המשבר שתעשיית ההייטק שרויה בעיצומו מורגש ומתועד כל העת, עם דיווחים מתמידים מצד חברות על ביטול הנפקות וקיצוצים בהשקעות ובעיקר בכוח אדם.

כעת, עם תום שנת 2022, הגיעה העת לסכם את השנה החולפת ולנקןב במספרים של המשבר הזה .

פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel פרסמה את דוח האקזיטים של לשנת 2022. הדוח כולל סקירה של עסקאות הרכישה וההנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות במהלך 2022.

על פי הדוח, השנה נרשמה ירידה חדה בהיקף הכספי בעסקאות רכישה והנפקות אשר הסתכמו בסכום של כ-16.9 מיליארד דולר, ירידה של כ-80% לעומת שנת 2021, וסכום המייצג כחמישית מסך שווי העסקאות בשנה הקודמת שהסתכמו לכ-82.5 מיליארד דולר. כמו כן, השנה נרשמו 72 עסקאות, זאת בהשוואה לשנה הקודמת בה התרחשו 171 עסקאות בסך הכל. כמות עסקאות המייצגת ירידה של כ-58%.

בנטרול שנת 2021, ניתן להצביע על כך ששנת 2022 עדיין מציגה מספר עסקאות והיקף כספי בעסקאות רכישה והנפקות גבוהים יותר מהעשור הקודם. כך למשל, בשנת 2020 מספר העסקאות הסתכם ב-60 בהיקף כספי של 15.4 מיליארד דולר ואילו בשנת 2019 מספר העסקאות הסתכם ב-80 אך בהיקף נמוך יותר של כ-9.9 מיליארד דולר.

אם לוקחים בחשבון עסקאות המשך – סך כל האקזיטים (הנפקות, מיזוגים ורכישות), אשר נוטרלו מהדו"ח בשל העובדה כי נכללו בדוחות החברה עת נעשתה הנפקה או מכירה קודמת, אז סך העסקאות בשנת 2022 הסתכם לסכום כולל של כ-47 מיליארד דולר, זאת בהשוואה לשנת 2021 בה סך עסקאות ההמשך הסתכמו לכ-99.2 מיליארד דולר. בשנת 2022, התרחשו 15 עסקאות המשך בשווי כולל של כ-30 מיליארד דולר לעומת שנה קודמת, בה התרחשו 4 עסקאות המשך בשווי כולל של כ-18 מיליארד דולר. בולטת במיוחד הנפקתה של מובילאיי בנאסד"ק בשווי של כ-16.7 מיליארד דולר (שווייה נכון לכתיבת דוח זה הוא כ-27.1 מיליארד דולר).

עיקרי הממצאים במחקר – חזרה למגמות שהכרנו לפני שנת 2021:

• נצפתה מגמת ירידה גם בשווי ממוצע לעסקה שעמד השנה על כ-235 מיליון דולר, המהווה ירידה של כ-51% מהשנה הקודמת שבה שווי ממוצע לעסקה הסתכם ב-482 מיליון דולר.
• בנטרול הנפקות, עסקאות הרכישה הסתכמו לכ-59 עסקאות בשווי של 6.2 מיליארד דולר (ירידה של כ-46% לעומת שנת 2021) ו-105 מיליון דולר בממוצע לעסקה. זאת לעומת שנת 2021 בה היו 99 עסקאות רכישה בשווי של 11.5 מיליארד דולר ו-117 מיליון דולר ממוצע לעסקה.
• ממשיכה המגמה עליה PwC Israel הצביעו בשנה שעברה – בשנת 2022 היו לא פחות מ-23 עסקאות "כחול-לבן" (לעומת 77 בשנה הקודמת) המהוות כ-32% ממספר עסקאות הכולל (לעומת 45% בשנת 2021). בנטרול הנפקות, עומד מספר העסקאות "כחול-לבן" בשנת 2022 על 18 (לעומת 32 עסקאות בשנה הקודמת). ארה"ב נותרה המשמעותית ביותר בהיבט של רוכשים.
• השנה, מספר העסקאות אשר חצו את רף המיליארד דולר בקרב חברות טכנולוגיה – הסתכם בלא פחות בפעמיים בלבד (פאגאיה ו-Alpha Tau), לעומת 21 פעמים בשנה שעברה.
• גם שוק ההנפקות עבר צינון משמעותי עם 13 הנפקות בסך כולל של כ-10.7 מיליארד דולר, לעומת 72 במספר בשנה הקודמת, בסך כולל של כ-71 מיליארד דולר. בנטרולן של ההנפקות שחצו את רף המיליארד דולר פאגאיה (שווי החברה נכון לכתיבת דו"ח זה הוא כ-422 מיליון דולר) ו-Alpha Tau (שווי החברה נכון לכתיבת דוח זה הוא כ-232 מיליון דולר) – אשר נכון לכתיבת שורות אלה נסחרות בשווי מצרפי הנמוך ממיליארד דולר, הסתכמו ההנפקות כולן בשנה החולפת לכ-1.2 מיליארד דולר. גודל עסקת הנפקה ממוצע לשנת 2022 עומד על 822 מיליון דולר, לעומת 985 מיליון דולר בשנת 2021, זאת בשל ההנפקות (כולל ספאקים) בארה"ב.
• אם לוקחים בחשבון עסקאות המשך, אשר נוטרלו מהדו"ח בשל העובדה כי נכללו בדוחות הפירמה עת נעשתה הנפקה או מכירה מוקדמת, כי אז הסתכמו סך העסקאות בשנת 2022 לכדי כ-47 מיליארד דולר. בשנת 2022 התרחשו 15 עסקאות המשך בשווי כולל של כ-30 מיליארד דולר לעומת שנה קודמת, בה התרחשו 4 עסקאות המשך בשווי כולל של כ- 18 מיליארד דולר. בולטת במיוחד הייתה הנפקתה של מובילאיי בנאסד"ק בשווי של כ-16.7 מיליארד דולר (שוויה נכון לכתיבת דוח זה, הוא כ-27.1 מיליארד דולר).
• בשנת 2022 נרשמו 13 הנפקות, בראשן הנפקת פאגאיה בשווי של כ-8.5 מיליארד דולר. מתוך 13 הנפקות, 5 בוצעו בבורסה המקומית ואילו 8 בבורסה בארה"ב. לצורכי השוואה, בשנה הקודמת התרחשו 72 הנפקות, 45 מתוכן בישראל והשאר בבורסות השונות ברחבי העולם, בעיקר ארה"ב. עדיין בנטרול 2021, שנת 2022 מהווה מגמת עלייה ביחס לשנים קודמות (2020, 2019 ו-2018).
• בשנת 2022 התרחשו 6 עסקאות משמעותיות (מעל 500 מיליון דולר) בסך כולל של 11.9 מיליארד דולר, זאת לעומת 28 עסקאות משמעותיות בסך כולל של 69.7 מיליארד דולר בשנת 2021. נתח עסקאות של 10 מיליון דולר – 50 מיליון דולר ממשיך להוביל גם השנה עם 38 עסקאות המהוות 53% מסך העסקאות, זאת לעומת 67 עסקאות בשנה שעברה אשר היוו 39% מסך העסקאות.
• מגזר מחשוב ותוכנה לתאגידים ממשיך להוביל בסך הכולל של העסקאות העומד על כ-11.5 מיליארד דולר ומייצג 68% מהעסקאות, אך מצביע על ירידה ניכרת בהשוואה לשנת 2021 בה הסך הכולל עמד על 40.6 מיליארד דולר. העסקאות הבולטות ביותר היו של Granulate ו-Simplify.
• מגמה מעניינת הינה הירידה המשמעותית בסך הכולל של העסקאות במגזר האינטרנט בחזרה לסדרי הגודל של השנים שקדמו לשנת 2021, בה בלטו במיוחד ironSource, Global-e, טאבולה ועוד. כך, במגזר האינטרנט נרשמו בסך הכל 12 עסקאות, זאת לעומת 35 עסקאות בשנה הקודמת, ובסך העסקאות, כ-1.3 מיליארד דולר לעומת כ-28.8 מיליארד דולר בשנה שעברה.
• במגזר מדעי החיים נרשם סכום כולל של 1.5 מיליארד דולר, מתוכו כ-1 מיליארד דולר יוחסו להנפקת חברת Alpha Tau. מספר העסקאות הכולל עמד על 6, הנתון הנמוך ביותר ב-6 השנים האחרונות.

מגמות חיוביות למרות הכל: "השנה היו עסקאות "כחול לבן" בהן הרוכשת והנרכשת הן ישראליות, המהוות כ-32% ממספר העסקאות, עדות לחוסנה של התעשיה המקומית"

ירון ויצנבליט, שותף וראש אשכול ההיי-טק ב-PwC Israel ישראל מציין: "לאחר תקופה ארוכה של טיפוס מתמיד בהובלתו של שוק ההיי-טק המקומי ושלל עסקאות לצד שווים גואים, אופיינה השנה האחרונה בהאטה משמעותית, אשר לא פסחה גם על שוק הטכנולוגיה הישראלי. הצצה אל תוך התפתחות העסקאות על פני הרבעונים של שנת 2022 תספק נדבך נוסף למגמה שאפיינה ועתידה בסבירות גבוהה לאפיין, בזמן הקרוב, את שוק העסקאות. ברבעון הראשון, השני, והשלישי של השנה הסתכם מספר העסקאות לכדי 33, 17 ו-17 בהתאמה, ואילו ברבעון הרביעי, נכון לכתיבת שורות אלו, פחת מספר זה לכדי 5 עסקאות בלבד. אינפלציה, אי ודאות גוברת וריבית נוסקת, הזכירו לכולנו מושגים שכבר נדמה שנשכחו והותירו את המשקיעים והמוכרים על הגדר כאחד".

"השווקים כרגיל מיהרו להגיב, תוך שהם חובטים בעוצמה בחברות הטכנולוגיה, מזכירים כי הדרך כלפי מטה מהירה לפחות כמו זו מעלה. בעולם בו הכסף המזומן מעצים בכל יום את משקלו הסגולי, התמריץ לביצוע עסקה פחת באופן ניכר. רצון המוכרים להימנע מעסקה המייצגת שווי נמוך מהציפיות ברור לחלוטין ומהעבר השני, רצונם של הקונים, במציאות לא וודאית לבצע עסקאות במחירים שעלולים להיתפס כמופרכים, ברור אף הוא. התוצאה היא אחת -השווקים עברו למצב המתנה, אך במציאות כלכלית, כמו תמיד, מגיע רגע ההתפכחות. לאחר שנים של כמעט אופוריה, הגיעה שעתם של מושגי היסוד וביטויים כדוגמת רווחיות, הידוק תקציבי ותזרים חיובי נשמעים מפיהם של משקיעים, דירקטוריונים והנהלות כאחד. שוק ההיי-טק הישראלי הגיב והתאים עצמו בעבר לתמורות ואתגרים. גם אם לא מייד, ההתאמות תבצענה, בין אם בשוויים ובין אם בהתנהלות, המוכרים והקונים יסתגלו למצב החדש".

לדברי ויצנבליט, "ובכל זאת חשוב גם בשנה כזו להתעכב על מספר מגמות חיוביות שאולי ביכולתן לבשר את העתיד לבוא ביום בו תחלוף לה עננת האי וודאות. הראשונה שבהן, אותה ציינו גם בשנה קודמת, נוגעת לשיעורן של עסקאות הרכישה המבוצעות על ידי רוכשות ישראליות. בשנת 2022 היו לא פחות מ-23 עסקאות "כחול לבן" בהן הרוכשת והנרכשת הן ישראליות, המהוות כ-32% ממספר העסקאות, עדות לחוסנה של התעשיה המקומית אשר לא נס לחה גם בימים כגון אלו".

"המגמה השנייה היא, שגם בשנה זו לא נוכל להתעלם ממספר עסקאות מרשימות במיוחד שביכולתן להעיד כי הטכנולוגיה הישראלית עדיין רלוונטית, מעניינת וחשובה. עסקאות כדוגמת Elmo Motion Control שנרכשה על ידי Bosch Rexroth בעבור כ-700 מיליון דולר, Intel אשר קנתה את Granulate בתמורה לכ-650 מיליון דולר ו-CredoRax שנמכרה בתמורה לכ-575 מיליון דולר ל-Shift4 Payments מוכיחות כי קיים צורך ויש רצון להגיע לכדי השלמת עסקה גם בימים סוערים".

"אך המגמה השלישית היא לטעמנו המסקרנת ביותר. אמנם הדוח שלנו אינו לוקח בחשבון "עסקאות המשך" אשר נכללו בדוחותינו בעבר, עת הונפקו או נמכרו, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה כי בשנת 2022 התרחשו לא פחות מ-15 עסקאות כאלו, בשווי כולל של כ- 30 מיליארד דולר, המספר הגבוה ביותר בעשר השנים האחרונות. דוגמאות לעסקאות המשך בולטות במיוחד הינן מיזוג הענקיות במסגרתו שולבה IronSource ל-Unity בתמורה לכ-4.4 מיליארד דולר, רכישתה של TowerJazz על ידי Intel בעבור כ- 5.8 מיליארד דולר וכמובן חזרתה של מובילאיי לוול-סטריט, בשובה לדרך עצמאית כמובילת שוק בתחום הרכבים האוטונומיים ואשר נכון לכתיבת שורות אלו נסחרת בשווי של כ-27.1 מיליארד דולר, המייצג עלייה של כ-61% מפתיחת המסחר עת הונפקה.

"אירועים אלו, שכללו, בין היתר, עסקאות אשר משכו לא פעם את תשומת הלב העולמית, הן עדות לעוצמתה ובגרותה של התעשייה המקומית. הן הובלו על ידי יזמים והנהלות מנוסים ונחושים אשר לא ששו להמשיך לקדם את חזונם גם על פני מים סוערים. חשוב לזכור כי בסופו של יום, אין מדובר בחורבן, ובפרופורציות המתאימות השנה החולפת החזירה אותנו לעולם המושגים שהיה קיים בתקופה שקדמה למגפה. בהינתן כי העסקאות בתחילתה של השנה הנוכחית עוד הוזנו מכוח האינרציה של השנה שקדמה לה, כי אז, יתכן ובהמשך הדרך נצפה בריבוי עסקאות קטנות שהן תוצר ישיר של התאמת מחיר וניצול הזדמנויות נכון. אמנם על התעשיה המקומית להסתגל למצב החדש לעבר טרנספורמציה של עולם סלקטיבי, זהיר ואולי אף צנוע יותר, אך בהינתן כי יסודותיה נטועים עמוק היא תצלח זאת. אמנם עדיין לא ברור מה נמצא מעבר לאופק, אך מגמות כגון אלה הן כקרן שמש מבעד לעננים".

הצרכנים הישראלים מסרבים להתרגש מההתפרצות האינפלציונית בארץ ובעולם ומעליות המחירים שהיא מייצרת. נכון לעכשיו, הם ממשיכים לצרוך ולהגדיל את רכישותיהם בכרטיסי אשראי.

על פי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודשים ספטמבר-נובמבר 2022 נרשמה עלייה של 4.3% בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי. ייתכן כי העלייה נבעה בדיוק מאותן התייקרויות, כלומר שרכישת אותם מוצרים ושירותים פשוט עולה יותר, אבל ברור כי הצרכנים הישראלים עדיין לא הגיעו לשלב שבו הם מצמצמים רכישות בגלל עליות המחירים. חשוב גם להזכיר כי הנתונים הם שנתיים, כלומר ההשוואה היא לחודשים ספטמבר-נובמבר 2021, שבהם מגפת הקורונה עדיין היתה נוכחת מאוד, וגרמה לישראלים להימנע מחלק מהרכישות.

על פי הלמ"ס, הנתונים על רכישות של צרכנים פרטיים בכרטיסי אשראי מתקבלים מכל חברות כרטיסי האשראי הפועלות בישראל, ומחולקים לפי ארבע קבוצות רכישה ראשיות ולפי ענפי משנה, בהתאם לסיווג בתי העסק על ידי חברות האשראי. הרכישות בכרטיסי אשראי מדווחות לפי סכום הרכישה הכולל של הצרכנים בבתי העסק, ומתייחסות לרכישות של ישראלים בארץ בלבד.

 על פי הנתונים, בקבוצת מוצרים ושירותים אחרים, המהווה 48% מסך הרכישות בשנת 2021, נרשמה עלייה של 4.3% בחישוב שנתי בספטמבר-נובמבר 2022. מזה, בענף מחשבים ותוכנה עלייה של 6.1% בחישוב שנתי, בענף ציוד ושרותי תחבורה עלייה של 4.2% בחישוב שנתי, בענף ציוד ושרותי תקשורת עלייה של 3.4% בחישוב שנתי, בענף דלק, חשמל וגז עלייה של 2.0% בחישוב שנתי, בענף שירותי רפואה ותרופות עלייה של 1.6% בחישוב שנתי, ובענף ספרים, ציוד משרדי ופרסום עלייה של 1.5% בחישוב שנתי.

בקבוצה מוצרי תעשייה, המהווה 17% מסך הרכישות בשנת 2021, חלה עלייה של 11.1% בחישוב שנתי בספטמבר-נובמבר 2022, מזה, בענף הלבשה והנעלה עלייה של 7.9% בחישוב שנתי, בענף מוצרי חשמל ואלקטרוניקה עלייה של 5.1% בחישוב שנתי, ובענף הרהיטים עליה של 4.0% בחישוב שנתי.

בקבוצת המזון והמשקאות (כולל שירותי אוכל), המהווה 15% מסך הרכישות בשנת 2021, חלה עלייה של 4.3% בחישוב שנתי בספטמבר-נובמבר 2022.

הקבוצה שירותים, המהווה 20% מסך הרכישות בשנת 2021, היא היחידה שבה חלה ירידה של 0.6% בחישוב שנתי בספטמבר-נובמבר 2022. מזה, בענף שירותי טיסות, תיירות ואירוח עלייה של 13.9% בחישוב שנתי, בענף פנאי ובילוי עלייה של 5.9% בחישוב שנתי, בענף שירותי ממשלה ועירייה ירידה של 2.6% בחישוב שנתי, ובענף הביטוח ירידה של 4.0% בחישוב שנתי.

תעשיית ההייטק שרויה בימים אלה במשבר חריף, אבל כמו בכל משבר אחר בסופו של דבר היא תתאושש והחברות החזקות ישרדו ואף יתחזקו. לכן גם השאיפה להשתלב בתעשייה שנחשבת לזוהרת כנראה לא תיפגע ורבים ימשיכו ללטוש עיניים אל התנאים המפנקים שכרוכים בעבודה בהייטק.

אם כן, העובדה שהעובדים בהייטק משתכרים שכר גבוה במיוחד ידועה לכול ומושכת רבים, אבל כעת מתפרסמים נתונים שממחישים עד כמה גדול הפער ועד כמה באופן כללי לימודים אקדמיים משפיעים על רמת ההשתכרות.

אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר ערך ניתוח של ההשפעה הכלכלית של ההשכלה הגבוהה ובחן את הפרמיה בשכר לרכישת תעודת השכלה אקדמית בישראל לבני 34-40 בשנת 2019.

על פי הנתונים, כמחצית מהסטודנטים החדשים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל לומדים באוניברסיטאות, כ-40% במכללות האקדמיות וכ-11% מכללות לחינוך.

על פי הניתוח, הכנסתם השנתית של בוגרי תואר אקדמי מאוניברסיטה – כ-181 אלף שקל בשנה – הייתה גבוהה בכ-23% מזו של בוגרי תואר אקדמי ממכללה – כ-147 אלף שקל בשנה, ופי 1.5 מהכנסתם של בעלי תעודת בגרות בלבד שעמדה על כ-118 אלף שקל בשנה.

עוד העלה הניתוח כי קיימת שונות ניכרת בפרמיה להשכלה בין מכללות פרטיות, שאינן מתוקצבות, לבין מכללות ציבוריות אשר מתוקצבות. בעוד שבמכללות הפרטיות הפרמיה להשכלה דומה ואף עולה במקרים בודדים על הפרמיה האוניברסיטאית בחלק מתחומי הלימוד, הפרמיה במכללות המתוקצבות נמוכה יותר.

עם זאת, על פי הניתוח, הבחירה במסלול הלימוד חשובה לא פחות מבקרים מסוימים, יותר מסוג מוסד הלימודים. כך למשל בקרב בוגרי מדעי המחשב, הנדסת חשמל, פיסיקה ויתר מקצועות ההנדסה נרשמה פרמיית ההכנסה הגבוהה ביותר – כ-66% והיא גבוהה יותר מכל פרמיית השכלה אחרת ללא תלות בתחום הלימוד או בסוג המוסד. בקרב בוגרי מקצועות הומניים כגן פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ומדעי הרוח נרשמו הפרמיות הנמוכות ביותר.

לדברי עורכי הניתוח, ממצא זה מבליט את היתרון של מקצועות ההייטק והטכנולוגיה בשוק העבודה בישראל מבחינת הכנסת הפרט.

ההשפעה של העלאות הריבית המתמשכות במשק עדיין לא מורגשת בכל ההיבטים, כמו למשל שוק העבודה ומחירי הדירות, אבל היא כן מורגשת כבר בהיקפי נטילת המשכנתאות לצורך רכישת דירה.

וכאשר היקפי המשכנתאות יורדים, גם היקף החובות של משקי הבית מושפע.

על פי נתונים שפרסם בנק ישראל, יתרת החוב של משקי הבית המשיכה אומנם לגדול ברבעון השלישי 2022 לכ-766 מיליארד שקל, אבל שיעור הגידול היה נמוך מזה של הרבעון הקודם, כ-2.5% לעומת כ-3.6%. בבנק ישראל מסבירים כי הירידה בשיעור הגידול נובעת מהאטה בהיקף המשכנתאות החדשות שנטלו משקי הבית מהבנקים; יתרת החוב לדיור גדלה בהיקף של כ-14 מיליארדים (2.8%) ברבעון השלישי, ברובה לבנקים. גם יתרת החוב לא-לדיור המשיכה לגדול ברבעון זה, ברובה לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי, בשיעור של כ-1.9% לרמה של כ-232 מיליארדים.

עוד מציינים בבנק ישראל כי ברבעון השלישי של שנת 2022 נטילת משכנתאות חדשות הסתכמה בכ-27 מיליארד שקל, נמוך מהתקופה המקבילה אשתקד (כ-30 מיליארד). כמו כן, נמשכה הירידה בנטילת משכנתאות חדשות בחודשים אוקטובר-נובמבר 2022 והן הסתכמו בכ-14 מיליארד שקל.

באשר לחובות המגזר העסקי, ברבעון השלישי של שנת 2022 נמשכה העלייה ביתרת החוב של המגזר העסקי בהיקף של כ-20 מיליארד שקל לרמה של כ-1.2 טריליונים. עם זאת, ברבעון זה חלה האטה בקצב גידולה הרבעוני, כ-1.7% לעומת כ-4.7% ברבעון הקודם.

העלייה ביתרת החוב נבעה מגיוסי חוב נטו באפיקים הבאים – הלוואות בנקאיות, הלוואות ישירות מהגופים המוסדיים וכן אג"ח סחירות בארץ ובחו"ל. פיחות של כ-1.2% בשקל מול הדולר ועלייה של כ-1.2% במדד המחירים לצרכן, תרמו אף הם לעלייה בשווי של החוב הנקוב במט"ח, הצמוד לו והצמוד-מדד; השפעות אלו קוזזו בחלקן כתוצאה מקיטון כמותי בהלוואות מתושבי חוץ.

שיעור הגידול השנתי של יתרת החוב לבנקים ולמלווים החוץ-בנקאיים נותר גבוה ברבעון זה, אך ירד מעט – בחוב לבנקים נרשם שיעור גידול של כ-20% לעומת 22% ברבעון הקודם ובחוב למלווים החוץ בנקאיים כ-9% לעומת 10%.

ברביע השלישי של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-18 מיליארד שקל, גבוה מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרביעים הקודמים (כ-14 מיליארדים בממוצע לרבעון). חברות מענף הנדל"ן והבינוי ממשיכות להוביל בגיוסים – כ-56% מההנפקות ברבעון זה בוצעו על ידן. בחודשים אוקטובר-נובמבר 2022 הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-2.6 מיליארד שקל בממוצע חודשי, נמוך משמעותית מממוצע הגיוסים החודשי מתחילת השנה (כ-4.7 מיליארד בממוצע לחודש), על רקע חגי תשרי ומיעוט ימי העסקים בחודש אוקטובר.

ברבעון השלישי של השנה המרווח בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות הצטמצם בכ-0.1 נק' האחוז, לכ-1.56 נק' האחוז; עם זאת, בחודשים אוקטובר-נובמבר 2022 מרווח זה התרחב עד לרמה של כ-1.73 נק' האחוז.

רשות המסים ממשיכה במאמציה לאתר הון שחור, ומעת לעת מקיימת מבצעים מרוכזים על ענפים מסוימים על מנת לבדוק את נכונות הדיווחים על ההכנסות.

בשבוע האחרון יצאו משרדי מע"מ בכל רחבי הארץ למבצע "גרגיר הזהב", כשהם מגובים בנציגים של משרדי מס הכנסה ושוטרים. חלק אחד של המבצע התמקד בפלאפליות וחומוסיות ברחבי הארץ, צפון מרכז ודרום, במטרה לבדוק את סבירות הדיווח, רמת הציות להוראות ניהול ספרים, רישום תקבולים והחוק לצמצום השימוש במזומן. בסך הכל נערכו 168 ביקורות.

בנוסף נערכו פעולות גבייה ואכיפה אצל 1,661 עוסקים מענפים שונים. מ-1,250 עוסקים נגבו כ-120 מיליון שקל, ו-112 כלי רכב עוקלו עד להסדרת תשלום.7 רכבים שוחררו לאחר שהוסדר חובם. בנוסף, בוצעו 54 עיקולי אשראי שלאחריהם מרבית העוסקים הגיעו להסדיר את חובם.

במהלך המבצע הגיעו המבקרים לדוכן פלאפל בפתח תקווה. הביקורת נערכה בעקבות חשד כי בעל הדוכן אינו מדווח כראוי על הכנסותיו. לאחר תצפיות מוקדמות נערכה קניית ביקורת, שגם לאחריה בעל הדוכן לא רשם את הקנייה בשום מקום. לאחר שהזדהו בפניו עובדי רשות המסים, אמר בעל הדוכן שהוא מנהל רישום פרטי בבית על הכנסותיו, ומסר מידע שגוי או סירב לענות על שאלות נוספות. במקרה אחר, בעסק מוכר למכירת חומוס בנתניה בוצע חיפוש בעסק בליווי שוטרים ואותרו ליקויים בניהול הספרים. במהלך הביקורת התגלה כי אין קופה רושמת בעסק. לשאלה מדוע אין לו קופה ענה: "בקרוב אני אשים קופה… חודש חודשיים".

במקרה אחר הגיעו המבקרים לחנות בעכו, בשעה שבעל העסק לא היה נוכח במקום. אביו והעובדים בחנות סירבו לשתף פעולה, לא הסכימו לפתוח את הקופה, הורידו את השאלטר של החשמל ולפיכך עובדי רשות המסים נאלצו לבצע ביקורת ידנית בלבד. במהלך הביקורת הידנית שהתבצעה בקופה התגלה כי ישנם פערים בין רישום ההכנסות לבין הכסף המזומן שנמצא בקופה.

בכל המקרים המוזכרים הועברו תיקי העוסקים להמשך ביקורת מעמיקה במחלקת הביקורת והשומה במשרדי המע"מ האזוריים. 

במסגרת המבצע נערכו אף פעולות גבייה ואכיפה נרחבות. באחת מהן נמצא עוסק מפתח תקווה שנהג לצבור חובות רבים שאותם הוא אינו משלם. לאחר שרכבו עוקל על ידי ההוצאה לפועל, הגיע העוסק למשרדי מע"מ והסדיר תשלום חוב של 50,000 שקל.

ההגרלה הרביעית של תוכנית דירה בהנחה יוצאת לדרך. הפעם יוגרלו יותר מ-6,000 יחידות דיור בהנחות משמעותיות, לזוגות צעירים ומחוסרי דיור, במסגרת תוכניות שונות לדיור בר השגה.

ההגרלה תיפתח ביום ד', 28 בדצמבר 2022, ותיסגר ביום א', 8 בינואר 2023. הדירות שנכללות בהגרלה נמצאות ב-13 יישובים ברחבי הארץ: ירושלים, אשדוד, חיפה, יהוד-מונסון, רמלה, קדימה צורן, אופקים, שדרות, נהריה, נוף הגליל, אלקנה, קרני שומרון ועמנואל.

 כ-21,000 משקי בית זכו באפשרות לרכוש דירה בהנחה משמעותית בהגרלות שהתקיימו בשנה האחרונה.

הזכאים להירשם הם כל חסרי הדירה בעלי אישור זכאות בתוקף. כפי שהיה בהגרלה הקודמת, באפשרות הזכאים להירשם לשלוש ערים, ולכלל ההגרלות בערים אלו. כמו כן נדגיש כי אין חשיבות למועד ההרשמה להגרלה וההרשמה תהיה פתוחה לציבור הזכאים במשך שמונה ימים.

האפשרות להנפיק אישור זכאות תהיה פתוחה עד ליום ראשון 1.1.2023 ולאחר מכן לא ניתן יהיה להנפיק אישורים, עד לסגירת ההרשמה להגרלה.

שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין: ״במקביל לצעדים להרחבה דרמטית של מספר השיווקים ל-100,000 בשנה שהגענו אליהם בשנים 2022-2021, היה ברור לנו שחייבים להחזיר תוכניות דיור בהנחה לזוגות הצעירים, שיתנו להם אפשרות לרכוש דירה כבר עכשיו, בהנחה של מאות אלפי שקלים על חשבון המדינה. לאחר הפסקה של שנתיים, החזרנו את ההגרלות של משרד הבינוי והשיכון, ובמהלך השנה הזו, כמעט 30,000 משפחות יקבלו יכולת לקנות דירה בהנחה משמעותית על חשבון המדינה. בשנה הבאה, בעקבות התוכניות שהותנעו בחודשים האחרונים, משרד הבינוי והשיכון יצליח לייצר עוד 45,000 דירות בהנחה, זאת בהנחה ששר הבינוי והשיכון החדש לא יעצור זאת. למעשה, בשנים 2023-2022 כ-75,000 זוגות צעירים מתוך סך של כ-120,000 שמשתתפים בהגרלות, יקבלו את היכולת לקנות דירה בהנחה".

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אביעד פרידמן: ״לקראת השנה האזרחית החדשה העומדת בפתחה, למעלה מ-7,000 משקי בית נוספים יזכו לרכוש דירה בהנחה משמעותית, ולהתחיל את 2023 ברגל ימין. ההגרלה היא המשך ישיר לכלל הצעדים והמהלכים שקידם המשרד בתקופה האחרונה בדרך לשבירת שיאים בהתחלות הבנייה ובמספר השיווקים שנה שנייה ברצף. אנחנו עובדים מסביב לשעון במטרה לתת מענה לביקושים ואני מבקש מכל האזרחים העומדים בכללי הזכאות, אנא אל תחכו לרגע האחרון, הקדימו והנפיקו את אישורי הזכאות על מנת שתוכלו להירשם בזמן להגרלה".

מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קוינט: "רשות מקרקעי ישראל שוקדת לילות כימים להרחבת היצע הקרקעות לדיור. רוב יחידות הדיור מנותבות לטובת "דירה בהנחה" בכדי לאפשר לכמה שיותר צעירים ומשפחות שאין בבעלותם דירה בישראל להצליח להגשים את החלום לדירה משלהם. נמשיך לייצר פתרונות דיור איכותיים לטובת כלל הציבור הישראלי".

הטלטלות העזות שתקפו את שוקי ההון במהלך שנת 2022 והירידות החדות שרשמו המדדים בארץ ובעולם השפיעו על הכיס של כל אחד ואחד מאיתנו. אחת האינדיקציות לכך היא תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור, אשר התכווץ ב-11 מיליארד שקל, 0.23%, ברבעון השלישי של השנה, כך שהיקפו עומד על 4.82 טריליון שקל.

משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר ירד בכ-8 נקודות האחוז ועמד בסוף הרבעון על כ-280%.

הנתונים מתפרסמים על ידי בנק ישראל, שהסביר כי  הירידה בשווי התיק נבעה בעיקר מירידה ביתרת האג"ח הממשלתיות הסחירות (10%-) וביתרת ההשקעות בחו"ל (3%-), על רקע ירידות מחירים במדדי האג"ח בארץ וירידות במדדי המניות בחו"ל.

יתרת ההשקעות בחו"ל ירדה במהלך הרבעון בכ-20 מיליארד שקל (3%-) ועמדה בסופו על כ-647 מיליארד שקל, המהווים כ-13% מסך תיק הנכסים.

עוד מסר בנק ישראל כי יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים ירדה ברבעון השלישי בכ-23 מיליארד שקל (1%-) ועמדה בסופו על כ-2.25 טריליון שקל, שהם כ-47% מסך התיק הנכסים הפיננסים של הציבור.

לדברי בנק ישראל, הירידה ביתרה כללה את מרבית הגופים המוסדיים, למעט קרנות הפנסיות החדשות. הירידה ביתרת התיק המנוהל במהלך הרביע נבעה בעיקר משינויים ברכיבי ההשקעות הבאים: אג"ח ממשלתיות  – ירידה של כ-25 מיליארד שקל (3.2%-); מניות בחו"ל – ירידה של כ-12.1 מיליארד שקל (9%-), בעיקר כתוצאה מירידות מחירים; מזומן ופיקדונות בארץ – עלייה של כ-3 מיליארד שקל (1.5%).

ברבעון השלישי של שנת 2022 ירד שיעור החשיפה של המשקיעים המוסדיים לנכסים בחו"ל בכ-1.1 נקודות אחוז לכ-36% מסך הנכסים. זאת כתוצאה מירידה גדולה יותר בשיעור הירידה ביתרת החשיפה לנכסים בחו"ל מהירידה ביתרת סך הנכסים של המשקיעים המוסדיים.

עיקר הירידה ביתרת החשיפה לנכסים בחו"ל (כ-12 מיליארד דולר) נבעה מירידה ביתרת המניות בחו"ל (כ-6 מיליארד דולר) ומירידה בחשיפה באמצעות חוזים עתידיים ואופציות על מדדי מניות בחו"ל (כ-5.7 מיליארד דולר).

באשר לחשיפה למט"ח, במהלך הרבעון השלישי של השנה ובהמשך למגמה מתחילת השנה, המשקיעים המוסדיים רכשו נטו נכסים במט"ח בסך של כ-1.7 מיליארד דולר; רכישות של כ-0.6 מיליארד דולר בנכסים הנקובים והצמודים למט"ח (בעיקר בקרנות השקעה בחו"ל ואג"ח) ורכישות מט"ח נטו באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים בהיקף של כ-1.1 מיליארד דולר; כלומר צמצום העסקאות העתידיות למכירת מט"ח.

עוד אומרים בבנק ישראל כי ברבעון זה חלה ירידה בשיעור החשיפה למט"ח (כולל נגזרי ש"ח/מט"ח) של המשקיעים המוסדיים בכ-0.7 נקודות האחוז לרמה של כ-14.5%. זאת כתוצאה מירידה בשיעור גדול יותר ביתרת החשיפה למט"ח מהירידה בסך נכסי ההשקעה במונחים דולריים. הירידה ביתרת החשיפה נבעה בעיקר מירידה ביתרת המניות על רקע ירידות המחירים.

לבסוף, היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה במהלך הרבעון השלישי בכ-4 מיליארד שקל (1.1%) והגיע לרמה של כ-362 מיליארד שקל. נרשמו צבירות בעיקר בקרנות הכספיות השקליות.

300 אלף שכירים קיבלו בימים אלה מרשות המסים הודעה על הארכת תוקף לאישור תיאום המס כך שיהיה תקף גם לשנת 2023.

האישורים שנשלחו חוסכים לאותם שכירים את הצורך בעריכת תיאום מס חדש.

תיאום מס הוא הליך שמבצע מי שעובד בשני מקומות ויותר. זאת מאחר שמס הכנסה משולם בהתאם למדרגות מס וכפוף להטבות (נקודות זיכוי) שיש לכל אחד מכם. מי שמגיע למדרגת המס הראשונה, צריך לשלם שיעור מס מסוים, ומי שמגיע למדרגה השנייה, שיעור המס עולה על המרווח בין המדרגה השנייה לראשונה.

כאשר עובדים בשני מקומות, כל מקום בפני עצמו אמור לנכות מס הכנסה לעובד, וכך הוא למעשה עלול לשלם יותר ממה שהוא אמור. לרשות המסים אין שום רצון וכוונה שאנשים ישלמו יותר ממה שהם צריכים. לכן מאפשרים למי שעובד בשני מקומות ויותר, לעשות תיאום מס עם תחילת העבודה במקום הנוסף או בתחילת השנה, אם ידוע שהעובד עובד ביותר ממקום אחד.

 לראשונה, ניתן יהיה למצוא את אישורי תיאום מס שנערכו בשנת 2022 גם לאחר תום השנה באזור האישי של רשות המסים תחת החזרי מס ותיאומי מס. האישורים להארכות תוקף נשלחו לשכירים אשר הכנסותיהם ונתוניהם האישיים (זהות המעסיק, מצב משפחתי ונתונים נוספים המשפיעים על חבות המס) לא השתנו מהותית מזה מספר שנים.

יתר השכירים, שלא קיבלו הודעה על הארכת תוקף לתיאום המס לשנת 2023, כולל הורים שבשנת 2023 יש להם ילדים  בגיל 6 עד 12, ונוספה להם נקודת זיכוי עבור כל ילד בגיל זה בהתאם להוראת שעה לשנת 2022, זכאים להארכה של חודשיים לתוקפם של אישורי תיאום מס, שהונפקו למעסיקים בשנה קודמת. כלומר, עד לתשלום משכורת פברואר או עד ל-13 במרץ.

הרשות עתידה בתחילת שבוע הבא לפתוח את המערכת לתיאום מס באינטרנט לשנת 2023. המערכת, שמממשת זכויות מס, מאפשרת לכל אחד ב-3 פעולות בלבד לבצע בכל זמן, ממכשיר הסלולר או במחשב, תיאום מס באופן מקוון לכל סוגי ההכנסות וההקלות, ללא הגבלה על מספר פעמים בשנה וללא תקרת הכנסה. המערכת מציגה למגיש הבקשה את מגוון ההקלות שניתן לבקש ואף ממצה עבורו הקלות מס בכך שמסמנת עבורו את ההקלות הרלוונטיות אליו,   לגביהן קיים מידע במאגרי הרשות לדוגמת נקודות זיכוי עבור ילדים או פטור ממס בשל נכות. 

עובדים בשני מקומות? ככה תחסכו במס

 בנק דיסקונט לא נשאר אדיש לסערה שהתחוללה סביב חוק האפליה.

בהודעה שהוציא אמר דירקטוריון הבנק, בראשות שאול קוברינסקי, כי קיבל את המלצת הנהלת הבנק לעדכן את מדיניות האשראי בדיסקונט, לפיה דיסקונט לא יעניק אשראי לעסק או גוף המפלה לקוחות על בסיס דת, גזע, מין או נטייה מינית.

כזכור, בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לבין הציונות הדתית נכלל סעיף שקורא לקידום ביטול חוק איסור האפליה בשירותים ומוצרים. פירוש הדבר הוא שעסקים יוכלו לא לתת שירות למי שלא עומד בקריטריונים של אמונתם הדתית, כאשר הדברים מופנים מן הסתם כלפי להט"בים, נשים וערבים.

ח"כ אורית סטרוק מהציונות הדתית הבהירה בראיון שנתנה את הדברים מזווית ראייתה והסבירה כי רופא יוכל שלא להעניק טיפול למי שסותר את אמונתו הדתית, וזאת בניגוד לשבועת הרופא האוניברסלית. ח"כ שמחה רוטמן מאותה מפלגה הוסיף דוגמה משלו כאשר אמר כי בעל בית מלון יוכל שלא לארח זוגות חד מיניים, אם הדבר יסתור את אמונתו.

לדברי יו"ר דירקטוריון דיסקונט קוברינסקי, "מצאנו לנכון לתקן את מדיניות האשראי של הבנק, כך שהמובן מאליו יקבל תוקף רשמי. על פי המדיניות, דיסקונט לא יעניק אשראי לבתי עסק או לגופים שיפלו לקוחות במדינת ישראל. זו מחויבותנו ואחריותנו כגוף עסקי משמעותי במשק הישראלי״.

548 חברות ציבוריות, מהן 52 דואליות, נסחרו בבורסה בתל אביב בשנת 2022, שיא של העשור האחרון. כך עולה מסיכום שערכה הבורסה של הפעילות בה בשנה החולפת.

2022 היתה קשוחה מבחינת שוקי ההון שהתמודדו עם התפרצות אינפלציונית חריפה ועם העלאות ריבית שנקטו הבנקים המרכזיים בניסיון להתמודד עימה. מסביב לעולם חוו הבורסות טלטלות עזות וירידות חדות. תל אביב לא חמקה מהגל, אבל סיימה את השנה בירידות מתונות באופן יחסי, כאשר  מדדי ת"א-35 ות"א-125 ירדו בכ-8% ובכ-10% בהתאמה, לעומת מדד MSCI העולמי שירד בכ-19%. ירידות השערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדדי חברות הנדל"ן, המורכבים מחברות המושפעות מאוד מעליית הריבית.

מחזור המסחר היומי במניות הסתכם בכ-2.3 מיליארד שקל בשנת 2022 – גבוה בכ-24% מהמחזור בשנה הקודמת והמחזור הגבוה ביותר משנת 2011. כזכור, הבורסה הורידה את גודל הפקודה המינימלי החל ב-1 במרץ 2022, מ-5,000 שקל למניה במדד ת"א-35 ומ-2,000 שקל למניה במדדים אחרים, ל-500 שקל בכל מניה, מהלך שתרם באופן מיידי ומשמעותי להגדלת הנזילות בשוק ולעלייה בהיקף הפקודות הקטנות, הן ע"י המשקיע הפרטי והן ע"י עושי שוק ומחוללי ציטוטים.

עוד עולה מן הסיכום כי ב-2022 התגברה כניסת משקיעים זרים לשוק המניות אשר רכשו, נטו, מניות בסך של כ-13 מיליארד שקל בבורסה בת"א.

כ-21.8 מיליארד שקל גויסו מהציבור בשנה החולפת, בהמשך לגיוס שיא בהיקף של כ-25.8 מיליארד שקל בשנה הקודמת. בעלי עניין מכרו השנה מניות בשווי של כ-6.4 מיליארד שקל ומנגד קנו מניות בשווי של כ-2.5 מיליארד שקל.

עוד עולה מהסיכום כי נרשמה עלייה של כ-14% במחזורי המסחר באג"ח קונצרניות שהסתכם בכ-1 מיליארד שקל, בהשפעת התנודתיות במסחר. ירידה של כ-19% נרשמה במחזור המסחר היומי באג"ח ממשלתיות שהסתכם בכ-2.4 מיליארד שקל ביום, עקב סיום תוכנית רכישות אג"ח ע"י הממשלה וירידה בפעילות משקיעי חוץ.

השנה גויסו כ-90.3 מיליארד שקל בהנפקות של אג"ח חברות לציבור ולמוסדיים, בהמשך לגיוס שיא בסך של כ-95 מיליארד שקל בשנה הקודמת.

הסקטור הפיננסי גייס השנה סכום שיא בהיקף של כ-35 מיליארד שקל בהנפקות אג"ח, גבוה בכ-6% מהסכום שגויס בשנת 2021.

בבורסה נסחרות 529 קרנות סל ו-39 קרנות חוץ הנסחרות גם בחו"ל, בשווי החזקות ציבור מצרפי של כ-101 מיליארד שקל.

בהשפעת העלאת הריבית במשק, הציבור הזרים לקרנות הכספיות כ-28 מיליארד שקל בחודשים אפריל עד דצמבר 2022.

עלייה נרשמה גם במחזורי המסחר באופציות על מדד ת"א-35 בהשפעת התנודתיות במסחר במניות.

 על רקע מהלך העלאות הריבית המתמשך, מגמת ההצטננות בשוק הנדל"ן הישראלי ניכרת לעין, כאשר מדי חודש מדווחים הלמ"ס והכלכלנית הראשית במשרד האוצר על ירידה נוספת בהיקף העסקאות שנעשות בשוק. הדוח האחרון של הכלכלנית שרטט תמונה של שפל חריף במיוחד.

כעת שאלת מיליון הדולר היא מתי ההיחלשות הזאת תחלחל אל המחירים, כאשר נכון לנובמבר 2022 עלו מחירי הדיור בכ-20% בשנה. כמעט כל המומחים סבורים כי אין מנוס מירידת מחירים בעקבות ירידה בביקושים, אבל מתברר שלפחות שני בתי השקעות מספקים הערכות סותרות בנוגע לכיוון העתידי של שוק הנדל"ן.

מיטב: היצע הדירות יספיק לביקושים ב-3 השנים הקרובות

בסקירה השבועית של בית ההשקעות מיטב, אומרים כלכלני בית ההשקעות, בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי, כי היצע הדירות יספיק לביקושים בשלוש השנים הקרובות, משמע המחירים בכיוון של ירידה.

לדבריהם, התחלות הבנייה אומנם ירדו ברבעון בשלישי, אך הקצב השנתי שלהן עלה לשיא של כמעט 70 אלף יחידות. גמר הבנייה המשיכו לפגר משמעותית והגיעו לכ-50 אלף יחידות. כתוצאה מזה, מספר הדירות בבנייה פעילה עלה לשיא חדש של כ-164.5 אלף דירות. בהתחשב בעובדה שמספר חודשי בנייה לבניין עומד על 32 חודשים, כמות הדירות בבנייה פעילה משקפת קצב של כ-60 אלף דירות מוגמרות בשנה בשלוש השנים הקרובות. בשנים 2017-2021 נוצרו בממוצע כ-60 אלף משקי בית חדשים בישראל מדי שנה, כך שכמות הדירות החדשות המוכנות בשנים הקרובות אמורה לספק את הביקוש השוטף לדיור.

במיטב  מציינים גם שבשנה האחרונה עלו מאוד שטחי התחלות הבנייה שלא למגורים. התחלות הבנייה לתעשייה עלו הרבה מעל הרמה לפני הקורונה. גם בניית המשרדים עלתה, כאשר התחלות הבנייה של השטחים למסחר היו נמוכות יותר. עוד לדבריהם, התפתחות התחלות הבנייה לתעשייה בישראל די דומה לארה"ב, אך בארה"ב נרשמה ירידה בבנייה למשרדים להבדיל מישראל.

לידר: מחירי הדיור ימשיכו לעלות ב-2023

מנגד, משמיעים כלכלני בית ההשקעות לידר מזמור אחר. בסקירה השבועית של הכלכלן הראשי יונתן כץ וכלכלני לידר הם כותבים כי ירידה בהתחלות הבנייה מהווה איום אינפלציוני. לדבריהם, ברבעון השלישי מספר התחלות הבנייה ירד ל-6.67 אלף יחידות בחישוב שנתי, ומספר סיומי הבנייה ירד ל-5.49 אלף. לפי הירידה במספר התחלות וסיומי הבנייה, מחירי הדיור ימשיכו לעלות ב-2023 ,זאת למרות השיא במספר יחידות דיור בתהליך בנייה פעילה (6.164 אלף). בלידר מציינים כי מאוד תמוה שלא רואים עדיין גידול של ממש במספר סיומי בנייה. בנוסף, כדאי לשים לב לירידה החדה במספר התחלות הבנייה (ב-8% ברבעון השלישי): ללא ספק, ריסון מוניטארי מקשה מאוד על הקבלנים ומעלה את הסיכון. ברבעון הרביעי סביר להניח ירידה נוספת בהתחלות הבנייה, מגמה אשר תגביל את ההיצע של דירות בעתיד.

עוד מציינים בלידר נתון נוסף שפורסם בשבוע האחרון: בשנת 2022 הגיעו 70 אלף עולים לישראל, יותר מכפול יחסית לשנים קודמות. משמעות הדבר: לחץ לעליה במחירי שכירות בשוק עם מלאי נמוך יחסית.

בשבוע האחרון של 2022 מתמקדים כלכלני בית ההשקעות פסגות בסיכומים ותחזיות לקראת שנת 2023.

האסטרטג הראשי של בית ההשקעות, אורי גרינפלד, חולק תחזיות לאירועים שלא יתרחשו, להערכתו בשנה החדשה.

• לא נצליח להתחמק ממיתון. כן, לפעמים עדיף להתחיל עם החדשות הרעות ולשים את הדברים על השולחן. ההשפעות של העלאות הריבית בכל העולם יבואו לידי ביטוי באופן מלא במהלך המחצית הראשונה של השנה והתוצאה תהיה מיתון גלובאלי. משקי הבית נאלצים להתמודד לא רק עם עליה חדה ביוקר המחיה ושחיקה גסה של ההכנסה הריאלית שלהם אלא גם עם עלויות אשראי גבוהות וירידה מהירה בחיסכון הפנוי שעוד נותר מתקופת הקורונה. בהתאם לכך, במהלך החודשים הקרובים נרגיש את הידוק החגורה של הצרכן ברחבי העולם ואת הפגיעה כתוצאה מכך בצמיחה. גם העסקים אינם חסינים כמובן להעלאות הריבית. עלות האשראי גדלה כמובן אך השפעה זו אינה מיידית שכן השנים בהן עלות האשראי היתה נמוכה אפשרה לעסקים רבים לפרוס את החובות שלהם לטווח ארוך. יחד עם זאת, ברור שבריבית הנוכחית הכדאיות של לקיחת אשראי חדש למטרות השקעה ירדה באופן משמעותי, מה שיבוא לידי ביטוי בפגיעה נוספת בצמיחה. חשוב לציין שהצמיחה בכל העולם תפגוש השנה רוח חזיתית גם מכיוון שהוא טכני במהותו אך בעל השפעה לכל דבר. אחרי הבום הכלכלי של סוף 2021 ותחילת 2022, הצמיחה מאטה בכל מקרה. משקי הבית ניצלו את היציאה מהקורונה ואת החיסכון הגבוה כדי להקדים רכישות של שנים והעסקים גייסו עובדים בשכר גבוה כדי לענות על ביקוש שלא יחזור. כעת אנו מתחילים להרגיש את תמונת המראה של תקופה זו.
• האינפלציה לא תמשיך לעלות. החדשות הטובות של המיתון שאנו נכנסים אליו הוא שהאינפלציה סוף סוף תרד. בכל העולם כבר מרגישים את הירידה בלחצים האינפלציוניים של הגורמים מצד ההיצע (שינוע, מחסור בחומרי גלם וכו') אבל גם את העלייה בהשפעה של הגורמים מצד הביקוש, מה שמותיר את האינפלציה גבוהה. בשנת 2023 אנו מצפים לראות שילוב של שני גורמים שיורידו את האינפלציה באופן משמעותי: מצד אחד צד ההיצע יהפוך להיות דפלציוני, כלומר אפשר לצפות לירידה במחירי מוצרים שונים כמו רכבים, ריהוט או מוצרי חשמל גדולים. מצד שני, המיתון והעליה באבטלה שתגיע בעקבותיו ישחררו לחץ מהאינפלציה שמגיעה מצד הביקוש. גם סעיף הדיור שתורם חלק גדול מהאינפלציה הנוכחית בכל העולם צפוי להתמתן כאשר בארה"ב למשל כבר רואים האטה של ממש באינפלציה של חוזי שכירות חדשים.
• גם הריבית לא. הפועל היוצא של שני הסעיפים מעלה הוא שתהליך העלאות הריבית בארץ ובעלם ממש קרוב לסיומו. השילוב של ירידה באינפלציה (שאותה כמובן הבנקים המרכזיים ייחסו לעצמם למרות שרובה מגיע מצד ההיצע ולא קשור להעלאות הריבית) וההאטה בפעילות הכלכלית ישכנע את הבנקים המרכזיים שאפשר לעצור את העלאות הריבית כבר תוך מספר חודשים. יחד עם זאת, אם יש משהו שאפשר לסמוך עליו זה שהבנקים המרכזיים יגיבו באיחור גם הפעם. לאור הטראומה של השנה וחצי האחרונות ומכיוון שברור לבנקים המרכזיים שתהליך אינפלציוני נוסף הוא הסיכון הגבוה ביותר עבורם, סביר להניח שהריבית ברוב המדינות בעולם תיוותר גבוהה עוד הרבה זמן ותחל לרדת רק כששוק העבודה יהיה מספיק חלש, מה שמחזק את ההערכה בסעיף הראשון.
• שקט לא יהיה פה. מבלי להפוך לטקסט פוליטי ולהיכנס לפולריזציה ההולכת ומתעצמת בין השמאל לימין, בין החילוניים לדתיים ובין היהודים לערבים, הסביבה הפוליטית בישראל צפויה להיות רועשת במיוחד בשנה הקרובה. הסכמי השכר במגזר הציבורי צריכים להיחתם במהלך השנה וקשה לראות כיצד תהליך המשא ומתן מסתיים ללא הפגנות, שביתות וכל מה שבדרך כלל מלווה תהליכים כאלו, קל וחומר בשנה של ממשלה חדשה.
• גם בעולם לא. למרות הסעיף הקודם, יחסית לעולם הסביבה הפוליטית בישראל תהיה כנראה שקטה. המלחמה באוקראינה לא מסתיימת והפער בין מדינות המערב לרוסיה, איראן וסין רק הולך וגדל. אירופה עומדת בפני חורף לא פשוט שרק יעצים את הלחצים הפוליטיים שילוו את תהליך העלאות הריבית של ה-ECB והרצון להתחמק מההשלכות של בעיטת פחית החובות של איטליה במורד הרחוב ב-10 שנים האחרונות. סין רוצה לשחרר את מדיניות האפס קוביד שלה אבל לפי ההערכות זה עלול לעלות לה באלפי מקרי מוות מדי יום שכן הממשל, שרצה להוכיח שהמדיניות שלו היא הנכונה, נמנע מלהשקיע בשירותי הבריאות בשנתיים האחרונות. כבר היום בבוקר אנו שומעים על מגבלות חדשות בשנחאי וסביר להניח שכל התהליך הזה ילווה בלא מעט קשיים גם בהמשך. בהיבט זה נציין שדווקא בארה"ב הסביבה הפוליטית-חברתית נראית כרגע הכי שקטה אם כי הסביבה הכלכלית הרעועה וגלי ההגירה מהדרום עלולים לעשות את שלהם.
• שוק המניות לא ירשום שנה נוספת של תשואה שלילית. מתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת לא נרשמו בשוקי ההון שנתיים רצופות של ירידות שערים. נכון, ההיסטוריה גם רצופה בסטטיסטיקאים שטבעו בבריכות עם עומק ממוצע של חצי מטר אבל הסביבה הכלכלית היא לא כזו שמצדיקה שנה נוספת של ירידות שערים. זה לא אומר כמובן שמפה והלאה השווקים רק יעלו מדי יום. כניסה למיתון במחצית הראשונה של השנה תפעיל לחץ על רווחי החברות וקשה לומר שהתרחיש הזה מתומחר בצורה מלאה אבל אם לא יהיו הפתעות גדולות אז העולם יחזור לצמוח במחצית השנייה של השנה והבנקים המרכזיים יחלו לדבר על הפחתות ריבית לקראת סוף השנה. כל זה צפוי לתת רוח גבית לשווקים.