כלכלני בנק לאומי סבורים שהעלייה בשכר הדירה תעלה השנה ובשנת 2014 – "העלייה בשכר הדירה בישראל צפויה להימשך השנה וב-2014. מגמה זו תגרום לצמצום הפער שנפתח בשנים האחרונות בין שיעורי הגידול השנתיים של שכר הדירה לבין העלייה במחירי הדיור", כותבים כלכלני הבנק ומוסיפים – "בחודש יולי נמכרו 2,234 דירות ביוזמה פרטית וציבורית. רמה המבטאת  קצב שנתי של 26.8 אלף יחידות דיור ושיא מכירות מאז חודש אוגוסט 2012 אשר התאפיין ברמת ביקושים חריגה על רקע הקדמת רכישות של דירות עקב העלאת המע"מ בחודש ספטמבר 2012".

להערכת הכלכלנים –  "המשך העלייה בהיקף המכירות, מתרחשת בין היתר, על רקע רמת הריביות הנמוכה בשוק המשכנתאות והצפי להעלאת שיעורי המס על רכישת דירות בחודש אוגוסט, אשר הביאה, כפי הנראה להקדמת רכישה של דירות. בשוק הדירות  קיימים תנאים להמשך עליית מחירי הדיור, זאת לאחר שבחודש יולי נמשכה מגמת הירידה במלאי הבלתי מכור של דירות חדשות. רמה המשקפת ירידה של לעומת התקופה המקבילה אשתקד. להערכתנו, מלבד מרכזיותו של צד ההיצע, התפתחות קצב המכירות ושיעורי השינוי במחירי הדיור, יושפעו בטווח הקצר-בינוני, בין היתר מהציפיות לגבי כיוון הריבית, אלטרנטיבות ההשקעה השונות, ובפרט הריבית הריאלית לטווח ארוך במשק ומצב שוק העבודה"

בלאומי מדגישים כי באם תחול עלייה בהיקפי אישורי והתחלות הבניה בהתאם לצרכי המשק ומדובר על לפחות 45 אלף דירות בשנה (כתוצאה מגידול טבעי) אזי יש סיכוי למעין התמתנות בכוחות הפועלים לעליית מחירים.

ההערכות של לאומי הם בניגוד לתוכניתו של שר האוצר, יאיר לפיד  ושל שר השיכון והבינוי  אורי אריאל, שמדברים על התייצבות וירידת מחירים בשוק הדירות, אבל, איך לאמר – נראה שכלכלני לאומי מציאותיים יותר, וחבל. מעבר לכך, הבשורה הקשה יותר של הערכת לאומי, וגם היא סבירה לאור התשואה הנמוכה שהמשכירים מקבלים על הדירות, היא ששכר הדירה ימשיך לעלות!

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מעדכנת כי התחלות הבנייה ברבעון השני של 2013 ירדו דרמטית לעומת הרבעון הקודם ב-26% ל-8.8 אלף דירות; ביחס לרבעון המקביל בשנה הקודמת מדובר בירידה של קרוב ל-20%.

מדובר על נתון נמוך במיוחד שעלול להתבטא במחסור בדירות גמורות ברבעונים הבאים ובשנים הבאות. בינתיים, זה לא מורגש בדירות הגמורות. נתוני הדירות שבנייתם הסתיימה עלו לשיא של חמש שנים וברבעון השני הסתיימה בניית 11 אלף דירות, הרבה יותר מהרבעונים הקודמים ומהממוצע בשנים האחרונות.

אחד ההסברים לירידה בהתחלות בנייה הוא מחסור בידיים עובדות, לצד תהליכים בירוקרטים ארוכים. "מספר הדירות המצויות בבנייה פעילה הגיע בשנת 2013 לשיא של 16 שנים ועמד בסוף הרבעון השני על כ-87.3 אלף דירות", אומרים במשרד השיכון,  "ולמרות זאת בולט המחסור בידיים עובדות בענף שמהווה חסם להמשך הגדלת התחלות הבנייה. התחלות הבנייה משקפות את היקף פעילות הרשויות המקומיות בהוצאת היתרי בנייה. הירידה והעיכובים בקבלת היתרים גורמת יחד עם המחסור בידיים עובדות בענף, לירידה בהתחלות הבנייה. כדי להגדיל את התחלות הבנייה, משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל יפעלו להגברת קצב שיווקי הקרקעות למגורים ועל הרשויות המקומיות להיערך לכך. זאת, לצד פעילות להשלמת המהלכים להגדלת מספר הידיים העובדות וטיפול בחסמים נוספים כמו בעיית האשראי לשוק הנדל"ן".

המספרים המפורטים לעיל קשורים קשר ישיר למצב שוק הדירות, הן מבטאים את ההיצע – כמות הדירות למכירה שיש בשוק, כמות השירות שנוספת לשוק. אבל, נתון לא פחות חשוב שמשפיע על המחירים בשוק הוא הביקוש לדירות, וכאן צריך לזכור שיש ביקוש קבוע שנתי של מעל 40 אלף דירות לאור הגידול הטבעי, ובאם התחלות הבניה יורדות מתחת לקצב הזה, זה עשוי להתבטא במחסור בדירות. כמו כן, חשוב להזכיר שהביקוש לדירות קשור בקשר ישיר לריבית על המשכנתאות וזו נמצאת בשפל שגורם לרוכשים פוטנציאלים לרדת מהגדר ולנצל את הריבית הנמוכה בכדי לרכוש דירה.

ביטול הפטור ממס שבח עשוי להוביל לירידת מחירים בשוק דירות המגורים, בעיקר בדירות היוקרה.  ביטול הפטור למס שבח לתושבי החוץ ולמשקיעים נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2014, כך שלתושבי חוץ ומשקיעים יש ארבעה חודשים לממש את הנכסים ברווח ולא לשם מס. עם זאת, יש להזכיר שגם אם המימוש יהיה לאחר כניסת המס לתוקף, הרי שתהיה חלוקת הרווח על פני זמן, והמיסוי יהיה באופן יחסי לתקופה.

 כך לדוגמה, אם דירה שעלותה ב-1 בינואר 2010 היתה 2 מיליון שקל, נמכרת ב-31 בדצמבר 2013 ב-3 מיליון שקל, אזי אין מס ששבח על הרווח (רווח של 21 מיליון שקל), אבל אם לדוגמה הדירה הזו תימכר ב-4 מיליון שקל ב-31 בדצמבר 2014, אזי הרווח מסתכם ב-2 מיליון שקל ועליו יש מס שבח יחסי (בהתאם לתקופת האחזקה) – הדירה הוחזקה 4 שנים, מתוכן 3 שנים במסגרת הפטור ושנה אחת ללא פטור, ולכן המס יהיה רבע (שנה חלקי ארבע שנים), תחת הנחה שעליית הערך/ הרווח על הדירה נוצר באופן ליניארי. ומכאן, שבשיעור מס שבח של 25% הרי שמדובר במס שבח תיאורטי של 500 אלף שקל (25% על רווח של 2 מיליון שקל), ומס שבח בפועל של 125 אלף שקל (רבע של 500 אלף שקל).

ומכאן שכניסה ל-2014 עשויה לחייב את מחזיקי הדירות במס גם אם לא היתה השבחה בשנת 2014, אלא מעצם ההנחה שההשבחה של הנכס ליניארית. אם בדוגמה לעיל הדירה נמכרת בסוף 2014 ב-3 מיליון שקל, כלומר בדומה למחירה ב-2013, אזי למרות שהערך לא נבע בשנת 2014, על המוכרים (בהניה שמדובר במשקיעים או תושבי חוץ) לשלם מס שבח – 25% על רווח של 1 מיליון שקל (עלות 2 מיליון, מחיר של 3 מיליון שקל), למשך שנה אחת מתוך 4 שנים (רבע) – סך של 62.5 אלף שקל. כדי להימנע מכך, עשויים משקיעים למכור דירות כבר עכשיו.

אגב, האבסורד יכול להיות שבאם מחירי הדירות יירדו בשנה הבאה, ומעבר לכך, ועדיין למשקיעים יש רווח על הדירה (רווח שנובע משנים קודמות), אזי במכירה עתידית הם יצטרכו לשלם מס, והכל כתוצאה מכך שההשבחה מחושבת באופן ליניארי על פני שנות האחזקה.

התוצאה של יישום מס שבח במתכונתו ובעיתויו, עשויה להיות קיפאון של שוק הדירות להשקעה. המהלך של האוצר מיישר קו עם השקעות אחרות, לרבות שוק ההון, ומוריד בעצם את אחת הסוכריות המשמעותיות של המשקיעים בשוק הדירות. התוצאה הפרקטית כאמור עשויה להוביל למכירת דירות להשקעה במהלך החודשים הקרובים ולירידת מחירים, בעיקר בדירות הגדולות והיקרות.

מעבר לכך, בהתאם להוראה החדשה, גם מוכרי דירות שאין בבעלותם דירות נוספות, לא ייהנו באופן מוחלט מפטור ממס שבח; הפטור יינתן באם הדירה נמכרת עד סכום של 4.5 מיליון שקל, וגם במקרה זה כאמור יש לחשב את המס שבח על פני תקופת האחזקה כולה באופן ליניארי.

למדריך – מס שבח החדש ככה זה יעבוד! 

אורי אריאל שר השיכון והבינוי מתקפל. אחרי שאמר לפני כשלושה חודשים שמחירי הדירות יתחילו לרדת ב-2014 הוא אומר עכשיו שמחירי הדירות אולי יירדו במחצית השנייה של 2014 – "במחצית השנייה של 2014 יש סיכוי לירידה במחירי הדירות. שיווק הקרקעות למגורים ב-2014 יהיה גדול הרבה יותר מהשיווק השנה, מה שיוביל להתמתנות, יציבות ואולי ירידה מסוימת במחירי הדירות", אמר אריאל והוסיף – "בשנה הקרובה תהיה מנה גדולה יותר של שיווק קרקעות – התכנון שלנו הוא להעלות את קצב השיווקים ב-2014 ב-15% עד 20%".
לזכותו של אריאל יאמר שכבר עם כניסתו לתפקיד אמר שאין נוסחת קסם והתהליך יהיה ארוך, אבל הדחייה הזו לא מבשרת טובות – זה פתח לדחיות נוספות – בראיון הבא הוא כבר יעריך שזה יקרה ב-2015 ואחר כך במחצית השנייה של 2015 .
כך או אחרת, בריבית בנק ישראל כה נמוכה – 1.25% ובהתאמה ריבית משכנתא ממוצעת נמוכה, הסיכוי לירידת מחירים נראה נמוך.

דוידי גילה רוצה להיות כחלון – הממונה על ההגבלים רוצה לעשות לשוק כרטיסי האשראי מה שעשה כחלון לשוק התקשורת. גילה מסיר את החסמים לכניסה לשוק כרטיסי האשראי במטרה שייכנסו מתחרים בעוד כשנתיים ושבמקביל המחירים ירדו משמעותית. למה הוא עושה זאת, ומה המטרה ?  הנה כל השאלות והתשובות –

המצב כיום ולמה בכלל צריך לשנות אותו?

מחזור העסקאות שמבוצע באמצעות חברות כרטיסי האשראי הוא עצום במימדיו. לצורך המחשה, בשנת 2012 מחזור השימוש בכרטיסי אשראי בישראל עמד על  214 מיליארד שקל. הסכום הזה מהווה כמעט חצי (%44) מכל הצריכה הפרטית בישראל. על כל התחום הזה שולטים שלוש חברות כרטיסי אשראי בלבד: ישראכרט לאומי קארד וכאל. שלושתם כמו גם שב"א, בשליטת ארבעת הבנקים הגדולים: הפועלים לאומי דיסקונט והבינלאומי. ישראכרט, לאומי קארד וכאל גם הם מנפיקות של כל כרטיסי האשראי והם גם הסולקות היחידות הקיימות כיום בשוק. שב"א, שהיא בבעלות ארבעת הבנקים הגדולים, השולטים גם בשלושת חברות כרטיסי האשראי היחידות, מחזיקה את מערכת המחשוב היחידה, שבלי חיבור אליה סולקים ומנפיקים מקומיים חדשים לא יכולים להתחרות על ליבם של בתי העסק והצרכנים.

את מערכת המחשב הזו תכננו והקימו שלושת חברות כרטיסי האשראי לפי צרכיהם בלבד, מה שחסם עד היום כניסה של מתחרים חדשים לשוק.

 מי משלם למי איזה עמלות?

הצרכן משלם עמלות למי שהנפיק לו את הכרטיס; דמי כרטיס קבועים, וריבית על הלוואות. לעיתים מחזיק הכרטיס מקבל בונוסים או "נקודות" מהמנפיק. הסולק משלם: עמלה צולבת (או "עמלת מנפיק") למנפיק . למעשה מדובר בתשלום שמגולגל על  ידי חברות כרטיסי האשראי על בתי העסק ומהווה רצפה לעמלת הסליקה שמשלם בית העסק. בית העסק משלם: עמלת "בית עסק" לסולק. העמלה כוללת את העמלה הצולבת. עמלה זו מגולגלת בסופו של דבר, לפחות בחלקה, על ציבור הצרכנים הרוכשים בבית העסק.

מה התכנית לשינוי המצב הקיים?

תכנית מפורטת שבסופה, תוך שנתיים צפויים  לרדת המכשולים לכניסה של מתחרים. המערכת הממוחשבת המשודרגת של שב"א, שתרכז את פעילות כרטיסי האשראי , תהיה פתוחה , שקופה ושוויונית , תעריפי ההתחברות יהיו מבוססים עלויות, המחיר לכניסה למערכת יהיה נמוך ומוגדר מראש (250 -400 אלף שקל) ומסגרת הזמנים לחיבור המתחרים החדשים קצרה ומוגדרת אף היא (שלושה חודשים)

איך המהלך הזה יעזור להוריד את המחירים ואת גובה העמלות?

המהלך יאפשר כניסה של מתחרים חדשים לסליקה והנפקה של כרטיסי אשראי. תחרות מצד שחקנים חדשים יוצרת שיפור משמעותי בשירות ובמחיר כמעט בכל שוק ותחום שבה היא קיימת. בדומה לשוק הסלולר, המטרה היא שכניסה של חברות חדשות ש"רעבות"  ללקוחות חדשים – כלומר מחזיקי הכרטיסים ובתי העסק – יעניקו שירות טוב יותר במחירים נמוכים יותר, מה שיאלץ את הסולקים והמנפיקים הותיקים להוריד מחירים ולשפר את השירות בעצמם.

וואוו! זאת יכולה להיות רעידת אדמה בשוק כרטיסי האשראי, השוק הנשלט כיום על ידי קומץ של חברות שלוקחות לנו עמלות יחסית גבוהות ומספקות לנו אשראי בריבית רצחנית. הממונה על הגבלים עסקיים, פרופ' דיויד גילה, נתן הוראות שמטרתן לפתוח את ענף כרטיסי האשראי לתחרות. המהלך מכוון להכשיר את הקרקע לכניסת סולקים ומנפיקים חדשים לתחום כרטיסי האשראי תוך כשנתיים מהיום, באוקטובר 2015.

לאחר בחינה מעמיקה של תחום כרטיסי האשראי, הממונה הורה היום לחברת שב"א (שרותי בנק אוטומטיים), שבבעלות ארבעת הבנקים הגדולים, לנקוט בצעדים שיפתחו את האפשרות לתחרות בענף כרטיסי האשראי. אחד הסימנים לקיומה של תחרות מוגבלת בתחום היא שעל אף הירידה בעמלה הצולבת בשנים האחרונות, לא נצפתה ירידה בשיעור מקביל בעמלה שגובים הסולקים מבתי העסק והנתח שהסולק מותיר בידיו מתוך עמלת בית העסק גדל בצורה משמעותית.

נכון להיום, ישנן שלוש חברות כרטיסי אשראי בלבד שמחוברות לשב"א וכולן בבעלות הבנקים שהם גם הבעלים של חברת שב"א: ישראכרט (בבעלות מלאה של בנק הפועלים), לאומי קארד (בשליטת בנק לאומי) וכאל (בבעלות בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי). על פי החלטת הממונה, עד ה-1 באוקטובר 2015 אמורה שב"א לעבור שינוי מהותי מקצה לקצה בפעילותה, באופן שיאפשר התחברות מהירה וזולה של שחקנים חדשים המעוניינים להתחרות בחברות כרטיסי האשראי בתחום הסליקה וההנפקה. במהלך התקופה עד התאריך הנ"ל קיימות נקודות ציון שלפיהן תיבחן ההתקדמות של הפיתוח הטכנולוגי הדרוש לעמידה ביעדים אלה.

רשות ההגבלים העסקיים בוחנת מזה מספר חודשים בחינת עומק את תחום כרטיסי האשראי.  אחד הממצאים העיקריים שעלו מהבדיקה: מערכת שב"א במתכונתה הנוכחית חוסמת כניסה לתחרות בתחום הסליקה וההנפקה של כרטיסי אשראי, הבדיקה העלתה כי אחד החסמים העיקריים לכניסה של שחקנים חדשים לענף הוא הקושי להתחבר למערכות שב"א. תחום זה מאופיין במידה מוגבלת מאד של תחרות, ומספר ניסיונות כניסה בעבר של שחקנים בתחום הסליקה וההנפקה עלו בתוהו.

הרשות להגבלים עסקיים קבעה את עקרונות היסוד הבאים –

1.מתן אפשרות להתחברות מהירה וזולה: שב"א תהיה מחויבת לחבר כל גורם מורשה תוך שלושה חודשים (קיצור של מעל לשנה ביחס לזמן החיבור הנדרש כיום) בעלות חיבור של 250-400 אלף שקל (אחוזים בודדים ממה שהיה נהוג עד היום).

2.שב"א תהיה מחויבת לשקיפות, להוגנות ולשוויוניות בין חברות כרטיסי האשראי הותיקות לבין סולקים ומנפיקים שייכנסו בעתיד, ולתעריפי התחברות מבוססי עלויות.

3.שב"א תהיה מחויבת לאמץ ולתמוך בסטנדרטים טכנולוגיים בינלאומיים מתקדמים כמו: כרטיסים חכמים (EMV), המאפשרים רמת אבטחה גבוהה, וטכנולוגית NFC המאפשרת ביצוע עסקאות באמצעות צ'יפ המותקן בטלפונים ניידים מתקדמים. סטנדרטים אילו יקלו על כניסת שחקנים חדשים ויאפשרו פיתוח מוצרים חדשניים.

 ברשות הגדירו לחו זמנים, כאשר 4 חודשים מהיום יסתיים אפיון המערכת והכנת המפרטים הטכנולוגיים, פירוט כללי ותהליכי ההתחברות למערכות שב"א בעבור כל שחקן בענף כרטיסי האשראי ורשימת השירותים שמהווים חבילה בסיסית, שהחיבור אליה יהיה מהיר וזול במיוחד. חבילה בסיסית תכלול כל שירות הניתן לשני גורמים או יותר.

9 חודשים מהיום יסתיים שלב הכנת מסמך כללי התחברות לכל מי שמבקש לקבל שירותים מעבר לחבילה הבסיסית.

שנה ו-4 חודשים מהיום יסתיים שלב הפיתוח הטכנולוגי של מערכות שב"א.

המטרה – אוקטובר 2015 יסתיים שלב הבדיקות הטכנולוגיות למערכת והיא תופעל על פי המתווה שבתנאי הממונה.

הכוונה של הממונה על ההגבלים העסקיים להגביר את התחרות בשוק כרטיסי האשראי, מגיעה על רקע הרווחים והגידול בעסקים במחצית הראשונה של 2013.  חברות כרטיסי האשראי הגדולות – ישראכרט, כאל ולאומי קארד, הרוויחו כ-340 מיליון שקל במחצית הראשונה, קרוב לרווח בתקופה המקבילה אשתקד,  כאשר היקף השימוש בכרטיסי האשראי גדל ב-7% למעל 110 מיליארד שקל. כמות הכרטיסים של החברות האלו – 6.5 מיליון כרטיסים.

בראש חברות כרטיסי האשראי נמצאת ישראכרט עם נתח שוק של מעל 47%, אחרי לאומי קארד עם נתח שוק של מעל 27% ושלישית כאל.

עודד שריג, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, מעלה הילוך רגע לפני פרישתו. שריג  עדכן את החברות המנהלות כספי ציבור לטווח בינוני וארוך – קופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות, כי עליהן להשיב לחוסכים דמי ניהול שהועלו ללא הודעה מוקדמת. מדובר על פי ההערכות בהחזרים של עשרות מיליוני שקלים ללקוחות (החוסכים בקופות ובקרנות).

החברות המנהלות את כספי החיסכון והפנסיה שמעוניינות להעלות את דמי הניהול על החסכונות צריכות לשלוח הודעה לחוסכים חודשיים לפני העלאתם. אלא שמסתבר שבביקורות שערך אגף שוק ההון נמצא כי בין השנים 2006-2009, הועלו דמי ניהול במספר רב של קופות גמל ללא מתן הודעה מוקדמת לחוסכים. זה לא תקין, כמובן, ושריג מעוניין להשיב את דמי הניהול העודפים ללקוחות.

כמו כן, הנחה שריג את החברות המנהלות לערוך בדיקה למי מהחוסכים חוסכים הועלו דמי הניהול בתקופה זו ללא מתן הודעה מוקדמת, ולהשיב את דמי הניהול שנגבו שלא כדין. כלומר, לא מדובר רק בתיקון של ממצאי הביקורת, אלא ביקורת שתופעל על ידי כל קופות הגמל וקרנות הפנסיה, ובהתאם לממצאיה יצטרכו החברות להשיב כספים ללקוחות. "חיוב חברות המנהלות כספי פנסיה של הציבור להשיב לחוסכים דמי ניהול שנגבו ביתר הוא צעד נוסף להבטחת זכויות החוסכים לפנסיה", אמר שריג, " אגף שוק ההון שבמשרד האוצר ימשיך לפעול למען להבטחת שוק חיסכון פנסיוני הוגן ותחרותי".

ההנחיה של שריג מגיעה יום לאחר קרב מתוקשר של שריג דווקא למען קרנות הפנסיה. שריג טען שאין מקום לחשוש שקרנות הפנסיה פועלות שלא לטובת החוסכים הפנסיונים. לטענתו – "ניהול כספי העמיתים באמצעות קופות גמל שנמצאות בבעלות העמיתים אינו מהווה ערובה לניהול תקין של הקופה". טענה זו היתה הבסיס לתגובתו של שריג לח"כ זהבה גלאון (מרצ) שפנתה לשר האוצר יאיר לפיד וביקשה ממנו לקדם הקמת קרן פנסיה שתהיה בבעלות העמיתים.

שריג חושב שמדובר יהיה בטעות גדולה. להערכתו, "שינוי זהות הגורם המנהל לא תשנה את הבעיה עימה מתמודד החיסכון הפנסיוני". גלאון, מנגד, לא נותרה חייבת  ומתחה על טענות שריג ביקורת  קשה – "אמירתו המחפירה של שריג לפיה 'אין מקום לחשוש שקרנות הפנסיה פועלות שלא לטובת החוסכים', מעידה שגם אחרי קדנציה שלמה בתפקיד הוא אינו מבין לא את אחריותו כלפי הציבור, ולא את העובדות. המציאות הנוכחית היא שהגופים המוסדיים שותים 25% מחסכונות הפנסיה שלנו בדמי ניהול מנופחים ללא קשר לתשואה ולכישורי הניהול שלהם. הכישלון הזה רשום אך ורק על שמו של שריג. חשוב לדעת, שהפגיעה בכספי החוסכים אינה נובעת רק מירידת הריביות, אלא גם מדמי ניהול מופרזים, מתספורות ומניהול כושל של כספי הציבור. יש לבחון מודלים חלופיים, כגון קרן בבעלות עמיתים, שתאפשר ניהול טוב יותר של החסכונות וגביית דמי ניהול נמוכים".

האם שריג עונה לגלאון דרך ההנחיה שהעביר לקופות הגמל וקרנות הנאמנות להחזיר את הכסף שנגבה ביתר לחוסכים; ואיפה הוא היה עד היום? מדובר על כספים מהשנים 2006 עד 2009. וגם אם מחזירים – שלא ישכחו את ההצמדה והריבית!

הועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית לספטמבר 2013 ללא שינוי ברמה של 1.25%. במקביל החליטה הוועדה לחזור למתכונת של 12 החלטות על ריבית (מדי חודש בחודש).

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש ספטמבר ללא שינוי ברמה של 1.25%, עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים עיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

בבנק ישראל פרטו את הגורמים להחלטה ואת תנאי הרקע להחלטה –

• הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מהמקורות השונים נמצאות מתחת למרכז היעד. האינפלציה בפועל ב- 12 החודשים האחרונים נמצאת מעט מעל מרכז היעד.
• האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני הושפע מתחילת הפקת הגז, והצביע על צמיחה של 5.1% בתוצר. ההערכות לגבי הפעילות הכלכלית, הן שבניכוי השפעת תחילת הפקת הגז הטבעי, הפעילות ממשיכה להתרחב בקצב שאפיין אותה בשנתיים האחרונות, כאשר הגידול בביקוש המקומי, ובפרט בצריכה הפרטית, מקזז את הירידה ביצוא; בשוק העבודה נמשכת יציבות.
• ניכר שיפור איטי בפעילות הריאלית במשקים המפותחים, והמשך התמתנות בחלק מהמשקים המתעוררים.
• שער החליפין האפקטיבי נותר בסיכום החודש האחרון ללא שינוי, לאחר מגמת ייסוף שאפיינה אותו בחודשים האחרונים.
• הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים לא שינו החודש את הריבית (למעט הפחתת הריבית באוסטרליה). הבנקים המרכזיים בארה"ב, יפן וגוש האירו ממשיכים במדיניות ההרחבה הכמותית. לגבי ה-FED רווחת ההערכה שצמצום ההרחבה הכמותית (tapering) יתחיל עוד השנה. אי הוודאות לגבי העיתוי המדויק של תחילת התהליך, עוצמתו והשלכותיו צפויים להגביר את התנודתיות בשווקים הפיננסיים.
• מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, שבו לעלות, ונתונים קודמים עודכנו כלפי מעלה. נטילת משכנתאות בהיקפים גבוהים נמשכת. על מנת להפחית את הסיכון לציבור נוטלי המשכנתאות ולמערכת הבנקאית, פירסם המפקח על הבנקים טיוטת הנחיות המגבילות את שיעור ההחזר מן ההכנסה, את חלק ההלוואה שניתן בריבית משתנה ואת התקופה הסופית לפירעון ההלוואה. 

על רקע אלה סברה הועדה המוניטרית שרמת הריבית הנוכחית תואמת את תנאי המשק, והחליטה להותיר את הריבית ללא שינוי. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

צמח המרמן, הפועלת בתחום הנדל"ן כקבלנית לאחרים וכקבלן עצמאי, מדווחת על תוצאות טובות ברבעון השני של 2013 ובמחצית הראשונה של השנה. ההכנסות ברבעון השני של 2013 הסתכמו ב-43.7 מיליון שקל, פי 3 מההכנסות בתקופה המקבילה בשנת 2012.

הרווח הנקי הסתכם ברבעון השני ב-1.7 מיליון שקל, בהשוואה להפסש של 800 אלף ברבעון המקביל ב-2012.  הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2013 הסתכם ב-2.5 מיליון שקל לעומת הפסד  של 1.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2012.

הנהלת החברה מעדכנת כי למועד הדוח, החברה מחזיקה (יחד עם חברות מוחזקות) בפרויקטים המצויים בשלבי תכנון, פיתוח, הקמה ושיווק שונים בכרמיאל, גני תקווה, צור יצחק, תל אביב, בית שמש, רמת גן,אשקלון, קדימה-צורן ואלפי מנשה. "למועד דוח זה, נמצאים בשלבי ייזום תכנון וביצוע שונים, 15 פרויקטים בהיקף כולל של כ- 2,134 יחידות דיור ו-25,835 מ"ר שטחי מסחר, אשר מתוכם מוצעים כיום למכירה 865 יחידות דיור וכ- 15,699 מ"ר שטחי מסחר, ואשר מהם נמכרו 385 יחידות דיור.

"סכום חוזי מכירת יחידות דיור שנחתמו בששת החודשים הראשונים של שנת 2013 הסתכם לסך של 89,284 אלפי ש"ח (בשנת 2012 הסתכם סכום חוזי מכירת יחידות דיור שנחתמו לסך של 123,569 אלפי ש"ח). סכום חוזי מכירת דירות המצטבר שנחתמו ואשר טרם הוכר כהכנסה בספרי החברה, הסתכם ליום 30 ליוני 2013 לסך של 347,697 אלפי ש"ח (ליום 31 לדצמבר 2012 הסתכם סכום חוזי מכירת יחידות דיור שנחתמו המצטבר ואשר טרם הוכר כהכנסה בספרי החברה, לסך של 302,240 אלפי ש"ח).

"למועד דוח זה, החברה פועלת, במישרין ובאמצעות חברה כלולה, אף בביצוע עבודות בנייה קבלניות ב- 6 פרויקטים (בהיקף כולל של 651 יחידות דיור), אשר בבעלות צדדים שלישיים, שאינם קשורים לחברה, בהוד השרון, כפר יונה, צור יצחק, בת ים ותל אביב".

פרופ' אהרן נמדר שנחשב לאחד המומחים הבולטים בארץ לשוק הדירות מעריך שלא תהיה ירידת מחירים דרמטית בשוק הדירות.  בראיון לכלכליסט הוא אומר –  "בשנה הקרובה לא נראה ירידה במחירי הדירות למגורים; לקראת סוף שנת 2014 נראה ירידה של עד 5% בגלל התודעה והאווירה הכללית לקצר את נושא התכנון בבניה ולשחרר הרבה קרקעות.

"האם המחירים בהמשך יירדו ב־20%–30%? אפשר לדבר על 20% וצריך לעשות את זה בצורה אטית. אסור ליצור מפולת. גם לא תהיה כי עד שהמינהל משחרר קרקעות ועד שהרשות התכנונית עובדת, לוקח זמן. אני צופה שבתוך ארבע שנים תהיה ירידת מחירים של כ־10%"

חברת אזורים, אחת מהחברות הגדולות בשוק הדירות למגורים , מדווחת כי ברבעון השני של 2013 ההכנסות ממכירת דירות הסתכמו ב-300.5 מיליון שקל בהשוואה למכירות של 173.3 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2012. ההכנסות במחצית הראשונה של 2013 הסתכמו ב-576.2 מיליון שקל, בהשוואה למכירות בסך 274 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2012. הרווח הגולמי עלה בהתאמה ברבעון השני של 2013 ל-59.2 מיליון שקל, בהשוואה ל-46.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2012. הרווח הגולמי במחצית הראשונה של 2012 הסתכם ב-124.1 מיליון שקל לעומת 72.5 מיליון שקל.

ברווח הגולמי כלולות גם הכנסות ועלויות שקשורות לדמי שכירות ועוד, אבל העלייה בו מוסברת בעיקר בגידול המשמעותי בפעילות הבנייה והצמיחה בהכנסות ממכירת דירות למגורים.

הנהלת אזורים מוסרת במקביל לפרסום הדוחות כי בתקופת הדוח ביצעה החברה התקשרויות למכירת 333 יחידות דיור בישראל  בהיקף כספי כולל של כ-494 מליון (חלקה של החברה; בחלק מהפרויקטים יש שותפים) לעומת כ-333 יחידות דיור בהיקף כספי של כ-443 מליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.

גם התוצאות של אזורים בדומה לברות בנייה אחרות שפרסמו דוחות לא מבטאים האטה בשוק הדירות, לא מבטאים ירידות מחירים בשוק הדירות, לפחות בינתיים זה נראה רחוק מכך, ואפילו ההיפך.

מנהל קרן הנאמנות אקסלנס כספית שקלית מדווח כי בקרן נכסים משוערכים בהיקף העולה על 20% מערך הנכסים בקרן כולה. "שווי ניירות הערך שמחירם נקבע בהתאם להנחיות שקבע דירקטוריון מנהל הקרן ("נכסים משוערכים") בקרן הנאמנות הינו  מעל 20% מהשווי הנקי של נכסי הקרן", מעדכנים באקסלנס ומוסיפים – "הנכסים המשוערכים בקרן שלעיל, נכון לתום יום המסחר 19/08/2013: 20.66% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. אלו נכסים  חשיפה לנכסים שלא נעשתה בהם עסקה בבורסה במשך לפחות שלושה ימי מסחר רצופים (נכסים דלי סחירות)". לא צריך להתרגש, כנראה שזה עניין טכני של פיקדונות ומקמ"ים שפשוט לא היה בהם מסחר.

"הסיכונים העיקריים הגלומים בחשיפה לנכסים דלי סחירות בקרן נאמנות, הינם כדלקמן", מעדכנים באקסלנס, "מכירת הנכס דל הסחירות בעסקה בבורסה או בשוק מוסדר או מחוץ לבורסה עלולה להיעשות במחיר נמוך יחסית בהשוואה לשוויו ולעיתים אף להיות בלתי אפשרית. כמו כן,  שערוך הנכס דל הסחירות המוחזק בקרן נעשה על ידי מנהל הקרן ולא על סמך עסקות שבוצעו בפועל בנכס, וזאת בשל העדר מפגש בין קונה מרצון למוכר מרצון בבורסה ו/או בשוק מוסדר, ויתכן שהשערוך האמור אינו משקף את המחיר שהיה נקבע לנכס האמור אילו בוצעה בו בפועל עסקה.  במצב של קבלת הוראות לפדיון של יחידות בקרן בשיעור גבוה מנכסי הקרן, עלול להיווצר קושי למכור את הנכסים דלי הסחירות או לקבל תמורת הנכסים האמורים מחיר ראוי כלכלית לצורך תשלום תמורת הפדיון לבעלי היחידות. יצוין, שבנסיבות הענין בהן שיעור הנכסים דלי הסחירות בקרנות הינו כאמור לעיל, סבור מנהל הקרן כי סיכון זה הינו נמוך ביותר".