עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "בשל המבצע בדרום עדכנו כלפי מטה את התחזית למדד יולי (מ-0.3 ל-0.2) ואת התחזית לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים (מ-1.3 ל-1.2). להערכתנו המשך הירידה בציפיות לאינפלציה והאפשרות לפגיעה בפעילות הכלכלית ברבעון השלישי (בשל המצב הביטחוני), מגדילים את הסיכוי לכך שבנק ישראל יבחר להוריד את הריבית. זאת, למרות עדכון התוצר ודו"ח היציבות הפיננסית שפרסם הבנק, אשר מציג תמחור בחסר של הסיכונים באג"ח החברות ובשוק הנדל"ן".
מכון טאוב פירסם נייר עמדה בו הוא מזהיר כי שוק הדירות סובל מבועה, כאשר עיקר הבעיה נובעת מנסיגה עקבית של הממשלה מתמיכתה בדיור, שבאה לידי ביטוי בקיצוצים בדיור ציבורי ובמשכנתאות מסובסדות, מה שהחריף את מצוקת הדיור בשנים שקדמו למחאה החברתית של 2011, וגרם במידה רבה לבעיות הרבות שבהן נמצא שוק הדיור כיום.
מי שעומדת מאחורי נייר העמדה הזה היא ד"ר גילת בן שטרית, שטוענת כי שוק הדירות כיום נמצא בבועה. הנייר אמור להיות מוצג היום בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, במסגרת יום הדיור בכנסת שיזמה שדולת הדיור החברתי בכנסת, והוא מתאר תהליך עקבי של קיצוצים במנגנוני סיוע ממשלתיים, בכל הקשור לדיור. מלאי הדיור הציבורי, שבמסגרתו הוקמו מאות אלפי יחידות דירות בשנות החמישים והשישים, קוצץ מאוד עם חקיקת חוק הדיור הציבורי מ-1998, שאפשר את מכירתן בהנחה לדייריהן, ורובן נמכרו, מבלי שהמדינה פעלה לחידוש המלאי. כך, נמכרו כ-37,500 דירות בדיור ציבורי, אך נוספו לו רק כאלף דירות, ולמרות הקשחת הקריטריונים לזכאות, ישנן אלפי משפחות זכאיות שאין עבורן דירות. ב-2010 הוגשו למשרד הבינוי והשיכון כ-8,000 בקשות לדיור, וביולי 2011 היו כ-2,340 משקי בית ברשימת הזכאים הממתינים לדיור ציבורי. לפי נתוני משרד הקליטה, משנת 2011 כ-175,000 משקי בית ביקשו דיור ציבורי, מהם כ-39,500 אלף נמצאו זכאים. בן שטרית קובעת כי "בהעדר מלאי בסיסי של דיור ציבורי, לא ניתן לספק פתרון מגורים הולם למשפחות חד-הוריות קשות יום, נכים וקשישים, שהן האוכלוסיות שלרוב נמצאות זכאיות לסיוע".
משכנתאות מסובסדות, שהיו נהוגות במדינה בעבר, הפכו בשנים האחרונות לזניחות. בעוד שב-1996 נלקחו כ-55 אלף משכנתאות כאלה, ב-2011 נלקחו רק 2,200 משכנתאות מסובסדות. את הירידה החדה מסבירה בן שטרית בהקשחת הקריטריונים לקבלת משכנתה מסובסדת, ובאובדן האטרקטיביות שלהן: בתחילת שנות האלפיים ריבית השוק היתה מעל 6%, והריבית על ההלוואות המסובסדות היתה 4%. במרוצת השנים הריבית בשוק פחתה, ואילו ריבית ההלוואות המסובסדות נותרה בעינה, עד שמ-2009 ואילך הריבית של הבנקים נעשתה אטרקטיבית יותר. במצב זה רבים העדיפו ליטול הלוואה בשוק החופשי, ורק זכאים המוגבלים באשראי בנקאי נאלצו להסתפק במשכנתה הממשלתית.
גם הסיוע הממשלתי במימון שכר דירה קוצץ תוך פחות מעשור בכ-27%, מכ-1.8 מיליארד שקל ב-2003 לכ-1.3 מיליארד שקל ב-2011 ובעקבות זאת מספר משקי הבית המקבלים סיוע בשכר דירה פחת, מ-195 אלף ב-2001 ל-138 אלף ב-2011.
התמקדות המדינה בבניית דירות גדולות, בבניינים נמוכים, באזור מרכז הארץ, תרם לחיזוק המרכז על חשבון הפריפריה ולבניית דירות יקרות. אלה, בין היתר, תרמו לדברי בן שטרית לעלייה חדה במחירי הדירות. להערכתה, הפער בין השינויים במחירי הדירות לשינוי במחירי השכירות מאותת על התפתחות בועה בשוק הדירות.
הכשל במדיניות הדיור לא רק גרם לבעיות כלכליות, אלא, בעיקר לבעיות חברתיות. במחקר נמצא פער גדול בין שיעורי הבעלות על דירות בקרב עשירוני ההכנסה השונים – בעוד ש-86.5% מבני העשירון העליון גרים בדירה בבעלות, כשמדובר בעשירון התחתון, רק 35% גרים בדירות משלהם.
מי שכבר רוכש דירה, נתון לסיכון גדול יחסית. בן שטרית כותבת כי בספרות המחקרית מקובל להניח שמשק בית אמור להקצות להוצאות דיור לא יותר מ-25%-30% מהכנסותיו, כך שיוכל גם לצרוך סחורות ושירותים חיוניים אחרים, אולם בישראל, שיעור ההחזר הממוצע של הלווים הוא כ-35% מהכנסתם. 24% מהלווים מוציאים לפחות 40% מהכנסתם החודשית על משכנתה, ו-12% מהלווים נאלצים להקצות לפחות 50% מהכנסתם להחזר המשכנתה. "מדובר על נטל הוצאות דיור כבד מאוד על משקי הבית, המציב את הלווים בסיכון גבוה, ואלו עלולים למצוא עצמם ללא קורת גג", מזהירה בן שטרית.
משרד הבינוי והשיכון פרסם השבוע סקירה המתייחסת לחודשים ינואר-מארס 2014 לפיה נרשמה עלייה של 2.1% במחירי הדירות ברבעון הראשון של 2014 לעומת הרבעון המקביל אשתקד לצד עלייה של 5.6% במחירי השכירות בתקופה הנסקרת לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה.
במשרד השיכון מציינים כי בצד הביקוש נרשמה ירידה בולטת במיוחד בשוק היד-שנייה. "בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2014 חל צמצום ניכר בביקוש לרכישת דירות לעומת התקופה המקבילה אשתקד", נכתב בסקירה שהוכנה על ידי יוסי שבת, מנהל אגף מידע וניתוח כלכלי במשרד השיכון. "לאחר היקף שיא בשנה קודמת ולאור תכניות ממשלתיות צפויות, מורגשת התמתנות בביקוש, ולהפתעתנו, בייחוד לדירות יד שנייה – ירידה של 21% בעסקאות אלו. גם בביקוש לדירות חדשות נרשמה ירידה של 11%".
את הירידה החדה בביקוש לדירות יד שנייה לעומת דירות חדשות מסבירים במשרד השיכון בכך שהקבלנים זיהו את המצב ופעלו בהתאם לעומת מוכרי יד שנייה שממשיכים לדרוש מחירים גבוהים: "נראה כי הקבלנים מגיבים לירידה בביקוש ומתמחרים בהתאם, לעומת מוכרים פוטנציאליים של דירות יד שנייה".
במקביל מתייחסים במשרד השיכון גם לעובדה שבעוד שהיקף העסקאות יורד היקף ההלוואות לדיור נותר גבוה ומסבירים כי "עובדה זו, להערכתנו, מבטאת גידול בהלוואות שלוקחים הורים כדי לסייע במימון דירה לילדים".
עוד על פי הנתונים, ירידה של כ-2% בהתחלות הבניה והמשך מגמת ירידה גם בתחום מתן היתרי הבנייה. כך, ברבעון הראשון של 2014 הונפקו 7,425 היתרי בנייה מה שמבטא קצב שנתי של כ-30 אלף היתרים. מדובר בהיקף נמוך יותר של מתן היתרי בנייה לעומת השנה הקודמת, 2013, אז ניתנו כ-34 אלף היתרים בכל השנה.
יש לציין שעל פי פילוח מחירי הדירות החדשות ודירות היד שנייה במסגרת הסקירה ניתן להגדיר את הנתונים כמגמה מעורבת. כך, בכל הנוגע למחירי הדירות החדשות, מעידים הנתונים על עלייה של 3.6% במחיר הדירה הממוצע בכל הארץ בהשוואה לרבעון הקודם (רבעון אחרון 2013) ועל ירידה של 0.6% במחיר בהשוואה לרבעון המקביל. בתחום דירות היד שנייה מעידים הנתונים על תמונה הפוכה. כך, בהשוואה לרבעון הקודם ירדו מחירי הדירות הממוצעים בשוק היד שנייה ב-3.1% אך בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד נרשמה דווקא עלייה של 1.1% במחיר הממוצע.
בכל הקשור למספר המשכורות הנחוצות לשכיר ישראלי לרכישת דירה מעידים הנתונים על מגמת ירידה קלה. כך, בניתוח מספר המשכורות הנחוץ לרכישת דירה ממוצעת בישראל נדרשו 139 משכורות (11.5 שנים) ברבעון הראשון של 2014 וזאת לעומת 141 משכורות ברבעון האחרון של 2013. למעשה מדובר בחזרה לנתון של רבעון שלישי 2013.
בפילוח שבין גודל הדירות וסוג הדירות (יד שנייה וחדשות) רק בדירה חדשה בת 4 חדרים עלה מספר המשכורות הנחוצות לרכישת דירה ברבעון הנסקר לעומת הרבעון הקודם מ-146 משכורות (כ-12 שנה) ל-148 משכורות (12 שנה ושלושה חודשים). בשאר הקטגוריות נרשמה ירידה קלה במספר המשכורות הנדרשות כאשר הירידה המשמעותית ביותר בנתון זה נרשמה בדירות בנות 5 חדרים בשוק היד שנייה מרמה של 196 משכורות (16.3 שנים) ברבעון האחרון של 2013 ל-185 משכורות (15.4 שנים) ברבעון הראשון של 2014.
מצד אחד היקף העסקאות בשוק הדירות ירד מדרגה (ואפילו כמה מדרגות) מאז החלטת שר האוצר, יאיר לפיד להוריד את המע"מ לאפס לזוגות צעירים (תחת תנאים מסוימים), אך מצד שני שוק המשכנתאות תוסס, למרות מבצע צוק איתן. קצב לקיחת המשכנתאות בחודש יולי צפוי לעלות על 4.5 מיליארד שקל, מעל הממוצע החודשי מתחילת השנה.
ההסבר נעוץ בעובדה פשוטה שלקיחת המשכנתא בפועל נעשית לרוב מספר חודשים אחרי רכישת הדירה, כלומר, לקיחת המשכנתאות ביולי הן ככל הנראה מיוחסות לרכישות של דירות בחודשים האחרונים לפני מבצע צוק איתן, ואולי לפני שהתקבלו החלטות לגבי המע"מ אפס.
על כל פנים, לאחרונה הגדירו בבנק ישראל את שוק הדיור ואת מחירי הדירות כאחד מהמוקדים שעלולים להביא להאטה בפעילות הכלכלית. בבנק ישראל פחות אוהבים (בהגדרה) להשתמש במילים חדות וקשות, אבל אם ננסה לבטא את עמדתם של מספר כלכלנים בנושא, הרי שבשוק הדירות קיימת בועה, וההתפוצצות שלה עלולה לגרום להפסדים כבדים גם לציבור וגם למערכת הבנקאית.
ועדת השרים לחקיקה אישרה השבוע הצעת חוק שנועדה להבטיח סיוע ריאלי בשכר דירה, התואם את רמת המחירים בשוק החופשי, לזכאי הדיור הציבורי, עד שתמצא עבורם דירה פנויה. לדברי יוזמת החוק ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו), מדובר ב"סכום מגוחך שהולך ונשחק" בהשוואה לשכר הדירה המבוקש בשוק. זה מאלץ אותם להסתפק ברמת דיור נמוכה בהתאם לאמצעים הדלים שלהם. שוב להדגיש שכבר היום ישנו סיוע קטן.
בראיון לביזפורטל אומר ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר וכיום דיקן פקולטה למינהל עסקים וראש החוג לחשבונאות בקרייה האקדמית אונו, כי הוא לא צופה שמבצע "צוק איתן" ישפיע משמעותית על המשק. לדבריו בהקשר של עלותו הגבוהה של המבצע על המשק והפגיעה בתקציב המדינה: "צריך להבחין בין עלויות חד פעמיות באופיין לבין מסים שהם רב פעמיים. הבעיה היא שהממשלה לא עומדת בהתחייבויותיה והעלאת מיסים זמנית בהוראת שעה לתקופה של שנה הופכת כמעט תמיד לקבועה ונשארת לעד. יש לקחת בחשבון שעלויות ביטחוניות חד פעמיות, עד כמה שהן כבדות, זניחות ולא ממש מקשות על התקציב, מה זה מספר מיליארדי שקלים מול תקציב של כ-300 מיליארד שקל? וללא קשר למבצע, המשק הישראלי מצוי בהאטה שנובעת ממחסור במנועי צמיחה: הכלכלה הישראלית נמצאת בהאטה כבר 3 שנים ברצף – הסיבות לכך הן מחירי הדירות והמיסים הגבוהים אשר שוחקים מאוד את יכולת הצריכה של הציבור".
בנוגע למחירי הדיור אמר לביזפורטל כי, חייבים לנצל את המבצע ולהעלות באופן מיידי את הריבית כדי להפחית את מחירי הדירות ולהפחית מיסים. "הבעיה הגדולה ביותר היא מחירי הדיור שגורמים לקיטון בהכנסה הפנויה".
לגבי תוכנית מע"מ 0% של שר האוצר יאיר לפיד שנועדה להקל על זוגות צעירים ברכישת דירה ראשונה, וצפויה לעלות למשלם המיסים למעלה מ-2 מיליארד שקל, אמר: "מע"מ 0% היא תוכנית מטומטמת וצריך לבטל אותה – ניתן בהחלט להשתמש במחיר הגבוהה של מבצע צוק איתן כתירוץ לקיצוץ תוכנית זו".
מנתונים שפירסם השבוע בנק ישראל עולה כי הציבור נטל בחודש יוני משכנתאת בהיקף של 4.6 מיליארד שקל שמהווים עליה של 9.6% לעומת יוני 2013 ועלייה של 7.5% לעומת היקף הפעילות הממוצעת ב-12 החודשים האחרונים. במשמעות היא שהיקפי הפעילות בחודש החולף שברו שיא של 6 חודשים.
בנוסף, מסתבר כי חלה עלייה במרכיב הריבית הקבועה, בהתאם לרגולציה שקבע בנק ישראל בנושא בחודש נובמבר 2013. 43.5% מהיקף המשכנתאות שהציבור נטל בחודש החולף היה בריבית קבועה לעומת 26% בלבד מהמשכנתאות שנלקחו בריבית קבוע לפני כשנה. העלייה במרכיב הריבית הקבועה במשכנתאות מעידה כי הבנקים והציבור נזהרים יותר בלקיחת משכנתאות בריבית משתנה, ושהסבירות היא כי הריבית לא תמשיך לרדת שכן ההימור בלקיחת ריבית משתנה הוא אמונה שהריבית תרד וההחזרים החודשיים על המשכנתא ירדו גם הם.
בטור שמתפרסם היום באתר בארונס מזהיר ד"ר דיויד קלי, אסטרטג שווקים הבכיר בבנק האמריקני JP מורגן, מעליית ריביות ואינפלציה גבוהה והצורך לשנות את תמהיל ההשקעות בהתאם לכך. לדבריו מצב המאקרו כלכלי ובפרט שוק העבודה האמריקאי שמתקרב למצב של תעסוקה מלאה הבנק המרכזי בארה"ב יאלץ להתמודד עם העלייה באינפלציה כתוצאה ממצב זה. לכן, לטענתו המשקיעים בעולם ובארה"ב בפרט, יאלצו להכין את התיקים שיהיו חסינים, מעלייה בשיעורי האינפלציה ועלייה בשיעורי הריבית. להערכתו שיעור הצמיחה בארה"ב השנה יהיה 1.6% בלבד. ואילו שיעור האבטלה יגיע לרמה של 6.2% ברבעון השני של 2014, לעומת 7.5% בתקופה המקבילה אשתקד.
"אנחנו מדברים כאן על סיטואציה בא המשק הוא במצב של תעסוקה מלאה. בחודש הגרוע ביותר לכלכלה בארה"ב , לאחר המשבר של 2008, שיעור המובטלים בארה"ב עמד על 10% (חודש אוקטובר 2009). ועכשיו, כשהשיעור עומד על 6.1%, מדובר ברמה הממוצעת ב-50 השנים האחרונות. בנוסף, מדובר בשיעור הגבוה ב-0.7% מרמת ה-5.4% – שיעור שאותו מגדיר הפדרל ריזרב כמצב של אבטלה "אופטימאלית" כ מנסח זאת קלי.
ההמלצה שלו היא להערך עם תיקי ההשקעות לעלייה בשיעורי הריבית ובאינפלציה. לטענתו שינוי נבון בתיק ההשקעות ישקף את רמת הסיכון אשר אותה הציבור מוכן לסבול בהתאם לגיל המשקיעים, ובכמות האג"חים לטווח ארוך שבתיק כמו גם הפחתת כמות המניות.
על פי הנחיה החדשה של הבנקים, ניתן לפתוח חשבונות בנק באמצעות האינטרנט, מבלי להיכנס לסניפי הבנקים. לקוחות שיחליטו לפתוח חשבונות בנקים יוכל לעשות זאת באמצעות שיחת וידאו צ'ט עם הבנק ובשליחת המסמכים הדרושים. עם זאת, על חשבון שייפתח דרך האינטרנט יחולו מספר מגבלות. לא ניתן יהיה לנהל בחשבונות אלו יותר מ-300 אלף שקל או לבצע העברות בנקאיות עד לסכום של 50 אלף שקל.
בבנק ישראל ציינו בעבר כי פתיחת חשבון באינטרנט טומנת בחובה גם סיכונים ובהם חשש כי לקוחות ישתמשו בחשבונות שפתחו באינטרנט להלבנת הון ומימון טרור ועל כן ההגבלות נועדו למנוע פרצות אלו. הגבלות אלו יבוטלו כאשר הלקוח יגיע פיזית לאחד מסניפי הבנק וישלים את הליך הזיהוי והאימות פנים מול פנים כפי שנדרש.
על הכוונה לאפשר פתיחת חשבונות דרך האינטרנט הכריז המפקח על הבנקים לפני מספר חודשים ובימים הקרובים הבנקים צפויים להכריז על השקת הפלטפורמה.
פתיחת חשבון באופן מקוון היא חלק מיישום המלצות ועדה בראשה עמד המפקח על הבנקים ומטרתה להגביר את התחרות במערכת. צעד זה מתווסף להוראה שפרסם הבנק בעבר שאמורה להקל על מעבר הוראת הקבע והחיובים של לקוח בעת מעבר בין בנקים.
על רקע החשיפה הגבוהה של הבנקים לענף הבינוי והנדל"ן ולמשכנתאות, ועל רקע חלקו המרכזי של הדיור בתיק הנכסים של משקי הבית, הסיכון המרכזי שהמערכת הפיננסית חשופה אליו נובע מהאפשרות שיתרחש זעזוע מקומי ו/או חיצוני שיוביל לעליית ריביות חדה ו/או למיתון ופגיעה בהכנסות הלווים וילוּוה בתפנית חדה בשוק הדיור. בתרחיש כזה תיווצר הכבדה בנטל ההחזר שמוטל על משקי הבית, ירידה באיכות הלווים ופגיעה ביחסי ההון של הבנקים וברווחיותם. תרחיש כזה צפוי להשפיע גם על הקבלנים ולפגוע עוד יותר בתוצאות הכספיות של הבנקים. כך מתריע בנק ישראל בדוח תקופתי חדש יצא השבוע ואשר עוסק ביציבות המערכת הפיננסית בישראל.
סיכון נוסף שהמערכת הפיננסית חשופה אליו, על פי הדוח, נוגע לתמחור חסר של סיכונים בשוק אג"ח החברות. סיכון זה עלול לפגוע בתהליך הקצאת המקורות במשק, ובמקרה של תפנית חדה בשווקים – הוא עלול לפגוע בחוסכים באפיק החיסכון הפנסיוני, בבנקים החשופים לאותן חברות שהנפיקו אג"ח, ובהיצע האשראי בשוק החוץ בנקאי.
בנק ישראל החליט לפרסם דוח תקופתי על יציבותה של המערכת הפיננסית המקומית, כמקובל בבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות. מהדוח עולה כי המערכת הפיננסית המקומית הפגינה עמידות מרשימה הן בתקופת המשבר הפיננסי העולמי של 2008 והן לאחריו. אולם בדומה למדינות אחרות בעולם, גם בישראל יש צורך לזהות ולהעריך את הסיכונים המערכתיים הנשקפים למערכת הפיננסית ולהתריע מפניהם, ודוח היציבות נועד לשרת מטרה זו.
-
יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ מירי רגב, סיכמה עם משרד האוצר על הקצבה נוספת של כ-400 מיליון שקל לטובת הדיור הציבורי. אופן ההעברה תהיה כך שמשרד האוצר יעביר למשרד השיכון 110 מיליון שקל בכל שנה, למשך שלוש שנים לטובת שיפוצן של 12,000 יחידות דיור ציבורי. 40 מיליון שקל נוספים יוקצבו במשך שלוש שנים לשיפוץ והפעלת מועדוניות בדיור הציבורי. סה"כ יוקצב סכום של מיליארד וחצי שקל, מתוכם 1.1 מיליארד שאושרו השבוע בוועדת הכספים בכנסת לטובת קרן ליישום חוק הדיור הציבורי במשרד השיכון. ההחלטה שהתקבלה בוועדת הכספים כוללת 1.025 מיליארד שקל ליישום חוק הדיור הציבורי, שבמסגרתו יימכרו דירות לזכאים, כשמההכנסות מהדירות שיימכרו יירכשו דירות חדשות עבור זכאים אחרים וכן 75 מיליון שקל שיוקצו לטובת הוצאות המכר של הדירות. בין היתר נועד התקציב לעריכת שומות ותשלום עמלות לחברות המשכנות.
שכונת ענק בראשון לציון: אושרה להפקדה תכנית רשות מקרקעי ישראל להקמת שכונת מגורים חדשה בכניסה המזרחית לראשון לציון, בשטח שבין שיכון המזרח למחנה צריפין.
תוכנית הכוללת שכונת מגורים בבניה רוויה של 1,413 יחידות דיור, שטחים למבני ציבור, מסחר ושטחי ציבור פתוחים בראשון לציון אושרה להפקדה. שטח התוכנית הינו כ-184 דונם, מתוכם 86 דונם המיועדים למגורים, שעליהם יוקמו מבני מגורים חד או דו משפחתיים עד 2 קומות (4 דונם), מבני מגורים עד 4 קומות כולל קומת קרקע (8 דונם), מבני מגורים עד 6 קומות כולל קומת קרקע (56 דונם) ומגדלי מגורים עד 23 קומות כולל קומת קרקע אשר תשמש כלובי (18 דונם). בתכנית משולבים שטחים ירוקים, שבילי אופניים ושטחים ציבוריים רבים.
מיקום השכונה, צפוי להיות באיזור שכונת שיכון המזרח שבאיזור הפינוי של מחנה צריפין.