בנק ישראל מדווח הבוקר את נתוני שיעור האינפלציה הצפוי לפי שוק ההון ותחזיות החזאים; סך אמצעי התשלום עלה ב-4.6% ל-197.7 מיליארד שקל

בנק ישראל מפרסם היום נתונים בדבר שיעור האינפלציה הצפוי לפי שוק ההון ותחזיות החזאים והתפתחות אמצעי התשלום. ע"פ נתוני בנק ישראל, ממוצע תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים ירד ל-0.6%. זאת, לעומת שיעור אינפלציה צפוי בשיעור של כ-0.7% בדצמבר. עוד עולה מנתוני בנק ישראל, כי שיעור האינפלציה הצפוי נמצא במגמת ירידה מאז ספטמבר 2013.

מנתוני בנק ישראל עולה גם, כי אמצעי התשלום גדלו בחודש נובמבר מ-189.1 מיליארד שקל לשיעור של 197.7 מיליארד שקל – גידול של 4.6%.

על חלק השווי העולה על 1,860,790 שקלים חדשים ועד 4,800,605 שקלים חדשים – 5%

ביום 16.1.15 עודכן גובה מדרגות מס הרכישה, בהתאם לשיעור עליית מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים במהלך שנת 2014 שהתפרסם ביום 15.1.15. המדרגות מתעדכנות אחת לשנה בהתאם להוראות חוק מיסוי מקרקעין. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה בשנת 2014 בשיעור של – 3.4%.

להלן מדרגות המס על הרוכש דירת מגורים יחידה החל מיום 16.1.15 ועד 15.1.16:

בהתאם להוראות סעיפים 9(ג1ג)(3) ו- 9(ג1ד)(3) לחוק, רוכש של דירת מגורים יחידה (בהתאם להגדרות בחוק) החל מיום 16.1.15 ועד ליום 15.1.16 יחויב במס רכישה בהתאם למדרגות להלן:

1.      על חלק השווי שעד 1,568,800 שקלים חדשים – לא ישולם מס;

2.      על חלק השווי העולה על 1,568,800  שקלים חדשים ועד 1,860,790 שקלים חדשים – 3.5%;

3.      על חלק השווי העולה על 1,860,790  שקלים חדשים  ועד 4,800,605 שקלים חדשים – 5%.

4.      על חלק השווי העולה על 4,800,605 שקלים חדשים  ועד 16,002,015 שקלים חדשים – 8%.

5.      על חלק השווי העולה על 16,002,015 שקלים חדשים– 10%.

 

להלן מדרגות מס הרכישה אשר חלות על רכישת "דירה נוספת" (שאינה יחידה):

החל מיום 16.1.15 ועד ליום 30.6.15:
בהתאם להוראות סעיף 9(ג1ג)(1) לחוק וסעיף 38 לחוק – יסוד: הכנסת, רוכש של דירת מגורים (שאינה דירת מגורים יחידה) מיום 16.1.15 ועד ליום 30.6.15 יחויב במס רכישה בהתאם למדרגות להלן:

1.      על חלק השווי שעד 1,162,120 שקלים חדשים – 5%;

2.      על חלק השווי העולה על 1,162,120 שקלים חדשים ועד 3,486,350 שקלים חדשים – 6%;

3.      על חלק השווי העולה על  3,486,350 שקלים חדשים  ועד 4,800,605 שקלים חדשים – 7%.

4.      על חלק השווי העולה על 4,800,605 שקלים חדשים  ועד 16,002,015 שקלים חדשים – 8%.

5.      על חלק השווי העולה על 16,002,015  שקלים חדשים– 10%.

 

החל מיום 1.7.15 ועד ליום 15.1.16:
בהתאם להוראות סעיף 9(ג1ד)(1) לחוק, רוכש של דירת מגורים (שאינה דירת מגורים יחידה) מיום 1.7.15  ועד ליום 15.1.16 יחויב במס רכישה בהתאם למדרגות להלן:

1.      על חלק השווי שעד 1,126,475 שקלים חדשים – 3.5%;

2.      על חלק השווי העולה על 1,126,475 שקלים חדשים ועד 4,800,605 שקלים חדשים – 5%;

3.      על חלק השווי העולה על 4,800,605 שקלים חדשים  ועד 16,002,015 שקלים חדשים – 8%.

4.      על חלק השווי העולה על 16,002,015 שקלים חדשים– 10%.

דוגמאות:

רכישת דירת מגורים יחידה (כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין) בסך של 2,000,000 ₪ :
על חלק השווי שעד 1,568,800 ₪  – לא ישולם מס

על חלק השווי העולה על 1,568,800 ₪ ועד 1,860,790 ₪  ישולם מס בשיעור 3.5%  =  10,220 ₪

על חלק השווי העולה על 1,860,790 ₪ ועד 2,000,000 ₪ ישולם מס בשיעור 5%      =  6,960 ₪

 

סה"כ מס רכישה לתשלום – 17,180 ₪ (לעומת 19,904 ₪ בשנת 2014)

רכישת דירת מגורים (שאינה יחידה) בסך של 2,000,000 ₪ לפני 1.7.15 :
על חלק השווי שעד 1,162,120 ₪ ישולם מס בשיעור 5% =                                     58,106 ₪

על חלק השווי העולה על 1,162,120 ₪ ועד 2,000,000 ₪ ישולם מס בשיעור 6% = 50,273 ₪

סה"כ מס רכישה לתשלום – 108,379 ₪ (לעומת 108,761 ₪ בשנת 2014)

 

 

שר הכלכלה, נפתלי בנט: "כבר ב-1 לאפריל יעלה השכר ב-350 ₪ ולאחר שתי פעימות נוספות - יגיע ל-5000 ₪"

בהתאם לסיכום שהתגבש בין סיעות הכנסת וארגוני המעסיקים והעובדים, אישרה הבוקר גם הממשלה את הצעת החוק להעלאת שכר המינימום שהוכנה והוגשה על ידי משרד הכלכלה, זאת לאחר שתזכיר החוק הופץ בשבוע שעבר להערות הציבור. בהתאם להצעת המחליטים, שהוכנה על ידי משרדי הכלכלה וראש הממשלה, יחל הליך אישורה של ההצעה, כבר ביום רביעי הקרוב, בכנסת.

כזכור, בעקבות הסיכום בין סיעות הכנסת, אישר היועץ המשפטי לממשלה,  כי החקיקה להעלאת שכר המינימום, יכולה להתבצע גם בתקופת הבחירות. עם זאת, לא אישר היועץ המשפטי לממשלה, לעגן בחקיקה זו גם את השינוי הקבוע להעלאת הבסיס לחישוב שכר המינימום ל-52% מהשכר הממוצע. סוגיה זו תטופל לאחר הבחירות.

החוק המוצע נועד להביא להעלאה בשכר המינימום, בהוראת שעה, עד לסכום של 5,000 שקלים חדשים, ולהבטיח כי מההעלאה זו,  ייהנו רק עובדים אשר, הלכה למעשה, שכרם נמוך משכר המינימום המוצע.

רה"מ נתניהו אמר הבוקר בפתח ישיבת הממשלה: "אנחנו גם מחזקים את מדינת ישראל ואת כל שכבות האוכלוסייה בזה שאנחנו דואגים גם לשכר מינימום. אנחנו העלינו את שכר המינימום בפעם הראשונה ב-2011, אם אינני טועה לארבעת אלפים ושלוש מאות שקל, עכשיו אנחנו מעלים את שכר המינימום פעם נוספת לחמשת אלפים שקל. אני חושב שהדבר הזה משקף את הרצון שלנו לעזור לכל חלקי החברה, ואני שמח שהדבר הזה נעשה בהסכמה עם המעסיקים והעובדים. זה דבר חשוב למדינת ישראל ואנחנו בהחלט מתברכים בו".

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, התייחס להחלטת הממשלה לאשר את העלאת שכר המינימום ואמר: "הממשלה נתנה היום תוקף סופי להסכמות שהושגו בין ההסתדרות לבין המעסיקים. החלטה זו מסייעת הלכה למעשה בצמצום הפערים החברתיים ובהפחתת חוסר השוויון בישראל. בעוד פחות משלושה חודשים 700 אלף משפחות יתחילו להרגיש בשינוי".

שר הכלכלה, נפתלי בנט, אמר בישיבה כי: "היו מי שאמרו לדחות את זה לממשלה הבאה, אבל ל-700 אלף ישראלים אין זמן לחכות. כבר ב-1 לאפריל יעלה השכר ב-350 ₪ ולאחר שתי פעימות נוספות – יגיע ל-5000 ₪. להסכמה בין כל הגורמים בכנסת, נציגי העובדים והמעסיקים, חשיבות רבה בהבאת חוק המאזן בין הצורך האמיתי להעלות את שכר העובדות והעובדים לבין קשיי המעסיקים והמשק. הסכמה זו תמנע דחיה בקידומו של חוק בעל חשיבות כלכלית ואנושית גם יחד".

קובי אברמוב, מנהל יחידת המחקר של הבורסה: המוכרים הגדולים ביותר בשנת 2014 היו משפחות ברונפמן ושראן שחיסלו את כל החזקותיהן (18%) ב"בנק דיסקונט" ושלמה אליהו שמכר את יתרת מניותיו ב"בנק לאומי"

בשנת 2014 מכרו בעלי עניין בחברות הבורסאיות מניות בשווי של כ-5.5 מיליארד שקל. מכירות אלה הן המשך להתחזקות המגמה שהחלה בשנת 2013 בה מכרו בעלי-עניין מניות בשווי של כ-6  מיליארד שקל. כך מוסר הבוקר קובי אברמוב מיחידת המחקר של הבורסה.

אברמוב כותב בסקירתו, כי "מכירות אלה של מניות, המבוצעות בדרך כלל למשקיעים מוסדיים, מגדילות את החזקות הציבור ("הכמות הצפה"), גורמות במקרים רבים לגידול חד במחזורי המסחר ובמספר מקרים אף לשדרוג מקומה של המניה במדדי הבורסה העיקריים.
חשוב להדגיש שמכירות כאמור יחד עם ההנפקות המשניות של חברות בורסאיות, הן הגורמים העיקריים לעליית שיעור החזקות הציבור הממוצע במניות בת"א מכ-58% בסוף שנת 2013  לכ-61% בסוף השנה".

על פי הבורסה, המוכרים הגדולים ביותר בשנת 2014 היו:
– משפחות ברונפמן ושראן שחיסלו את כל החזקותיהן (18%) ב"בנק דיסקונט" ומכרו מניות בשווי של כ-1,121 מיליון שקל, בהמשך למכירת מניות בשווי 493 מיליון שקל אשתקד.
– שלמה אליהו מכר את יתרת מניותיו ב"בנק לאומי" בשווי של כ- 590 מיליון שקל, בהמשך למכירת מניות בשווי של כ- 1,077 מיליון שקל בשנת 2013.
– בנק דיסקונט התחיל לממש את החזקותיו ב"בנק הבינלאומי" ומכר מניות בשווי 560 מיליון שקל.
– בנק לאומי מכר את החזקותיו במספר חברות בשווי כולל של  560 מיליון שקל: מניות "פרטנר" בשווי כ- 140 מיליון שקל, מניות "אלקטרה צריכה" בשווי 84 מיליון שקל ,מניות "טאואר" בשווי 56 מיליון שקל ומניות "או.ה.ה." בשווי 54 מיליון שקל.
– צדיק בינו מכר מניות "פז נפט" בשווי 260 מיליון שקל, ומניות "פיבי" בשווי כ-200 מיליון שקל. מכירות אלה הן המשך למכירות מניות חברות אלו בשנת 2013 בשווי כולל של כ-950 מיליון שקל.
– לב לבייב מכר את כל החזקותיו- כ19% ממניות "פוקס" בשווי 249 מיליון שקל.
– שטראוס אחזקות מכרה מניות "שטראוס" בשווי 207 מיליון שקל, לראשונה מזה כחמש שנים.
– טדי שגיא מכר את כל החזקתו- כ- 12% במניות "בי-קומיוניקיישנס" בשווי 176 מיליון שקל.
– שרי אריסון מכרה מניות "בנק הפועלים" בשווי 176 מיליון שקל, בהמשך למכירת מניות בשווי 250 מיליון שקל אשתקד.
– ממשלת ישראל מכרה את יתרת מניותיה ב"בזק" תמורת כ-151 מיליון שקל.
– משפחת ברוניצקי המשיכה השנה ומכרה מניות "אורמת" בשווי כ-146 מיליון שקל, בהמשך למכירות בשווי כ-43 מיליון שקל אשתקד.
– כלכלית ירושלים, שבשליטת אליעזר פישמן, מכרה מניות "מבני תעשיה" בשווי כ- 126 מיליון שקל.
– יצחק תשובה מכר השנה מניות קבוצת דלק בשווי 125 מיליון שקל. אשתקד בלטה "קבוצת דלק" במכירת מניות בשלוש חברות בשווי כולל של כ- 400 מיליון שקל.

אברמוב כותב: "חשוב לציין שמכירות מניות "מבני תעשיה", ו"ביטוח ישיר" ע"י בעלי עניין, הגדילו  את שיעור החזקות הציבור מעבר לרף של 20% והביאו לכניסתן למדד ת"א-100 במהלך 2014, ומניית "אינטרנט זהב"  צורפה למדד יתר-50 בזכות מכירת מניות ע"י בעל השליטה- שאול אלוביץ. בנוסף, במניות בהן נמכר אחוז גבוה של הון החברה, כגון "איי.די.איי ביטוח", "פוקס" ו"בי-קומיוניקיישנס"- הוכפל משקלן במדדים העיקריים. יש להוסיף, שמכירות גדולות של מניות ע"י בעלי השליטה הביאו במספר מניות לגידול חד במחזורי המסחר. בלטו מניות "מבני תעשיה" ו "פוקס" בהן הוכפל מחזור המסחר בשנת 2014 לעומת אשתקד, ומניות "אלקטרה צריכה" ו"טאואר" בהן עלו מחזורי המסחר השנה בכ-25% לעומת שנת 2013. (לשם השוואה- סך המחזור במניות השנה ירד בכ-5% לעומת זה שנרשם בשנת 2013).

"מעניין לציין שגם בשנת 2014, בדומה לשנת 2013 כמעט ולא היו רכישות גדולות של מניות ע"י בעלי-עניין, שבוצעו כאיסוף מניות מהציבור (ולא ברכישה מבעלי עניין אחרים). הרכישה הבולטת הייתה של שתי קרנות השקעה בינלאומיות שרכשו במחצית השנה, במסחר בבורסה, מניות  "רמי לוי"  בשווי של כ-56 מיליון שקל, בנוסף למניות בשווי 27 מיליון שקל שרכשו מבעל השליטה רמי לוי. שתי הקרנות מחזיקות ביוני כ19% מהחברה – עלייה של  כ-3% מאז תחילת השנה. כתוצאה מפעולות אלה ירדו השנה החזקות הציבור בחברה בכ-2%.
יש לציין שסקירה זו כוללת רק מכירות מניות ע"י בעלי-עניין למשקיעים מוסדיים ולציבור, ואיננה כוללת מכירות של מניות בין בעלי-עניין שונים באותה חברה, שלא גרמו להגדלת כמות המניות שבידי הציבור. כמו כן, לא כוללת הסקירה את הצעת המכר שביצעה "החברה לישראל" בבורסה בניו-יורק למניות "כיל" בשווי של יותר מ-2 מיליארד שקל", כותב אברמוב.

סקר חברת "בית בישראל" מעלה כי השיקולים העיקריים בבחירת עיר המגורים בישראל הם הקהילה, החינוך והתעסוקה

מניתוח שערכה חברת "בית בישראל"  עבור חברת "אביסרור משה ובניו" לרגל ההערכות שמספר העולים מצרפת ומבלגיה עומד לזנק בשנה הקרובה, עולה כי בעקבות אירועי הטרור בפריז ובבלגיה כ- 70% מיהודי צרפת ובלגיה מתעניינים כיום ברכישת דירה לצרכי עלייה ורק כ- 30% מתעניינים ברכישת דירות לצרכי השקעה או נופש.

לפיכך ניתן גם לראות שינוי בשיקולים של יהודי צרפת ובלגיה בבחירת הישוב בו יגורו. בעבר מרבית הרוכשים היו בעלי ממון שהעדיפו לרכוש דירות נופש ליד הים והערים המבוקשות ביותר על ידי הצרפתים היו נתניה, תל-אביב, אשדוד ורעננה ובקרב היהודים המסורתיים יותר ירושלים אך כיום השיקולים השתנו.

חלק גדול מיהודי צרפת ובלגיה שמעוניינים כעת לעשות עלייה לישראל הינם בעלי משפחות עם ילדים, זוגות צעירים, סטודנטים, בעלי השכלה ובעלי מקצועות מבוקשים – רובם אינם בעלי ממון וידם אינם משגת לרכוש דירות בירושלים, רעננה, תל אביב, נתניה ואפילו באשדוד.

סרג' חדד ועמנואל ותארי העומדים בראש חברת "בית בישראל" המארגנת ירידי דירות לתושבי חוץ ומתמחים בפרסום ושיווק למגזר הצרפתי והבלגי, מציינים כי מפת ההתיישבות של יהודי צרפת ובלגיה עומדת להשתנות. השיקול החשוב ביותר עבור העולים הללו הוא חיי קהילה, ומגורים בסמוך לעולים נוספים שמקורם מארצות מגוריהם על מנת להקל עליהם את חבלי הקליטה , שיקול שני הוא מקורות תעסוקה סמוכים ומוסדות חינוך טובים. עקב מגבלת ההון אנו רואים התעניינות גדלה והולכת של עולים לרכוש דירות בערים כמו אשקלון שבה יש תנופת בניה גדולה והמחירים עדיין סבירים מאוד או רחובות שנהנית מקרבה למרכז, בהם יש מוסדות אקדמאים גדולים וקהילה מסורתית ענפה.
לדבריהם, באמצעות מדיניות ממשלתית תומכת ניתן גם לכוון קבוצות עולים צרפתים ובלגיים לערים נוספות בפריפריה כמו קריית גת, חריש או עפולה בהן יש היום היצע גדול של דירות במחירים נמוכים.

סרג' חדד מציין כי בתקופה זו חשוב מאוד שקובעי המדיניות בבנק ישראל יגמישו לעולים החדשים את הקריטריונים לקבלת משכנתא, היות ולאחרונה נקבעו קריטריונים מכבידים ודרישות הון עצמי גבוה כדי לקבל משכנתא לרכישת דירה, מה שרבים מקרב העולים העכשוויים יתקשו לעמוד בכך.

יורם אביסרור, סמנכ"ל השיווק של חברת אביסרור משה ובניו הבונה כיום כ- 10 פרויקטים למגורים בכל רחבי הארץ מציין כי "מאז הפיגוע בפריז אנו מקבלים יותר ויותר פניות מצד יהודי צרפת. באשקלון ביצענו החודש 5 הרשמות לתושבי צרפת. כך למשל בפרויקט אביסרור באגמים נרכשה דירה על ידי יהודי צרפתי במחיר 930 אלף שקל ובנוסף מכרנו קוטג' 5 חדרים ב- 2 מיליון. גם ברחובות ובמודיעין ביצענו לפחות הרשמה אחת בכל פרויקט. בנוסף הקמנו מערך שיווק תומך עם משווקים דוברי צרפתית על מנת לתת מענה מהיר ויעיל לצרפתים המעוניינים ברכישת דירה בישראל".

משרד האוצר פרסם טיוטה שבה נכתב כי "יש צורך בהגברת השקיפות בנוגע לדמי הניהול המוצעים למצטרפים חדשים למוצרי החיסכון הפנסיוני"; על הגופים לשלוח את דמי הניהול למחשבון עד אמצע יולי הקרוב

המפקחת על הביטוח פרסמה טיוטת חוזר דיווח לממונה על שיעורי דמי ניהול במוצרי חיסכון פנסיוני, שנועדה להגביר את התחרות בענף.

בטיוטה כותבת המפקחת על הביטוח, כי "בשל חשיבותו של החיסכון הפנסיוני כמקור ההכנסה העיקרי של פרטים לאחר הפרישה, ומאחר שלשיעורי התשואה על ההשקעות ולדמי הניהול הנגבים מעמיתים השפעה מכרעת על גובה החיסכון, אנו רואים חשיבות רבה להגברת התחרות בענף".

בטיוטה צוין כי "בשנים האחרונות התגברה התחרות על תשואה כפי שבאה לביטוי, בין היתר בפרסומי התשואות של הגופים השונים ובמקביל, יש צורך בהגברת השקיפות בנוגע לדמי הניהול המוצעים למצטרפים חדשים למוצרי החיסכון הפנסיוני. על כן, וכצעד משלים לקביעת תקרת דמי הניהול מוקם במשרד האוצר מחשבון דמי ניהול, שיאפשר לחוסכים להשוות בין שיעורי דמי הניהול המוצעים למצטרפים חדשים לקופות הגמל השונות. חוזר זה מסדיר את דיווחי הגופים המוסדיים אודות דמי ניהול אלו לצורך הצגתם במחשבון דמי הניהול האמור".

המפקחת על הביטוח מדגישה כי "בשלב זה מדובר בהודעה של גוף מוסדי לפי שיקול דעתו על דמי הניהול הנדרשים ובהיעדר הודעה כאמור יראו את הגוף כמי שדיווח על גובה דמי ניהול מירביים כקבוע בהוראות התקנון או התכנית, לפי העניין".

בטיוטה שפורסמה באתר משרד האוצר, מגדיר המשרד מונחים בענף, וכותב כי גוף מוסדי ידווח לממונה את שיעורי דמי הניהול שקבע עבור מצטרפים חדשים לקופות גמל שבניהולו (להלן – דמי הניהול המדווחים). משרד האוצר מציין כי גוף מוסדי יגבה ממצטרפים חדשים דמי ניהול בשיעור שאינו עולה על דמי הניהול המדווחים, לאחר פרסומם על ידי הממונה.

טיוטת המפקחת על הביטוח מנחה כי דמי הניהול המדווחים ייקבעו על פי הפרמטרים הבאים: סוג קופת הגמל; גיל המצטרף החדש; סכום היתרה הצבורה שתועבר; סכום ההפקדה החודשי המשוער; מעמד העמית (שכיר/עצמאי) ואופן ההצטרפות.

על הגופים לשלוח את דמי הניהול למחשבון עד אמצע יולי הקרוב.

בנוסף מציין האוצר כי גוף מוסדי מדווח המבקש לשנות מדמי הניהול המדווחים יגיש לממונה דיווח מעודכן, וזאת עד לתום כל חודש בעבור החודש העוקב. פרסום דמי הניהול במחשבון דמי הניהול יהיה בהתאם לדיווח האחרון של הגוף המוסדי וכל עוד הגוף המוסדי לא הגיש דיווח חדש בהתאם לתנאי חוזר זה. גוף מוסדי שלא דיווח שיעור דמי ניהול כאמור לעיל, יראו את דמי הניהול המירביים שניתן לגבות לפי תנאי התקנון או התכנית, לפי העניין, כדמי הניהול המדווחים עבורו. בנוסף צוין בטיוטה, כי "חברה מנהלת של קופת גמל ענפית תדווח שיעור דמי ניהול בהתאם לשיעור שנגבה מהקופה בפועל, בשנה שלפני חודש הדיווח. הוראות חוזר זה יחולו על גופים מוסדיים, ותחילתן ביום פרסומו".

מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר נותר ללא שינוי, מעט נמוך ממוצע תחזיות החזאים

אקסלנס מפרסמים הבוקר סקירת מאקרו שבועית. בסקירתם מציינים אקסלנס כי מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר נותר ללא שינוי, מעט נמוך ממוצע תחזיות החזאים. בשנת 2014 ירד מדד המחירים לצרכן ב- 0.2% עמוק מתחת לרף התחתון של יעד יציבות המחירים של בנק ישראל. לראשונה מאז שנת 2006 , ופעם שלישית מאז קום המדינה, מתקבל שיעור שינוי שנתי קלנדרי שלילי בערך המדד.

באקסלנס שואלים האם מדובר בהתייקרות הנוגדת את המציאות?

לדברי אקסלנס, ההפתעה הגדולה ביותר שעלתה ממדד חודש דצמבר היא העלייה ב 0.1% במדד מחירי התחבורה והתקשורת. בחצי השנה האחרונה חלה ירידה של למעלה מ 50% במחירי הנפט ברחבי העולם. בין החודשים יוני לדצמבר ירד מחיר הבנזין בתחנות הדלק בישראל בכ 8.2%  . אמנם ירידה זו אכן באה לידי ביטוי בסעיף דלק ושמנים לכלי רכב אשר רשם ירידה ב 5- מתוך 6 החודשים האחרונים ( 2.2% בדצמבר), אך הצפי היה שהירידה במחירי הדלק תשפיע לשלילה גם על מחירי מוצרים, שהדלק מהווה מרכיב עיקרי בייצורם. מכאן שקשה להסביר את עליות המחיר המשמעותיות שהתקבלו בסעיפים כגון: נסיעה לחו"ל ( 2.7% ) ושיעורי נהיגה 5.8% ), בייחוד כאשר מדובר בסעיפים אשר עונתית אינם עולים בצורה משמעותית בחודש דצמבר. גם לעלייה המשמעותית שהתקבלה ) בסעיף שכירת רכב לנסיעה בארץ ( 26.8% (!)) קשה לתת הסבר חד- משמעי.

הסבר אפשרי לעליות שהתקבלו עשוי להיות רצון חברות התיירות וההשכרה להעלות מחירים בתקופת הכריסטמס, כפיצוי על אובדן ההכנסות מהקיץ, על אף הירידה במחירי הדלק. במבטלחודשים הקרובים איננו צופים כי סעיף התחבורה והתקשורת ימשיך להציג שיעורי שינוי חיוביים, לפחות לא כל עוד מחירי הנפט עולים (או לפחות מתייצבים). להערכתנו, סעיף זה, אשר מהווה כ 20.6% מהמדד הכללי, יהווה משקולת שלילית המדדים הבאים מה שיקשה על האינפלציה לפרוץ כלפי מעלה.

סקירת האג"ח השבועית של דודי רזניק: "הגירעון המסחרי עשוי לרדת ב-2015 לעומת 2014 בעקבות שיעור צמיחה גבוה יותר ביצוא לעומת היבוא וצפוי להצטרף לכוחות הפועלים למיתון הפיחות בשקל"

לאומי מפרסמים הבוקר את סקירת האג"ח השבועית של דודי רזניק, מנהל מחקר אג"ח. על פי הסקירה, "סביבת האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, כאשר בניכוי מחירי הדיור מדובר בסביבה שלילית של ממש. מצב זה מעניק לבנק ישראל פרק זמן ארוך יחסית עד להגעה לכלים תומכים בהעלאה של הריבית, אך מנגד לבנק ישראל יש מעט כלים יעילים להחזרת האינפלציה ליעד בעתיד הנראה לעין. רוב הכלים עוברים דרך ערוץ שער החליפין".

רזניק מציין בסקירתו כי השיפור בגרעון הממשלתי נמשך. השיפור והמשמעת הפיסקאלית בישראל בשנים האחרונות, צפויה לבוא לידי ביטוי בירידה של יחס חוב/תוצר. על פי מחקר של בנק ישראל, שפורסם השבוע, למשתנה זה, לצד משתנים נוספים, השפעה משמעותית על התשואות הארוכות.

עוד מציין רזניק, כי ניכרת התאוששות הדרגתית, גם אם איטית ביצוא. הגירעון המסחרי עשוי לרדת ב-2015 לעומת 2014 בעקבות שיעור צמיחה גבוה יותר ביצוא לעומת היבוא וצפוי להצטרף לכוחות הפועלים למיתון הפיחות בשקל. למרות הטבה מסוימת במגמת הציפיות בעסקים, עדין קשה למצוא מגמה של אופטימיות ממשית בקרב במגזר העסקי המקומי. השקל רשם התחזקות של כ – 3% מול סל המטבעות בחודש האחרון.

רזניק מציין כי תשואות המק"מ וריביות התל בור חזרו השבוע לגלם הסתברות מסוימת להורדת ריבית נוספת על יד בנק ישראל. הציפייה להרחבה כמותית משמעותית באירופה עלתה בעיקר על רקע ביטול רצפת שע"ח של הפרנק השוויצרי ביחס לאירו על ידי הבנק המרכזי. תשואות איגרות החוב הממשלתיות באירופה רושמות רמות שפל חדשות.

ריכוז המלצות לפעילות של לאומי: ממליצים על מח"מ אחזקות של 5 – 6  שנים; חוזרים לתת עדיפות להשקעה בשקלים הלא צמודים;  אמצע העקום השקלי, ממשיך להיות "יקר" . תלילות העקום בטווח של 5 – 10 שנים עדין גבוהה יחסית וצפויה להמשיך ולרדת. אנו ממליצים על אחזקה של האפיק השקלי הלא צמוד על ידי אחזקת אג"ח ארוך ל 7 שנים ומעלה בשילוב מזומן, החלק הקצר של העקום השקלי יקר על רקע ירידת התשואות החדה בטווח של 2 – 4 שנים לפדיוןף; בצמודי המדד אנו ממליצים על אחזקות במח"מ של  6 – 8 שנים ומעלה בשילוב רכישת מדד לשנה OTC (נסחר ב 0.35%, נמוך משמעותית מממוצע תחזיות המדד לשנה הקרובה של כלל החזאים).

בנוסף מציינים לאומי בהמלצותיהם כי: התלילות בחלק הארוך ביותר של העקום השקלי (10 – 30) ממשיכה להיות גבוהה מאוד, בעיקר ביחס לתלילות דומה בשווקי אג"ח ממשלתיים אחרים בעולם, ולמעשה נמצאת בשיא. לכן אנו ממשיכים להמליץ על רכישת ממשק 142 חלף אחזקת ממשק 324 ו ממשק 1026.

בנק ישראל הודיע לבנק כי "על רקע טעמים משפטיים ופרוצדורליים, הפיקוח על הבנקים אינו יכול להמליץ לנגידת בנק ישראל ליתן ההיתר המבוקש; ורטהיים בוחנים את המכתב האמור ואת השלכותיו"

בנק מזרחי טפחות מדווח הבוקר לבורסה כי  הפיקוח על הבנקים לא ממליץ לאשר העברת מניות של ורטהים לילדיו. בהמשך לסוגיית הענקת מניותיו והחזקותיו של מר משה (מוזי) ורטהיים בתאגידים המחזיקים במניות בנק מזרחי טפחות במתנה לילדיו – התקבל בבנק לאחרונה מכתב מאת יחידת הרישוי בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.

הבנק מדווח שממכתב יחידת הרישוי עולה, כי "על רקע טעמים משפטיים ופרוצדורליים, הפיקוח על הבנקים אינו יכול להמליץ לנגידת בנק ישראל ליתן ההיתר המבוקש".

הבנק ציין בדיווחו כי ורטהיים בוחנים את המכתב האמור ואת השלכותיו, וכן כי מר משה (מוזי) ורטהיים ממשיך להיות בעל השליטה בבנק כפי שהיה עד כה.

בנק מזרחי טפחות הוא הבנק המוביל בתחום המשכנתאות עם שליטה על כשליש משוק המשכנתאות. הבנק גם מחזיק בסוכנות ביטוח משמעותית – טפחות סוכנות ביטוח שאחראית לרוב ביטוחי המשכנתא של לוקחי המשכנתאות דרך הבנק. היקף הרווחים השנתי של סוכנות הביטוח נאמד ב-60-70 מיליון שקל

גורמים בשוק הנדל"ן מגיבים הבוקר לחשדות נגד בנצי ליברמן, העצור מאז יום ה' במעצר בית, וקוראים בין היתר לפירוק מנהל מקרקעי ישראל

גורמים בשוק הנדל"ן מגיבים הבוקר לחשדות נגד יו"ר מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, העצור מאז יום ה' במעצר בית.

ארז כהן, לשעבר יו״ר לשכת שמאי המקרקעין, אמר הבוקר: ״כמו בסיפור 'בגדי המלך החדשים' הכתובת הייתה על הקיר, אבל אף אחד על העז לצעוק 'המלך הוא עירום'. אוי לאותה בושה כשראש המנהל , בנצי ליברמן בכבודו ובעצמו וחבר כנסת מרכזי לשעבר דוגמת נחום לנגנטל נאשמים, לכאורה, בהאשמות כה חמורות, זאת על גבם של רבבות רבות של זוגות צעירים חסרי דיור".

כהן מוסיף כי "הממ״י  הלאומי (מנהל מקרקעי ישראל) שהוקם ב-1960 על מנת לשמור על קרקעות המדינה, הפך עם השנים ל״רמ״יקוב״, לגוף המספסר ללא הרף ברישיון בקרקעות המדינה, והיווה בעשור האחרון את הגורם המשמעותי ביותר, יותר מבנק ישראל והריבית הנמוכה ויותר מהעדר התחלות בנייה, לזינוק ולהכפלה מחירי הדיור. אני קורא לראש הממשלה שייבחר ב-17 במרץ לפרק את הגוף המיותר, המשחית והמזיק הזה, ובא לציון גואל״.

נדב ברזילי, מבעלי קבוצת ברזילי, הבונה בפריפריה הגיב אף הוא להאשמות ואמר כי ״כיזם צעיר שרוב רובם של חבריו הינם חסרי דיור, אני פונה ל ראשי המדינה, שממ״י או רמ״י, בעצם מה זה משנה , מהווה נציג רשמי שלה, אתם צריכים מיידית להתנצל על ההטפות שלכם  לרבבות הצעירים ששוקלים לרדת למנהטן ולברלין. בעצם למה לא שירדו? למה שירכשו דירה בגליל או בנגב, שעה שבמרכז ברלין יוכלו, בסבבה, לרכוש דירה בפחות מחצי המחיר? כשפקידי ממ״י, ברוב חוצפתה, ובשיתוף משרד הבינוי, מכניסים את ידיהם לכיסם, מכפילים ומשלשים ללא הנד עפעף  את עלויות הקרקע והפיתוח ומאלצים  את היזמים לעדכן את המחירים כלפי מעלה? ואיך זה שראש הממשלה והממשלה כולה ממשיכים להיות אימפוטנטים מול גוף מסואב שאבד עליו הכלח ומשרת בראש וראשונה את האינטרסים של עצמו״?

אורן מור, מנכ״ל אייקום, מומחה להתחדשות עירונית: ״ הפשע של ממ״י הינו כפול ומכופל: גם הצליח להביא את מחירי הדיור במדינת ישראל לשיא עולמי שלכל הזמנים, וגם חסם בגופו את האתגר הלאומי היחידי – התחדשות עירונית – זאת משום שלא יביא לו כלל ועיקר תגמול כלשהו? אני קורא למבקר המדינה להמליץ על ועדת חקירה ממלכתית בראשות ,שופטים ומומחים בלתי תלויים שתחקור ביסודיות את כל התנהלות המנהל במהלך השנים, תוציא לאור את כל מעללי מאורת הנחשים הזו ובד בבד להתחיל ולקדם במרץ קידום חצי מיליון דירות חדשות במרכז הארץ במסגרת התחדשות עירונית. זהו האתגר הלאומי האמיתי: במקום לפרנס פקידים מושחתים לייצר דירות לדור הבא״.

יכולת הבנק לייצר רווחים פחתה, עקב בסיס הוצאות גבוה, צמיחה נמוכה בפעילות ובהכנסות וכן עקב רווחיות מופחתת מהחברות הבנות של הבנק

סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס הודיעה על על כל פנים, חשוב להדגיש כי אין קשר בין דרוג מודיס לביןמודי'ס הודיעה בנוסף על הפחתת דירוג החוב של הבנק מ–Baa3 ל–Ba1.

במודי'ס מורידים את הדירוג עקב ירידה ביכולת של דיסקונט לייצר רווחים. מודי'ס מעריכים כי יכולת זו של הבנק נפגעת כתוצאה ממרכיבים כגון: בסיס הוצאות גבוה, צמיחה נמוכה בפעילות ובהכנסות הבנק ורווחיות מופחתת מהחברות הבנות של הבנק.

הבנק מדורג ע"י מודי'ס מזה למעלה משנה (מאז ה-12 בדצמבר 2013)  בדירוג A3 באופק שלילי. בנוסף הודיעה מודי'ס כי הותירה את אופק דירוג הפיקדונות שלילי.

על כל פנים חשוב להדגיש כי אין קשר בין דירוג הפיקדונות של דיסקונט על ידי מודיס שזה דירוג הבנק עצמו ופיקודנות הבנק אצל מלווים אחרים, לבין הפיקדונות של הציבור שמשקיע את כספו בדיסקונט (בפיקדונות). הדירוג של מודיס הוא דירוג של דיסקונט כלווה ולפי זה נקבעת הריבית שהוא מקבל מהמלווים, אז נכון שיחסית לבנקים הגדולים, בנק דיסקונט מדורג חלש יותר, אבל אין בזה להשפיע על הפיקדונות של הציבור. עם זאת, ברור שאם הבנק נמצא במצוקה פיננסית ובעיות תזרימיות זה משפיע על הפיקדונות של הציבור – לא זה המצב.

שר הפנים חתם על אישור התוכנית ונערכה פגישת התנעה של משרדי האדריכלים שיתכננו את חמשת המתחמים הראשיים בתוכנית

שר הפנים חתם על אישור תכנית תא/3700 בצפון מערב ת"א. עו"ד שמואל שוב שותף מנהל במשרד שוב ושות' המייצג בעלי הקרקעות רבים במתחם מסביר כי בימים הקרובים התוכנית תפורסם למתן תוקף ויחל שלב הכנת תכניות מפורטות ע"י הועדה המקומית לתכנון ובניה בתל אביב. בתכניות מפורטות יקבעו סופית הזכויות שייוחדו לכל בעל קרקע, ואישורם יאפשר הוצאת היתרי בניה לכל מתחם ומתחם (כפוף לפיתוח).

לצורך קידום התכניות המפורטות שכרה הועדה המקומית את שירותיהם
של האדריכלים הבאים, כאשר כל אדריכל יהא אמון על מתחם בתכנית,   ונערכה ישיבת התנעה ראשונה. שמות האדריכלים שיתכננו את המתחמים השונים הם : מתחם 1- אדריכל  שמאי אסיף, מתחם 2- אדריכל מר אלי אליקים, מתחם 3- אדריכל מר משה צור, מתחם 4- אדריכל  קולקר ,מתחם 5- אדריכל  מודי אבירם.

עוה"ד שמואל שוב ונעמה שיף מסבירים כי התכניות מפורטות שיגבשו האדריכלים והשמאי,  יקבעו אף את החלוקה בין בעלי הקרקע השונים ויקבעו סופית את הזכויות שייוחדו לכל בעל קרקע, ומזכויות במושע ( במשותף )  יחד עם בעלים רבים יהפכו הבעלים לבעלי זכויות עם יעוד מוגדר. מבחינת בעלי הקרקעות מדובר בתקופת זמן חשובה מאד , היות ובשלב זה התאגדות הבעלים לקבוצה משותפת, מקבלת חשיבות רבה וזאת על מנת שהלקוחות יקבלו את מירב הזכויות במאוחד , דבר אשר יאפשר קידום תכניות ,איחוד קבוצות אנשים ולאחר מכן בעתיד  מימוש מהיר והתחלת בניה יחדיו ללא תלות בבעלים אחרים. בעלי קרקעות "שישבו על הגדר "  עלולים למצוא עצמם עם בעלים אחרים ללא שיתוף פעולה דבר שיקשה עליהם הקידום והמימוש. לעומת זאת  התאגדות  של  הבעלים תקל על כל הצדדים המעורבים וניתן יהיה לבנות את הדירות הראשונות מייד לאחר שתאושרנה התוכניות המפורטות .