פרופ' ליאו ליידרמן, שמיועד להתמנות לנגיד בנק ישראל, הסיר את מועמדותו לתפקיד הנגיד. ליידרמן מסר כי לאחר שקיים שיחות אינטנסיביות עם בני משפחתו ביומיים האחרונים, הוא מעדיף להמשיך כאיש פרטי בעבודתו באוניברסיטת תל-אביב ובבנק הפועלים. אבל, ההודעה הזו הגיעה שעות ספורות אחרי שליידרמן התראיין ודיבר בהתלהבות עם עיתונאים על תפקידו המכובד והמאותגר. ככל הנראה גם ליידרמן חושש יחטטו לו בעבר.

לשכת רה"מ הודיעה – "נגיד בנק ישראל המיועד פרופסור ליאו ליידרמן הודיע לפני זמן קצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר יאיר לפיד על הסרת מועמדותו לתפקיד. פגישתו של פרופ' ליידרמן עם ועדת טירקל שתוכננה ליום ראשון לא תתקיים. ראש הממשלה ושר האוצר הביעו צער על ההחלטה".

ליידרמן מונה השבוע לתפקיד לאחר שפרופ' יעקב פרנקל הסיר את מועמדותו על רקע פרשת תיק החליפות – לכאורה הגניבה מחנות דיוטי פרי בהונג קונג. לאחר המינוי של ליידרמן, מסרה ד"ר קרנית פלוג, שהתמודדה מול ליידרמן על התפקיד,  והמכהנת בפועל כנגידת בנק ישראל (מאז פרישת פישר), על פרישתה מהתפקיד. עכשיו, מבקשים ממנה לחזור; אבל השאלות היותר חשובות – איך זה קורה? איך זה שאין לראש הממשלה ולשר האוצר מועמד ראוי מכל הבחינות, איך זה שבוחרים פעמיים מישהו כנראה עם שלדים בארון, איך זה שעדיין אין נגיד בבנק ישראל.

פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים יתמנה לנגיד בנק ישראל. ליידרמן שייכנס במקומו של פרופ' פישר, ועל רקע פרישתו המביכה של פרופ' יעקב פרנקל, מקבל נדוניה לא פשוטה – ריבית אפסית (1.25%), דולר ברצפה, וערמות של דולרים בקופה של הבנק. מעבר לכך, הצמיחה במשק נמוכה ואלמלא תגליות הגז היא היתה נמוכה עוד יותר. האבסורד הוא שהריבית הנמוכה , בין היתר אמורה היתה ליצור צמיחה – היא לא ממש עושה זאת, ומעבר לכך – הריבית הנמוכה היתה אמורה למתן את הירידה בשער הדולר, היא לא עשתה זאת – היא עזרה נקודתית בכל הפחתה, וזהו, לא רק זאת – השער תמיד ירד מתחת לשער לפני ההפחתה – אז מה הועילו חכמים? מה הועיל פישר?

וזה עוד מבלי להיכנס לנזק העצום של פישר לשוק הדירות – ריבית נמוכה ממשעה ביקושים מוגברים למשכנתאות ולדירות, ובעיקיפין תרומה   גדולה לעלייה במחירי הדירות. נכון, ריבית גבוה היתה פוגעת בצריכה, בצמיחה וביצוא, אבל לא בטוח שהנזק היה גדול יותר.

ליידרמן מקבל משק בבעיה, והבעיה הגדולה ביותר היא ככל הנראה – מחירי הדירות. ליידרמן עשוי  לנקוט מדיניות מוניטרית מרחיבה, בדומה לקודמו סטנלי פישר, ובמקביל לשמור על ריבית נמוכה, וזה עלול להתבטא במחירי הדירות. ביחס למחירי הדירות, לידרמן התבטא בעבר  מספר פעמים  – הוא טען שמחירי הדירות לא ירדו בעבר, ואין חשש שתהיה צניחה במחירי הדירות בהמשך. הוא אמר זאת על רקע חששות (היום זה נשמע מצחיק ) שתהיה ירידה דרמטית במחירי הדירות. אז, נזכיר, בנק ישראל, העריך שתהיה מפולת, ופישר אף העז לצאת ולהגיד בתקשורת שהוא לא רוצה במפולת מחירי הדירות, אלא בירידה מתונה. מאז, המחירים רק עלו, הצעדים של בנק ישראל, לא באמת עזרו.

ליידרמן אמר אז שגם אם יהיו ירידות במחירי  הדירות הן יהיו בשיעור חד ספרתי, סוג של תיקון ולא מפולת. מעבר לכך, ליידרמן גם הסביר לאחרונה, במספר הזדמנויות, כי  לא בנק ישראל אמון על מחירי הדירות, והפיתרון הוא על ידי הגדלת היצע הדירות (פעולה של הממשלה); ליידרמן הסביר שצריך לשחרר קרקעות לצורך בנייה, אך להערכתו זה לא יימנע את עודפי הביקוש לדירות באזורי הביקוש והדבר עשוי להביא לעליית מחירים נוספת. וביחס למחירי הדירות ליידרמן אמר כי הם לא במצב שמבטא בועה. ומכאן, ניתן להבין שליידרמן , ככל הנראה, לא יתאמץ להילחם במחייר הדירות – זה לא התחום שלו, זה בשטח של הממשלה, וחוץ מזה – אין בועה.

מנתונים של בנק ישראל, עולה בבירור כי כל הצעדים של בנק ישראל למתן את עליית הדירות דרך הגבלת המשכנתאות, לא הועילו.  היקף המשכנתאות בחודשים האחרונים שובר שיאים, הקצב עולה על 5 מיליארד שקל בחודש, ומנתוני בנק ישראל עולה כי גם מספר המשכנתאות שנלקחות עולה מדרגה.

הקצב לפני כשנה היה מתחת ל-6 אלף משכנתאות בחודש, ועכשיו הוא כבר מעל 7 אלף משכנתאות בחודש. משכנתא היא רכישת דירה, והמשמעות – יותר עסקאות לרכישת דירה, ורואים את זה כמובן בנתונים של שוק הדירות; יותר עסקאות, יותר ביקוש, הוא גם לרוב מתבט בעליות מחירים.

המשכנתא הממוצעת בחודש על פי נתוני בנק ישראל, עלתה בשנה האחרונה, בשיעור קל,  והיא מסתכמת בכ-585 אלף שקל.

ואם כבר מדברים על ממוצעים, מהו ממוצע ההחזר? ובכן, החזר המשכנתא עומד על 30% מהשכר החודשי (ליתר דיוק – על פי הדרת בנק ישראל מההכנסה של משק הבית). נתון ה נשמר יציב בשנתיים האחרונות.

בנק לאומי מציע פיקדונות צמודי מדד לתקופות ארוכות בריבית קבועה. הריבית תלויה בהיקף ההפקדה, כאשר הפיקדונות/ חסכונות לטווח של 6 שנים מניבים ריבית של בין 0.4% ל-0.85%. הפקדה של בין 1 אלף שקל ועד ל-25 אלף שקל מניבה ריבית שנתית של 0.4%, הפקדה של עד 50 אלף שקל מניבה ריבית של 0.5%, וכך זה ממשיך לעלות עד להפקדה של מעל 250 אלף שקל שמניבה ריבית קבועה שנתית הצמודה כאמור למדד של 0.85%.

ושימו לב להבדלים – תקופה של שלוש שנים מניבה תשואות נמוכות משמעותית למרות שעדיין מדובר על תקופה לא מבוטלת. הריבית על פיקדונות/ חסכונות צמודי מדד לטווח האמור מניבה ריבית של 0.03% עד 0.1% – עד  (לא כולל) סכום של 25 אלף שקל, הריבית היא 0.03% והיא עולה בהדרגה עד לסכום העולה על 250 אלף שקל בו הריבית הקבועה הצמודה למדד היא 0.1%.

קרנות הנאמנות של אקסלנס משערכות נכסים לא סחירים – קמור וסיאלו – מנהל הקרן הודיע  כי ועדת דירקטוריון שהוסמכה לצורך קביעת שווי נכסים במקרים מיוחדים (להלן: "הוועדה"), החליטה כי מיום 24.07.2013, מחיריהן של ניירות הערך האלו אינם משקפים את שווין ו/או התקבולים הצפויים מהן בהתאם לניתוחים כלכליים שהוצגו לוועדה, ועל כן החליטה הוועדה לקבוע שוב את מחירי הניירות כדלקמן –

סיאלו  – השער היה 18.3  ועודכן ל-0          (ירידה של 100%);  סיאלו אגח א – השער היה 10 ובעקבת השערוך ירד ב-36% ל-6.4 אגורות.

קמור 1    ( 132019) – השער היה   119  אגורות, והשערוך החדש – 0 – ירידה של 100%.         קמור אגח ח ( 1320134) – השער היה 50    אגורות, ובעקבות הערוך ירד ב-40% ל-30 אגורות.  גם גם הח"ש (חשבון לשלם) של האג"ח.

באקסלנס מעדכנים את שיעור השפעת שערוך הניירות על הקרנות בקבוצה –

קרן " אקסלנס (2C) אג"ח ואסטרטגיות – קרן נאמנות" הינו 0.80%-

קרן " אקסלנס (4B) מבחר יתר  – קרן נאמנות" הינו  0.64%-

קרן " אקסלנס (4B) שכבות מניות – קרן נאמנות" הינו  0.28%-

קרן " אקסלנס (4B) מבחר ת"א 75- קרן נאמנות" הינו  0.25%-

קרן " אקסלנס (4D) גמישה- קרן נאמנות" הינו  0.25%-

קרן " אקסלנס (4B) מניות פרימיום- קרן נאמנות" הינו 0.21%-

קרן " אקסלנס (4D) אפולו – קרן נאמנות" הינו  0.21%-

"בנוסף לאמור לעיל, מניית קמור 1 (מספר נייר: 132019) שוערכה בעבר ע"י הוועדה. ביום 24.03.2013 קבעה הוועדה למניה מחיר של 134.85 אגורות (לעומת השער האחרון שלה במסחר שהיה 179.8 אגורות), ביום 20.05.2013 ביצעה הוועדה שערוך נוסף וקבעה למניה מחיר של 119 אגורות.ההשפעה המצרפית של השערוכים הקודמים יחד עם השערוך שנקבע ביום 24.07.13, של מניית קמור, על הקרנות הינן כדלקמן מהשווי הנקי של נכסי הקרן:

קרן " אקסלנס (2C) אג"ח ואסטרטגיות – קרן נאמנות" הינו  0.89%-

קרן " אקסלנס (4B) מבחר יתר  – קרן נאמנות" הינו  0.6%-

קרן " אקסלנס (4B) שכבות מניות – קרן נאמנות" הינו  0.45%-

קרן " אקסלנס (4B) מבחר ת"א 75- קרן נאמנות" הינו  0.38%-

קרן " אקסלנס (4D) גמישה- קרן נאמנות" הינו  0.37%-

קרן " אקסלנס (4B) ממוקדת ת"א 100- קרן נאמנות" הינו  0.28%-

קרן " אקסלנס (4B) מניות פרימיום- קרן נאמנות" הינו  0.24%-

"יצוין, כי ניירות הערך שלעיל מוחזקים למועד דיווח זה בקרנות נוספות שבניהול מנהל הקרן, אך השפעתה של קביעת מחירי ניירות הערך ע"י הוועדה על השווי הנקי של הקרנות הרלוונטיות אינה מהותית ואינה דורשת דיווח בהתאם להוראות הדין".

קרן הנאמנות הראל פיא אג"ח עולמי – עד 16 חודשים לפדיון (מספר קרן – 5103981) מדווחת על נכסים משוערכים בהיקף גבוה. "ביום 24.7.13 נודע למנהל הקרן, כי בסוף יום 23.7.13 היה שיעור החשיפה בקרן לנכסים אשר שווים נקבע בהתאם להנחיות שקבע דירקטוריון מנהל הקרן (להלן: "נכסים משוערכים") 22.68% מהשווי הנקי של נכסי הקרן", מוסרים מנהלי הקרן, "החשיפה האמורה נוצרה כתוצאה מחשיפה לאגרות חוב חוץ הנסחרות בשוק מוסדר, שלא פורסם להן "מחיר ממוצע" (BGN). הסיכון העיקרי הגלום בחשיפה לנכסים המשוערכים האמורים הינו, שמכירתם בעסקה בבורסה או בשוק מוסדר או מחוץ לבורסה עלולה להיעשות במחיר נמוך יחסית בהשוואה לשווים. יצוין, כי בנסיבות הענין, סבור מנהל הקרן כי סיכון זה הינו נמוך.

"מנהל הקרן סבור, כי בנסיבות הענין, אין צורך בניהול הסיכון האמור, וזאת בהתחשב בזהותם של הנכסים המשוערכים האמורים, בסחירותם ובתקופה שנותרה עד למועד שנקבע לפדיונם הסופי (שלושה וחצי שבועות עד 12.5 חודשים)".

למדריך קרנות נאמנות

רשות מקרקעי ישראל (מנהל מקרקעי ישראל בשם הקודם) מחכירה קרקעות לחקלאים כאשר ברוב המקרים מדובר על החכרה מאוד ארוכה, כשבהמשכה יש תקופת חכירה נוספת. אז זהו שממש לא בטוח! הנחת הבסיס הזו מתערערת על רקע החלטת בית המשפט לפיה אין לרשות מקרקעי ישראל מחויבות להאריך את חוזי החכירה עם החקלאים לצמיתות.  הרשות רשאית להפסיק את חוזי החכירה באופן חד צדדי אחרי 98 שנה.

פסיקה זו של השופט אברהם יעקב, שופט בית המשפט המחוזי מרכז בעתירה של בן מושב כפר מלל נגד הרשות, היא תקדים, והיא יכולה להיות מכה קשה לחקלאים.  השופט דן בשאלה האם החכרת קרקע בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת היתה לאינסוף. האם רשות מקרקעי ישראל חשבה לרגע שהיא מעבירה לצמיתות את הקרקעות האלו.  השופט קבע – "חכירה המתחדשת כל 49 שנה עד אינסוף היא חכירה לצמיתות. חכירה מעין זו מנוגדת לזכות השכירות לפי הדין הישראלי ועומדת בניגוד למטרת החכירה, ובניגוד לעקרון לפיו נותרת הבעלות בשטחי ארץ הישראל בידי המדינה. ממילא גם אין לקבל טענות כלשהן בדר חכירה לצמיתות, בשל נוסחו של החוזה המקורי שמגביל מראש את תקופות החכירה והן בשל דעת הצדדים…מטרת קקל היא ליישב את הארץ ולהקים יישוב קבע. אין זה אומר שחוזה לא ייחודש ושהמתיישב יגורש מהקרקע עם סיום תקופת החכירה. בתום התקופה קק"ל היא זו שתחליט אם ובאילו תנאים יחודשו חוזי החכירה עם המתיישבים".

החלטת השופט כאמור היא שהחכירות קרקע מסתיימות לאחר 98 שנים (הארכה אחת של 49 שנים) ומשכך, קרקעות רבות המצויים אצל החקלאים, למעשה שייכות למדינה שתקבע באילו תנאים להשכיר מחדש את הקרקעות האלו.

מעודכן ל-03/2019

שוק המשכנתאות מסתכם ב-360 מיליארד שקל – להרחבה 

סך היקף ההלוואות והאשראי של הציבור מסתכם ב-560 מיליארד שקל.

היקף המשכנתאות עלה בשנים האחרונות בקצב של 2%-3% בשנה.

נתונים מעודכנים על ריבית המשכנתא

תמהיל משכנתא – למה זה חשוב? מהם המסלולים הכדאיים? ומה הריבית בכל מסלול?

מדריך משכנתא – כל מה שצריך לדעת!

הדרך למשכנתא – כל השלבים, כל המסמכים, כל האישורים   

מחשבון משכנתא                                    קרדיט: shutterstock

מה קרה למחירי דירות יד שנייה בשנה האחרונה? על פי נתוני מכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן במרכז הבינתחומי הרצליה, מחיר דירות יד שנייה עלו ב-3.4% ברבעון הראשון של 2013 עלו המחירים על פי דקית המכון ב-1%.

בשונה ממדדים קיימים על מחירי הדירות, המדד של מכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן בודק עסקאות חוזרות בדירות מגורים והוא מבוסס על טכניקת המדידות החוזרות המשמשת גם את מדד קייס שילר בארה"ב. טכניקת המדידות החוזרות מאפשרת לתקנן את המחירים כך שישקפו את השינויים החלים ברמות מחירי הדירות ולא את השינויים החלים בהרכב הדירות הנסחרות.

עוד נמצא כי העלייה המשמעותית ביותר נרשמה באזורי הפריפרייה ובאזור חיפה – מחירי הדירות באזור הצפון זינקו בשנה האחרונה ב-9.5%, ומחירי הדירות בדרום עלו ב-8%.

מנהל קרן הנאמנות –  הראל (0B) הכנסה חודשית (מספר קרן: 5111232), מוסר כי ביום 28/07/2013 ישולם מנכסי הקרן תשלום לבעלי יחידות כדלקמן: היום שבו מי שמחזיק ביחידות הקרן זכאי לתשלום (היום הקובע): 24/07/2013; שיעור התשלום: % 5.27 מהערך הנקוב של היחידה

קרן הנאמנות אילים תיק אג"ח פלוס 20 (מס' –  5126271)  משערכת מחדש אגרות חוב לא סחירות, ומוחקת 0.5% מנכסי הקרן.

מנהל הקרן מסר כי הוועדה לצורך קביעת שווי במקרים מיוחדים  החליטה ביום 21/07/2013 לשערך את שווי ניירות הערך המפורטים, כאשר הסיבה לשערוך היא שבהתאם להערכות כלכליות שביצע מנהל הקרן בנוגע לחברה, העריכה הועדה כי התקבולים הצפויים להתקבל בעקבות מתווה הסדר החוב שפורסם, אינם משקפים את מחירי האג"ח, ועל כן החליטה לקבוע את מחירי האג"ח כדלקמן:

1. קמן אחזקות א' (מס' ני"ע: 3390044)

מחיר האג"ח טרם השערוך ע"י הוועדה: 11.1 אג'.

מחיר האג"ח לאחר השערוך ע"י הועדה: 5 אג'.

שיעור ההפחתה בשווי האג"ח: 54.95%- (מינוס).

שיעור ההשפעה על מחיר הקרן: 0.06%- (מינוס).

2. קמן אחזקות ג' (מס' ני"ע: 3390168)

מחיר האג"ח טרם השערוך ע"י הוועדה: 12.5 אג'.

מחיר האג"ח לאחר השערוך ע"י הועדה: 5.7 אג'.

שיעור ההפחתה בשווי האג"ח: 54.4%- (מינוס).

שיעור ההשפעה על מחיר הקרן: 0.45%- (מינוס).

סה"כ השפעה מצטברת בקרן שלעיל בעקבות שערוך הנכסים: 0.51%- (מינוס)

אהוד המאירי,   אחד מהשמאים המובלים בארץ אמר בראיון לגלובס  כי  רפורמת המרפסות לא תביא בשורה לשוק הדירות. "הרפורמה לא תביא להורדת מחירי הדירות בארץ", אמר המאירי, "נכון שהיא תקל על אזרחים המעוניינים לבנות וילה או לסגור מרפסת, וככל הנראה הבירוקרטיה תפחת, אולם הבעיה האמיתית היא המחסור בקרקעות לבנייה בהיקפים גדולים וסגירת מרפסת או הוספת פרגולה אינם פקטור בהורדת מחירים"

לראיון המלא