"האם למדינת ישראל יש אינטרס ששוק ההון שלה יהיה שוק פיננסי מרכזי, אם כן בואו נגיד את זה בקול רם ונעבוד בשביל זה". במילים אלה נפרדה יו"רית רשות ניירות ערך היוצאת ענת גואטה מחברי ועדת הכספים של הכנסת.

גואטה, המכהנת בתפקידה כ-5 שנים, מונתה על ידי שר האוצר לשעבר משה כחלון, והחליפה את פרופ' שמואל האוזר.

את הדברים אמרה גואטה במסגרת דיון לאישור תקציב הרשות לקראת סיום תפקידה. תקציב הרשות לשנת 2023 יעמוד על כ-202 מיליון שקל. במהלך הדיון ציין מנכ"ל הרשות כי הנחות האגרות השנתיות ייפרסו גם בשנת 2025, על מנת לעמוד בגידול בהנחה לו התחייבה הרשות.

גואטה הוסיפה כי "כדי שנהפוך את תל אביב לאלטרנטיבה מועדפת, קודם כל זה צריך להיות בראש סדר העדיפויות של הממשלה".
גואטה התייחסה גם למיעוט ההנפקות החדשות בבורסה בתל אביב בשנה האחרונה: "הפעילות בבורסה מתאפיינת במחזוריות, כרגע אנחנו בתחילתו של סוף המחזור שהסתיים בשנה האחרונה, תנאי השוק לא מאפשרים הנפקות חדשות, אפשר לקבל תשואה יפה על הכסף בבנק, והמשקיעים עושים את השיקולים שלהם".

56% מקרב בני 16-74 שהשתמשו באינטרנט בישראל בשנת 2019 ערכו קניות מקוונות, זאת לעומת שיעור דומה בליטר ובלטביה, אך נמוך משאר מדינות ה-OECD ומהממוצע במדינות האיחוד האירופי – כ-71.9%. המדינות המובילות במדד זה היו הולנד ובריטניה עם 94% ו-92.3% בהתאמה.

הסיבה לכך היא אולי העובדה שאחוז העסקים הקטנים (עם 49-10 מועסקים) בישראל המאפשרים לבצע רכישות באופן מקוון, נמוך יחסית – כ-14% בלבד לעומת כ-25% בממוצע ה-OECD.

אלה הם כמה מהנתונים ההשוואתיים שניתן למצוא בערכת הכלים "מתקדמים לדיגיטל" שפיתחו ה-OECD בשיתוף עם הלמ"ס ומערך הדיגיטל הלאומי. הפיתוח של ערכת הכלים בעברית מאפשר לבחון היכן מדורגת ישראל בהשוואה למדינות אחרות במגוון מדדים, וכיצד השתנה הדירוג בכל מדד לאורך השנים. כל זה נעשה באופן אינטרקטיבי ובעיצוב ויזואלי מתקדם וברור. האתר מאפשר גם להוריד סדרות של מדדים באופן קל ופשוט לצורך ביצוע השוואות וניתוחים שונים.

בשנים האחרונות המרחב הדיגיטלי הפך למשמעותי בתחומי חיים רבים כגון עבודה, קניות, בילוי ופנאי ועוד. תהליכי הדיגיטליזציה התעצמו אף יותר בעקבות הצורך בריחוק חברתי בזמן מגפת הקורונה. תהליכים אלו משפיעים באופן משמעותי על סדרי החיים ב"עידן הדיגיטלי".

ממשלות רבות בעולם, ובכללן ישראל, נערכות כדי לרתום את הטכנולוגיות הדיגיטליות לצמצום פערים חברתיים, לעידוד צמיחה כלכלית ולקידום של ממשל חכם וידידותי לאזרח. ערכת הכלים "מתקדמים לדיגיטל" של ה-OECD מאפשרת למדינות החברות _בארגון לבחון בצורה אינטראקטיבית את מצב הטרנספורמציה הדיגיטלית במדינתם גם בהשוואה למדינות אחרות.

ערכת הכלים כוללת כיום 55 מדדים. רשימת המדדים מתעדכנת מעת לעת כדי לשקף שינויים בשוק הטכנולוגיה העולמי ועדכונים במתודלוגיה של מבנה המדדים ושל צורכי המדידה.

המדדים מאורגנים לפי מתודולוגיה שפותחה ב-OECD ומחולקים לפי שבעת התחומים האלה:

1. גישה לתשתיות תקשורת, לשירותים ולנתונים
2. שימוש יעיל בנתונים ובטכנולוגיות דיגיטליות
3. חדשנות המבוססת על נתונים ודיגיטליזציה
4. משרות איכותיות
5. שגשוג חברתי
6. אמון בעידן הדיגיטלי
7. פתיחות שוק בסביבות עסקיות דיגיטליות

לכל אחת מהמדינות יועד אזור משלה באתר. באזור זה מרוכזים כל המדדים הזמינים לאותה מדינה, מוצגים המדדים שבהם היא מובילה, המדדים שבהם היא נמצאת בפיגור וכן ההתפתחות של המדדים לאורך זמן.

להלן רק כמה דוגמאות לנתונים שאפשר למצוא במאגר:

חדשנות המבוססת על נתונים ודיגיטציה

• בשנת 2020, שיעור השקעות הון סיכון (מהתמ"ג) בחברות בענפי הICT- בישראל עמד על כ-76%. זהו השיעור הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD, ואחריו בפער משמעותי נמצא השיעור של ארה"ב – 0.63%.
• ישראל נמצאת במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בשיעור ההוצאות על מו"פ עסקי בענפי המידע, דרום קוראה נמצאת במקום השני, ויפן – במקום השלישי.
• מתוך כלל הבקשות לאישור פטנטים שהוגשו בישראל בשנים 2018-2015, כ-27.1% היו בתחום טכנולוגיות מידע ותקשורת. לשם השוואה, אחוז הבקשות לפטנטים בתחום זה עמד על 19.1% בממוצע במדינות ה-OECD, וסין ודרום קוראה היו במקומות הראשונים עם יותר מ-50%.

משרות איכותיות

• אחוז הבוגרים שקיבלו תואר ראשון במקצועות ה-STEM בישראל בשנת 2020 היה כ-26.9% (מבין כלל הבוגרים באותה שנה), וממוצע מדינות ה-OECD היה כ-23.4%. בגרמניה היה האחוז הגבוה ביותר – כ-35.8%.
• כ-17.2% מסך המועסקים בישראל עבדו במשלחי יד עם ריבוי משימות הקשורות בטכנולוגיות מידע ותקשורת (עתירי ICT), וישראל דורגה במקום ה-7 במדד זה. כ-69% מהמשרות בענפי תעשיות המידע בישראל הם עתירי ICT (מקום 7), וכ-12% מהמשרות בענפים שאינם בתעשיות המידע הם עתירי ICT (מקום 12).

אמון בעידן הדיגיטלי

• הציון של ישראל במדד עצימות שיתוף מידע רפואי לשנת 2020 עמד על 57.5, לעומת ציון ממוצע של 65.2 במדינות ה-OECD. ישראל קיבלה ניקוד גבוה עבור שיתוף מידע עם ספקי שירותי בריאות, רשויות ממשלה וגופי מחקר ואוניברסיטאות בישראל (במיוחד בקרב השניים הראשונים), אך קיבלה את הניקוד הנמוך ביותר בשיתוף מידע עם גורמים בחו"ל ועם עסקים בישראל.

פתיחות שוק בסביבות עסקיות דיגיטליות

• שיעור המסחר במוצרי ICT (סחורות ושירותים) מסך המסחר הבין-לאומי (יבוא ויצוא) בישראל גבוה לעומת מדינות ה-,OECD והיא דורגה במקום ה-5 במדד. ישראל בלטה גם אחוז הייצור של מוצרי ICT מתוך כלל היצוא והייתה במקום השני מבין מדינות ה,OECD- אחרי אירלנד.

גישה לתשתיות תקשורת, לשירותים ולנתונים

• לכ-81% מהעסקים בישראל יש חיבור לאינטרנט במהירות של 30 מגה בייט ומעלה, נתון זה גבוה מהממוצע במדינות הOECD- העומד על כ-76.8%. במקום הראשון במדד זה נמצאת דנמרק עם כ-95% מהעסקים.

שגשוג חברתי

• כ-78.2% מהאנשים המתגוררים במשקי בית מהחמישון התחתון של ההכנסה, משתמשים באינטרנט. נתון זה נמוך מהממוצע של מדינות ה-OECD העומד על 82.9%. בנורווגיה ובאירלנד יותר מ-98% מהאנשים במשקי בית מחמישון ההכנסה התחתון משתמשים באינטרנט.

.

כ-90,000 משקי בית נרשמו להגרלה הרביעית של דירה בהנחה. זאת לאחר שההגרלה שנפתחה ב-28 בדצמבר 2022 נסגרה ב-8 בינואר 2023.

ההגרלה כללה כ-6,500 יחידות דיור ב-13 יישובים ברחבי הארץ: ירושלים, אשדוד, חיפה, יהוד-מונוסון, רמלה, קדימה צורן, אופקים, שדרות, נהריה, נוף הגליל, אלקנה, קרני שומרון ועמנואל. תוצאות ההגרלות יפורסמו לזוכים בשבועות הקרובים.

ב-9 בינואר נפתחה ההרשמה להנפקת אישורי זכאות לקראת ההגרלה הבאה.

מלבד 90 אלף משקי הבית שנרשמו, בוצעו כמיליון הרשמות שונות מאחר וכל זכאי רשאי להירשם לעד שלושה יישובים ולכל ההגרלות ביישובים אלו.

הגרלה זאת מצטרפת להגרלות קודמות של דירות בהנחה שהתקיימו בשנה האחרונה, ועם פרסום תוצאותיה, סך כל הזוגות הצעירים שיזכו לקנות דירה בהנחה משמעותית על חשבון המדינה עומד על כ-28,000 זכאים.

החל מ-9 בינואר, גורמי המקצוע במשרד יערכו בדיקות טכניות ולאחריהן יתחיל הליך ביצוע ההגרלות. הליך ההגרלה נערך בהתאם לנהלים מחמירים ומוקפדים, במערכת ממוחשבת, ללא מגע יד אדם, בניהולה של ועדה ובפיקוחו של רו"ח מוסמך. חישוב התוצאות מתבצע בחדר הגרלות סגור, בנוכחות ועדת ההגרלות המפקחת, בודקת וחותמת על תוצאות ההגרלה.

יצחק גולדקנופף, שר הבינוי והשיכון: ״תפקידנו לאפשר רכישת דירות לזוגות הצעירים, זו חובתנו המוסרית לכלל אזרחי ישראל. בעבודה מאומצת ושיטתית נמשיך לייצר פתרונות למצוקת הדיור. עם כניסתי לתפקיד ולאחר פגישות העבודה עם גורמי המקצוע, החלטתי לפעול לשיווק מאסיבי של יחידות דיור במטרה לתת מענה לביקושים שעולים מהשטח ולאפשר לזוגות הצעירים ולמחוסרי דיור לרכוש קורת גג במחירים מוזלים ולהתחיל לבנות את עתיד משפחתם".

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: "בימים אלו אנו מגבשים שורה של צעדים במטרה לאפשר לזוגות הצעירים בישראל קורת גג. אנחנו עובדים מסביב לשעון בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים בכדי ששנת 2023 תהווה שנת מפנה בתחום הדיור. לצד אלפי הזוגות שזכו בהגרלות בשנה האחרונה, ולאור נתוני ההרשמה הגבוהים, יש להציע פתרונות שיתנו מענה ראוי לצורך הגדול שקיים בשוק לדיור בר השגה".

מנהל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קוינט: ״אנו ברשות מקרקעי ישראל מאחלים בהצלחה לכל  מי שנרשם להגרלה הרביעית של דירה בהנחה.  השתתפותם היא הבעת  אמון במאמצי הממשלה לייצר עבורם פתרונות מגורים מגוונים בהנחה משמעותית של מאות אלפי ש״ח והיא צעד חשוב בדרכם לדירה משלהם. שנת 2022 הייתה שנת שיא בשיווקים של קרקעות למגורים. גם ב-2023 נמשיך לפעול במרץ למציאת פתרונות מגוונים ולהקצות קרקעות לכל צרכי המשק ובדגש על מגורים לזכאים וחסרי דיור משלהם".

עליות המחירים התכופות תופסות את הכותרות בתקשורת חדשות לבקרים. נראה כי אין סעיף שלא הושפע – החל במשכנתא שהתייקרה בעקבות העלאות הריבית, דרך הארנונה, המים והחשמל, ועד המחירים בסופרים של כמעט כל המוצרים. אף על פי כן, נכון לעכשיו נראה כי הישראלים מסרבים להתרגש.

על פי נתונים של חברת שבא (שרותי בנק אוטומטיים), מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, בשנת 2022 נרשמה עלייה של כ-10% בהוצאות של ישראלים בכרטיסי אשראי והן הסתכמו בכ-441 מיליארד שקל לעומת 401.6 מיליארד שקל בשנת 2021. מנתוני סיכום ההוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי עולה כי הרכישות בעסקאות ללא הצגת כרטיס (אונליין) גדלו ב-10.64% ועמדו ב-2022 על סכום כולל של 253.248 מיליארד שקל לעומת 228.896 מיליארד שקל ב-2021. ההוצאות ברכישות פיסיות בבית העסק גדלו בשנה החולפת ב-8.64% ועמדו על סכום כולל של 187.631 מיליארד שקל ב-2022 לעומת 172.715 מיליארד שקל ב-2021. בתחום משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים חלה צמיחה קטנה יותר בראייה שנתית והן עלו ב-3.77% לסכום כולל של 64.425 מיליארד שקל לעומת 62.086 מיליארד שקל ב-2021.

בחודש דצמבר עצמו נמשכה המגמה של עלייה בהוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי והן הסתכמו בסכום של 37.458 מיליארד שקל, נתון המהווה עליה של 7.29% לעומת ההוצאות בכרטיסי אשראי בדצמבר 2021 שהסתכמו ב-34.914 מיליארד שקל. ההוצאה היומית בכרטיסי אשראי בדצמבר עמדה על 1.208 מיליארד שקל, ירידה של 8% לעומת נובמבר 2022 בו ההוצאה היומית הגיעה לנתון שיא של 1.313 מיליארד שקל.

ההוצאות על רכישות אונליין צמחו ב-10.6% ב-2022 והגיעו ל-253.25 מיליארד שקל, המהווים 57.5% מההוצאות.

לדברי סמנכ"לית שבא טלי הולנברג, "הגידול בהוצאות באשראי גבוה מהצמיחה של המשק".

ההרעה בנתונים בארה"ב מתגברת. עם זאת, שוק העבודה בארה"ב סיפק אומנם נתונים סותרים אבל גם האינדיקטורים שלו מראים כי ההרעה בו תורגש בחודשים הקרובים. על כן הפד לא צריך להמשיך להעלות ריבית, והמשך של המהלך המרסן עלול להיות מוגזם ולהגדיל את הסיכון לנחיתה קשה לא הכרחית. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי.

באשר לישראל אומרים כלכלני מיטב כי סקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ"ס משקף שבחודש דצמבר מאזני הנטו למצב הכלכלי של החברות המשיכו להיות חיוביים ויציבים, אך ניתן לזהות סימני חולשה במספר תחומים. גם כאן שוק העבודה עדיין די חזק, אבל גם בו רואים השפעה של ההאטה בפעילות. על כן סבורים במיטב כי אם לא יהיו הפתעות משמעותיות בנתוני האינפלציה, עליית הריבית צפויה להסתיים ברמה של 3.75%-4%, כפי שרמז גם בנק ישראל.

מדוע בחר בנק ישראל כבר בשלב זה לרמוז שעליית ריבית קרובה לסיום, למרות שקצב האינפלציה עוד צפוי לעלות בחודשיים הקרובים?

• השפעת הריבית מתרחשת בפיגור. במחזורי עליית ריבית מאז 1996 הריבית אף פעם לא נעצרה אחרי השיא באינפלציה, אלא במרחק של בין 1-4 חודשים לפני השיא. לפיכך, המקרה הנוכחי לא חריג.
• מלבד עליית ריבית, בנק ישראל מבצע למעשה צמצום כמותי (QT) ע"י ספיגת הנזילות באמצעות הנפקת המק"מים. הוא הגדיל את הנפקות המק"מים בכ-30 מיליארד שקל לחודש (מ-17 מיליארד שקל בספטמבר ל-48 מיליארד בדצמבר). ספיגה חודשית של 30 מיליארד שקל שקולה ל-1.8% תמ"ג. לצורך ההשוואה, ספיגת הנזילות בארה"ב באמצעות צמצום מאזן ה-FED בקצב של 90 מיליארד דולר בחודש מהווה רק כ-0.4% מהתמ"ג האמריקאי.
• נוסיף גם את ההשפעה על השווקים של פדיון חוב נטו בסך של כ-50 מיליארד קל ע"י הממשלה בשנה האחרונה (הזרמת נזילות לשוק) לעומת גיוס נטו צפוי של 50-60 מיליארד שקל שצפוי השנה.
• בישראל ההשפעה המרסנת של עליית ריבית חזקה יותר ממדינות רבות בגלל שבישראל יש הרבה הלוואות בריבית משתנה, כולל המשכנתאות וההלוואות הצרכניות והעסקיות.

כבר ברבעון השלישי הכנסות הבנקים מריבית (סך תשלומי ריבית של כלל הלווים) הסתכמו בכ-19 מיליארד שקל, גדלו בכ-60% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בהתאם לקצב העלאות הריבית ניתן להעריך שהוצאות ריבית של לקוחות הבנקים ב-2023 יהיו גבוהות בכ-40 מיליארד שקל לעומת ב-2022, שווי ערך של כ-2.5% תמ"ג. נציין שחלק לא מבוטל של האשראי בריבית משתנה נמצא מחוץ למערכת הבנקאית.

כמובן שמנגד, משקי הבית נהנים מעליית ריבית בפיקדונות, במק"מים ובקרנות הכספיות. אולם, לא בטוח עד כמה רווחים אלה תורמים לצמיחה, כאשר תשלומי הריבית השוטפים על ההלוואות כמעט בוודאות גורעים מהביקושים.

שגרת החיים העמוסה שלנו אינה מותירה לנו הרבה זמן מיותר, ובטח לא למהלכים הדורשים מומחיות והבנה מעמיקה, כמו השקעות בשוק ההון. אז אמנם בהשקעות בשוק ההון אין קיצורי דרך, אך ניתן בהחלט למצוא פתרונות שיחסכו לנו זמן ויאפשרו לנו ליהנות מתיק השקעות מניב. איך עושים זאת בדיוק?

 השקעות בשוק ההון

שוק ההון הוא אחת מפלטפורמות ההשקעה הנפוצות ביותר בעולם. האמור הוא הן כשמדובר במשקיעים מתחילים והן בקרב משקיעים ותיקים, המחפשים אחר האפשרויות הטובות ביותר להשיג את התשואות המרביות.אם בעבר, שערי ההשקעה בשוק ההון היו פתוחים רק למשקיעים בעלי הון עצמי גבוה, הרי שכיום, ניתן להשקיע בשוק ההון גם בסכומים נמוכים יחסית, ובאמצעות פלטפורמות ידידותיות למשתמש, שהופכות את שוק ההון לאפיק השקעה נגיש וזמין יותר.

להבין, ללמוד ולהשקיע

על אף נתוני הכניסה המקלים והגמישים שמציע שוק ההון, על מנת להשקיע בצורה חכמה ומושכלת, עלינו לפנות את הזמן הדרוש להכרת המושגים הפיננסיים והמונחים הכלכליים הרלוונטיים בתחילת דרכנו כמשקיעים. בהמשך, יש לאמץ אסטרטגיות השקעה ולדעת לנתח נתונים לעומק, בכדי להבין כיצד בדיוק לבנות ולנהל את תיק ההשקעות שלנו בצורה המיטבית.

אמנם מדובר במידע נגיש למדי, אך בסופו של דבר, מדובר בזמן יקר שעלינו להקדיש בכדי ללמוד את הנושא, על אחת כמה וכמה אם אנחנו רוצים להתמקצע ולקחת את תיק ההשקעות שלנו כמה צעדים קדימה. בשגרת החיים העמוסה שלנו, קרוב לוודאי שלרובנו את הזמן הנדרש. לכן, כדאי להכיר את הדרך המאפשרת לנו בכל זאת לחסוך זמן בניהול השקעות.

משקיעים חכם וחוסכים בזמן

אחת הדרכים המומלצות לשילוב בין השקעות חכמות לחיסכון מיטבי בזמן, היא באמצעות ניהול תיקי השקעות בעזרת חברת השקעות מקצועית ומנוסה בתחום. פתרון זה מאפשר לנו למעשה לתת לגורמים מומחים ובעלי הסמכה לנהל עבורנו את כל ההתעסקות בבניית וניהול תיק ההשקעות. צעד כזה נושא רווח כפול – מלבד החיסכון בזמן אנחנו מרוויחים גם את הידע המקצועי והניסיון רב השנים של החברה המנהלת את תיק ההשקעות.

מהם היתרונות הנוספים שיש לניהול תיקי השקעות?

מלבד החיסכון בזמן והידע המקצועי הנרחב שיש לחברת ההשקעות, לניהול תיק השקעות באמצעות חברה מקצועית ומנוסה בתחום יש יתרונות בולטים נוספים, כדוגמת:

• בניית תיק השקעות מותאם אישית אפשרויות ההשקעה בשוק ההון הן רבות ומגוונות, ומושפעות בעיקר מהמטרות השונות של המשקיעים ומרמת הסיכון שהם מוכנים לקחת בכדי להשיג את מטרותיהם. באמצעות ניהול תיק השקעות על ידי חברה מקצועית ומנוסה בתחום, תוכלו לבנות לעצמכם תיק השקעות מותאם באופן אישי למטרות ולרמת הסיכון המועדפות עליכם, ואף לרענן ולשנות את מבנה התיק ככל שנדרש.
• כלים טכנולוגיים מתקדמים לחברת השקעות מקצועית ומנוסה בתחום, קיימים כלים טכנולוגיים מתקדמים, המאפשרים לה לנהל את ההשקעות בצורה הרבה יותר טובה מהמשקיע הממוצע, ואף להנגיש את המידע הרלוונטי בצורה ברורה ונעימה לעין למשקיעים.
• ראש שקט הידיעה כי תיק ההשקעות שלנו מנוהל על ידי חברת השקעות מקצועית, מאפשרת לנו להשקיע בראש שקט ולהימנע מפעולות פזיזות כאשר השוק נכנס למצב של ירידות או עליות.

השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים בחודש אוקטובר 2022 היה 11,809 שקל, עלייה של 4.3% לעומת אוקטובר 2021, אז עמד השכר הממוצע על 11,324 שקל. לעומת החודש הקודם, ספטמבר 2022, מדובר על ירידה שכן אז עמד השכר הממוצע על 12,214 שקל.

עם זאת, בניכוי האינפלציה (שכר ממוצע במחירים קבועים) עמד השכר הממוצע באוקטובר על 10,413 שקל, ירידה של 0.8% לעומת אוקטובר 2021, אז עמד השכר על 10,492 שקל.

מספר משרות השכיר היה 3.899 מיליון, עלייה של 3.2% לעומת 3,777 מיליון באוקטובר 2021 וכמעט ללא שינוי בספטמבר 2022.

באשר לתחום ההייטק, השכר הממוצע למשרת שכיר עמד על 27,188 שקל, עלייה של 4.4% לעומת 26,038 באוקטובר 2021, וירידה קלה לעומת החודש הקודם אז עמד השכר הממוצע בהייטק על 27,511 שקל.

מספר משרות השכיר בתחום היה 389 אלף, עלייה של 7.7% לעומת אוקטובר 2021 ועלייה של 0.2% לעומת ספטמבר 2022.

משרות השכיר בתחום ההייטק היוו 10% מכלל משרות השכיר במשק, בדומה לחודש ספטמבר 2022.

המשתכרים הגבוהים ביותר בהייטק הם עובדי המחקר והפיתוח על שכר ממוצע של 30,492 שקל, ואחריהם המתכנתים והיועצים עם שכר של 28,712 שקל באוקטובר 2022.

השווי הממוצע של חשבון בנק שמקבל שירותי ייעוץ בבנקים עומד על כ-950 אלף שקל. כך עולה מדוח שפרסמה מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך על פעילות מערכי הייעוץ. הדוח מסכם את פעילות מערכי הייעוץ מ-1 בינואר 2019 ועד ספטמבר 2022.

על פי הדוח, בישראל פועלים כיום 1,687 יועצים בעלי רישיון העוסקים במתן ייעוץ השקעות לציבור. יועצים אלה מהווים כ-94% מסך בעלי רישיון ייעוץ השקעות, והם מועסקים בעשרה בנקים. תמונה ריכוזית זו משקפת את הדומיננטיות של הבנקים במתן שירותים של ייעוץ השקעות בישראל.

עוד עולה מהדוח כי שירותי הייעוץ ניתנים לכ-355 אלף חשבונות מיועצים, בהם מנוהלים נכסים בשווי כולל של כ-350 מיליארד שקל. כאמור, שווי ממוצע של חשבון מיועץ מתקרב למיליון שקל, מה שאומר שרוב הציבור בישראל לא מקבל ייעוץ בבנקים.

על פי הדוח, את עיקר הכספים המיועצים מנתבים מערכי הייעוץ בבנקים לקרנות נאמנות אקטיביות, כאשר 74% מהפעילות בקרנות נאמנות בחשבונות המיועצים מתנהלת בקרנות אלה, והיועצים ממעטים לייעץ על קרנות מחקות (סל) סגורות נסחרות. מחצית מהפעילות האחרת מתרכזת במניות ואג"ח ישראליות – 49.5%, אג"ח זרות – 9.5%, מניות זרות – 21%, מוצרי השקעה זרים אחרים – 19%, ואחרים – 1%.

על פי הדוח, הפעילים העיקריים הנוספים בקרנות נאמנות אקטיביות מלבד היועצים הם לקוחות עצמאיים – 36% ומנהלי תיקים – 14%.

בנוסף, קיימת העדפה ברורה של מערכי הייעוץ לפעול בקרנות אקטיביות בתחום אג"ח ישראליות, כאשר 58% מהפעילות מופנית לאפיק זה.

הדוח בדק את העדפות מערכי הייעוץ בשנת 2022 ספציפית, ושם נמצאו שינויים לעומת השנים הקודמות. על רקע העלאות הריבית של בנק ישראל, הקטגוריות המיועצות ביותר ב-2022 הן קרנות כספיות ופיקדונות מובנים בנקאיים. מתוך 5,200 מוצרים קיימים התמקדו היועצים ב-50 מוצרים – 37 מתוכם, בהיקף 19.7 מיליארד שקל, הם קרנות כספיות, ו13, בהיקף של 6.5 מיליארד שקל, הם פיקדונות בנקאיים.

רשות ניירות ערך בראשות היו"ר, ענת גואטה, עומדת להסדיר בחקיקה את תחום הנכסים הדיגיטליים. לשם כך, פרסמה הרשות הצעה להערות ציבור בנושא. פרסום ההצעה להערות הציבור נעשה בהמשך להמלצות "דוח אסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים – מפת דרכים למדיניות", אשר פורסם על ידי אגף הכלכלנית הראשית של משרד האוצר בחודש נובמבר 2022.

 תחולת הדינים הרלוונטיים מתייחסת להצעה לציבור, הפעלת בורסות, ייעוץ  ושיווק השקעות, ניהול תיקים וקרנות נאמנות. תיקוני החקיקה נועדו לייצר ודאות בנוגע לפיקוח על נכסים אלה ולהחיל את דיני ניירות ערך על פעילותם של מתווכים בנכסים דיגיטליים הנרכשים למטרות השקעה.

 על פי הודעת הרשות, בשנים האחרונות התפתח בעולם ובישראל, מעין שוק הון אלטרנטיבי, של מוצרי השקעה ומתווכים בהשקעות המציעים לציבור מוצרים פיננסיים חדשים המבוססים על טכנולוגיות מתקדמות, בהם הנכסים הדיגיטליים (Digital Assets).

נכסים אלו מבוססים על טכנולוגיות רישום מבוזר (DLT) כדוגמת בלוקצ'יין, או בטכנולוגיות אחרות, על מנת לייצג באופן דיגיטלי העברה ואחסון של זכויות מסוגים שונים. בניגוד לעולם ההשקעות המסורתי, שוק זה פועל  בהיעדר הסדרה ופיקוח  הוליסטי שנועד לייצר הגנה טובה על הציבור.

על אף מאפייני השימוש בטכנולוגיה שמאפשרת את צמצום השימוש במתווכים, תחום הנכסים הדיגיטליים מתנהל ברובו עד היום באמצעות מתווכים ריכוזיים. רכישת הנכסים מתבצעת במרבית המקרים דרך פלטפורמות מסחר הדומות לבורסות המוכרות בעולמות הפיננסיים;

משקיעים נעדרי מומחיות מספקת נעזרים במתווכים פיננסיים; ובמקרים רבים ההנפקה של נכסים אלה מתבצעת על ידי יזמים לצורך מימון פעילותם.

 לצד ההזדמנויות שמייצרים נכסים אלה והטכנולוגיה שבבסיסם, השקעה של הציבור בנכסים דיגיטליים כרוכה בסיכונים גבוהים. המורכבות הטכנולוגית ופערי המידע בין הגורמים המציעים את הנכסים הללו או שירותים הקשורים אליהם לבין הידע וההבנה המצויים בידי הציבור,

לצד העדר אסדרה כוללת, מגבירים את הסיכונים בפעילות זו, לרבות על ידי קבלת החלטות לא מיודעת, הטעיית משקיעים, מניפולציות במסחר ותרמיות. בשנה האחרונה חששות אלה התממשו עם התרחשותם של כשלים משמעותיים בתחום זה בזירה הבינלאומית שהביאו לאובדן מיליארדי דולרים של כספי משקיעים.

 כפי שנותח בהרחבה בדו"ח הוועדה שהוקמה ברשות ניירות ערך לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפים לציבור (2019), פעילות השקעה באמצעות נכסים דיגיטליים נכללת באסדרה של דיני ניירות ערך.

פיקוח על נכסים דיגיטאליים יתקיים במידה והם עומדים בהגדרות ובתנאים הקבועים בחוק, כגון "נייר ערך", "מכשיר פיננסי" או "נכס פיננסי". במקרים אלה יחולו האסדרה והפיקוח על  הצעה של ניירות ערך לציבור בישראל (דוגמת הנפקות של ICOs);

מסחר בבורסות וזירות סוחר; קרנות נאמנות; או מתווכים פיננסיים כמו מנהלי תיקים ויועצי השקעות.

אולם, ישנם מקרים בהם נכסים דיגיטאליים אינם נכללים בחוקי ניירות ערך בנוסחם כיום, בשל מאפייניהם. במצב זה, הציבור הרחב עלול לבצע השקעה בנכסים דיגיטליים באופן שאינו תחת אסדרה ופיקוח מתאימים. 

כאמור, ההצעה לתיקוני חקיקה שמפרסמת היום רשות ניירות ערך נעשית בהמשך לדוח שפרסם אגף הכלכלנית הראשית של משרד האוצר בנושא אסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים.

דוח זה הוכן במסגרת עבודה נרחבת בהשתתפות כלל הרגולטורים הפיננסיים, בהם רשות ניירות ערך, ובהתייעצות עם גורמים רבים בתעשייה, במטרה להציע מתווה לאסדרה מקיפה וברורה של התחום.

כחלק מהמלצות הדוח, הוצע לתקן את חוקי ניירות ערך תוך מתן גמישות לשינוי הכללים כך שיתאימו להשקעות מסוג זה, שהינן בעלות מאפיינים ייחודיים וטבען דינאמי ומשתנה.

 ההצעה המפורסמת כעת להערות הציבור מבקשת לערוך את תיקוני החקיקה המתבקשים בהתאם להמלצות אלה. מטרת ההצעה היא להשיג את הערך הכפול של מתן מענה לסיכונים הנלווים להשקעה בנכסים דיגיטליים לצד שימור היתרונות הפוטנציאליים עבור ציבור המשקיעים.

לצורך כך, הרשות פועלת לתקן את תחולת ההגדרות בחוקי ניירות הערך ולהגדרת סמכות להתאים את האסדרה בצורה גמישה למאפייני השוק ולנכסים הדיגיטליים למען שמירת עניינו של ציבור המשקיעים.

התיקון בחוק ניירות ערך בהקשר של הצעת ניירות ערך לציבור יעגן את הפרשנות התכליתית לשאלה מהו נייר ערך ולא נועד לשנותה. על כן, גם לאחר התיקון המוצע ההגדרה לא תחול על נכסים דיגיטליים שאינם עונים לתכליות האסדרה של נייר ערך, כדוגמת המטבע ביטקוין.

שאר התיקונים נועדו להחיל באופן מפורש את הדינים האמורים על כל הנכסים הדיגיטליים כשהפעילות בהם נעשית לצורכי השקעה פיננסית, למשל באמצעות בורסות, קרנות נאמנות או בעלי רישיון לפי חוק הייעוץ.

הערות ותגובות תתקבלנה עד ליום 12.02.2023.

  זה כבר כמה שנים שהרכישות באינטרנט הולכות ונוגסות נתחים גדולים מהרכישות בחנויות הפיזיות. משבר הקורונה היווה קטליזטור נוסף למגמה, כל עוד אנשים ישבו בבתים ללא יכולת לצאת לסיבוב בקניון. אלא שבמקביל התפתח גם הפן השלילי של התשלומים ברשת בדמות הונאות, גניבת זהויות וזיופים.

על מנת להילחם בתופעה ההולכת ומתרחבת, הקים בנק ישראל ועדה תחת השם ועדת חיוב מוגבר אשר בעבודה משותפת של השחקנים השונים בשוק כרטיסי החיוב במסגרת הוועדה, התכנסה במטרה לקבוע סטנדרטים אחידים בין נותני שירותי התשלום וליצור וודאות בשוק בנוגע למרכיבים אשר יכולים להיחשב כאימות מוגבר.

כעת מביא אגף הפיקוח על מערכות תשלומים בבנק ישראל לידיעת הציבור את העקרונות שנקבעו לביצוע אימות מוגבר של המשלם בכרטיס חיוב בעת ביצוע תשלומים. עקרונות אלו נקבעו על מנת לצמצם את הסיכונים הקיימים בביצוע תשלומים דיגיטליים. הסטנדרטים שקבעו השחקנים בשוק, במסגרת ועדת כרטיסי חיוב,  יתרמו להגברת היעילות ויגבירו את בטחון השימוש באמצעי התשלום לטובת הכלל.

יישום האימות המוגבר כפי שנקבע יתבסס על שני מרכיבים או יותר מתוך הקטגוריות הבאות:

1. ידע (“Something You Know” – משהו שאתה יודע) – מידע שרק המשתמש יודע.
2. החזקה (“Something You Have” – משהו שיש לך) – משהו שרק למשתמש יש. החזקה אינה מתייחסת רק להחזקה פיזית, אלא יכולה גם להתייחס להחזקה שאינה פיזית.
3. משהו מובנה (“Something You Are” – משהו שהוא אתה) – בקטגוריה זו נכללים מאפיינים ביולוגיים, התנהגותיים וביומטריים.

כלומר, על מנת שיתבצע אימות מוגבר, יש צורך לזהות את המשתמש על ידי שני מרכיבים או יותר, כאשר כל מרכיב הינו מקטגוריה אחרת. נוסף על כך, חלה החובה שמרכיבים אלו יהיו בלתי תלויים אחד בשני כך שפגיעה באחד לא תפגע במהימנות השני וסודיות המידע תישמר.

המרכיבים בכל קטגוריה נקבעו לאחר בחינה של המרכיבים שרשות הבנקאות האירופאית (EBA) הגדירה, תוך התאמתם למאפיינים ולצרכי השוק הישראלי כך שיוכלו להיחשב כפרט אימות מוגבר.

המרכיבים בקטגוריות שצוינו יתעדכנו מעת לעת בהתאם לשינויים והתפתחויות בתחום.

  לצורך הנגשת עקרונות האימות המוגבר לציבור בנק ישראל גיבש שורת צעדי הסברה:

1. קישור לאתר ייעודילפירוט המרכיבים שיכולים להיחשב כפרט אימות מוגבר בכל קטגוריה ודרישות נוספות ביישום האימות המוגבר.

https://e-umb.boi.gov.il/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D/supervisionregulation/%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%97-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%91%D7%A8/

2. סרטוני הסבר – הוכנו שני סרטונים ייעודיים, האחד לבתי העסק והשני עבור מחזיקי כרטיסי החיוב הממחישים את העקרונות. בנק ישראל מעודד את הציבור לצפות, להוריד ולהפיץ את הסרטונים הלאה מתוך החשיבות של הנושא למשק והעלאת המודעות של הציבור בתחום.

אימות מוגבר לצרכנים:

• קישור לצפייה: https://youtu.be/uue5m8sUibc
• קישור להורדה: https://we.tl/t-qz03npgfGI

אימות המוגבר לבעלי עסקים:

• קישור לצפייה – https://youtu.be/DYIl0tsddpg
• קישור להורדה – https://we.tl/t-akIhhgIrKN

קבלנים, שימו לב: מעכשיו אפשר יהיה להתחיל לבנות הרבה יותר מהר מאי פעם. זאת בעקבות אישור שנתנה המועצה הארצית לתכנון ובניה לתקנות המסדירות הכנת תוכנית להתחדשות עירונית במתווה "תוכנית לרישוי מהיר – תיקון 139 לחוק התכנון והבניה, חלופה לתמ"א 38".

לראשונה, בתוכניות התחדשות עירונית שיוקדמו במסגרת החלופה לתמ"א 38 – אישור התוכנית במוסד התכנון יהווה גם את היתר הבנייה – דבר שיקצר בין 1-4 שנים בהליך.

התקנות שאושרו במועצה הארצית מאפשרות ניהול תהליכי רישוי ותכנון במקביל ולא בטור כפי שנהוג היום ולכן הן מהוות בשורה ממשית בתחום ייעול וקיצור תהליכי הרישוי והתכנון. המהלך מתאפשר לאור העובדה כי תוכנית לרישוי מהיר היא תוכנית שפרוסה על מספר מגרשים מצומצמים והיא תוכנית מכוונת לביצוע.

המתווה של תיקון 139 מרחיב את סמכויותיה של כל וועדה מקומית באשר היא לאישור תוכניות בסמכות מקומית להריסה ובניה מחדש ו/או לחיזוק מבנים, תוך עידוד ראייה תכנונית עירונית רחבה והוספת שימושים ציבוריים בהתאם לצורך.

גיבוש התקנות, אותו הוביל אגף רגולציה במינהל התכנון במסגרת צוות בינמשרדי שהקים והוביל מטה התכנון הלאומי, הושלם בהצלחה במסגרת לוח זמנים קצר ותוך מיקוד מאמצים של כל השותפים להצלחת התהליך. בתהליך העבודה לקחו חלק נציגי הגורמים הרלוונטיים בענף התכנון והבניה – משרד הפנים, השלטון המקומי, איגוד מהנדסי הוועדות המקומיות, ארגוני האדריכלים, התאחדות הקבלנים, ועוד.

התקנות כוללות שני מסלולים לתכנית לרישוי מהיר:

מסלול 1:

מדובר בהליך מהפכני ופורץ דרך, הצפוי לקצר את הליכי התכנון והרישוי באופן משמעותי. בהליך זה תכנית נקודתית להריסה ובניה מחדש, מקודמת במקביל לקידום הבקשה להיתר, ואישור התכנית מהווה אישור הבקשה להיתר מכוחה.

התקנות הגדירו תיק מידע עבור תכנית לרישוי מהיר באופן בו תיווצר וודאות תכנונית בשלבים מוקדמים ככל הניתן, כמו כן בוטלו שלבים בתהליך הרישוי ואוחדו שלבים בתהליכי התכנון והרישוי  כך שנוצר הליך יעיל ומהיר.

מסלול 2:

מסלול זה נקבע כהוראת שעה ל- 4 שנים ומאפשר לסייע לוועדות מקומיות להטמיע את התהליך בצורה הדרגתית. המסלול קובע כי הבקשה להיתר תוגש עם החלטת הועדה המקומית לאשר את התכנית, כלומר בשלב מתן תוקף ניתן יהיה להתחיל לטפל בבקשה להיתר מכוחה.

על הוועדות המקומיות לפרסם את החלטתן בעניין המסלול החלופי בתוך 60 ימים ממועד כניסתן לתוקף של התקנות.

יו"ר מטה התכנון הלאומי, עו"ד שלומי הייזלר: "מדובר בבשורה משמעותית וחסרת תקדים לשוק הדיור בישראל. תוכנית לרישוי מהיר היא כלי נוסף מסל הכלים שעבדנו עליהם בתקופה האחרונה (רישוי עצמי, ביטול הקלות) שמטרתו בין היתר לייעל ולקצר את תהליכי התכנון והרישוי. מאחר ומדובר בשינוי תפיסתי משמעותי, התקנות מאפשרות שני מסלולים על מנת לאפשר לוועדות מקומיות לבחור ביניהם, כאשר המסלול השני שמאפשר הגשת היתר רק לאחר אישור התכנית הוא הוראת שעה ל-4 שנים".

התחזית של בנק ישראל שלפיה המשק חוזר לצמוח בקצב שקרוב לפוטנציאל של הטווח הארוך (3.5%) ושיעור האבטלה נשאר ללא שינוי (4%) אופטימית. פירוש הדברים הוא ששיעור הצמיחה יהיה נמוך יותר ושיעור האבטלה יהיה גבוה יותר על רקע ההערכה שהתהליכים המרסנים יימשכו (גם אם פחות) במהלך המחצית הראשונה של 2024. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין.

לדבריהם, בנק ישראל העלה את הריבית בפעם השביעית ברציפות, הפעם בעוד חצי נקודת אחוז ל-3.75% לרמה הגבוהה ביותר מאז 2008. האינפלציה הגבוהה (5.3% בנובמבר), שוק העבודה החזק והמשך העלאות הריבית בעולם תרמו להחלטה. הנגיד אותת שתהליך העלאת הריבית עוד לא הסתיים (בניגוד למה שמגולם לאחרונה בשוק האג"ח) וציין שניתוחי עומק שנעשו בבנק מלמדים שחלק גדול מהאינפלציה מקורה בביקושים המקומיים. (ולכן ניתן להשפיע עליהם עם הריבית). כלכלני הראל צופים עלייה נוספת של רבע נקודת אחוז בהחלטה הבאה ב-20 בפברואר ולדבריהם לא מדובר בסוף פסוק, במידה והאינפלציה והאינדיקאטורים הכלכליים יפתיעו בהמשך כלפי מעלה.

בהראל מתייחסים גם לתחזית הבנק המרכזי לגירעון ממשלתי שסביב 2% בשנים 2024-2023. לדבריהם, ב-2023 הדבר אפשרי (על רקע העדר תקציב בחודשים הראשונים של השנה), אך על רקע ההסכמים הקואליציוניים התחזית פחות סבירה ב-2024 (וגירעון גבוה יותר תומך באינפלציה גבוהה יותר ובריבית גבוהה יותר).

בשורה התחתונה, אומרים כלכלני הראל, אנחנו מתחילים את שנת 2023 עם ריבית שגבוהה משמעותית ממה שהתרגלנו אליו בעשור האחרון ולהערכת הבנק היא גם תישאר כך במהלך השנה. השפעת הריבית תתגלגל לפגיעה בצמיחה הכלכלית ולעלייה בשיעור האבטלה (שלדעת הראל תימשך לתוך 2024). בצד החיובי על החסכונות והשקעות נוכל לצפות לקבל ריבית יותר אטרקטיבית.

באשר להודעת שר האוצר על כוונתו לבטל את ההיטל על הכלים החד-פעמיים וגם את המס העודף על משקאות ממותקים אומרים בהראל כי צעדים אלה יורידו במצטבר כ-0.15 (ובמקסימום 0.2) נקודת אחוז מהתחזית למדדי ינואר/פברואר (תלוי מתי זה יתממש בפועל). כשהמיסים הללו נכנסו לפועל (בינואר 2022 ובנובמבר 2021) הם העלו את המדד במצטבר בכ-0.25 נקודת אחוז, אך בהראל סבורים שלא כל הירידה במיסוי תחזור לצרכן. התחזית ל-12 המדדים הקרובים נשארת על 2.8% (בגלל הפיחות בשקל), אך יש סיכוי להפתעה כלפי מטה אם הממשלה גם תקפיא/תמתן את העלייה במחיר החשמל, המים והארנונה.