ההתקררות בשוק הנדל"ן שמורגשת מאז חודש מרץ 2022 נמשכת ביתר שאת, כאשר מספר העסקאות הולך ויורד. עם זאת, נכון לעכשיו הירידה במספר העסקאות עדיין לא חלחלה אל המחירים והם ממשיכים לעלות. אבל מומחים שונים בטוחים כי זה רק עניין של זמן עד שהירידה בביקושים, לצד הריבית במשק שממשיכה לעלות ומייקרת את המשכנתאות, יגיעו גם אל מחירי הדיור, ויורידו אותם.

בינתיים, כאמור, סקירת ענף הנדל"ן למגורים לחודש ספטמבר שמפרסם אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, אכן מחזקת עוד מגמת החולשה בשוק הנדל"ן. על פי הנתונים, בספטמבר עמד מספר העסקאות על 7,900. במבט ראשון מדובר על יציבות לעומת ספטמבר 2021, אבל באגף הכלכלנית הראשית מזכירים כי כל חגי תשרי חלו אשתקד בספטמבר, כאשר בספטמבר השנה רק ראש השנה חל בחודש זה. פירוש הדבר הוא כי בהינתן מספר ימי העבודה בספטמבר בשנתיים האחרונות – עשרה ימים אשתקד לעומת 17 השנה – העובדה שמספר העסקאות נותר ללא שינוי מבטאת ירידה חדה במכירות ממוצע יומי.

ירידה של 27% ברכישות משקיעים

עוד עולה מהנתונים כי רכישות המשקיעים בספטמבר הסתכמו ב-1,400, ירידה חדה של 27% לעומת ספטמבר אשתקד. בכך, אומרים באגף הכלכלנית, נמשכות הירידות החדות ברכישות המשקיעים מאז עליית מס הרכישה בנובמבר אשתקד, כאשר במקביל החל תהליך העלאת הריבית על ידי בנק ישראל באפריל השנה.

בפילוח גאוגרפי נמצא כי הירידה החדה ברכישות המשקיעים הקיפה כמעט את כל האזורים, למעט אזור באר שבע שרשם גידול של 5% (בהשוואה לספטמבר אשתקד. בהשוואה לחודש הקודם מדובר בגידול של 44%), ואזור טבריה שרשם גידול חריג של 57%, אולם עדיין מדובר על רמה נמוכה של עסקאות באזור זה.

בניתוח מאפייני המשקיעים בחודש ספטמבר באזור באר שבע נמצא כי קרוב למחציתם – 47% – מתגוררים במחוזות תל אביב והמרכז, בעוד תושבי הדרום מהווים רק מעט מעל שליש. בחלוקה לפי מגזר תעסוקתי נמצא כי 21% מהמשקיעים באזור זה בספטמבר הם משרתי/גמלאי צבא הקבע. בניתוח רמות השכר לפי מגזרי תעסוקה בולט זה של משרתי/גמלאי צבא הקבע עם שכר ממוצע של 61 אלף שקל למשק בית, כאשר באגף הכלכלנית מדגישים כי גם השכר החציוני גבוה ועומד על 59 אלף שקל. על רקע ממצאים אלה מציינים באגף הכלכלנית כי ההסבר בין היתר לרמות השכר הגבוהות האלה נעוץ בעובדה שלפיה חלק לא מבוטל ממי שהינם היום גמלאי צבא הקבע מועסקים במקביל בשוק העבודה האזרחי.

רכישות של זוגות צעירים (דירה ראשונה) בספטמבר הסתכמו ב-4,200 דירות, גידול של 26% לעומת ספטמבר אשתקד וגידול של 3% לעומת החודש הקודם. בניכוי הרכישות בסבסוד ממשלתי (בעיקר "מחיר למשתכן") הסתכמו רכישות אלה ב-3,600 דירות, גידול חד של 45% לעומת ספטמבר אשתקד.

גידול חד ברכישות זוגות צעירים באזור באר שבע

בפילוח גאוגרפי של רכישות הזוגות הצעירים בשוק החופשי בולט אזור באר שבע עם 749 דירות שנרכשו, גידול חד של 130% לעומת ספטמבר אשתקד והרמה הגבוהה ביותר מאז נובמבר אשתקד.

מניתוח שערכו באגף הכלכלנית של המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים של רכישות הזוגות הצעירים באזור באר שבע בספטמבר עולה כי 42% מרוכשים אלה מתגוררים  במחוזות תל אביב והמרכז, ממצא שעשוי לרמז כי לא בהכרח בכוונתם להתגורר במקום. תושבי מחוז הדרום מהווים כ-39% מרוכשים אלה. בניתוח רמות השכר למשק בית נמצא כי הרוכשים המתגוררים במחוז תל אביב הם בעלי שכר ממוצע הגבוה משמעותית מאשר באזורים האחרים – 17.5 אלף שקל בממוצע ברוטו למשק בית, גבוה ב-20% למשל משכר הרוכשים המתגוררים באזור הדרום. ברמת השכר החציוני כבר מצטמצם הפער בין הרוכשים המתגוררים במחוז תל אביב לבין תושבי מחוז הדרום ל-5% בלבד, אולם יש לציין כי פער מצומצם זה נובע במידה רבה משיעור הגבוה של רווקים מקרב הרוכשים התל אביבים.

עוד מציינים באגף הכלכלנית הראשית כי אינדיקציות ראשוניות לגבי חודש אוקטובר מצביעות על רמה נמוכה במיוחד של עסקאות.

בנק דיסקונט שוב מעדכן את הריבית על הפיקדונות. בעקבות העלאת הריבית השישית ברציפות של בנק ישראל, הודיע דיסקונט כי הוא מעלה את הריבית על הפיקדונות לשנה בדיגיטל.

הריבית על פיקדון לשנה, בריבית קבועה, תעמוד על 3.75%. במקביל, הבנק יעניק ריבית על פיקדון לשנה בריבית משתנה, שתהיה זהה לשיעור הריבית בנק ישראל: 3.25% ותתעדכן בהתאמה לשינויי הריבית העתידיים של בנק ישראל. בנוסף, לפותחים פיקדון לשנה צמוד מדד, יעניק הבנק הצמדה למדד המחירים לצרכן + ריבית בשיעור של 0.25%.

לאחר ההעלאה, דיסקונט מציע למעשה את הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית על פיקדון שנתי.

על פי הודעת הבנק, ריביות אלה יינתנו לכל הלקוחות שיפתחו את הפיקדון בערוצים הדיגיטליים (אתר ואפליקציית הבנק) וייכנסו לתוקף החל מיום חמישי 24.11.22.

זהו עדכון הריביות השלישי שמבצע הבנק בעקבות עליית הריבית במשק. בחודש אוגוסט הודיע דיסקונט על העלאת הריבית על הפיקדונות ל-3%, ואילו באוקטובר העלה הבנק את הריבית על הפיקדונות עוד ל-3.5%.

בעקבות החלטת בנק ישראל להעלות את הריבית במשק זו הפעם השישית ברציפות, בשיעור של 0.5% לרמה של 3.25%, כלכלנים מגיבים על הצעד ומנסים להעריך את צעדיו הבאים של הבנק המרכזי.

גיא בית-אור, פסגות: כניסה למיתון עולמי תעצור את העלאות הריבית 
לקראת החלטת הריבית גם השווקים וגם החזאים היו חצויים ובסופו של דבר, נראה כי העלייה בסיכונים לפעילות הגלובלית הכריעו כאשר בנק ישראל העלה את הריבית ב-50 נקודות בסיס לרמה של 3.25%. בבנק ישראל ציינו כי האינפלציה ממשיכה להיות גבוהה ונרחבת, וכי הפעילות הכלכלית בישראל ממשיכה להיות איתנה. מצד שני, נראה ברמות הריבית הנוכחיות הם מעדיפים להאט את הקצב וזאת מאחר והם מעריכים כי מהלך העלאות הריבית והתמתנות הפעילות בעולם, צפויים להביא להאטה מסוימת בפעילות בישראל.
גם בנוגע לשוק הדיור בבנק ישראל מתחילים לשנות את הטון. נזכיר כי שוק הדיור הוא תמיד הראשון להגיב (חוץ משוק ההון) לשינויים בריבית ונתוני הפעילות השוטפים מאותתים על התקררות ניכרת בפעילות. בבנק ישראל מציינים את הירידה המשמעותית במכירות וירידה בהיקף המשכנתאות שניטלות. להערכתנו, בבנק ישראל מבינים שבמהלך החודשים הקרובים כבר נראה את מחירי הדיור מתחילים לשנות כיוון.
הדגש החשוב ביותר בהחלטת הריבית הנוכחית הוא מתן משקל גדול יותר לסיכונים לפעילות הכלכלית העולמית כאשר בבנק ישראל ציינו כי הפעילות הכלכלית בעולם מתמתנת והסיכון למיתון עולה, בעיקר באירופה; במקביל, הם ציינו כי נמשכת ההקלה בשרשראות האספקה תוך ירידה במחירי התובלה. המשמעות – מבחינת בנק ישראל הסיכונים האינפלציוניים מכיוון העולם מתחילים לרדת לאור שחרור צד ההיצע, והציפיה לכניסה למיתון כלכלי בעולם.
בשורה התחתונה, בבנק ישראל ניסו בהחלטה זו לאזן בין הפעילות הכלכלית המקומית שממשיכה להיות חזקה, וזאת ביחד עם אינפלציה שממשיכה להתרחק מהיעד, אך במקביל הם רואים את ענני המיתון העולמי שמתקרבים וזאת ביחד עם ההקלה המסתמנת מצד ההיצע במבט ל-2023 (לפחות נכון לעכשיו).
במבט קדימה, יש הרבה ערפל סביב אופק הריבית. להערכתנו, יש לבנק ישראל עוד חלון להעלות את הריבית ב-3 בינואר ב-25-50 נקודות בסיס כתלות בנתונים השוטפים. עם זאת, להערכתנו כניסה למיתון כלכלי עולמי והמשך החולשה בשווקים במהלך החודשים הקרובים יובילו לעצירת תהליך ההידוק המוניטארי בעולם, מה שיאפשר גם לבנק ישראל לעצור.
לבסוף, בבנק ישראל רומזים לנו כי הם מצפים להאטה מסוימת בפעילות הכלכלית בישראל. להערכתנו, ישראל לא תצא ללא פגע מהסביבה הכלכלית העולמית המסתמנת ואנו מצפים להאטה כלכלית משמעותית במהלך 2023.

עפר קליין, הראל ביטוח ופיננסים: הריבית תעלה ל-3.75%-4% ברבעון הראשון של 2023

בנק ישראל העלה את הריבית בחצי נקודת אחוז. למרות האטת הקצב, אנו סבורים שהבנק ימשיך ויעלה את הריבית לכיוון 3.75%-4% ברבעון הראשון של 2023, דבר שאינו מתומחר כיום בשוק האג"ח.

בהחלטה האחרונה השנה, בנק ישראל העלה את הריבית בחצי נקודת אחוז ל-3.25%. זו האטה בקצב ההעלאה בהשוואה להחלטות הקודמות (0.75 נקודת אחוז פעמים ברציפות). בבנק ישראל מסבירים את ההחלטה (ואנחנו מסכימים) בכך שהמדיניות המוניטרית המרסנת והתמתנות הפעילות בעולם צפויות להביא להאטה גם בפעילות בישראל, ושמספר אינדיקטורים כבר מצביעים על תחילת תהליך זה.

דוגמא לשינוי כיוון בנתונים ראינו היום בנתוני שוק העבודה בארץ: שיעור האבטלה עלה ל-4.1% ובגילאי העבודה העיקריים (25 עד 64) הגיע ל‑3.5% (3.1% בחודש שעבר). להערכתנו, נראה המשך עלייה בשיעור האבטלה גם בחודשים הבאים. האטה זו בולטת בענף ההיי-טק שם הביקוש למשרות ממשיך לרדת, כך סך המשרות הפנויות באוקטובר למפתחי תוכנה (ענף עם השכר בין הגבוהים במשק) נמוך בשליש מרמתו בתחילת השנה. למרות האמור, יש לציין שהנתונים המקבילים משירות התעסוקה לא מצביעים עדיין על מגמה דומה (דבר המעניין בפני עצמו).

האינפלציה הגבוהה, שוק העבודה ההדוק והעלייה במחירי הדירות היו התורמים העיקריים להמשך העלאת הריבית. למרות האטת הקצב, אנו סבורים שבנק ישראל ימשיך ויעלה את הריבית לכיוון 3.75%-4% ברבעון הראשון של 2023, דבר שאינו מתומחר כיום בשוק האג"ח.

בנק ישראל העלה את הריבית במשק שוב, אך הסתפק בהעלאה של 0.5%. ההערכות לקראת ישיבת הוועדה המוניטרית נעו בין העלאה של 0.5% לבין 0.75%.

לאחר ההעלאה הנוכחית, השישית ברציפות, עומדת הריבית במשק על 3.25%, רמתה הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2011.

הבנק המרכזי נימק את החלטתו בסיבות הבאות:

• האינפלציה בישראל מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 5.1%. האינפלציה נרשמת במנעד רחב של סעיפי המדד.
• הציפיות לאינפלציה לשנה הראשונה משוק ההון נמצאות בתוך תחום היעד, הציפיות לשנה משאר המקורות שוהות בסביבת הגבול העליון של היעד. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד.
• במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה, שוק העבודה עדיין מאופיין כהדוק ורמת התוצר ממשיכה להיות גבוהה מהמגמה ארוכת הטווח. עם זאת, המדיניות המוניטרית המצמצמת וההתמתנות בפעילות בעולם צפויים להביא להאטה מסוימת גם בפעילות הכלכלית בישראל, ומספר אינדיקטורים מצביעים על סימנים לתחילת תהליך זה.
•  מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים בקצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות. עם זאת, מספר העסקאות לרכישת דירה ממשיך לרדת והיקף המשכנתאות שניטלו בחודשים האחרונים הצטמצם מאוד.
• מאז החלטת המדיניות האחרונה, התחזק השקל מול הדולר ב-3% ובמונחי השער האפקטיבי ב-0.7%, מנגד נחלש השקל מול האירו ב-2.8%.
• הפעילות הכלכלית בעולם מתמתנת והסיכון למיתון עולה, בעיקר באירופה. זאת על רקע המלחמה המתמשכת באוקראינה ומשבר האנרגיה באירופה, האינפלציה הגבוהה וההידוק המוניטרי וההאטה בסין. מנגד, נמשכת ההקלה בשרשראות האספקה, תוך ירידה במחירי התובלה.

  במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה.

לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות.

בשלו התנאים להתמתנות העלייה במחירי הדירות ואף לירידת מחירים. זאת נוכח הגידול החד בעול על הרוכשים, התייקרות המשכנתאות, תנאי ההאטה וחוסר הוודאות הכלכלית (לרבות המשבר בענף ההייטק – אוכלוסייה שהזרימה בשנים האחרונות סכומים גבוהים לשוק הדיור) והתייקרות המימון לחברות הייזום, המגדילה את הקושי בהחזקת מלאי לא מכור לאורך זמן. כך מעריכים בבית ההשקעות ווליו בייס.

מסקירה על ענף הייזום למגורים שערכו האנליסטיות נועה צבי ותום פינגולד, עולה כי החודשים האחרונים משקפים האטה בענף:

• ירידה במכירת דירות חדשות (כ-20% פחות בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022 בהשוואה לאלה של 2021)
• עלייה בחודשי ההיצע (16.5 חודשים ב-9/22 לעומת 9.2 ב-9/21)
• קפיצה במלאי הדירות הלא מכור בחודשיים האחרונים (48.7 אלף יח"ד ב- 9/22 לעומת 42 אלף יח"ד ב-9/21)
• ירידה בהיקף נטילת משכנתאות חדשות בבנקים בחמשת החודשים האחרונים (6.1 מיליארד ב-10/22 לעומת 13.4 מיליארד ב-3/22 שהיה חודש שיא).

לדברי האנליסטיות, הנתונים הללו הם תוצאה של הגידול החד בעול על רוכשי הדירות בשנתיים האחרונות (מספר המשכורות הנדרשות כיום לטובת רכישת דירה כמעט הוכפל מאז שנת 2007) – גידול אשר נגרם בין היתר בשל עליית מחירי הדירות, התייקרות המשכנתאות על רקע עליית הריבית והעלאת מס הרכישה על דירות להשקעה.

בשלב זה, אומרים בווליו בייס, כפי הנראה החברות היזמיות מצליחות להתמודד עם ההאטה במכירות והצטברות המלאים, אך לא כל החברות תוכלנה להחזיק מצב זה לאורך זמן, כך שייתכן שנראה האטה בכניסה לפרויקטים חדשים ואף ירידה במחירי הדירות.

עם זאת, על אף נתוני ההאטה המתוארים לעיל (ירידה במכירות והצטברות מלאים), מחירי הדירות ממשיכים לעלות, עם עליה של 19.8% בשנה האחרונה, ואף עלייה בחודשים אוגוסט-ספטמבר בשיעור של 1.1%.

מכלול נתוני המאקרו  – הצמיחה, האינפלציה ומחירי הדיור – תומך בהעלאת ריבית בנק ישראל בשיעור חד של 0.75% לרמה של 3.5% בישיבתו הקרובה ב-21 בנובמבר. כך מעריכים כלכלני בנק לאומי בראשות הכלכלן הראשי ד"ר גיל מיכאל בפמן ואסטרטג הריביות דודי רזניק.

לדבריהם, נתוני הצמיחה שפורסמו – 2.1% ברבעון השלישי, עקביים עם תחזיתם לשיעור צמיחה של כ-6% (ממוצע שנתי) בסיכום שנת 2022. האומדן הראשון של הנתונים הצביע אמנם על האטה בצמיחה, אך רכיבי הצמיחה העיקריים, להוציא היצוא התעשייתי וצריכת מוצרים בני-קיימא, הציגו צמיחה בקצב סביר. שיעור האבטלה בעלייה מתונה, אך מכלול נתוני התעסוקה מצביע על יציבות יחסית – רמה גבוהה של משרות פנויות והאצה מסוימת בקצב עליית השכר. כמו כן, האצת האינפלציה, הצפויה להימשך בחודשים הקרובים, לצד הימשכות עליית מחירי הדירות, תומכים גם כן בהמשך תהליך העלאת הריבית. זאת, כאשר ברקע המשך העלאת ריבית בקצב מהיר בארה"ב ובמרבית הבנקים המרכזיים הגדולים.

האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים – 3.5%

באשר לאינפלציה מעריכים כלכלני לאומי כי היא תסתכם בכ-3.5% ב-12 החודשים הבאים ותחזור אל היעד – 1%-3% – לקראת סוף 2023. בלאומי מסבירים כי האצה נרשמה בקצב האינפלציה השנתית בחודש אוקטובר. ב-12 החודשים האחרונים (אוקטובר 2022 לעומת אוקטובר 2021) מדד המחירים לצרכן עלה ב-5.1%, לעומת 4.6% בחודשיים הקודמים.

מחירי הדיור צפויים להתמתן בחודשים הקרובים

לגבי מחירי הדיור אומרים בלאומי כי מגמת העלייה המהירה במחירי השכירות נמשכה גם באוקטובר, זאת בדגש על דירות שבהן הוחלף שוכר. מגמה זו צפויה להימשך גם בחודשים הקרובים, בין היתר, על רקע התאמת מחירי השכירות לסביבה של אינפלציה ותשואות גבוהה יותר, וכן לאור ההשפעה בפיגור של מחירי הדירות של שוק השכירות. על כן, סעיף הדיור צפוי להיות סעיף התייקרות דומיננטי במדד המחירים לצרכן בחודשים הקרובים.

במבט קדימה, עליית מחירי הדירות צפויה להתמתן בחודשים הקרובים, ותיתכן ירידת מחירים במהלך שנת 2023.

המשק הישראלי צמח ב-2.1% ברבעון השלישי, צמיחה "סבירה" לאחר הזינוק של 7.3% ברבעון השני. התמתנות הצמיחה, לצד ירידה בציפיות האינפלציה בשוק הון, התמתנות בפעילות בסקטור העסקי ועלייה מסתמנת בשיעור האבטלה, יסייעו לבנק ישראל להסתפק בהעלאת ריבית של 0.5% "בלבד" בישיבתו ב-21 בנובמבר. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות לידר שוקי הון בראשות יונתן כץ.

בלידר מציינים כי הצמיחה עדיין נתמכת בעיקר על ידי ההשקעות ויצוא שירותי ההייטק, כאשר הצריכה הפרטית מתמנת, וצופים צמיחה של 2.8% ב-2023.

עם זאת, מסבירים בלידר כי החלטת הריבית הפעם איננה פשוטה. לדבריהם, יש גם נתונים שתומכים בהעלאת ריבית חדה של 0.75%, ביניהם מדד אוקטובר שהיה גבוה יחסית עם האצה באינפלציית הליבה ל-5%; הסביבה המאקרו כלכלית שעדיין מצביעה על התרחבות; שוק העבודה שעדיין הדוק; עליית שכר מסתמנת בסקטור העסקי ועוד.

האינפלציה שנה קדימה: 2.9%

באשר לאינפלציה צופים כלכלני לידר כי זו תסתכם ב-2.9% שנה קדימה וב-2.5% ב-2023. כך מסבירים בלידר את הערכותיה:

שער חליפין: עלול להיכנס גורם נוסף: פגיעה מסוימת באמינות הפיסקאלית לאור מדיניות פיסקאלית מרחיבה של הממשלה החדשה. גם אם לא מדו בר באירוע דרמטי כמו בבריטניה, שילוב של הוזלות של מוצרים בסיסיים (ביטול מיסוי, הקפאת מחירי המים, חשמל, תחבורה ציבורית ואולי דלק), הסכמי שכר בסקטור הציבורי, והתמתנות בהכנסות ממסי ם עלול לערער את האמינות הפיסקאלית. גם אם הגירעון בפועל ב-2023 לא יחצה את ה-3% (המצב ההתחלתי ב-2022 מאד חיובי), הציפייה להרעה בשנים הבאות עלולה לגרום לתגובה מסוימת בשער החליפין. לכן, מניחים בלידר פיחות מתון בשנת 2023.

שוק העבודה: למרות שמסתמנת מעט חולשה בשוק העבודה בספטמבר, השכר בסקטור העסקי עלה ב-2.3% באוגוסט וב-5.5% שנה אחורה. בחודשים האחרונים השכר בענף אירוח ושירותי אוכל עולה בקצב מהיר. קיים איום נוסף לשנים הבאות: השפעת הסכמי השכר בסקטור הציבורי ועדכון חד בשכר המינימום.

מחירי השכירות יתחילו לרדת ברבעון השני של 2023

עוד מעריכים בלידר כי מחירי השכירות ימשיכו לזחול כלפי מעלה על רקע הסטת הביקוש מרכישה לשכירות, בגלל התייקרות המשכנתאות. החל מהרבעון השני של 2023 מחירי השכירות צפויים להתמתן על רקע חולשה בביקוש וגידול בהיצע. בלידר צופים עלייה של 3.7% בשנה קדימה בסעיף הדיור הראשי אשר יתרום 0.9% לאינפלציה. ב-2023 צופים בלידר עלייה מתונה יותר של 2.8% עם התמתנות נוספת ב-2024.

לבנק ישראל יש כמה סיבות טובות להוריד את קצב העלאות הריבית. על כן ההערכה היא שבישיבתו ב-21 בנובמבר יסתפק בנק ישראל בהעלאת ריבית של 0.5%, ולא 0.75%. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי.

ואלה הסיבות שמונים במיטב:

• מאז החלטת הריבית הקודמת, התחזיות לצמיחה בכלכלה העולמית המשיכו לרדת די מהר.
• לפי דברי הנגיד לאחרונה, הוא העריך שהמשק הישראלי בדרך להאטה. סביר שזה יבוא לידי ביטוי בהחלטה.
• יחד עם זאת, העלייה בשיעור האבטלה שנרשמה לאחרונה כנראה משקפת סטייה סטטיסטית ועדיין לא הרעה בשוק העבודה. בנתוני דורשי העבודה של שירות התעסוקה, שבדרך כלל מתואמים עם מספר המובטלים בסקר הלמ"ס, לא נרשמה שום עלייה בחודשים האחרונים, כולל באוקטובר.
• מצד אחד, האינפלציה בישראל ממשיכה לעלות, כולל אינפלציית הליבה. אולם, המשך העלייה בסביבת האינפלציה נובע בעיקר מעלייה בסעיף הדיור, בסעיף הנסיעות לחו"ל ובסעיף החזקת רכב לא כולל הדלק. תרומה של כל יתר הסעיפים במדד המחירים לאינפלציה הכללית אף ירדה בחודשים האחרונים. שלושת הסעיפים הללו בעלי משקל מצטבר של כ-37% במדד, אך תרמו קרוב ל-60% מהאינפלציה הכוללת בשנה האחרונה (3.0% מתוך 5.1%). אולם, לא נדרשת עליית ריבית חדה כדי לבלום עליית מחירים בסעיפים הללו:
  • ההתייקרות החדה של הנסיעות לחו"ל (עלייה של 30% בשנה האחרונה שתרמה לאינפלציה השנתית 0.6%) בסיכוי גבוה קשורה ליציאה מהמגפה ולפיחות השקל ולא בהכרח תחזור על עצמה בשנה הקרובה.
  • גם העלייה החדה במחירי הרכבים (9%) בשנה האחרונה ובסעיפים הנלווים (ביטוח וטיפול ברכבים), שתרמו יחד לאינפלציה השנתית כ-0.85%, צפויה להתמתן  בעקבות ההקלה בשרשרת ההספקה ועלייה בעלויות המימון שיובילו לירידה בביקוש לרכבים.
  • עליית ריבית לא מתאימה משתי סיבות לקירור מחירי השכירות שנמדדים בסעף הדיור של מדד המחירים. ראשית, חלק מהעלייה בסעיף הדיור קשור לגל העלייה לישראל שהיה השנה. מתחילת השנה הגיעו לישראל כ-58 אלף עולים או כ-30 אלף משפחות. תוספת ביקוש ל-30 אלף דירות להשכרה מהווה זעזוע משמעותי לשוק הדיור בישראל שבקושי מוסיף 50-60 אלף דירות חדשות בשנה כדי לספק ביקוש טבעי. עליית ריבית לא מסוגלת לפתור את הבעיה.

הסיבה השנייה והחשובה ביותר, שעליית ריבית דווקא גורמת לעלייה במחירי השכירות עקב השפעתה על ירידה ברכישות דירות ומעבר ביקושים משוק הדירות בבעלות לשוק השכירות. מסקנה זו נתמכת בממצאים מחקריים.

• בנק ישראל הביע בפעמים הקודמות דאגה מפני התרחבות סביבת האינפלציה ליותר ויותר סעיפים. הסימנים מראים שיתכן ותהליך ההתרחבות מתחיל להתהפך. משקל הסעיפים במדד המחירים (לא כולל סעיף הדיור) שהמחירים שלהם עלו ב-12 החודשים האחרונים (בממוצע) עבר מעלייה לירידה. לעומת זאת, משקל הסעיפים שירדו עבר מירידה לעלייה.
• ציפיות האינפלציה בכל הטווחים, כולל הקצרים, נמצאות בתחום היעד. בסקר הערכת המגמות בעסקים ובסקר אמון הצרכנים ציפיות האינפלציה כבר התחילו לרדת.
• מחירי הדירות בבעלות ממשיכים לעלות. אולם, כל האינדיקאטורים מצביעים ששוק הדיור מתקרר. עצירה בעליית מחירי הדירות זה רק עניין של זמן. בשוק הדיור תמיד יש פיגור בין השינויים במספר העסקאות לבין השינוי במחירים. בארה"ב המעבר מעלייה לירידה בקצב מכירות הדירות קדם בכ-9-12 חודשים להיפוך מגמה במחירי הדירות באוגוסט 2022.

• התמסורת ממדיניות מוניטארית מצמצמת לפעילות כלכלית בשוק המקומי הפעם עשויה להיות גבוהה יותר בישראל מאשר במדינות האחרות. הגידול באשראי למגזר הפרטי (המגזר העסקי ומשקי הבית) בישראל מתחילת הקורונה היה כמעט הגבוה ביותר בעולם.
• במיוחד גדל האשראי בתחומים הרגישים ביותר לעליית ריבית. האשראי העסקי בתחום הבינוי ופעילויות הנדל"ן בבנקים גדל בתקופת הקורונה בקצב שיא של יותר מ-50% ומשקלו מסך האשראי העסקי עלה מ-25% ל-30%.

במגזר הצרכני, לא רק סכומי וכמויות המשכנתאות גדלו בקצב גבוה מאוד. מלבד זאת, משקל משקי הבית שלקחו משכנתא עם החזר מהכנסה גבוה מ-30% זינק מתחילת הקורונה מכ-30% לכמעט 50%.

לפיכך, עליית ריבית חזקה עלולה להוביל במהירות להרעה במצב הפיננסי של עסקים ומשקי בית רבים, נתון שצריך להילקח בחשבון ע"י בנק ישראל.

• בסקר הערכת המגמות בעסקים כבר באה לידי ביטוי הקשחת תנאי אשראי הבנקאי לחברות. מדוחות החברות הפיננסיות שפורסמו לאחרונה ניתן היה ללמוד גם על עלייה בחובות בעייתיים בקרב משקי הבית.
• שער החליפין של השקל לא צריך להיות שיקול משמעותי בהחלטת ריבית של בנק ישראל. השקל כעת לא מושפע כמעט מהריבית, אלא מהתנהגות של שוק המניות האמריקאי.
• כפי שאמר הנגיד במסיבת העיתונאים אחרי החלטת הריבית הקודמת, בנק ישראל רואה את הריבית הנוכחית כמרסנת. זה אכן מורגש כבר בפעילות המשק, כאשר ההשפעה על האינפלציה צפויה לבוא בפיגור.  בהתאם לכך, בנק ישראל יכול להוריד קצב עליית ריבית לכ-0.5%.
• הריביות העתידיות ל-3 חודשים בתקופות שונות בשנה הקרובה שמגלמות ציפיות לשינויים בריבית בנק ישראל די התכנסו לכ-3.7%, מה שמשקף עצירה בעליית ריבית של בנק ישראל ברמה של כ-3.5%-3.75%.

הריבית באירופה תמשיך לעלות בקצב מהיר

באשר למצב בעולם מעריכים כלכלני מיטב כי באירופה הבנק המרכזי ימשיך להעלות את הריבית בקצב מהיר. לדבריהם, באירופה ובבריטניה האינפלציה ממשיכה לעלות. האינפלציה בבריטניה עלתה ל-11.1% ,מעל התחזיות.  באירופה הקצב השנתי של מדד מחירי המוצרים ללא מוצרי האנרגיה המשיך לעלות. הסימן המעט מעודד היה אי שינוי בקצב העלייה של מדד השירותים.

עוד לדבריהם, המעבר הצפוי להובלה בקצב עליית הריבית מה-FED ל-ECB צפוי לתמוך בהתחזקות האירו. גם הפוזיציה בחוזים העתידיים תומכת מאוד במטבע האירופאי.

לגבי ארה"ב אומרים במיטב כי התמתנות האינפלציה באה לידי ביטוי במדד המחירים ליצרן שמראה סימני ירידה בקצב השנתי בכל המדינות העיקריות. הקצב השנתי של מדד מחירי היבוא בארה"ב ירד בחדות וצפוי למשוך גם את האינפלציה הכללית.

איתות חשוב לגבי כיוון האינפלציה האמריקאית התקבל מציפיות האינפלציה של העסקים בסקר ה-FED שירדו בחודש נובמבר. סקר זה חשוב במיוחד כי העסקים נשאלים לא לגבי האינפלציה הכללית, אלא אודות לשינוי צפוי במחיר של המוצר או השירות שהם מוכרים, דבר שהם אמורים להכיר היטב.

העסקים נשאלים בסקר גם לגבי הגורמים שדוחפים אותם לשנות מחירים. הגורמים שהשפיעו בעיקר על הירידה בציפיות שלהם קשורים להתמתנות בהתייקרות עלויות העבודה ועלויות אחרות ובמיוחד בירידה במכירות. כלומר, הירידה בצפי של העסקים לעליית מחירים נובעת גם בגורמים מצד ההיצע וגם מצד הביקוש.

אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של המפלגות החרדיות היא לבטל את המיסוי על המשקאות הממותקים, שהנהיגה הממשלה הקודמת. כעת, דוח שהוציא בנק ישראל בנושא ממחיש את השפעת המיסוי שהוטל, ואת ההשלכות האפשריות שלו במניעת מחלות כמו סוכרת, ואולי יצליח לשנות את דעתן.

על פי הממצאים העיקריים מהדוח שערכה חטיבת המחקר בבנק ישראל, המס על משקאות ממותקים, שהוטל בתחילת השנה, הביא לירידה של כ-12% בנפח הרכישות לנפש שלהם לעומת תקופות מקבילות בשנים קודמות. בנוסף,​ הרכישות לנפש של משקאות עתירי סוכר, עליהם הוטל מס בגובה 1 שקל לליטר, פחתו ביותר  מ-30%.

בבנק ישראל מזכירים כי בתחילת 2022 הוטל מס על משקאות ממותקים כדי להפחית את צריכת הסוכר ותחליפיו וכך לצמצם את ההשפעות השליליות שלה, לרבות סוכרת, שעלותה המשקית השנתית בישראל היא למעלה מ-10 מיליארד שקל. המס נקבע בשתי מדרגות: 1 שקל לליטר על משקאות עם יותר מ-5 גרם סוכר לליטר (להלן משקאות עתירי סוכר) ו-0.7 שקל לליטר על משקאות עם פחות סוכר, עם ממתיקים מלאכותיים ("דיאט") ומיצים טבעיים.

בחטיבת המחקר בבנק ישראל נערכה בדיקה של השינויים ברכישת משקאות בעקבות הטלת המס, המבוססת על נתוני חברת סטורנקסט. בניתוח חושבו השינויים ברכישה (בליטרים) של המשקאות הממותקים, בכל אחת משתי מדרגות המס, ושל משקאות שלא מוסו (מים מינרליים וסודה). השינויים ברכישה נבחנו בין נובמבר 2021 עד אוקטובר 2022 – התקופה בה חל המס והחודשיים שקדמו לה, אז כבר היה ידוע שהמס יוטל וייתכן וחלה אגירה של מוצרים שיצרכו בשנת 2022 – לבין שתי תקופות קודמות: שנת 2019 כולה ונובמבר 2020 – אוקטובר 2021. הבחירה להשוות לשנת 2019 נובעת מכך שבשנת 2021 עדיין היו מגבלות הקשורות למגפת הקורונה וקרוב לוודאי שדפוסי הצריכה של הציבור לא היו כבימי שגרה. מאידך, שנת 2021 קרובה יותר לתקופה בה חל המס על המשקאות הממותקים, ומתחילת 2020 חלה חובה לסמן במדבקות אדומות מוצרים עתירי סוכר, שומן ונתרן, מהלך שעשוי היה בפני עצמו לצמצם את הרכישות של משקאות ממותקים. יצוין כי בדצמבר 2021 הוחל פיקדון (בגובה 30 אגורות) גם על בקבוקים גדולים בנפח של 1.5–5 ליטרים, העשוי אף הוא לצמצם את הרכישות.

שתי קבוצות אוכלוסייה מאופיינות בשיעורים גבוהים יחסית של סוכרת: ערבים (ובפרט בדואים) וחרדים. כך, למשל, בקבוצת הגיל 55–64 לכ-32% מהערבים יש סוכרת ולכ-16% מהחרדים, לעומת כ-12% מהיהודים הלא-חרדים, ויחסים בסדר גודל דומה קיימים גם בשכיחות התחלואה של ערבים וחרדים לעומת יהודים לא-חרדים בקבוצות גיל נוספות של בוגרים. לפיכך יש עניין לבחון את השפעת המס גם על הרכישות בקבוצות השונות.

בהשוואה בין התקופה נובמבר 2021 – אוקטובר 2022 לבין שנת 2019 כולה חלה ירידה בפועל של כ-20% ברכישה לנפש של משקאות ממוסים, השקולה לירידה של כ-12% בניכוי המגמה: צמצום של כ-31% ברכישה של משקאות עתירי סוכר לעומת עלייה של כ-13% ברכישה של משקאות מופחתי סוכר. במשקאות הלא ממוסים חלה ירידה של כ-7% לפי אותו תחשיב. בחנויות המשרתות בעיקר את המגזר החרדי התרחשה גם כן ירידה ברכישות לנפש של המשקאות עתירי הסוכר והלא-ממוסים, באותם שיעורים כמו אלו לעיל, אולם במקביל חלה גם ירידה של כ-6% ברכישה לנפש של משקאות מופחתי סוכר, ומכאן שבמגזר החרדי השפעת המחיר העצמי גברה על השפעת התחלופה.

השוואה בין הרכישות לנפש בנובמבר 2021 – אוקטובר 2022 לבין הרכישות שנה קודם מצביעה על השפעה דומה לזו שנמצאה לעיל. לבסוף, אמנם חלה עלייה ברכישות של משקאות מאז הירידה החדה ברבעון הראשון של שנת 2022, אך זוהי עלייה עונתית בעיקרה, עם היציאה מהחורף; בחינה של הרכישות ביולי–אוגוסט 2022 או ספטמבר–אוקטובר 2022 לעומת הרכישות בתקופות המקבילות בשנת 2019 העלאתה כי שיעורי השינוי דומים לאלו לעיל.

יש להדגיש שהניתוח אינו מכסה, בשל אי-זמינות נתונים, את הרכישות של משקאות על ידי השוק המוסדי (מסעדות ובתי קפה, מקומות עבודה, ישיבות וכוללים וכיוצא בזה) ובחנויות שלא כלולות בנתוני סטורנקסט (לרבות רוב מכריע מהחנויות במגזר הערבי), אשר על כולם חל המס.

האינפלציה השנתית תמשיך לעלות בחודשים הקרובים ותגיע ל-5.5%, מה שיתמוך בהמשך תוואי העלאת ריבית בנק ישראל, בקצב דומה לזה של הישיבות האחרונות. כך מעריכים כלכלני בנק לאומי בראשות ד"ר גיל מיכאל בפמן.

להערכתם, ב-12 החודשים הבאים צפויה האינפלציה להסתכם בכ-3.5% ולחזור לתוך טווח יעד יציבות המחירים (1%-3%) לקראת סוף שנת 2023.

לדברי כלכלני לאומי, תימוכין נוספים להעלאת ריבית חדה מגיעים ממחירי הדירות אשר ממשיכים לעלות על אף המשך הירידה בהיקף המכירות של דירות חדשות. להערכתם, במבט קדימה, עליית מחירי הדירות צפויה להתמתן בחודשים הקרובים, ותיתכן ירידת מחירים במהלך שנת 2023. נכון לעכשיו, כאמור, המשך התייקרות מחירי הדירות בישראל בעת הנוכחית מהווה גורם אשר תומך בהימשכות תהליך העלאת הריבית מצד בנק ישראל, בשיעור של 75 נ"ב גם בהחלטה הקרובה ב-21 בנובמבר.

באשר לשיעור האבטלה במשק אשר עלה לרמה של 4.1% באוקטובר אומרים בלאומי כי על אף העלייה בשיעור האבטלה, רמתו הנוכחית מצויה עדיין בסביבה המשקפת תעסוקה מלאה, בה היה מצוי המשק במהלך שנת 2019. להערכתם, אין בעלייה זו כדי לבשר כבר עתה על חולשה של ממש בנתוני התעסוקה במשק. יש להמתין לנתוני החודשים הבאים, אשר אמורים להיות יציבים יותר גם מבחינה של השפעות עונתיות שייתכן והשפיעו על הנתונים האחרונים, בכדי לבחון האם ישנו שינוי מגמה בשוק העבודה. בסך הכול, אומרים בלאומי, מדובר בנתון שצפוי לאפשר לבנק ישראל להמשיך במהלך העלאות הריבית.

באשר לנתוני הצמיחה אשר הראו גידול של 2.1% בתוצר ברבעון השלישי, אומרים כלכלני לאומי כי במבט קדימה, נתוני הצמיחה בפועל הינם עקביים עם תחזיתם לשיעור צמיחה של כ-6% (ממוצע שנתי) בסיכום שנת 2022. האומדן הראשון של נתוני החשבונאות הלאומית של ישראל לרבעון השלישי של השנה הצביע אמנם על האטה בצמיחה, אך רכיבי הצמיחה העיקריים, להוציא היצוא התעשייתי וצריכת מוצרים בני-קיימא, הציגו צמיחה בקצב סביר. שיעור האבטלה בעלייה מתונה, אך מכלול נתוני התעסוקה מצביע על יציבות יחסית – רמה גבוהה של משרות פנויות והאצה מסוימת בקצב עליית השכר. כמו כן, האצת האינפלציה, הצפויה להימשך בחודשים הקרובים, לצד הימשכות עליית מחירי הדירות, תומכים גם כן בהמשך תהליך העלאת הריבית. זאת, כאשר ברקע המשך העלאת ריבית בקצב מהיר בארה"ב ובמרבית הבנקים המרכזיים הגדולים.

עדויות של צרכנים על הסאגה הבלתי נגמרת שהם עוברים בדרך לניתוק משירותי חברת הכבלים הוט הן לא דבר חדש, ומדי פעם שומעים עוד לקוח לא מרוצה מתאר את מסכת הטרטורים שעבר עד לניתוק המיוחל. כעת מסתבר שיש לזה מחיר.

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה להוט על כוונתה להטיל עליה קנס בסך 2,093,877 שקל. כוונת החיוב נשלחה למנכ"לית החברה טל גרנות גולדשטיין.

יודגש כי לחברה קיימת זכות טיעון על פי הוראות חוק הגנת הצרכן לטעון הן כנגד הכוונה להטיל עיצום כספי והן לעניין סכומו וזאת בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.

את הקנס החליטה הרשות להטיל על הוט בתום חקירה שבה פתחה בעקבות קבלת מאות תלונות מצרכנים כנגד החברה. מהחקירה עולה כי:

התנהלות החברה היא כזו שכשצרכן מעוניין להתנתק מחבילת השירות שרכש, הוא שולח בקשת ביטול לחברה שלאחריה שירות הלקוחות יוצר עמו קשר. חיובו יוקפא תוך 2 ימי עסקים ובמקביל, השיחה עם הצרכן תועבר לשימור לקוחות. לאחר שנציג השימור ישוחח עמו והלקוח יחליט בכל זאת לבטל את העסקה, החיוב יופסק והוא ינותק מהשירות.

עיקר ההפרות שנמצאו – אי ניתוק הצרכנים מהשירות והמשך חיוב כספי:

צרכנים רבים ביקשו לבטל את התקשרותם מול החברה במועד כלשהו במהלך מחזור החיוב, אך החברה לא פעלה לביטול ההתקשרות במועד הקבוע בחוק [תוך 3 ימי עסקים ממועד בקשת הביטול] החברה המשיכה לחייב את הצרכנים לאחר מועד בקשת ביטול העסקה למרות בקשתם המפורשת להתנתק מהשירות, וחייבה את הצרכנים ללא ידיעתם על שירותי תקשורת שלא התבקשו על ידם.

בחקירה נמצאו צרכנים אשר לא נותקו מהשירות במשך חודשים, רבים מהמקרים לא נותקו במשך 2 עד 6 חודשים ממועד בקשת הביטול, המקרה החמור ביותר היה אי ניתוק של למעלה מ- 7 חודשים ממועד בקשת הביטול.

דוגמאות נוספות להפרות פרטניות כלפי צרכנים (בנוסף למקרים הרבים של אי ניתוק בניגוד לחוק):

• ז.ל התקשרה באמצעות הטלפון לחברה על מנת לבטל חיוב עבור שירותי טלוויזיה. בשיחה עם נציג החברה נמסר לה כי אין אפשרות וכי היא יכולה לעשות זאת באמצעות אתר החברה בלבד.

החברה לא אפשרה ללקוחה לבטל את העסקה באמצעות שיחה טלפונית וזאת בניגוד לחוק.

• ע.ר רכש חבילת שירות אינטרנטי מהחברה. לאחר כשבעה חודשים גילה ע.ר כי בנוסף לחיוב עליו ידע, חויב עבור שירותי טלוויזיה בעלות של 98.99 שקל בחודש, שירות שלא התבקש על ידו.

החוק אוסר על אספקת נכס לצרכן בתשלום שלא על פי בקשתו המפורשת, והדבר מהווה השפעה בלתי הוגנת.

אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין, מסרה כי: "תופעת מניעת הניתוק ומשיכתו לאורך זמן הינה תופעה שהרשות נלחמת בה ביד קשה. במקרה של חברת הוט, מדובר בתיק רחב היקף, הכולל מתלוננים רבים, לגביהם נמצא כי החברה הפרה את החוק בכך שלא ניתקה אותם תוך 3 ימים מהיום שביקשו להתנתק, כפי שהחוק דורש, ואף השהתה את זמן הניתוק לחודשים ארוכים. בנוסף, החברה הטעתה בכך שסירבה לקבל בקשת ניתוק בשיחה טלפון וטענה שניתן להגיש בקשת ניתוק באמצעות האתר בלבד. הרשות תמשיך ותפעל בנחישות ליישום החוק ולהגנה על זכויות הצרכנים הצרכנים".

כשקונים רכב, לרוב מקדישים את מרב תשומת הלב לבחירת הרכב עצמו, ולהחלטות הקשורות אליו ולנסיעה בו באופן ישיר. עם זאת, אחת ההחלטות החשובות ביותר שיש לקבל בתהליך זה היא בחירה של ביטוח הרכב, שיכולה להוכיח את עצמה לא פעם כחשובה במיוחד. מטבע הדברים, בתהליך זה עשויות לקרות לא מעט טעויות נפוצות, שחשוב מאוד להכיר ולדעת כיצד להימנע מהן – ננסה לסקור אותן כאן.

אי אפשר לעלות על ההגה בלי ביטוח רכב

החוק במדינת ישראל קובע שביטוח רכב בסיסי (ביטוח חובה) הוא הכרחי בכדי שרכב יוכל לעלות על הכביש. ללא ביטוח חובה, לא ניתן לנסוע בצורה חוקית ברכב, ולכן מן הסתם מדובר בהוצאה הכרחית. עם זאת, ההוצאה הזאת היא הכרחית לא רק משום שכך החוק קובע, אלא פשוט גם כי מדובר בהשקעה מצילת חיים ממש – במצב של תאונה, ביטוח הרכב הוא כל מה שמבדיל ביניכם לבין חוסר יכולת לעמוד בהוצאות, התיקונים והטיפולים הנדרשים. לכן, ביטוח הרכב ההכרחי והחשוב הוא לא רק ביטוח החובה אלא גם המרכיבים הנוספים של הביטוח המקיף, לרבות צד ג'. כעת, חשוב להכיר את הטעויות השכיחות בבחירת ביטוח רכב – כדי לדעת כיצד להימנע מהן.

טעות ראשונה: ניסיון לחסוך היכן שלא כדאי

ביטוח הוא לא דבר שאפשר לעגל בו פינות – חשוב להשקיע בביטוח מקיף שנותן לכם את כל מה שנחוץ לכם במצב של תאונה. ניסיונות לחסוך בביטוח הרכב והימנעות מהשקעה בביטוח רכוש ובביטוח צד ג' (המכונים יחד גם ביטוח מקיף), יכולים לעלות לכם ביוקר במצב של תאונה, שכן ביטוח החובה מכסה רק נזקי גוף. אם כבר השקעתם ברכישה של רכב חדש, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר ברכב יוקרתי כמו רכב ספורט או רכב מנהלים – ביטוח הוא לא העניין שצריך לחסוך בו.

טעות שנייה: בחירה שגויה של הנהג העיקרי

כשממלאים את תנאי ביטוח הרכב, יש לסמן מי הנהג העיקרי של הרכב. חשוב לציין שהנהג העיקרי הוא ממש לא היחיד שרשאי לנהוג ברכב. לכן לא תמיד נכון שהנהג העיקרי לצרכי הביטוח יהיה מי שאכן נוהג ברכב במידה הרבה ביותר. הנהג העיקרי צריך להיות הנהג המנוסה, המיומן ובעל הרקורד הנקי ביותר מבין כל האפשרויות שלכם. כך תוכלו לחסוך בעלויות בלי להקריב שום סעיף מתנאי הביטוח.

טעות שלישית: לא לשים לב לאותיות הקטנות

האותיות הקטנות יכולות לפעמים להיות המרכיב החשוב ביותר בביטוח הרכב. פרטים כמו השתתפות עצמית, קבלה של רכב חלופי, ביטוחי גרירה וביטוחים על חלקים ספציפיים ברכב (שמשות, מראות, מזגן וכו') יכולים להיות משמעותיים ביותר במצב של תקלה או תאונה. לכן, חשוב מאוד לשים לב לכל פרט ופרט, ולהתעכב ולהתעקש על הפרטים שחשובים לכם.

טעות רביעית: לא להשוות אפשרויות ומחירים

כשאתם בוחרים רכב, האם אתם בוחרים באפשרות הראשונה שמוצעת לכם בסוכנות הרכב? התשובה לכך היא ככל הנראה לא. כך צריך להיות גם המצב בכל הנוגע לביטוח הרכב שלכם. חשוב להשוות בין

האפשרויות השונות שמוצעות לכם. כיום גם קל מאוד לעשות זאת באמצעות האינטרנט, כשלרשותכם עומדים כלים ייעודיים להשוואת תנאי ומחירי ביטוח רכב עבור כל דגם ודגם. שעה שהאפשרות להשוות בין האפשרויות והמחירים היא זמינה מאי פעם – חשוב שתנצלו את האפשרות הזאת במלואה לפני שתקבלו החלטה.

עכשיו, כשאתם מכירים את הטעויות השכיחות מהן כדאי להימנע, תדעו כיצד לבצע את התהליך בצורה נכונה וחכמה יותר. כעת, תוכלו לבחור ביטוח רכב בלי להשאיר מקום לטעויות.