יש לכם עסק כלשהו ואתם רוצים לפרסם אותו. איפה עושים זאת? בעיתון? בפליירים? באינטרנט? זו שאלה פיננסית לחלוטין, וננסה כאן להתמקד במדיה הצומחת – באינטרנט, ולהבין את אפשרויות הפרסום, ההיקפים, והתועלת המרובה של הרשת לעומת מדיות אחרות.
למעשה, האינטרנט הוא פלטפורמת פרסום אידיאלית המשנה לחלוטין את כללי המשחק. פרסום באינטרנט מתאים לבעלי עסקים קטנים ובינוניים, חברות גדולות ותאגידי ענק. היתרון הבולט והגדול ביותר של פרסום מן הסוג הזה הוא חשיפה למאות מיליוני לקוחות פוטנציאליים בכל רגע נתון. מעבר לכך, האינטרנט מקצר את זמן התגובה של הלקוח: בהשוואה למודעת פרסומת בטלוויזיה, בעיתון וברדיו, פרסום באינטרנט מניע לפעולה מיידית. אפשר להשתמש באינטרנט כדי לפרסם מוצרים או שירותים וניתן גם להשיק בעזרתו קמפיין שיווקי לשיפור התדמית או המוניטין.
סל האפשרויות של פרסום באינטרנט כמעט בלתי מוגבל ואפילו העלות אינה גבוהה. האינטרנט עושה לתחום הפרסום את מה שהצליחה הטלוויזיה לעשות בשנות ה-60, אולם ההשפעה שלו הרבה יותר דרמטית והיקפית. בנוסף, קשה לשער כיצד ייראה הפרסום באינטרנט בעתיד ולכן כל מה שאפשר לעשות הוא להצביע על היתרונות של הכלים הקיימים.
Email marketing, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש
יש שלושה אפיקים מרכזיים באמצעותם ניתן להצביע על היתרונות של פרסום באינטרנט. הראשון נקרא email marketing ובו משתמשים כדי לפנות ללקוחות באופן ישיר. שיווק בדואר אלקטרוני באמצעות מערכת email marketing הוא ערוץ המועדף על בעלי עסקים בכל רחבי העולם. המאפיינים שלו הם אפקטיביות גבוהה מול עלות השקעה נמוכה. במונחים מקצועיים נהוג להתייחס למערכת של email marketing בתור פתרון אידיאלי עבור ROI – return of investment.
השני הוא פרסום ברשתות חברתיות. פרסום כזה מגלם יתרון בולט של האינטרנט מול ערוצי פרסום מסורתיים, בעיקר בהקשר של ניתוח שוק וזיהוי קהלי היעד. במקום לבזבז זמן ומאות אלפי שקלים על פנייה למכנה משותף רחב ככל האפשר, פרסום ברשתות חברתיות מתבצע לאחר סקירת המדיה ובחירה מושכלת של ערוצי חשיפה. המפרסם עורך את המסר השיווקי ומתאים אותו גם לפלטפורמה וגם לקהל היעד. אפשר לנהל את הקמפיין בטווח קצר או ארוך ולגייס לקוחות קיימים על מנת לחשוף את המוצר או השירות לאנשים חדשים.
אי אפשר לדבר על היתרונות של פרסום באינטרנט מבלי להזכיר את מנועי החיפוש. זהו האפיק השלישי והמפורסם ביותר של פרסום באינטרנט, המיוצג כיום על ידי חברת גוגל. אפשר להשתמש במנועי חיפוש בתור אפיק פרסום בצורה ממומנת או אורגנית. הפרסום הממומן מציע תוצאות מיידיות ומספק מעקב, ניטור ובקרה, בעוד קידום אורגני מחייב סבלנות ולעיתים גם שינויים טכניים באתר האינטרנט של הלקוח.
כיצד בוחרים אפיק פרסום?
בעל עסק המעוניין לנצל את היתרונות של פרסום באינטרנט צריך להשקיע זמן ומחשבה. עליו להגדיר את הצרכים והמטרות, להתייעץ עם אנשי מקצוע ולהחליט על מסגרת תקציב.
לסיכום, פרסום באינטרנט יכול להיות גמיש ודינאמי. אין סיבה להתחייב רק לסוג אחד של פרסום, אולם בהחלט כדאי לחשוב על הטווח הארוך ולהבין כיצד ההוצאות יכולות להחזיר את ההשקעה.
בעקבות החלטת האוצר להוריד את המ"ע ל-0 בפרויקטים של פינוי-בינוי אומר ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "מדובר בהחלט בהחלטה נקודתית טובה של הממשלה והאוצר, אולם לצערי לא תהיה לה משמעות מרחיקת לכת עבור יזמים העוסקים בהתחדשות עירונית, כולל תמ"א 38. צריך לזכור, למשל, שמי שרוכש דירה במסגרת תמ"א 38 איננו ברוב המכריע של המקרים אותו זוג צעיר בעל אפשרויות מוגבלות שעבורו המע"מ אפס משמעותי. אמנם היזמים יוכלו להזדכות על המע"מ אפס, וזוהי ללא ספק הטבה, אולם אין מדובר ב"שובר שיוויון" שייצר כעת "באזז" לתמ"א 38 ויביא לכך שמספר הפרויקטים יעלה באופן דרמטי".
שי רונן, המנכ"ל והבעלים של MY HOUSE, משווקי פרויקטים של תמ"א 38: "כל הטבה לטובה וזה צעד בכיוון הנכון, אולם אני מצפה שהממשלה תביא לידי יישום את תמ"א 38/4, שתכלול בתוכה שורה ארוכה של הטבות ליזמים, כולל תוספת שלוש וחצי קומות, במקום שתיים וחצי בלבד כיום, אפשרות לניוד זכויות ובנייה בפריפריה ובתמורה הענקת זכויות בנייה נוספות במרכז והטבות נוספות. רק חבילה שכזו תביא הרבה יזמים היושבים כיום "על הגדר" לקדם מאות פרויקטים כאלה בשנה. זהו צעד קטן חשוב, אבל צריך להיות חלק משורה ארוכה של צעדים".
אורן מור, מנכ"ל ובעלים של אייקום יזמות ובנייה , "לצערי בתחום של פינוי בינוי הטבה שכזו הינה ממש טיפה בים. הממשלה חייבת לבצע שידוד מערכות יסודי בנושא זה, כולל תמרוץ הערים והרשויות המקומיות המהססות בעשרות רבות של מקרים האם כדאי להן לקדם פרויקטים של פינוי בינוי, קיצור ביורוקרטיה, השקעת משאבים הסברתיים בדעת קהל מול המתפנים, מה שבפועל החברות היזמיות עושות כיום ובכלל, להכריז על הפינוי בינוי כ"פרוייקט לאומי מועדף". לכן, עם כל הכבוד ליישום המע"מ אפס, אני לא רואה איך הוא יביא את האור בקצה המנהרה".
מושג חדש מציף אותנו בחודשים האחרונים והוא חוק מע"מ אפס. לרגע זה נשמע יותר מידי טוב בכדי להיות אמיתי, אבל ככל שנכנסים לתוך הקרביים של החוק הזה אפשר להבין שהוא מצד אחד מאד יועיל ויוזיל לאכלוסיות מסוימות את מחירי הדירות, אך מאידך הוא עלול לגרור אחריו ספקות רבות לגבי הזכאות, כשבמקביל לא ברור כלל אם יהיו מספיק דירות שיעמדו בהתניות ובסכומים שהחוק מדבר ומתכוון אליהם.
פירוש החוק
אז מה הוא בעצם חוק מע"מ אפס ומהי משמעותו כלפי המדינה וכלפי אזרחיה. חוק זה יחול על מכירת דירות מגורים על פי מה שנקבע בחוק. הכוונה שקבלן שמכר דירות יוכל להזדכות על המע"מ תשומות שהוא שילם ולא יצטרך להעביר מע"מ עסקאות בגין אותן דירות שמכר.
התנאים הקובעים בעת מתן ההטבה הם:
-
הדירה חייבת להיות למגורים בלבד.
-
שטח – הדירה לא תהיה פחות מ – שישים מטר רבוע ולא יותר מ- מאה ארבעים מטר רבוע.
-
מפרט – הדירה תיבנה בהתאם לחוק ולתנאים שנקבעו על ידי שר הבינוי והשיכון.
-
בעלות – הדירה תהיה הדירה היחידה שנרכשה על ידי אותו גורם.
זכאים
זכאים להטבות הללו יהיו בעיקר אזרחי המדינה אשר שרתו בצבא ההגנה לישראל או עשו שרות לאומי ותרמו את חלקם בהגנה על המולדת. כמובן שקיימים עוד סייגים בתוך הצעת החוק הזו והדיונים בה טרם הסתיימו.
תיאורטי מול מעשי
אין צל של ספק שחוק מע"מ אפס צפוי להשפיע באופן ישיר על שוק הדירות ועל ערכן. מעבר לתיאוריה אף אחד עדיין איננו יודע להגיד באופן בטוח והחלטי אם ההתנהלות הזו אכן תיתן פרי ומזור לכל אלו שטרם יכולים להרשות לעצמם לרכוש דירה. האמור פה מתייחס אך ורק לדירות מקבלן ולא לדירות יד שנייה, מהלך שיכול לפגוע בכל אלו שרוצים למכור את הנכס שלהם ולהתקדם לעבר נכס אחר. תהליך ההתמקחות על המחיר יהיה ארוך ובסוף תהיה מחויבות להתגמש במחיר שיפגע ביכולת התזרימים ברכישה דירה אחרת או לחילופין לא יגיעו כלל רוכשים במידה ולא תהיה התגמשות במחיר. האם בכל התהליך יהיה דירקטור אחד שיזהיר מפני ניוון ואיבוד שליטה? ספק גדול.
רעיון שיגעון או כישלון
חוק זה על פניו נותן תחושה שרק חלק מהאוכלוסייה ייהנה מההטבה, כמובן שהכוונה היא לאוכלוסייה הדתית ולהתנחלויות, אך אי אפשר להאשים כל הזמן את הנתח הזה של האוכלוסייה. גם כאשר יושב דירקטור כזה או אחר ומחליט החלטות הרות גורל עבור חברות גדולות ייתכן והוא ייגמר ככישלון גורף וייתכן שזו תהיה הצלחה מסחררת. כך גם הצעת החוק הזו שעל פניה היא תוכנית שיכולה להבטיח לזוגות צעירים חיים בדירה משלהם וחסכון תשלומי שכירות. אין ספק שהחוק מגיע בשלב שהוא חובה ועלינו לבדוק אותו ולתת לו הזדמנות להוכיח את עצמו.
הריבית לא ירדה. למרות שכלכלנים רבים העריכו שהריבית תרד. בבנק ישראל החליטו על רקע אוסף הנתונים הכלכליים שלא הפעם.
ומהם נתוני הרקע להחלטה? נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר ב-0.3%, למטה מתחזיות החזאים, שצפו בממוצע ירידה של 0.1%. ירידות משמעותיות נרשמו בסעיפי המזון והפירות והירקות, ובאף סעיף לא נרשמה עלייה. ב-5 מתוך 6 החודשים האחרונים היה המדד בפועל נמוך מהממוצע של תחזיות החזאים. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית של 0.3%, לעומת אינפלציה אפסית ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט. הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-2.5%; קצב עלייתם של מחירי המוצרים הבלתי סחירים ירד אף הוא אל מתחת לתחום יעד האינפלציה, והוא עומד על 0.8%.
שוק העבודה: מספר משרות השכיר ירד ביולי ב-0.3% לעומת הרבעון השני: הוא ירד ב-1.1% במגזר העסקי, ואת הירידה קיזזה עלייה של 0.7% בשירותים הציבוריים. מספר המשרות המלאות ירד ביולי-אוגוסט בכ-0.8% לעומת הרבעון השני. תקבולי מס הבריאות גדלים בקצב יציב: התקבולים באוגוסט-ספטמבר היו גבוהים (נומינלית) ב-5.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בהשוואה ל-4.8% ביולי-אוגוסט. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו במאי-יולי ב-0.9% וב-0.7%, בהתאמה, יחסית לפברואר-אפריל (נתונים מנוכי עונתיות).נתוני תקציב הממשלה: הגירעון בפעילות המקומית של הממשלה (ללא אשראי נטו) הסתכם בינואר-ספטמבר בכ-7.2 מיליארדי ש"ח, והוא נמוך בכ-3.6 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם עמידה ביעד הגירעון ל-2014, משום שההוצאות היו נמוכות מהתוואי התואם ביצוע מלא של התקציב. הוצאות המשרדים גבוהות נומינלית ב-3.4% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, בהמשך השנה צפויה האצה בהוצאות. ההכנסות המקומיות מתחילת השנה נמוכות בכ-1.5 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי התואם את תחזית התקציב. לפי נתוני המגמה, המע"מ על הפעילות המקומית ברוטו – אינדיקטור לצריכה הפרטית – עלה ברבעון השלישי בכ-0.6% יחסית לרבעון הקודם.
-
סביבת האינפלציה המשיכה לרדת החודש. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה שלילית של 0.3%. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מהמקורות השונים ירדו אל מתחת לתחום יעד האינפלציה, והציפיות לשנתיים מצויות בגבול התחתון. גם בציפיות לטווחים ארוכים יותר נרשמה ירידה, אך הן קרובות למרכז תחום היעד.
-
האינדיקטורים שנוספו החודש מצביעים ברובם על כך שהפעילות ברבעון השלישי האטה ואולי אף ירדה. עיקר ההאטה בפעילות נובעת ממבצע "צוק איתן". סקר החברות מצביע על ירידה בפעילות ברביע השלישי בכל ענפי המשק, ובעיקר בתיירות. במדדי האמון לא חלה הרעה משמעותית למרות מבצע "צוק איתן", ובמדד מנהלי הרכש נרשם שיפור.
-
לאור הפחתות הריבית בישראל והתחזקות הדולר בעולם, השקל נחלש החודש ב-2.8% במונחי השער הנומינאלי האפקטיבי, ומתחילת השנה נרשם פיחות של 4.1%. המשך הפיחות יתמוך בהתאוששות היצוא והמגזר הסחיר בכלל, וצפוי לתרום להחזרת האינפלציה אל תוך היעד.
-
החודש גברו החששות מפני התמתנות נוספת בכלכלה העולמית על רקע גידול באי-הוודאות ובתנודתיות בשווקים השונים. בגוש האירו התקבלו החודש נתונים מאכזבים, בדגש על הכלכלות הגדולות בגוש. בארה"ב נמשכת ההתאוששות בצמיחה, אולם קיימים סיכונים להחטאת התחזית כלפי מטה. על פי הערכות השווקים, מועד תחילת העלאות הריבית בארה"ב נדחה לסביבות אוקטובר 2015.
-
נמשכת ירידה חדה במספר העסקאות בשוק הדיור, וחלה התמתנות בקצב נטילת המשכנתאות. מחירי הדירות ירדו ביולי-אוגוסט ב-1%, וקצב עלייתם ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט הואט ל-5%. קשה להעריך את התגובה שתתרחש כאשר יוסר חוסר הוודאות ביחס לחוק מע"מ אפס.
-
הצבירה בקרנות המתמחות באג"ח קונצרני נמשכת, אם כי בהיקפים נמוכים יחסית; רמת המרווחים בשוק זה ממשיכה להצביע ככל הנראה על תמחור חסר של הסיכונים.
ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל אומר לקראת ההחלטה על הריבית כי , "השילוב הבלתי אפשרי של משק במיתון עם מדדים שליליים וסכנת דפלציה, ובד בבד משבר דיור ללא תקדים, מחייב הפעם פעולה משולבת של הנגידה ד"ר קרנית פלוג עם משרדי האוצר, השיכון ויתר משרדי הממשלה. מצד אחד על הנגידה פלוג ובנק ישראל להוריד מידית את הריבית ל-0, שער ריבית שאין לו תקדים בהיסטוריה הכלכלית של ישראל.
הורדה זו הינה מחויבת מציאות לאור הצורך לנסות ולעורר את המשק לפעילות ולהמשיך לדחוף את שער הדולר למעלה. לצד פעולה זו הנני ממליץ לנגידה ולבנק ישראל לייצר הרחבה כמותית, זאת באמצעות רכישת אג"ח ומט"ח, זאת בנסיון לעורר לחצים אינפלציוניים. אסור לשכוח כי ללא מדד הדיור, נמצא המשק הישראלי בפועל במצב של מדד שלילי ודפלציה, מצב שהינו בעייתי ביותר ובעל סיכון התדרדרות למיתון עמוק.
לצד זאת על ממשלת ישראל, ובראש וראשונה משרד האוצר בתיאום עם משרד השיכון להרגיע מידית את שוק הנדל"ן ולייצר בו פעילות מאוזנת, זאת על ידי צעדים דרמטיים של הורדת מיסוי לקבלנים ויזמים ולא להסתפק בצעד הנקודתי ומעורר המחלוקת של מע"מ אפס שממילא כבר מיצה את עצמו עוד לפני שבכלל אושר. רק הורדת מיסוי שכזאת על חומרי בנייה, אגרות למיניהן זאת לצד הבאה מידית של כ-20 אלף עובדים זרים מיומנים שיזרימו גם דם חדש לשוק הנדל"ן וגם יביאו בסופו של דבר לזירוז הבנייה וקיצורה, ובכך יוזילו עוד יותר יותר את עלויות הבנייה לקבלנים וליזמים, יביאו הן לגידול בהתחלות הבנייה והן להוזלות מחירים. בד בבד יש מקום להגן על לוקחי משכנתאות שבשנים האחרונות לקחו משכנתאות ענק וקיים סיכון שלא יוכלו לעמוד בהחזר, ובמיוחד לאור תרחיש אפשרי של העלאת הריבית מחדש בעוד שנתיים-שלוש. אני מצפה שבנק ישראל והממשלה ייסגרו על "עסקת חבילה" שכזאת שבסופו של דבר גם תרים את המשק הישראלי על הרגליים וגם תאושש את שוק הנדל"ן המקרטע".
היקף המשכנתאות החדשות שניתנו בחודש אוקטובר יעמוד על כ-3.5 מיליארד שקל, כך פורסם הערב בגלובס. על פי גלובס ההערכה הזו של המערכת הבנקאית. היא לכאורה נתון חלש יחסית – 17% נמוך יותר לעומת הממוצע ב-12 החודשים האחרונים שעמד על 4.2 מיליארד שקל לחודש, וכן נמוך לעומת אוקטובר המקביל, שעמד על 4.4 מיליארד שקל. אלא שבפועל, על רקע החגיחם וימי החופש באוקטובר, נראה שלא מדובר בחולשה. בבנקים מציינים כי מדובר דווקא בנתון חזק יחסית, לאור העובדה שבחודש אוקטובר היו מעט ימי עבודה בשל החגים. "בממוצע ניתנות משכנתאות בהיקף של כ-200 מיליון שקל ביום. כך שבאוקטובר בגלל החגים חסרו 4 ימי עבודה, ושלושה ימים נוספים שהם חול המועד, והבנקים עבדו רק חצי יום. כך שבהחלט ייתכן שאם היו באותם הימים ימי עבודה מלאים, היינו מגיעים למשכנתאות של 4.5 מיליארד שקל אם לא יותר", מעריך גורם בכיר במערכת הבנקאית. להערכת אותו גורם, כאשר תיכנס לתוקפה תוכנית מע"מ 0%, נראה נתונים גבוהים במיוחד בשוק.
פייננשל טיימס בכתבה על שוק הנדל"ן המקומי, בדגש על שוק הנדל"ן בת"א, מסביר שמחירי הדירות בארץ נובעים גם מביקושים של יהודי התפוצות, בעיקר יהדות צרפת – "ישראל, ששטחה הוא משהו בין אל-סלבדור וסלובניה, הפכה באופן פרדוקסלי למקלט מבטחים פיננסי וחברתי ליהודי התפוצות, בייחוד צרפת. תל אביב מתאפיינת בערכי נדל"ן שהם ממהירי הצמיחה בעולם. האם זהו מצב בר-קיימא? לפי שעה, הבועה ממשיכה להתרומם מעל השוק הלוהט הזה, ללא סימן לדאגה כלשהי. הרנסנס של העיר ת"א בעשור האחרון הביא איתו תהילה והצלחה למסעדות , לחיי הלילה ולסצנת האמנות שלה. תל אביב היא האזור המאוכלס בצפיפות הגבוהה ביותר בישראל, עם ממוצע של 7,522 תושבים לקמ"ר, בהשוואה ל-5,750 תושבים לקמ"ר בירושלים. שוק הדירות היוקרתיות של ת"א עלה ב-75.4% בחמש השנים עד הרבעון הראשון של 2014, לפי מחקר של סוכנות הנכסים הבריטית נייט פראנק – ובכך עקף את לונדון, דובאי, פאריז וניו יורק. קרן המטבע הבינלאומית מעריכה שהמחירים גבוהים באופן לא מציאותי, וכי הבועה חייבת לפקוע".
יו"ר מיטב דש: רכישת אג"ח ממשלתיות תיצור להערכתו פאניקה, ותביא ל"ניפוח מזיק" של מחירי האג"ח הממשלתיות והקונצרניות
צבי סטפק ממיטב דש שואל: האם בנק ישראל יודע משהו שאנחנו לא יודעים? לדבריו, יש הבדל בין מה שבנק ישראל יעשה כנראה מחר, לבין מה שכדאי לעשות.
סטפק מציין כי "מחר עתיד בנק ישראל להודיע את החלטת הריבית שלו. ההערכות של חלק מן החזאים בשוק, וגם שוק המק"מ משקף זאת, הן שבנק ישראל יפחית את הריבית בשיעור שינוע בין 0.1% ל-0.25% כדי לעודד את המשך הפיחות ולתרום לצמיחת המשק.
"בנוסף, נשמעו לאחרונה הערכות שבנק ישראל ירכוש אג"ח ממשלתיות בשוק ההון כחלק ממהלכי מדיניות מוניטארית מרחיבה מתוך ארגז הכלים שנותר לבנק ישראל ושאליו התייחסה לאחרונה הנגידה קרנית פלוג. כאמור, יש הבדל בין מה שבנק ישראל יעשה, כנראה, מחר, לבין מה שכדאי לעשות.
"ניתן אמנם למצוא גורמים לא מעטים שיתמכו בהחלטות אלה, ובהם – חולשת כלכלת אירופה, ירידת מחירי הסחורות, רגיעה בשוק הדיור בישראל, אינפלציה נמוכה וציפיות נמוכות לאינפלציה עתידית, ועוד כהנה וכהנה. ואולם, אם אכן אלה הן כוונות בנק ישראל, תהיה זו, להערכתנו, טעות גדולה.
"אין שום צורך בהפחתת הריבית במשק, אבל עוד יותר מכך, אין שום צורך ברכישת אג"ח ממשלתיות, כפי שעשה בנק ישראל ב-2009. אז היו הנסיבות הכלכליות הגלובליות והמקומיות שונות לחלוטין מאשר כיום, וגם התשואות לפדיון היו גבוהות לאין ערוך לעומת התשואות היום.
"צעד מעין זה של רכישת אג"ח ממשלתיות, לא רק שישדר פאניקה מפני מיתון במשק הישראלי, אלא יביא לניפוח נוסף ומזיק של מחירי אגרות החוב הממשלתיות ובעקבותיהן של אגרות החוב הקונצרניות, אותן אגרות חוב שבנק ישראל הזהיר את הציבור מפניהן רק לאחרונה מחשש לבועה במחיריהן.
"יתרה מכך, ספק אם במצב הנוכחי יש לבנק ישראל תמונה ברורה של מצב המשק הישראלי והגלובלי. להערכתנו, הגישה שהמשק עומד בפני כניסה למיתון והוא כבר כיום מצוי בהאטה של ממש, אינה נכונה. נתוני המשק מהרבעון השלישי של השנה, של תקופת המלחמה ואחריה, אינם חד משמעיים, ובעיקר אינם מייצגים. ההרחבה התקציבית, יחד עם הריבית האפסית כבר כיום, פיחות השקל שאמור, להערכתנו, להימשך, כל אלה יתמכו בצמיחת המשק בשיעור של כ-3% ב-2015.
"אחת ממטרות בנק ישראל היא להחזיר את האינפלציה לתחום היעד של 1% עד 3%. מדד המחירים לצרכן ירד ב-12 החודשים האחרונים ב-0.3%, ובנטרול מחירי הדיור, הירידה מסתכמת ב-1.2%. הזרמת נזילות למשק וריבית אפסית אמורים להביא לעלייה במדד המחירים, אלא שגם בעניין זה חשוב להכיר בכך שחלק ניכר מהאינפלציה השלילית נובעת מירידת מחירי הסחורות בעולם (הנפט, כמשל), וחלק – מהגברת התודעה הצרכנית ורגישותה למחירים. ובכלל, האינפלציה בישראל יודעת להיות מתעתעת והיא תנודתית מאוד.
"מכל הסיבות האלה, בנק ישראל צריך בהחלטה מחר שלא לשנות דבר. גם החלטה שלא להחליט (על שינוי) היא החלטה, ובמקרה זה, זוהי ההחלטה המתבקשת", סיכם סטפק.
ממליצים עדיין לדבוק בהטיית התיק לאפיק השקלי, אך מומלץ להגדיל בהדרגה חשיפה לאפיק הצמוד, בעיקר בחלק הארוך; ממליצים על חשיפה לאפיק הקונצרני באמצעות האג"ח בדירוגי ה-AA.
מיטב דש מפרסמים היום סקירת מאקרו ושווקים שבועית, ואומרים כי נתוני הייצוא התעשייתי לא מצביעים על התאוששות. גם יבוא חומרי גלם ומוצרי השקעה ממשיך לרדת. סנטימנט המגזר העסקי ממשיך להיות נמוך.
האינדיקאטורים שעולים ממדד אמון הצרכנים מצביעים על שיפור מסוים במצב הצרכנים לעומת שנה שעברה. מדיניות הריבית הנמוכה גורמת להגברת התוכניות לביצוע רכישות גדולות.
מיטב דש מעריכים שקיים סיכוי גבוה להורדת הריבית ע"י בנק ישראל בהחלטתו הקרובה לשיעור של 0.10%-0.15%. למרות סימני שאלה רבים ביחס לתוכנית הרכישות, בנק ישראל עשוי להפתיע וליישמה בחודשים הקרובים.
מלבד תוכנית הרכישות, בנק ישראל עשוי להקטין הנפקות מק"מ. כמו כן, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, עשוי בנק ישראל להעביר מסר שהריבית לא תעלה זמן רב.
במיטב דש מעריכים כי ה-FED צפוי להפסיק את הרכישות בישיבתו הקרובה, אך להעביר מסר מרגיע ביחס להעלאת הריבית. התוואי העתידי של ריבית ה-FED שמגולם בשווקים הפיננסיים נמוך משמעותית לעומת התחזיות האחרונות של נגידי ה-FED.
באירופה מתגבשת תמיכה להגדלת השקעות, תוך עלייה מסוימת בגירעונות הממשלתיים.
ניכרת ירידה כללית בסביבת האינפלציה בעולם, כולל אינפלציית הליבה. מצב זה צפוי לשמר מדיניות מוניטארית מרחיבה.
מיטב דש ממשיכים להעדיף את החשיפה לשוק המניות האמריקאי ולשווקים המתעוררים. בנוסף, הם ממליצים על מח"מ של כ- 4 שנים בתיק האג"ח.
כלכלני מיטב ממליצים עדיין לדבוק בהטיית התיק לאפיק השקלי, אך מומלץ להגדיל בהדרגה חשיפה לאפיק הצמוד, בעיקר בחלק הארוך. כמו כן, הם ממליצים על חשיפה לאפיק הקונצרני באמצעות האג"ח בדירוגי ה-AA.
הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, פרסמה טיוטת תקנות שלפיהן קופות החולים יציעו פוליסת סיעוד אחידה לחבריהן, שתאפשר מעבר חופשי של מבוטחים בין קופות חולים. כצעד משלים להסדרת הביטוח הסיעודי הקבוצתי, קבעה הממונה תנאים להצטרפותם של מבוטחים מבוגרים שלהם פוליסות סיעוד קבוצתיות שלא חודשו, לביטוח קבוצתי לחברי קופות החולים.
מספר המבוטחים בתכניות הסיעוד הקבוצתי של קופות החולים עומד על כ- 4 מיליון מבוטחים. ביטוחים אלו ייחודיים ומפוקחים באופן הדוק על-ידי אגף שוק ההון על מנת להבטיח את יציבותן בטווח הארוך. על פי המצב כיום, התכניות של קופות החולים שונות זו מזו, לרבות בגובה גמלת הסיעוד ובמשך תקופת הזכאות לגמלה. ההבדלים בין התכניות מקשים על המבוטחים להשוות בין תכניות אלו ועלולים לפגוע ביכולתו של אדם לבחור את התכנית המתאימה עבורו. כמו כן, ההבדלים גורמים לקופות החולים למקד את התחרות ביניהן בנושא הביטוח הסיעודי על חשבון התחרות בשירותים בסיסיים שהקופה מחויבת לספק למבוטחיה לפי חוק.
כיום, מעבר של מבוטחים מקופה לקופה עשוי לפגוע בכסוי הסיעודי שלהם הנקבע, על פי גיל ההצטרפות לתוכנית. בנוסף, מבוטח שהצטרף לקופה בגיל צעיר ועבר לקופה אחרת בגיל מבוגר נדרש לעבור בחינה מחדש של מצב בריאותו, ועלול שלא להתקבל לביטוח סיעודי בקופה החדשה. לכן, המצב כיום עלול למנוע ממבוטחים, בעיקר ממבוטחים מבוגרים, לעבור בין קופות חולים.
טיוטת התקנות קובעת מוצר אחיד לביטוח סיעודי לחברי כל הקופות והוראות למעבר של מבוטחים בין הקופות. בכך הטיוטה מאפשרת:
להגביר את השקיפות למבוטחים בנוגע לכיסוי הביטוחי שלהם ולאפשר השוואה בין התוכניות השונות.
להסיר את חסמי המעבר בין קופות החולים ולאפשר מעבר חופשי של מבוטחים בין הקופות ללא פגיעה בזכויות הביטוחיות של המבוטחים.
לשפר את רמת השירות הניתן על ידי חברות הביטוח.
למקד את התחרות בין הקופות בשירותי הבריאות הבסיסיים.
לשפר את היקף הכיסוי למצטרפים מבוגרים.
בנוסף, במסגרת הפוליסה האחידה, מאפשרת הממונה למבוטחים בגילאים 60 ומעלה שלהם פוליסות סיעוד קבוצתיות שלא חודשו, להצטרף ללא בחינה של מצב רפואי קודם לביטוח הקבוצתי של קופות החולים. למבוטחים אלה נקבעה תקופת המתנה נוספת לעומת שאר המבוטחים ועלות ביטוח גבוהה מזו של מבוטחי הקופות. צעד זה יבטיח למבוטחים בגילאים אלו כיסוי הולם לכל החיים במחירים סבירים ונמוכים משמעותית מפוליסות הפרט המשווקות כיום.
כמו כן, הממונה הודיעה כי תשקול לאשר לקבוצות מסוימות שהיו מבוטחות עד כה בביטוח סיעוד קבוצתי, להמשיך לערוך ביטוח קבוצתי עבור המבוטחים הקיימים כיום. זאת בכפוף לכך שאותן קבוצות יציגו מודל ביטוחי ארוך טווח יציב שיבטיח את הזכויות הסיעודיות של כל מבוטחי הקבוצה, תוך שימת דגש על פרמיות שמאפשרות זמינות של הביטוח לכל מבוטחי הקבוצה, הצעירים והמבוגרים, למשך כל החיים.
הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר: "מהלך זה מסדיר את שוק הביטוח הסיעודי הקבוצתי שמקיף כ- 4 מיליון מבוטחים. הפתרון עונה לבעיית המעבר בין הקופות, מייתר את הצורך בהשוואה בין תכניות מורכבות, משפר את השירות למבוטח ומעניק כיסוי ביטוחי ראוי במחיר סביר למבוטחים מבוגרים שנותרו ללא ביטוח זמין".
ערן סיב, יו״ר התאחדות קבלני השיפוצים, התרעם על הזלזול במקצועות הכפיים של השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום. סיב טוען שאסור לזלזל במקצועות הכפיים כגון פחחים, נגרים חרטים וקבלני שיפוצים. "לא כולם יכולים ורוצים להיות אקדמאיים. חובה עלינו לעזור לאותם צעירים שאינם מסוגלים להיות אקדמאיים, ולהכשיר אותם למקצועות כפיים בבתי ספר מקצועיים שיסייעו להם להשתלב בשוק העבודה".
סיב קורא לממשלה לפתוח בתי ספר מקצועיים לכל עבודות הכפיים במדינת ישראל כגון: חרטות, נגרות, רתכות, חשמל, אינסטלציה פחחות, בניה ושיפוצים ועוד. "דבר זה ישפר את התעסוקה במשק, ויקל על מצוקת העובדים המקצועיים החסרים כיום. בענף הבניה לדוגמא חסרים כ-15,000 עובדים מקצועיים. לדעתי יש רצון בקרב משוחררי צבא ללמוד מקצועות אלו בתמיכת ועידוד מדינת ישראל. מקצועות אלו עדיין לא עברו מן העולם מכיוון שמכונות ומחשבים עדיין לא יכולים להחליפם".
מיטב-דש מפרסמת הבוקר את תשואות קופות הגמל וההשתלמות שבניהולה. על פי הנתונים קופת גמל כליית השיגה בספטמבר תשואה נומינאלית של 0.45% ומתחילת השנה 5.94%. קרן ההשתלמות הכללית של החברה השיגה בספטמבר תשואה של 0.6% ומתחילת השנה תשואה של 8.87%. הקרנות מנהלות נכסים בהיקף של כ-5 ו-4 מיליארד ₪ בהתאמה.
קרן ההשתלמות מיטב-דש חכם המנהלת נכסים בכ-9 מיליארד ₪ השיגה בספטמבר תשואה נומינאלית של 0.4% ומתחילת השנה 5.8%. ואילו מיטב –דש גמל חכם השיגה בספטמבר תשואה של 0.55% ומתחילת השנה 6.1%. הקרן מנהלת נכסים בהיקף של כ-5 מיליארד ש"ח