היקף המשכנתאות שהציבור נטל מהבנקים בחודש יולי הסתכם ב-5 מיליארד שקל – כך עולה מנתוני בנק ישראל. בשנה החולפת עמד ממוצע לקיחת המשכנתאות החודשי ב-4.3 מיליארד שקל.

עיקר המשכנתאות נלקחו על ידי רוכשי דירות (חדשות ויד שנייה), אבל בחודשים האחרונים במקביל לירידה בריבית, רבים ממחזרים משכנתאות (מצליחים לקחת את אותו היקף הלוואה בתשלום חודשי נמוך יותר).

בחודשים האחרונים נכנסו בתי השקעות לתחום ייעוץ המשכנתאות, הבולט בהם – אקסלנס (כשבמקביל גם להפניקס המחזיקה באקסלנס יש פעילות כזו). לפני כשנה נכנס בית ההשקעות מיטב-דש לפעילות ייעוץ המשכנתאות.

היקף המשכנתאות בחודש יולי הוא במשך להיקפים הגדולים בחודשים האחרונים, על רקע השינויים שתוכננו במס רכישה ועל רקע השינוי בפועל של שיעור המע"מ (רוכשי דירות מיהרו לרכוש לפני העלאת המע"מ).

הנה עוד נזק של הריבית הנמוכה – הפנסיה מתכווצת. קצבת הפנסיה מוערכת בהתאם לתשואה הצפויה על פני שנים, וזו קשורה קשר ישיר לריבית – ככל שהריבית נמוכה כך התשואה נמוכה, וההיפך – ריבית גבוהה משמע תשואה גבוה.

ובפועל, הריבית ברצפה, והמשמעות היא שאם לא יפחיתו את הקצבה לפנסיה, יהי גירעון משמעותי, ועל הרקע הזה,  מתכננים במשרד האוצר לשנות את חישוב מקדם הקצבה לפנסיה, כשבהתאמה  קצבת הפנסיה של המגיעים לגיל פרישה תופחת בשיעור של 10%, וזאת בתרחיש שסביבית הריבית הנמוכה תישאר.

הנחת העבודה במשרד האוצר היתה שקרנות הפנסיה אמורות להשיג תשואה ממוצעת של 4% , והנחה זו היתה הבסיס לקביעת מקדם הפנסיה, וקביעת הקצבה בהתאמה.  אלא שהריבית הנמוכה טרפה את הקלפים וקיים מצב בפועל שהגופים המוסדיים שמנהלים את הכסף מתקשים להגיע לתשואה הזו. על רקע מצב זה במשרד האוצר מעוניינים למנוע מצב שבו קרן הפנסיה תהיה גירעונית, ובמילים פשוטות שההתחייבות לפורשים לפנסיה תהיה גבוה מהנכסים, והדרך היא הפחתה בקצבה לפנסיה.

פרופ' עודד שריג, המפקח על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר העביר לגופים המוסדיים נייר התייעצות בנושא  – שינוי הנחת הריבית במוצרי חיסכון פנסיוני. שריג מתכנן שהשינוי ייכנס לתוקף  בתחילת 2014  אך הוא יהיה מדורג על פני שלוש שנים.

אחרי העדכונים (שיימשכו כאמור על פני שלוש שנים) הקצבה תופחת ב-10%.

השינוי, יש להדגיש, לא ישפיע על עובדים שפרשו או שיפרשו לפני כניסת השינוי לתוקף.

כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי מדד יולי שיתפרסם ב-15 באוגוסט יצביע על עלייה של  0.2% – "מדד יולי  יושפע בעיקר מעלייה עונתית במחירי הפירות והירקות וכן מהתייקרות בסעיפי ההבראה, הנופש והנסיעות לחו"ל", מסבירים כלכלני הפועלים ומוסיפים – "כן הוא יושפע גם מהעלאת במשקאות האלכוהוליים עקב העלאת שיעור המס. עליות אלה יתמתנו על ידי הירידה החדה במחירי ההלבשה והנעלה עם תחילת מכירות סוף עונת הקיץ ומהירידה במחירי הדלק.

מדד אוגוסט צפוי להערכת כלכלני פועלים, לעלות בשיעור של 0.4% – "מדד אוגוסט 2013  יושפע בעיקר מעלייה עונתית במחירי הפירות, הירקות, ההבראה, הנופש והנסיעות לחו"ל. הוא יושפע גם מעלייה צפויה של מחירי הדלקים בשיעור של 3%. עליות אלה יתמתנו על ידי הירידה החדה במחירי ההלבשה והנעלה עם התעצמות מכירות סוף עונת הקיץ".

 האינפלציה החזויה לשניים עשר החודשים הבאים עודכנה בפועלים ל-1.7%. בתחזית נלקחו בחשבון התוכנית הכלכלית שאושרה על ידי הממשלה, וכן השפעות עונתיות על התוצרת החקלאית, הלבשה, הנעלה, הבראה ונופש בארץ ובחו"ל.

מדד מחירי תשומות הבניה למגורים בשלושת החודשים הקרובים צפוי לעלות ב-1.2% – כך מעריכים כלכלני קבוצת הפיננסית, הראל השקעות. מדד תשומות הבניה עלה בחודש יוני  ב-0.2%, ומתחילת השנה הוא עלה ב-1% (בתקופה זו עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.3%).

כלכלני הראל סבורים שבמקביל לעלייה של 1.2% במדד התשומות, יעלה מדד המחירים לצרכן בשלושת החודשים הקרובים (מדדי יולי עד ספטמבר)  ב- 0.8%, וכן שמדד סעיף הדיור  (בעיקר מחירי השכירויות) יעלה ב-2.3%. כמו כן, להערכתם, מדד מחירי הדירות בבעלות יעלה בשיעור מתון של 0.2%.

מבצע פיקדונות בבנק דיסקונט. הבנק יוצא בפיקדונות בריבית קבועה ל-80 ימים ול-160 ימים. בפיקדון ל-80 ימים מפקידים דרך האינטרנט ומקבלים ריבית שנתית של 0.7%; וכן מציעים בדיסקונט פיקדון ל-160 יום ברייבת קבועה שנתית של 0.9% – ניתן  להפקיד לפיקדון זה דרך האינטרנט, הטלבנק, סלולר  ומענה קולי.

בבנק מדגישים כי הסכום המינימלי להפקדה הוא 5 אלף שקל, אין תחנות יציאה ואין חידוש פיקדון.

פיקדון בבנק הוא אפיק ההשקעה הנתפס כסולידי ביותר.  הפיקדון מבטיח ללקוח תשואה לפרק זמן מוגדר מראש. הבנקים מציעים ללקוחות מגוון רחב של סוגי פיקדונות – פיקדון שקלי, פיקדון צמוד מדד, פיקדון מט"ח ועוד ובתנאים שונים – לתקופות שונות; בחישוב שונה של הריבית (אופן צבירת הריבית); באפשרויות משיכה שונות במהלך תקופת הפיקדון;  באפשרות של חידוש אוטומטי של הפיקדון. למדריך המלא על פיקדון – היכנסו כאן.

בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) על מניית קוקה קולה (KO ) לשלוש שנים. עד עלייה של 41% (לא כולל) זכאים המשקיעים בפיקדון המובנה להשתתף ב-100%  מעליית מניית קוקה קולה; ואם המנייה תעלה בשיעעור של 41% ומעלה (לכל תקופת הפיקדון) המשקיעים יקבלו ריבית של 6% לכל תקופת הפיקדון.

כן, זה קצת אבסודרד, אבל ככה זה במכשירים הפיננסים האלו – עד עלייה בשיעור מסויים, המשקיעים מרוויחים, למעלה מכך, הם דווקא מפסידים; ובמילים שפוטות – הם מעוניינים בעליית מחיר המניה אבל עד גבול מסוים, שמאחוריו כבר התשואה על ההשקעה יורדת.

חברת קוקה קולה (נכון לא צריך להציג, ובכל זאת) מייצרת משווקות ומפיצה שתיה קלה, תרכיזים ומיצים לגופים וחברות קמעונאיות ברחבי העולם. החברה נחשבת לגדולה בתחומה.

הפיקדון המותנה כפוף ומותנה בתנאים נוספים שמפורטים כאן

ומה זה בכלל פיקדון מובנה, ובמה הוא שונה מפיקדון רגיל? כתבנו כאן את המדריך לפיקדון מובנה, ועל רגל אחת הנה עיקריו –  בפיקדון מובנה (סטרקצ'ר) ברוב הגדול של המקרים מובטחת קרן ההשקעה, כשבנוסף המשקיעים עשויים לזכות בתשואה שמותנית בקיומם של תנאים מסוימים (בדרך כלל תשואה של נכס הבסיס).  לכאורה זה נשמע מפתה – המשקיעים מקבלים סכום מסוים ולא יכולים לכאורה להפסיד. אבל, זה נכון חלקית; אמנם המשקיעים בפיקדון המובנה (סטרקצ'ר) מקבלים במקרה של התרחיש הפסימי  (ומיד נגיע לתרחיש האופטימי) את קרן ההשקעה, אבל זאת קרן ההשקעה הנומינלית. מאז ההפקדה המקורית עברו כמה שנים (הפיקדונות המובנים הם לתקופות שונות, כשרובם, בין שנה לשלוש שנים).

המשמעות בקבלת הקרן הנומינלית, היא הפסד של תשואה אלטרנטיבית; הפסד ריאלי, וההפסד הזה שתלוי בשיעור האינפלציה עשוי להיות משמעותי – נניח לדוגמה שהאינפלציה היא 3% בשנה (על פי המתווה של בנק ישראל) והשקענו בפיקדון מובנה לשלוש שנים שבו לא התממש התרחיש האופטימי (כלומר, לא קיבלנו מענק של תשואה); אנחנו נקבל את ההפקדה המקורית הנומינלית (קרן ההשקעה הנומינלית) המבטאת  הפסד ריאלי של כ-9% (בקירוב); וזה ההפסד הכלכלי האמיתי בהשקעה הזו.

עדיין, זה לא מצביע על כך שהפיקדונות המובנים לא יכולים להיות השקעה לגיטימית ואטרקטיבית. זה רק אומר שצריך להבין שההבטחה  שמדברים עליה על הגבלת הפסד היא נכונה חלקית, צריך כבר בשלב ההפקדה לשקלל את התרחיש הפסימי ולהבין שאפשר להפסיד על ההשקעה (כתלות  במספר השנים של הפיקדון).

מדד משכן למצב רוכשי הדירות של בנק הפועלים, עלה ביוני ב-0.3%. עלייה זו מבטאת שיפור במצב  רוכשי הדירות בישראל. המדד הגיע ל-131.1 נקודות  (100 נקודות בינואר 1996).

כלכלני בנק הפועלים מסבירים עם פרסום המדד – "מצב הרוכשים השתפר זה החודש השני ברציפות, הודות לחודשיים רצופים של יציבות במחירי הדירות ועלייה של השכר הממוצע במשק. ריבית המשכנתאות עלתה מעט וקיזזה חלקית את שני הגורמים לעיל". מעבר לכך, אומרים כלכלני הבנק כי היקף העסקאות בדירות חדשות וכן נטילת משכנתאות ירדו בחודש יוני, "אך הירידות האלו באו לאחר נתון גבוה במיוחד במאי. התנודתיות בין החודשים נבעה בעיקר מהיערכות הציבור להעלאת שיעור המע"מ בתחילת חודש יוני. באופן כללי ניתן לומר שהיקף העסקאות די יציב מתחילת השנה"

משכנתא לוקחים בעיקר מהבנקים והבנקים למשכנתאות, אבל מסתבר שגם הגופים המוסדיים פועלים בשוק הזה –  מנתוני קופות הגמל שסיפקו הלוואות מובטחות בנכסים עולה כי היקף ההלוואות האלו הסתכם במעל 5 מיליארד שקל. זה עדיין רחוק מאוד מהמערכת הבנקאית, אבל גם זה משהו. נזכיר, שיתרת החוב הכוללת של משקי הבית למשכנתאות שמסתכמת ב-280 מיליארד שקל, הרוב הגדול אמנם הוא משכנתאות מהבנקים והבנקים למשכנתאות

רוב ההלוואות המובטחות במשכנתאות שמספקים המוסדיים הוא של חברות הביטוח – מעל 4 מיליארד שקל, כאשר קרנות הפנסיה וקופות הגמל מספקות  מימון בהיקף של 1 מיליארד שקל.

פעילות מתן ההלוואות של הגופים המוסדיים נמצאת בצמיחה מואצת בשנים האחרונות.

מפרוטוקול הישיבה הראשונה של הצוות הבין־משרדי לגיבושו של הפרויקט הלאומי לדיור, נראה כי גם המשתתפים מבינים שלא ניתן להשפיע על היצע הדירות בטווח הקרוב. בישיבה שנוהלה על ידי הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, העומד בראש הצוות, נכחו גם מנהל מינהל מקרקעי ישראל בנצי ליברמן, ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל, ראש מינהל תכנון במשרד הפנים בינת שוורץ, ומנכ"ל משרד השיכון שלמה בן אליהו.

להערכת קנדל ונוספים מבין חברי הוועדה,  רק בעוד ארבע שנים יהיו ראשוני המתחמים שיאותרו במסגרת התוכנית מוכנים לשיווק. מדובר על מתחמים שנועדים לבנייה להשכרה ארוכת טווח. לדברי קנדל לקידומו של הפרויקט חשיבות פסיכולוגית רבה, גם אם בפועל טרם התחיל שיווק מתחמי הענק. "כישלון המדינה בהורדת מחירי הדיור נבע בין השאר מחוסר אמון שנוצר בקרב הציבור ולכן, , חלק מהמטרה של פרויקט הדיור הלאומי הוא לשכנע את הציבור שבעוד ארבע שנים המחירים אכן יירדו. הצלחת המהלך תביא לירידת מחירים כבר היום, כיוון שתהיה עצירה בקנייה של דירות להשקעה ובעיקר בקנייה של דירות כגידור נגד עליית מחירים עתידית".

ראובן קוגן, סגן הממונה על התקציב במשרד האוצר, אמר- "אנו מקימים ועדת מכרזים בין־משרדית, שבוחנת את המודל הכדאי ביותר לשיווק היחידות במסגרת השכרה לטווח ארוך"

ראיון ב"גלובס" עם בנצי ליברמן, מנהל רשות מקרקעי ישראל, חושף תוכנית לשיווק קרקעות בהיקף נרחב ברחבי הארץ, ובמיוחד במודיעין, ראש העין, קרית גת, יבנה, בית שמש וקרית ביאליק."עשינו בדיקה מקיפה ומצאנו שמכל התוכניות להאיץ את הבנייה לאורך ההיסטוריה, התוכנית היחידה שעבדה היא 'הסכם גג ראשון'", אמר לגלובס, ליברמן. מדובר בהסכם בשנות ה-90 של עיריית ראשון לציון עם שר השיכון דאז אריאל שרון ולפיו הוכפלה האוכלוסייה בעיר בפרק זמן מאוד קצר, כשבמקביל אושרה בנייה ברשויות בקצב מהיר.

"אף ראש עיר שפוי לא יסכים לקבל על עצמו מספר כפול של תושבים שיעמיסו על התשתיות והשירותים שהרשות המקומית צריכה לספק. לכן ההצלחה של ההסכם הייתה טמונה בהתחייבות המדינה להעמיד תקציבים מראש לתשתיות וכן למוסדות ציבור וחינוך. זה היה הסכם כל כך מוצלח, והוא עבד כל כך טוב, שהיתרי הבנייה יצאו במקביל לבניית התשתיות. במציאות של היום, ראשי ערים צריכים לקפוץ על הצעה כזאת בגלל ההתחייבות לבנות שירותים. זו פשוט מתנה בשבילם".

מחירי הדירות ברבעון השני עלו ב-1%. כך עולה מהודעת השמאי הממשלתי שמפרסם את השינויים במחירי דירות 4 חדרים בערים השונות לצד השינוי הממוצע במחירי הדירות ברבעון השני של 2013.

ברבעון השני התרחשה עליית מחירי דירות  ב-9 ערים עליה  ביחס לרבעון הקודם; ב-5 ערים המחירים נותרו זהים ובשתי ערים נרשמה ירידת מחירים: במודיעין נרשמה העלייה הרבעונית החדה ביותר בשיעור של 5% לרמה של 1.522 מיליון שקל ומייד אחריה מדורגות עם שיעור עלייה של 3% הערים אשקלון, באר שבע וראשון לציון. העיר אשדוד רשמה ירידה של 2% במחירים לרמה של 1.196 מיליון שקל ורמלה רשמה ירידה של 1% לרמה של 1.059 מיליון שקל.

עוד עולה מבדיקת השמאי הממשלתי כי בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד נרשמה עלייה של 4.6% במחירי הדירות: בבאר שבע והרצליה נרשמה העלייה החדה ביותר בשיעור של 10% לרמות 815 אלף שקל ו-1.902 מיליון שקל בהתאמה.

כמו כן, בדק השמאי עת המחיר החציוני של דירה, ונמצא כי המחיר החציוני של דירה חדשה עומד על 1.38 מיליון שקל – מחירה החציוני של דירת 4 חדרים הוא 1.25 מיליון שקל ומחירה החציוני של דירת 5 חדרים – 1.5 מיליון שקל. מחירה של דירה יד שנייה (מחיר חציוני) הוא 1 מיליון שקל – 740 אלף שקל לדירת 3 חדרים, 1.14 מיליון שקל לדירת 4 חדרים ו-1.55 מיליון שקל לדירת 5 חדרים.

עליות השערים בבורסות העולם בחודש יולי, לצד עליות השערים בבורסה המקומית, במיוחד באגרות החוב הביאו  לזינוק של כ-130% בגיוסים לקרנות הנאמנות המסורתיות –  תעשיית הקרנות  גייסה ביולי 2013 כ-6.5 מיליארד שקל, מתוכם כ-3.3 מיליארד שקל  לקרנות המסורתיות, בעיקר קרנות אג"ח כללי וקונצרני (שגייסו כ-90% מכלל הגיוסים בקרנות המסורתיות) – כך עולה מנתונים ואומדנים של כלכלני בית ההשקעות מיטב-דש. קרנות הנאמנות מנהלות נכון לסוף יולי 2012 מעל 212 מיליארד שקל, ואם מנטרלים את הקרנות הכספיות מדובר על מעל 150 מיליארד שקל.

על פי הדוח של מיטב-דש על תעשיית הקרנות נאמנות,  קרנות אג"ח כללי, גם כאלו עם חשיפה למניות (קרנות מעורבות)  גייסו כ-2 מיליארד שקל, כאשר מתחילת השנה הגיוסים לקרנות אג"ח כללי מסתכמים בכ-12 מיליארד שקל – האפיק הגדול והמגייס ביותר מבין הקרנות המסורתיות.

בצד "המפסידים" נמצאות קרנות אג"ח מדינה שהיקפם ירד בכ-490 מיליון שקל.  מתחילת השנה סך הפדיונות בקרנות אג"ח מדינה מסתכם ב-2 מיליארד שקל.