בנק ישראל מפרסם הבוקר את דוח המדיניות המוניטרית למחצית השנייה של שנת 2014.

בסקירת שוק הדיור של בנק ישראל, עולה כי בתקופת הדו"ח שיעור העלייה השנתי (עד ספטמבר-אוקטובר) במחירי הדירות התמתן אך נותר גבוה, והוא עומד על 5.8%; מסוף 2012 עלו מחירי הדירות בקצב שנתי של 5%—10%. בחלק מן החודשים האחרונים נרשמה ירידה במחירי הדירות, וסביר כי היא הייתה קשורה להמתנה לחוק "מע"מ אפס". בחודשים אוגוסט-אוקטובר שבו מחירי הדירות לעלות, תוך עלייה בהיקף המשכנתאות.

בבחינת המדיניות המוניטרית והמקרו-יציבותית: בנק ישראל מציין כי במחצית השנייה של 2014 הוסיפה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להפחית את הריבית: היא הפחיתה את הריבית לאוגוסט ואת הריבית לספטמבר ב-0.25 נקודת האחוז, עד לרמה של 0.25%. הפחתות אלו, ובמיוחד השנייה, היו בלתי צפויות והפתיעו את השוק. מכיוון שכלי הריבית קרוב למיצוי, הוועדה בחנה בתקופה הנסקרת כלים אחרים. כן הוסיף בנק ישראל לרכוש מט"ח, ובתקופה הנסקרת הגיע היקף הרכישות ל-1.76 מיליארד דולרים; 1.46 מיליארד מתוכם נרכשו במסגרת התכנית שנועדה לקזז את השפעתה של הפקת הגז הטבעי על שער החליפין. חברי הוועדה סברו כי הסיכון הפיננסי העיקרי נשקף מהאשראי לענף הדיור, והצעדים שהמפקח על הבנקים נוקט בשנים האחרונות מפחיתים אותו. אשר לחודשים המשתייכים למחצית הראשונה של 2015, הריביות לינואר ולפברואר נותרו ללא שינוי.

בנוסף מתייחס בנק ישראל בסקירתו לאינפלציה והציפיות לאינפלציה: ב-12 החודשים שמסתיימים בדצמבר ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.2%, והיה לפיכך נמוך משמעותית מגבולו התחתון של יעד האינפלציה (1.0%). האינפלציה הנמוכה שנרשמה במחצית הנסקרת נובעת מירידה במחירי המוצרים הסחירים, כתוצאה מהייסוף המתמשך שחל במחצית הראשונה בשער החליפין וכתוצאה מירידת המחירים בעולם; זו כוללת את הירידה במחירי הסחורות העולמיים, ובעיקר את הירידה הגדולה והמפתיעה במחירי הנפט. כמו כן היא נובעת מהירידה בקצב עלייתם של מחירי המוצרים הבלתי הסחירים, הן כתוצאה מכך שהביקוש המקומי מתון והן כתוצאה מכך ששינויים מבניים, למשל בתקשורת, ממשיכים להשפיע. הציפיות לאינפלציה לשנה מהמקורות השונים המשיכו לרדת, ובתום התקופה הן נמצאו מתחת לגבולו התחתון של יעד האינפלציה. חלק מן הגורמים הממתנים את האינפלציה הצפויה הם גורמים חולפים ואינם צפויים להשפיע על שיעורי האינפלציה בעתיד. הציפיות לאינפלציה לטווחים ארוכים נמצאות במרכז היעד.

באשר לפעילות הריאלית המקומית כותב בנק ישראל כי: ברבעונים השני והשלישי הוסיפה הצמיחה להיות מתונה, וברבעון השלישי היא הגיעה לרמה אפסית כמעט בעקבות מבצע "צוק איתן". הצריכה הפרטית הוסיפה לתמוך בהמשך הצמיחה בתוצר, אך ביצוא ובהשקעות בנכסים קבועים ניכרה ירידה. אשר לשוק העבודה, ברבעון השלישי חלה באבטלה עלייה קלה מהרמות שאפיינו את הרבעונים הקודמים, אך הנתונים האחרונים לרבעון הרביעי הצביעו על שיפור ניכר לצד עלייה בשיעור המועסקים ועלייה מתונה בשכר הריאלי. גם אינדיקטורים נוספים למצב המשק מציירים תמונה חיובית ומעידים על חזרה לצמיחה המתונה שקדמה ל"צוק איתן".

בנוסף מתייחס בנק ישראל גם לשער החליפין: בתקופה הנסקרת חלה תפנית בשער החליפין של השקל הן ביחס לדולר (פיחות של 15%), הן במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי (פיחות של7%), והן ביחס לאירו (פיחות של 4.5%; החישוב משווה את הממוצע בדצמבר לממוצע ביולי). רוב הפיחות נובע מהתחזקות הדולר בעולם, התפתחות שמתרחשת על רקע ההתאוששות בכלכלה האמריקאית. כמו כן הוא נובע משתי הפחתות הריבית ומהמשך רכישות המט"ח בידי בנק ישראל.

באשר לסביבה העולמית כותב בנק ישראל בסקירתו החצי שנתית: הכלכלה העולמית ממשיכה לצמוח בקצב מתון והשונות בין המדינות גוברת. אשר למדינות המפותחות, המשק האמריקאי מתאושש אך כלכלת יפן שקועה במיתון ואירופה נמצאת על ספו. אשר למדינות המתפתחות, קצבי הצמיחה בפועל, וכן אלה החזויים, נמוכים מבעבר. בחלק מהמדינות – למשל בסין – התפתחות זו נובעת משינויים מבניים, ובחלקן – למשל ברוסיה –  היא נובעת מהירידה החדה והבלתי צפויה במחירי הנפט. המדיניות המוניטרית נותרה מרחיבה מאוד והריביות של הבנקים המרכזיים בכמה מדינות אף הגיעו לערך שלילי, על רקע ציפיות אינפלציה נמוכות ואינפלציה שלילית במספר רב של מדינות. הבנק המרכזי האמריקאי אמנם סיים את ההרחבה הכמותית באוקטובר, אך השווקים צופים כי הריבית תחל לעלות רק במחצית השנייה של 2015. הבנק המרכזי האירופי המשיך להפחית את הריבית על עודפי הרזרבות של הבנקים המסחריים – ובאוקטובר הוא החל לקנות אג"ח מגובות נכסים – וגם כמה מדינות אירופיות נוספות המשיכו להפחית את הריבית. יפן החליטה להגדיל את היקף ההרחבה הכמותית.

בנוסף מתייחס הדוח של בנק ישראל גם לשווקים הפיננסיים: מדדי המניות העיקריים (ת"א 25 ות"א 100) עלו במהלך התקופה הנסקרת במידה מתונה. רמת הסיכון של המשק, כפי שהיא מתבטאת בפרמיית ה-CDS על החוב החיצוני לחמש שנים, המשיכה להציג את מגמת הירידה המאפיינת אותה בשנים האחרונות – למעט החודשים ש"צוק איתן" התנהל בהם, תקופה שבה רמת הסיכון, כפי שהיא מתבטאת במכשירים הנזכרים, עלתה באופן מינורי. בשוק האשראי נרשמה ברבעונים השני והשלישי עלייה קלה באשראי למגזר העסקי הלא-פיננסי (לאחר ניכוי השפעות ההצמדה ושער החליפין). מרווחי התשואות של אג"ח החברות עלו לקראת סוף התקופה הנסקרת אך הם עדיין נמצאים ברמה נמוכה. יתרת האשראי למשקי הבית הוסיפה לגדול בקצב שאפיין אותה בשנתיים האחרונות, תוך התמתנות קלה בקצב עלייתו של האשראי לדיור ועלייה בקצב גידולו של האשראי שאינו לדיור.

המדיניות הפיסקלית: הגירעון המקומי של הממשלה היה בתקופה הנסקרת דומה לתוואי העונתי העקבי עם יעד הגירעון השנתי. ההוצאות תאמו את התוואי חרף התוספת שהוענקה לתקציב הביטחון בגין עלויות "צוק איתן", בשל הפחתה מקבילה בהוצאות האזרחיות. בסיכום שנתי עמד הגירעון ב-2014 על 2.8% תוצר. מאחר שתקציב המדינה ל-2015 לא אושר בעקבות פירוק הממשלה, תקרת הוצאותיה החודשיות תעמוד עד לאישורו על 1/12 מתקציב 2014.

בבנק ישראל מעניקים תחזית שחטיבת המחקר סיפקה בסוף התקופה הנסקרת : לפי התחזית שגיבשה חטיבת המחקר בסוף דצמבר 2014, האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים צפויה לעמוד על 1.1% – חלקו התחתון של תחום היעד. התחזית הנמוכה מושפעת מכך שבינואר יופחתו תעריפי החשמל והמים באופן חד-פעמי; ללא השפעה זו הייתה האינפלציה צפויה לעמוד על 1.5%. התוצר ב-2014 צפוי לצמוח ב-2.5%. ב-2015 צפוי שיפור בקצב הצמיחה – ל-3.2% – בין היתר כתוצאה משיפור ביצוא עקב הפיחות ועקב התאוששותה של התיירות מ"צוק איתן"; תחזית זו גבוהה במקצת מהתחזית שהוצגה לוועדה במהלך התקופה הנסקרת. בהתאם לאלה חטיבת המחקר צופה שהריבית ב-2015 תיוותר ברמה של 0.25%. הריבית צפויה להתחיל לעלות ב-2016.

קבוצות הרכישה הגיעו גם לפרויקטים לשימור בתל אביב. בשנה האחרונה ישנם עשרות קבוצות רכישה המנסות ליזום פרויקטים לשימור במרכז תל אביב. הבעיה היא שחלק גדול מהקבוצות אינן מצליחות להרים לבסוף את הפרויקט בשל אי כדאיות כלכלית.

יזם המחזיק בבעלותו פרויקט לשימור בתל אביב הסביר כי לרוב יזמים מוכרים לקבוצות הרכישה בניינים לשימור לאחר שנוכחו לדעת שעלויות השימור מאוד גבוהות. מרבית קבוצות הרכישה אינן בקיאות בעלויות השימור, הן מסתמכות על שמאים שגם הם אינם יודעים להעריך את ההיקף ההשקעה בעיקר של פרויקטים לשימור מחמיר והתוצאה היא קבוצות רכישה שנתקעות או שמוציאות סכומים גבוהים הרבה יותר ממה שהתכוונו בפועל.

מהפכת השימור בתל אביב החלה בשנת 1998 כאשר רון חולדאי נבחר לרשות עיריית תל אביב והחל לשפץ את שדרות רוטשילד שעד אותה שנה התאפיינה בבניינים היסטוריים רעועים הסגורים לציבור בשל סכנת קריסה. בשנת 2003 עם ההכרזה של אונסק"ו על מרכז תל אביב כאתר מורשת עולמי החלו עבודות שימור אינטנסיביות ב"עיר הלבנה". היזמים הראשונים שרכשו בניינים לשימור היו אדריכלים שאף השאירו לעצמם דירה או משרד באותם בניינים היסטוריים. בשנים האחרונות נכנסו לענף יזמים ולאחרונה כאמור גם קבוצות רכישה.

לדברי צבי פוקס, הבעלים של חברת צ.פ חברה לבנין המבצעת כיום 5 פרויקטים לשימור בתל אביב "עבודות הביצוע בבניין לשימור מורכבות ויקרות משמעותית מביצוע פרויקט מגורים רגיל. זה מתחיל מתליית הבניין כדי לחפור מתחתיו מרתפים וממשיך בשיחזור ועבודות ביצוע באמצעות חומרי גלם יקרים. עלויות הביצוע לפרויקט לשימור יכולות להגיע ל-10,000 שקל למ"ר בתוספת מע"מ ואף למעלה מכך".

ישראכרט משדרגת את תכנית ההטבות ללקוחותיה: חברת האשראי מוסיפה מגוון רחב של הטבות בתחום המסעדות עם הרשתות המובילות בישראל ומאפשרת ליותר לקוחות ליהנות מהטבות הפרימיום ע"י הורדת סכום הזכאות להטבות פרימיום מ- 2500 ₪ ל – 1500 ₪ לשימוש בכרטיס בחודש.

מרב קליפר פרץ, סמנכ"ל השיווק של ישראכרט, אמרה: "ישראכרט כחברה המובילה את שוק כרטיסי האשראי מבינה כי צרכי לקוחותיה מגוונים, שונים ומשתנים, יחד עם זאת השימוש בכרטיס האשראי הוא יום יומי על כן אנו מרחיבים את היצע ההטבות שלנו ללקוחות כך שיתאים לשימושים ולצרכים היומיים ויאפשר למרבית לקוחותינו ליהנות יום יום מהטבות אטרקטיביות שמתאימות לאורח החיים".

בתחום המסעדות ובתי הקפה תציע ישראכרט מידי חודש וכבר בתחילת פברואר שפע של הצעות אטרקטיביות.  לרגל ההשקה יוצעו הטבות כגון ארוחת בוקר זוגית במחיר של ארוחת בוקר ליחיד ברשת קפה גרג -.במחיר של 62 ₪ במקום 109 ₪, ברשת מוזס- ארוחה זוגית מלאה כולל תוספת ושתייה ב- 99 ₪ בלבד, ברשת פרנג'ליקו 1+1 על המנות המוקפצות בתפריט ועוד מגוון מסעדות ובתי קפה. בתחום הילדים מרחיבה ישראכרט את ההיצע ללקוחות ונכנסת לשיתוף פעולה עם רשת פעלטון , משחקיות לילדים עד גילאי 9 בפריסה ארצית ותציע ללקוחותיה כרטיס כניסה שני מתנה.

לצד הכניסה לתחומים חדשים בהטבות ללקוחות מפשטת ישראכרט את מנגנון הזכאות ותהליך ההרשמה לתכנית המסלולים. החל מפברואר יוכלו הלקוחות לקבל זכאות להטבת פרימיום בביצוע עסקאות בכרטיס האשראי, בסך של 1500 ₪ לחודש לכרטיס במקום 2500 ₪ שהיה עד היום.

על פי סקירת הכלכלן הראשי, בחודש דצמבר נרשמה עלייה נוספת במספר העסקאות, בשיעור של כ-17 אחוזים, לאחר העלייה החדה (37 אחוזים) שנרשמה בחודש נובמבר. בכך הגיע מספר העסקאות לכאחד-עשר אלפי דירות. נתונים ראשוניים לחודש ינואר 2015 מצביעים על ירידה במספר העסקאות.

את הגידול במספר העסקאות הוביל פלח השוק של הדירות החדשות, עם עלייה של כ-40 אחוזים בהשוואה לחודש הקודם, בהמשך לעלייה של 24 אחוזים שנרשמה בנובמבר. שיעורי הגידול החדים ברכישת דירות חדשות בחודשיים האחרונים הביאו את סך העסקאות בדירות חדשות 2 בחודש דצמבר לרמתן הגבוהה ביותר, לפחות מאז 2002.

על פי הכלכלן הראשי, הגידול החד במכירת דירות חדשות בדצמבר הקיף את כל האזורים, למעט ת"א, והוא בולט במיוחד באזור באר-שבע, בו הוכפל מספר העסקאות בחודש דצמבר בהשוואה לחודש הקודם. סה"כ, בחודשיים האחרונים, בהן נרשמה האצה ברכישת דירות חדשות, לאחר רמת מכירות נמוכה מאז הוכרז על תכנית מע"מ אפס, נמכרה כמות דירות השקולה כמעט לרבע מסך הדירות החדשות שנמכרו בשנת 2014. באזורי הפריפריה שיעור זה אף גבוה יותר והוא נע בין 33-27 אחוזים. יש לציין כי בדירות יד שניה עמד שיעור זה בממוצע ארצי על 20 אחוזים בלבד ללא הבדלים מהותיים בין הפריפריה למרכז.

בנוסף כותב הכלכלן הראשי, כי בפילוח בין הסגמנטים השונים של השוק נמצא כי מי שהובילו את הרכישות בחודש דצמבר היו רוכשי דירה ראשונה מרביתם זוגות צעירים, עם גידול של 44 אחוזים, אותו הוביל אזור באר-שבע (גידול של קרוב ל-150 אחוזים). הגידול החד ברכישות הזוגות הצעירים התרכז בפלח השוק של הדירות החדשות (הוכפלו בהשוואה לחודש הקודם), בעוד רכישת דירות יד שניה ע"י סגמנט זה של השוק רשמה עלייה צנועה יותר של 18 אחוזים.

משקל המשקיעים בסך העסקאות בחודש דצמבר ירד בשיעור חד, לשיעור של 21 אחוזים בלבד, השיעור הנמוך ביותר של סגמנט זה של השוק בשנים האחרונות. במונחים כמותיים עמד סך רכישות המשקיעים בדצמבר על 2.3 אלפי דירות, ירידה של 9 אחוזים בהשוואה לחודש הקודם (סגמנט השוק היחידי שרשם ירידה בעסקאות בדצמבר). בפילוח גיאוגרפי נמצא כי את הירידה ברכישות המשקיעים, הן כשיעור מסך העסקאות באזור והן במונחים כמותיים, הוביל אזור באר-שבע (על רקע גידול חד במשקלם של הזוגות הצעירים באזור).

מיטב דש מפרסמים היום סקירה שבועית מאקרו ושווקים. אלכס זבז'ינסקי כותב בסקירתו כי בחודשים האחרונים ניכר גידול מהיר באשראי הפרטי שלא למגורים בישראל. שילוב של גידול באשראי זה יחד עם המשך התנפחות שוק הדיור, על רקע החרפת מלחמת המטבעות בעולם, מציבים דילמה קשה בפני בנק ישראל. אנו מעריכים שבמכלול הנסיבות, הריבית בישראל תישאר ללא שינוי בחודשים הקרובים.

עלה הסיכון מהתפשטות המשבר ביוון אל הגוש האירופאי. הצריכה הפרטית בארה"ב ממשיכה לצמוח בשיעור מואץ וצפויה אף להגביר את הקצב בחודשים הבאים. לעומת זאת, המגזר העסקי סובל מהאטה בעולם, התחזקות הדולר והשלכות של הירידה החדה במחירי הנפט.

בנוסף כותבים מיטב, כי החברות בארה"ב עמדו בתחזיות האנליסטים, אף בשיעור גבוה יותר מאשר ברבעונים הקודמים. יחד עם זאת, חלה הרעה בתחזיות החברות לעתיד. שוק האג"ח בארה"ב והחוזים על הריבית משקפים תוואי עתידי של הריבית נמוך יותר מאשר התחזית של הנגידים הפסימיים ביותר בוועדה המוניטארית של ה-FED. בכך שוק האג"ח משקף חוסר אמון ביחס להצהרות ה-FED.

מיטב מוסיפים כי גם בישראל שוק האג"ח משקף ריבית נמוכה יותר מאשר התחזיות של בנק ישראל, שהן נמוכות משמעותית לעומת תוואי הריבית החזוי ע"י ה-FED. בנוסף, האג"ח הארוכות בישראל אינן מתמחרות את הסיכון הכלכלי והפוליטי.

המלצות מרכזיות של מיטב: "אנו ממליצים על מח"מ התיק של כ-3 שנים, באמצעות החזקת האג"ח הארוכות והקצרות.
אנו ממליצים להגדיל חשיפה לאפיק הצמוד; למשקיעים בארה"ב מומלץ להתרכז בחברות שעיקר המכירות שלהן לצרכן האמריקאי; אנו ממליצים להגדיל חשיפה לאג"ח בשווקים המתעוררים;  אנו ממליצים על הגדלת החשיפה לאג"ח הקונצרניות בדירוג A בישראל; אנו ממליצים על הסטה מהאפיק הקונצרני בישראל לחו"ל, בעיקר לארה"ב".

ענף שירותי התקשורת רשם את ההרעה המשמעותית ביותר בסיכון העסקי שלו בשנת 2014. כך עולה ממדד הסיכון המשולב אותו עורכת חברת המידע העסקי BdiCoface.

על פי נתוני BdiCoface הסיכון העסקי של ענף שירותי התקשורת עמד בסוף השנה החולפת על 6.06, הרעה של כ- 9.6% ביחס לשנת 2013. ענף שירותי התקשורת איננו כולל גם את חברות הסלולר הגדולות, אך גם את נותני שירותי התיקון בתחום התקשורת, וחנויות ממכר הטלפונים הסלולריים.

לדברי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת BdiCoface, "ענף שירותי התקשורת עבר בשנים האחרונות טלטלה גדולה, בעקבות הרפורמות השונות שיושמו בענף, שאיפשרו כניסה של מתחרים רבים לתחום, ושבירת הריכוזיות של הענף. בנוסף לירידת מחירים חדה, נכנסו לענף שחקנים רבים בתחום מתן שירותי התיקונים, כך שהתחרותיות בענף גדלה מאד וכך גם הסיכון העסקי".

הענף המסוכן ביותר – בתי קפה ומסעדות: גם בסיכום שנת 2014, ענף בתי הקפה והמסעדות ממשיך להיות הענף המסוכן ביותר בישראל. מנתוני BdiCoface עולה כי ענף בתי הקפה והמסעדות מחזיק בדירוג סיכון של 6.69 בסולם הסיכון של החברה (ככל שהדירוג גבוה יותר – הסיכון גבוה יותר). זאת לעומת דירוג של 6.82 שענף החזיק ב-2013, שיפור קל של 2%.

לדברי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת BdiCoface, "בשנים האחרונות שבהן היה ענף בתי הקפה והמסעדות המסוכן ביותר בישראל, ידע הענף התפתחויות ושינויים משמעותיים שהשפיעו עליו מאד, כגון פתיחת רשת בתי הקפה "קופיקס",  שהובילה רשתות נוספות להורדת מחירים. בנוסף לכך חלה התרחבות העדפת ה"טבעונות" כתזונה בריאה ומוסרית שהשפיעה על בתי עסק רבים בבחירת הרכב התפריט המוגש ללקוחותיהם ותמחורו, וכן סגירה של בתי קפה ומסעדות שנקלעו לקשיים בעקבות התחרות הגבוהה בענף שממשיך להוביל את רשימת הענפים המסוכנים ביותר במשק, ומאופיין בסיכויי הישרדות נמוכים על פני זמן".

הרעה בסיכון העסקי במשק כולו: על-פי מדד הסיכון המשולב של BdiCoface, בסיכום שנת 2014 עמד מדד הסיכון העסקי על רמה של 6.37. כלכלני BdiCoface מציינים כי דירוג הסיכון הממוצע של המשק עמד מעל לרף הסיכון המוגדר כממוצע (6.0). הסיכון העסקי של המשק בשנת 2014 רשם הרעה בהשוואה לאשתקד, אז עמד הסיכון העסקי של המשק על רמה של 6.19.

על-פי נתוני BdiCoface לסיכום שנת 2014, כ- 10.65% מהחברות והעסקים שנבדקו על-ידי כלכלני הקבוצה בשנה האחרונה דורגו ברמות הסיכון הגבוהות והמסוכנות ביותר (דירוגי הסיכון 9 ו- 10). לחברות ועסקים אלה בעיות קשות בתזרים המזומנים, חשבון או חשבונות מוגבלים בבנק ישראל, דיווחים חוזרים ונשנים על שיקים חוזרים, אורות אדומים קריטיים או מהותיים, ירידות חדות בהכנסות או ברווחיות, או מעברים חדים וקיצוניים מרווח להפסד. רמת הקשיים של חברות ועסקים אלו, על-פי הניסיון שצברנו ב- BdiCoface, היא גבוהה באופן המאיים על המשך פעילותם בטווח של השנה עד השנתיים הקרובות.

מבין אלפי החברות והעסקים שנבדקו במהלך השנה האחרונה על-ידי כלכלני BdiCoface, כ- 30.4% דורגו ברמות סיכון מעל הממוצע (דירוגי הסיכון 7 ו- 8). לחברות ועסקים אלו, קשיים ברמה בינונית, שבשלב זה אומנם אינם מהווים איום ממשי על המשך פעילותם, אך מומלץ לעקוב בזהירות אחר מצבם בחודשים הקרובים. הניסיון, משנות המיתון, מלמד כי הקשיים של אותם העסקים והחברות, עלולים להתפתח ולהעמיק תוך פרק זמן קצר יחסית.

בשנת 2014 עמד שיעור החברות והעסקים ברמת הסיכון הממוצעת (דירוג סיכון 6), על כ- 30.9%. שיעור החברות ברמות הסיכון הזניחות והטובות (דירוגים 1 עד 5) עמד השנה על 28.05%.

ענף תעשיית כימיקלים מוביל את רשימת הענפים החזקים והבטוחים לסיכום שנת 2014, סיכונו העסקי של הענף עמד על 4.55, הטבה של כ- 2.2% ביחס לשנה הקודמת.

ענף תעשיית נייר וקרטון ממוקם במקום השני, עם מדד סיכון אשר עמד בסיכום השנה על 5.02, הטבה של כ- 2.8% ביחס לשנת 2013.

ענף תעשיית מתכת ממוקם במקום השלישי ברשימת הענפים החזקים ביותר ורמת הסיכון בו עמדה על 5.05, הטבה לעומת 5.58 בשנת 2013.

במקום הרביעי ברשימת הענפים החזקים והבטוחים ממוקם ענף תעשיית קוסמטיקה, פרמצבטיקה ודטרגנטים בו עמד מדד הסיכון בסיכום השנה על 5.07.

הענפים החלשים והמסוכנים ביותר: ענף בתי קפה ומסעדות ממשיך להוביל גם בשנת 2014 את רשימת הענפים החלשים והמסוכנים, דירוגו העסקי של הענף עמד בסיכום השנה על 6.69, הטבה לעומת 6.82 בשנת 2013. למקום השני ברשימת הענפים החלשים והמסוכנים ביותר הגיע ענף שירותי הובלות – הובלה יבשתית עם דירוג סיכון 6.54, הטבה לעומת 6.65 בשנה הקודמת.

ענף תעשיית עץ ורהיטים הגיע למקום השלישי בדירוג הענפים החלשים והמסוכנים ביותר ומדד הסיכון בו עמד על 6.47, הרעה לעומת 6.23 בשנה הקודמת. במקום הרביעי ברשימה ממוקם ענף שירותי תחבורה ותובלה אוירית בו עמד מדד הסיכון השנה על 6.46, הרעה לעומת 6.10 בשנה הקודמת.

הענף שעבר את ההטבה המשמעותית ביותר במצבו ב-2014: ענף תעשיית מתכת רשם בסיכום השנה את השיפור המשמעותי ביותר בדירוג סיכונו העסקי שעמד על 5.05 בהשוואה לשנה הקודמת (5.58). בשנת 2014 רשם הענף הטבה בשיעור של כ- 9.5% בהשוואה לאשתקד.

לאומי שוקי הון מפרסמים הבוקר סקירת אג"ח שבועית מאת דודי רזניק, מנהל מחקר אג"ח. בסקירת לאומי נכתב כי: "הודעת הריבית של בנק ישראל השבוע הייתה מעט יותר אופטימית למרות שהייתה "ענייה" במידע חדש. נראה כי בנק ישראל מרגיש בנוח עם רמת הריבית הנוכחית, ככזו שתתרום לחזרת האינפלציה לתחום היעד, והוא לא צפוי לשנותה בתקופה הקרובה".

לאומי מציינים כי "ציפיות האינפלציה בישראל נמצאות ברמות שפל כאשר גם בחלקים הארוכים ביותר של העקום הם נמצאות מתחת לאמצע יעד יציבות המחירים של בנק ישראל. חלקו של האשראי הבנקאי מסך החוב של הסקטור העסקי ממשיך להצטמצם. לעומת זאת האשראי הקמעונאי ממשיך לעלות".

בנוסף כותבים לאומי כי "ביחס לסל המטבעות מחק השקל כמחצית ממהלך הפיחות שהחל באוגוסט. מהלך זה הינו אופייני לאחר מהלכי פיחות בשנים האחרונות וצפוי להימשך".

באשר לשוק העולמי, כותבים לאומי כי: ף"ארה"ב צמחה בקצב איטי יותר מהחזוי (2.6% לעומת 3.0%) ברבעון הרביעי של שנת 2014. בצד החיובי הצריכה הפרטית גדלה בקצב מהיר של 4.3%. מדד המחירים לצרכן המבוסס על הצריכה הפרטית (PCE) – איניקטור מועדף על ידי הפד לאומדן האינפלציה בארה"ב – ירד ברבעון הרביעי בקצב שנתי של 0.5%, לאחר עלייה של 1.2% ברבעון השלישי. התשואות ל 30 שנה נמצאות בשפל. כמו כן, הדפלציה באירופה הייתה גבוהה מהחזוי ב 12 החודשים האחרונים ומצדיקה בהחלט את השקת תוכנית ההרחבה הכמותית של ה ECB".

ריכוז המלצות לפעילות מאת לאומי שוקי הון: "אנו ממשיכים להמליץ על מח"מ אחזקות של 5 – 6  שנים; ירידת הציפיות האינפלציוניות לרמות השפל מביאות להמלצה על חזרה לאחזקה מאוזנת בין האפיקים. בחלק הקצר של העקום נראה כי הסתיימה העדיפות לאחזקת שקלים לא צמודים; אנו ממליצים על אחזקה של האפיק השקלי הלא צמוד על ידי אחזקת אג"ח ארוך ל 7 שנים ומעלה בשילוב מזומן, החלק הקצר של העקום השקלי נראה יקר ביחס לחלופה צמודת המדד".

"בצמודי המדד מומלצת אחזקה מפוזרת לאורך העקום בשילוב רכישת מדד לשנה OTC (נסחר סביב 0.0% ל 12 החודשים הקרובים, נמוך משמעותית מממוצע תחזיות המדד לשנה הקרובה של כלל החזאים); אנו נותנים עדיפות לאחזקת מזומן ומק"מ קצר חלף אחזקת אג"ח בריבית משתנה על רקע הסיכוי להיוותרות ריבית בנק ישראל ברמות השפל עוד תקופה ארוכה יחסית.  תשואות סדרות המק"מ הארוכות נמצאות מתחת לריבית בנק ישראל ולאור הסבירות הנמוכה לעוד הורדת ריבית להערכתנו יש עדיפות להשקעה במזומן", ממליצים לאומי.

בנק אגוד מפרסם הבוקר סקירת בורסה שבועית. על רקע ירידת התשואות באג"ח הממשלתיות, כותבים אנשי מחלקת המחקר של בנק אגוד כי "באגרות החוב הממשלתיות, המלצתנו היא להתמקד כרגע במח"מ קצר-בינוני סביב 4 שנים. עדיפות אנו נותנים במח"מ זה לאפיק השקלי, כיוון שהאינפלציה הנראית לעין עדיין נמוכה, אבל אנו גם מעוניינים להגן על עצמנו, על ידי יצירת יותר סינטטי, בעיקר בעקום השקלי ובמיוחד למי שמאריך עוד קצת את המח"מ לכיוון ה 5 שנים".

בבנק כותבים כי "בשורה התחתונה, אנו מעלים סינטטי ל 60% על פני אחזקה ישירה במח"מ". אגוד מסבירים כי "בשבוע החולף היו מספר דברים ברקע שהשפיעו בצורה כזו או אחרת גם על המסחר באג"ח בארץ: הבחירות ביוון והשפעתן על השווקים, החלטת דראגי להזרים כסף לשוק בעזרת תוכנית הרחבה רשמית, ירידה בתשואות האג"ח האמריקאיות והחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה".

בבנק כותבים כי "מצבור האירועים הללו העלה את התנודתיות בשווקים, הוריד את התשואות בעולם ומשך גם את תשואות האג"ח השקליות כלפי מטה. בנוסף, ספציפית בארץ חלה ירידה נוספת בציפיות האינפלציה הגלומות בשוק, מה שפגע קצת בצמודים".

המפקח על הבנקים, דוד זקן, הודיע לנגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, על רצונו לסיים את תפקידו בסוף המחצית הראשונה של השנה, בתום ארבע וחצי שנים בתפקיד. לאור זאת, הנגידה תודיע בקרוב על הקמת ועדת איתור לבחירת המפקח הבא.

זקן החל את דרכו בבנק ישראל לפני כ-25 שנים, והחל מה-1.1.2011 הוא מכהן כמפקח על הבנקים וכחבר הנהלת הבנק. זקן עמד בראש הצוות הבינמשרדי לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאות, שמונה על ידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל. במסגרת תפקידו הוא חבר ב- Financial Stability Board Regional Consultative Group for Europe וכיהן כחבר במספר ועדות בין משרדיות, בהן ועדת הריכוזיות והוועדה להסדרי חוב.

כהונתו של זקן התאפיינה בחיזוק חוסנה ויציבותה של המערכת הבנקאית, תוך קידום ההוגנות והתחרותיות בפעילות המערכת מול הציבור. תחת ניהולו אימץ הפיקוח את כללי באזל 3 לחיזוק כריות ההון והנזילות ולהפחתת המינוף של הבנקים, במקביל ליישומם של סטנדרטים בנקאיים בינלאומיים בתחום ניהול הסיכונים – פיננסיים ותפעוליים. בנוסף, ננקטו צעדים להפחתת הריכוזיות בתיק האשראי הבנקאי, ולהקטנת הסיכונים הגלומים במשכנתאות, הן ללווים והן לבנקים. זקן קידם את הטיפול בסיכוני הסייבר על ידי הפיקוח על הבנקים ופעל לחיזוק שיתוף הפעולה בין כל הגורמים הלאומיים העוסקים בנושא.

בתחום היחסים שבין הבנק ללקוח פעל זקן ליישום המלצות הצוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאות, לרבות: קידום צ'ארטר לרישוי אגודות בנקאיות; התקנת הוראות שמאפשרות פתיחת חשבונות באמצעות האינטרנט; הקלת המעבר מבנק לבנק; שיפור הגילוי ללקוח באמצעות דוח שנתי מרוכז (תעודת זהות בנקאית); הפחתה ופישוט התשלום בגין שירותים בנקאיים בעו"ש באמצעות שירות המסלולים, ביטול והפחתת עמלות שונות, ועוד.

המפקח על הבנקים, דוד זקן: "בתחילת הקדנציה הצבתי לפיקוח יעדים  הן בתחום היציבות והן בתחום יחסי בנק-לקוח. בתום קדנציה מלאה, שאף הוארכה לצורך השלמה וקידום המשימות, אני גאה בהשגת היעדים ועומד לסיים תקופה ארוכה בפיקוח, בתחושת סיפוק. יש לפני עוד עבודה רבה ומוקדם לומר מילות סיום ודברי תודה".

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "אני רוצה להודות לדודו זקן על המנהיגות, המקצועיות, היושרה והנחישות בה הוביל את הפיקוח על הבנקים. דודו עבד מתוך הכרה עמוקה בהיותו משרת ציבור, הפועל אך ורק לטובת הציבור, ומתוך תחושת שליחות זו הוא פעל ללא ליאות לחיזוק היציבות של המערכת הבנקאית, ובמקביל, באופן עקבי ובלתי מתפשר, להגברת התחרות וההוגנות של המערכת כלפי הציבור ולטובתו".

היום נכנס לתוקף קיצוץ תעריפי החשמל בשיעור של כ-10%.

אלוף במיל' יפתח רון טל, יו"ר חברת החשמל, אמר  הבוקר: "החל מהיום, מהפיכת הגז אותה הובילה חברת החשמל, תורגש בכל בית בישראל כשתעריף החשמל יוזל בכ- 10%. כל מגה וואט שחברת החשמל מייצרת הוא זול יותר ונקי יותר . מעבר להוזלה במחיר החשמל, הפחתת הפליטות ושיפור באיכות האוויר, אנו בעיצומה של מהפיכה בייצור החשמל . החברה סיימה שלוש שנים של משבר דלקים שהציבור כמעט ולא היה מודע לו בזכות ניהול אחראי אשר מנע הפסקות חשמל רחבות היקף", כך אמר היום אלוף במיל. יפתח רון-טל, יו"ר חברת החשמל.

מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן : "תעריף החשמל בישראל ביחס למדינות אירופה נמוך ולא משקף את השירות האיכותי אותו מקבל ציבור הישראלי. חשמל הוא אחד המוצרים הכי לא מובנים מאליו בתהליך הייצור והאספקה וישראל נהנית משירות איכותי במחיר שווה לכל נפש".

בשנת 2012, עם פיצוץ צינור הגז ממצרים והפסקת זרימתו לחלוטין, נאלצה חברת החשמל לייצר חשמל מדלקים חלופיים, סולר ומזוט, דלקים יקרים ומזהמים. העלויות הכבדות בסל הדלקים מנעו את הירידה בתעריפי החשמל וכיום, לאחר שהמימון התאזן, הציבור מקבל חשמל נקי וזול הרבה יותר

בשנת 2012 כ- 63% מהחשמל יוצר באמצעות פחם, כ- 23% באמצעות סולר ומזוט ורק כ- 14% באמצעות גז.   המשק הישראלי מייצר היום כ- 60% חשמל מגז. הזרמת הגז משותפות תמר בסוף מרץ 2013, יצרה את התפנית ולאורך שנים בכלל, ובימים אלו בפרט, מחיר החשמל בישראל הוא מהנמוכים במערב אירופה, מצ"ב גרף תעריפים להשוואה.
החל מהיום, תעריף החשמל הביתי יעמוד על 48.60 אג' לקוט"ש ( קילו-וואט שעה) , לעומת 54.03 אג' – ירידה של כ 5.43- אג' לקוט"ש.

הערב, חברת החשמל תצא בקמפיין שמטרתו להסביר לציבור שבזכות הרחבת השימוש בגז הטבעי, עלויות ייצור החשמל יורדות ומחיר החשמל בישראל, שכבר עכשיו נמוך מהמחירים ברוב מדינות מערב אירופה, יכול לרדת עוד. הקמפיין יועלה במגזר כללי, חרדי, רוסי וערבי".

מיטב דש מפרסמים הבוקר תחזית לביצועי קופ"ג לחודש ינואר 2015, בה צופה בית ההשקעות תשואה חיובית של 0.8% לקופות הגמל כתוצאה מעליות השערים שנרשמו בשוקי המניות באירופה ובשוק האג"ח בארץ.

מסקירת מיטב, עולה כי התשואה הנומינלית המשוקללת של קופות הגמל בינואר 2015 צפויה לעמוד על תשואה של 0.8%, כאשר הבולטות מביניהן לחיוב הן אלו שהשקיעו רכיב גדול בשוקי המניות באירופה ובשוק האג"ח בארץ.  התשואה הנומינלית של קופות הגמל הגדולות בינואר 2015, צפויה לנוע בין תשואה של 0.6% לבין תשואה של 1.0%.  תשואות קופות הגמל בתעשייה כולה בינואר 2015 צפויות לנוע בטווח רחב יותר שבין תשואה של 0.4% לבין תשואה של 1.2%.

בית ההשקעות מיטב דש ממשיך בסיקור החודשי של תשואות תעשיית קופות הגמל על בסיס מודל שפיתח. מודל זה מסוגל לתת אומדן מקורב מאוד לתשואות שהשיגו בממוצע קופות הגמל בשוק מיד עם סיום החודש החולף בלא שיהיה צורך להמתין לנתונים המתפרסמים ע"י קופות הגמל עצמן, מאוחר יותר, בדרך כלל באמצע החודש.

הערכת מיטב דש היא, שקופות הגמל וקרנות ההשתלמות הגדולות (כמו גדיש, עוצמה, תמר, קה"ל, כנרת), יציגו בינואר 2015 תשואה נומינלית (ברוטו) משוקללת חיובית של 0.8%. תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע בין תשואה של 0.4% לבין תשואה של 1.2%.

עליות השערים באפיק המנייתי באירופה וביפן והעליות באג"ח הקונצרני והממשלתי בארץ, השקלי והצמוד (בדגש על  הארוכים), פעלו כגורם חיובי לתשואות הקופות החודש. מנגד, ירידות השערים בשוקי המניות בארץ ובשוקי המניות בארה"ב, וירידת שער האירו פעלו כגורם ממתן.

בשוקי המניות בעולם נרשמה מגמה מעורבת (עד יום חמישי 29.1 שהוא היום האחרון לחישוב התשואות בגמל) : בארה"ב מדד ה-S&P ירד ב-1.8%, ומדד הדאו ג'ונס ירד ב-2.3%, מדד הנאסד"ק ירד ב-1.1%. באירופה, לעומת זאת, נרשמה מגמה חיובית חזקה: ה-DAX הגרמני עלה ב-9.5%, ה-Eurostoxx 50 עלה  ב-7.2% וה-CAC הצרפתי עלה ב-8.4%. ביפן נרשמה מגמה חיובית מתונה והניקיי עלה בשיעור של 0.9%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה שלילית במרבית המדדים: מדד ת"א 25 ירד ב-1.2%, מדד ת"א 100 ירד ב-1.5%, מדד ת"א 75 ירד ב-2.0% ומדד יתר 50 עלה ב-1.9%.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה חיובית. מדדי התל בונד רשמו עליות שערים: מדד התל בונד 20 עלה ב-0.3%, מדד התל בונד 40 עלה ב-0.5% ומדד התל בונד 60 עלה ב-0.4%. אגרות החוב הלא מדורגות ירדו ב-0.2%.

מדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות  למדד עלה בשיעור של 2.7%. בחינת תשואותיהן על פי התפלגות טווחי הפדיון שלהן מראה על מגמה מעורבת, כאשר האג"חים לטווח של 2–0 שנים ירדו ב-0.1%, האג"חים לטווח של 2-5 שנים עלו    ב-0.7%, ואילו האג"חים לטווח של 10–5 שנים עלו ב-3.1%.

מדד אגרות החוב הממשלתיות השקליות הלא צמודות (שחרים) עלה ב-2.9%. השחרים הקצרים לטווח של 2–0 שנים עלו ב-0.2%, השחרים הבינוניים לטווח 2-5 שנים עלו ב-1.1% והשחרים הארוכים לטווח של 5 שנים ומעלה עלו ב-5.3%. המק"מים והגילונים נותרו ללא שינוי.

מיטב דש מפרסמים הבוקר את סיכום חודש ינואר בקרנות הנאמנות: על פי מיטב דש, תעשיית קרנות הנאמנות מתאוששת מדצמבר ה"שחור" ופותחת את 2015 עם גיוס חיובי של כ-420 מיליון ₪. המשקיעים ניתבו החודש כ-1.2 מיליארד ₪ לקרנות המחקות על חשבון הקרנות הכספיות וקרנות מנוהלות שמהן נפדו כ-510 מיליון ₪ ו כ-270 מיליון ₪ בהתאמה.

מיטב מדווחים כי המשקיעים ממשיכים בהסטת כספים מאסיבית לחו"ל- קרנות אג"ח ומניות בחו"ל רשמו החודש גיוסים של כ-1.3 מיליארד ₪.

לאחר פדיונות של כ-0.5 מיליארד בדצמבר 2014, הקרנות המחקות שבו ליהנות מזרימת כספים גבוהה, בהובלת קרנות מחקות על מדדי אגרות החוב הממשלתיות (400 מיליון ₪) וקרנות מחקות על מדדי אג"ח שקלי (260 מיליון ₪).

מסקירת מיטב עולה כי חודש ינואר התאפיין במגמה מעורבת. מחד, מימושים במדדי המניות בהובלת מניות התקשורת. מנגד, עליות שערים נאות באגרות החוב הממשלתיות ובאגרות החוב הקונצרניות. תעשיית קרנות הנאמנות רשמה החודש גיוסים של כ-420 מיליון ₪. הקרנות המחקות רשמו החודש גיוסים של כ-1.2 מיליארד ₪ אל מול פדיונות של כ-510 מיליון ₪ בקרנות הכספיות ו כ-270 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות. הגיוסים התרכזו בעיקר בקרנות אג"ח ומניות בחו"ל וקרנות אג"ח מדינה בישראל, כאשר הפדיונות התרכזו בעיקר בקרנות הכספיות ובקרנות אג"ח קונצרני. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1, קרנות 10/90 וכו', גייסו החודש כ-130 מיליון ₪, זאת לאחר גיוסים של כ-50 מיליון ₪ בשבוע החולף.

אגרות החוב הקונצרניות רשמו החודש עליות שערים- מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו עלייה של עד כ-0.5%, ובהמשך לכך, נרשמה עלייה של 0.4% במדד קונצרני כללי. בעקבות התשואות החיוביות באגרות החוב הקונצרניות החודש,  חלה ירידה חדה של כ-60% בקצב הפדיונות של קרנות אג"ח חברות לעומת החודש הקודם הנאמדים החודש בכ-850 מיליון ש"ח. זאת בהמשך לפדיונות של כ-280 מיליון ₪ בשבוע החולף.

מימושים במדדי המניות: מדד ת"א 25 ות"א 100 רשמו החודש תשואה שלילית של עד כ-1.5%. בהמשך לכך,  מדד ת"א 75 המשיך את המגמה השלילית מ-2014, זאת לאחר שירד החודש ב-2% נוספים. הקרנות המנייתיות1 סיכמו את חודש ינואר עם גיוסים של כ-180 מיליון ₪  , זאת לעומת  פדיון של כ-220 מיליון ₪ בדצמבר. אבל, המגיסות היו קרנות מניות חו"ל שגייסו החודש כ-390 מיליון ₪, 170 מיליון ₪ מתוכם נותבו באמצעות קרנות מחקות. מנגד, נמשכו הפדיונות בקרנות מניות בישראל וגמישות אשר איבדו כ-70 מיליון ₪ בשבוע החולף ו כ-210 מיליון ₪ בסיכום חודשי.

אגרות החוב הממשלתיות פתחו את 2015 בסערה: מדד ממשלתי כללי עלה החודש ב-2.6% בהובלת הצמודים הארוכים שזינקו החודש ב-3.1%. קרנות אג"ח מדינה גייסו החודש כ-0.65 מיליארד ₪ לאחר שהשבוע הציגו גיוסים של כ-200 מיליון ₪.

בנוסף עולה מסקירת מיטב כי החודש נרשמה מגמה מעורבת באפיק השקלי – לאחר גיוסים של כ-1.3 מיליארד ₪ בדצמבר 2014 הקרנות הכספיות חוזרות לפדיונות שהסתכמו החודש בכ-510 מיליון ₪ . הקרנות השקליות רשמו החודש גיוסים קלים של כמה מיליונים, זאת לאחר פדיונות של כ-1.2 מיליארד ₪ בחודש הקודם.

עליות באגרות החוב של ממשלת ארה"ב ממשיכות לנפח את הנכסים המנוהלים בקרנות אג"ח חו"ל אשר חצו לראשונה את רף 10 מיליארד ₪, זאת לאחר שגייסו השבוע כ-240 מיליון ₪  ו כ-880 מיליון ₪ בסיכום חודשי.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-29.01.15 כ-263.8 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-210.2 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-53.6 מיליארד ₪.