא הקפידו למלא אחר דרישות החוק וחברות אשר לא שילמו אגרות למעלה משש שנים, או לא הגישו דוחות שנתיים נמחקו מפנקסי רשם החברות (רשומות בפנקס החברות בסטטוס "מחוקה").

בניגוד לדעה הרווחת, מחיקת החברה אינה מייתרת את החובה לשלם אגרה שנתית וחברות מחוקות ממשיכות לצבור חובות בגין אי תשלום אגרה שנתית מהמועד שהחברה נמחקה עד למועד בו בית המשפט יורה על החייאת החברה.

מצב ביניים זה, של חברה מחוקה, יוצר בעיות רבות למוכרי ורוכשי דירות, ובין היתר מקשה על ביצוע עסקאות התחדשות עירונית כגון תמ"א 38 ופינוי בינוי, שכן רישום הדירות בטאבו הוא בעייתי.

לדברי עו"ד עינבל לוי גבע, ממשרד עוה"ד רז-כהן פרשקר ושות', "רוכש דירה בבנין הרשום כחברת "גוש חלקה" ידרוש בנוסף לרישום החכירה בפנקסי המקרקעין לקבל את מניות החברה של המוכר. בפועל כאשר החברה נמחקה לא ניתן לבצע כל פעולה משפטית בשם החברה ואין כל אפשרות להעביר לו את מניות המוכר".

בנוסף לכך מציינת עו"ד לוי גבע, כי לאחרונה בנקים למשכנתאות מסרבים לתת מימון לקונה, במצב בו המוכר אינו רשום כבעל מניות בחברה.

עו"ד לוי גבע אומרת כי "במהלך השנים רשם החברות לא יידע אודות צבירת חוב האגרות ובעלי הדירות מגלים את גובה החוב רק כשהם בוחרים לנקוט פעולות יזומות לחיסול החברה. בעלי דירות יעדיפו להשאיר את המצב הקיים, על מנת להימנע מתשלום החובות. כך נראה כי במקום לעודד בעלי דירות לנקוט יוזמה ולטפל בבעיה המדינה בוחרת להערים קשיים נוספים על מנת להשאיר את הבעיה כפי שהיא".

בית ההשקעות פסגות מפרסם היום את סקירת המאקרו השבועית של אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי.

גרינפלד פותח את דבריו למתרחש בשוק האג"ח: "מצד אחד, תשואות האג"ח האמריקאיות ל-10 שנים קפצו ב-25 נ"ב תוך שבוע כך שמי שקנה לפני שבוע הפסיד כמובן את כל התשואה השוטפת בנייר. מצד שני, התשואות חזרו בדיוק לאותה רמה בה היו לפני חודש והן עדיין נמוכות ב-21 נ"ב מרמתן בתחילת השנה כך שמי שקנה לפני יותר מחודש עדיין מאוד מרוצה מהחלטתו וכנראה גם מצהיר מעל כל במה אפשרית שהוא זה שמבין את השוק. בכל מקרה, הדיון על ההתרחשויות בשוק האג"ח בטווחים כל כך קצרים הוא מיותר. התנודתיות בשוק האג"ח ממשיכה להיות חריגה ומחזקת את ההמלצה שלנו להישאר במח"מ בינוני גם אם לא צפויה עליית תשואות משמעותי".

גרינפלד מציין כי "המלצה זו מתבססת על שלוש הנחות מרכזיות: ראשית, הפד יעלה ריבית לקראת סוף השנה ולכן לאורך זמן צפויה מגמה של עליית תשואות מתונה (תוך כדי התמתנות העקום) בארה"ב שתשפיע גם על התשואות בשוק המקומי. בתרחיש כזה האג"ח הארוכות עוד עשויות להניב תשואות עודפות לעומת האג"ח הבינוניות אבל לא בהפרש שמצדיק את הסיכון. שנית, מאז שלקחו לנו את כדור הבדולח איבדנו את היכולת לקנות בשפל ולמכור בשיא. הניסיון לתזמן את שוק האג"ח וליהנות מהתנודתיות החדה בו מועד מראש לכישלון. נקודה שלישית ואחרונה, היא כי התשואה הצפויה מהרכיב הממשלתי נמוכה מזו שברכיב הקונצרני או המנייתי. מנגד, התנודתיות בחלק הארוך של הרכיב הממשלתי תמשיך להיות חדה כך שבהסתכלות של סיכוי/סיכון הוא פחות אטרקטיבי.

פסגות מתייחסים גם לדו"ח התעסוקה המפתיע לטובה בארה"ב: "דו"ח התעסוקה של חודש ינואר היה טוב מהצפוי והראה כי למשק נוספות 257 אלף משרות, הרבה מעל הצפי שעמד על 228 אלף. מעבר לתוספת המשרות היפה של חודש ינואר, נתוני נובמבר-דצמבר עודכנו גם הם כלפי מעלה ב-147 אלף משרות נוספות. כתוצאה מכך, ממוצע תוספת המשרות בשלושת החודשים האחרונים עומד על 336 אלף, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1997. במילים אחרות, המשק האמריקאי הוסיף למעלה ממיליון משרות רק בשלושת החודשים האחרונים".

בפסגות מציינים כי לאחר העדכון השנתי שעושים ב-BLS בינואר, סך המשרות במשק האמריקאי בדצמבר 2014 היה למעשה גבוה ב-245 אלף מכפי שהיה נדמה קודם לכן. מעבר לשיפור בכמות המשרות, גם איכות המשרות ממשיכה להשתפר. בחודש ינואר נרשמו גיוסים הן בסקטור הבינוי (39 אלף), הן בסקטור הפיננסים (26 אלף) והן בסקטור התעשייה (22 אלף) המאופיינים בשכר גבוה מהממוצע. השכר הממוצע לשעה גדל בינואר ב-0.5%. על פניו נתון זה בהחלט מעודד אך כדאי לזכור שהוא מגיע לאחר ירידה של 0.2% בחודש שעבר. על ירידה זו רשמנו שהיא כנראה בטעות סטטיסטית ולכן מדובר בסך הכל על תיקון ואין על מה לפצוח בריקודים.

פסגות מוסיפים כי קצב הגידול השנתי בשכר עומד על 2.2%, עדיין רחוק ממה שהפד רוצה לראות. שיעור האבטלה עלה ב-0.1 נ"א ל-5.7% תוך כדי עלייה של 0.2 נ"א בשיעור ההשתתפות. זהו גם נתון חיובי שכן הוא מראה שיש חזרה לשוק העבודה.

גרינפלד מוסיף כי "אם חייבים נקודה שלילית כדי לשמור על המוניטין אז הנה היא: הדוח מראה ירידה של 1900 משרות בלבד בסקטור האנרגיה למרות שעל פי דיווחי החברות מדובר על היקפים גדולים יותר. מכיוון שהסקר לדו"ח נעשה בשבוע אחד בלבד במהלך החודש ייתכן ונראה תיקון כלפי מטה בנתוני ינואר כבר בחודש הבא".

בנוסף מתייחס גרינפלד למתרחש ביוון: "ההתרחשויות ביוון ממשיכות לעורר עצבנות בשווקים והביאו את ה-S&P500 לרדת קצת אפילו אחרי דו"ח תעסוקה כל כך חיובי. לפני שנשפוך קצת אור על השתלשלות העניינים האחרונה בדרמה הקומית שעלולה להפוך לטרגדיה כמיטב המסורת היוונית נציין שוב כי הסיפור הוא לא על יוון אלא על אירופה. הבחירות בספרד יערכו אמנם רק בדצמבר אבל הנסיקה בסקרים (ראו גרף מטה) של מפלגת פודמוס (Podemos), סיריזה הספרדית, מעוררת סימני שאלה חדשים על עתיד גוש האירו כולו. גם אם גוש האירו ידע לצאת מאירועים אלו מחוזק, אין ספק שבטווח הקצר הסיכון באירופה עלה, בעיקר במדינות הפריפריה".

בתשובה לשאלה "אז מה צפוי לנו?" כותב גרינפלד, כי: "ברביעי תתקיים הפגישה של שרי האוצר של האיחוד שינסו להגיע להחלטה לגבי הדרישות שלהם מיוון. בחמישי תתקיים הפגישה של שרי האוצר עם ראש הממשלה היווני ציפראס. זו הפגישה החשובה ביותר וממנה אמור לעלות העשן הלבן". גרינפלד מעריך כי "מכיוון שאף אחד לא רוצה לראות את יוון קורסת, התרחיש הסביר יותר הוא שבפגישה זו יגיעו להסכמות לגבי תוכנית הסיוע הבאה והיעדים שיוצבו ליוון כתנאי לתוכנית זו. עם זאת, בכל הנוגע לפוליטיקה בכלל ולפוליטיקה יוונית בפרט, ההיסטוריה מראה שסבירויות ורציונאל עשויים להטעות כך שלא ניתן להתעלם מהסיכון שבפיצוץ השיחות".

הכלכלן הראשי של מיטב-דש אלכס זבז'ינסקי כותב הבוקר כי לפי סקר החברות של בנק ישראל, מצב המגזר העסקי השתפר ברבעון הרביעי והשיפור צפוי להימשך גם ברבעון הראשון. לדבריו, נמשכת האצה בגידול הריאלי בסך השכר המשולם במשק. השכר לבעלי שכר נמוך עלה בשנה האחרונה בשיעור גבוה יותר מאשר לבעלי שכר גבוה, כאשר האינפלציה לחמישון התחתון היתה נמוכה יותר מאשר לחמישון העליון, מה שתומך בצריכה הפרטית.

למרות ההתחזקות הנמשכת של השקל בעקבות מלחמת המטבעות המחריפה בעולם, לפי הערכתנו, הריבית בישראל תישאר ללא שינוי. שוק העבודה האמריקאי משתפר במהירות תוך יצירת יותר מ-300 אלף משרות בממוצע בחודש בשלושת החודשים האחרונים. נרשם גידול בשכר הממוצע. לעומת זאת, אינפלציית הליבה של הצריכה הפרטית ירדה. מצבו של שוק העבודה בארה"ב תומך להערכתנו בהעלאת ריבית ה-FED בסביבות אמצע שנת 2015.

הנתונים באירופה ממשיכים להשתפר בצורה מתונה. אי הוודאות מסביב למשבר ביוון עדיין גבוהה מאוד. סימני חולשה ממשיכים להופיע בנתונים הכלכליים בסין. הבנק המרכזי נוקט בצעדי הקלה מוניטארית. למרות ששיפוע עקום התשואות בישראל התמתן משמעותית, הוא עדיין התלול ביותר בעולם בחלק הארוך שלו, במיוחד העקום הצמוד.

ההמלצות מרכזיות שלו הן: אנו ממליצים על מח"מ התיק של כ-3 שנים, באמצעות החזקת האג"ח הארוכות והקצרות.
אנו ממליצים להגדיל חשיפה לאפיק הצמוד. אנו ממליצים על הסטה מהאפיק הקונצרני בישראל לחו"ל, בעיקר לארה"ב. אנו מעדיפים את האג"ח בדירוג נמוך.

אפסילון: מוקדם לקבוע מה יקרה לריבית בארה"ב. עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון קרנות נאמנות, מפרסם הבוקר התייחסות למסחר בבורסה, בה נכתב כי: "המסחר באגרות חוב מושפע היום מעליית התשואות בארה"ב כאשר השוק המקומי יורד. בחדות יחסית".

"עם זאת, אני סבור שמוקדם לקבוע שהריבית בארה"ב תועלה בעקבות נתוני התעסוקה שהתפרסמו ביום שישי", כותב אזולאי, "מאחר וראינו כבר באפיזודות דומות בעבר, שהנתונים השפיעו לטווח הקצר בלבד". אזולאי מוסיף כי "לצד זה, בל נשכח שהתוכנית המוניטרית של ה-ECB תמשיך ללחוץ את התשואות כלפי מטה, מה שלדעתי ימשיך לתמוך בשווקי האג"ח העולמיים".

מיטב דש מפרסמים הבוקר סיכום שבועי של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות  מאת מיקי סבטליץ. מנתוני מיטב דש עולה כי תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת שבוע עם גיוסים של כ-610 מיליון ₪, כאשר, כ-420 מיליון ₪ נותבו לקרנות המחקות וכ-390 מיליון ₪ לקרנות המנוהלות. מנגד, נרשמו פדיונות של כ-200 מיליון ₪ בקרנות הכספיות.

מיטב דש מדווחים כי בראש המגייסות השבוע: קרנות אג"ח מדינה (380 מיליון ₪) וקרנות אג"ח כללי (300 מיליון שקל). הבולטות בגיוסים בקרנות המחקות הן: קרנות מחקות על מדדי אג"ח חברות (150 מיליון ₪) וקרנות מחקות על מדדי אג"ח מדינה (120 מיליון ₪).

המסחר בשבוע הראשון של פברואר התאפיין במגמה מעורבת. מחד, ירידות שערים במדדי אגרות החוב הממשלתיות ומנגד, עליות במדדי המניות ואגרות החוב הקונצרניות. תעשיית קרנות הנאמנות רשמה השבוע גיוסים של כ-610 מיליון ₪. בסיכום שבועי, הקרנות המסורתיות גייסו כ-810 מיליון ₪: קרנות מנוהלות רשמו גיוסים של כ-390 מיליון ₪ אל מול גיוסים גדולים יותר של כ-420 מיליון ₪ בקרנות המחקות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

על פי אומדני מיטב דש: קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1, קרנות 10/90 וכו', רשמו השבוע גיוסים של כ-300 מיליון ₪, קצב גיוסים הגבוה פי 6 לעומת השבוע האחרון של ינואר. אגרות החוב הקונצרניות נסחרו השבוע במגמה חיובית – מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו עליות שערים של עד כ-0.4% ומדד קונצרני כללי רשם תשואה חיובית של כ-0.3%. בעקבות התשואות החיוביות שמאפיינות את האפיק מתחילת השנה, קצב הפדיונות בקרנות אג"ח קונצרני נחתך ברבע לעומת השבוע הקודם לכ-200 מיליון ₪.

בנוסף כותבים מיטב, כי הקרנות המנייתיות סיכמו את השבוע עם גיוסים של כ-70 מיליון ₪, שמשקפים גיוס של כ-80 מיליון ₪ לקרנות המשקיעות בחו"ל ופדיון של כ-10 מיליון ₪ בקרנות המתמחות בישראל וגמישות.

אגרות החוב הממשלתיות רושמות ירידות שערים: מדד ממשלתי כללי רשם השבוע תשואה שלילית של 0.2% בהובלת השחרים הארוכים שנחתכו ב-0.7%. למרות המימושים באפיק, קרנות אג"ח מדינה רשמו השבוע גיוסים של כ-380 מיליון ₪ – עלייה חדה של פי 2 בקצב הגיוסים לעומת השבוע הקודם, מה שהופך אותן לקבוצת הקרנות המגייסת ביותר השבוע.

מיטב דש מדווחים גם על מגמה מעורבת באפיק השקלי: הקרנות הכספיות רשמו השבוע פדיונות של כ-200 מיליון ₪ – צניחה של כ-60% בקצב הפדיונות לעומת השבוע הקודם. הקרנות השקליות גייסו השבוע כ-40 מיליון ₪, כל הגיוסים נותבו לקרנות המחקות על מדדי אג"ח ממשלתיות שקליות.

לאחר שבועות בראש טבלת הגיוסים, קרנות אג"ח חו"ל מפנות את הבכורה לקרנות אג"ח מדינה בישראל, לאחר שגייסו כ-230 מיליון ₪ – קצב גיוסים זהה לשבוע הקודם.

מיטב דש מציינים כי תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-05.02.15 כ-264.5 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-211.1 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-53.3 מיליארד ₪.

לאומי שוקי הון מפרסמים הבוקר את סקירת האג"ח השבועית של דודי רזניק, מנהל מחקר אג"ח.

לאומי מעריכים בסקירתם כי "בנק ישראל מרגיש בנוח עם רמת הריבית הנוכחית, זאת על פי הדו"ח המוניטארי למחצית השנייה של שנת 2014. נראה כי בתקופה הקרובה הבנק אינו רואה צורך בשינוי בריבית ותקופה זו עשויה להיות לא קצרה".

בהתייחסות למט"ח, רזניק כותב בסקירתו כי התחזקות השקל (שחזר להיות אחד המטבעות המובילים בעולם) מול סל המטבעות נמשכת וצפויה להגביר מחדש מעורבות בנק ישראל, שירדה לאחרונה, במסחר במט"ח. בנוסף מציינים לאומי כי "נמשך השיפור בשוק העבודה בישראל, שצפוי להימשך גם בשנת 2015. סקר החברות של בנק ישראל מגלה אופטימיות תוך המשך השיפור בסביבה העסקית, שהחל ברבעון הרביעי של שנת 2014, אל תוך 2015".

באשר לשוק העולמי, לאומי מציינים כי "דו"ח התעסוקה בארה"ב היה חזק במיוחד: יותר עובדים, יותר שכר, ועלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. לאומי מעריכים כי דו"ח התעסוקה עשוי להעצים את הדיפרנציאציה בהתפתחות התשואות בין שוק האג"ח הממשלתי בארה"ב ליתר השווקים בעולם המפותח.

להלן ריכוז ההמלצות לפעילות מאת לאומי: "אנו ממשיכים להמליץ על מח"מ אחזקות של 5 – 6  שנים; ירידת הציפיות האינפלציוניות לרמות השפל מביאות להמלצה על חזרה לאחזקה מאוזנת לפחות בין האפיקים. לכל אורכו של העקום נראה כי הסתיימה העדיפות של השקלים הלא צמודים; לאור העלייה החדה יחסית בשבוע האחרון בתשואות בטווח הבינוני, נראה כי חזרה העדיפות של אחזקה ישירה של המח"מ גם בשקלים הלא צמודים".

בנוסף ממליצים לאומי: "בצמודי המדד מומלצת אחזקה מפוזרת לאורך העקום בשילוב רכישת מדד לשנה OTC (לעת עתה נסחר סביב 0.0% ל 12 החודשים הקרובים, נמוך משמעותית מממוצע תחזיות המדד לשנה הקרובה של כלל החזאים); אנו נותנים עדיפות לאחזקת מזומן ומק"מ קצר חלף אחזקת אג"ח בריבית משתנה על רקע הסיכוי להיוותרות ריבית בנק ישראל ברמות השפל עוד תקופה ארוכה יחסית.  תשואות המק"מ הארוכות נמצאות מתחת לריבית בנק ישראל ולאור הסבירות הנמוכה לעוד הורדת ריבית להערכתנו יש עדיפות להשקעה במזומן".

למדד המחירים המעודכן

לידר שוקי הון מפרסמים הבוקר את סקירת המאקרו השבועית מאת יונתן כץ וכלכלני בית ההשקעות. בסקירתם כותבים לידר, כי השכר עולה בקצב מאד מתון בישראל אך צפויה האטה עם עדכון שכר המינימום באפריל.

בלידר סבורים כי "אין לפסול הורדת ריבית נוספת בישראל עד סוף רבעון א' במידה והייסוף בשקל יימשך וציפיות האינפלציה קדימה יישארו נמוכות".

לידר מתייחסים לנתוני המאקרו בשוק המקומי, ומציינים כי חל שיפור מתון במדד אמון הצרכני אך עדיין הרמה מאד נמוכה. הצרכן הישראלי נהנה מהוזלות במחירי האנרגיה ומשיפור בתעסוקה. יחד עם זאת, מציינים לידר כי אין כל סימנים ללחצי שכר, השכר עלה ב- 1.3% בקצב שנתי בספט' – נוב'.

באשר לאינפלציה, לידר כותבים בסקירתם כי הייסוף המתמשך יתרום לאינפלציה נמוכה בחודשים הקרובים.  מנגד, מציינים לידר כי מחירי הנפט בעולם עלו ב- 20% מסוף ינואר.  לאחר פרסום מדד פברואר האינפלציה ב- 12 החודשים הבאים צפויה להגיע ל- 1.2% .

לידר מתייחסים גם למדיניות המוניטארית, וכותבים כי ההסתברות לצעד מוניטארי מרחיב ברבעון א' עלתה ל – 35% . הנימוקים: ייסוף חד בשקל, סביבת אינפלציה נמוכה והמשך ציפיות לאינפלציה נמוכה.  הורדת ריבית צפויה במקרה ולא תחול עלייה משמעותית בציפיות האינפלציה לכיוון 1% + בסוף רבעון א' (לאחר שני מדדים מאד נמוכים בינואר פברואר). לידר סבורים כי הדילמה של בנק ישראל צפויה להיות קשה במידה ותחול האצה בפעילות הכלכלית.

בנק הפועלים משיק מועדון לעסקים קטנים ובינוניים, "פועלים Business",שיוזיל את העלויות הכרוכות בניהול השוטף של העסק עד אלפי שקלים בשנה ויעניק הטבות ייחודיות לבעלי העסקים במגוון תחומים: הסעדה, דלק, רווחה פנאי ונופש, ציוד לעסקים ותקשורת, ביטוח, פרסום, שיווק ומדיה, רכב ועוד.

בנוסף, ייהנו העסקים גם מהחזר  CashBack במגוון עסקים ורשתות המשתתפים במועדון.  העסקים הקטנים והבינוניים שמנהלים חשבון בבנק ומחזיקים בכרטיס אשראי בנקאי, ייהנו מהמחירים והשירותים השמורים לעסקים הגדולים במשק.

המהלך הינו נדבך נוסף, באסטרטגית הבנק לתמיכה וליווי של העסקים הקטנים וקידום מגזר העסקים הקטנים בשנים האחרונות.

הילה הרמולין-רונן, מנהלת אסטרטגיה שיווקית בבנק הפועלים: "המועדון הינו מהלך חדשני שיסייע להתנהלות השוטפת של העסקים הקטנים והבינוניים ויחסוך בהוצאות השוטפות . כידוע, ניהול עסק קטן כרוך בהוצאות רבות ומשמעותיות (עובדים, תקשורת, ביטוח, רכש וציוד משרדי ועוד), העסק הקטן אינו נהנה מיתרון הנחות לגודל כמו העסקים הגדולים. עם השקת 'פועלים Business' יוכלו עסקים קטנים ובינוניים המנהלים חשבון בבנק הפועלים ליהנות מהמחירים והשירותים מהם נהנים העסקים הגדולים".

מועדון "פועלים Business" מיועד לבעלי עסקים קטנים ובינוניים המנהלים את חשבונם העיסקי בבנק הפועלים ומחזיקים בכרטיס אשראי המונפק בשיתוף הבנק. בנוסף, ייהנו העסקים הקטנים במועדון מהטבות והנחות בתחומי ציוד לעסקים ותקשורת, רכב, מיחשוב וניהול המשרד, ביגוד עיסקי ומקצועי, אירועים, שירותי כספות והעברות כספים BRINKS, שיווק ותיווך נכסי נדל"ן מסחריים ועוד.

לקוחות המועדון החדש, אף יזכו בתוכניות הכשרה והעשרה בניהול העסק הקטן במסגרת אקדמיית פועלים. כל ההטבות הנ"ל ניתנות בשימוש כרטיס האשראי הבנקאי.

דודו זקן, המפקח על הבנקים, פורש לאחר 4.5 שנים בתפקיד, והאמת שהוא היה מפקח טוב. אין דבר כזה מושלם, ובטח שנעשו שגיאות, אבל הוא השיג את מטרותיו העיקריות – שיפור היציבות של הבנקים המקומיים והפחתת העמלות של הבנקים. זקן התרכז בקדנציה שלו משיפור ההון העצמי של הבנקים לצד הפחתת המינוף; הוא יישם את הוראות באזל 3 שהובילו לגידול של 30% בהון הבנקים מ-74 מיליארד שקל ל-97 מיליארד שקל. הוא אסר על הבנקים לחלק דיבידנדים שמנים; הוא דאג שהבנקים יפרישו (לחובות מסופקים ואבודים) כפי שצריך, והנחה אותם להעלות את ההפרשות כשהן נראו לו מעטות.

הוא ניסה מאוד לצמצם את המשכנתאות המסוכנות ליציבות הבנקים, אם כי המגבלות האלו לא קיררו את שוק הדירות – הן בסופו של דבר אמנם שיפרו את יציבות הבנקים, אבל לא עזרו לכלל האוכלוסייה שקיבלה העלאה של ריבית והתמודדה עם החזרי משכנתא גדולים יותר; אחרי הכל הבנקים גילגלו את המגבלות לעלייה בריבית משכנתא.

זקן גם חתום על הוראות שתימרצו את הבנקים להגדיל את האשראי למשקי הבית ולעסקים הקטנים על חשבון האשראי לקבוצות הגדולות. כאן הוא הצליח חלקית, יש כאן עוד עבודה רבה ודרך ארוכה. זקן גם יישם במהלך הקדנציה את חוק הבנקאות שבין היתר מסדיר את התנהלותם של בנקים ללא גרעין שליטה; הוא לא אישר לאליהו לרכוש את בנק לאומי; הוא הסדיר את התנהלות לאומי ללא גרעין שליטה; הוא גרם למימושים של בעלי השליטה בדיסקונט; הוא לא אישר את שינוי השליטה בבינלאומי. הוא היה מאוד דומיננטי במישור הפיקוח על בעלי השליטה של הבנקים, וזה חלק חשוב מתפקידו.

זקן גם עשה סדר בעמלות הבנקים ופיקח עליהם באופן שוטף. היקף העמלות (סוגי העמלות) וגם העלויות של העמלות ירד במהלך כהונתו. זאת ועוד, זקן הפנים והאיץ את שיטת המסלולים – מסלולי העמלות לפיהם לקוחות יכולים לבחור את מסלול העמלות הנוח והזול מבחינתם; ובכלל, מאחורי הקלעים זקן עשה הרבה עבור הצרכנים. הוא דאג להשיק כרטיס אשראי מסוג דביט (ולא קרדיט). כרטיס הדביט, כרטיס לחיוב מיידי עם עמלות מוזלות לעומת החיוב בכרטיסי אשראי. ובכלל, בתחום כרטיסי האשראי זקן היה דומיננטי מאוד, האיץ את התחרות ושיפר את מצב הצרכנים, גם דרך ביטול וצמצום עלויות ועמלות שגבו חברות כרטיסי האשראי מהחנויות/ ספקים ומהצרכנים עצמם.

זקן ניסה לדאוג ללקוחות שאינם מעורים בפיננסים ואינם מבינים לעומק את רזי הריבית והפיננסים. כך לדוגמה, הוא הנחה את הבנקים לשלוח מכתבים לכל הלקוחות שלהם שחוסכים לפיקדון באמצעות הוראת קבע כשבמקביל הם נמצאים במינוס, ולהסביר להם במפורש מהי הריבית שהם משלמים לבנק על המינוס, וכן מהי הריבית שהם מקבלים בפיקדון. כמובן שמצב כזה על פניו הוא לא נכון כלכלית/ מימונית וזקן דאג שלקוחות יבינו זאת.

זקן לא הצליח להקים מערכת דירוג אשראי צרכני, אבל זה פשוט גדול עליו, זה נעצר מלמעלה, אולי בגלל חששם של הפוליטיקאים להתעמת עם הבנקים הגדולים. הוא גם לא הצליח להגדיל את מספר השחקנים בשוק הבנקאות, המעבר לאינטרנט היה איטי ואפשר היה להאיץ את המהלך שבמקביל היה מגביר את התחרות בענף. זקן גם לא ממש עזר להקים בנק קואופרטיבי, בעיקר בגלל שדרישות ההון היו גבוהות ופרקטית כמעט בלתי אפשריות.

אז אין מושלם, היו טעויות, היו עיכובים, היו מהלכים חשובים שלא יושמו. אבל בסה"כ היה לנו מפקח טוב בקדנציה ממש לא פשוטה. זקן ידע לשמור מצד אחד על יציבות הבנקים מבלי לפגוע מאוד בצרכנים עצמם. זקן ידע לטפל בעלויות העמלות השוטפות, לסווג ולהגדיר אותם, ולהפחית אותן. זקן ידע לעשות מיני מהפכה בשוק כרטיסי האשראי, ולהשיק ממש בסוף הקדנציה את כרטיסי הדביט הזולים.

הוא עוזב בתקופה שבה מתברר שבבנק לאומי היו הרבה מהלכים לא תקינים בלשון המעטה בסניף בניו יורק, לרבות הלבנות הון. מאשימים אותו שלא הבחין במחדלים בלאומי ולא נקט ביד קשה מול לאומי כאשר התגלה הדבר; אבל צריך לזכור שמפקח על הבנקים לא רואה הכל, לא יודע הכל, הוא חלק ממערך בקרה, הוא אמון ל כך שהבנק נוקט ועושה הכל כדי שהונאות, הלבנות, ניהול לא תקין, לא יתרחש בו, אבל תמיד יימצאו שיטות לעקוף את מערכת הכללים. השאלה אם הוא דאג שההסתברות של אירועים כאלו לא יקרו או יתגלו בזמן, ונראה שכן!