רפי גזלן, הכלכלן הראשי של IBI טוען כי העלייה בהיצע הדירות מדגישה את גודל הטעות של יישום תוכנית מע"מ אפס. לדבריו, העלייה בהיצע הדירות מדגישה את גודל הטעות של יישום תוכנית מע"מ 0%. לטענתו, בסקירה שפרסם הבוקר, הירידה בביקושים לדירות, בחודשים האחרונים, מתוך המתנה יישום תוכנית מע"מ 0%, תמכה בעלייה ניכרת במלאי הדירות הלא מכורות. מכאן ניתן להסיק כי ענף הנדל"ן חשוף לזעזוע שלילי מצד שוק העבודה (על רקע שילוב של היקפי בנייה גבוהים ומלאי דירות לא מכורות). בנוסף, הדבר ממחיש את ההחמצה של הממשלה בהשגת "נחיתה רכה" של שוק הנדל"ן באמצעות ריסון הביקושים ולא דרבונם.  יישום חוק מע"מ אפס יוביל לעלייה בביקושים, ובהנחה שלא יחול שינוי משמעותי לרעה במצב המשק, הוא יוביל לעלייה נוספת במחירים ויגדיל את הסיכון הפיננסי הגבוה ממילא אליו חשוף המשק הישראלי בעקבות מחירי הנדל"ן המנופחים.  בכדי לאזן את השפעת מע"מ אפס, נדרשים צעדים שימתנו באופן דראסטי את הביקושים מצד משקיעים, כדוגמת מס רכוש על דירות להשקעה, ובבוודאי לא צעד כמו מע"מ אפס.

לפי נתוני הלמ"ס הגיעו התחלות הבנייה ברביע השני של השנה לכ- 9300 דירות בלבד, ירידה של כ-20% ביחס לרביע הראשון של השנה. עם זאת, מוטב לקחת את האומדנים הראשונים של התחלות הבנייה בזהירות רבה.  לשם המחשה, האומדן הראשוני שפורסם במרץ השנה לגבי התחלות הבנייה ב-2013 עמד על 44.3 אלף דירות ואילו בעדכון האחרון טיפסו ההתחלות ב-2013 בכ-2000 דירות ביחס לאומדן זה ל-46.3 אלף דירות. כמו כן, האומדן לרביע הראשון שפורסם במאי השנה עמד על 10.3 אלף דירות ועודן כלפי מעלה ב-1200 דירות לכ-11.5 אלף דירות. "כפי שציינו בעבר, במהלך השנים האחרונות עדכונים אלו הם דבר שבשגרה ותמיד כלפי מעלה כך שלא נופתע אם כך יהיה הדבר גם לגבי נתוני הרביע השני של השנה. אמנם אי הודאות סביב מע"מ אפס מהווה לכאורה תירוץ להקפאת התחלות הבנייה, אך באותה מידה ניתן לומר כי מכיוון שקיימת הערכה סבירה למדיי לכך שהירידה בביקושים היא זמנית כלומר קיימים ביקושים כבושים, קיימת כדאיות גבוהה להמשיך ולבנות.

כתוצאה מהעדכון כלפי מעלה של נתוני התחלות הבניה עודכנו מן הסתם גם היקף הדירות בבניה פעילה והן מגיעות לכ-95 אלף דירות, הרמה הגבוה ביותר מאז אמצע שנות ה-90 סביב גל ההגירה העצום ממדינות חבר העמים. התבוננות במאפייני העלייה בהיקף הבנייה מחדדת את הסיכון הגבוה בענף הנובע משילוב של בנייה בהיקפים גבוהים על רקע מחירים מנופחים. כפי שניתן לראות בפרספקטיבה ארוכה יחסית, רמות הפעילות והמחירים גבוהות משיווי משקל, בסדר גודל של 35%-40%. רמות מחירים אלו נשענות בסופו של דבר בין במישרין (רכישת דירות) ובין בעקיפין (שכירת דירות) על שוק העבודה, ומכאן נגזר הסיכון העיקרי של המשק בשנים הקרובות, כלומר הרעה בתעסוקה שתוביל לפגיעה בכושר ההחזר ולירידת מחירים מהירה יחסית על רקע רמות הפעילות הגבוהות מאוד בענף. 

שוק האג"ח

בשבוע האחרון נמשכה המגמה החיובית באפיק השקלי הממשלתי שהתמקדה בעיקר בטווחים הקצר–בינוני לפידיון, תוך עלייה בתלילות העקום.  באפיק הצמוד נרשמה עליית תשואות וניראה כי השוק המקומי ממשיך בתהליך ההתאמה לסביבת אינפלציה נמוכה יותר. הציפיות לאינפלציה נעים כיום סביב 1.1%-1.5% בטווחים הקצר-בינוני לפידיון ובסביבה של 1.75%-2% בטווחים הבינוני-ארוך לפידיון. אנו מעריכים כי סביבת האינפלציה בשנה הקרובה תוסיף להיות נמוכה ותנוע סביב 0.5% בלבד. לפיכך, ברמת הציפיות הנוכחית אנו מוסיפים להעדיף את האפיק השקלי על פני הצמוד לכל אורך העקום.  

המהלך המרחיב האחרון שנקט ה-ECB  בסוף השבוע הקודם המחיש את המיקום של השוק המקומי במחזור הריביות העולמי. השוק המקומי קרוב יותר למחזור הריבית האירופאי מאשר לאמריקאי שבו מנסה הפד לתמרן לעבר ריביות גבוהות יותר.  

שוק האג"ח האמריקאי גילה בגרות לאחר נתון התעסוקה המאכזב ולא הגיב כבעבר בירידת תשואת חדה. עם זאת, חודש נוסף של אכזבה והתגובה תהיה שונה לגמרי (ירידת תשואות). כמו כן, שוק זה מגלם מתחילת השנה תרחיש ובו הפד צפוי להעלות ריבית במהלך השנה הקרובה אך תוך פגיעה בצמיחה שתגביל את היקף העלאת הריבית. בנוסף, למרות סביבת התשואות הנמוכה יחסית בארה"ב הפוזיציות בשוק החוזים עדיין לא ניטרליות וממשיכות לדעתנו להפעיל לחץ להמשך ירידת תשואות.

לפיכך, להערכתנו הסביבה העולמית ממשיכה לתמוך בירידת תשואות בטווחים הארוכים לפידיון. כמובן שהפחתת הריבית המקומית לסביבה אפסית מספקת אף היא תמיכה לירידת תשואות. בדומה להתרחשויות בארה"ב, התשואות הנמוכות לפידיון בחלקים הקצר-בינוני והמשך כניסת כספים לשוק ההון לאחר הפחתת הריבית המהירה  בחודשיים האחרונים (שאיפסה את התשואה

 בטווחים הקצרים)  צפויים להוביל לירידת תשואות תוך השתטחות העקום ומיצוב העקום המקומי בין האמריקאי לאירופאי.

מס הכנסה מרחיב את מעגל המדווחים.  על פי תיקון בתקנות מס הכנסה, כל מי שהכנסותיו השנתיות (מחזורו השנתי)  לרבות מחזור ממסחר בבורסה, משכורת, ריביות והכנסות אחרות, עולות על 811,560 שקל בשנה (800 אלף צמוד צמודים לדצמבר 2013), יחויב להגיש דוח שנתי לרשויות המס

לאור התיקון הזה, ניתנה לנישומים ארכה להגשת הדוח (לנישומים שנכנסים להגדרה זו) וזאת עד ליום ה-31 בדצמבר 2014. הבעיה היא שמדובר בתקנה קשה ומורכבת לאכיפה, ומעבר לכך, לרוב התקנות מתייחסות לתק0פה שמעכשיו והלאה, ולא לעבר, וכאן מדובר בתקנה חדשה שמתייחסת לשנה קודמת, שלא אפשרה לנישומים להתארגן ולתכנן את צעדיהם. בעיה אחרת היא בהתמקדות במחזור. אין משמעות למחזור בבורסה, אלא לרווחים, והתקנה הזו תכניס אנשים רבים שרחוקים מלהיות שועלי בורסה למעגל המדווחים.

הוועדה המקומית בירושלים אישרה פרויקט פינוי בינוי ראשון, לפיכך תמליץ הוועדה לוועדה המחוזית לתכנון ובניה לבנות 408 דירות ומרכז מסחרי שישתרעו על פני כ-13 דונם ברחובות קוסטה ריקה ונורית שבשכונת עיר גנים 408. במסגרת התוכנית יפונו 100 דירות בשלושה בנייני רכבת רעועים ברחוב הנורית. זאת ועוד, התוכנית כוללת 2 מגדלי מגורים בני 22-25 קומות, מרכז מסחרי בן 4 מפלסים אשר יכלול מרכזי קניות, חנויות ומרכולים. על המרכז המסחרי ייבנו 2 מבני מגורים בגובה 12 קומות כל אחד. המרכז המסחרי יקשר בין רחובות הנורית וקוסטה ריקה וזאת באמצעות מעליות, דרגנועים ומדרגות. הדיירים בתמורה, יקבלו דירות חדשות הגדולות ב 30% משטח דירותיהם המקוריות ולא פחות מ- 22 מ״ר, מרפסת בגודל 10-12 מ״ר, חניה מקורה ודמי ניהול למשך 10 שנים.
הבעיה היחידה שתצוץ להם היא דמי הניהול שיאלצו לשלם עבור חברות הניהול שתנהלנה את הבניינים, ואשר כנראה יעמדו על כ-400-500 שקל לחודש.

הקרקע המדוברת היא קרקע שנרכשה על ידי פלא יזמות, שנתבקשה על ידי העיריה שלא לבנות את המרכז המסחרי אלא להגדיל את הפרויקט ולהוביל פרויקט התחדשות עירונית בקיבולת גדולה יותר.
את הפרויקט, מלווים מטעם היזמים, עורכי הדין זיו כספי וחיים פרטוש ממשרד גינדי-כספי, בשיתוף פעולה עם משרד סתיו יעקב את ליבוביץ' עורכי דין העוסקים בנדל"ן המנהלים את הליכי התכנון והמגעים מול הדיירים. מבחינת פינוי הדיירים לא כולם יאלצו להתפנות שכן תחילת העבודה על הפרויקט תהיה בניה על שטח ציבורי עירוני. המתחם כולו כולל את השטח המסחרי של היזם, שטחי המגורים הקיימים ושטחים ציבוריים.

אולי זאת הריבית הנמוכה וחשש הציבור מהשקעות בנדל"ן, אבל הקרנות הנאמנות מגייסות יותר והציבור מעדיף להסתכן יותר. מתחילת החודש גייסו הקרנות  1.1 מיליארד שקל, וקרנות האג"ח הממשלתי והאג"ח הכללי 1.3 מיליארד שקל מתחילת החודש – זינוק של פי 2 בקצב הגיוסים לעומת המממוצע בשבוע הקודם. גם בשוק המניות נרשמו גיוסים גדולים יותר, כ-200 מיליון שקל בקרנות המנייתיות, כאשר שני שליש מהסכום פנה לקרנות חו"ל.
נכון לסוף השבוע מגלגלת תעשיית הקרנות סכום כספי של 269 מיליארד שקל. הקרנות המסורתיות מנהלות סכום של 209 מיליארד שקל והקרנות הכספיות מנהלות כ-60 מיליארד שקל.

הרעה החולה של הכלכלה הישראלית. מס רווחי הון מטורף!

זה לא סוד שהמחזורים בבורסה של תל אביב רק יורדים והמשקיעים מדירים רגליהם ממנה בגלל המיסוי הכבד כל כך. ההחלטה על הוספת מס על רווחי הון של 5% על ה-20% שהיו, שבאה בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, עשתה לשוק נזק. הוציאה את המשקיעים ממנו. הכסף, במקום ללכת לגלגלי הצמיחה של שוק ההון, בגלל המס הכבד כל כך, פנה לנדל"ן ובעיקר לא הסכים להיות נוכח בשוק. ככה הגענו עד הלום, שמאז אותה החלטה אומללה, ההכנסות מרווחי הון התרסקו ביותר מ-50%, מקצב של 165 מיליון שקל בממוצע בחודש ב-2010 לכ-78 מיליון שקל בלבד בממוצע בחודש בשנה האחרונה. הצרה היא שכולנו מפסידים מזה בגלל שהכסף שלנו בפנסיה ובקרנות מושקע בשוק ההון – ככה שכולנו משלמים את המס הזה.

הבוקר אלי שני, שמוביל את המאבק להפחתת המס בחודשים האחרונים, מספר כי שוחח עם גורמים בכירים בשוק ההון בבנק ישראל ובאוצר. לדבריו נמצאה אוזן קשבת אבל זה תהליך. בפורום מניות הבורסה בפייסבוק הוא מעדכן: "בשבוע שעבר הייתה לי שיחה טלפונית שלישית עם הכלכלן הראשי באוצר יואל נווה, עדיין לא הצלחתי לשכנע אותו, אבל כל עוד אנחנו מדברים יש סיכוי שבעתיד זה יקרה, עד סוף השנה אמור התפרסם מחקר של בנק ישראל בנושא מס ריווחי הון, מה שכבר פורסם מהמחקר זה שנמצא קשר בין העלאת המס למעבר לאפיקים פטורים ממס כמו קרנות השתלמות וקופות גמל. ביום חמישי התקשרתי ללשכה של הנגידה לשאול מה קרה עם מייל מפורט נוסף ששלחתי ונאמר לי שהוא הועבר דרך ראש מטה הנגידה לגומרים הרלוונטים בבנק ישראל. אני מאמין שבסופו של דבר המס ירד, השאלה כמה חברות עדיין יישארו בבורסה". 

מה שקרה הוא בעקבות ועדת טרכטנברג זה שהמס על רווחי ההון עלה בחודש ינואר האחרון, מ-20% ל-25% למשקיע הממוצע. בפועל מה שקרה הוא שאם בשנת 2009 שילמו המשקיעים מס של 1.46 מיליארד שקל על רווחיהם בשוק ההון, בתקופה שבה המס היה עדיין 20%. ב-2010 צמחו ההכנסות ל-2.07 מיליארד שקל.

אלא שבהמשך, ב-12 החודשים האחרונים, ההכנסות רק ירדו. עד לסוף אוגוסט, גבתה המדינה כ-940 מיליון שקל בלבד מהמשקיעים – פחות ממחצית הסכום שנגבה ב-2010 ו-20% פחות מהגבייה בשנה שעברה. המכה האנושה נחטה ב-3 החודשים האחרונים. גביית המס הממוצעת עמדה על 25 מיליון שקל בלבד בחודש – קצב של 300 מיליון שקל בשנה, מצב אבסורד ביותר. מי שמוביל את המאבק בנושא הוא אלי שני שאומר היום: "אנחנו למעשה יורים לעצמנו ברגל. הירידות בשוק, שהן בעיקר תוצאה של ירידה במחזורי המסחר, מובילות לכך שהתוצאה בשורה התחתונה של המס היא למעשה גבייה שלילית, בעלי מניות רבים שנהנים מדיווידנדים מקזזים את הכנסותיהם עם הפסדים מניירות ערך שמומשו. כיוון שהירידות הללו הן תוצאה של התערבות המדינה". 

הבנק הבינלאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה שקלי ל-42 חודשים בתוספת מענק על סל מניות מובילות ביפן ובקוריאה. המענק תלוי גם בשערי המניות וגם בתנודות המניות.
נכס הבסיס של הפיקדון המובנה שייפתח ב-23 בספטמבר 2014 יורכב מ-8 מניות (לכל מניה משקל זהה). נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 40% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 24.9.14). תקופת הבדיקה הינה בת 41 חודשים, החל מיום 25.9.14 ועד ליום 23.2.18, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.
ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:
1.במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה לא פרצו את החסם העליון (לא היו שווים/גבוהים ממנו), ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש (מנקודה לנקודה).
2.במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה נוגע/עולה על החסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 15% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).
שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").
תנאי המענק: במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 90% משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 35.99%.
במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/ "אפס" – ייפרע הפיקדון בתום 42 חודשים ללא מענק.
המענק יהיה צמוד לשער הדולר היציג (כמפורט בתנאי הפיקדון).
קרן הפיקדון מובטחת
לפרטים מלאים על הפיקדון המובנה

היכנסו כאן למדריך מפורט על פיקדונות מובנים

ד"ר יעקב שיניין ממודלים כלכליים התראיין לגלובס ונשאל  מה ההורדה של הריבית תעשה לשוק הנדל"ן ולמחירי הדירות? "אמר את זה אפילו סטנלי פישר לפי שעזב: לא מטפלים בשוק הנדל"ן באמצעות ריבית. לא לוקחים סקטור אחד וכדי לפתור את הבעיה שלו, הורגים משק שלם. סקטור הנדל"ן מהווה פחות מ-5% מהתוצר, ולא משמידים 95% בשביל 5%. במילים אחרות, לא יורים בזבוב על קיר בפצצה של טון מ-F16 כי כל הקיר ייהרס. הבעיה בנדל"ן לא קשורה לריבית, אלא נעוצה בכך שאין היצע קרקעות. אנחנו מלמדים ביום הראשון ללימודי מבוא לכלכלה, שאם מחיר העגבנייה גבוה, צריך להגדיל היצע. אם לא יפשירו קרקעות המחירים יישארו גבוהים".

אתה כבר שנים אומר שמחירי הדירות יירדו, זה יקרה בסוף?

"בהחלט. כי אין ברירה ויפשירו קרקעות, ולא יעזור לכל אלה ששמים מקלות בגלגלים כדי שלא יפשירו קרקעות כדי להשאיר את המחירים גבוהים. לא ייתכן שדירה ממוצעת תעלה 140 חודשי שכר. בעולם הנאור זה בין 60 ל-70 חודשי שכר. דור צעיר שלא נמצא בעשירון העשירי לא יכול לקנות דירה, ולכן בסוף זה יתפוצץ".

רשות מקרקעי ישראל  שיווקוה  בשבעה החודשים הראשונים של השנה קרקעות ל-19.5 אלף יחידות דיור. – כך מדווח העיתון גלובס.  היעד הממשלתי השנתי לשיווק קרקעות במכרזים לבנייה רוויה מגיע ל- 25 אלף יח"ד, ובדרך כלל מתבצעות בשנים האחרונות מכרזים נוספים של  כ-10 אלפים עסקאות בפטור ממכרז, בעיקר בצמודי קרקע. כלומר, הקצב השנתי בשנים האחרונות מדיע לכ-35 אלף יחידות דיור.

לכאורה הקצב השנתי מעט מעל הקצב בש/נים האחרונות, אבל בחודשים האחרונים גם בגלל הלחימה ברצועת עזה  היה קיפאון מסויים בהיקף המכרזים.

הצעד הראשון עליו הודיעה ה- ECB היה הורדת ריבית רוחבית של 10 נ"ב. בכך ריבית הבנצ'מארק תרד ל- 0.05 אחוזים והריבית הפקדונות תרד לרמה שלילית של 0.2 אחוזים, אבל נראה שזה הסוף להורדות הריבית כך לפחות לפי דרגי. אביחי שורצקי, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות IBIאומר כי הסיבה העיקרית להורדת הריבית הייתה הורדת הריבית על מכרזי ה- TLTRO, אשר הראשון שבהם צפוי להתקיים במהלך החודש הקרוב. בנוסף הוא אומר כי ה- ECB ישיק תוכנית לרכישת ניירות מגובי נכסים (ABSים) אשר תתמקד בנכסים מהשוק הלא פיננסי. בעקבות השקת תוכנית זו צפויה הרחבה משמעותית של מאזן ה- ECB.

במהלך הישיבה בה נאם דרגי, הייתה הסכמה של פה אחד לכך שאם האינפלציה והציפיות לאינפלציה ימשיכו לרדת ולכן יידרשו פעולות מרחיבות נוספות, בכלל זה QE. עוד הייתה הסכמה על כך שהדבר מצוי במנדט של ה- ECB. נושא ה- QE עלה לדיון במהלך ישיבת הועדה המוניטארית. ההחלטות אשר צוינו לעיל אמנם לא התקבלו פה אחד, ואולם לצד חברי ועדה אשר לא הסכימו לצעדים עליהם הוחלט, היו חברי ועדה שדרשו להשיק כבר כעת צעדים מרחיבים יותר, בכלל זה QE. בנוסף, ה- ECB הוריד את התחזיות לצמיחה ולאינפלציה לשנים 2014 ו- 2015 וטוען שהסיכון לפספוס התחזית הוא כלפי מטה (כלומר לצמיחה ואינפלציה הנמוכות מהתחזית). הסיבות לכך הן סיכונים גיאופוליטיים ורפורמות נדרשות במספר מדינות אשר עדיין לא הושלמו. בשורה התחתונה, דראגי שוב מספק את הסחורה ועומד בציפיות אשר יצר לאחר נאומו בג'קסון הול, ואף למעלה מכך. החלטת ה- ECBמעניקה חיזוק משמעותי לתיזת ה- Sweet Spot בה אנו מחזיקים עבור שוק איגרות החוב האירופאי. ולמרות האמור לעיל, אנו בספק אם הצעדים עליהם הכריז ה- ECB יוכלו להביא לשינוי משמעותי בכלכלת אירופה. השווקים בכל מקרה, מגיבים כמובן בחיוב.

חברת ניהול הקרנות של מנורה מעלה דמי ניהול בשתי קרנות נאמנות –   דמי הניהול בקרן הנאמנות   מנורה מבטחים (2D) תיק אג"ח ומניות חו"ל (מספר קרן: 5114269)   יועלו ב-9 בספטמבר ל-0.87% בשנה, לעומת דמי ניהול נוכחיים בשיעור 0.59%.

כמו כן, יועלו דמי הניהול בקרן   מנורה מבטחים (1D) דולרית אג"ח חו"ל (מספר קרן: 5100235)  ב-9 בספטמבר מ-0.6% ל-0.87%. 

השפעת דמי הניהול בקרנות הנאמנות 

השפעת דמי ניהול בקרנות אג"ח

השפעת  דמי הניהול בקרנות כספיות

?מחשבון השפעת דמי הניהול בקרנות הפנסיה – כמה תחסכו במעבר לקרן פנסיה ברירת מחדל