ההשפעה של העלאות הריבית המתמשכות במשק עדיין לא מורגשת בכל ההיבטים, כמו למשל שוק העבודה ומחירי הדירות, אבל היא כן מורגשת כבר בהיקפי נטילת המשכנתאות לצורך רכישת דירה.

וכאשר היקפי המשכנתאות יורדים, גם היקף החובות של משקי הבית מושפע.

על פי נתונים שפרסם בנק ישראל, יתרת החוב של משקי הבית המשיכה אומנם לגדול ברבעון השלישי 2022 לכ-766 מיליארד שקל, אבל שיעור הגידול היה נמוך מזה של הרבעון הקודם, כ-2.5% לעומת כ-3.6%. בבנק ישראל מסבירים כי הירידה בשיעור הגידול נובעת מהאטה בהיקף המשכנתאות החדשות שנטלו משקי הבית מהבנקים; יתרת החוב לדיור גדלה בהיקף של כ-14 מיליארדים (2.8%) ברבעון השלישי, ברובה לבנקים. גם יתרת החוב לא-לדיור המשיכה לגדול ברבעון זה, ברובה לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי, בשיעור של כ-1.9% לרמה של כ-232 מיליארדים.

עוד מציינים בבנק ישראל כי ברבעון השלישי של שנת 2022 נטילת משכנתאות חדשות הסתכמה בכ-27 מיליארד שקל, נמוך מהתקופה המקבילה אשתקד (כ-30 מיליארד). כמו כן, נמשכה הירידה בנטילת משכנתאות חדשות בחודשים אוקטובר-נובמבר 2022 והן הסתכמו בכ-14 מיליארד שקל.

באשר לחובות המגזר העסקי, ברבעון השלישי של שנת 2022 נמשכה העלייה ביתרת החוב של המגזר העסקי בהיקף של כ-20 מיליארד שקל לרמה של כ-1.2 טריליונים. עם זאת, ברבעון זה חלה האטה בקצב גידולה הרבעוני, כ-1.7% לעומת כ-4.7% ברבעון הקודם.

העלייה ביתרת החוב נבעה מגיוסי חוב נטו באפיקים הבאים – הלוואות בנקאיות, הלוואות ישירות מהגופים המוסדיים וכן אג"ח סחירות בארץ ובחו"ל. פיחות של כ-1.2% בשקל מול הדולר ועלייה של כ-1.2% במדד המחירים לצרכן, תרמו אף הם לעלייה בשווי של החוב הנקוב במט"ח, הצמוד לו והצמוד-מדד; השפעות אלו קוזזו בחלקן כתוצאה מקיטון כמותי בהלוואות מתושבי חוץ.

שיעור הגידול השנתי של יתרת החוב לבנקים ולמלווים החוץ-בנקאיים נותר גבוה ברבעון זה, אך ירד מעט – בחוב לבנקים נרשם שיעור גידול של כ-20% לעומת 22% ברבעון הקודם ובחוב למלווים החוץ בנקאיים כ-9% לעומת 10%.

ברביע השלישי של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-18 מיליארד שקל, גבוה מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרביעים הקודמים (כ-14 מיליארדים בממוצע לרבעון). חברות מענף הנדל"ן והבינוי ממשיכות להוביל בגיוסים – כ-56% מההנפקות ברבעון זה בוצעו על ידן. בחודשים אוקטובר-נובמבר 2022 הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-2.6 מיליארד שקל בממוצע חודשי, נמוך משמעותית מממוצע הגיוסים החודשי מתחילת השנה (כ-4.7 מיליארד בממוצע לחודש), על רקע חגי תשרי ומיעוט ימי העסקים בחודש אוקטובר.

ברבעון השלישי של השנה המרווח בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות הצטמצם בכ-0.1 נק' האחוז, לכ-1.56 נק' האחוז; עם זאת, בחודשים אוקטובר-נובמבר 2022 מרווח זה התרחב עד לרמה של כ-1.73 נק' האחוז.

רשות המסים ממשיכה במאמציה לאתר הון שחור, ומעת לעת מקיימת מבצעים מרוכזים על ענפים מסוימים על מנת לבדוק את נכונות הדיווחים על ההכנסות.

בשבוע האחרון יצאו משרדי מע"מ בכל רחבי הארץ למבצע "גרגיר הזהב", כשהם מגובים בנציגים של משרדי מס הכנסה ושוטרים. חלק אחד של המבצע התמקד בפלאפליות וחומוסיות ברחבי הארץ, צפון מרכז ודרום, במטרה לבדוק את סבירות הדיווח, רמת הציות להוראות ניהול ספרים, רישום תקבולים והחוק לצמצום השימוש במזומן. בסך הכל נערכו 168 ביקורות.

בנוסף נערכו פעולות גבייה ואכיפה אצל 1,661 עוסקים מענפים שונים. מ-1,250 עוסקים נגבו כ-120 מיליון שקל, ו-112 כלי רכב עוקלו עד להסדרת תשלום.7 רכבים שוחררו לאחר שהוסדר חובם. בנוסף, בוצעו 54 עיקולי אשראי שלאחריהם מרבית העוסקים הגיעו להסדיר את חובם.

במהלך המבצע הגיעו המבקרים לדוכן פלאפל בפתח תקווה. הביקורת נערכה בעקבות חשד כי בעל הדוכן אינו מדווח כראוי על הכנסותיו. לאחר תצפיות מוקדמות נערכה קניית ביקורת, שגם לאחריה בעל הדוכן לא רשם את הקנייה בשום מקום. לאחר שהזדהו בפניו עובדי רשות המסים, אמר בעל הדוכן שהוא מנהל רישום פרטי בבית על הכנסותיו, ומסר מידע שגוי או סירב לענות על שאלות נוספות. במקרה אחר, בעסק מוכר למכירת חומוס בנתניה בוצע חיפוש בעסק בליווי שוטרים ואותרו ליקויים בניהול הספרים. במהלך הביקורת התגלה כי אין קופה רושמת בעסק. לשאלה מדוע אין לו קופה ענה: "בקרוב אני אשים קופה… חודש חודשיים".

במקרה אחר הגיעו המבקרים לחנות בעכו, בשעה שבעל העסק לא היה נוכח במקום. אביו והעובדים בחנות סירבו לשתף פעולה, לא הסכימו לפתוח את הקופה, הורידו את השאלטר של החשמל ולפיכך עובדי רשות המסים נאלצו לבצע ביקורת ידנית בלבד. במהלך הביקורת הידנית שהתבצעה בקופה התגלה כי ישנם פערים בין רישום ההכנסות לבין הכסף המזומן שנמצא בקופה.

בכל המקרים המוזכרים הועברו תיקי העוסקים להמשך ביקורת מעמיקה במחלקת הביקורת והשומה במשרדי המע"מ האזוריים. 

במסגרת המבצע נערכו אף פעולות גבייה ואכיפה נרחבות. באחת מהן נמצא עוסק מפתח תקווה שנהג לצבור חובות רבים שאותם הוא אינו משלם. לאחר שרכבו עוקל על ידי ההוצאה לפועל, הגיע העוסק למשרדי מע"מ והסדיר תשלום חוב של 50,000 שקל.

ההגרלה הרביעית של תוכנית דירה בהנחה יוצאת לדרך. הפעם יוגרלו יותר מ-6,000 יחידות דיור בהנחות משמעותיות, לזוגות צעירים ומחוסרי דיור, במסגרת תוכניות שונות לדיור בר השגה.

ההגרלה תיפתח ביום ד', 28 בדצמבר 2022, ותיסגר ביום א', 8 בינואר 2023. הדירות שנכללות בהגרלה נמצאות ב-13 יישובים ברחבי הארץ: ירושלים, אשדוד, חיפה, יהוד-מונסון, רמלה, קדימה צורן, אופקים, שדרות, נהריה, נוף הגליל, אלקנה, קרני שומרון ועמנואל.

 כ-21,000 משקי בית זכו באפשרות לרכוש דירה בהנחה משמעותית בהגרלות שהתקיימו בשנה האחרונה.

הזכאים להירשם הם כל חסרי הדירה בעלי אישור זכאות בתוקף. כפי שהיה בהגרלה הקודמת, באפשרות הזכאים להירשם לשלוש ערים, ולכלל ההגרלות בערים אלו. כמו כן נדגיש כי אין חשיבות למועד ההרשמה להגרלה וההרשמה תהיה פתוחה לציבור הזכאים במשך שמונה ימים.

האפשרות להנפיק אישור זכאות תהיה פתוחה עד ליום ראשון 1.1.2023 ולאחר מכן לא ניתן יהיה להנפיק אישורים, עד לסגירת ההרשמה להגרלה.

שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין: ״במקביל לצעדים להרחבה דרמטית של מספר השיווקים ל-100,000 בשנה שהגענו אליהם בשנים 2022-2021, היה ברור לנו שחייבים להחזיר תוכניות דיור בהנחה לזוגות הצעירים, שיתנו להם אפשרות לרכוש דירה כבר עכשיו, בהנחה של מאות אלפי שקלים על חשבון המדינה. לאחר הפסקה של שנתיים, החזרנו את ההגרלות של משרד הבינוי והשיכון, ובמהלך השנה הזו, כמעט 30,000 משפחות יקבלו יכולת לקנות דירה בהנחה משמעותית על חשבון המדינה. בשנה הבאה, בעקבות התוכניות שהותנעו בחודשים האחרונים, משרד הבינוי והשיכון יצליח לייצר עוד 45,000 דירות בהנחה, זאת בהנחה ששר הבינוי והשיכון החדש לא יעצור זאת. למעשה, בשנים 2023-2022 כ-75,000 זוגות צעירים מתוך סך של כ-120,000 שמשתתפים בהגרלות, יקבלו את היכולת לקנות דירה בהנחה".

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אביעד פרידמן: ״לקראת השנה האזרחית החדשה העומדת בפתחה, למעלה מ-7,000 משקי בית נוספים יזכו לרכוש דירה בהנחה משמעותית, ולהתחיל את 2023 ברגל ימין. ההגרלה היא המשך ישיר לכלל הצעדים והמהלכים שקידם המשרד בתקופה האחרונה בדרך לשבירת שיאים בהתחלות הבנייה ובמספר השיווקים שנה שנייה ברצף. אנחנו עובדים מסביב לשעון במטרה לתת מענה לביקושים ואני מבקש מכל האזרחים העומדים בכללי הזכאות, אנא אל תחכו לרגע האחרון, הקדימו והנפיקו את אישורי הזכאות על מנת שתוכלו להירשם בזמן להגרלה".

מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קוינט: "רשות מקרקעי ישראל שוקדת לילות כימים להרחבת היצע הקרקעות לדיור. רוב יחידות הדיור מנותבות לטובת "דירה בהנחה" בכדי לאפשר לכמה שיותר צעירים ומשפחות שאין בבעלותם דירה בישראל להצליח להגשים את החלום לדירה משלהם. נמשיך לייצר פתרונות דיור איכותיים לטובת כלל הציבור הישראלי".

הטלטלות העזות שתקפו את שוקי ההון במהלך שנת 2022 והירידות החדות שרשמו המדדים בארץ ובעולם השפיעו על הכיס של כל אחד ואחד מאיתנו. אחת האינדיקציות לכך היא תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור, אשר התכווץ ב-11 מיליארד שקל, 0.23%, ברבעון השלישי של השנה, כך שהיקפו עומד על 4.82 טריליון שקל.

משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר ירד בכ-8 נקודות האחוז ועמד בסוף הרבעון על כ-280%.

הנתונים מתפרסמים על ידי בנק ישראל, שהסביר כי  הירידה בשווי התיק נבעה בעיקר מירידה ביתרת האג"ח הממשלתיות הסחירות (10%-) וביתרת ההשקעות בחו"ל (3%-), על רקע ירידות מחירים במדדי האג"ח בארץ וירידות במדדי המניות בחו"ל.

יתרת ההשקעות בחו"ל ירדה במהלך הרבעון בכ-20 מיליארד שקל (3%-) ועמדה בסופו על כ-647 מיליארד שקל, המהווים כ-13% מסך תיק הנכסים.

עוד מסר בנק ישראל כי יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים ירדה ברבעון השלישי בכ-23 מיליארד שקל (1%-) ועמדה בסופו על כ-2.25 טריליון שקל, שהם כ-47% מסך התיק הנכסים הפיננסים של הציבור.

לדברי בנק ישראל, הירידה ביתרה כללה את מרבית הגופים המוסדיים, למעט קרנות הפנסיות החדשות. הירידה ביתרת התיק המנוהל במהלך הרביע נבעה בעיקר משינויים ברכיבי ההשקעות הבאים: אג"ח ממשלתיות  – ירידה של כ-25 מיליארד שקל (3.2%-); מניות בחו"ל – ירידה של כ-12.1 מיליארד שקל (9%-), בעיקר כתוצאה מירידות מחירים; מזומן ופיקדונות בארץ – עלייה של כ-3 מיליארד שקל (1.5%).

ברבעון השלישי של שנת 2022 ירד שיעור החשיפה של המשקיעים המוסדיים לנכסים בחו"ל בכ-1.1 נקודות אחוז לכ-36% מסך הנכסים. זאת כתוצאה מירידה גדולה יותר בשיעור הירידה ביתרת החשיפה לנכסים בחו"ל מהירידה ביתרת סך הנכסים של המשקיעים המוסדיים.

עיקר הירידה ביתרת החשיפה לנכסים בחו"ל (כ-12 מיליארד דולר) נבעה מירידה ביתרת המניות בחו"ל (כ-6 מיליארד דולר) ומירידה בחשיפה באמצעות חוזים עתידיים ואופציות על מדדי מניות בחו"ל (כ-5.7 מיליארד דולר).

באשר לחשיפה למט"ח, במהלך הרבעון השלישי של השנה ובהמשך למגמה מתחילת השנה, המשקיעים המוסדיים רכשו נטו נכסים במט"ח בסך של כ-1.7 מיליארד דולר; רכישות של כ-0.6 מיליארד דולר בנכסים הנקובים והצמודים למט"ח (בעיקר בקרנות השקעה בחו"ל ואג"ח) ורכישות מט"ח נטו באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים בהיקף של כ-1.1 מיליארד דולר; כלומר צמצום העסקאות העתידיות למכירת מט"ח.

עוד אומרים בבנק ישראל כי ברבעון זה חלה ירידה בשיעור החשיפה למט"ח (כולל נגזרי ש"ח/מט"ח) של המשקיעים המוסדיים בכ-0.7 נקודות האחוז לרמה של כ-14.5%. זאת כתוצאה מירידה בשיעור גדול יותר ביתרת החשיפה למט"ח מהירידה בסך נכסי ההשקעה במונחים דולריים. הירידה ביתרת החשיפה נבעה בעיקר מירידה ביתרת המניות על רקע ירידות המחירים.

לבסוף, היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה במהלך הרבעון השלישי בכ-4 מיליארד שקל (1.1%) והגיע לרמה של כ-362 מיליארד שקל. נרשמו צבירות בעיקר בקרנות הכספיות השקליות.

300 אלף שכירים קיבלו בימים אלה מרשות המסים הודעה על הארכת תוקף לאישור תיאום המס כך שיהיה תקף גם לשנת 2023.

האישורים שנשלחו חוסכים לאותם שכירים את הצורך בעריכת תיאום מס חדש.

תיאום מס הוא הליך שמבצע מי שעובד בשני מקומות ויותר. זאת מאחר שמס הכנסה משולם בהתאם למדרגות מס וכפוף להטבות (נקודות זיכוי) שיש לכל אחד מכם. מי שמגיע למדרגת המס הראשונה, צריך לשלם שיעור מס מסוים, ומי שמגיע למדרגה השנייה, שיעור המס עולה על המרווח בין המדרגה השנייה לראשונה.

כאשר עובדים בשני מקומות, כל מקום בפני עצמו אמור לנכות מס הכנסה לעובד, וכך הוא למעשה עלול לשלם יותר ממה שהוא אמור. לרשות המסים אין שום רצון וכוונה שאנשים ישלמו יותר ממה שהם צריכים. לכן מאפשרים למי שעובד בשני מקומות ויותר, לעשות תיאום מס עם תחילת העבודה במקום הנוסף או בתחילת השנה, אם ידוע שהעובד עובד ביותר ממקום אחד.

 לראשונה, ניתן יהיה למצוא את אישורי תיאום מס שנערכו בשנת 2022 גם לאחר תום השנה באזור האישי של רשות המסים תחת החזרי מס ותיאומי מס. האישורים להארכות תוקף נשלחו לשכירים אשר הכנסותיהם ונתוניהם האישיים (זהות המעסיק, מצב משפחתי ונתונים נוספים המשפיעים על חבות המס) לא השתנו מהותית מזה מספר שנים.

יתר השכירים, שלא קיבלו הודעה על הארכת תוקף לתיאום המס לשנת 2023, כולל הורים שבשנת 2023 יש להם ילדים  בגיל 6 עד 12, ונוספה להם נקודת זיכוי עבור כל ילד בגיל זה בהתאם להוראת שעה לשנת 2022, זכאים להארכה של חודשיים לתוקפם של אישורי תיאום מס, שהונפקו למעסיקים בשנה קודמת. כלומר, עד לתשלום משכורת פברואר או עד ל-13 במרץ.

הרשות עתידה בתחילת שבוע הבא לפתוח את המערכת לתיאום מס באינטרנט לשנת 2023. המערכת, שמממשת זכויות מס, מאפשרת לכל אחד ב-3 פעולות בלבד לבצע בכל זמן, ממכשיר הסלולר או במחשב, תיאום מס באופן מקוון לכל סוגי ההכנסות וההקלות, ללא הגבלה על מספר פעמים בשנה וללא תקרת הכנסה. המערכת מציגה למגיש הבקשה את מגוון ההקלות שניתן לבקש ואף ממצה עבורו הקלות מס בכך שמסמנת עבורו את ההקלות הרלוונטיות אליו,   לגביהן קיים מידע במאגרי הרשות לדוגמת נקודות זיכוי עבור ילדים או פטור ממס בשל נכות. 

עובדים בשני מקומות? ככה תחסכו במס

 בנק דיסקונט לא נשאר אדיש לסערה שהתחוללה סביב חוק האפליה.

בהודעה שהוציא אמר דירקטוריון הבנק, בראשות שאול קוברינסקי, כי קיבל את המלצת הנהלת הבנק לעדכן את מדיניות האשראי בדיסקונט, לפיה דיסקונט לא יעניק אשראי לעסק או גוף המפלה לקוחות על בסיס דת, גזע, מין או נטייה מינית.

כזכור, בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לבין הציונות הדתית נכלל סעיף שקורא לקידום ביטול חוק איסור האפליה בשירותים ומוצרים. פירוש הדבר הוא שעסקים יוכלו לא לתת שירות למי שלא עומד בקריטריונים של אמונתם הדתית, כאשר הדברים מופנים מן הסתם כלפי להט"בים, נשים וערבים.

ח"כ אורית סטרוק מהציונות הדתית הבהירה בראיון שנתנה את הדברים מזווית ראייתה והסבירה כי רופא יוכל שלא להעניק טיפול למי שסותר את אמונתו הדתית, וזאת בניגוד לשבועת הרופא האוניברסלית. ח"כ שמחה רוטמן מאותה מפלגה הוסיף דוגמה משלו כאשר אמר כי בעל בית מלון יוכל שלא לארח זוגות חד מיניים, אם הדבר יסתור את אמונתו.

לדברי יו"ר דירקטוריון דיסקונט קוברינסקי, "מצאנו לנכון לתקן את מדיניות האשראי של הבנק, כך שהמובן מאליו יקבל תוקף רשמי. על פי המדיניות, דיסקונט לא יעניק אשראי לבתי עסק או לגופים שיפלו לקוחות במדינת ישראל. זו מחויבותנו ואחריותנו כגוף עסקי משמעותי במשק הישראלי״.

548 חברות ציבוריות, מהן 52 דואליות, נסחרו בבורסה בתל אביב בשנת 2022, שיא של העשור האחרון. כך עולה מסיכום שערכה הבורסה של הפעילות בה בשנה החולפת.

2022 היתה קשוחה מבחינת שוקי ההון שהתמודדו עם התפרצות אינפלציונית חריפה ועם העלאות ריבית שנקטו הבנקים המרכזיים בניסיון להתמודד עימה. מסביב לעולם חוו הבורסות טלטלות עזות וירידות חדות. תל אביב לא חמקה מהגל, אבל סיימה את השנה בירידות מתונות באופן יחסי, כאשר  מדדי ת"א-35 ות"א-125 ירדו בכ-8% ובכ-10% בהתאמה, לעומת מדד MSCI העולמי שירד בכ-19%. ירידות השערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדדי חברות הנדל"ן, המורכבים מחברות המושפעות מאוד מעליית הריבית.

מחזור המסחר היומי במניות הסתכם בכ-2.3 מיליארד שקל בשנת 2022 – גבוה בכ-24% מהמחזור בשנה הקודמת והמחזור הגבוה ביותר משנת 2011. כזכור, הבורסה הורידה את גודל הפקודה המינימלי החל ב-1 במרץ 2022, מ-5,000 שקל למניה במדד ת"א-35 ומ-2,000 שקל למניה במדדים אחרים, ל-500 שקל בכל מניה, מהלך שתרם באופן מיידי ומשמעותי להגדלת הנזילות בשוק ולעלייה בהיקף הפקודות הקטנות, הן ע"י המשקיע הפרטי והן ע"י עושי שוק ומחוללי ציטוטים.

עוד עולה מן הסיכום כי ב-2022 התגברה כניסת משקיעים זרים לשוק המניות אשר רכשו, נטו, מניות בסך של כ-13 מיליארד שקל בבורסה בת"א.

כ-21.8 מיליארד שקל גויסו מהציבור בשנה החולפת, בהמשך לגיוס שיא בהיקף של כ-25.8 מיליארד שקל בשנה הקודמת. בעלי עניין מכרו השנה מניות בשווי של כ-6.4 מיליארד שקל ומנגד קנו מניות בשווי של כ-2.5 מיליארד שקל.

עוד עולה מהסיכום כי נרשמה עלייה של כ-14% במחזורי המסחר באג"ח קונצרניות שהסתכם בכ-1 מיליארד שקל, בהשפעת התנודתיות במסחר. ירידה של כ-19% נרשמה במחזור המסחר היומי באג"ח ממשלתיות שהסתכם בכ-2.4 מיליארד שקל ביום, עקב סיום תוכנית רכישות אג"ח ע"י הממשלה וירידה בפעילות משקיעי חוץ.

השנה גויסו כ-90.3 מיליארד שקל בהנפקות של אג"ח חברות לציבור ולמוסדיים, בהמשך לגיוס שיא בסך של כ-95 מיליארד שקל בשנה הקודמת.

הסקטור הפיננסי גייס השנה סכום שיא בהיקף של כ-35 מיליארד שקל בהנפקות אג"ח, גבוה בכ-6% מהסכום שגויס בשנת 2021.

בבורסה נסחרות 529 קרנות סל ו-39 קרנות חוץ הנסחרות גם בחו"ל, בשווי החזקות ציבור מצרפי של כ-101 מיליארד שקל.

בהשפעת העלאת הריבית במשק, הציבור הזרים לקרנות הכספיות כ-28 מיליארד שקל בחודשים אפריל עד דצמבר 2022.

עלייה נרשמה גם במחזורי המסחר באופציות על מדד ת"א-35 בהשפעת התנודתיות במסחר במניות.

 על רקע מהלך העלאות הריבית המתמשך, מגמת ההצטננות בשוק הנדל"ן הישראלי ניכרת לעין, כאשר מדי חודש מדווחים הלמ"ס והכלכלנית הראשית במשרד האוצר על ירידה נוספת בהיקף העסקאות שנעשות בשוק. הדוח האחרון של הכלכלנית שרטט תמונה של שפל חריף במיוחד.

כעת שאלת מיליון הדולר היא מתי ההיחלשות הזאת תחלחל אל המחירים, כאשר נכון לנובמבר 2022 עלו מחירי הדיור בכ-20% בשנה. כמעט כל המומחים סבורים כי אין מנוס מירידת מחירים בעקבות ירידה בביקושים, אבל מתברר שלפחות שני בתי השקעות מספקים הערכות סותרות בנוגע לכיוון העתידי של שוק הנדל"ן.

מיטב: היצע הדירות יספיק לביקושים ב-3 השנים הקרובות

בסקירה השבועית של בית ההשקעות מיטב, אומרים כלכלני בית ההשקעות, בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי, כי היצע הדירות יספיק לביקושים בשלוש השנים הקרובות, משמע המחירים בכיוון של ירידה.

לדבריהם, התחלות הבנייה אומנם ירדו ברבעון בשלישי, אך הקצב השנתי שלהן עלה לשיא של כמעט 70 אלף יחידות. גמר הבנייה המשיכו לפגר משמעותית והגיעו לכ-50 אלף יחידות. כתוצאה מזה, מספר הדירות בבנייה פעילה עלה לשיא חדש של כ-164.5 אלף דירות. בהתחשב בעובדה שמספר חודשי בנייה לבניין עומד על 32 חודשים, כמות הדירות בבנייה פעילה משקפת קצב של כ-60 אלף דירות מוגמרות בשנה בשלוש השנים הקרובות. בשנים 2017-2021 נוצרו בממוצע כ-60 אלף משקי בית חדשים בישראל מדי שנה, כך שכמות הדירות החדשות המוכנות בשנים הקרובות אמורה לספק את הביקוש השוטף לדיור.

במיטב  מציינים גם שבשנה האחרונה עלו מאוד שטחי התחלות הבנייה שלא למגורים. התחלות הבנייה לתעשייה עלו הרבה מעל הרמה לפני הקורונה. גם בניית המשרדים עלתה, כאשר התחלות הבנייה של השטחים למסחר היו נמוכות יותר. עוד לדבריהם, התפתחות התחלות הבנייה לתעשייה בישראל די דומה לארה"ב, אך בארה"ב נרשמה ירידה בבנייה למשרדים להבדיל מישראל.

לידר: מחירי הדיור ימשיכו לעלות ב-2023

מנגד, משמיעים כלכלני בית ההשקעות לידר מזמור אחר. בסקירה השבועית של הכלכלן הראשי יונתן כץ וכלכלני לידר הם כותבים כי ירידה בהתחלות הבנייה מהווה איום אינפלציוני. לדבריהם, ברבעון השלישי מספר התחלות הבנייה ירד ל-6.67 אלף יחידות בחישוב שנתי, ומספר סיומי הבנייה ירד ל-5.49 אלף. לפי הירידה במספר התחלות וסיומי הבנייה, מחירי הדיור ימשיכו לעלות ב-2023 ,זאת למרות השיא במספר יחידות דיור בתהליך בנייה פעילה (6.164 אלף). בלידר מציינים כי מאוד תמוה שלא רואים עדיין גידול של ממש במספר סיומי בנייה. בנוסף, כדאי לשים לב לירידה החדה במספר התחלות הבנייה (ב-8% ברבעון השלישי): ללא ספק, ריסון מוניטארי מקשה מאוד על הקבלנים ומעלה את הסיכון. ברבעון הרביעי סביר להניח ירידה נוספת בהתחלות הבנייה, מגמה אשר תגביל את ההיצע של דירות בעתיד.

עוד מציינים בלידר נתון נוסף שפורסם בשבוע האחרון: בשנת 2022 הגיעו 70 אלף עולים לישראל, יותר מכפול יחסית לשנים קודמות. משמעות הדבר: לחץ לעליה במחירי שכירות בשוק עם מלאי נמוך יחסית.

בשבוע האחרון של 2022 מתמקדים כלכלני בית ההשקעות פסגות בסיכומים ותחזיות לקראת שנת 2023.

האסטרטג הראשי של בית ההשקעות, אורי גרינפלד, חולק תחזיות לאירועים שלא יתרחשו, להערכתו בשנה החדשה.

• לא נצליח להתחמק ממיתון. כן, לפעמים עדיף להתחיל עם החדשות הרעות ולשים את הדברים על השולחן. ההשפעות של העלאות הריבית בכל העולם יבואו לידי ביטוי באופן מלא במהלך המחצית הראשונה של השנה והתוצאה תהיה מיתון גלובאלי. משקי הבית נאלצים להתמודד לא רק עם עליה חדה ביוקר המחיה ושחיקה גסה של ההכנסה הריאלית שלהם אלא גם עם עלויות אשראי גבוהות וירידה מהירה בחיסכון הפנוי שעוד נותר מתקופת הקורונה. בהתאם לכך, במהלך החודשים הקרובים נרגיש את הידוק החגורה של הצרכן ברחבי העולם ואת הפגיעה כתוצאה מכך בצמיחה. גם העסקים אינם חסינים כמובן להעלאות הריבית. עלות האשראי גדלה כמובן אך השפעה זו אינה מיידית שכן השנים בהן עלות האשראי היתה נמוכה אפשרה לעסקים רבים לפרוס את החובות שלהם לטווח ארוך. יחד עם זאת, ברור שבריבית הנוכחית הכדאיות של לקיחת אשראי חדש למטרות השקעה ירדה באופן משמעותי, מה שיבוא לידי ביטוי בפגיעה נוספת בצמיחה. חשוב לציין שהצמיחה בכל העולם תפגוש השנה רוח חזיתית גם מכיוון שהוא טכני במהותו אך בעל השפעה לכל דבר. אחרי הבום הכלכלי של סוף 2021 ותחילת 2022, הצמיחה מאטה בכל מקרה. משקי הבית ניצלו את היציאה מהקורונה ואת החיסכון הגבוה כדי להקדים רכישות של שנים והעסקים גייסו עובדים בשכר גבוה כדי לענות על ביקוש שלא יחזור. כעת אנו מתחילים להרגיש את תמונת המראה של תקופה זו.
• האינפלציה לא תמשיך לעלות. החדשות הטובות של המיתון שאנו נכנסים אליו הוא שהאינפלציה סוף סוף תרד. בכל העולם כבר מרגישים את הירידה בלחצים האינפלציוניים של הגורמים מצד ההיצע (שינוע, מחסור בחומרי גלם וכו') אבל גם את העלייה בהשפעה של הגורמים מצד הביקוש, מה שמותיר את האינפלציה גבוהה. בשנת 2023 אנו מצפים לראות שילוב של שני גורמים שיורידו את האינפלציה באופן משמעותי: מצד אחד צד ההיצע יהפוך להיות דפלציוני, כלומר אפשר לצפות לירידה במחירי מוצרים שונים כמו רכבים, ריהוט או מוצרי חשמל גדולים. מצד שני, המיתון והעליה באבטלה שתגיע בעקבותיו ישחררו לחץ מהאינפלציה שמגיעה מצד הביקוש. גם סעיף הדיור שתורם חלק גדול מהאינפלציה הנוכחית בכל העולם צפוי להתמתן כאשר בארה"ב למשל כבר רואים האטה של ממש באינפלציה של חוזי שכירות חדשים.
• גם הריבית לא. הפועל היוצא של שני הסעיפים מעלה הוא שתהליך העלאות הריבית בארץ ובעלם ממש קרוב לסיומו. השילוב של ירידה באינפלציה (שאותה כמובן הבנקים המרכזיים ייחסו לעצמם למרות שרובה מגיע מצד ההיצע ולא קשור להעלאות הריבית) וההאטה בפעילות הכלכלית ישכנע את הבנקים המרכזיים שאפשר לעצור את העלאות הריבית כבר תוך מספר חודשים. יחד עם זאת, אם יש משהו שאפשר לסמוך עליו זה שהבנקים המרכזיים יגיבו באיחור גם הפעם. לאור הטראומה של השנה וחצי האחרונות ומכיוון שברור לבנקים המרכזיים שתהליך אינפלציוני נוסף הוא הסיכון הגבוה ביותר עבורם, סביר להניח שהריבית ברוב המדינות בעולם תיוותר גבוהה עוד הרבה זמן ותחל לרדת רק כששוק העבודה יהיה מספיק חלש, מה שמחזק את ההערכה בסעיף הראשון.
• שקט לא יהיה פה. מבלי להפוך לטקסט פוליטי ולהיכנס לפולריזציה ההולכת ומתעצמת בין השמאל לימין, בין החילוניים לדתיים ובין היהודים לערבים, הסביבה הפוליטית בישראל צפויה להיות רועשת במיוחד בשנה הקרובה. הסכמי השכר במגזר הציבורי צריכים להיחתם במהלך השנה וקשה לראות כיצד תהליך המשא ומתן מסתיים ללא הפגנות, שביתות וכל מה שבדרך כלל מלווה תהליכים כאלו, קל וחומר בשנה של ממשלה חדשה.
• גם בעולם לא. למרות הסעיף הקודם, יחסית לעולם הסביבה הפוליטית בישראל תהיה כנראה שקטה. המלחמה באוקראינה לא מסתיימת והפער בין מדינות המערב לרוסיה, איראן וסין רק הולך וגדל. אירופה עומדת בפני חורף לא פשוט שרק יעצים את הלחצים הפוליטיים שילוו את תהליך העלאות הריבית של ה-ECB והרצון להתחמק מההשלכות של בעיטת פחית החובות של איטליה במורד הרחוב ב-10 שנים האחרונות. סין רוצה לשחרר את מדיניות האפס קוביד שלה אבל לפי ההערכות זה עלול לעלות לה באלפי מקרי מוות מדי יום שכן הממשל, שרצה להוכיח שהמדיניות שלו היא הנכונה, נמנע מלהשקיע בשירותי הבריאות בשנתיים האחרונות. כבר היום בבוקר אנו שומעים על מגבלות חדשות בשנחאי וסביר להניח שכל התהליך הזה ילווה בלא מעט קשיים גם בהמשך. בהיבט זה נציין שדווקא בארה"ב הסביבה הפוליטית-חברתית נראית כרגע הכי שקטה אם כי הסביבה הכלכלית הרעועה וגלי ההגירה מהדרום עלולים לעשות את שלהם.
• שוק המניות לא ירשום שנה נוספת של תשואה שלילית. מתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת לא נרשמו בשוקי ההון שנתיים רצופות של ירידות שערים. נכון, ההיסטוריה גם רצופה בסטטיסטיקאים שטבעו בבריכות עם עומק ממוצע של חצי מטר אבל הסביבה הכלכלית היא לא כזו שמצדיקה שנה נוספת של ירידות שערים. זה לא אומר כמובן שמפה והלאה השווקים רק יעלו מדי יום. כניסה למיתון במחצית הראשונה של השנה תפעיל לחץ על רווחי החברות וקשה לומר שהתרחיש הזה מתומחר בצורה מלאה אבל אם לא יהיו הפתעות גדולות אז העולם יחזור לצמוח במחצית השנייה של השנה והבנקים המרכזיים יחלו לדבר על הפחתות ריבית לקראת סוף השנה. כל זה צפוי לתת רוח גבית לשווקים.

אזור התעשייה הוותיק של חולון עומד להתחדש בשני מגדלים חדשים. זאת לאחר שהוועדה המחוזית לתכנון ולבניה תל אביב החליטה להפקיד שתי תוכניות חדשות בכניסה המזרחית לעיר, בהתאם לעקרונות תוכנית המתאר הארצית למרחב תחנות המטרו (תמ"א 70).

התוכניות שביוזמת חברת גב ים, על שטח כולל של כ-60 דונם, ממוקמות על רחוב המלאכה:

בחלק הצפוני של רחוב מלאכה מתוכנן מגדל בן 25 קומות שישלב תעסוקה ומסחר בהיקף של כ-60,000 מ"ר ושטח ציבורי בהיקף של כ-3,000 מ"ר. המגדל החדש יצטרף לשלושה מבנים קיימים בני 14 קומות המשמשים לתעסוקה ומסחר.

בחלק הדרומי של רחוב המלאכה, מציעה התוכנית הקמת ארבעה מגדלים בני 25 קומות, שישלבו שטחי תעסוקה, מסחר ותיירות בהיקף של כ-165,000 מ"ר, שטחי ציבור בהיקף של 9,000 מ"ר, ו-500 יחידות דיור, שרובן תהיינה דירות קטנות.

המגדלים יוקמו מעל חזית מסחרית המלווה את רחוב המלאכה שתופנה לכיכרות עירוניות אשר ישמשו בין השאר את היציאות והכניסות לתחנת המטרו "אזור תעשיה חולון" של  קו M3.

כיום מצויים במתחם שבעה מבני תעשיה קיימים בני קומה אחת, במצב תחזוקתי ירוד, שיפונו לטובת הפרויקט החדש.

ברחוב המלאכה, מתוכננות שתי תחנות מטרו: תחנה אחת במלאכה-ירושלים ("המלאכה") ותחנה שנייה במלאכה-כביש 44 ("אזור תעשייה חולון").

כמו כן, רחוב המלאכה הוגדר בתוכנית המתאר הכוללנית לחולון, המקודמת בימים אלה, כרחוב מעורב שימושים- מגורים, מסחר ותעסוקה ומבני ציבור, שצפוי לשנות את פניו לרחוב תוסס וחדשני סביב תחנות המטרו. בנוסף לשתי התוכניות, מקודם בימים אלו תכנון משלים של רחוב המלאכה עד רחוב הנחושת.

יו"ר הוועדה המחוזית תל אביב, ערן ניצן: "התוכניות מיישמות את עקרונות תוכנית המתאר הארצית למרחב תחנות המטרו (תמ"א 70), ומביאות בשורה לאזור התעשייה של חולון תוך קביעת תמהיל דיור מגוון הכולל דירות להשכרה בבעלות אחודה מעל תחנת המטרו העתידית. כמו כן, הוועדה המחוזית פועלת לקדם את תוכנית המטרו בהעצמה אינטנסיבית של משרדים, מסחר ומגורים סביב התחנות העתידיות".

אחרי שבנק דיגיטלי ראשון קיבל רישיון הפעלה בתחילת 2022, לקראת סוף השנה מצטרף בנק דיגיטלי שני למערכת הבנקאית.

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון והמפקח על הבנקים יאיר אבידן מסרו ליובל אלוני, ניר צוק, אלכס ליברנט ואלון שיין, את הרישיון להקמה, ניהול ושליטה בבנק חדש בישראל בשם – esh. בנוסף, העניק הנגיד היתר החזקה בבנק לפרופ' שמואל האוזר (יו״ר רשות ני״ע לשעבר), שיכהן כיו"ר הבנק החדש.

כאמור, הבנק החדש מקבל רישיון כמעט שנה לאחר רישיון דומה שקיבל הבנק הדיגיטלי וואן זירו, שזכה בו לאחר 43 שנה מאז שהוקם הבנק האחרון בישראל.

esh יציע חשבונות עו״ש ויפנה ללקוחות פרטיים, עצמאיים ותאגידים. הבנק יציע מוצרי פיקדונות, הלוואות, תשלומים וכרטיסי אשראי, ומבוסס על טכנולוגיה ייחודית. מדובר בפלטפורמה מתעדכנת, לומדת, אליה ניתן להוסיף אפליקציות ופיתוחים באופן מהיר לטובת לקוחות הבנק. זו למעשה הפעם הראשונה בישראל שמוקם בנק עם טכנולוגיה חדשה לגמרי, בעלת יעילות גבוהה, התורמת למבנה הוצאות רזה ומאפשרת מוצרים חדשים ואטרקטיביים לטובת קהל הלקוחות.

בראש הבנק עומדים אנשי בנקאות וטכנולוגיה מהשורה הראשונה. כמנכ״ל הבנק יכהן קובי מלכין (מנכ"ל בנק אוצר החייל ובנק מסד לשעבר). ד"ר נדין בודו-טרכטנברג (לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל) תכהן בתפקיד משנה ליו״ר הדירקטוריון.

מייסד ומנכ"ל קבוצת esh, יובל אלוני, כתב בהודעת ההשקה באתר החברה: "עברו למעלה מ-5 שנים מאז ששיר רענן, אלכס ליברנט ואני התחלנו את המסע והקמנו את esh. היום באופן רשמי קיבלנו רישיון מבנק ישראל, והגיעה העת לשתף לאן פנינו.

"esh היא קבוצת טכנולוגיה בנקאית. המטרה שלנו היא להאיץ את המעבר ממודלים בנקאיים מסורתיים אל מודלים חדשניים עם אינטרס הדדי בין הבנק ללקוח. אנחנו מאמינים שיעילות הנובעת מאוטומציה ואוטונומיה טכנולוגית, המוטמעת בתוך פלטפורמה בנקאית, יוצרת פתרונות טובים יותר. כיום הקבוצה כוללת שני מיזמים: חברת טכנולוגיות-ליבה בנקאיות ומותג בנקאי צרכני שישתמש בטכנולוגיה הזו לטובת לקוחותיו״.

עוד כתב אלוני: ״קשה לדמיין מציאות בה מוצרים כמו Gmail, Zoom או WhatsApp מופעלים ידנית על ידי פקידים וועדות, במקום על ידי תוכנות מחשב. זו המציאות היום בענף הבנקאות. כדי לשנות זאת, אנחנו ב-esh נוקטים בגישה שונה – במקום להשתמש בטכנולוגיה כדי לעזור לבנקאים, הבנקאים שלנו מפקחים על הטכנולוגיה האוטונומית, אשר מתפתחת ומתקדמת כל הזמן.

״המוצר הראשון של esh הוא חשבון עו״ש. עם זאת, התוכנית ארוכת הטווח שלנו היא לבנות מגוון מוצרים, לרבות הלוואות במחיר תחרותי. בנינו את הבנק באופן כזה שמשנה לחלוטין את מבנה העלויות, והכסף שנחסך יגולגל בשקיפות אל הלקוחות. באופן אישי אני יכול להבטיח שלא יהיו עמלות ניהול חשבון, לא נבקש את העברת החשבון הקיים או את המשכורת, ושהמוצרים הבאים יכללו גם יכולות תשלום והנפקת כרטיסי אשראי בינלאומיים למשקי בית ולעסקים.

"כשניגשנו לבנות 'מערכת הפעלה בנקאית' מבוססת ענן, בחרנו לעשות זאת בדרך ייחודית שמשנה את הפרדיגמות הקיימות באופן דרמטי. שלא כמו בנקים מסורתיים וחדשים אשר פועלים כולם על מערכות טכנולוגיה מדור קודם, שאינן יעילות, ועלות תפעולן גבוהה, רצינו מערכת אחרת לגמרי בכל צורת החשיבה והתפעול שלה. לא רצינו שהבנק שלנו יהפוך לעוד 'אינטגרטור' חסר נשמה של מוצרים דומים לאלו שכל הבנקים כבר מציעים, ומתחרה רק על מחיר.

"כשהיעילות הנובעת מהתקדמות טכנולוגית בבנק מתורגמת ישירות ללקוח, נוצרת זהות אינטרסים, ומתאפשרים מגוון שירותים חדשים, מבלי לפגוע בשורה התחתונה של הבנק וביציבותו״.

פרופ' שמואל האוזר, יו"ר דירקטוריון בנק esh: "אנו נרגשים לקבל את רישיון הבנק. לפנינו דרך ארוכה. הייחוד של הבנק שלנו הוא הסינרגיה בין טכנולוגיה לבין בנקאות. מדובר בטכנולוגיה ישראלית פורצת דרך, המאפשרת יעילות תפעולית יוצאת דופן אשר תגולגל ישירות ללקוחות. זה יבוא לידי ביטוי בריביות אטרקטיביות, בשירותים ללא עמלות, ללא דמי מנוי, וללא תנאים מוקדמים כגון העברת משכורת״.

אחרי השמועות וההערכות, עכשיו זה הפך לרשמי: תעריפי החשמל יעלו ב-8.2% החל ב-1 בינואר 2023. זאת לאחר שרשות החשמל פרסמה את התעריפים המעודכנים.

ההתייקרות הנוכחית מתווספת להתייקרות קודמת בתעריפי החשמל מחודש יולי, אז עלו מחירי החשמל ב-9.6%.

אף על פי כן, גם אחרי שתי ההתייקרויות החדות האלה, מחירי החשמל בישראל נמצאים מתחת לממוצע בעולם, בעיקר באירופה אשר סובלת ממשבר אנרגיה חמור מאוד על רקע הסנקציות שהטילה על רוסיה בעקבות המלחמה שהיא מנהלת מול אוקראינה מאז פברואר 2022.

לדברי הרשות, ההחלטה על עדכון מודל חישוב עלויות הייצור לחברת החשמל מורכבת ממספר רב של שינויים וביניהם הפחתה של 35% בשיעור התשואה המוכרת לחברת החשמל על ההון העצמי, כך שתעמוד כעת על 6.8% במקום 10.4%, החוסכת כ-250 מיליון שקל בשנה; הפחתת תשלומי הצרכנים עבור עלויות התפעול, ההנהלה ומטה החברה, בשווי של כ-150 מיליון שקל בשנה; שינוי שיטת ההחזר להון, כך שתיפרש על שנים רבות יותר, תוך הקטנת הנטל השנתי על הצרכנים בשווי של כ-750 מיליון שקל בשנה ועוד. כמו כן, החלת ההחלטה משנת 2022 מאפשרת את קיזוז החוב בגין הפחם כך שירד מ-4 מיליארד שקל לכ-2.5 מיליארד שקל.

ההחלטה התקבלה במקביל לעדכון השנתי למחיר החשמל לצרכני חברת החשמל, ומשקפת עבודה מקצועית מעמיקה שנערכה ברשות להידוק העלויות המוחזרות לחברה. החלטה זו אפשרה לרשות למתן את העלייה במחרי החשמל, באופן אחראי, שכן ללא תיקונים אלה, העלייה בתעריף החשמל לצרכן צפויה הייתה להיות גבוהה בהרבה.

לאחר החלת צעדים אלה, תעריף החשמל לצרכן ביתי מייצג יעלה כאמור ב-8.2%. כידוע, עלות הפחם הגבוהה בעולם הובילה לעלייה בתעריפי החשמל בשנת 2022.

גורמים נוספים שהובילו לעלייה בתעריף הם עיכוב בבניית תחנות הכוח המופעלות בגז שיאפשרו את סגירת התחנות הפחמיות המזהמות (1-4) באורות רבין; עיכוב בפרויקט הסבת שאר היחידות הפחמיות מיצור בפחם ליצור בגז ואי מתן אישור לשעות יצור נוספות בשל היתר הפליטה הניתן ע"י המשרד להגנת הסביבה על יחידות 6-9 באתר אשכול של חברת החשמל; עלייה חדה בשער החליפין; עליה מתמשכת במדד המחירים לצרכן; ועליות הריבית בארץ ובעולם.

על מנת לאזן בין הצורך לשמירה על יציבות פיננסית של משק החשמל לבין מיתון ההשפעה על הצרכנים במשק, החליטה הרשות על פריסת החוב שנוצר בגין הגידול החד בעלות הפחם בשנת 2022 לשלוש שנים. זאת על בסיס הנחה זהירה כי בשלוש השנים הקרובות יופחת השימוש ברוב המכריע של הפחם בייצור חשמל למשק הישראלי.

שינוי מרכזי נוסף המיושם עם עדכון תעריף החשמל הנוכחי הוא שינוי מקבצי הביקוש (משב"ים) בהתאם להחלטת הרשות שפורסמה ביולי 2022. מטרת השינוי היא התאמת מבנה התעריפים השעתיים למבנה המשק, הכולל ייצור באנרגיות מתחדשות באחוזים הגדלים משנה לשנה.

יישום ההחלטה על שינוי מקבצי שעות הביקוש ותמחור התעריפים בהתאם למודל שפורסם, מסייעים לתמרץ צריכה חכמה, באופן אשר יאפשר לצרכנים להסיט את צריכתם משעות העומס ובכך להוזיל בעתיד את עלות החשמל וכן לסייע בקידום מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות ואגירת אנרגיה.