לעדכונים על מדד תשומות הבניה, לרבות מדד תשומות הבניה בחודשים האחרונים
אחרי שמדד תשומות הבניה עלה בחודש מאי ב-0.3%, והשלים עליה של 0.8% מתחילת השנה, מספקים כלכלני הראל השקעות, תחזית לשלושת החודשים הבאים – עלייה חדה של 2.3% במדד תשומות הבניה למגורים בחודשים יוני עד אוגוסט (שלושת החודשים במצטבר).
התחזית הקודמת שלהם, נזכיר, לשלושת החודשים מאי עד יולי עמדה על 2%, כך שבהינתן שבחודש מאי מדד התשומות עמד על 0.3%, הרי שהצפי שלהם לחודשים יוני יולי הוא 1.7% – מדדים גבוהים (אפילו אוד), ומעבר לכך – נראה שלאור העלייה הצפויה במדד המחירים לצרכן בכלל, וכן על רקע חודשי הקיץ שבהם לרוב עונתית יש עליות משמעותיות יותר בתשומות הבניה, העלו בהראל את התחזית קדימה (לשלושה חודשים). במידה והתחזית שלהם תהיה נכונה או קרובה למציאות הרי שמדובר על עליות מחירים משמעותיות בשוק הדירות – מדד תשומות הבניה למגורים הוא המדד אליו מוצמדים חוזי רכישת דירות מקבלנים.
למעשה, מדד תשומות הבנייה מודד את השינויים החלים בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים; המדד אמור לייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. מדד זה משמש בחוזים של רכישת דירות חדשות מקבלנים (וגם, באופן חלקי, בדירות יד שנייה) כמדד שאליו מוצמדים התשלומים שעדיין יש להעביר לקבלנים/למוכרים. ומכאן, שעלייה במדד תשומות הבניה מייקרת את עלות הדירה.
רוכשי דירות רבים מתלבטים בשאלה – האם כדאי לקחת מוקדם משכנתא יחסית מוקדם ולשלם לקבלן מהר ככל שניתן? או לקחת משכנתא מאוחר יותר ורק אז לשלם לקבלן?
התשובה לשאלה זו תלויה בעיקר בהוצאה הצפויה של הרוכשים כתוצאה מעליית מדד התשומות למגורים במידה והם לא משלמים מהר לקבלן, בהשוואה להוצאה הצפויה לרוכשים באם הם ייקחו את המשכנתא מוקדם (וישלמו עליה ריבית). אם הרוכשים לוקחים משכנתא בשלב מוקדם הוצאות המימון/ריבית שלהם גדולות יותר, אבל הם חוסכים את העלייה במדד תשומות הבניה, ולכן השאלה – מה יעלה יותר – המדד או המשכנתא? מתחילת השנה (חמישה חודשים ראשונים של השנה) עלה מדד תשומות הבניה כאמור ב-0.8%, כך שהקצב, על פני הוא כ-2%. בשנה שעברה עלה מדד הבניה למגורים ב-3.3%. המדד בחמישה החודשים הראשונים, גם בהינתן שחודשי הקיץ לפנינו, ובהסתמך על התחזית של הראל, כנראה אינו מבטא את הקצב של המדד בשנה כולה. בהראל, צופים כאמור שהמדד יעלה במצטבר בשלושת החודשים הבאים ב-2.3%, ובאם כך, אזי תוך שלושה חודשים המדד יבטא עליה של מעל 3% (מתחילת השנה).
אלו הנתונים והתחזיות, את ההערכות האלו צריך להשוות מול ריבית המשכנתא, ובהינתן ההערכות האישיות של כל אחד, יש לקבל את ההחלטה – האם להקדים את התשלום לקבלן או ההיפך. יודגש שבמקביל יש להתחשב בשיקולים שאינם כלכליים, לרבות בשאלה האם אנו רוצים להעביר את כל הכסף לקבלן כבר בשלב מוקדם? מה התחזית הצפויה לריבית המשכנתא בטווח הקרוב, ומה העיתוי האידיאלי מבחינתנו לקחת את המשכנתא? ועוד.
לעדכונים על מדד תשומות הבניה, לרבות מדד תשומות הבניה בחודשים האחרונים
כלכלני בנק לאומי מזהירים שבהינתן הריבית הנמוכה במשק, ירידה בהיצע הדירות, עשויה להוביל לעלייה במחירי הדירות. "שיעור הריבית על המשכנתאות ירד בחודשים האחרונים על רקע המשך המדיניות המוניטארית המרחיבה במשק", כותבים כלכלני לאומי ומוסיפים – "הריביות הממוצעות ירדו בכל מסלולי ההצמדה לרמות שפל, כאשר הריבית הצמודה למדד ירדה לרמה של 2.07%, והריבית השקלית ירדה לרמה של 3.22%".
הריבית היא פקטור משמעותי במחירי הדירות, אבל גם להיצע הדירות יש משקל גדול בקביעת המחירים. "בצד ההיצע בשוק הדירות הרי שנרשמה ירידה במלאי הבלתי מכור של דירות חדשות, אך מצד שני, היקף התחלות הבניה התייצב ברמה של כ-40 אלף יחידות לשנה ויש בו אף גידול מתון לעומת תקופות קודמות. בחודש מאי נמשכה הירידה בהיקף המלאי הבלתי מכור של דירות חדשות, אשר ירד לרמה של 15,295, נתון המבטא ירידה של 6.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ירידה זו לצד הגידול במכירות, גרמה להמשך מגמת הירידה של חודשי ההיצע לרמה של 9.8 חודשים בחודש מאי".
מבדיקה שעשו בלאומי נמצא כי טווח חודשי ההיצע 'הניטראלי' הינו 10-13 חודשים – "בטווח זה הלחצים לעליות או ירידות מחירים הינם מתונים. ירידה מתחת לטווח זה, כפי שקרה בחודש מאי, ואם תמשך, תומכת בהמשך עלייה במחירי הדיור, על בסיס שיעור שינוי ב-12 החודשים האחרונים).
"בחצי השנה האחרונה נרשמה התאוששות מסוימת בהיקף התחלות הבנייה לאחר שאלה עלו ברבעון הראשון של 2013 לרמה של 41.6 אלף יחידות דיור, במונחים שנתיים. המשך מגמת עלייה בהתחלות הבניה לקצב התואם את צרכי המשק, ככל הנראה כ-45 אלף דירות בשנה לצרכים דמוגרפיים והשקעתיים, תתמוך בהתייצבות של שוק הדירות למגורים, ובינתיים עדיין מתאפיין השוק בעודפי ביקוש על פני ההיצע".
מסקר שיזם ארגון הקבלנים והבונים באזור תל-אביב לסיכום המחצית הראשונה של 2013, עולה כי קבלני תל אביב יפו בת ים חוששים שהגזירות החדשות של האוצר עלולות להשפיע על רצון הרוכשים לרכוש דירה ולעצור את שוק הדירות. להערכת הקבלנים, כפי שמשתקף בסקר, הבירוקרטיה בתחום התכנון והבנייה לרבות הימשכות תהליכי הבנייה היא הבעיה העיקרית שמולה מתמודדים הקבלנים.
להערכת רובם – כ-65% , מחירי הדירות צפויים לעלות בכ-5% עד סוף השנה הנוכחית (הסקר כלל ב 350 חברי הארגון בחודש יוני האחרון). כ-32% מהנשאלים בסקר סבורים כי מחירי הדירות יישארו ללא שינוי, ומעטים (אחוזים בודדים) סבורים שמחירי הדירות ירדו בכ-5% בממוצע.
עוד עולה מהסקר כי קרוב ל-60% מהקבלנים סבורים שהגזירות הכלכליות ייפגעו בצורה קשה במעמד הביניים ויקשו על הרצון לקניית דירה, כ-40% סבורים כי הפגיעה תהיה מתונה יחסית ולא עד כדי כך שתמנע מהציבור לקנות דירה.
המפקח על הבנקים בנק ישראל, דודו זקן, שב ומתריע כי בתרחיש של העלאת ריבית, חלק גדול מהמשכנתאות יהיו בסיכון, וההחזרים החודשיים של כל הלווים יעלה בשיעור משמעותי ויהוו בממוצע כ-35% מסך ההכנסה של הלווים, לעומת 29% כיום; כלומר החזר המשכנתא יגדל במעל 20%.
כמו כן, על פי הבדיקה שנעשתה בפיקוח על הבנקים, העלאת הריבית ב-4% צפויה להכפיל את המשכנתאות בסיכון גבוה ל-14% מסך היקף המשכנתאות. בדיקות/ מבחנים אלו נעשו במהלך השנה שעברה ומתוארים בדוח השנתי של בנק ישראל, תוך הבנה שהריבית עשויה (ואף סביר) שבשלב מסויים תחל לעלות. כיום נתח ההלוואות בסיכון הוא 7%, וזה עלול לעלות ל-14% כאמור במידה והריבית תעלה ב-4%. ההגדרה של הלוואה/ משכנתא בסיכון גבוה היא משכנתא בה ההחזר מהווה יותר מ-40% מההכנסה ושיעור המימון שלו מהווה מעל ל-60% משווי הנכס.
בנק מזרחי טפחות מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) על סל של 10 מניות למשך שנתיים וחצי. בתקופה זו לא תתאפשר משיכת כספי ההפקדה באופן מלא/חלקי. המניות שהן הבסיס לפיקדון ועליהן מותנה המענק (שגודלו מפורט בהמשך) הן – Tesco plc, Applied Materials Inc ,Microsoft Corp , Emc, Target Corp, Mcdonald's Corp, Yum Brands, Caterpillar Inc, Norfolk Southern Corp, Emerican Express Co.
במזרחי טפחות מוסרים את הפרטים הבאים – הבטחת קרן: מלאה – 100% מהקרן הנומינאלית השקלית, ללא הפרשי הצמדה וריבית; היום הקובע: יום ההפקדה בפועל, 10/07/2013 (להלן- "יום ההפקדה"); מינימום הפקדה: 20 אלף שקל; ביטול הפקדה: הבנק רשאי לבטל את ההפקדה בכל עת עד ליום הקובע ע"פ שיקול דעתו הבלעדי. במקרה זה יזוכה הלקוח בגובה הסכומים שהפקיד.
מענק מותנה: מעבר לקרן השקלית הנומינאלית המובטחת (ללא הפרשי הצמדה וריבית), עשוי הלקוח לקבל מענק מותנה. גובה המענק וסכומו מותנים במספר תנאים כמפורט להלן: תשואת הסל: תחושב כממוצע התשואות של סך כל עשר המניות בסל בהתאם לתשואת כל מניה בסוף התקופה, קרי בתום 3 שנים, תשואת כל מניה תחושב לפי המתכונת הבאה: משקל המניות בסל-לכל אחת מעשר המניות משקל זהה בסל-10%.
שער כניסה: שער הסגירה, בבורסה הרלוונטית, של כל אחת מהמניות המרכיבות את הסל, בסוף יום המסחר במועד ההפקדה. במידה ולא יפורסם שער של אחת מהמניות המרכיבות את הסל במועד ההפקדה, ייקבע שער המניה ביום המסחר הבא לאחר מכן.
שער יציאה: שער הסגירה, בבורסה הרלוונטית, של כל אחת מהמניות המרכיבות את הסל, בתאריך 08/01/2016. אם לא ייקבע שער בתאריך זה, יידחה השער ליום המסחר הבא לאחר מכן. מועד הפירעון יידחה גם הוא בהתאמה.
תשואת המניה: תהיה שווה ל"שער היציאה" חלקי "שער הכניסה" מינוס 1, בכפוף למגבלות להלן. חסם לתשואת המניה: 40% מעל שער כניסה של כל מניה בסל. שיעור העלייה של כל מניה חסום בתקרה שלא תעלה על 40% מעל לשער הכניסה שלה במידה ובמהלך חיי המוצר, תשואת מניה כלשהי תהיה גבוהה או שווה לחסם (לפי מחיר הסגירה ביום מסחר כלשהו במהלך תקופת המוצר), אפילו פעם אחת במהלך חיי המוצר אזי תשואת מניה זו תקובע בסל ל- 4.5% (קיבוע זה של תשואת מניה ספציפית שחצתה את החסם יהיה תקף גם במצב שבסוף התקופה מחיר המניה ירד ביחס לשער הכניסה).
בתום תקופת המוצר יחושב ממוצע משוקלל של תשואות כל המניות המרכיבות את הסל (מ"נקודה לנקודה" בסוף התקופה), בכפוף לנגיעה בחסם כאמור לעיל. בכל מקרה, גם במצב בו תשואת הסל שלילית הלקוח יקבל את מלוא הקרן, קרי,הקרן השקלית הנומינאלית מובטחת – 100%.
מס: מס במקור בשיעור של 25% ליחיד על הרווח הריאלי. שיעורי המס כפופים לשינויים על פי דין.
בבנק מדגישים בפרסום שלהם כי האמור אינו מתיימר להיות פרשנות מוסמכת של הוראות המס הנוגעות למוצר זה, מומלץ לכל רוכש של המוצר לפנות לקבלת ייעוץ מס מקצועי על בסיס הנתונים המיוחדים לו.
שלוש וחצי בשנים הספיקו לו. פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, הודיע על פרישה מהאוצר, בסוף אוגוסט. לאחרונה הודיעה המשנה של שריג, לי דגן, שתפרוש אף היא מהאוצר בסוף אוגוסט.
שריג פורש ככל הנראה על רקע מתיחות בינו לבין לשכת השר ולשכת מנכ"לית האוצר יעל אנדורן.
עם הודעתו, מסר שריג – "אני מודה לאנשים המצוינים באגף שוק ההון ובמשרד האוצר על עבודה משותפת קשה, מאומצת ופורייה. ביחד קידמנו את שוק ההון, הביטוח והחיסכון בשורת צעדים שישפרו את חייהם של חוסכים ויקלו על עבודת גופים מפוקחים. מחליפי יקבל אגף מקצועי מאוד, שימשיך לפקח, לבקר ולכוון את השוק המרכזי והחשוב הזה".
פרופ' שריג נחשב מומחה בתחום המימון. הוא הגיע לאוצר מהאקדמיה ומתפקידי ייעוץ וחברות בדירקטוריונים בולטים. במסגרת תפקידו הוא הוביל את הקמת המסלקה הפנסיונית, דחף ואישר את המלצות וועדת חודק להסדרת שוק אגרות החוב הקונצרניות ודחף להפחתת דמי הניהול בקופות הגמל.
בנאום הפרידה של הנגיד פרופסור סטנלי פישר מבנק ישראל היתה התייחסות חשובה על שוק הדירות. פישר שהעדיף ריבית נמוכה חימם למעשה את שוק הדירות – הרוכשים פשוט הסתערו על המשכנתאות הזולות ורכשו דירות ובכך הגדילו את הביקושים לדירות. פישר כמובן מודע לכך, אך טענתו תמיד היתה שאם הוא לא יוריד (ואף יעלה) א הריבית הוא יפגע במשק, והמשק זקוק לריבית נמוכה כדי לצמוח, כדי לא לפגוע בשער הדולר וביצואנים. מעבר לכך, הוא אמר שהבעיה העיקרית בשוק הדירות היא בנוגע להיצע הדירות ושם הממשלה צריכה לטפל.
השאלה, מבחינת בנק ישראל, היא מה יותר חשוב – הבועה בשוק הדירות או הצריכה, צמיחה ויצוא. לזכותו של פישר יאמר שהוא היה מאוד עקבי לאורך כל הקדנציה וגם בסיומה, הנה אקרוד הסיום מנאום הפרידה של פישר – "עליית מחירי הדיור הביאה לכך שהקבלנים בונים בקצב מהיר של כ-40,000 דירות בשנה, לעומת פחות מ-30,000 לפני 2007, והביאה לכך שעומדות יותר דירות לרשות הציבור. עם זאת, יש לנו בעיה בשוק הדיור: ברור שהריבית משפיעה על הביקוש לדיור. שאלו אותנו, אם כן, מדוע איננו מעלים את הריבית כדי להפחית את המחירים. התשובה פשוטה: הערך המוסף של הייצוא הוא כ-28%-30% מהתמ"ג, והערך המוסף של ענף הבנייה הוא כ-8%. לא משתמשים בריבית כדי לטפל במחירי הדיור על חשבון היצוא. לו עשינו זאת, היינו גורמים לייסוף, לצמיחה יותר נמוכה, ולאבטלה גבוהה יותר. זוהי תוצאה שלא יכולה להיות מקובלת. הדרך להפחית את המחירים היא להגדיל את ההיצע: לשווק יותר קרקעות, להקטין את משך הזמן בין ההחלטה על הקמת דירות לבין המועד בו הדירה מוכנה לאכלוס שעומד כיום על 13 שנה – לא ייאמן אבל זה המצב".
האמת על סטנלי פישר נחשפת – נגיד גרוע
סטנלי פישר מעורר את הביקושים לשוק הדירות
סטנלי פישר לא רגוע לגבי שוק הנדל"ן
ממחקר של בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על ההשפעות של מוצרים מסוימים על מדד המחירים לצרכן עולה כי הזמן הממוצע בין שינויי מחירים של מוצרים ושירותים שונים בישראל הוא בין 6 ל-9 חודשים.
המחקר שערכו דורון סייג מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וסיגל ריבון מבנק ישראל, בחן את התנהגות המחירים המרכיבים את מדד המחירים לצרכן באמצעות בסיס נתונים, שכלל יותר מ-3 מיליון תצפיות ומשמש לחישוב מדד המחירים לצרכן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. השימוש בנתונים אלו איפשר לבחון באופן פרטני את משך הזמן בין עדכוני מחירים, גודל השינוי במחירים של מוצרים ושירותים שונים, ואת הגורמים המשפיעים עליהם. נמצא שיש שוני גדול בהתנהגות המחירים של מוצרים ושירותים שונים. בעוד משך הזמן הממוצע בין שינויי מחירים של שירותים, בתוכם בריאות וחינוך, הוא כ-16 חודשים, מחירי מוצרים אחרים משתנים כל כ-8 חודשים, ובפרט, מחיריהם של מוצרי האנרגיה, משתנים כל כ-3 חודשים.
הגודל הממוצע של שינויי מחירים הוא כ-3.5 אחוזים, אולם הוא משקף שינוי ממוצע של כ-10 אחוזים בעליות מחירים, המהוות כשני שלישים משינויי המחירים, וירידה ממוצעת של כ-10 כאשר מחירים יורדים.
עוד נמצא כי בכל חודש משתנה בממוצע כחמישית ממחירי המוצרים. שיעור זה קטן במקצת כאשר האינפלציה נמוכה יותר.
למרות ששינויים בשיעור המע"מ מקצרים את משך הזמן בין שינויי מחירים ההשפעה על גודל השינוי במחיר נמצאה רק במוצרים שמחיריהם משתנים באופן תדיר.
נמצא כי לסביבת האינפלציה השפעה על התנהגות המחירים. באינפלציה נמוכה יותר משך הזמן בין שינויי מחיר מתארך וגודל העדכון של המחיר קטן. לציפיות לאינפלציה נמצאה השפעה חזקה יותר מאשר לאינפלציה בפועל; שונות גדולה יותר באינפלציה על פני זמן מקצרת את משך הזמן בין עדכוני מחירים.
ממצא מעניין נוסף הנו שמשך הזמן הממוצע בין עדכוני מחיר של מוצרי מזון ברשתות השיווק הוא כ-5 חודשים, בעוד בחנויות המכולת הוא כ-10 חודשים.
עודד קוטלר, מנכ"ל שיכון ובינוי, אמר בכנס הנדל"ן השנתי של ארנסט אנד יאנג (E&Y ) בשיתוף משרד עו"ד שטיינמץ, הרינג, גורמן ושות' – "אני לא צופה ירידות מחירים בשוק הדירות, בוודאי שלא בשנתיים, שלוש השנים הקרובות. יש קרקעות לא משוחררות לבנייה, הלוואי שהיו משחררים לי את הקרקעות. אני תקוע עם אלפי יחידות דיור ברחבי הארץ. אם היו משחררים אותן הייתי מרוויח הרבה יותר כסף. אנחנו תקועים עם המון מחסומים בדרך לדירה".
קוטלר אמר בקשר לבנייה להשכרה ארוכת טווח – "אפשר לעשות שינוי במצב הקיים", כשכוונתו היתה להפוך את שוק השכירות לדומיננטי יותר מאשר במצב הקיים, "השינוי מכריח גם אומץ ניהולי. אפשר לבנות אלפי יחידות דיור להשכרה בהחלטה ניהולית. אפשר לפרסם מכרזים כמו זה שהיה ברעננה ולבנות דירות להשכרה; אפשר גם לבנות 5-6 אלף חדרי מעונות לסטודנטים, וניתן לעשות זאת בתוך שנתיים".
אליעזר פישמן, בעל השליטה בחברות הנדל"ן כלכלית ירושלים ומבני תעשייה, אמר בכנס של משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג (E&Y ) על מחירי הדירות – "הבועה הזו תתפוצץ אבל לא יודע מתי, לא בשש השנים הקרובות. הסיבה לכך היא שמה שמתכננים לשוק הזה ייגמר אולי בעוד שש שנים. בראש העין למשל זכו במכרזים לפני שלוש שנים, האם בנו שם דירה אחת?. אני לא מעריך ירידות מחירים בשוק הדירות בזמן הקצר. צריך לזכור שהבעיה שלנו היא שאין שטח, משחררים שטחים רק בסיפורים. המדינה כל הזמן מפרסמת מספרים, אבל היכן ראיתם שמשחררים קרקעות? בטיזינבי."
בקשר לבעיות של שוק הנדל"ן, אמר פישמן – "יש בישראל בעיה עם העיריות. אין בעיה לכאורה של קרקעות, אלא מול העיריות, המיסים, והמטלות הציבוריות. יש בחברות שלי קרקעות שהתחלתי לטפל בהן לפני 11 שנה ואולי בעוד 3 שנים נוכל לבנות עליהן. זה לא צריך להיות כך, העסק מקולקל מהיסודות שלו. הבעיה לא במינהל אלא בעירות – הן קובעות אם לתת היתר בניה או לא לתת. יש שוחד בתחום הזה, אני זוכר את הפעם הראשונה שביקשנו מאיתנו שוחד בראש העין כדי לאפשר לנו בניה באזור התעשייה, כאשר ראש העיר ביקש מאיתנו לבצע שם מטלות כדי לבנות שם. זה קורה בכל תוכנית וכל הזמן; אנחנו משלמים שוחד כדי שהעירות יסכימו וזה בסופו של דבר מעלה את המחירים בצורה בלתי רגילה. חלק גדול מהתשלומים הוא לרשויות".
קבינט הדיור, בראשות שר האוצר, יאיר לפיד, מציג את חצי הכוס המלאה בנושא דיור בר השגה. אז נכון, שיש שני מסלולים עם קריטריונים שונים לחילונים ולחרדים. נכון שבמסלול של הדתיים והחרדים כושר מיצוי ההשתכרות נמוך יותר (אם כי הוא אמור להשתוות תוך שנים בודדות) ועדיין – שר האוצר, לפיד יודע שהכל זה עניין של תדמית, והוא פועל ומפמפם ללא הרף את ה"חצי כוס המלאה", רק שזה האמת לא ממש חצי – אולי שלוק…
על כל פנים, קבינט הדיור ביטל את קריטריון "ותק בנישואין" שיצר במקרים רבים אפליה לטובת הסקטור החרדי. מעבר לכךן, מיצוי כושר השתכרות יהיה קריטריון מזכה בניקוד, או קריטריון סף לרכישת דירה בשיטת "מחיר למשתכן" או לשכירות ארוכת טווח במחיר מפוקח, אם כי כאמור יהיו שני מסלולים עם קריטריונים שונים – חילוניים במסלול אחד, ודתיים וחרדים במסלול שני.
בנוסף, החליט הקבינט כי חוק הדיור הציבורי ייכנס לתוקף ב- 1.8.13. החוק יאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות בהן הם גרים בהנחות משמעותיות. בכסף שיתקבל ממכירת הדירות ירכוש משרד השיכון דירות חדשות וישפץ את הקיימות לרווחת הדיירים.
שר האוצר, יאיר לפיד, אמר במקביל להחלטות הקבינט – ״אנו מקיימים את הבטחותינו ומסדירים היום עיוותים שהיו קיימים משך שנים רבות. העיוותים יצרו קדימות למי שלא משרת בצבא ואינו עובד על פני אלה שעובדים ומשרתים בצבא".
שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל, אמר בהקשר זה – ״הדיון היום הוא נקודת ציון חשובה ברפורמה בשוק הדיור. הקריטריונים החדשים לדיור בהישג יד אכן שמים במרכז את האדם העובד אך בה בעת, לא פוגעים בציבור החרדים והמיעוטים וגם מעודדים אותם להשתלבות בשוק העבודה בצורה הדרגתית וראויה. בנוסף אני חש סיפוק מהמהפכה בתחום הדיור הציבורי עם חידוש מכירת הדירות ומתן פתרונות דיור לזכאי הדיור הציבורי או בשכר דירה ריאלי. הדיירים יוכלו לרכוש נכס שיהיה בבעלותם המלאה והזכאים יוכלו לצאת לעצמאות, ללא תלות בדירה מהדיור הציבורי אלא בעצמם״
המרווחים בתשואות בקטגוריית הקרנות הכספיות נמוכים כי מראש הן מתחרות באפיק הסולידי ביותר. הקרן המובילה במחצית הראשונה של 2013 היא – מיטב פק"מ ג'מבו כספית שמנהלת 5.77 מיליארד שקל. הקן הזו הניבה 0.87%.
מיטב פק"מ ג'מבו היתה הראשונה בקטגוריה בשנת 2012 עם תשואה של 2.47%.
שנייה בדרוג התשואות החצי שנתי – אקסלנס כספית שקלית שהניבה כמעט את אותה התשואה – פחות ממאית פחות ממיטב. שלישית בדירוג החצי שנתי – הראל פיא פק"מ כספית שהניבה 0.86%.
קרנות כספיות הן קרנות נאמנות סולידיות שמהוות סוג של תחליף לפיקדונות השונים בבנקים ולמק"מים. קרנות כספיות מחזיקות בנכסים סולידיים עם אורך חיים קצר וסיכון אשראי נמוך מאוד. הקרנות הכספיות רשאיות להחזיק בפיקדונות בבנקים ומזומנים, בניירות ערך לא מסחריים קצרי מועד ובאגירות חוב קצרות מועד תחת התנאים הבאים – איגרות חוב תיסחרנה בארץ, יתרת התקופה עד לפדיונן לא תהיה מעל שנה; איגרות החוב לא יכולות להיות צמודות למדד, אגרות החוב תונפקנה על ידי המדינה או על ידי חברות שדורגו על ידי חברות הדירוג.
היתרונות בקרנות כספיות נובעים מהיתרון לגודל. הקרנות האלו מקבלות על הפיקדונות ריבית גבוה יותר מאשר "המשקיע הקטן" ולכן בסופו של דבר התשואה של הקרנות הכספיות היא לרוב עולה על התשואה בפק"מ או מק"מ.
לאחרונה מנסה רשות ניירות ערך לקדם את הקפ"מ – קרן פיקדונות ומלוות. מדובר במוצר שמזכיר את הקרן הכספית. הקרן הזו תשקיע בפיקדונות קצרים של הבנקים ובמק"מים לטווח קצר, אלא שבשונה מהקרנות הכספיות, הקרן החדשה (קפ"מ) תהיה, בין היתר, משווקת על ידי הטלרים בבנק ולא תהיה זקוקה ל'יעוץ בנקאי (ייעוץ השקעות). הקרן הזו שאמורה להיות תחליף לפיקדונות הבנקאיים, צפויה לפתור בעיה שנוצרה בקרנות הכספיות. על פי בדיקה שביצעה הרשות מתברר כי הקרנות הכספיות ברבן משמשות את ההון הנזיל של החברות הגדולות ולא את המשקיע הפשוט. יתר על כן, המשקיע הפשוט שמעוניין לחסוך את כספו באופן סולידי לתקופה קצרת מועד, מקבל ריביות של 0.2% עד 0.4% לשנה בפק"מ עבור פיקדונותיו, נמוך משמעותית מריבית בנק ישראל שעומדת על 1.25%. המוצר החדש (קפ"מ) יוכל לייצר ללקוח תשואה גבוה משמעותית שעשויה על פי ההערכות להסתכם בכ-1%-1.2% מעבר לתשואה של הפיקדונות הבנקאיים.