המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה להורות על עריכת תוכנית מתאר ארצית למפרץ חיפה (תמ"א 75).

ההחלטה לקדם את התוכנית הינה בהתאם להמלצות ועדת המנכ"לים הבינמשרדית אשר מונתה לעסוק בנושא והגישה את המלצותיה ביוני 2021, ובהמשך להחלטת הממשלה לעניין אסטרטגיה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה מיום 6.3.22.

התוכנית שתקודם בשיתוף מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל, הינה על השטח המצוי בלב מטרופולין חיפה והיא מהווה פוטנציאל להעצמה משמעותית של הערים במפרץ חיפה והמטרופולין כולה. מדובר בפרויקט מורכב ביותר שמצריך ראייה כוללת ומשולבת, בחינת חלופות ומתן מענה למיקום למגוון התשתיות הארציות המצויות כיום במפרץ בכללן תשתיות הנצרכות לתפקוד משק האנרגיה.

התוכנית החדשה תהווה בסיס לשינוי הדרגתי של לב המטרופולין ומטרתה שיפור איכות החיים וחיזוק העירוניות במפרץ חיפה באמצעות הסבת תעשיית הזיקוק והמפעלים הנלווים לה לתעסוקה מגוונת בסמוך ובשיתוף פעולה עם מוסדות להשכלה גבוהה בחיפה, המשתלבת עם תוספת משמעותית של יחידות דיור בלב המטרופולין.

הכנת התמ"א מהווה את המסגרת התכנונית הנדרשת על בסיס העקרונות שהותוו בהחלטת הממשלה ובדו"ח המלצות ועדת המנכ"לים הבין משרדית בהן גובשה אסטרטגיה ממשלתית, עקרונות פעולה לפיתוח וקידום מפרץ חיפה והתמודדות עם מפגעים וזיהומים הקיימים במפרץ אשר אינם מאפשרים פיתוח עירוני ומטרופוליני בר-קיימא.

התמ"א תעסוק בין השאר בנושאים כמו יצירת רקמה עירונית רציפה בין הקריות לעיר חיפה, חיזוק כלכלי של העיר חיפה ומטרופולין חיפה, פיתוח פארק מטרופוליני הנסמך על נחלי האזור, חיבור העיר לים ולנמל ופינוי מטרדים ושיפור איכות הסביבה.

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "ההחלטה שהתקבלה היום הינה צעד חשוב בדרך לשינוי פני מפרץ חיפה והמטרופולין הצפוני של המדינה. מדובר בהליך שיוביל לעירוניות וחיזוק מעמד האזור כמוקד בלתי מעורער ויחבר את הקריות וחיפה  לכדי מוקד מאוחד.  התוכנית תקודם על בסיס חלופת מינהל התכנון אשר הוצגה בוועדת המנכ"לים המאזנת בין תוספת המגורים לבין תוספת תעסוקה על מנת להותיר את אזור המפרץ כעוגן תעסוקתי למרחב המטרופוליני".

מנהל רשות מקרקעי ישראל, יעקב קוינט: "אני  מברך  על  אישור  התכנית  שמהווה  אבן  דרך  נוספת  בשינוי פני  מפרץ  חיפה והתאמתו  לצורכי  הערים  ותושביהם ולעידן  החדש תוך  הפחתת  סיכונים סביבתיים  ויצירת  מרקם  עירוני  חדש המשלב  מגורים ותעסוקה".

הגירעון השנתי כאחוז מהתוצר המשיך להתכווץ וירד מתחת ל-1% לרמה של 0.6% בסוף אפריל, המשקף ירידה של 0.7 נקודות אחוז ביחס לחודש הקודם. כך עולה מאומדן שפרסם משרד האוצר.

זהו החודש הרביעי ברציפות שבו נרשם עודף תקציבי, והפעם של כ-8 מיליארד שקל, כך שהעודף המצטבר מתחילת השנה מסתכם בכ-32 מיליארד שקל, זאת לעומת גירעון של כ-26.9 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

באוצר מסבירים כי גם החודש הירידה בגירעון כאחוז מהתוצר נובעת בעיקר מירידה בהיקף הוצאות תוכנית הסיוע הכלכלי, לצד גידול משמעותי ומתמשך בצד ההכנסות.

הכנסות המדינה באפריל – 36.5 מיליארד שקל

הכנסות המדינה ממסים הסתכמו בכ-36.5 מיליארד שקל באפריל, עלייה של 11% לעומת אפריל 2021. הגבייה ממסים ישירים עלתה ב-20% לעומת אשתקד והגבייה ממסים עקיפים ומאגרות נותרה ללא שינוי. העלייה בהכנסות ממסים ישירים מוסברת ברובה על ידי גידול משמעותי במס הכנסה חברות.

במצטבר בחודשים ינואר-אפריל הסתכמו הכנסות המדינה בכ-156 מיליארד שקל לעומת 122.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות ממסים ישירים עלו ב-26%, ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-9%, וההכנסות מאגרות עלו ב-7%.

סך הוצאות הממשלה באפריל עמדו על כ-32.4 מיליארד שקל. מתחילת השנה הסתכמו ההוצאות ב-134.6 מיליארד שקל, המשקפים קיטון של כ-15.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

פיחות השקל מקרב עליית ריבית נוספת, ועלו גם הסיכויים שמשרד האוצר ישלוף את הארנק בחודשים הקרובים. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות הכלכלן עפר קליין.

לדברי כלכלני הראל, האינפלציה העולמית והתגובה האגרסיבית של הבנק המרכזי האמריקאי ממריצות את רוב הבנקים המרכזיים להעלות את הריבית, דבר שמביא לחששות מהאטה בצמיחה ולעלייה בתנודתיות.

מדד אפריל – 0.8%

התחזקות הדולר בעולם לא פסחה על ישראל ובעקבות זאת עדכנו בהראל את תחזיות האינפלציה כלפי מעלה. ביום ראשון הקרוב יתפרסם מדד המחירים לאפריל ובהראל צופים עלייה של כ-0.8% בשל העלייה במחיר הדלק (לפני הפחתת הבלו), המזון והנופש. האינפלציה (במבט לאחור) כבר תגיע ל-4% והגורמים הללו תומכים בהעלאת ריבית של רבע נקודת אחוז על ידי בנק ישראל בעוד כשבועיים. עם זאת, הגירעון הממשלתי הנמוך שעל פי העיתונות ירד באפריל ל-0.6% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים (הנמוך ביותר מאז 2008) יאפשר לממשלה למתן את עליית המחירים. לכן ייתכן שהפחתת הבלו על הדלק שמתוכננת להסתיים ביולי, תידחה או שנראה צעדים נוספים למיתון עליית המחירים.

השווקים בישראל מתמחרים עלייה (כמעט) עקבית של רבע נקודת אחוז בריבית בכל ההחלטות השנה, ואנו סבורים שלנוכח קצב העלייה הצפוי בארה"ב תחזית זו סבירה.

כלכלני הראל מעריכים כי בטווח הארוך, בשוך התנודתיות, הגורמים המבניים ישובו לחזק את השקל.

התיירות מתעוררת

הסרת מרבית מגבלות הקורונה בישראל ובעולם (מלבד בסין) לצד הרצון לנפוש שהיה קשה למימוש בשנתיים האחרונות ממשיכים להאיר פנים לתיירות הגלובלית והמקומית. כך באפריל מספר כניסות התיירים לישראל ויציאות הישראלים לחו"ל נמצאות ברמתן הגבוהה ביותר מאז תחילת משבר הקורונה. מגמה זו צפויה להימשך עד לחודשי הקיץ (אלא אם נראה עוד גל תחלואה בעולם), דבר שבא לידי ביטוי עם עלייה באופטימיות הענף בסקר מגמות בעסקים של הלמ"ס. גם הסנטימנט בשאר הענפים נותר חיובי בחלקו בשל העלייה בצריכה סביב חג הפסח, מלבד האטה בענף הבנייה.

ארה"ב: הבנק המרכזי עם 2 הרגליים על הברקס

באשר לתמונת המצב בעולם אומרים כלכלני הראל כי הבנק המרכזי בארה"ב העלה כצפוי את הריבית בחצי נקודת אחוז ל-0.75%-1%, והנגיד אותת שבכוונת הבנק להתמיד בעליות של חצי אחוז גם בהחלטות הבאות. במקביל, הבנק יחל לצמצם את המאזן החל מחודש יוני, אך בקצב מעט מתון מהצפוי של 47.5 מיליארד דולר בחודש והכפלתו מספטמבר. שוקי האג"ח מתמחרים שהריבית הקצרה תעמוד על קצת פחות מ-3% בסוף השנה, אך בהראל סבורים כי מדובר בתרחיש אגרסיבי שלא לוקח בחשבון את הצפי להאטה בתחזיות הצמיחה והאינפלציה לאחר הקיץ. הדבר יגרור האטה בצמיחה בשנה הבאה. דוח התעסוקה לאפריל המשיך להראות שוק עבודה הדוק זאת עם גידול של 428 אלף משרות חדשות, שיעור האבטלה נותר יציב על 3.6% וקצב עליית השכר נותר גבוה על 5.5%. כך שכשנתיים לאחר פרוץ המשבר ומספר המשרות (במגזר הלא-חקלאי) חזר לרמתו הקודמת, מהר יותר מכל מיתון קודם.

סין: מתרבים הסימנים של צמיחה שלילית

בסין מתרבים הסימנים שמעידים על צמיחה שלילית כבר עכשיו; הידרדרות נוספת במדד מנהלי הרכש לאפריל ל-37 נקודות, המשך עלייה בשיעור האבטלה (5.8% במרץ) והמשך התמתנות ביצוא ל-3.9% ב‑12 החודשים האחרונים. להערכת כלכלני הראל הנתונים תומכים בהפחתת הריבית של הבנק המרכזי בעוד כשבועיים ואולי אף בהרחבה פיסקאלית. ההאטה בסין מסבירה בחלקה את הירידה במחירי חומרי הגלם לתעשייה כשסין היא הקונה הגדולה בעולם.

ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר, האריכה את הוראת השעה הנוגעת למס על רכבי יוקרה, הקובעת כי מס הקנייה על רכבי יוקרה, יחול על רכבים שעלותם מעל 300,000 שקל, וזאת עד סוף שנת 2025.

ברשות המיסים ביקשו לפני פגרת החורף לקבוע את הצו כהוראת קבע, אך הוועדה סברה כי נוכח התנודתיות בשוק הרכב והפיתוחים הרבים בעולמות טכנולוגיות הרכב יש להמשיך לנקוט הוראת שעה בנושא. ח"כ קושניר דרש מרשות המיסים לתקן את הצו ולהעמידו על הארכה ל-3 שנים.

מס הקנייה המוגדל על רכבי יוקרה נכנס לתוקף כהוראת שעה בספטמבר 2013 ומאז הוארך מידי תקופה, כאשר שיעור מס הקנייה עולה באופן הדרגתי ככל שמחיר המחירון גדול יותר מ-300,000 שקל. ככל שמחיר הרכב לצרכן גבוה יותר כך המיסוי עליו גדול יותר, כאשר המקסימום יכול להגיע ל-20% מיסוי גבוה יותר מהמס הבסיסי העומד על 83%, קרי 103%.

בשנת 2018 נקבע כי ההוראות תחולנה גם על רכבים עם טכנולוגיות הנעה מתקדמות הנהנים משיעורי מס מופחתים: רכב היברידי בדרגת זיהום 2, רכב plug-in ורכב חשמלי. באוצר נימקו אז את הוספת הרכבים הירוקים לרשימה בכך שקיימת מגמה של ייבוא מוגבר של רכבי פאר בטכנולוגיות אלה ומחירם הגבוה נובע מהיותם רכבי פאר ולא מהטכנולוגיה המוטמעת בהם.

שליש מהעסקים בישראל הושפעו לרעה במידה כלשהי מהמלחמה באוקראינה, כ-9% נפגעו ממנה במידה רבה, והפגיעה בפעילות הכלכלית גבוהה יותר בעסקים קטנים (עד 100 עובדים) לעומת עסקים גדולים (של יותר מ-250 עובדים). כך עולה מסקר הערכת המגמות בעסקים שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במהלך חודש אפריל. מדובר על סקר חודשי שעורכת הלמ"ס, ואילו הפעם בפרק המתחלף בשאלון נשאלו המנהלים על השפעות המלחמה.

עוד עולה מן הסקר כי ניכר שיש חוסר ודאות גדול לגבי הפגיעה האפשרית בפעילות הכלכלית העתידית בגלל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. כ-23% מהעסקים שנסקרו ציינו שהפגיעה בפעילות העתידית אינה ידועה. בענפי התעשייה המושפעים בחלקם ישירות ממצב זה (בגלל הסחורות המיובאות ממדינות אלה), כ-34% מהעסקים ציינו שבשלב הזה הפגיעה בפעילות העתידית אינה ידועה.

עוד מראים הממצאים כי כ-29% מהעסקים שנסקרו דיווחו שבעקבות המלחמה עלו המחירים של חומרי הגלם שבהם משתמשת חברתם במידה רבה או במידה רבה מאוד.

בענפי התעשייה, הבינוי והמלונאות יותר מ-27% מהעסקים ציינו שבעקבות המלחמה עלו המחירים של חומרי הגלם שבהם משתמשת חברתם במידה רבה או במידה רבה מאוד.

יותר מ-35% מהעסקים בענף התעשייה ציינו בעליית המחירים של המתכת והאלומיניום השפיעה באופן החמור ביותר על הפעילות הכלכלית של חברתם.

הבעיות בצד ההיצע עלולות לחייב פגיעה חריפה יותר בצד הביקוש בכדי למתן את האינפלציה. כך אומר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי (IBI). לדבריו, ההבנה כי הפוקוס של הבנקים המרכזיים בהובלת הפד עבר לאינפלציה על חשבון הצמיחה, כאשר הדרך ליעד עוברת דרך הקשחת התנאים הפיננסיים, מחלחלת בהדרגה לשווקים. צעדי המדיניות שנקט הפד בהחלטה האחרונה היו בהתאם לצפי וכללו העלאת ריבית של 50 נ"ב, ומסר של המשך העלאות בהחלטות הבאות, במקביל להכרזה על צמצום המאזן החל מהחודש הבא. צמצום המאזן יתחיל בתקרה של 47.5 מיליארד דולר לחודש ויוכפל ל-95 מיליארד תוך 3 חודשים (60 איגרות חוב ממשלתיות ו-35 איגרות חוב מגובות משכנתאות), וצפוי לנוע בקצב שנתי של כ-1.1 טריליון דולר.

מעבר לצעדי המדיניות, יו"ר הפד ג'רום פאואל הדגיש את המחויבות של הפד להורדת האינפלציה. עם זאת, משום מה הוא הוריד מעל הפרק לעת זו את האפשרות להעלאת הריבית ב-75 נ"ב, התבטאות שגויה להערכת אי.בי.אי, שרק הוסיפה אי ודאות לגבי מידת הנחישות של הפד להורדת האינפלציה ותמכה בעלייה בתשואות ובתנודתיות  תוך היתללות העקום. כאשר מוסיפים למשוואה את הלחצים משוק העבודה, שגם פאואל רואה אותו כהדוק מדיי, ואת השיבושים הפוטנציאליים משוקי הסחורות ומשרשרת האספקה הנובעים מהמצב בסין ומהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מובנת יותר העלייה בפרמיית הסיכון בשוקי המניות האג"ח.

המשך לחצים אינפלציוניים משוק העבודה בארה"ב

עוד אומרים כלכלני אי.בי.אי כי דו"ח התעסוקה לחודש אפריל בארה"ב המשיך לשקף עליה במספר המועסקים וכלל התפתחויות מעניינות בכל הנוגע ללחצים האינפלציוניים העתידיים. ראשית, תוספת המועסקים הגיעה באפריל ל-428 אלף, בדומה לזו שבמרץ, כך שהתוספת הממוצעת ברבעון האחרון ובשנה האחרונה מוסיפה לנוע מעל לחצי מיליון מועסקים לחודש. קצב עליית השכר התמתנה במידת מה בחודשים האחרונים (באפריל נרשמה עלייה מתונה יחסית של 0.3%), אך הקצב השנתי ממשיך להיות גבוה יחסית, בפרט בסקטור הפרטי ולנוע סביב 6.5%.

שיעור האבטלה ממשיך לנוע סביב רמות שפל (3.6%), אך באפריל נרשמה במפתיע ירידה בשיעור ההשתתפות (מ-62.4 ל-62.2). אמנם מדובר בנתון ראשון לאחר מגמת עלייה בהשתתפות שנרשמה בשנה האחרונה, אך במידה והעלייה בהשתתפות נבלמה מדובר בחדשות רעות עבור הפד, שכן ככל שהיצע העובדים הפוטנציאלי נמוך  יותר תידרש התאמה משמעותית יותר כלפי מטה של הביקוש לעובדים בכדי למתן את השכר, בפרט כאשר הביקוש לעובדים, כפי שעולה ממספר המשרות הפנויות, נע סביב רמות שיא.

כמו כן, נתוני עלות השכר לרבעון הראשון הצביעו על עלייה רבעונית נוספת של מעל ל-1% לקצב שנתי גבוה של 4.7%, וזאת בהובלת הסקטור הפרטי שבו נרשמה עלייה של 5% בשנה האחרונה. אמנם קצב העלייה השנתי נותר זהה לזה שנרשם ברבעון האחרון של 2021, 5%, אך מדובר ברמות הגבוהות ביותר בשני העשורים האחרונים, ועל לחצי אינפלציה שעדיין צפויים לבוא לידי ביטוי במהלך השנה.  העלייה הגבוהה בעלות השכר ממחישה את בעיית האינפלציה בארה"ב, שגם אם בשלב מסוים תתמתן מצד הסחורות והמוצרים התעשייתיים, תחייב התמתנות בשוק העבודה כדי למתן את לחצי השכר, והתמתנות שכזו לרוב נלווית למיתון. כפי שעולה מהגרף השמאלי, שילוב של שפל באבטלה ואינפלציה גבוהה כאשר ברקע עקום אג"ח שטוח באופן יחסי, מהווה תמהיל שמעלה את ההסתברות לכניסה למיתון.

קצב הצמיחה בעולם מתמתן

באשר לתמונת המצב ביולם אומרים באי.בי.אי כי נתוני הפעילות האחרונים בעולם היו חלשים מהצפוי, אך בחלקם שיקפו גורמים זמניים. הצמיחה ברבעון הראשון של השנה בארה"ב הפתיעה כלפי מטה עם ירידה של 1.4% ביחס לרבעון האחרון של השנה. עם זאת, כזכור ברבעון האחרון של 2021  נרשמה צמיחה חריגה של כ-7% שהושפעה מתרומה ניכרת של השינוי במלאים, ואילו ברבעון הראשון גורם זה משך את הצמיחה כלפי מטה. זאת במקביל לעלייה חדה ביבוא, שהובילה ליצוא נטו שלילי. אמנם מדיניות המלאים עשויה להשתנות על רקע השיבושים בשרשרת האספקה וההידרדרות הגיאופוליטית, אך בכדי לבחון את מצב המשק מוטב להתמקד בביקוש המצרפי, שהמשיך לעלות גם ברבעון הראשון של השנה, וב-3 הרבעונים האחרונים נע בקצב שנתי של 2.5%-2%.

מדדי מנהלי הרכש ממשיכים לשקף אמנם את המשך התרחבות הפעילות, אך בקצבים מתונים יותר. מדד ה-ISM לפעילות התעשייה המשיך את מגמת הירידה גם באפריל והגיע לרמה של 55.4. תמהיל המדד בחודשים האחרונים, הכולל התרחבות מתונה יותר בהזמנות החדשות ובצבר ההזמנות,  ממשיך לשקף צפי להמשך מגמת ההתמתנות בפעילות גם בחודשים הקרובים. מדד השירותים רשם אף הוא ירידה באפריל, אך עדיין לרמה גבוהה יחסית (57), אם כי תמהיל המדד נחלש אף הוא.

כמו כן, למרות ההאטה בקצב הגידול של הפעילות לחצי המחירים נמשכים. לאחר שיפור מסוים בתחילת השנה, העלייה האחרונה במחירי הסחורות ופוטנציאל לשיבושים נוספים בשרשרת האספקה בעקבות המצב הגיאו-פוליטי והסגרים בסין הובילו לחזרה לרמות גבוהות של רכיב המחירים בתעשייה ולבלימת השיפור בזמני המשלוחים. התמונה העולה מחדדת את ההתבטאות של פאואל בנוגע לכך שהפד כמובן יקבל ברכה שיפור בצד ההיצע שימתן את האינפלציה, אך אינו תולה בכך תקוות, כלומר יפעל למתן את הביקושים בכדי להוביל לירידה בסביבת האינפלציה. ככל שצד ההיצע יתמוך בלחצי מחירים, ההתאמה שתידרש מצד הביקושים תהיה חריפה יותר, ותעלה את ההסתברות למיתון.

מדדי הפעילות בסין הושפעו לאחרונה מהסגרים הנוקשים, ומהם השתקפה התכווצות ניכרת בפעילות בעיקר באפריל. הירידה החדה במדדי מנהלי הרכש, בחלקם אף לרמות של מתחת ל-40, אמנם לא צפויה להימשך לאורך זמן שכן גלי התחלואה מתאפיינים בחודשים ספורים, אך שילוב של הפגיעה הנוכחית בפעילות עם שינוי המגמה בשוק הנדל"ן למגורים מציבים אתגר משמעותי בפני קובעי המדיניות. לא מפתיע שלאחרונה הטון מצד הממשל קיבל תפנית ומכוון להאצה בצמיחה תוך הכרזה על תוכנית תשתיות רחבה, במקביל למסרים פייסניים בכל הנוגע לרגולציה על חברות הטכנולוגיה. למרות ניסיון העבר המוצלח של הרשויות בסין בהתמודדות עם האטה/מיתון, מפנה לרעה בשוק הנדל"ן למגורים שתפס נתח נכבד בצמיחה הסינית בעשור האחרון, הוא אתגר מורכב במידה ניכרת, כך שהסיכון לצמיחה בסין נוטה כלפי מטה.

אחד המפתחות העיקריים להורדת האינפלציה טמון גם בשוקי הסחורות. אם המעבר לריסון מוניטרי וחששות מפני הידרדרות בפעילות היו מספיקים בעבר בכדי להוביל לירידה במחירי הסחורות הרי שההידרדרות הגיאו-פוליטית הפכה את המצב למורכב יותר. החולשה בפעילות בסין והחששות לפגיעה בצמיחה העולמית אמנם הוביל לאחרונה לירידה במחירי המתכות התעשייתיות ובמחירי התובלה, אך מחירי האנרגיה והסחורות החקלאיות ממשיכים לנוע ברמות גבוהות. המשמעות היא שכל עוד לא נרשמת ירידה משמעותית במחירי הסחורות, יידרש ריסון מוניטרי ולחץ גבוה יותר לירידה בביקושים כדי למתן את האינפלציה.

בכמה תעלה הריבית בארה"ב?

העלייה בפרמיית הסיכון בשוק איגרות החוב בארה"ב לוותה בעלייה קלה בציפיות להעלאת הריבית. הציפיות הנוכחיות משקפות העלאות נוספות של 50 נ"ב ב-3 ההחלטות הבאות (בהחלטה השלילית בהסתברות קרוב למלאה), כ-200 נ"ב במצטבר עד לסוף השנה, וסיום ההעלאות בריבית של 3.50%-3.25%. תהליך העלייה בתשואות מלווה כצפוי במגמת עלייה בתשואות הריאליות, אם כי רמת הציפיות לאינפלציה עדיין גבוהה, כך שהלחץ לעלייה בריביות הריאליות צפוי להימשך להערכת כלכלני אי.בי.אי.

למרות החששות הגוברים להאטה בהמשך השנה, שקיבלו ביטוי בהפחתת תחזית צמיחה רוחבית לכלכלות המובילות בעולם במהלך החודשים האחרונים, תחזיות הרווח בקרב מדדי המניות המובילים, למעט בסין, לא עודכנו כלפי מטה. הסבירות לעדכון זה גבוהה למדי, בוודאי בהנחה ולא יחול שיפור במצב הגיאו-פוליטי שמקרין לשלילה על הצמיחה ומקשה על הורדת האינפלציה. בחינת פרמיית הסיכון, הנשענת כאמור עדיין על תחזיות רווח אופטימיות יחסית, מעלה כי השוק האמריקאי ממשיך להתאפיין בפרמיית סיכון נמוכה יחסית, למרות הירידות במדד מתחילת השנה, וזאת כתוצאה מעליית התשואות המהירה. לפיכך, התמחור הנוכחי לא כולל מרווח ביטחון מפני זעזועים, דווקא בעת של ריסון מוניטארי וחשש מפני הידרדרות בפעילות, ומציב את השוק האמריקאי עם תמחור לא אטרקטיבי, במיוחד עם תחילת צמצום המאזן של ה-Fed. ביתר המדדים המובילים באסיה ובאירופה הפרמיה גבוהה באופן ניכר מאשר בארה"ב, על אף שלחצי הריסון המוניטרי במדינות אלו נמוכים, כך שהתמחור בהם ממשיך להיות נוח יותר מאשר בארה"ב.

שוק העבודה המקומי ממשיך להתאפיין בלחצי שכר מתונים יחסית

בהיבט המקומי, אומרים באי.בי.אי כי נתוני התעסוקה למחצית הראשונה של אפריל הצביעו לכאורה על ירידת מדרגה באבטלה (ירידה באבטלה הרחבה מ-5.3% ל-4.4%) אך מדובר בנתון שמושפע מאוד מעיתוי הפסח ולכן סביר שהשיפור באבטלה צנוע יותר. שכן, הירידה באבטלה באפריל שיקפה ירידה חדה בהשתתפות של כ-60 אלף במחצית הראשונה של אפריל (ושל כ-100 אלף בחודש האחרון) במקביל לירידה  של כ-20 אלף במספר המועסקים (ושל כ-60 אלף בחודש האחרון), כך שמדובר בירידה באבטלה שלא מהסיבות הטובות.

נתוני השכר לחודש פברואר הצביעו על עלייה קלה של 0.2% בהשוואה לינואר, אך נתוני החודשים האחרונים עודכנו באופן ניכר כלפי מטה ביחס לאומדן בינואר, וזאת במקביל לעדכון כלפי מעלה של נתוני המשרות.  באופן כללי, השכר הממוצע הנומינאלי די יציב לאורך 2-3 הרבעונים האחרונים (לעומת ירידה בשכר הריאלי), אך יציבות זו עדיין משקפת עלייה של השכר בפועל, שכן היא מלווה בעלייה במספר המשרות שבחלקן התאפיינו בשכר נמוך יותר בעבר. עם זאת, העלייה לא חורגת ממגמת טרום המשבר, ולא משקפת עד כה לחצי שכר חריגים במשק, כלומר עקבית עם ההערכות של בנק ישראל בדבר העלאת ריבית הדרגתית, ובאי.בי.אי מצפים להמשך העלאות ריבית במנות של 25 נ"ב, גם בהחלטה הקרובה. מבחינת אפקט ההכנסה, השילוב של השיפור בתעסוקה משמעותי יותר מאשר השחיקה בשכר הריאלי, כך שנמשכת מגמת העלייה בהכנסה הריאלית, אך היא נמוכה עדיין בכ-2% ממגמת טרום המשבר, כלומר לא משקפת צפי ללחצים משמעותיים בצד הביקוש.

להערכת כלכלני אי.בי.אי, ככל שהפד יתקדם עם תהליך הריסון, הוא יצליח לבסוף למתן את אינפלציית הסחורות (כולל מוצרים תעשייתיים שצפויים לירידה בביקוש לטובת השירותים כחלק מהחזרה לדפוס צריכה נורמלי), כלומר למתן את האינפלציה המיובאת לישראל. תהליך זה צפוי לצבור תאוצה בחלקים המאוחרים של השנה, שבהם הצמצום המוניטרי בעולם יתקדם, כך שבהנחה ולא יירשמו לחצי שכר חריגים בישראל חלון העלאות הריבית בישראל הוא עד לסוף השנה, ואנו מצפים שתגיע ל-1%-1.25%. לפיכך, תמחור האינפלציה לשנים הקרובות ממשיך לגלם פרמיית סיכון גבוהה מדיי להערכתנו, ותומך במשקל עודף לאפיק השקלי על פני הצמוד. מבחינת מח"מ התיק, סביר שככל שהריסון בעולם ובישראל יימשך, הוא יקשה על מפנה בשוק האג"ח למרות תמחור של תוואי ריבית אגרסיבי מדי לדעת כלכלני אי.בי.אי. עם זאת, במבט לחלקים המתקדמים של השנה, ומתוך ציפייה להשפעה ממתנת מאוד של ההתפתחויות על הצמיחה העולמית (ובהיבט המקומי עם החולשה המתגברת בסקטור הטכנולוגיה), החלקים הארוכים מאוד של העקום (30 שנה) נמצאים בתמחור נוח, בין היתר גם בהתחשב בתלילות הגבוהה בהם ביחס לחלקים הקצרים והבינוניים של העקום.

החשיבות של חיסכון מיטבי והשקעות פיננסיות היא חוצת גילים ומגדרים. יחד עם זאת, ניתן למצוא כיום מסלולי השקעה המותאמים יותר לצעירים ומסלולי השקעה המותאמים יותר למבוגרים. מה ההיגיון העומד מאחורי זה? והאם זה בכלל הכרחי?

סוגי השקעות פיננסיות

יש שיגידו ובצדק שכסף הוא לא הכול בחיים. עם זאת, תכנון מיטבי וניהול נכון שלו באמצעות ניהול תיקי השקעות מקצועי, יאפשר לנו לתכנן את העתיד מבחינה כלכלית כמו שאנחנו רוצים. חשיבה זו היא זו שהפכה השקעות בשוק ההון לאחד מאפיקי ההשקעה הפופולאריים ביותר.  ניתן לחלק את ההשקעה למספר מסלולים עיקריים, המאופיינים ברמות סיכון ופוטנציאל רווח שונים, ביניהם:

• מניות

השקעה במניות, בארץ ו/או בחו"ל, מהווה השקעה ברמת סיכון גבוהה יחסית, הנובעת מהתנודתיות הרבה של שוק המניות.

• אגרות חוב ממשלתיות

במסלול זה ניתן להשקיע באג"ח של ממשלת ישראל, אג"ח שקלי, אג"ח צמוד מדד ועוד, כאשר מדובר במסלול השקעה הנחשב לסולידי וברמת סיכון נמוכה יחסית.

• השקעות פאסיביות

השקעה פאסיבית, במוצרים מחקי מדד, נחשבת להשקעה מפוזרת לטווח ארוך, ועל פי נתוני העבר ומחקרים רבים – בעלת אחוזי תשואה גבוהים בהשוואה לתיקים המנוהלים באופן אקטיבי (בחירת ניירות ערך ספציפיים להשקעה).

תנודתיות, זמן וסיכון

כאשר מרכיבים תיק השקעות מומלץ, חייבים לקחת בחשבון את הקשר שבין תשואה לסיכון. אלו שני מרכיבים משמעותיים בכל הקשור להשקעות בכלל ולהשקעות בשוק ההון בפרט, קשר הבא לידי ביטוי ביחס הישיר המתקיים בין רמת הסיכון לבין פוטנציאל התשואה שבהשקעה.

כך, תיק השקעות צריך להיות מורכב בצורה אופטימלית מרמת התשואה הריאלית אותה אנו מעוניינים להשיג, ביחס לרמת הסיכון אותה אנחנו מוכנים ליטול, כלומר, כמה כסף נהיה מוכנים לקחת בחשבון שנפסיד, כדי להגיע ליעד אחוזי התשואה שהצבנו לעצמנו.

הקשר שבין גיל המשקיע וסוג ההשקעה הפיננסית

אם בראשית הדברים, הקשר שבין גיל המשקיע וסוג ההשקעה הפיננסית נראה לנו תמוה למדי, הרי שכעת ניתן להבין כי ככל שהמשקיע צעיר יותר, הרי שהוא משקיע בדרך כלל לטווח ארוך יותר. משום כך, הוא יוכל להרשות לעצמו לקחת סיכונים רבים יותר מבחינת תיק ההשקעות שלו, ולהשקיע באפיקים תנודתיים יותר. זאת מתוך ציפייה, כי גם אם תהיינה מפולות או ירידות מסוימות בתיק ההשקעות, הרי שבהשקעה לטווח ארוך, הירידות הללו תיבלענה בתיקונים ועליות, כפי שנתוני העבר מראים.

לעומת זאת, בגילים מבוגרים יותר, ובעיקר לקראת גיל פרישה, אופק ההשקעה בדרך כלל קצר יותר.  משום כך, על המשקיע המבוגר להתנהל בצורה זהירה יותר עם החיסכון, היות ומשברים ונפילות בתיק ההשקעות, לא תמיד יצליחו לתקן ולחזור לעצמם תוך שנים ספורות. לכן, בדרך כלל אפיקים סולידיים יהיו אפיקי השקעה מתאימים יותר לגילים המבוגרים.

רמת הסיכון ומסלולי השקעות

את הביטוי ליחס שבין הסיכון לגיל המשקיע, ניתן לראות בבירור במודל הצ'יליאני שאומץ בישראל ואף עוברת לשם "המודל החכ"ם". זהו מודל שבמסגרתו רמת הסיכון של ההשקעה הינה פונקציה של גיל המשקיע.

על פי מודל זה שנולד מהמשבר העולמי ב-2008 ואומץ בראשונה ע"י מדינת צ'ילה (ומכאן שמו) – למשקיעים צעירים, שאופק ההשקעה שלהם עומד על עשרות שנים, ניתן בהחלט לרכוש תיק השקעות עם מרכיבים שהינם בסיכון גדול יותר. כמובן שפוטנציאל התשואה לאורך השנים גדול בהתאם.  עם הזמן וככל שהמשקיע יתקרב לגיל הפרישה, תיק ההשקעות יעבור שינוי שיבוא לידי ביטוי בהקטנת הסיכונים

ניהול תיק השקעות עם אנשי מקצוע מומחים

המודל הצ'יליאני אמנם נועד לתת מענה ליחס שבין רמת סיכון וגיל המשקיע, אך חשוב לדעת כי בסופו של דבר, מדובר בהמלצה אשר לא מחויב לפעול על פיה. לפיכך, מומלץ לבחון כל מקרה לגופו ולהתאים יחד עם אנשי המקצוע המומחים בתחום, את תמהיל ההשקעות המתאים ביותר עבורכם, הן מבחינת הגיל ואופק ההשקעה והן מבחינת רמת הסיכון שאתם מוכנים לקחת על עצמכם.

בהמשך להתחייבויות הבין–לאומיות של מדינת ישראל, ולאור הצורך הכלכלי, החברתי, התשתיתי והסביבתי להיערכות למשבר האקלים, השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הביאה לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה היום (א') את תזכיר חוק האקלים שגובש על ידי המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרדי ממשלה נוספים, בראשם: משרד ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי, האנרגיה, הכלכלה והאוצר. בשלב הבא, לאחר אישור ועדת השרים, יגיע החוק להליך חקיקה בכנסת.

מטרת החוק היא לייצר את הוודאות ההכרחית למשק ולגופים המשקיעים במעבר ההדרגתי והמושכל לכלכלה מאופסת פליטות וערוכה להתמודדות עם משבר האקלים. היעדים שהחוק קובע מכוונים למשק דל–פחמן בטווח הבינוני ולמשק מאופס פליטות נטו עד שנת 2050, בדומה למדינות המתקדמות והמפותחות. החוק נועד לייצר מסגרת ארגונית ותהליכית להתמודדות עם משבר האקלים ולהגנה על הציבור והסביבה. החוק גם מעגן את המחויבות הממשלתית לפיתוח בר–קיימה והתבססות על פתרונות מבוססי טבע בגיבוש מענה לסיכונים אקלימיים.

בנוסף, החוק מייצר לראשונה בישראל מתווה לייעול התהליכים הממשלתיים לגיבוש מדיניות אסטרטגית באמצעות החלת חובה להערכת הסיכונים האקלימיים של תוכניות מדיניות ממשלתיות גדולות שעתידות להשפיע באופן ממשי על האקלים, תוך בחינה וגיבוש חלופות מדיניות מיטביות למשק, לסביבה ולחברה.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "זהו צעד קריטי למען עתידנו ולמען שגשוגה של מדינת ישראל לאורך זמן. ישראל מצטרפת למדינות המפותחות ומתקדמת שלב דרמטי במאבק במשבר האקלים. אני מודה לראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד ולשותפים שלנו בממשלה על עבודת צוות פורייה, שהניבה חוק מקיף ומשמעותי. החוק מייצר מנגנונים הנדרשים לישראל על מנת להפחית פליטות גזי חממה ולהיערך לשינויי האקלים והסיכונים הצפויים מהם. עיגון יעדי צמצום הפליטות בחקיקה מאפשר ודאות למשק על מנת לתכנן קדימה, לפתח חדשנות וצמיחה חכמה ונקייה.

"משבר האקלים הולך ומחריף, ומסכן את הכלכלה העולמית. מיקומה הגיאוגרפי של מדינת ישראל כבר חושף אותה ליותר סיכוני אקלים המשפיעים על הבריאות, התעשייה, הסביבה, התשתיות, החקלאות והביטחון שלנו. חוק אקלים מתווה את היעדים ואת המנגנונים לכלכלה יעילה ותחרותית, מאופסת פליטות וערוכה להתמודדות עם משבר אקלימי גלובלי. החוק מבטיח לראשונה מנגנונים ממשלתיים לקבלת החלטות מבוססת מדע ושקלול משבר האקלים בעבודת הממשלה: גם בהפחתת פליטות, גם בהיערכות להשלכות המשבר וגם בהערכת סיכונים הנובעים ממנו"

ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד בירך גם הוא: "הבטחנו וקיימנו. משבר האקלים הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר שניצבים בפני ישראל, בפני האנושות. תזכיר החוק מהווה נדבך משמעותי במאבק של ישראל במשבר. מגדיר יעדים לאומיים ומסדיר מנגנוני פיקוח ובקרה ממשלתיים על מנת להשיגם. ישראל מיישרת קו עם מדינות ה-OECD באופן שבו היא מזהה ומתמודדת עם משבר האקלים. זו החובה המוסרית שלנו כלפי הסביבה בה אנו חיים וכלפי הדורות הבאים"

עיקרי החוק:

1. יעדים להפחתת פליטות גזי חממה: חוק האקלים מעגן את יעדי ההפחתה בשנת 2030, בהתאם להחלטת הממשלה 171 בנושא, שבה נכתב שהכמות השנתית של פליטות גזי החממה ב-2030 תפחת ב-27% לכל הפחות בהשוואה ל-2015 (שנת הבסיס). החוק מציב יעד לאומי של כלכלה מאופסת פליטות נטו עד 2050.עיגון יעדים אלה בחוק מהווה איתות ברור לכלל המשק ומקדם את ישראל לעבר כלכלה מאופסת פחמן, בשורה אחת עם שאר המדינות המפותחות. לצורך עמידה ביעדים, ייעשה שימוש בתוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה שתוגש לאישור הממשלה על ידי השרה להגנת הסביבה, לאחר עבודה ממשלתית משותפת.

2. היערכות למשבר האקלים: חוק האקלים מבטיח כי משרדי הממשלה וגופים נוספים יכינו תוכניות היערכות לשינוי אקלים, ייבנו יכולות ויישמו וידווחו עליהן אחת לשנה. התוכניות יאושרו תוך שנתיים, ועדכון התוכניות יתבצע כל חמש שנים. היערכות זו תבטיח כי ישראל תבנה את החוסן האקלימי שלה בעשור הקרוב ותפחית את הסיכונים הנובעים משינוי האקלים בארץ.

3. הקמת ועדת שרים לענייני אקלים בראשות ראש הממשלה: לשם השגת מטרותיו של חוק זה נדרשות פעולות בתחומים שונים. לפיכך, החלטות מדיניות בענייני אקלים ויישומן, ובכלל זה יישום התוכניות הלאומיות המטילות חובות על משרדי הממשלה לפעול בתחומי אחריותם – מחייבים שיתוף פעולה ותיאום ממשלתי. החוק קובע כי הממשלה תוכל לפעול לעניין סמכויותיה לפי החוק באמצעות ועדת שרים לענייני אקלים, אשר תשמש כמסגרת תיאום בין כלל הגורמים העוסקים במשבר האקלים, על מנת לטייב את פעולותיה של הממשלה בכל הנוגע להשלכות המשבר על המשק, החברה והסביבה בישראל. ועדת שרים זו תאפשר עבודה משותפת של גורמי הממשלה, תוך יצירת מסגרת ארגונית מתכללת ואפקטיבית יותר, שבכוחה יהיה לגשר על פערים בין עמדות משרדי הממשלה.

4. ועדה מייעצת לשינויי אקלים: על–מנת לגבש מדיניות לאומית המבקשת להתמודד כראוי עם משבר האקלים, נדרשת הבנה מעמיקה של מבנה המשק והחברה, כמו גם של האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל. לצורך כך, תוקם ועדה זו שתורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים לגיבוש מדיניות האקלים של ישראל וליישומה, וכן נציגי קבוצות בעלות עניין בציבור, כמו נציג התאחדות התעשיינים בישראל, נציג ארגוני הסביבה ונציגי הדור הצעיר.

5. הליך הערכת סיכון אקלימית: כלי חשוב זה, קובע חובת ביצוע של הערכת סיכון אקלימית לגבי תוכניות רלוונטיות המוגשות על ידי רשות הציבורית לאישור הממשלה או שר משריה, ואשר יש בהן כדי להשפיע באופן משמעותי על פליטות גזי חממה או על שינויי אקלים, או אשר עשויות להיות מושפעת משינויי אקלים, בהתאם להחלטת הממשלה. הממשלה תקבע תוך שנה מתחילת החוק מנגנונים הייעודיים להערכת סיכון אקלימית בישראל ואופן יישומם.

6. ועדת מומחים בינתחומית אקדמית עצמאית: בתוך שישה חודשים מיום כניסתו לתוקף של החוק, תמנה השרה, באישור ועדת השרים לענייני אקלים, ועדת מומחים רב תחומית מתחומי שונים ובהם הבריאות, הכלכלה, האנרגיה, הסביבה, הפחתת פליטות גזי חממה, ההיערכות לשינוי אקלים ונוספים. ההתמודדות עם משבר האקלים מחייבת קבלת החלטות וגיבוש מדיניות בתנאי אי–ודאות מדעית. לפיכך, קיימת חשיבות רבה להנגשה מתעדכנת של מידע מדעי בנושא האקלים למקבלי ההחלטות, ובכלל זה לשר ולוועדה המייעצת. כמו–כן קיימת חשיבות לביקורת מדעית אובייקטיבית בדבר המדיניות המוכתבת על ידי מקבלי ההחלטות והצורך בעדכונה לצורך קבלת החלטות מבוססת ידע. חברי הוועדה ייבחרו בהתאם לרשימת מועמדים שתוצג לשרה להגנת הסביבה על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ועדת המומחים תגיש לשרה את חוות דעתה לעניין התוכניות הלאומיות להפחתת פליטות גזי חממה ולהיערכות לשינוי אקלים.

7. מידע ודיווח לממשלה ולכנסת: במסגרת החוק, יוקם מנגנון דיווח ובקרה, במסגרתו מדווחת הממשלה לפרלמנט או לרשות מחוקקת מקבילה על עמידה ביעדי החוק ויישום הוראותיו. דיווח זה מתפרסם לידיעת הציבור, ומעודד שקיפות הן לגבי המידע הרלוונטי לכלל הציבור, והן לעניין קבלת החלטות המדיניות ארוכות הטווח. שרי הממשלה יגישו בתום כל שנה קלנדרית, לממשלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, דוח בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה לגבי השנה הקלנדרית הקודמת. בדוח זה יוצגו שיעור הפחתת פליטות גזי החממה שהושג בשנת הדיווח, וכן תחזית לשיעור הצפוי של פליטות גזי החממה בשנים הבאות. דוחות אלו יפורסמו לציבור על ידי המשרד להגנת הסביבה.

נמשכת מגמת התכווצות ביתרות המט"ח של בנק ישראל. בסוף חודש אפריל 2022 הסתכמו יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל בסך 197,630 מיליון דולר, קיטון בסך של 8,533 מיליון דולר לעומת סוף החודש הקודם. מדובר בהמשך של מגמה שנרשמת מאז תחילת השנה.

רמת היתרות ביחס לתוצר המקומי הגולמי עמדה על 41%.

הקיטון ביתרות מוסבר על ידי:

• שערוך יתרות מטבע חוץ בסך של כ-7,350 מיליון דולר.
• העברות הממשלה לחו"ל בסך של כ-209 מיליון דולר.
• העברות המגזר הפרטי בסך של כ-974 מיליון דולר.

בחודשים האחרונים הדולר מתחזק בהתמדה מול השקל ונסחר כעת קרוב ל-3.4 שקלים, רמה שלא שהה בה מאז אוקטובר 2020. זאת בשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרמה למחסור בחומרי גלם, מה שהעלה את מחירם, וגם בשל העובדה שהדולר נחשב לאפיק השקעה בטוח בעתות של משברים ואי ודאות. בנוסף, תחילתה של סדרת העלאות ריבית בארה"ב והצהרות הבנק המרכזי האמריקאי בדבר כוונתו לצמצם את המאזן שלו, דבר שיגרום להפחתת נזילות בשווקים, גורמות אף הן להתחזקות הדולר בעולם, מה שמחליש את השקל.

הממשלה אישרה היום (א') את הצעת שר האוצר, אביגדור ליברמן, למתווה סיוע לעסקים בגין הפגיעה מהאומיקרון. מדובר במענה כולל, בתשלום אחד וללא בירוקרטיה שצפויים להיות זכאים לו למעלה מ-100 אלף עסקים בסכומים של אלפי שקלים לעסקים זעירים ועד 600 אלף שקל לעסקים קטנים ובינוניים.

תנאי הזכאות העיקריים:

1. ירידת מחזורים משמעותית – סף ירידת המחזורים בחודשים 2022\1-2 לעומת 2019\1-2 יעמוד על 35% לפחות.
2. המחזור של העסק אינו עולה על 60 מיליון שקל.
3. העסק לא חילק דיבידנד בשנים האחרונות.
4. תנאי הזכאות של עסקים חדשים שנפתחו בשנים 2020 ו-2021 יהיו דומים לאלו שניתנו במענקים קודמים לעסקים שנפתחו בחודשים ינואר-פברואר 2020 כך שהם יהיו זכאים למענק רגיל.

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "הממשלה מעניקה וודאות לעצמאים ולעסקים הקטנים והבינוניים במדינת ישראל. לאורך כל הדרך אמרתי שמי שנפגע בגל האומיקרון יקבל את הסיוע הנדרש מאיתנו והיום עם פתיחת מושב הכנסת אנחנו מיישמים. ההחלטה שתובא להצבעה בכנסת תאפשר לעצמאים לקבל מענה כולל בתשלום אחד וללא בירוקרטיה, להמשיך להניע את המשק ולהצמיח את הכלכלה הישראלית".

עדשות מגע חודשיות מיועדות עבור אנשים שמרכיבים משקפיים. אנשים מסוג זה, מתלבטים פעמים רבות בשאלה האם כדאי לקנות עדשות מגע ולהתחיל להשתמש בהן? והאם כדאי לעשות בעדשות שימוש קבוע או חד פעמי?

ואכן, בכל זה נוגע למוצר ספציפי הזה – יש לדעת שיש כמה סוגים של מוצרים. כיום אפשר עדשות מגע חד יומיות או חודשיות, בזמן שאת היומיות יש להחליף כל יום (כמו כל מוצר חד פעמי) ואת החודשיות אפשר להחליף פעם בחודש.

בנוסף לכך, כדאי לדעת שישנה גם חלוקה של עדשות מגע גם לסוגים שונים, כמו עדשות רכות או קשות, יש צבעים שונים של עדשות, כמו למשל שקופות שנועדו רק לתיקון הראייה, ויש כאלו שיש להן צבע עבור מי שמעוניין בשינוי זמני  של צבע העיניים.

בכל מקרה, עדשות מגע יומיות יש מסוגים רבים. אם אתם מעוניינים בעדשות שאפשר להשתמש בהן משך כל החודש –  כדאי לשקול בחירה בעדשות חודשיות, אבל חשוב לדעת כיצד לקנות את המוצר.

אז איך עושים זאת באמת?

כדי לרכוש את המוצר הנכון, מומלץ לבחור עדשות מגע איכותיות המיוצרות ומשווקות ממותג איכותי כמו ג׳ונסון אנד ג׳ונסון או שאר מותגים שעוסקים בייצור מוצרי בריאות מסוג זה.

בין היתר כדאי למצוא אתר אופטיקה שיש בו מומחים וכזה המציע עדשות מגע מסוגים שונים שאפשר לקנות באריזה חסכונית, כמו למשל אריזה של 3 חבילות שתספיק לכם ל90 יום ויותר.

כיום אפשר למצוא מגוון רחב של מוצרים המשווקים על ידי מומחים וחשוב לבחור את המוצר המתאים ביותר לצרכים שלכם. בחרו עדשות מגע טובות איכותיות, רכות שלא מכבידות על העין ושימו לב כי הם מתאימות לשימושים שלכם אחת מהחברות לעדשות מגע iOptix .

אם אתם רוצים לבחור עדשות מגע חודשיות: זה הזמן לעשות זאת באמצעות אתר טוב שיספק לכם את המספר הנכון של החבילות הדרושות לכם לשימוש יומיומי. בחרו אתר  שיכול לספק לכם חבילה לניסיון. בין היתר כדאי לתת את הדגש לחיסכון שבקני ולבחור מוצר באריזה חסכונית שאפשר להזמין לכל מקום – כך תוכלו להסיר את המשקפיים ולהנות מעדשות מתי שתרצו בכך.

בשנת 2021 נמשכה ביתר שאת מגמת הגידול החד במספר החברות החדשות המצטרפות לשוק ההון הישראלי. בשנה החולפת הצטרפו לשוק ההון הישראלי 94 חברות חדשות שגייסו הון לראשונה באמצעות הנפקה בבורסה. השווי הכולל של גיוסי ההון הראשוניים עמד על 10.5 מיליארד שקל. כך עולה מדוח הפעילות לשנת 2021 של רשות ניירות ערך. את הדוח הגישה יו"רית הרשות, ענת גואטה, לשר האוצר אביגדור ליברמן. גואטה הציגה את עיקרי הפעילות שהובילה הרשות במהלך השנה החולפת, המתבססים על ארבעת היעדים שעומדים בבסיס התוכנית האסטרטגית שגיבשה הרשות: שוק הון הוגן, ביסוסו והרחבתו של שוק ההון הציבורי, הטמעת חדשנות דיגיטלית והגברת התחרות בשוק ההון.

עוד עולה מהדוח כי 55% מן החברות שהצטרפו לבורסה הן חברות טכנולוגיה שהנפיקו לראשונה. נתח ענף הטכנולוגיה בשוק ההון נמצא במגמת עלייה וכיום הוא עומד על כ־23% מסך שווי השוק, השיעור הגבוה ביותר מבין הענפים, כולל ענף הנדל"ן (22%) וענף הפיננסים (20%). ברשות סבורים כי מדובר בשינוי שישפיע גם על שנת 2022 והשנים שיבואו לאחריה. עובדה זו מעידה כי מאמצי הרשות לביסוס שוק ההון הציבורי ולהרחבתו נושאים פרי. שינו זה התרחש, בין היתר, באמצעות חיבור שוק ההון להיי־טק הישראלי, אשר הביא לשינוי בר קיימא ביחסים שבין שוק ההון ובין מגזר הטכנולוגיה בישראל. כיום, יותר ויותר חברות ישראליות רואות את הבורסה בתל אביב כמקום רלוונטי להנפקת הון. לצד מגמה זו, אפשר להבחין בשוק ההון גם בפעילות גוברת של משקיעים מן הציבור (retail investors) וכן בגידול משמעותי בפתיחת חשבונות ניירות ערך בחברי בורסה שאינם בנקים, גידול הבא לידי ביטוי בפתיחה של למעלה מ־81 אלף חשבונות חדשים בשנתיים האחרונות.

להלן עיקרי העשייה בהתאם ליעדים האסטרטגיים שגיבשה הרשות:

שמירה על שוק הון הוגן –  נוסף לפיקוח השוטף ולבקרה על פעילותם של הגופים המפוקחים, הפעילה הרשות את כלי האכיפה העומדים לרשותה כדי לשמור על שוק הוגן ועל תקינות מסחר. בתקופת הדוח הגיעו לסיומם מספר הליכי אכיפה, בהם ניתנו גזרי דין הכוללים עונשים משמעותיים של עשר שנות מאסר וכן הוגשו מספר כתבי אישום בולטים. לצד זאת, פעלה הרשות כדי לעודד יישום והטמעה של תרבות אכיפה פנימית בגופים המפוקחים, באמצעות הכללת קיומה של תרבות זו בשיקולי האכיפה, קיום יום עיון בנושא ועוד.

מישור נוסף של פעילות אכיפה התבצעה כנגד מיזמים שפעלו לגיוס כספים מהציבור באופן שאינו מפוקח, וכן כנגד עבירות והפרות בתחומים חדשים ותקדימיים, כגון תחום המטבעות הדיגיטליים.

בהקשר זה, רואה הרשות חשיבות רבה בקידום חינוך פיננסי בקרב הציבור. במסגרת פעילות זו, לצד הפעילות הנרחבת במדיה הדיגיטלית, הרשות הקימה אתר חדש כדי להנגיש מידע רלוונטי לציבור הרחב. הרשות פועלת  להעלות את רמת המודעות של ציבור המשקיעים לסיכונים בהשקעות ולהקניית כלים להתנהלות פיננסית אחראית ולהימנעות מסכנות הכרוכות במיזמי השקעה שאינם מפוקחים.

ביסוסו והרחבתו של שוק ההון הציבורי – כאמור, נתוני השנה האחרונה מעידים כי מאמצי הרשות להרחבת שוק ההון הציבורי נשאו פרי, ולצד מגמות בשוקי העולם הביאו להרחבה משמעותית של שוק ההון הציבורי בישראל.

במהלך השנה התמידה הרשות במאמציה לבסס ולהרחיב את שוק ההון הציבורי. לשם כך, פעלה הרשות להטמיע סטנדרטים מתקדמים ולהסיר חסמים כדי להציב את שוק ההון הישראלי בקו אחד עם שוקי ההון המתקדמים בעולם. בין היתר, באמצעות פרסום מתווה וולונטרי לדיווח בנושא  ESG (כ־41 חברות פרסמו דוח אחריות תאגידית בשנת 2021, כאשר 24 מהן עשו זאת לראשונה), עידוד אימוץ אנגלית כשפת דיווח וקידום דיווח מובנה בשיטת IXBRL.

בין יתר הנושאים שקידמה הרשות בשנת 2021 הוקם פורום 35+ לקידום גיוון מגדרי בקרב הדירקטוריונים של תאגידים מדווחים, מנהלי קרנות נאמנות ותיקי השקעות בשוק ההון. ברשות הציבו למטרה להגדיל את הגיוון המגדרי בשוק ההון כבר בשנה הקרובה, ונראה כי החלה תנועה חיובית בנושא זה בשוק ההון. הבורסה לניירות ערך בוחנת את האפשרות להתחשב בשיקולי גיוון מגדרי כחלק מקביעת המשקולות למדדי הבורסה המובילים והוקם מדד חדש – "אינדקס ישראל מנהיגות נשית"  – אשר עוקב אחר חברות שבהן מכהנות למעלה מ־35% נשים בדירקטוריון, בדומה ליעדי הפורום. צעדים אלו עשויים להמחיש את הערך הכלכלי הטמון בקידום נושא זה לצד הערכים המוספים שיש בגיוון. פעולות אלו מצטרפות לכ־300 חברות, ארגונים ואנשים פרטיים שהצטרפו לפורום כדי להניע את השינוי המתבקש, מבלי לחייב זאת באמצעות חקיקה.

צעדים אלו, בין יתר הפעולות שמקדמת הרשות, ננקטים כחלק מהמדיניות להטמעת סטנדרטים מתקדמים בשוק ההון כדי להתאימו ולהציבו בקו אחד עם השווקים המובילים בעולם, לאור התועלת הגלומה בכך עבור כלכלת ישראל.

הגברת התחרות בשוק ההון – שוק ההון בישראל מאופיין ברמת ריכוזיות גבוהה של שירותים פיננסיים ושל ניהול ההון הציבורי, כפי שעולה מממצאי המחקר שפרסמה הרשות בדצמבר 2020. מצב זה דורש פתרונות, שכן תחרות בריאה מגבירה את היעילות בהקצאת המקורות במשק ומובילה לשיפור השירותים והמוצרים עבור הציבור בכלל ועבור ציבור המשקיעים בפרט. הרשות חותרת לקידום התחרות בשוק ההון כדי להגדיל את יעילותו, להנגישו לציבור ולהפכו לאטרקטיבי בשוקי העולם, ולכן מקדמת כמה נושאים מרכזיים ומשמעותיים, ביניהם רפורמת עולם פיננסי פתוח כפי שיפורט בהמשך.

הרשות אף פועלת לקביעת הסדר שיאפשר לראשונה לחברי הבורסה שאינם בנקים לפתוח חשבונות ללקוחות מרחוק, ללא הכרח במפגש פיזי עם הלקוח, גם כאשר החשבון אינו במערכת סגורה. צעד זה ננקט כחלק מיישום המלצות הצוות המשותף לרשות התחרות ולרשות ניירות ערך לעידוד התחרות בשוק הברוקראז' והשלמתו צפויה בשבועות הקרובים.

קידום החדשנות הטכנולוגית בשוק ההון – לצד פיתוח השוק, הרשות הציבה כיעד את קידום החדשנות הטכנולוגית ככלי להגברת התחרות בתחום הפיננסי מתוך הבנת התועלת המשמעותית שיש בקידומה לציבור הישראלי. בימים אלה מובילה הרשות את הרפורמה הצרכנית המשמעותית ביותר במערכת הפיננסית בישראל בשנים הקרובות "עולם פיננסי פתוח", שהיא חלק מיישום רפורמת שטרום. הרפורמה צפויה לשנות מן היסוד את דפוסי הצריכה של השירותים הפיננסים במסגרת הבנקאות הפתוחה ותחזיר את הכוח לצרכן שייהנה ממגוון שירותים פיננסיים מותאמים אישית. יישום הרפורמה הוא בבחינת המפץ הגדול, אשר עשוי לשנות את פניה של המערכת הפיננסית מעתה ואילך.

בהתאם לחוק, תנפיק הרשות רישיונות לספקי המידע, ואלה יוכלו לספק פתרונות דיגיטליים חדשניים להשוואת עלויות של השירותים הפיננסיים. מהלך זה צפוי להביא לפיתוח מוצרים ושירותים פיננסיים חדשניים שיקלו על התנהלות היצרן, ישפרו את רווחת הצרכן, לרבות הקלה על הדרך שבה נעשים עסקים במשק הישראלי, בפרט בעסקים קטנים ובינוניים, ויקדמו הכלה פיננסית של שחקנים שבמבנה הקיים מוצאים עצמם מודרים מן המערכת הפיננסית.

לאורך זמן, צפויה הרפורמה להגביר את התחרות במערכת הבנקאית המסורתית ולהוביל להפחתת עלויות בתחום השירותים הפיננסיים. כחלק מהשלמת הרפורמה, פורסם בראשית חודש ינואר 2022 תזכיר חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום שנועד להסדיר את תחום הרישוי והפיקוח על גופים חדשים בענף שירותי התשלום. במועד הגשת הדוח נפתח, למעשה, עידן חדש בישראל, עם תחילת האפשרות להגיש בקשות לרישוי חברות שיעניקו שירותי מידע פיננסי לציבור.

נושא מרכזי נוסף הוא התפתחותם של הנכסים הדיגיטליים. בשנים האחרונות עקבה רשות ניירות ערך מקרוב אחר ההתפתחויות בתחום הנכסים הדיגיטליים והעמיקה את ההיכרות ואת ההבנה בתחום, על היבטיו השונים. כמו כן, נקטה הרשות פעולות שונות לקידום אסדרה ומיסוד של התחום, לרבות פעולות ביקורת ואכיפה הנוגעות לפעילות בנכסים דיגיטליים העשויה להוות הפרה של דיני ניירות ערך. הרשות הציגה את עמדתה בפני הגורמים הבוחנים את הנושא במשרד האוצר, לפיה יש לקבוע מסגרת אסדרתית שתתיר את הפעילות בנכסים דיגיטליים באופן הדרגתי ומפוקח בהתאם להתפתחויות בשוק, ותקבע כי הצעה של נכס דיגיטלי לציבור או מתן שירותים בנכס דיגיטלי המשמש להשקעה פיננסית של הציבור, תאוסדר על ידי רשות ניירות ערך.

שנת 2022 תהיה, אם כן, השנה הרביעית ליישום התוכנית האסטרטגית, ובכוונת הרשות להמשיך ולקדם את המהלכים הנגזרים ממנה. הרשות צופה כי תהליכים נוספים יושלמו במהלך שנת 2022 וחלקם יהיו בשלבי הבשלה מתקדמים.

שר האוצר אביגדור ליברמן: "כמות ההנפקות אשר ראינו בבורסה הישראלית והמשך ההשקעות הזרות והמקומיות, גם במגזר ההייטק, מעידים על האטרקטיביות הגבוהה של חברות ישראליות, ושל השוק הישראלי בכללותו. רשות ניירות ערך מקדמת יוזמות חשובות לפיתוח שוק ההון, ולפיתוח אפשרויות ושירותים חדשים לטובת האזרחים בתחום הצרכנות הפיננסית. כך, היא הובילה בשנה האחרונה את רפורמת שירותי המידע והיום אנו ערב השקתה של אחת הרפורמות החשובות ביותר עבור הציבור – רפורמת התשלומים, אשר עתידה להגדיל את היצע האפשרויות העומדות לכולנו בתחום התשלומים הפיננסים, לעודד את התחרות במיוחד מול הבנקים, לייעל ולהוזיל את עלות השירותים הפיננסים שמקבל הציבור ולכלול שחקנים חדשים איכותיים במגרש הפיננסי- חברות הפינטק".

יו"רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "בשנים האחרונות שוק ההון הישראלי עובר טרנספורמציה. משוק רדום לשוק מתעורר, משוק לוקאלי לשוק גלובלי, משוק ריכוזי לשוק תחרותי. השינוי עוד לא הושלם, ויש עוד מה לשפר, אך הנחנו את התשתיות,  קידמנו הנגשה של השירותים כדי לאפשר לשוק להמשיך לגדול ולצמוח. רבים מן הצעדים שנקטה הרשות בשנים האחרונות נשאו פרי. הנתונים המרכזיים המעידים על כך נוגעים למספר ההנפקות החדשות והגידול בפתיחת חשבונות בקרב חברי בורסה שאינם בנקים על ידי הציבור. מדובר על מספר חסר תקדים, בוודאי ביחס לעשורים האחרונים. לצד המהלכים לפיתוח ולשכלול שוק ההון, הרשות המשיכה בפעילות הפיקוח והאכיפה ועקבה אחר האירועים המתרחשים בשוק. בין היתר אנחנו עדים לתהליכים של ביזור שליטה בחברות ציבוריות, חלקן מרכזיות מאוד במשק, השינוי הזה מייצר אתגרי אסדרה ופיקוח שונים מאלה שניתנו בשנים הקודמות ואנחנו עמלים על התאמת הפעילות שלנו למצב המתהווה; בימים אלה אנו פועלים להוציא לפועל את אחת מהרפורמות המשמעותיות ביותר למערכת הפיננסית ולציבור בישראל "עולם פיננסי פתוח". החל מהמחצית השנייה של 2022 אנו פועלים להנפיק רישיונות לחברות פינטק שיציעו שירותי מידע פיננסי וייזום תשלומים לציבור ולעסקים. אך טבעי שהרשות, כמי שאמונה על ציבור המשקיעים ומגינה בראש ובראשונה על האינטרס של הציבור, תהיה זו שתקבל לידיה את משימת הנעת השינוי בתחום הזה, שכיום הוא ריכוזי ונשלט בידי מספר קטן של גופים. מדובר על תהליך שיאפשר את שינוי התשתיות הפיננסיות בישראל – הניסיון בעולם הראה שהבשלה של התהליך והטמעה של השירותים אורכים זמן – אך עם יכולת התמדה ונחישות נבטיח שאזרחי ישראל יקבלו את השירותים הפיננסיים המתקדמים ביותר ובכך גם נאפשר את פיתוחו של ענף הפינטק בישראל".