מדד אפריל 2013 צפוי לעלות בשיעור של 0.4% – כך מעריכים כלכלני בנק הפועלים. לטענתם – " למרות שמדד חודש זה מאופיין בדרך כלל בעונתיות גבוהה, הפעם הוא צפוי לעלות בשיעור מתון יחסית. המדד יושפע מהעליות העונתיות במחירי ההלבשה וההנעלה עקב כניסת קולקציית הקיץ לחנויות, מעליות במחירי התוצרת החקלאית הטרייה, וממחירי הטיסות בנסיעות לחו"ל. בנוסף תשפיע המשך העלייה במחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים. מנגד כאמור, ימתנו את שיעור עליית המדד בחודש זה, הירידה החדה (4.8% ) במחירי הדלקים עקב השינוי במחיר הנפט העולמי, הייסוף בשער השקל, והירידה הצפויה במחיר הלחם בשיעור של 4.2% באמצע החודש".
כלכלני פועלים מספקים הערכות גם למדדים הבאים. להערכתם, מדד חודש מאי יעלה ב-0.2%. "מדד מאי יושפע בעיקר מהתייקרות חלקית בתעריפי החשמל בשיעור של כ-3% באמצע החודש" מציינים כלכלני הבנק ומוסיפים – "כמו כן, יושפע המדד מהמשך העליות העונתיות במחירי ההלבשה וההנעלה. הפירות והירקות יתייקרו, אף הם, עקב כניסת פירות הקיץ למדידה. הירידה החדה בשיעור של 4.2% במחירי הדלק חודש שני ברציפות תמתן את העליות".
האינפלציה החזויה לשנה הקרובה (12 חודשים קדימה) להערכת כלכלני הפועלים היא 1.8%, ולשנת 2013 כולה – 1.9%. בתחזית זו נלקחו בחשבון הערכות לגבי צעדי מדיניות שיידרשו להפחתת הגרעון התקציבי ושינויים במחירי הדלק, החשמל והמזון הנובעים מתנודות במחירים העולמיים של התשומות.
מנהל רשות המיסים משה אשר מציע לקבוע תקרה לפטור ממס שבח לדירת מגורים יחידה כדי למנוע הטבה בעת מכירת דירת יוקרה. כמו כן, הוא מציע מדרגה נוספת במס רכישה לדירות יוקרה. צעדים אלו הם חלק מצעדי המיסוי העתידיים שהוצגו בוועדת הכספים, בין היתר כדי להילחם במחירי הדירות ולמנוע ממשקיעים רכישת דירות. אשר אמר כי בכוונת רשות המיסים לבטל את הפטור ממס שבח על מכירה של דירת מגורים יחידהלמשקיעי חוץ, לצד הוספת מדרגת מס רכישה לאותם משקיעים.
הצעדים האלו הם לצד הארכתהוראת שעה במיסוי מקרקעין, שתקל על זוגות צעירים בפרט ורוכשי דירה יחידה בכלל. לפי ההצעה זוג שירכוש דירה עד שווי של 1.47 מיליון שקל יהיה פטור לחלוטין ממס רכישה עד סוף 2014. מעבר לכך אנשי האוצר ורשות המסים הודיעו לוועדה כי במקביל לחוק ההסדרים תוגש לוועדה תוכנית מקיפה לפתרון מצוקת הדיור שתכלול טיפול בדירות יוקרה, ברוכשי דירות להשקעה, בתושבי חו"ל המחזיקים בדירות בישראל ועוד. "לנגד עינינו אנחנו רואים את הצורך לסייע לזוגות צעירים ברכישת דירה יחידה",, אמר אשר, "אנחנו מעריכים כי בעקבות המהלך, יגדלו הכנסות השנה ב- 300 מיליון שקל לשנה".
ראובן קוגן, סגן ראש אגף התקציבים באוצר בתחום הדיור אמר – "מתגבשת בימים אלו תוכנית מקיפה להתמודדות עם משבר הדיור; מחד, להקל על רוכשי דירה יחידה והקשחת התנאים על המשקיעים. התוכנית של הדיור, תהיה כפי הנראה, נפרדת מהתוכנית הפיסקאלית הגדולה שבחוק ההסדרים, אם כי מרכיבים מיסוים מסוימים, יתכן ויכללו בחוק ההסדרים. אחת הדרכים להתמודד עם מצוקת הדיור היא דרך המיסוי. אנחנו ממשיכים במדיניות המיסים הנוכחית של מס רכישה מוגדל על דירה שאינה דירה יחידה נובע מהרצון לחסום את המשקיעים".
בנק דיסקונט מציע ללקוחותיו פיקדונות דולרים לטווח ארוך. המפקידים בתוכנית מט"חית בונוס ל-10 שנים (מספר תוכנית חיסכון/פיקדון דולרי – 238) יקבלו ריבית שנתית של 0.4% עבור השנתיים הראשונות כאשר ל-8 השנים הנוספות הם יקבלו ליבור לחצי שנה בניכוי 0.75%, אך לא פחות מריבית מינימלית של 0.1%. הפיקדון הארוך הזה הוא ל-10 שנים, אך ניתן לצאת מתום שנתיים כל חצי שנה בדיוק.
פיקדון ולרי נוסף שמציעים בבנק דיסקונט הוא מט"חית ל-5 שנים. בפיקדון זה (מספר תוכנית/ פיקדון דולרי – 215) אין תחנות יציאה והריבית הנשתית היא 1.4%.
היכנסו כאן למדד תשומות הבניה המעודכן!
כלכלני קבוצת הביטוח והפיננסים, הראל השקעות, מעדכנים את התחזית למדד תשומות הבניה למגורים. בהראל מספקים תחזית לשלושה ודשים קדימה – אפריל עד יוני 2013; להערכתם, מדד התשומות יעלה בתקופה זו (במצטבר) ב-0.7%. עלייה צפויה זו היא בהמשך לעלייה של 0.7% מתחילת השנה ( במרץ היה מדד תשומות הבניה ללא שינוי; בפברואר עלה ב-0.2% ובינואר ב-0.5%).מדד המחירים לצרכן בתקופה זו (ינואר עד מרץ) היה ללא שינוי.
מדד תשומות הבנייה מודד את השינויים החלים בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים; המדד אמור לייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.
מדד תשומות הבנייה למגורים משמש בחוזים של רכישת דירות חדשות מקבלנים (וגם, באופן חלקי, בדירות יד שנייה) כמדד שאליו מוצמדים התשלומים שעדיין יש להעביר לקבלנים/למוכרים. ומכאן, שעלייה במדד תשומות הבניה מייקרת את עלות הדירה וזה עשוי, כפי שניתן להתרשם מהמדדים האחרונים, להיות מאוד משמעותי. רוכשי דירות רבים מתלבטים בשאלה – האם כדאי לקחת מוקדם משכנתא יחסית מוקדם ולשלם לקבלן מהר ככל שניתן? או לקחת משכנתא מאוחר יותר ורק אז לשלם לקבלן? השאלה הזו תלויה בעיקר בהפסד הצפוי (ההוצאה הצפויה) של הרוכשים כתוצאה מעליית מדד התשומות למגורים במידה והם לא משלמים מהר לקבלן, בהשוואה להפסד הצפוי (ההוצאה הצפויה ) לרוכשים באם הם ייקחו את המשכנתא מוקדם (וישלמו עליה ריבית).
במילים אחרות – אם הרוכשים לוקחים משכנתא בשלב מוקדם הוצאות המימון/ריבית שלהם גדולות יותר, אבל הם חוסכים את העלייה במדד תשומות הבניה, ולכן השאלה – מה יעלה יותר – המדד או המשכנתא? לפחות בחודשים האחרונים וגם בשנה הקודמת בה מדד תשומות הבניה עלה ב-3.3%, נראה שלקיחת משכנתא מהר ככל שניתן והעברת הכספים לקבלן, השתלמה, אך זה כמובן תלוי בסוג המשכנתא (ריבית משתנה, ריבית צמודה, ריבית קבועה) וכן תלוי בציפיות הריבית להמשך, ובריבית הרלבנטית של כל רוכש דירות. כמו כן, כמובן שאין בעבר כדי להעיד בהכרח על העתיד.
וביחס לעתיד, סבורים כלכלני הראל כאמור כי מדד תשומות הבנייה למגורים יעלה בשיעור של 0.7% בחודשים אפריל עד יוני 2013 (במצטבר לשלושה החודשים), ואם תחזית זו תתממש הרי שקצב עליית המדד הוא כ-3% בשנה.
כלכלני הראל מספקים גם תחזית למדד מחירי הדירות בבעלות דיירים. להערכתם בין אפריל ליוני 2013 יעלה מדד מחירי הדירות בבעלות ב-1.4%, וכן הם מעריכים כי סעיף מחירי הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה בשלושה החודשים הבאים ב-1.7% – מדובר בשיעורים גבוהים שמרמזים על המשך עליות מחירי הדירות בשוק. מדד המחירים לצרכן יעלה להערכתם בתקופה זו ב-1.2%.
היכנסו כאן למדד תשומות הבניה למגורים המעודכן!
קרנות הנאמנות מכות את המדדים או לא? זאת שאלה שכל משקיע שואל את עצמו, זו שאלה קריטית לניהול כספים – אם כן, אז כדאי להשקיע בקרנות, אם לא אז כדאי להשקיע במדדים (דרך תעודות סל עוקבות, קרנות עוקבות ומכשירים פיננסים שמחקים את המדדים). השאלה הזו נבחנה על ידי מיטב שהביאו את תוצאות הבדיקה בעיתון כלכליסט. התשובה היא לא חד משמעית. במיטב טוענים כי במדד ת"א־25 הרי שבכל טווחי הזמן המדדים הביסו את הקרנות. לעומת זאת, לגבי מדדי ת"א־100, ת"א־75 ויתר־50 התמונה כבר לא כל כך חד־משמעית. הקרנות משיגות תשואה גבוהה יותר ממדד ת"א־100 בשנה האחרונה, אך בטווחים ארוכים יותר של 36 ו־60 החודשים האחרונים הן מתקשות להכותו. במדד ת"א־75 ניתן לראות דווקא שככל שמתארך טווח הבדיקה, ביצועי הקרנות ביחס למדד משתפרים ואף מצליחים להניב תשואות גבוהות יותר.
היכנסו כאן למאמר המלא בכלכליסט
רופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל שאוטוטו עוזב, מנסה לשמור על כבודו, מנסה לברוח מאחריות לשוק הדירות למגורים ומאשים את כל העולם בעלייה במחירי הדירות, רק לא את עצמו...
פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל שאוטוטו עוזב, מנסה לשמור על כבודו, מנסה לברוח מאחריות לשוק הדירות למגורים ומאשים את כל העולם בעלייה במחירי הדירות, רק לא את עצמו. האמת, פשוטה – הריבית הנמוכה היא הזרז העיקרי לעליות המחירים שנרשמו במחירי הדירות בשנים האחרונות. ריבית נמוכה משמע הלוואות זולות, משמע ביקוש לדירות וההיפך. לא יעזרו, כל "שיעורי הכלכלה" שפישר ינסה להעביר לכם, והרצון הברור שלו להסית את האש – האיש משאיר אותנו במצב לא פשוט (בלשון המעטה) זה מזכיר את המנכ"ל שבא לחברה נהנה מפירותיה במשך כמה שנים, מצליח לווסת את הרווחים לתקופה שלו ומשאיר סדום ועמורה להמשך. פישר משאיר ערומות של דולרים – מה אנחנו צריכים את זה? משאיר ריבית נמוכה? שניפחה את שוק הדירות, והוא יודע שברגע שהריבית תחזור לעלות, אנחנו בגלישה שלהאטה במקרה הטוב ומיתון במקרה הרע, עם חשש כבד לבעיות אשראי הולכות וגדלות של רוכשי הדירות (שלקחו משכנתאות בשיעור גבוה).
בינתיים, הנגיד פישר בדיון בועדת הכספים בכנסת דיבר על שוק הדיור. "אני מבקש להתנצל על שאפתח את דבריי בשיעור קטן בכלכלה – ואדבר על הביקוש וההיצע בשוק הדיור. כל מי שלמד פעם כלכלה מכיר את האיור הבסיסי של עקומת הביקוש וההיצע. גידול בביקוש, כלומר, תזוזה ימינה של העקומה, מביא לעלייה במחיר שגם מביאה לגידול בכמות הנבנית של דירות. האפשרות השנייה להביא לגידול בכמות הדירות היא על ידי גידול בהיצע, כלומר, תזוזה ימינה של עקומת ההיצע. בדרך זו הגידול בכמות הדירות יתרחש תוך כדי ירידה במחירים.
"כאשר מסתכלים לטווח ארוך, טווח של 40 שנה, ניתן לראות שהייתה עלייה מתמשכת במחירי הדירות מתחילת שנות ה-90 ועד שנת 1997, כתוצאה מגל העלייה הגדול של אותה תקופה ומהיציבות הכלכלית שהמשק נהנה ממנה לאחר תוכנית הייצוב של 1985. לאחר מכן, לאורך תקופה ארוכה, ירדו מחירי הדירות הריאליים עד תחילת שנת 2008, אז החלה, כידוע, עלייה חדה במחירי הדירות. בפרספקטיבה ארוכת טווח מחירי הדירות עלו בממוצע בכ-1.7% בשנה. ואולם, המחירים היו מאוד תנודתיים , ואם קנית, למשל, דירה בסוף שנות ה-90, הפסדת בהמשך הרבה על מחירי הדירה שירד. מאמצע שנת 2007 עלה המחיר הנומינלי של דירות בכ-70% נומינלית, או בכ-50% במונחים ריאליים. גם שכר הדירה עלה אבל בשיעור נמוך בהרבה. עליית מחירי הדירות התחדשה בשנה האחרונה, תופעה שכידוע מאוד מטרידה אותנו".
פישר אוהב לתת את העולם כדוגמה – משהו בסגנון – מה אתם רוצים גם בעולם יש בעיות, גם בעולם הריבית נמוכה, וזה כמובן נכון, אבל עדיין לא מסביר את אוזלת היד של בנק ישראל (לצד יתר הגופים) בטיפול במחירי הדירות "בהשוואה בינלאומית", הוא אומר, "ניתן לראות שעליית המחירים של תחילת שנות ה-90 הייתה גבוהה יחסית בישראל, אם כי לאורך תקופה ארוכה העלייה בישראל לא חריגה. המסר המרכזי העולה משקף זה הוא שבכל מדינה שבה המערכת הפיננסית לא קרסה במשבר העולמי, מחירי הדירות עלו בצורה חדה. הסיבה לכך היא שהריבית והתשואות בשווקים הגיעו לרמות נמוכות מאוד בשנים האחרונות, ובכל מדינה שבה המערכת הבנקאית יכלה לספק את האשראי, הדבר הביא לגידול בביקוש לדיור ועימו עלו המחירים (קנדה, אוסטרליה, נורבגיה ועוד). לעומת זאת במדינות כארה"ב, ספרד ועוד, שבהן המערכת הבנקאית נכנסה למשבר, התשואות הנמוכות לא באו לידי ביטוי במתן אשראי לשוק הדיור, והמחירים ירדו. הפעילות בשוק הדיור גדלה בשנים האחרונות. כתוצאה מעליית המחירים קצב הבנייה גבוה משהיה באמצע שנות האלפיים, ועומד על כ-40,000 דירות בשנה, לעומת כ-30,000 דירות לפני כמה שנים. בחודשים האחרונים אנו עדים לירידה במספר היתרי הבנייה, שכנראה משפיעה לרעה גם התחלות הבנייה. ניתן לראות גם שכשהחל הגידול בביקוש בשנים 2007-2008 חלה ירידה במלאי הדירות הפנויות למכירה, שהיה גבוה בשנים שלפני כן ותמך בירידה מתמשכת במחירים. הגידול בהתחלות הבנייה מתחיל להשפיע לטובה גם על המלאי הזמין למכירה.
"מהם הגורמים המשפיעים על הביקוש ? הגורמים ארוכי הטווח הם כמובן הגידול הדמוגרפי, וגם העלייה ברמת החיים, שמביאה לכך שמשקי הבית מעוניינים לשדרג את רמת הדיור שלהם. אכן, לאורך זמן אנו רואים שמחירי הדירות עולים פחות או יותר בקצב ארוך הטווח של גידול האוכלוסייה. הגורמים קצרי הטווח כוללים את הירידה בריביות ובתשואות האלטרנטיביות במשק, שהביאו גם לעלייה בביקוש לדיור כהשקעה. התשואות הנמוכות מביאות לכך שקשה למצוא אפיקי השקעה שמניבים תשואה גבוהה, ושוק הדיור הופך לאלטרנטיבה אטרקטיבית. ניתן לראות שבשנים האחרונות ישנה עלייה בביקוש לדירות מצד משקיעים. ירידת הריביות הנה תופעה עולמית, היות וכל הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם שומרים על ריביות נמוכות כדי לתמוך בפעילות הכלכלית במדינותיהם. למעשה, היות ובנקים אלו אינם מאותתים על כוונה להתחיל להעלות את הריביות בקרוב, גם הריבית לטווח ארוך נמצאת בירידה מתמדת, הן בחו"ל והן בארץ. כך, ללא קשר לריבית בנק ישראל, בתשואות על אג"ח צמודות ל- 5 שנים נרשמה בשנתיים האחרונות ירידה של למעלה משתי נקודות אחוז. בהתאם להוראות בנק ישראל, שני שליש מהמשכנתא צריך להינתן בריבית שאינה משתנה וזאת כדי להפחית את הסיכון ללווה. התוצאה היא שמחירי המשכנתאות בשנתיים האחרונות ממשיכים לרדת, וזאת כאמור, גם ללא קשר להפחתת ריבית של בנק ישראל.
"האשראי הבנקאי לדיור גדל בקצב מהיר בשנים האחרונות. למעשה, בניגוד למה שנהוג לחשוב, האשראי למשכנתאות הנו האשראי הזול ביותר שהבנקים נותנים, נמוך גם מהאשראי למגזר העסקי. בנק ישראל נקט במספר צעדים כדי להפחית את הסיכון המקרו יציבותי שנשקף למערכת הפיננסית בעקבות הגידול החד באשראי – פחות ממה שחששנו לבנקים, חששנו ממה שיקרה לאזרחים שנטלו הלוואות בריבית מאוד נמוכה, כאשר הריבית תעלה בהמשך והם ימצאו את עצמם עומדים מול תשלום חודשי גבוה בהרבה. בין הצעדים שנקט בנק ישראל ניתן למנות את הגבלת חלק המשכנתא בריבית משתנה קצרת טווח לשליש מגובה ההלוואה, את הגבלת שיעורי המימון, בעיקר למשקיעים, ואת דרישת המפקח על הבנקים להגדיל את הקצאת ההון ואת ההפרשה להפסדי אשראי.
"מבחינת הגורמים המשפיעים על היצע הדירות, הרי שתהליך התכנון בישראל ארוך מאוד, ארוך מדי זהו פקק רציני בניסיון להביא להגדלת היצע הדיור. האישורים בוועדות אורכים כחמש שנים (אם כי ישנן אינדיקציות לכך שעבודת הוד"לים קיצרה את הטווח הזה לאחרונה), התהליכים במנהל לוקחים עוד שנתיים, מתן ההיתר לוקח כשלוש שנים, הבנייה אורכת שנתיים – כל התהליך כולו אורך בממוצע כ-13 שנים! זה דבר שמאוד חריג גם בהשוואה למדינות אחרות".
פישר גם התייחס לטענות הקבלנים על מימון נמוך מצד הבנקים. "גורם נוסף שמשפיע על היצע הדירות הנו האשראי לקבלנים. בהקשר לזה נשמעות טענות על פיהן הקבלנים אינם מקבלים מספיק אשראי. הנתונים מראים שלצד הגידול החד באשראי לדיור בשנים האחרונות, גם האשראי לבנייה נמצא בגידול. זאת למרות העובדה שהסיכון באשראי לנדל"ן גבוה מאשר בענפים האחרים, כפי שהוא בא לידי ביטוי במשקל האשראי הבעייתי לסך האשראי בענף. למרות המגבלה הענפית על האשראי לענף הנדל"ן, המערכת הבנקאית יכולה, באופן עקרוני, לספק עוד אשראי בהיקף של כ-20 מיליארד שקל לענף, גם אם חלק מהבנקים נמצא קרוב לסף שנקבע. לאחרונה גם הקל המפקח על הבנקים על הדרישה להקצאת הון בגין ערבויות חוק המכר, שמאפשרת להגדיל את החשיפה לענף הנדל"ן, העובדה שלא כל הבנקים נמצאים במגבלה שהוטלה עליהם מראה שהם בעצמם אינם רואים לנכון להגדיל את האשראי לענף. אין זה תפקידו של המפקח על הבנקים, ואין בכוונתו, להכריח את הבנקים להגדיל את האשראי לענף – זה תפקידם של הבנקים להחליט על היקפי האשראי שלהם, והמפקח צריך להתערב רק כאשר הבנקים פועלים שלא כשורה".
בסיכום דבריו אמר פישר – "לריבית בנק ישראל ישנה השפעה מסויימת על מחירי הדיור, ובנק ישראל צריך לקחת אותה בחשבון ועושה זאת. ואולם, לא ניתן לשעבד את כלי הריבית רק למגזר אחד של המשק. אם היינו שומרים על ריבית גבוהה, השקל היה היום חזק בהרבה, מה שהיה מביא לפגיעה ביצוא. הריבית הנמוכה תומכת גם בהשקעות המקומיות בענפי המשק. ריבית גבוהה הייתה מונעת את הצמיחה שהייתה לנו בשנים האחרונות, ומביאה לשיעור אבטלה יותר גבוה. לכן, הריבית בישראל אמנם נמוכה יחסית, אבל איננה מספיק נמוכה כדי להרחיק את המשקיעים הזרים, שמבקשים ליהנות מהעובדה שהריבית בישראל גבוהה בכ-1.5% מבחו"ל, ובכך מייספים את שער החליפין. כדי לגרום בו זמנית לעלייה בקצב הבנייה יחד עם ירידה במחירי הדירות, יש להגדיל את היצע הדירות. לשם כך יש להגדיל את היקף הקרקע הזמינה לבנייה, ולהביא לכך שיקוצר משך הזמן מתכנון הבניה לתחילת הבניה בפועל. תפקידה של הממשלה הוא לנהל את מדיניות הקרקעות והתכנון. זוהי משימה לא קלה, אבל חיונית. כמו כן, על הממשלה למצוא דרכים לרסן את הביקושים מצד המשקיעים על ידי צעדי מיסוי. בהקשר זה אנו מציעים בעיקר להאריך את התקופה המזכה בפטור ממס שבח".
בתשובה לשאלות חברי הכנסת אמר פישר – "הריבית ארוכת הטווח בישראל גבוהה מאשר בחו"ל בשל הסיכון הגיאופוליטי. ממשלת ישראל מוציאה כל שנה כ-4% מהתמ"ג על הוצאות ריבית, לעומת 2% בחו"ל. חלק מהבעיה היא שיש דמוקרטיה מקומית, ולא נכון להתלונן על כך יותר מדי. אף רשות מקומית לא הייתה רוצה שהשלטון המרכזי יחליט בשבילה איפה לבנות וכמה. התיאוריה הקלאסית היא שכשהריבית יורדת והביקוש לדירות גדל המחיר עולה וההיצע גדל. אבל בישראל כשהביקוש גדל אנשים רצים לקנות דירות ולוקח 13 שנה לבנות אותן… זו בעיה.
"אני אופטימי לגבי היכולת לפתור את הבעיה – מי שמופקד על ענייני המשק לא יכול להיות פסימי. לא ניתן לספק לכל אדם פתרון דיור בעלות של שליש מהכנסתו בכל מקום בארץ. בבנק ישראל ידענו שקל מאוד להרוג את השוק הזה, אבל לא רצינו לעשות זאת. ניסינו לנקוט בצעדים שיורידו את הלחץ על המחירים אבל יאפשרו להמשך ברמת הפעילות".
האמת על סטנלי פישר נחשפת – נגיד גרוע
סטנלי פישר מעורר את הביקושים לשוק הדירות
סטנלי פישר לא רגוע לגבי שוק הנדל"ן
שר האוצר יאיר לפיד החליט שהעלאת גיל הפרישה לנשים ל-67 שנה לא יכלל תחת חוק ההסדרים. במילים פשוטות העלאת גיל הפרישה לנשים יעשה בחקיקה רגילה, וזה יהי כמעט בלתי אפשרי. לפיד תומך בעצם במצב הקיים וזאת למרות שאנשי משרדו מגדירים את העלאת גיל הפרישה כקריטי. העלאת גיל הפרישה עשוי היה להקל על הגירעון התקציבי בקרנות הפנסיה הממשלתיות/ הפנסיה התקציבית. ההתחייבות כלפי העובדים היא מעמסה אדירה על התקציב, וכאשר מגדילים את גיל הפנסיה (כפי שנעשה לגברים) ההתחייבות כלפי העובדים יורדת (העובדים יעבדו יותר שנים ויקבלו פנסיה למשך תקופה קצרה יותר). מר לפיד – שאל איפה נמצא הכסף? הנה זה כאן, למה אתה לא מטפל בזה.
משרד האוצר שוקל להפסיק את הפנסיה התקציבית. פנסיה זו נזכיר היא התחייבות של המעביד לשלם לעובד פנסיה על חשבונו. זו פנסיה מובטחת במיוחד כשמדובר בגופים ממשלתיים בהם הפנסיה הזו תקפה.
משנת 2005 יש השתתפות סמלית של העובדים בהפרשה לפנסיה בשיעור של 2% מהשכר, כאשר המעביד מפריש משמעותית יותר כדי להגיע לפנסיה/קצבת פנסיה מובטחת. קצבאות הפנסיה מבוססות על גובה השכר ושנות הוותק, כאשר לעובד נצברים 2% משכרו לכל שנת עבודה ועד למקסימום של 70% (מבטא 35 שנות עבודה).
למעשה, עד שנת 1998 כל עובדי המדינה היו תחת פנסיה תקציבית, ועובדי מדינה חדשים היו תחת פנסיה צוברת שבה אין כל הבטחת זכויות לחוסך, הכספים בפרישה הם תוצאה של ההפקדות של המעביד והעובד בגין אותו עובד והתשואה שהניבו כספים אלו. כלומר, אין התחייבות ברורה ומוצקה כמו בפנסיה תקציבית.
ועל רקע זה ברור כי ההתחייבות לפנסיה תקציבית היא גורם מכביד על תקציב המדינה (ומעבר לכך – גורם משמעותי באי השיוויון במשק). גורמם באוצר מנסים להוביל מהלך של הפסקת פנסיה תקציבים לעובדים. עם זאת לא ברור עם שר האוצר הנכנס, יאיר לפיד יאמץ את המהלך. בפועל הוא עלול להתנגד לו, למרות ששם נמצא הכסף (בהמשך לשאלה שלו בעת הבחירות – איפה הכסף?).
ההתחייבות הממשלתית לפנסיה תקציבית מסתכמת על פי ההערכות בסכום דמיוני של קרוב ל-600 מיליארד שקל (בסוף 2011 – 564 מיליארד שקל), מתוך סכום זה כ-327 מיליארד שקל התחייבות לגימלאים מקבלי קצבה ו-233 מיליארד שקל התחייבות לעובדים פעילים – כאן, במרכיב הזה מעוניינים באוצר לגעת ובצדק!
מס הרכישה הגבוה על דירות להשקעה ייהפך לקבוע. כך צפויה הממשלה להחליט. כמו כן, צפוי כי יועלה גובה הסכום הפטור ממס רכישה לרוכשי דירה ראשונה ל–1.47 מיליון שקל. בשבוע הבא תפוג הוראת השעה שהתקבלה בעבר ובמסגרתה הועלה מס הרכישה על דירות להשקעה. הוראת השעה בעניין אמורה היתה לפוג בסוף דצמבר 2012, אך על רקע הקדמת הבחירות היא הוארכה אוטומטית עד 5 במאי 2013.
לכאורה, היה צפוי שמס רכישה יירד בעת תפוגת הוראת השעה, אבל לפי הצעת חוק שמתגבשת – ""כחלק ממדיניות הממשלה להביא לצמצום נתח השוק של רוכשי דירות להשקעה, מוצע לקבוע כי מדרגות מס הרכישה שהיו קבועות בהוראת השעה ייקבעו בהוראת קבע. על חלק השווי שעד 1.089 מיליון שקל המס יהיה 5%, על חלק השווי העולה על 1.089 מיליון שקל ועד 3.268 מיליון שקל – 6% על חלק השווי העולה על 3.268 מיליון שקל – 7%".. עם זאת, גם ההקלה במס רכישה שלא להשקעה, ליחיד שזו דירתו היחידה, יישארו בתוקף (יהפכו להוראת קבע). מעבר לכך, מדרגות הפטור יעודכנו – יינתן פטור ממס עד לשווי בסך 1,470,560 שקל.
בנק הפועלים מציע ללקוחות פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) על מניית אפל (AAPL ). מטבע הפיקדון הוא שקל (פיקדון שקלי), תקופת ההשקעה היא שנתיים וחצי והתשואה בפיקדון מותנית בביצועי אפל, כאשר יש רצפה נומינלית להקעה (לא ניתן להפסיד נומינלית, אך ניתן להפסיד ריאלית).
בפועלים מסבירים כי מדובר בפיקדון המבטיח קרן שקלית (נומינלית), בתוספת מענק מותנה הצמוד לדולר ארה"ב. קבלת המענק ושיעורו תלויים בהתנהגות שער מניית APPLE הנסחרת בנאסד"ק במהלך התקופה, כמפורט להלן:
– אם שער מניית APPLE יישאר לאורך כל תקופת הפיקדון מתחת לחסם ששיעורו 50% מעל שער התחילה (ללא נגיעה בחסם וללא חריגה ממנו) – הלקוח יזוכה במענק שיחושב בהתאם לתשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה).
(אם שער מניית APPLE ירד ביחס לשער התחילה, קרן ההשקעה הנומינלית מובטחת).
– אם שער מניית APPLE יחרוג מהחסם שנקבע או יגע בו ולו פעם אחת במהלך התקופה – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 5% למשך תקופת הפיקדון.
המענק, אם ישולם, יהא רק לפי אחת מהאפשרויות המפורטות לעיל ויהיה צמוד לדולר ארה"ב בכל מקרה.הפקדה מינימלית: 20,000 ₪. יודגש כי מניית אפל בשפל שנתי – מתחת ל-400 דולר, אחרי שבשיא נסחרה המניה מעל 700 דולר, ודווקא עכשיו ישנם אנליסטים שמעריכים כי זו נקודת כניסה טובה למניה.
היכנסו כאן לפרטים מלאים באתר בנק הפועלים
הראל קרנות נאמנות מפחיתה את שיעור ההוספה בקרן – הראל פיא (1A) נכסים סולידיים (מספר קרן: 5111992). שיעור ההוספה הוא ההפרש בין שער היחידה לשער הקניה (שער הקניה גבוה יותר) ומדובר בסוג של קנס שהמשקיע משלם. שיעור ההוספה בקרן הראל פיא נכסים סולידיים שמנהלת כ-90 מיליון שקל היה 3% (וזה הרבה!), ומעתה הוא מתאפס – "מנהל הקרן מודיע על שינוי בשיעור ההוספה שיהיה 0% ממחיר היחידה. שיעור זה הינו לתקופה בלתי מוגבלת", מוסרת הראל קרנות נאמנות ומשיכה – "טרם השינוי נגבתה הוספה בשיעור של 3% ממחיר היחידה. תאריך כניסת השינוי לתוקף: 21/04/2013".
שיעור הוספה – מה זה ואיך זה משפיע על כדאיות ההשקעה?
רוכשי דירה ראשונה זכאים למשכנתא בתנאים מועדפים ממשרד השיכון. מי הם הזכאים? מה גובה הזכאות ואיך מנצלים אותה?
הזכות להלוואת הזכאות ניתנת לרוכשי דירה ראשונה. הזכאים הם זוגות צעירים, יחידים ועולים חדשים שאין ולא היתה דירה בבעלותם. ההלוואה ניתנת בהתאם לקריטריונים שמוגדרים על ידי משרד הבינוי והשיכון. גובה הסכום המקסימלי להלוואה נקבע גם הוא במשרד הבינוי והשיכון, ומושפע ממספר פרמטרים, לרבות – מספר שנות הנישואין, מספר הילדים, מספר האחים והאחיות של כל אחד מבני הזוג, מספר חודשי השירות (שירות צבאי או שירות לאומי) של בני הזוג.
היקף הזכאות נקבע בהתאם לסך נקודות הזכאות שנצברו (קיים ניקוד בכל קריטריון), בשקלול סכום המושפע ממספר חודשי השירות הצבאי של בני הזוג. צבירה של 1,000 נקודות ומעלה מעניקה הלוואת זכאות.
תנאי ההלוואה – הלוואה צמודה למדד, בריבית קבועה של 3% הניתנת לתקופה של עד 25 שנה, וחלקה לתקופה של עד 28 שנה.