מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמסר כי במהלך שנת 2014 נרשמה עלייה של 2.6% בסך התוצר המקומי הגולמי ועלייה של 0.7% בתוצר לנפש. כמו כן, מצביעים נתוני הלמ"ס המתבססים על אומדנים מוקדמים לחשבונות הלאומיים לשנת 2014 על עלייה של 3.8% בהוצאה לצריכה פרטית, ועל גידול של 1.8% בהוצאה לצריכה פרטית לנפש.

נתונים נוספים מראים עלייה של 3.8% בהוצאה לצריכה ציבורית, עלייה של 0.6% ביצוא הסחורות והשירותים וירידה של 2.7% בהשקעות בנכסים קבועים

בנובמבר 2014 עמדה הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה) על כ-3,990 יחידות, מתוכן כ-2,310 דירות חדשות שנמכרו לציבור הרחב וכ-1,680 דירות שלא למכירה (לשימוש עצמי של בעל הקרקע, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד) . כך עולה מנתונים מוקדמים של סקר התחלות בנייה וסקר מכירת דירות חדשות בבנייה ביזמה פרטית, הנערכים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביזמה ובמימון של משרד הבינוי והשיכון, ומנתוני סקר התחלות בנייה ומכירת דירות חדשות בבנייה ביזמה ציבורית, הנערך במשרד הבינוי והשיכון.

ינואר-נובמבר 2014 – הכמות המבוקשת של דירות חדשות: כ-53% מהכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות שנמכרו ודירות שלא למכירה) נבנו על קרקעות בבעלות פרטית.
הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה) בחודשים ינואר-נובמבר 2014 הייתה נמוכה ב-8.6% מזו שבתקופה המקבילה אשתקד, שהיתה שנת שיא בכמות המבוקשת של הדירות החדשות.

כ-30% מסך כל הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות שנמכרו ודירות שלא למכירה) היו במחוז המרכז וכ-9% בלבד במחוז ירושלים. בחודשים אלו נרשמה ירידה, ברוב המחוזות, בכמות המבוקשת של הדירות החדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה), בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד – כ-19% במחוז הדרום, כ-15% במחוז ירושלים, כ-11% במחוז המרכז וכ-6% במחוז חיפה. לעומת זאת חלה עלייה של כ-7% במחוז תל אביב וכ-2% במחוז הצפון בכמות המבוקשת של הדירות החדשות.

בבחינת נתוני המגמה של הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה), נמצא שבשנים האחרונות מסתמנת מגמת עלייה עם תנודות שהגיעה מרמה של כ-2,600 דירות בחודש ב-2008, לכ-3,600 דירות בחודש בתחילת 2011. במהלך שנת 2011 הסתמנה ירידה, ובשנת 2013 שוב עלייה ל-3,800 דירות ומאוקטובר 2013 עד מאי 2014 נרשמה ירידה. החל ביוני 2014 מסתמנת שוב עלייה שהגיעה לכ-3,500 דירות בממוצע לחודש

נתוני מדד יד2 לשנת 2014 מלמדים על יחסי הכוחות בין המוכרים לקונים על ידי מידת ההתפשרות במחירי סגירת עסקאות נדל"ן. על פי הנתונים שפורסמו ניתן ללמוד מהו הפער האמיתי בין המחיר המבוקש במודעה למחיר שנסגר בפועל בין הצדדים אחרי מיקוח. באתר ערכו הצלבה בין המחירים המבוקשים, כפי שהם מתפרסמים במודעות שמעלים גולשים המנסים למכור את דירתם, לבין מחירי הסגירה כפי שדווחו למס שבח לגבי אותם נכסים ספציפיים. הסקירה כוללת דירות מיד שנייה בלבד, ולמעשה מדרגת את הערים בישראל על פי הפער הממוצע בין המחיר המבוקש למחיר הסגירה בכל אחת מהן.

כך למשל בתל אביב הרוכשים מצליחים להתמקח מול המוכרים ולהביא להורדת מחיר הדירה באופן המשמעותי ביותר לעומת ערים אחרות כשהפער הגדול ביותר שנרשם בין המחיר המבוקש למחיר הסגירה עומד על 168 אלף שקל. יש לציין כי המחיר הריאלי של דירות בתל אביב הוא הגבוה ביותר בישראל, ומכאן ההסבר לפער הנומינלי הגבוה. באחוזים, מדובר בפער של 7.2% בממוצע. קריית ביאליק מציגה את הפער הגדול עם 7.7% פחות מהמחיר המבוקש, ואחריה חיפה עם פער של 7.3%. אשקלון היא העיר בה הכי פחות מתפשרים על המחיר, שם מוכרי הדירות מוותרים רק על 3.8% ממחיר הדירה המבוקש.

"המחירים המבוקשים קרובים ב-2%-7% למחירי הסגירה והביקושים ברוב הערים בארץ נותרו קשיחים גם ב-2013 במילים אחרות, לאור מצוקת הדיור, השוק הוא עדיין שוק של מוכרים והם לא נאלצים לחתוך במחירי הדירות ולעשות פשרות כואבות מדי" מסביר יבין גיל מור מנכ"ל אתר יד2. "כאשר רוכשי ומוכרי הדירות נכנסים ליד2 הם יכולים לקבל מידע מדויק לגבי המחירים של הנכסים באזור המבוקש ולבצע מחקר עצמאי בטרם פרסום המודעה או רכישת הדירה. אנחנו מאמינים בצרכנות נבונה, והשילוב של המחירים המפורסמים במודעות יחד עם המידע על עסקאות אמת שבוצעו באותו אזור ומפורסמים במדד הנדל"ן של יד2, מאפשר לצרכן לקבל את כל המידע שהוא צריך לפני שהוא מבצע את הרכישה הגדולה בחייו".

לדברי שמאי המקרקעין, עו"ד חיים מסילתי "בשוק בריא ההפרש בין הפרסום בלוחות יד שנייה ולבין העסקה בפועל אמור להיות קטן לפיכך הפרש של 3%-4% כפי שקורה למשל באשקלון נכון יותר. ככל הנראה הדבר נובע משכך שיש היצע גדול יחסית של דירות באשקלון. בתל אביב הנתונים אינם מפתיעים. יש היצע נמוך של נכסים למגורים ובעלי הדירות כבר למדו שניתן להציע מחירים גבוהים יחסית עם נכונות נסתרת לפשרה – הם פשוט מנסים. לפעמים זה עובד, בעיקר מאזורים מאוד מבוקשים, אך במקרים מסוימים הם "נאלצים" להוריד 7% ולפעמים אפילו 10% מהמחיר אותו נקבו במודעות".

בנוסף ערך אתר יד2 בדיקה כמה זמן בממוצע נדרש כדי למכור דירה מיד שנייה בפילוח לפי ערים. מהנתונים עולה, כי בגבעתיים הדירות נחטפות כמו לחמניות חמות – דירה בגבעתיים נמכרת בתוך 3 וחצי חודשים בממוצע מיום פרסומה ועד ליום בו בוצעה המכירה בפועל – הזמן הקצר ביותר מבין כל הערים בארץ. לעומת זאת מכירת דירה בתל אביב נמשכת כ- 5 חודשים בממוצע, פרק הזמן הארוך ביותר. עוד עולה מהנתונים שפורסמו, כי בכל יום מתבצעים באתר יד2 90 אלף חיפושים במדור נדל"ן ובסך הכל בשנה האחרונה פורסמו כ- 250 אלף נכסים למכירה ו- 350 אלף נכסים להשכרה.

העיר המבוקשת ביותר היא תל אביב עם 1,857,714 חיפושים בשנת 2014. לעומת השנה אשתקד, מדובר בירידה של כ- 41% בחיפושים אחר דירה בתל אביב. אחריה ממוקמת פתח תקווה עם 1,308,382 חיפושים מספר הגבוה בכ- 12% לעומת מספר החיפושים בשנה שעברה. צור הדסה היא העיר שרשמה את שיעור העלייה הגבוה ביותר במספר החיפושים בשנת 2014 לעומת השנה אשתקד עם עלייה של כ- 42%. ברשימת הערים המבוקשות ביותר ניתן למצוא את חיפה עם 7.6% מסך כל החיפושים ואת ירושלים עם 5.7%. את הרשימה סוגרת העיר נתניה עם 3% מסך כל החיפושים באתר.

"באתר יד 2 יש מאגר נתונים ענק, ואנחנו מנתחים אותו בכל רגע. מהסטטיסטיקות שלנו עולה כי מאמצי הממשלה לטווח הקצר לא יעזרו. מחירי הדירות ימשיכו לעלות. אין עלייה בהיצע, ויש עלייה בביקוש, ולכן במצב כזה מחירים לא יורדים. אם הממשלה תגדיל את ההיצע אז יש סיכוי שהמחירים ירדו. יש הרבה סיסמאות, מע"מ אפס או לא, אבל בסוף כולם זקוקים לנדל"ן ולפחות מהנתונים שלנו אנחנו לא רואים שהמחירים ירדו", ציין גיל מור.

לגבי הקריות אומר עו"ד מסילתי "כל אזור חיפה ואזורים נוספים כמו עפולה ואזור עיר הבהד"ים הפכו בשנה האחרונה לאטרקטיביים בעיני המשקיעים, הביקושים עלו ובאזורים בהם אין מספיק היצע מוכרי הדירות מציעים מחירים גבוהים משווי הנכס בפועל"

מידרוג מסכמת את 2014: עלייה של 27% בהיקף ההנפקות לעומת 2013, זאת, גם בנטרול הגיוסים החריגים של חברת החשמל ותמר בונד, בעיקר נוכח הנפקות בחו"ל של חברות ישראליות והנפקות בישראל של חברות אמריקאיות

עלייה חדה בהיקף הגיוסים בזכות הנפקות ענק למוסדיים וגידול בגיוסים של הבנקים- בשנת 2014 הסתכם היקף הנפקות האג"ח הקונצרני בכ-56 מיליארד ש"ח לעומת 35 מיליארד ש"ח ב-2013.

בנטרול הנפקות ענק על ידי פרויקט תמר (6.9 מיליארד ₪) וחברת החשמל (4.7) הסתכם היקף ההנפקות השנה בכ-44 מיליארד ₪– גידול של כ 27% לעומת השנה הקודמת. הגידול מוסבר בעיקר בעלייה חדה בהיקף הגיוסים של הבנקים וכן הנפקות גדולות בהיקפן למשקיעים מוסדיים זרים ומקומיים שבוצעו בידי כי"ל ובי-קומיוניקיישנס.

ענף נדל"ן ובינוי רשם ירידה בהיקף ההנפקות עם 15 מיליארד ₪ לעומת 17 מיליארד ₪ בשנה הקודמת. ביתר ענפי הקורפורייט הסתכמו ההנפקות בכ-16 מיליארד ₪ ערך נקוב לעומת כ-12 מיליארד ₪ בשנה הקודמת (כ-10 ו-12 בנטרול הנפקות כיל וביקום, בהתאמה). ענף נדל"ן ובינוי הוסיף להוות את מגזר הגיוסים הגבוה ביותר, עם כ-47% מסך הנפקות הקורפורייט וכ-33% מסך ההנפקות (כולל הבנקים אך ללא תמר וחח"י).

ערן היימר, מנכ"ל מידרוג: "שנת 2014 אופיינה בגידול ובגיוון המנפיקים בכל הענפים ברקע תשואות נמוכות ושיפור הגמישות הפיננסית של חלק מהמנפיקים. היקף הגיוסים השנה היה גבוה יחסית בדומה לשנה הקודמת. בלטו השנה מנפיקים מחול בתחום הנדלן וכן הנפקות גדולות של חברות ישראליות למוסדיים בחו״ל ובישראל. אנו מעריכים כי שנת 2015 תושפע מעלייה בתשואות והתנודתיות בשווקים. אנו מצפים ליציבות יחסית בהיקף הגיוסים בהשוואה לשנה החולפת, תוך ירידה מסויימת בתיאבון הסיכון בחודשים הקרובים וסלקטיביות גבוהה יותר של השוק הקונצרטי".

בדיקה – האם כדאי למחזר משכנתא?
זכאים של משרד הבינוי קיבלו משכנתאות בריבית שנחשבה בעבר נמוכה – משכנתא צמודה עם ריבית של 4%, אבל בעידן של ריבית אפס מקבלים משכנתא (גם אם אתם לא זכאים) בריבית שקלית נמוכה מ-3% ובמקרים רבים קרוב ל-2%,  אז בפועל מתקבל שהזכאים של משרד הבינוי שהם כמובן זכאים בגלל מצב פיננסי לא מדהים (וכן בזכות שורה של קריטריונים), משלמים ריבית גבוהה – הם מפסידים כ-2%-3% בשנה, וחלקם , למעשה רובם הגדול בכלל לא יודע – מה עושים? צריך למחזר!

משרד הבינוי, בשיתוף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, מקדמים מהלך לעידוד פירעון מוקדם, או מחזור, של הלוואות משכנתא של המדינה לזכאים. שיעור הריבית בהלוואות המדינה לזכאים עד לשנת 2012 עמד על 4%, צמוד למדד. היות שבמהלך השנים חלה ירידה משמעותית בריבית הממוצעת של ההלוואות לדיור הצמודות למדד, והיות שהפירעון המוקדם של הלוואות המדינה אינו כרוך בתשלום הפרשי היוון, גדלה באופן ניכר כדאיות הפירעון המוקדם של אותן משכנתאות. כדאיות כלכלית זו קיימת בין אם הפירעון המוקדם הוא באמצעות הונו העצמי של הלווה (השקול להשקעה אלטרנטיבית חסרת סיכון בתשואה ריאלית של 4%), ובין אם באמצעות מחזור הלוואה ולקיחת הלוואה חדשה בשיעורי הריבית הנהוגים כיום.

במהלך השנים, מדינת ישראל העמידה למשתכנים, רוכשי דירה ראשונה, מענקים והלוואות מוכוונות, כחלק ממדיניות הסיוע בדיור. נכון לסוף יוני 2014, יתרת ההלוואות המוכוונות (ללא הלוואות עומדות) הסתכמה בכ-18 מיליארדי ש"ח. מאומדן גס עולה כי בהנחה שכמחצית מהלווים ייענו למהלך וימחזרו את הלוואותיהם, החסכון ללווים הינו בסדר גודל של כ- 250 מיליוני ₪.

מטרות המהלך שמוביל משרד הבינוי בשיתוף בנק ישראל, הינן: ראשית,  להגביר את המודעות של הציבור לכדאיות הכלכלית לפירעון מוקדם של הלוואות משכנתא לזכאים, הנושאות שיעור ריבית ריאלית של 4% או יותר, בין אם על ידי מימון עצמי ובין אם באמצעות מחזור ההלוואה בהלוואה חדשה (להלן: הלוואת מחזור) שתינתן על ידי התאגיד הבנקאי. שנית,  להקל על לווים המבקשים ויכולים למחזר את ההלוואה, כך שיוכלו לעשות כן בהליך מהיר ובמחירי השוק.

לצורך כך, נבנה מסלול מיוחד, אליו הצטרפו ששת הבנקים הגדולים – לאומי, הפועלים, מזרחי-טפחות, דיסקונט, הבינלאומי ואגוד והסכימו להציע ללווים שעומדים בתנאי הסף שיפורטו להלן, הלוואת מחזור בתנאים המפורטים במסמך זה. בהקשר זה חשוב להדגיש כי אין במהלך זה משום גריעה מזכותו של הלווה לפרוע את ההלוואה המוכוונת, בכל דרך אחרת שיבחר: מימון עצמי; מחזור באמצעות הבנק בו מנוהלת ההלוואה, בתנאים אלו או בתנאים אחרים; או מחזור באמצעות בנק אחר. כמו כן, מובן שמהלך זה אינו פוגע בזכותו של לווה שנטל הלוואה נוספת מעבר להלוואה המוכוונת, למחזר את החלקים האחרים של ההלוואה שנטל מהבנק, ומומלץ בהזדמנות זו לבחון את כדאיות המחזור של ההלוואה כולה. יודגש, שלגבי החלקים האחרים הללו, כדאיות המחזור אינה מובנת מאליה, בפרט משום שחלק מהמחזורים כרוכים בתשלום עמלת פירעון מוקדם, ועל כן יש לבחון את הכדאיות בכל מקרה לגופו.

אנליסטים חזו את החלטת בנק ישראל שלא לשנות את הריבית. יונתן כץ, מבית ההשקעות מלידר כותב כי בנק ישראל מודע לכך שקיימת הטיה כלפי מטה בציפיות האינפלציה קדימה, זאת לאור השפעת ההוזלות הצפויות במחירי הדלק, החשמל והמים בחודש ינואר. חשוב לציין שתחזית האינפלציה של מחלקת המחקר עומדת על 1.1% שנה קדימה, גבוהה בהרבה ממרבית ההערכות בשוק. בנוסף, בנק ישראל עדכן את תחזית הצמיחה בשנת 2015 ל- 3.2% ל- 3.0%, עדיין נמוכה מהתחזית של לידר אשר עומדת על 3.7%. המודל של בנק ישראל מעריך יציבות בריבית על רמה של 0.25% בכל שנת 2015 אך אנו סבורים שהעלאת הריבית הראשונה תתרחש בתחילת רבעון ד' 2015, זאת כאשר ציפיות האינפלציה יעלו לרמה של מעל 2% לכיוון 2.5%, והמשק יתקרב לתעסוקה מלאה.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים,כותב: "בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 0.25 אחוז, בהתאם להערכות המוקדמות. להערכת חטיבת המחקר בבנק, הריבית תישאר ללא שינוי עד לסוף שנת 2015 ושיעור האינפלציה יעמוד על 1.1% (1.5% בניכוי השפעתה של הירידה במחירי החשמל והמים בינואר).

להערכתנו, על רקע הפיחות שראינו בשקל עד כה, והתחזיות להעלאת הריבית בארה"ב במחצית השנייה של 2015 אנו סבורים שריבית בנק ישראל תחזור ותעלה עוד לפני סוף שנת 2015, שכן פערי ריבית שליליים מול ארה"ב לאורך זמן, יכולים להוביל לפיחות ניכר בשקל (שלו יתרונות רבים ליצואנים, אך בעוצמה גדולה מידי, גם חסרונות למגזרים אחרים ובעיקר לצריכה הפרטית).

עוד עדכנה חטיבת המחקר של הבנק את התחזית לצמיחה ומרכיביה. לפי התחזית המעודכנת; התוצר צפוי לצמוח ב-2.5 אחוזים ב-2014 (2.3% בתחזית הקודמת), ב-3.2 אחוזים ב-2015 (3.0% בתחזית הקודמת) וב-2016 הוא צפוי לצמוח ב-3.0%. להערכתנו, בשל השפעת הירידה במחירי הנפט והפיחות בשקל הצמיחה בשנת 2015 תהיה גבוהה מעט יותר (3.3%-3.4%) בעיקר בסעיפי ההשקעה בנכסים קבועים והיבוא. בנוסף, להערכתנו על רקע שיפור בכלכלה העולמית הצמיחה בשנת 2016 תהיה מעל 3 אחוזים."

אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות, כותב: בנק ישראל, כפי שעולה מנוסח ההודעה, התרגל לרעיון של סביבת אינפלציה נמוכה הנובעת בעיקר מגורמים חיצוניים כמו ירידת מחירי החשמל, המים, הסחורות והתגברות התחרותיות במשק. לכן, ההחלטה להותיר את הריבית על כנה היתה כמובן צפויה ואנו מעריכים כי גם ב-2015 הריבית תוותר ברמתה הנמוכה. הנקודה המעניינת ביותר בהודעה היא שלפי תחזיות חטיבת המחקר של הבנק הריבית תחל לעלות רק ב-2016 וגם אז קצב ההעלאות יהיה איטי מאוד, 3 העלאות עד סוף השנה. מבחינת השווקים הפיננסיים מדובר כמובן בחדשות טובות שמלמדות כי על אף החששות, יש עדיין בשר בשוק האג"ח ולא צפויים בו הפסדים במהלך השנה שתחל בעוד שלושה ימים.

בנק ישראל הודיע  כי הריבית תישאר גם בחודש הבא ללא שינוי ברמה של 0.25%.

הבנק מסביר בהרחבה את החלטתו –  מדד המחירים לצרכן ירד בנובמבר ב-0.2%, בדומה לתחזיות החזאים. סעיף ההלבשה וההנעלה עלה משמעותית, וסעיפי הפירות והירקות והתחבורה והתקשורת ירדו משמעותית. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית של 0.1%, לעומת 0.3% ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר. הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו החודש ב-0.4%, וקצב ירידתם ב-12 החודשים האחרונים נותר ללא שינוי יחסית לחודש הקודם – 1.8%. הרכיבים המייצגים את המוצרים הבלתי סחירים במדד ירדו החודש ב-0.1%, וקצב עלייתם ב-12 החודשים האחרונים עלה ל-0.9%, לעומת 0.6% ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר. ב-12 החודשים האחרונים ניכרה ירידה משמעותית בסעיפי המזון, הפירות והירקות והריהוט, ורק סעיף הדיור עלה משמעותית.

תחזיות האינפלציה והריבית: הירידה במחירי המים והחשמל, המתוכננת לתחילת ינואר, צפויה להפחית באופן חד-פעמי כ-0.4% מהאינפלציה. על רקע זה הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים ממשיכות להיות נמוכות: אומדן הציפיות לאינפלציה משוק ההון היה תנודתי במהלך החודש, עקב תנודות בתשואות של איגרות החוב הממשלתיות; בסוף התקופה הציפיות (מנוכות עונתיות) לשנה הקרובה עומדות על 0.45%, והציפיות לשנתיים – על 0.8%. ממוצע תחזיות החזאים ל-12 המדדים הקרובים ירד מ-0.7% ל-0.6%, והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל-12 המדדים הבאים ירדו מ-0.4% ל-0.3%. גם בציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים ניכרה תנודתיות במהלך החודש, ובסיכומו הן עלו קלות. לפי תחזיות החזאים ועקומי המק"מ והתלבור, לא צפוי שינוי בריבית בנק ישראל בשלושת החודשים הקרובים.

הפעילות הריאלית: האינדיקטורים שנוספו החודש ממשיכים להצביע על התאוששות בפעילות לאחר מבצע "צוק איתן", אך עדיין לא נרשם פיצוי מלא על הפגיעה של המבצע בכלכלה ובצמיחה.. בנתוני סחר החוץ נרשמה החודש ירידה (במונחים דולריים. בשל התחזקות הדולר בעולם ניתן להניח שהירידה הכמותית נמוכה יותר). יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים) ירד בנובמבר ב-3.0% ביחס לאוקטובר, לאחר שבחודשיים הקודמים הוא עלה, ויבוא הסחורות (ללא או"מ, יהלומים וחומרי אנרגיה) ירד ב-1.5%, בהמשך לירידה ניכרת באוקטובר. יצוא השירותים האחרים (ללא חברות הזנק) נותר ברמות השיא שאליהן הגיע בתחילת השנה. הנתונים על כניסות ולינות התיירים מלמדים על התאוששות מסוימת בענף התיירות, וזו מתרחשת בקצב מהיר יחסית לזה שתועד לאחר אירועים ביטחוניים קודמים. אולם, היצוא של שירותי תיירות לרוסיה, ועמו היצוא החקלאי לשם, מהווים חלק משמעותי מיצוא שירותי התיירות ומהיצוא החקלאי – אף כי היצוא לרוסיה מהווה רק חלק קטן מסך היצוא הישראלי – ולכן ענפים אלו עלולים להיפגע מהמשבר שם. המדד המשולב למצב המשק עלה בנובמבר ב-0.1%, בדומה לקצב עלייתו מתחילת השנה. נתונים ראשוניים מסקר החברות לרבעון הרביעי מצביעים על שיפור במצב החברות ועל חזרה של הפעילות לרמה שנראתה בתחילת 2014. מדד האקלים של המגזר העסקי, המבוסס על סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לנובמבר, ממשיך להצביע על קצב צמיחה חודשי נמוך יחסית – 0.17%. מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים הוסיף לרדת החודש ושב לרמתו בתחילת 2014. המדד של הלמ"ס נותר כמעט ללא שינוי מאז יולי. מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים עלה מעט בנובמבר, לרמה של 48.7 נק', והוא ממשיך להימצא מתחת לרמה המבחינה בין התרחבות של הפעילות להתכווצותה.

שוק העבודה: הנתונים שנוספו החודש משוק העבודה מבססים את התמונה החיובית העולה ממנו. סקר כוח האדם לנובמבר הראה כי שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות בגילי העבודה העיקריים (25—64) עלו ב-0.6 נק' אחוז, ולכן שיעור האבטלה נותר נמוך – ברמה של 4.8%. שיעור האבטלה הכללי ירד ב-0.1 נק' אחוז, ל-5.6%. במקביל חלה באוגוסט-נובמבר עלייה של 4.2% במספר המועסקים במשרות מלאות, ומספר המועסקים במשרות חלקיות ירד ב-1.4%. מספר משרות השכיר עלה בספטמבר ב-0.7% לעומת אוגוסט, והעלייה חלה הן במגזר העסקי והן בשירותים הציבוריים. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו ביולי-ספטמבר ב-1.0% וב-0.9%, בהתאמה, יחסית לאפריל-יוני (נתונים מנוכי עונתיות). בתקבולי מס הבריאות נמשך גידול יציב, והם היו גבוהים (נומינלית) באוקטובר-נובמבר ב-5.4% לעומת החודשיים המקבילים אשתקד.

נתוני תקציב הממשלה: הגירעון בפעילות המקומית של הממשלה (ללא אשראי נטו) הסתכם בינואר-נובמבר בכ-9.6 מיליארדי ש"ח, והוא נמוך בכ-4.9 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם עמידה ביעד הגירעון ל-2014, משום שההוצאות היו נמוכות מהתוואי התואם ביצוע מלא של התקציב. סך ההוצאה המקומית (ללא אשראי) בינואר-נובמבר הייתה נמוכה בכ-6.6 מיליארדי ש"ח מההוצאה התואמת את התוואי העונתי. עם זאת, בדצמבר צפויה האצה בהוצאות עד לביצוע מלא של התקציב ל-2014, בין השאר בשל התוספת לביטחון. ההכנסות המקומיות מתחילת השנה נמוכות בכ-1.7 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי התואם את תחזית התקציב. לפי נתוני המגמה, גביית המסים בנובמבר, בניכוי השפעות חד-פעמיות, נותרה ללא שינוי משמעותי ביחס לחודשים הקודמים. המעבר לתקציב של 1/12 לא יגביל את ביצוע התקציב ברוב חודשי 2015 ביחס להצעת התקציב שאושרה בממשלה, היות שפדיון החובות הצפוי ב-2015 קטן מהפדיון ב-2014. עם זאת, תהיה מגבלה על הוצאות לתכניות חדשות.

הערכת חטיבת המחקר: החודש עדכנה חטיבת המחקר את התחזית המקרו-כלכלית. הודעת התחזית מתפרסמת במקביל להודעה זו. לפי התחזית המעודכנת, שיעור האינפלציה בשנת 2015 יעמוד על 1.1% (1.5% בניכוי השפעתה של הירידה במחירי החשמל והמים); ריבית בנק ישראל צפויה, על פי תחזית חטיבת המחקר, להיוותר ברמה של 0.25% במהלך 2015 ולהתחיל לעלות בקצב איטי ב-2016. התוצר צפוי לצמוח ב-2.5% ב-2014 (2.3% בתחזית הקודמת), ב-3.2% ב-2015 (3.0% בתחזית הקודמת) וב-2016 הוא צפוי לצמוח ב-3.0%.

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-23/11/14, ועד ל-26/12/14, נחלש השקל מול הדולר ב-2%. מול האירו התחזק השקל ב-0.7%, ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי בכ-0.2%. מתחילת השנה נחלש השקל ב-3.7% במונחי השער האפקטיבי.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-23/11/14, ועד ל-26/12/14, עלה מדד ת"א 25 בכ-1.3%. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה עליית תשואות; בעקום השקלי התשואות עלו בכ-25 נ.ב. ברוב הטווחים, ובעקום הצמוד הן עלו בממוצע בכ-15 נ.ב. התשואה על אג"ח שקלית ל-10 שנים עלתה בכ-30 נ.ב, לרמה של כ- 2.45%, ומרווח התשואות בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב חזר להיות חיובי ועלה לכ-20 נ.ב. לאורך עקום המק"מ נרשמה עליית תשואות של כ-7 נ.ב. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה מעט, לכ-77 נ.ב.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-32.8%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-8.4%.

שוק האשראי: יתרת החוב של המגזר העסקי ירדה באוקטובר בכ-0.7 מיליארד ש"ח (0.1%) – לרמה של 817 מיליארד – בעיקר כתוצאה מפירעון נטו של הלוואות בנקאיות, שקוזז חלקית עקב פיחות השקל. בנובמבר הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של כ-0.9 מיליארד ש"ח בלבד, לעומת ממוצע חודשי של 2.7 מיליארדים מתחילת השנה. לאחר שבחודשים האחרונים נרשמה צבירה שלילית בקרנות אג"ח חברות, בדצמבר נרשמו פדיונות בהיקף נרחב הן מקרנות אלו והן מקרנות אג"ח כללי, תוך עלייה קלה במרווחים בשוק אג"ח החברות, בעיקר בענף ההשקעות וההחזקות. יתרת החוב של משקי הבית גדלה באוקטובר בכ-3.1 מיליארדי ש"ח (0.7%), לרמה של 431 מיליארדים; מזה, יתרת החוב לדיור עלתה בכמיליארד ש"ח. בחודש נובמבר ניטלו משכנתאות חדשות בהיקף של 4 מיליארדי ש"ח, לעומת ממוצע חודשי של כ-4.2 מיליארדים מתחילת השנה. הריבית על משכנתאות חדשות ירדה בנובמבר בכל מסלולי ההצמדה, והירידה בולטת בעיקר במסלול הלא-צמוד בריבית קבועה.

שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) עלה בנובמבר ב-0.2%, בדומה לחודש הקודם. ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עלה סעיף זה ב-2.7%. לאחר שבחודשיים האחרונים ירדו מחירי הדירות, בספטמבר-אוקטובר – עוד לפני ההודעה על ביטול תכנית מע"מ אפס – הם עלו בשיעור חד של 1.4%. מגמת הירידה בשיעור העלייה השנתי של מחירי הדירות נבלמה, וב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר עלו המחירים ב-6.5%, לעומת 4.6% ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר. בחודש אוקטובר נמשכה העלייה במכירת הדירות החדשות, לאחר עלייה חדה בחודש ספטמבר. במספר הדירות החדשות למכירה לא ניכר שינוי. מכרזים ראשונים במסגרת תכנית "מחיר מטרה" הושקו החודש. ברבעון השלישי נרשמה עלייה חדה בהתחלות ובסיומי הבנייה, וב-12 החודשים האחרונים הם הסתכמו בכ-44.2 אלף ו-42.1 אלף, בהתאמה.

המשק העולמי: החודש נמשכה בכלכלה העולמית המגמה המנוגדת של צמיחה איתנה בארה"ב, למול חולשה באירופה ביפן, ובמשקים מתעוררים. הירידה במחירי הדלק צפויה לתמוך בכלכלה העולמית, אולם כפי שאירע ברוסיה, היא עלולה לפגוע ביציבות הכלכלית של יצואניות הנפט. בארה"ב עודכן שוב כלפי מעלה נתון הצמיחה לרבעון השלישי. בשוק התעסוקה נוספו בנובמבר כ-320 אלף משרות, והייצור התעשייתי הגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז 2010. מנגד מסתמנת חולשה בענף הנדל"ן, ומדדי מנהלי הרכש היו מאכזבים ברובם. באינפלציה מסתמנת התמתנות לאור הירידה במחירי האנרגיה, והשווקים הפיננסיים מתמחרים העלאת ריבית ראשונה ברבעון השלישי של 2015. באירופה נמשכת התאוששות שברירית ובלתי אחידה; שיעור האבטלה נותר מעל ל-11%. בצרפת ובאיטליה פורסמו החודש נתונים חלשים, ואילו בגרמניה פורסמו נתונים מעט יותר טובים. החשבון השוטף של גוש האירו הפתיע לטובה, על רקע היחלשות האירו, וגובר הסיכוי לכך שה-ECB ישיק ב-2015 תכנית משמעותית של הרחבה כמותית. בשווייץ נקבעה ריבית שלילית על פיקדונות בבנק המרכזי, על רקע התחזקות הלחצים לייסוף, ובנורווגיה הופחתה הריבית בשל הפגיעה הצפויה בכלכלה עקב הירידה במחיר הנפט. ביפן, הפחתת מס החברות – ודחיית העלאת המע"מ עקב תוצאות הבחירות – צפויות לתמוך בהתאוששות, אך מנגד הן יגבירו את הסיכון הפיסקלי. בסין נרשמו החודש נתוני מקרו מאכזבים, והאינפלציה מתמתנת על רקע הירידה במחירי הנפט. בברזיל נמשך הקיפאון ולמרות זאת הריבית הועלתה בשל האינפלציה הגבוהה. בהודו נמשכות מגמות חיוביות, וההתאוששות צפויה להימשך. בימים האחרונים מסתמן כי צעדי המדיניות ברוסיה ייצבו את המצב לעת עתה. בשווקים הפיננסיים העולמיים נרשמה החודש מגמה מעורבת תוך עלייה בתנודתיות. מחירי הנפט ירדו החודש ביותר מ-20%, ומחיר חבית נפט מסוג ברנט הגיע לכ-60 דולר.

הגורמים העיקריים להחלטה: ההחלטה להותיר את הריבית לחודש ינואר ללא שינוי ברמה של 0.25%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה בשיעור שלילי של 0.1%, לעומת שיעור שלילי של 0.3% ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר. בניכוי ההשפעה הצפויה של הפחתת מחירי החשמל והמים, הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מהמקורות השונים מצויות סמוך לגבול התחתון של יעד האינפלציה. לפי הערכת חטיבת המחקר, ב-2015 צפויה אינפלציה בשיעור של 1.1%, ובניכוי השפעת מחירי החשמל והמים – 1.5%.

האינדיקטורים שנוספו החודש מצביעים על התאוששות בפעילות לאחר מבצע צוק איתן, תוך שהחזרה הצפויה לתוואי הצמיחה שאפיין את המשק לפני המבצע תבוא לידי ביטוי בקצב צמיחה גבוה יחסית ברבעונים הקרובים. נתונים חלקיים מסקר החברות לרביע הרביעי תומכים בהערכה זו, והמדד המשולב ממשיך לעלות בקצב המתון שאיפיין את התפתחותו מתחילת השנה. כל האינדיקטורים משוק העבודה מצביעים גם הם על המשך השיפור. על פי הערכת חטיבת המחקר, ב-2015 צפויה צמיחה של 3.2%.

בשוק המט"ח נרשמה החודש תנודתיות גבוהה. בסיכום החודש נרשם ייסוף של 0.2% בשער החליפין האפקטיבי, ומול הדולר נרשם פיחות של 2%. מתחילת אוגוסט, עת החלה מגמת הפיחות בשער החליפין האפקטיבי, נחלש השקל ב-6.9%, ומתחילת השנה נרשם פיחות של 3.7%. המשך הפיחות יתמוך בהתאוששות היצוא והמגזר הסחיר בכלל, וצפוי לתרום להחזרת האינפלציה אל תוך היעד.

מתרבים הסימנים להתבססות הצמיחה בארה"ב, בעוד שנמשכת החולשה באירופה, יפן ומרבית המשקים המתעוררים. המשבר ברוסיה השתקף בגידול בתנודתיות בשווקים הפיננסיים העולמיים. הירידה במחירי האנרגיה צפויה להמשיך לפעול לירידת האינפלציה העולמית ולתמוך בהתאוששות הכלכלית. השווקים הפיננסיים מתמחרים העלאת ריבית ראשונה בארה"ב ברבעון השלישי של 2015; באירופה ובמשקים נוספים נמשכים צעדי הרחבה מוניטרית.

מחירי הדירות עלו בספטמבר-אוקטובר בשיעור חד, עוד לפני ההודעה על ביטול תכנית מע"מ אפס, ומסתמן גידול בקצב נטילת המשכנתאות ובמכירת דירות חדשות. ברביע השלישי נרשם גידול חד במספר התחלות וסיומי הבניה.

החודש נרשמה עלייה קלה במרווחים בשוק אג"ח החברות וצבירה שלילית בהיקף נרחב בקרנות אג"ח.

הועדה המוניטרית סבורה שרמת הריבית הנוכחית תומכת בהמשך ההתאוששות בפעילות הכלכלית, ובחזרת האינפלציה אל תוך היעד.

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

מיד הרחבה

רוני מזרחי מנכ"ל קבוצת המזרחי הפועלת בשוק הדירות למגורים, זועם על השיטה שבה

מפזרים לציבור הבטחות ורגע אחרי הבחירות שוכחים מהן. מזרחי תוקף את שר האוצר לשעבר לפיד, תוקף את שיטת מע"מ אפס,  ומציע פתרונות – פוליטיקאים לא משתנים, אצל הפוליטיקאים שלנו הערך הכי חשוב הוא ערך 'הדיבורים', הם מבטיחים לפני הבחירות ושוכחים מה הבטיחו  דקה אחרי ההשבעות. הם  מרשים לעצמם לפזר הבטחות עם משמעות כלכלית, למרות שאין להם  הבנה עמוקה בתחומי הכלכלה.

"אדון שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד,  מנותק מהמציאות, מנותק מהכלכלה, מנותק מההבנה ועכשיו מנותק מהממשלה. גם הפעם, כמו בפעמים רבות בעבר, ממשלת ישראל בכלל ושר האוצר בפרט השלו את הציבור במשך חודשים רבים. הרבה תוכניות הציע לפיד, גרם לרוכשים רבים לשבת על הגדר ולחכות לחוק מע"מ אפס, שיאפשר להם לרכוש קורת גג בישראל. ועם מה נותרו הרוכשים עכשיו? עם החלום ושברו ומחירים שעדיין בשמיים.

"במקום להפשיר קרקעות בצורה מאסיבית, לאפשר כניסת 50 אלף עובדים סינים, לפיד ייצר בעיקר ספינים. אם המדינה רצתה באמת לעזור לזוגות הצעירים, היא יכלה לקבוע קריטריון פשוט אשר יקבע מי יהיה זכאי להטבה ובאילו תנאים הזכאים יקבלו 'מתנה' מהמדינה בעת הרכישה, לא חשוב איפה יקנו ובכמה יקנו ולא יותר מ- 1.6 מיליון שקל. לחילופין, לנגד משרד האוצר עמדה האפשרות  לקבוע סכום הנחה קבוע של כ-20% משווי הדירה ומהטבה זו יכלו ליהנות כל הזכאים ע"פ קריטריונים מוגדרים.

"במקום זה, שר האוצר לשעבר, סיבך את כל התוכנית והבטיח הבטחות לא מעשיות. הרי אין כאן מעשה קסם, ישנן עלויות קבועות בבניית יחידות דיור ואותן לא ניתן לשנות. אם הממשלה באמת הייתה רוצה להקל על הרוכשים ולהעניק להם הטבה של 20% על רכישת דירה, היא יכלה למכור את הקרקע לקבלן במחיר נמוך ב-20%, כך הקבלן יבנה והמדינה תקבע את תנאי המרכז והקריטריונים לקבלת ההטבה. האוצר יכול לקבוע מי ייגש לקבלן ויוכל לרכוש ממנו דירה במחיר מופחת. למעשה מדובר כאן על עלות קרקע מופחתת כאשר ההנחה, תגולם במחיר הדירה.  

"כדי לשנות משהו באמת, ולא רק את כותרות העיתונים, שר האוצר הבא יצטרך לשחרר מדי שנה קרקעות למינימום 50,000 יחידות דיור חדשות שכן רק הגדלת היצע הקרקעות תוכל להביא לירידת מחירי הדיור וכן 50 אלף עובדים זרים רצוי סינים.

"יתר על כן, גם בתחום ההיתרים יש מה לעשות. כבר דובר על כך שהקבלים יקבלו תוך שנה אחת את כל הרישיונות והיתר הבנייה ואיפה זה עומד היום? גם הדיבורים על קיצור ההמתנה להיתרים ייקברו עמוק יחד עם חוק מע"מ אפס, מחיר מטרה ו90% משכנתא בערבות המדינה.

"הממשלה הבאה תהיה חייבת גם להגדיל את היצע עובדי הבנייה בשוק, במצב הנוכחי אין מספיק עובדים ופועל סיני מקבל 25 אלף שקלים בחודש ואפילו יותר.  עובדה זו מקשה מאוד על הקבלנים להוריד את מחירי הדירות ואף מגדילה את עלויות הבנייה.   

על מנת להוריד את מחירי הדירות לאחר הבחירות, הממשלה תצטרך לנקוט במספר צעדים מצטברים. היא תצטרך לשחרר קרקעות בפועל ולא על הנייר, להפחית את הביורוקרטיה, ולקבוע בחוק היתר תוך 12 חודש מפתיחת התיק. כמו כן, על המדינה לחייב את הרשות לפתוח תיק באופן מיידי ללא מגבלות, במידה והתב"ע בתוקף ואפילו במצב בו אין פיתוח במקום. כמובן שפתיחת תיק הבקשה וההיתר יותנו ב3 חתימות חיצוניות חשובות – הג"א, כיבוי אש וחישוב זכויות הבנייה המותרות.

"קיצור ההמתנה להיתרים, יכולים להוריד את מחירי הנדל"ן באמת, כיוון שקבלן טוב שהוא גם יזם וגם הקבלן, עובד על רווח של 15% מהעלויות בגין עבודה על פרויקט של 5-6 שנים. לכן, כאשר הרווח פר שנה יגדל, הקבלנים יוכלו להוזיל את המחירים ובו בעת גם לבנות יותר פרויקטים".

"לפני כשנה נוהל נגדי קמפיין אישי עם פרסומים אגרסיביים וכיתובים במקומות שונים, בלתי מחמיאים שתכליתם היחידה היתה פגיעה בי, ברגולטור שתפקידו להגן על המשקיעים" פתח פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך את נאומנו בכנס התאגידים השנתי, והוסיף – "בימים האחרונים מותקף ידידי הממונה על הגבלים עסקיים, דיויד גילה, בקשר להחלטתו בעניין פירוק מונופול הגז. אני לא מופקד על הטיפול במונופול הגז ואני לא רוצה לחוות דעתי ביחס להחלטתו של דיויד גילה. יחד עם זאת, אופן תקיפת הרגולטור שפועל להגנת אינטרס הציבור מעורר סימני שאלה. אפשר להתווכח או לטעון כנגד הפרוצדורה, אבל מה שהכי חשוב הוא הדיון היותר רציני – הדאגה לאינטרס הציבור ומה שחשוב למדינת ישראל בהווה ובעתיד".

האוזר התייחס לשנה האחרונה ואמר –  "עברנו שנה מדממת מבית ומחוץ ובכלל זה: מלחמה, האטה כלכלית, בחירות חדשות, יוקר מחיה מאמיר, נדל"ן יקר, גרעון תקציבי שצפוי לגדול, למשקיעים מוסדיים יש כסף ולמרות זאת יש בצורת בהנפקות, הערכת סיכונים לקויה, שוק הון מוגבל באפשרויות מימון ובהיצע השקעות, בורסה יבשה, הערכת סיכונים של השקעות לקויה, אי שוויון כלכלי קיצוני שמאיים על המרקם החברתי, וסביבת ריבית נמוכה שמהווה תשתית ליצירת בועה בשווקים הפיננסים".

האוזר התייחס לבעיה הקשה של שוק ההון המקומי – "בעת הזו, כ- 30% מהחברות שוקלות להימחק מן הבורסה בת"א. בעת הזו, אנחנו גם עדים לתופעה של חברות טכנולוגיה חדשות שמעבירות פעילותן מישראל לחו"ל. על כל דולר "אקזיט", מדינת ישראל מפסידה 3 דולר. זה אובדן דרך של מדינת ישראל, של כולנו, משום שחברות שמעתיקות פעילותן העסקית לחו"ל, גורעות מקומות עבודה, מפחיתות את תקבולי המיסים ואינן תורמות לצמיחה. אני סבור שבמבט אל העתיד אנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית. אם לא נעשה משהו, הבורסה לא תהיה רלבנטית. הבורסה חייבת להיות רלבנטית".

"בהמשך כי לאחר גל הרגולציה הגדול שהחל ב-2008, הגיע הזמן 'לתת חמצן לעסקים'. אני מאמין גדול ברגולציה חזקה וחכמה לא רק משום שהיא תורמת לאמון הציבור וליציבות בשווקים הפיננסים אלא גם משום שהיא יכולה לתרום לאמון החברות בשוק ההון המקומי. אמון הציבור מחייב וודאות רגולטורית וטיפול בלתי מתפשר באכיפת החוקים שאנחנו מופקדים עליהם. יחד עם זאת, אחרי גל רגולציה כבד של כל הרגולטורים מאז 2008, הגיע העת לשים את הדגש על הזרמת חמצן לעסקים. במציאות של מדיניות פיסקלית מוגבלת בפתרונות ומדיניות מוניטרית שמיצתה במידה רבה את נשק הריבית, שוק ההון יכול וצריך להיות אוהל החמצן של הכלכלה הישראלית שתומך בתעסוקה ובצמיחה. אם ננוח על זרי דפנה נמצא עצמנו מהר מאוד מתחת לזרי הדפנה".

הלמ"ס מפרסמת היום נתוני רכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים: ספטמבר-נובמבר 2014. בחודשים ספטמבר-נובמבר 2014 חלה עלייה של 8.1% בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי. זאת, לאחר עלייה של 8.5% בשלושת החודשים יוני-אוגוסט 2014.

בבחינת נתוני המגמה בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2014: בקבוצה מוצרים ושירותים אחרים, שהיא 42% מסך הרכישות בשנת 2013, חלה עלייה של 10.2% במגמה בספטמבר-נובמבר 2014. מזה, בענף ספרים, ציוד משרדי ופרסום עלייה של 8.2%, ובענף ציוד ושרותי תחבורה – עלייה של 6.9%.

בקבוצה שירותים, שהיא 21% מסך הרכישות בשנת 2013, חלה עלייה של 9.7% במגמה בספטמבר-נובמבר 2014. מזה, בענף פנאי ובילוי עלייה של 12.7%, ובענף שירותי ממשלה ועירייה – עלייה של 10.5%. בקבוצה מוצרי תעשייה, שהיא 19% מסך הרכישות בשנת 2013, חלה עלייה של 9.4% במגמה בספטמבר-נובמבר 2014, מזה, בענף הלבשה והנעלה עלייה של 8.8%, ובענף הרהיטים – עלייה של 6.5%. בקבוצה מזון ומשקאות, שהיא 18% מסך הרכישות בשנת 2013, חלה עלייה במגמה בספטמבר-נובמבר 2014 של 2.1%.

הלמ"ס מפרסמת היום נתוני היצע וביקוש בשוק העבודה בחודשים יולי-ספטמבר 2014 על פי ניתוח נתוני סקר כוח אדם וסקר משרות פנויות. לפי נתוני הלמ"ס, ברבעון השלישי של שנת 2014 ירד מספר המשרות הפנויות ל- 65.3 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 66.7 אלף משרות פנויות בממוצע לחודש ברבעון השני של 2014), בין היתר בגלל מבצע "צוק איתן" שהתרחש ברבעון זה.

הלמ"ס מדווחת גם כי היחס בין ההיצע לביקוש עלה ל-5.8 (לעומת 5.4 ברבעון הקודם). הכוונה ליחס בין המבקשים לעבוד לבין המשרות הפנויות. היחס בין ההיצע לביקוש בקרב משלחי יד ידועים עלה ל-3.8 (לעומת 3.6 ברבעון הקודם).

מנתוני הלמ"ס עולה גם כי היחס בין ההיצע לביקוש נמוך מ-1 (כלומר במשלחי יד אלה מספר המשרות הפנויות עולה על המבקשים לעבוד) נמצא בקרב מפתחי תכנה, בעלי משלח יד בתחום ההנדסה ונציגי מכירות טלפוניים. בנוסף, היחס בין ההיצע לביקוש גבוה מ-7 (כלומר במשלחי יד אלה מספר המבקשים לעבוד היה גבוה פי 7 ממספר המשרות הפנויות) נמצא בקרב מנהלים אדמיניסטריביים ומנהלי מכירות, שיווק ופיתוח, מנהלים בתחומי האירוח והמסחר ובתחומי שירות אחרים, פקידים כלליים ועובדי משרד ובעלי משלח יד נלווה בתחום העבודה הסוציאלית.

הכלכלנית ראשית של בנק דיסקונט פרסמה סקירה ובה היא קוראת לבנק ישראל לשקול בחיוב מדיניות של "הכוונה לגבי העתיד" (Forward Guidance).

שמיר כותבת בסקירתה: "לאחרונה פרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל סקירה לגבי "הכוונה לגבי העתיד", ובה התייחסות לניסיון העולמי במדינות השונות והמלצות ליישומה במשקים קטנים. בנקים מרכזיים בעולם החלו לנקוט במדיניות ההכוונה, על-מנת לעודד הפעילות הכלכלית, כאשר כלי הריבית היה קרוב למיצוי. אמצעי זה נועד להפחית הריביות הארוכות באמצעות השפעה על הריביות הצפויות, או על-ידי הגברת היציבות בשווקים והפחתת חוסר הוודאות, ומכאן הפחתת פרמיית הסיכון".

לדברי שמיר, "בעולם מוכרות ארבע רמות של הכוונה, מהכוונה כללית, ללא מסגרת זמן ועמידה ביעדים מוגדרים, ועד הכוונה המותנית בפרמטרים כמותיים. שימוש בכלי ההכוונה נעשה בארה"ב, בריטניה, קנדה ועל-ידי ה-ECB. לאחר פרוץ המשבר בסוף 2008 נקט הפד בהכוונה כללית (הפד החל להשתמש בהכוונה עוד לפני המשבר), והחל מדצמבר 2012 בהכוונה המותנית בפרמטרים כמותיים. ה-ECB החל להשתמש בכלי זה ביולי 2012, על-מנת לייצב התנודתיות בשווקים".

עוד כותבת שמיר, כי "חוסר הוודאות עימו נאלץ להתמודד הבנק המרכזי במשקים הגדולים קיים בעוצמה גבוהה בהרבה במשקים קטנים החשופים למסחר ולתנועות הון. במשק קטן, להתפתחויות העולמיות השפעה ניכרת על הכלכלה, כך שהבנק המרכזי עשוי להתחייב למתווה ריבית שאינו מתואם עם הריביות בחו"ל. כתוצאה מכך, עשוי המשק הקטן להיחשף לתנודות בלתי רצויות בשער החליפין, ומכאן לפגיעה בסחר החוץ וביציבות הפיננסית. דוגמה להצלחה מוגבלת של השימוש בכלי זה הינה שוודיה, שהפחיתה הריבית ב-2002, תוך מתן "הכוונה לעתיד", אך מבלי להתייחס להשפעות גלובאליות (מתווה ריבית הפד)".

"לפיכך", כותבת שמיר, "ממליצים כלכלני הבנק לכלול בהכוונה, בנוסף לפרמטרים מקומיים, גם פערי ריבית מול המשקים הגדולים או התייחסות לשער החליפין. כך תהיה לכלי מדיניות זה השפעה על הפעילות הכלכלית והאינפלציה דרך שער החליפין, ולא באמצעות הריבית לטווח ארוך".

על פי סקירתה של שמיר, מדיניות של Forward Guidance נהוגה בעולם, אך לא בישראל. על אף שכלי זה משמש במקור אמצעי להרחבה כמותית, ולא זה הכיוון בישראל, הרי שאימוצו בטרם העלאת הריבית הראשונה, עשוי להפחית את רמת אי הוודאות ולמנוע התחזקות מחודשת של השקל, שתפגע בצמיחה ותקשה על השגת יעד האינפלציה. בנוסף, תתמוך ההכוונה בתשואות הארוכות.

שמיר מציינת כי "בשל היותנו משק קטן ופתוח, על ההכוונה לכלול, בנוסף לפרמטרים מקומיים, גם התייחסות לפערי ריבית מול ארה"ב ולשער החליפין. הגורם החשוב ביותר להצלחת ההכוונה הוא האמינות, כיוון שנועדה להשפיע על הציפיות, ולכן, לדעתנו, על בנק ישראל לשקול בחיוב אימוץ המדיניות".