בסקירת המאקרו שמפרסמים הבוקר לידר, מעריכים כי הצמיחה בשנת 2015 עשויה להגיע ל-3.4%-3.5%, מעל תחזית בנק ישראל (3%). על פי הערכות הכלכלנים, נדמה שהפגיעה בצריכה הפרטית בתקופת המלחמה הייתה קטנה יחסית. גידול חד במע"מ ברוטו מקומי בחודש ספטמבר תומך בהשערה זאת. לעומת זאת, מציינים בלידר, כי הפגיעה בתיירות הנכנסת הייתה מאד משמעותית.

עוד מציינים בלידר, כי האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים (לאחר פרסום המדד) צפויה לרדת ל-(0.1%-). בלידר מציינים: "עדיין אנו צופים אינפלציה שנה קדימה מעל מרבית החזאים בשל השפעת הפיחות (שצפוי להימשך) ועלייה מתונה במחירי הדיור".

לידר מצטטים את דבריה של קרנית פלוג, אשר הדגישה בראיון בקרן המטבע שהיא לא פוסלת הורדת ריבית נוספת או שימוש בכלים מוניטאריים לא קונבנציונאליים. לדברי לידר: "בשלב זה נדמה שהסיכוי להורדת ריבית נוספת קטן יחסית, זאת לאור מגמת הפיחות המואץ בשקל". עוד מציינים בסקירה, כי בנק ישראל לא רכש מט"ח בכלל בחודש ספטמבר (גם לא לנטרול השפעת הגז). בנק ישראל התחייב לרכוש 9.0$ מיליארד עד סוף השנה.

לידר מציינים כי קרן המטבע הורידה את תחזית הצמיחה לשנה הזו ל-3.3% מ-3.4% בתחזית של יולי, ו-3.8% בשנת 2015 (לעומת 4.0% בהערכה קודמת). בשבוע האחרון גברו החששות להתמתנות גלובלית לאור הנתונים החלשים באירופה, סין ויפן. בארה"ב שוק העבודה ממשיך להפגין עוצמה, אך הפד משדר שלא ימהר להעלות את הריבית.

נתוני חברות הנדל"ן מצביעים על עלייה במכירת דירות בספטמבר לעומת חודשי הקיץ. מנתונים שנאספו על ידי חברת אלדר, עולה כי בספטמבר חלה עלייה של כ-43% ברכישת דירות לעומת אוגוסט ו-30% לעומת חודש יולי. מהנתונים עולה כי חלק גדול מהעליות היו בפרויקטים שעתידים להיכנס לחוק המע"מ אך גם באזורים יקרים כמו רמת גן, תל אביב וחולון הייתה עלייה ברכישת דירות על ידי משפרי דיור.

לדברי רוני כהן, מנכ"ל חברת אלדר שיווק נדל"ן "הפרסומים על עלייה במחירי הדירות שמחקו חלק מהטבת המע"מ מורידים את רוכשי הדירות מהגדר. צריך לזכור שגם היום אף אחד לא יודע האם הטבת המע"מ תיכנס לתוקף, מתי זה יקרה ובאיזה פורמט. זה גורם ללחץ אצל רוכשי הדירות שחלקם ישבו על הגדר מעל חצי שנה. הלחץ הזה מתחיל לתת את אותותיו במשרדי המכירות".

כך לדוגמא, בחברת צמח המרמן הייתה עלייה של כ-30% ברכישת דירות חדשות בספטמבר. לדברי רן בן אברהם, סמנכ"ל השיווק של צמח המרמן "עלייה הייתה גם בפרויקטים שאמורים להיכנס לחוק המע"מ אך גם בפרויקטים יקרים יותר כמו קריניצי החדשה ופרויקט בצלאל שמחירי הדירות רחוקים מהרף של הטבת המע"מ הייתה עלייה חדה". בדונה מדווחים על עלייה חדה במכירות בספטמבר גם לעומת ספטמבר אשתקד וגם חברת רוטשטיין מדווחת על עלייה חדה ברכישת דירות בספטמבר לעומת חודשי הקיץ. לדברי אורי פליישמן, סמנכ"ל השיווק בחברת רוטשטיין חלק גדול מהעלייה נובעת מירידה מהגדר של הזוגות הצעירים בפרויקטים כמו בבאר יעקב. אבל לא רק כך לדוגמא בפרויקט פלורנטין בתל אביב החברה מכרה פנטהאוז 70 מ"ר תמורת 2.9 מיליון שקל.

עוד מראים נתוני חברות הנדל"ן, כי גם ביישובי הפריפרייה בהם נמכרות דירות סביב המיליון שקל הייתה התאוששות. מקבוצת אלדד פרי נמסר כי בספטמבר הייתה עלייה של 50% ברכישת דירות ועלייה של 70% בביקורים במשרדי המכירות. בפרויקט פרי בעמק בעפולה לדוגמא נמכרו בחודש ספטמבר 6 דירות לעומת 4 דירות במהלך חודש אוגוסט.

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, אמרה בראיון כי בנק ישראל פתוח  להורדת ריבית נוספת או שימוש באמצעים מונטריים לא קונבנציונליים בשביל  לדרבן את האינפלציה לעלות לטווח המטרה שלה. פלוג טענה כי היא מרוצה משער הדולר שעלה בשבועות האחרונים מול השקל והדגישה כי אינה מתכוונת לקבוע תקרה לשער דולר-שקל בשלב זה.

בקשר לריבית אמרה פלוג  כי מניסיון במדינות אחרות שיעורי הריבית יכולים לרדת עוד יותר, וישנם עוד כלים שבנקים מרכזיים השתמשו בהם לאחר שהגיעו לגבול ריבית האפס.

בנק ישראל רכש לאחרונה דולרים בהיקף של 300 מיליון דולר למרות ששער הדולר עלה בצורה דרמטית בשבועות האחרונים והוא חצה לאחרונה את 3.7 שקל לדולר. ולמה הבנק קנה דולרים? פלוג טענה כי בנק ישראל מחויב  לקזז את ההשפעות של גילוי הגז הטבעי על שער המטבע "ועשינו זאת במשך יותר משנה בסכומים חודשיים בערך קבועים, וזו חלק מתוכניתנו. המחויבות שלנו היא ברמה השנתית, וכך עשינו. מדיניות שער המט"ח והריבית מכוונות לאינפלציה ולתמיכה בצמיחה".

היכנסו כאן למדד תשומות בנייה המעודכן!

תחזית חשובה במיוחד של כלכלני הראל –  מדד תשומות הבנייה בספטמבר עד נובמבר יירד ב-0.2%, ולמה זה חשוב? כי כאשר אתם קונים דירה מקבלן התשלומים שלכם (ברוב הגדול של המקרים) צמודים למדד הזה. מדד תשומות הבנייה אמור לשקף את ההתייקרות בעלות הדירה (עלות הבנייה של הדירה) ולכן כבר בחתימת החוזה בין הרוכשים לקבלן, מחייב הקבלן את הרוכשים לשלם לו בעתיד את הסכומים צמודים, אחרת הוא יפסיד את העלייה בתשומות. אגב, בדירות יד שנייה אין לרוב הצמדה למדד תשומות הבנייה.

התחזית הזו של הראל משמעה שהמדד דווקא צפוי לרדת, אז אין צורך (לפי הערכתם) לרוץ ולקחת משכנתא ולשלם את רוב הכסף מהר, כי אז על פני התקופה הזו יש ריבית על המשכנתא  שאפשר לחסוך. אם המדד הצפוי היה גבוה אז היה עדיף לקחת משכנתא ולשלם לקבלן (העלות היא ריבית משכנתא, התועלת/ רווח זה מדד תשומות הבנייה). חישוב  הכדאיות הוא פשוט –  משווים בין ריבית המשכנתא למדד הצפוי, אם המדד הצפוי גבוה מהריבית עדיף, לפחות מהפן הכלכלי (אך יש לבחון צדדים/ היבטים נוספים) לקחת משכנתא ולשלם לקבל, ולחסוך את מדד תשומות  הבנייה; וההיפך – אם המדד נמוך מהריבית (כפי שצפוי על ידי כלכלני הראל) אז כדאי לשלם מאוחר יותר לקבלן (לא לקחת משכנתא מוקדם).

למדד המחירים המעודכן 

למחשבון הצמדה למדד 

מדד ספטמבר צפוי לרדת, להערכת כלכלני הראל ביטוח, ב-0.1%. המדד בחודש אוקטובר צפוי להערכתם לעלות ב-0.1% והמדד ב-12 החודשים הקרובים (עד אוגוסט 2015) יעלה ב-1.3%. מדובר במדדים נמוכים, אך ככלל, יותר ויותר אנליסטים מתיישרים לירידה במדד המחירים.

בהראל סבורים שריבית בנק שיראל שעומדת על 0.25% לא תשתנה בטווח הקרוב, ולפחות בחצי השנה הקרובה תישאר באותה הרמה. "הרכישות בכרטיסי אשראי הפתיעו לטובה; למרות התמשכות המבצע הצבאי בדרום עלו ב-3.8 אחוזים באוגוסט (על פי נתונים מנוכי עונתיות), עם עליות חדות בכל רכיבי המדד מלבד צריכת המזון. עליה זו מהווה תיקון יחסי, לאחר הירידה של 2.2 אחוזים שנרשמה ביולי, בעקבות המבצע בדרום. בנוסף, בחודש אוגוסט, תושבי חוץ הגדילו השקעותיהם הפיננסיות בני"ע סחירים בישראל בכ-1.1 מיליארד דולר; 1.5 מיליארד דולר באג"ח ממשלתיות ו-0.2 מיליארד דולר במק"מ. גם ההשקעות הזרות הישירות בישראל גדלו באוגוסט ב-100 מיליון דולר, והתרכזו בענפי הטכנולוגיה העילית.

"במקביל, תושבי ישראל הגדילו השקעותיהם הפיננסיות בחו"ל באוגוסט, בכ-900 מיליון דולר; כ-100 מיליון דולר באג"ח זרות וכ-190 מיליון דולר במניות זרות. מתוכם, המשקיעים המוסדיים הגדילו השקעותיהם באוגוסט בכ-180 מיליון דולר בעיקר בתעודות סל הנסחרות בחו"ל, וכ-110 מיליון דולר באג"ח זרות".

סעיף ההוצאות על הדלק הלך וגדל במהלך השנים האחרונות במקביל לעלייה במחירי הדלק.  זו כבר ממש לא הוצאה זניחה/ נמוכה, זו הוצאה מאוד משמעותית שמוערכת בממוצע במאות רבות של שקלים ואף יותר לחודש.  אז מה עושים עם הסעיף הזה, האם אפשר לחסוך בו?

 מכוניות חסכוניות יותר

אין זה מקרי שאנו רואים שהספורט הדו גלגלי התפתח בשנים האחרונות וששוב ניתנת לטוסטוס תשומת לב רבה. כל אלו הם כלי רכב חסכוניים בכל הקשור אל הגעה ממקום למקום. אם אינכם מעוניינים לוותר על הנסיעה ברכב, אם משום שאתם מתגוררים במקום אליו אין גישה ללא רכב, יש לכם ילדים ו/או שאתם מעוניינים בגישה נוחה בחיים, בוודאי תשמחו לשמוע שיש לכם אפשרות לחסוך בהוצאות הדלק שלכם ובצורה ניכרת. הטיפ הראשון אותו ניתן לכם הוא החלפת מכונית לרכב חסכוני יותר. יש מכונית שגומעות דלק ויש מכוניות חסכוניות. ההמלצה שלנו היא לבדוק מהי מכונית חסכונית בדלק ופשוט למכור את "הזללנית" ולקנות את זו שיודעת לשמור על "הגזרה", מכונית חסכונית יכולה לחסוך לכם מאות שקלים מדי חודש. בנוסף, חשוב לעשות חושבים ולהחליט האם אתם זקוקים למכונית גדולה ומשפחתית, או שמא מכונית קטנה וחמודה תוכל לשרת אתכם ואת הילדים בצורה טובה. דבר זה ישפיע רבות על ההוצאות, אם מבחינת הוצאות דלק, תשלום על ביטוח ועוד.

 תחנות דלק- בוחרים בתחנה הנכונה

כל אחד מאיתנו שם לב שיש מיני מועדוני חבר בכל מיני רשתות לצד כרטיסים של מועדוני חברים שמעניקים הנחות משמעותיות בדלק. ההמלצה הראשונה היא כמובן לראות האם אתם יכולים להשתייך אל מועדון לקוחות בו תקבלו הנחות בתחנות סונול או תחנות דלק אחרות בישראל. בנוסף, חשוב מאוד לברר מהי תחנת הדלק המשתלמת ביותר בקרבת אזור המגורים שלכם או בקרבת מקום העבודה. השוואת מחירים יכולה להשתלם ביותר ולחסוך בסכומי כסף רבים. בנוסף, תמיד משתלם לפתוח את אתרי האינטרנט של רשת תחנות הדלק או לעיין בעיתונים ולראות מה כל רשת מציעה לאותו שבוע או אותו חודש ולנצל את ההטבות השונות.

 מתחזקים את הרכב בחוכמה

תחזוקה נכונה של הרכב ושמירה עליו תשפיע גם כן באופן ניכר על ההוצאות שלכם. יש לקחת בחשבון שאם אתם מחנים את הרכב במקום שאינו מוצל וכאשר אתם נכנסים אל הרכב אתם חייבים לפתוח את המזגן במלוא העוצמה וזאת על מנת לקרר את הרכב, אתם מבזבזים דלק יקר. דבר זה תקף גם לגבי תקינותם של הצמיגים והעובדה שהם מלאים באוויר והרכב אינו צריך להוציא יותר אנרגיה מהדרוש על מנת לייצב את עצמו. דבר נוסף הוא תא המטען של הרכב, חשוב לקחת בחשבון כי ככל שיהיה יותר משקל על הרכב, כך גם צריכת הדלק תהיה גבוהה יותר ולכן, תמיד מומלץ לרוקן את הרכב מדברים בעלי משקל להם לא זקוקים לאורך כל היום.

כלכלני בית ההשקעות אקסלנס סבורים כי מדד ספטמבר יעלה ב-0.2%. התחזיות למדד מסתובבות סביב האפס. "מדד חודש ספטמבר יושפע מירידה במחירי הדלק על רקע ירידת מחירי האנרגיה בעולם" מציינים באקסלנס ומוסיפים – "בנוסף צפויה התמתנות בסעיף הדיור וירידת מחירים בסעיף תרבות ובידור הכולל את ירידות המחירים לנופש עם פתיחת שנת הלימודים. בנוסף, ירידה עונתית בסעיף ההלבשה וההנעלה תוסיף אף היא לירידת המדד בחודש זה. בגזרת הסעיפים אשר ימתנו את הירידה נציין את סעיפי המזון (ללא פירות וירקות) אשר צפויים לעלות".

פרופ' סטנלי פישר, סגן יו"ר הפד ולשעבר נגיד בנק ישראל אמר "נראה כי השווקים רואים את המצב לגבי העלאת הריבית נכון, מתי שהוא באמצע השנה הבאה", ואותת לשווקים שגם אם תתתרחש העלאת ריבית היא תהיה איטית ומדורגת.

שיעור הריבית במשק האמריקני נשמר על סביבות אפס מאז דצמבר 2008. רוב בכירי הפד מצפים שהשיעור יעלה במהלך השנה הבאה. סוחרי וול-סטריט צופים סיכוי רב שהבנק האמריקני יעלה את שיעור הריבית עד ספטמבר 2015, ופישר התייחס להערכה זו. הריבית בשוק האמריקני משפיעה כמובן על הריבית בכל השווקים, כאשר הריבית תעלה שם, צפוי שגם כאן תחול עלייה בריבית. אחרי הכל, הריבית כאן מוחזקת כדי להילחם, בין היתר, בירידה במחיר הדולר, וכאשר הריבית שם תעלה, ההשקעות שם יהפכו לאטרקטיביות יותר, ולא יהיה צורך להחזיק בכח את הריבית כאן.

האמת על סטנלי פישר נחשפת – נגיד גרוע 

סטנלי פישר מעורר את הביקושים לשוק הדירות 

סטנלי פישר לא רגוע לגבי שוק הנדל"ן 

ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות ראשי, IBI גמל והשתלמות, מזהיר מפני השוק הקונצרני . "בישראל, שוק המניות ממשיך להפגין עוצמה רבה, על רקע הריבית האפסית שגוררת כספים 'סולידיים' של הציבור אל תוך שוק המניות המקומי. בנק ישראל מתבטא בהחלטת הריבית האחרונה שישמור על ריבית נמוכה למשך זמן רב ואף ישקול צעדי הרחבה נוספים. עובדה זו תומכת בשוק האג"ח הממשלתי המקומי, גם אחרי עליות נאות בשנה האחרונה. לעומת זאת, בשוק הקונצרני מגיעות הנפקות ברמה כל כך נמוכה, שלא ראינו מאז שנת 2007. חלקן ממש זבל. אבל, אתם יודעים, אחרי הזבל בא המיץ של הזבל ורק אז באה הנפילה…בקיצור, הייתי ממשיך לשמור על "איכות" בקונצרני בארץ ולא מתפתה לתשואות גבוהות קצת יותר, למרות הכניסה המאסיבית של הציבור לקרנות הנאמנות"

"הדולר התחזק מאד בעולם מול כל המטבעות ויש מקום להפוגה (זמנית). עיקר המהלך נובע מהבדלים שבין כלכלת ארה"ב המתחזקת לכלכלות האחרות בעולם, שהן עדיין חלשות, ובעיקר כלכלת אירופה. גם לגבי כלכלת סין מתרבים שוב הספקות. שוב נראה שהם קצת "מייפים" את נתוני הצמיחה…בכלל, עולם של דולר חזק ומחירי סחורות יורדים (בגלל סין) עושה פחות חשק להגדיל נכסי סיכון.

"בנוסף, בעולם יש לא מעט "רעשים" גיאופוליטיים, אשר עלולים להפריע לשווקים הפיננסיים בטווח הקרוב. הסיפור המשמעותי ביותר נשאר רוסיה והסנקציות של מדינות המערב על רוסיה אל מול צעדי התגובה של פוטין. פוטין כבר החל לקדם חוק שמאפשר לו להלאים נכסים של גופים מערביים ברוסיה (כאילו שהוא צריך חוק בשביל לעשות את זה) ואז שלח איזה שר זוטר להכחיש את זה. בנוסף, יש לנו את מהומות החופש בהונג קונג – הבירה הכלכלית החשובה של אסיה. ויש גם הפצצות על דאעש וגם את הקטלונים שרוצים עצמאות מספרד. לא חסר…

"ולסיום, ביבשת אירופה – שוב…חיכינו לדראגי (נגיד הבנק האירופי המרכזי ECB). היינו צריכים לדעת שנתאכזב. ביום חמישי האחרון דראגי הוסיף אך מעט על הצהרתו מהחודש שעבר. תוכנית הרכישות האירופית תימשך שנתיים לפחות ותכלול רכישת Covered Bonds כבר במהלך החודש הנוכחי ורכישות של Asset Backed Securities  במדינות שדירוגן מתחת ל BBB-. לפי החישוב שלי זה רק יוון וקפריסין. צעד האמת קצת מוזר ומאכזב. מה עם איטליה מולדתו?! דראגי ציין כי תוכנית הרכישות תגדיל משמעותית את מאזן ה-ECB, אבל לא ציין יעד רשמי. היעדר יעד רשמי של רכישות הצית ירידות בשוקי המניות באירופה. שוב נראה כאילו דראגי עדיין לא יודע מה הוא הולך לעשות ואיך הוא הולך לעשות את זה, והגרוע מכל, לא התחייב על כמה".

בבנק ישראל התייחסו היום להצעת התקציב לשנת 2015, ואמרו כי האתגר שעמד בפני משרד האוצר בהכנת התקציב לשנת 2015 היה גדול במיוחד לאור התחדדות צרכי הביטחון על רקע אירועי הקיץ האחרון. עם זאת, בבנק ישראל סבורים כי הצעת התקציב ל-2015 טומנת בחובה סיכונים שיפורטו להלן.

יעד הגירעון המוצג בהצעת התקציב אשר הונחה היום בפני הממשלה, הנו 3.4 אחוזי תוצר, גבוה בהשוואה ליעד הקיים של 2.5 אחוזי תוצר, ואינו מאפשר את המשך הפחתתו של יחס החוב בתוצר.

בבנק ישראל מדגישים כי על פי אומדני בנק ישראל הגרעון המגולם בהצעת התקציב ל-2015 גבוה יותר וצפוי להסתכם ב-3.6 אחוזי תוצר; פער שנובע מאומדן יתר של הכנסות ממיסים.

יתרה מזאת, בנק ישראל סבור כי קיימת אי ודאות לגבי המימוש של חלק מהצעדים אשר נועדו להבטיח את הגירעון המוצע. בנוסף, חלק מצעדים אלה אינם משקפים בצורה מלאה את השפעתם על החבות העתידית של הממשלה.

בנק ישראל סבור שחלק מהצעדים שננקטו על מנת להתכנס ליעד הגירעון ב-2015 דוחים את הטיפול בבעיית הגירעון המבני של הממשלה. לכן, על הממשלה יהיה לנקוט בצעדים חדים, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות, על מנת לעמוד בהתחייבות להעמיד את הגרעון על 2.75 אחוזי תוצר בשנת 2016.

על פי אומדני בנק ישראל הגירעון המגולם בהצעת התקציב ל-2015 צפוי להסתכם בכ-3.6 אחוזי תוצר. תחזית זו מתבססת על הנחה שתקרת ההוצאה של 328 מיליארדי ₪ (כולל התוספת, שאמורה להיות חד פעמית, של 4.3 מיליארדי ₪) תישמר, ושיבוצעו כל הצעדים המלווים את הצעת התקציב. הפער בתחזית הגירעון נובע מכך שתחזית ההכנסות של בנק ישראל לשנת 2015 נמוכה מזו של האוצר בכ-2.5 מיליארדי ₪, בין היתר בשל פערים בהערכת התקבולים שינבעו מהעמקת הגביה ובאומדן העלות של תכנית "מע"מ אפס" על דירות חדשות בשנת 2015.

בנוסף, קיימת אי-ודאות לגבי מימושם של חלק מהצעדים שנועדו להבטיח את העמידה ביעד הגירעון, וחלק מהצעדים המוצעים להשגת יעד הגירעון המוצע מבטאים הסטה של הוצאות, או רישום הכנסות בסעיפים שאינם משקפים בצורה מלאה את השפעתם על החבות העתידית של הממשלה. לדוגמא, החלפת סעיף ההוצאה על פיתוח תשתיות לרכבת ישראל על ידי הנפקת אג"ח של חברת הרכבת, שאינה חברה רווחית ונתמכת על ידי סובסידיה ממשלתית, יוצרת חבות לממשלה למימון תשלומי הריבית (הגבוהה מזו של החוב הממשלתי) על אג"ח אלה. בצד ההכנסות, ההתכנות של קבלת דיבידנדים בשנת התקציב הנוכחית מחברות מממשלתיות שמניות מיעוט שלהן יונפקו היא קטנה, לנוכח אופיים המתמשך של תהליכים אלו, בפרט לגבי חלק מהחברות המוצעות שבהן יש צורך להגיע להסכמים עם העובדים. כמו כן, חלק מהצעדים מקדימים הכנסות מהשנים הבאות או דוחים הוצאות, ומשמעותם דחיית נטל ההתאמה לשנים 2016 ו-2017.

הגירעון המוצע יביא לעלייה מסוימת ביחס החוב לתוצר. בהינתן שתחזית הצמיחה לשנת 2015 אינה נמוכה במיוחד, חריגת הגירעון מהרמה הדרושה לצורך הפחתת החוב אינה תוצאה של המצב המאקרו כלכלי, ולכן הוא משקף ברובו גירעון מבני. כל סטייה מהיעד תגדיל את יחס החוב עוד יותר.

על רקע השינויים התכופים בתוואי הגירעון שאליו התחייבה הממשלה ובכלל זה העלאת התקרה בתקציב המוצע, הערכת יתר של ההכנסות הצפויות, אופי הצעדים המוצעים, הסיכון באי מימוש חלק מהצעדים והסיכונים הנשקפים מאי הוודאות הכלכלית המקומית והגלובאלית העלולים להביא לחריגה נוספת מיעד הגירעון, קיים חשש שחריגה מהיעד תפגע באמינות המחויבות של הממשלה ליעדיה הפיסקליים. לכך יכולות להיות השלכות על עלות המימון של החוב ועל מרחב התימרון של המדיניות לטפל בזעזועים בלתי צפויים.

בנק ישראל רואה בחיוב את הכוונה להפחית את הגירעון ב-2016 ל-2.75 אחוזי תוצר, ולהחזיר את תוואי הגירעון לרמות שיאפשרו את הפחתת משקל החוב הציבורי בתוצר בהמשך העשור הנוכחי. בהקשר זה יש לברך על העובדה שהצעת התקציב מציגה את מתווה ההוצאות, המתבסס על מערכת נתונים חדשה ומפורטת. פרסום שוטף של מתווה זה יאפשר דיון ציבורי מושכל לגבי השלכות ההחלטות התקציביות בטווח הארוך.

בהנחה שהממשלה לא תחרוג מתקרת ההוצאות ב-2016 כפי שנגזר מכלל ההוצאה, ובהתבסס על שיעורי המס הקיימים, הגירעון הצפוי, על בסיס אומדני ההכנסות של בנק ישראל, הוא 3.4 אחוזי תוצר. זהו פער של כ-8.5 מיליארדי ₪ במחירי 2014 מתקרת הגירעון המוצעת לשנת 2016, שיחייב להערכת בנק ישראל ביטול פטורים ואו העלאת מיסים בתקציב 2016.

על בסיס ההחלטות שכבר התקבלו, בבנק ישראל מעריכים כי הממשלה תידרש להפחית כ-3.5 מיליארדי ₪ מתוכניות ההוצאה שלה. זאת מעבר להפחתות שכבר נעשו בתקציבי תשתית התחבורה ביחס לתוכניות קודמות, בהנחה שהממשלה לא תחליט על שום תוספת להוצאה מעתה ועד סוף 2016, ובהנחה שתקציב הביטחון יקטן בשנת 2016 ב-1.3 מיליארדי ₪ – בהתאם להחלטות הקיימות.

שר האוצר יאיר לפיד התייחס ליוקר המחייה בפתח ישיבת הממשלה לאישור תקציב 2015 ואמר כי "דרך התקציב הזה אנחנו ניאבק ביוקר המחיה בישראל. במחירי המזון, הדיור, מוצרי היסוד. אנחנו שומעים את הקולות, ויש בהם מידה לא מעטה של צדק. יוקר המחיה מאיים לדרוס תחתיו את אזרחי ישראל, ואנחנו לא נשתמט מאחריותנו לטפל במחירים, אם צריך גם בצעדים אגרסיביים שלא נקטנו בהם בעבר."

שר האוצר אמר כי "אנחנו נגיש היום לממשלת ישראל תקציב שנועד לתגבר את הבטחון וגם להציב סדר יום חברתי, לעודד את הצמיחה במשק ולחזק את השכבות החלשות ומעמד הביניים."

"יעד הגירעון יעמוד על 3.4% מהתוצר, כאשר עקרונות התקציב מתבססים על כלכלה מוכוונת חדשנות וחיזוק האדם העובד. מלבד התוספת המשמעותית לתקציב הביטחון, התכנית הכלכלית מגדילה באופן ניכר את התקציבים לשיפור החינוך, הבריאות, הרווחה, והביטחון האישי." הוסיף לפיד.

"ממשיכים במקביל במאמץ הכולל שלנו לפתור את משבר הדיור הישראלי, לפני שמפלצת המחירים הזו זוללת דור שלם בישראל." אמר שר האוצר.

"בתקציב הזה ננקטות פעולות ממשיות להוצאת אוכלוסיות ממעגל העוני, ועוד השנה נתחיל לראשונה ליישם את מסקנות ועדת אלאלוף, כשבבסיס התפיסה אנחנו מאמינים שעבודה והשכלה הם הכלים העיקריים. וכמובן התקציב הייעודי למען ניצולי השואה, שיאפשר להם לחיות בכבוד, במדינת ישראל 2015." סיכם לפיד.

חברת הדירוג S&P מעלות הודיעה היום על העלאת דירוג לפועלים ולאומי ל- 'ilAAA' ולבינלאומי ל- 'ilAA+' בחתזית דירוג יציבה – עקב ירידה בסיכונים הכלכליים בישראל. במקביל עודכנו דירוגיהם הגלובליים של הבנקים לאומי והפועלים.

בסקירה כתבה חברת הדירוג: "בשנים האחרונות ראינו ירידה בסיכונים הכלכליים בישראל, ומשום כך עדכנו את ציון ה-BICRA שלנו לסיכון כלכלי בישראל ל-4 מדירוג 5. כתוצאה משינוי זה ומהשיפור בהון בשנים האחרונות, אנו מעלים את דירוגיהם של בנק הפועלים ושל בנק לאומי לישראל ל-'ilAAA '-' מ +ilAA', ואת דירוגו של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ל '- +ilAA '-' מ-'ilAA'.

חברת הדירוג מציינת כי דירוגי הבנקים המקומיים האחרים נותרים ללא שינוי, בשלב זה. תחזית הדירוג של שלושת הבנקים המצוינים בסקירה – יציבה. מעלות כותבת בדוח הדירוג: "תחזית זו משקפת את ציפיותינו שפרופיל הסיכון העסקי והפיננסי שלהם יישאר יחסית ללא שינוי בשנתיים הקרובות".