הבורסה מפרסמת דוח ESG ראשון. לדברי הבורסה בדוח, "תחום האחריות הסביבתית, החברתית והתאגידית (ESG) תפס בשנים האחרונות תאוצה בארץ ובעולם, הן בקרב החברות הציבוריות והן בקרב המשקיעים המתייחסים כיום בהשקעותיהם, גם לנושא חשוב זה. הבורסה לניירות ערך, כבית של הכלכלה הישראלית, רואה חשיבות רבה בקידום תחום ה-ESG הן בקרב החברות הציבוריות הנסחרות בה והן כחברה ציבורית בעצמה. הדו"ח הינו אבן דרך חשובה ביכולת של הבורסה לשתף בעשייה שלה כחברה משמעותית במשק ובתרומתה לעתידה הכלכלי, החברתי והסביבתי של ישראל".

במסגרת הדו"ח שהתפרסם בעברית ואנגלית, המסכם את פעילות ה-ESG של הבורסה לשנת 2021, מפרטת הבורסה את יעדיה והמחויבות שלה בהיבטים שונים של כלכלה, ממשל תאגידי, חברה וסביבה, וממפה 13 נושאים מהותיים ביותר בתוך הארגון ומחוצה לו לטובת הבסיס האסטרטגי לפעילות החברה בתחום ה-ESG. בנוסף, הבורסה מגדירה במסגרת הדו"ח את יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא – SDGs הרלוונטיים ביותר לפעילותה: שוויון מגדרי, הוגנות תעסוקתית וצמיחה כלכלית, תעשיה, חדשנות ותשתיות, צמצום אי השוויון וצריכה וייצור אחראיים.

לדברי איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, "אנו גאים לפרסם היום את דו"ח ה-ESG הראשון של הבורסה ולשתף בתפיסה ובעשייה שלנו בנושאים חברתיים וסביבתיים. מעבר לחשיבות הערכית הגדולה של קידום תחום ה-ESG, יש בו תועלת כלכלית מובהקת ותרומה אמיתית ליכולת של כולנו להבטיח צמיחה ברת קיימא לצד שמירה על סביבה ויצירת חברה שוויונית והוגנת יותר. בנוסף, תחום ה-ESG הופך להיות קריטי יותר ויותר עבור המשקיעים המוסדיים והפרטיים, בפרט עבור המשקיעים הזרים המגלים עניין הולך וגובר בשוק המניות הישראלי. ישראל לצערנו נמצאת עדיין מאחור ביחס לעולם, ואנו מקווים כי עוד ועוד חברות יאמצו סטנדרטים גבוהים של פעילות ESG. הבורסה מצידה תמשיך להשקיע מאמצים בפיתוח התחום, ביצירת מוצרים ובהנגשת מידע לטובת כלל החברות הציבוריות וציבור המשקיעים".

בין הנתונים שמפרסמת הבורסה בדו"ח:

נתונים מרכזיים לשנת 2021 בעלי השפעה כלכלית על המשק

עוד בנושא חדשות

מספר החברות הציבוריות עומד על  645 חברות מניות ואג"ח, מתוכן קרוב ל- 100 חברות חדשות שהצטרפו בשנת 2021. הבורסה מחשבת ועורכת 66 מדדים שונים.

שווי שוק החברות הנסחרות בבורסה עומד על למעלה מטריליון שקל כ-72.3% מהתמ"ג של מדינת ישראל, המבטא את ההשפעה החברתית-כלכלית הרחבה על המשק המקומי.

קידום תחום ה-ESG

הבורסה פועלת במגוון מישורים על מנת לפתח ולחזק את התחום בישראל. בין ביתר באמצעות השקת מוצרים חדשים, קורסים והדרכות. על פי נתוני הבורסה, שווי סך קרנות סל וקרנות מחקות הנסחרות בבורסה על מדדי ESG בארץ ובעולם עומד על כ-1.5 מיליארד שקל. הבורסה השיקה 3 מדדי ESG בשנים האחרונות, ת"א-125 נקי, קלינטק ומדד מעלה הוותיק. על מדדים אלו הושקו 12 מוצרים מחקים. בנוסף, נסחרות בבורסה 29 קרנות סל וקרנות מחקות על מדדי ESG בינלאומיים.

הבורסה הצטרפה ליוזמת האו"ם לעידוד בורסות לעסוק ולקדם את תחום ה-ESG. בשנת 2021 קיימה הבורסה את כנס ה-ESG הראשון שלה ובתקופה הקרובה ייפתח קורס ראשון מסוגו המציע הכשרה מעשית לשימוש באסטרטגיית ESG בניהול קשרי המשקיעים. הקורס ייערך בשיתוף הפורום הישראלי לקשרי משקיעים מבית איגוד החברות הציבוריות, הבורסה והפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט.

בבורסה מציינים כי כיום רק כרבע מ-125 החברות הכלולות במדד הדגל ת"א-125 מפרסמות דוחות ESG. לעומת זאת, כ-90% מהחברות הכלולות במדד 500 S&P מדווחות לפי כללי ESG. על מנת לשפר את השקיפות ולייצר חשיפה לחברות המפרסמות דו"ח  ESG, הבורסה העלתה היום באתר הבורסה עמוד ייעודי, בו ניתן יהיה למצוא את רשימת החברות הנסחרות בבורסה, העומדת על כ-40 חברות, אשר פרסמו דו"ח ESG כולל קישור לעמוד הרלבנטי באתר החברה.

למעלה ממחצית מהעובדים – נשים, השקעה בהון אנושי ובגיוון מצבת העובדים

עוד מפרסמת הבורסה היום כי למעלה ממחצית מעובדיה (52% מתוך 258 עובדים) הן נשים. בדרגי הניהול הבכירים שיעור הנשים עומד על 42%. הבורסה מפעילה שתי תוכניות לשילוב עובדים מאוכלוסיות מגוונות: פרויקט הכולל שילוב עובדים על הרצף האוטיסטי ופרויקט הכולל שילוב נערים שנשרו ממערכת החינוך. מטרת הפרויקטים היא הקניית כלים ומיומנויות לאותן אוכלוסיות לטובת שילובן בשוק העבודה. בנוסף, השקיעה הבורסה בכ-1,700 שעות הדרכה לעובדים במהלך 2021, כולל הדרכות מקצועיות, הדרכות העשרה, פיתוח מנהלים ועוד.

השקעות ESG – איכות הסביבה וזכויות עובדים, לא רק רווח

הבורסה מרחיבה את אפשרויות המסחר למשקיעים פרטיים: גודל מינימלי של פקודה יופחת משמעותית  




            


"עובדים פלסטינאים לא מגיעים, לקוחות מבקשים לא להכניס הביתה עובדים פלסטינאים, ובעקבות המצב צפויים עיכובים במסירת עבודות לקראת פסח". כך מתריעים בהתאחדות קבלני השיפוצים.


ההתרעה באה בעקבות הפיגוע הרצחני הקשה בבני ברק שגבה את חייהם של חמישה. הפיגוע זה בא בעקבות פיגוע נוסף שהתרחש יומיים קודם לכן בחדרה ועוד פיגוע שהתרחש שבוע קודם לכן בבאר שבע – שבוע דמים שבסופו 11 קורבנות.


לדברי התאחדות קבלני השיפוצים, משעות הבוקר (ד', 30 במרץ) הם מוצפים במבול של פניות ממזמיני עבודות בבקשה לא לאפשר לעובדים  פלסטינאים להגיע לביתם בעקבות המצב. כמו כן, עובדים פלסטינאים מודיעים מצדם על ביטול הגעתם לעבודה בעקבות החשש מהמצב במדינה. בהתאחדות מעדכנים כי פתחו קו חם 24/7 גם לקבלני שיפוצים וגם ללקוחות אשר יעבוד במתכונת חירום וייתן מענה לכל השאלות והבקשות הן של קבלני השיפוצים והן של הלקוחות.


לדברי יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, "התעוררנו לבוקר שחור לאחר עוד פיגוע נוראי בישראל. החל מהבוקר קבלני שיפוצים רבים מדווחים על עובדים פלסטינאים שביקשו לא להגיע לעבודה היום ומנגד נרשמה עלייה של למעלה מ-200% בפניות להתאחדות בכל הנוגע לעובדים פלסטינאים והגעתם לשיפוץ בבית הלקוח. אנו מקבלים עשרות פניות בבקשה לבטל הגעת העובדים הפלסטינאים לעבודה הבוקר על ידי לקוחות ובקשות רבות לבירור היתרי עבודה של קבלני שיפוצים ועובדים בעקבות חשש מהמצב הביטחוני. אנחנו נמצאים רגע לפני חג הפסח, חג בו משפחות רבות בישראל משפצות את ביתן ואנחנו כבר למודי ניסיון לצערי במהלך השנים בגלי טרור ולחימה בשביל להגיד שאנחנו צופים עיכובים במסירת עבודות לקראת חג לפסח".


שיפוץ הדירה – לא להיבהל, זה בסוף משתלם
עוד בנושא חדשות

                    
                    



            


 מחירי הדלק ממשיכים לעלות. בחצות הלילה שבין 31 במרץ 2022 ל-1 באפריל 2022 (הלילה שבים חמישי לשישי), יעודכנו מחירי מוצרי הדלק הנמצאים בפיקוח, הנמכרים לצרכן בתחנות הדלק.


על פי העדכון שהוציא משרד האנרגיה, המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי (כולל מע"מ) לא יעלה על 7.44 שקל לליטר, עלייה של 39 אגורות מהחודש הקודם. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 21 אגורות לליטר (כולל מע"מ), ללא שינוי מהחודש הקודם.


המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי באילת (ללא מע"מ) לא יעלה על 6.36 שקל לליטר, עלייה של 34 אגורות מהחודש הקודם. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 18 אגורות (ללא מע"מ), ללא שינוי מהחודש הקודם.


מדובר בעלייה השלישית ברציפות במחירי הדלק, ורובה נזקף לחובת המלחמה באוקראינה שמגבירה את האי ודאות באשר לכיוון מחירי הנפט, בשל היותה של רוסיה אחת ממפיקות הנפט הגדולות בעולם.



            


היענות חסרת תקדים של הציבור להגרלה הראשונה של "דירה בהנחה" הובילה להארכת המועד האחרון להרשמה.


שר הבינוי והשיכון זאב אלקין החליט להאריך את המועד האחרון להרשמה להגרלות תוכנית "דירה בהנחה" עד יום א', 10 באפריל 2022, בחצות.


המועד האחרון להגשת בקשה לאישור זכאות הוא היום, 29.3.2022 עד חצות. מי שהגיש בקשה לקבלת זכאות עד למועד זה, וזכאותו תאושר, יהיה זכאי להשתתף בהגרלה הקרובה.


מיום ההכרזה על הגרלת ה-10,000 יח"ד הוגשו 57,500 בקשות להנפקת תעודות זכאות ואושרו מעל 44,000 זכאויות. מדובר על היענות חסרת תקדים בפרק זמן קצר מאוד.


נכון להיום, נרשמו למעלה מ-100,000 משקי בית להגרלות, המספר הגדול ביותר אי פעם.
עוד בנושא חדשות

                    
                    


על אף שהמשרד מחויב לבצע את בדיקת הזכאות להשתתפות בהגרלה רק למי שהגיש בקשה לזכאות עד ליום 20.3.22, הוחלט, לפנים משורת הדין, לעשות את מירב המאמצים ולטפל בבקשות לזכאות שהתקבלו בחברות עד ליום 29.3.22. זאת, במטרה  לאפשר למי שהגיש בקשה ויימצא זכאי לממש את זכאותו להשתתף בהגרלה זו.


החל מיום 30.3.22 לא ניתן יהיה להגיש בקשות חדשות להכרה בזכאות לתוכנית דירה בהנחה וזאת עד ליום 11.4.22.


הגרלה זו היא הראשונה בסדרת הגרלות של 30,000 דירות שיוגרלו במסגרת דירה בהנחה.


זכאים שלא יזכו בהגרלה זו וזכאים חדשים, יוכלו להירשם להגרלות הבאות.


בהגרלה  הראשונה מעל 10,000 יחידות דיור, ב-150 פרויקטים הפזורים ב-31 יישובים ברחבי הארץ, ביניהם: ירושלים, ראשון לציון, באר יעקב, אשדוד, אור יהודה, אילת, נתיבות, בית שאן ועוד.


כ-50% מיחידות הדיור המוגרלות נמצאות באזורי הביקוש: ירושלים, ראשון לציון, אשדוד, בני ברק, חיפה ועוד.


ניתן להירשם לכמה הגרלות יחד, כאשר ישנה הגבלה לשלושה יישובים בלבד וניתן להירשם לכל הפרויקטים באותם היישובים ללא הגבלה.


סדר ההגרלות יתבצע לפי גודל היישוב, כך שההגרלה הראשונה תתבצע בעיר בה מספר התושבים הרב יותר ועד לעיר עם מספר התושבים הנמוך ביותר. ניתן לראות את סדר היישובים שיוגרלו בדף ההגרלה.


תוצאות ההגרלה יימסרו לזוכים עד סוף חודש מאי.


 


 



            


אם לשפוט לפי הרכישות בכרטיסי אשראי, הישראלים ממשיכים לשקף התאוששות ממשבר הקורונה. מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בחודשים דצמבר 2021-פברואר 2022 נרשמה עלייה של 5% בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי.


לדברי הלמ"ס, הנתונים על רכישות של צרכנים פרטיים בכרטיסי אשראי מתקבלים מכל חברות כרטיסי האשראי הפועלות בישראל, ומחולקים לפי ארבע קבוצות רכישה ראשיות ופי ענפי משנה, בהתאם לסיווג בתי העסק על ידי חברות האשראי. הרכישות בכרטיסי האשראי מדווחות לפי סכום הרכישה הכולל של הצרכנים בבתי העסק, ומתייחסות לרכישות של ישראלים בארץ בלבד.


על פי החלוקה לקבוצות, עלייה של 4.6% נרשמה ברכישות מוצרים ושירותים אחרים; עלייה של 5.1% נרשמה ברכישות מזון ומשקאות, כולל שירותי אוכל, ועלייה של 12.8% נרשמה ברכישות שירותים.


לעומת זאת, ברכישות מוצרי תעשייה נרשמה ירידה של 4.1% בתקופה האמורה.


בחלוקה בתוך כל קבוצה – בקבוצת מוצרים ושירותים אחרים, המהווה 48% מסך הרכישות בשנת 2021, נרשמה עלייה של 4.6% בחישוב שנתי בדצמבר 2021-פברואר 20222. מזה, בענף ציוד ושירותי תקשורת נרשמה עלייה של 6.5% בחישוב שנתי, בענף מחשבים ותוכנה עלייה של 1.5% בחישוב שנתי, בענף ספרים, ציוד משרדי ופרסום נרשמה יציבות בחישוב שנתי, בענף שירותי רפואה ותרופות ירידה של 0.3% בחישוב שנתי, בענף דלק, חשמל וגז ירידה של 8.1% בחישוב שנתי, ובענף ציוד ושירותי תחבורה ירידה של 15.5% בחישוב שנתי.
עוד בנושא חדשות

                    
                    


בקבוצת מוצרי תעשייה, המהווה 17% מסך הרכישות בשנת 2021, חלה כאמור ירידה של 4.1% בחישוב שנתי בתקופה האמורה. מזה, בענף מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ירידה של 1.2% בחישוב שנתי, בענף הרהיטים ירידה של ק4% בחישוב שנתי, ובענף הלבשה והנעלה ירידה של 4.9% בחישוב שנתי.


בקבוצה שירותים, מהווה 20% מסך הרכישות בשנת 2021, חלה כאמור עלייה של 12.% בחישוב שנתי בתקופה האמורה. מזה, בענף פנאי ובילוי עלייה של 11.1%, בענף שירותי ממשלה ועירייה עלייה של 7.9%, ובענף הביטוח ירידה של 1.2%.


עם זאת, בהלמ"ס מדגישים כי עקב משבר הקורונה לא ניתן היה לחשב אומדני מגמה לשירותי טיסות, תיירות ואירוח בחודשים פברואר 2020-פברואר 2022, ובחודשים הבאים, בהתאם לנתונים שיתקבלו, ייבחן פרסום אומדני המגמה.


 


 


 


 



            


בנק ישראל מפרסם את הסקירה השנתית שלו על מצב המשק הישראלי. בבנק מביעים אופטימיות, אך זהירים מאוד בכל הקשור למחירי הדירות. מחירי הדירות זינקו ב-13% בשנה שעברה (ראו בטבלה את העליות בשנים האחרונות) ובנק ישראל מדבר על האחריות של הממשלה בבלימת המחירים. אבל בבנק לא מדברים על האחריות שלהם. הדבר המרכזי שהעלה את המחירים לרמות האלו הוא הריבית הנמוכה. בנק ישראל אחראי לריבית הנמוכה. כשאתם רואים את מחירי הדירות הגבוהים כדאי שתדעו שיש כמה אחראים – זה גם הממשלה שלא גרמה לבנייה מספקת, אבל זה גם בנק ישראל שהריבית הנמוכה דחפה משקיעים לשוק הדירות וגרמה לרוכשי הדירות לקחת משכנתאות זולות (בינתיים).


"בשנת 2021 הואצה הפעילות בשוק הדיור. ההשקעה בבנייה למגורים התרחבה, מספר העסקאות הגיע לשיא, ומחירי הדירות עלו בכ-13.0%. גידול הפעילות ובצדו עליית המחירים החדה מעידים כי מקור ההתעוררות של השוק הוא בצד הביקוש בשילוב חששות להצטמצמות ההיצע" מדגישים כלכלני הבנק ומוסיפים – "עליית מחירי הדירות בישראל מאז פרץ משבר הקורונה אינה חריגה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.


"שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים (סעיף שירותי הדיור בבעלות הדיירים במדד המחירים לצרכן) עלה השנה ב-3.3%, לאחר ירידתו לנוכח משבר הקורונה והתאוששותו בסוף 2021, אולם במונחים ריאליים קצב עלייתו הוא הנמוך ביותר מזה למעלה מעשור.


"מלאי הדירות הבנויות גדל השנה בהתאם לצרכים הדמוגרפיים, אף שסיומי הבנייה המשיכו לרדת. התחלות הבנייה והוצאת היתרי הבנייה עלו. שיווקי הקרקעות עלו השנה לרמת שיא (כ-86 אלף יחידות דיור), לאחר מספר שנים של היקף לא מספק (כ-38 אלף יחידות דיור בממוצע בשנים 2019–2020). שיווקי הקרקע מהווים צוואר בקבוק בתהליך התכנון והבנייה. יש לפעול כדי להאיץ את קצב השיווקים, מה שאכן נעשה בשנה האחרונה. כתוצאה מקשיחות ההיצע המחירים מגיבים ראשונים על התפתחויות בשוק הדיור, בעוד שהבנייה מגיבה לאט. במבט לעתיד – נדרשים שינויים מבניים שיביאו להגמשה של ההיצע, שהיא גורם יסודי ברפורמה הרצויה בשוק הדיור.


"ההאצה במחירים נבעה בעיקר מגידול הביקוש של רוכשי דירה לראשונה, על רקע ביטול התוכנית "מחיר למשתכן", ושל המשקיעים (רוכשי דירה שנייה ויותר) בעקבות שינויים בשיעורי מס הרכישה המוטלים עליהם. ציפיות לעליית מחירים תמכו גם הן בביקושים.
עוד בנושא חדשות

                    
                    


"לאחר ששיעורו של מס הרכישה למשקיעים הופחת ביולי 2020, הודיעה הממשלה, לקראת סוף 2021, על כוונתה להעלותו בחזרה לרמתו הקודמת, וההעלאה נכנסה לתוקפה בסוף נובמבר. בהתאם לכך האיצו המשקיעים את רכישותיהם טרם העלאת המס והפחיתו אותן בחדות מייד לאחר מכן. מחירי התשומות, שעלו וייקרו את עלות הבנייה, והתשואות הריאליות הנמוכות בשוק ההון, שתמכו בביקוש לדירות, תרמו גם הם לעליית המחירים, אך על פי ההערכה המוצגת בפרק זה השפעתם הייתה משנית".


עוד מציינים בבנק ישראל את מה שרואים בשטח – "גידול הביקוש של עובדי ההיי-טק לדירות התרכז בעיר תל אביב, ונראה שתרומתו לעליית מחירי הדירות מוגבלת לאזור זה."




על פי המסקנה של כלכלני הבנק – מאז פרוץ משבר הקורונה והמעבר לעבודה מהבית עלו במיוחד מחיריהם של צמודי הקרקע, עקב גידול הביקוש לבתים מרווחים יותר.


מחירי הדירות זה החלק הכואב בשנה האחרונה, אבל יש נקודות אור בכלכלה המקומית


המשק והמדיניות הכלכלית בצד הקורונה ובהשפעתה


"התוצר המקומי הגולמי צמח ב-2021 ב-8.2%, והתוצר לנפש – ב-6.4%. ברבעון הרביעי של השנה הגיע התוצר לרמה התואמת את מגמת צמיחתו טרם משבר הקורונה, מציינים הכלכלנים, "בסיומה של השנה שיעור התעסוקה התקרב לממדיו ערב המגפה, שיעור האבטלה הרחבה ירד משמעותית, ומספר המשרות הפנויות היה גבוה. ישראל הובילה בשיעורי ההתחסנות בהשוואה בין-לאומית לפחות עד אמצע השנה; מידת ההידוק של המגבלות על הפעילות ב-2021, שהייתה נמוכה מאשר ב-2020, הייתה נמוכה יחסית גם בהשוואה בין-לאומית. השלכותיה של מגפת הקורונה על הפעילות ועל המדיניות הכלכלית לאורך השנה נותרו מהותיות. שיעורי ההתחסנות הנרחבים איפשרו לממשלה החל מסוף הרבעון הראשון לנקוט במדיניות שמיקדה את המגבלות על הפעילות הכלכלית בענפים ובפעילויות מסוימים. זאת לעיתים תוך הבחנה בין מחוסנים ללא-מחוסנים.


"השפעתה של המגפה על הפעילות בענפי המשק לא הייתה אחידה. הפעילות בענפי התחבורה, אירוח ואוכל ואמנות ובידור נותרה נמוכה מרמתה לפני המשבר.


"אישור התקציב בממשלה בקיץ ולקראת סוף השנה בכנסת, לאחר שהממשלה התנהלה במשך יותר משנתיים ללא תקציב מאושר, תמך בהפחתת אי-הוודאות בניהול המדיניות הפיסקלית.


"חזרתו ההדרגתית של המשק לפעילות והשיפור המהיר בתעסוקה איפשרו להסיר בהדרגה את מרבית צעדי ההתערבות המיוחדים שהופעלו עם פרוץ המשבר – התמיכות הפיסקליות הנרחבות והשימוש בכלי מדיניות מוניטרית מיוחדים. התאוששות הפעילות במהלך המחצית הראשונה של השנה הבהירה כי בשלה העת לשוב לעסוק בסוגיות ארוכות הטווח המאפיינות את המשק ומקשות על צמיחה בת קיימא. בעת הקמת הממשלה החדשה, הגיש לה בנק ישראל תכנית הכוללת המלצות לטיפול בסוגיות ליבה אסטרטגיות בכלכלה, אשר יתרום לצמיחה ארוכת טווח.


"האינפלציה, חרף עלייתה, נותרה בתחומי היעד, ושיעורה בסוף השנה היה 2.8%".


במחצית השנייה של 2021 בנק ישראל החליט לסיים את התוכניות המיוחדות שהחל להפעיל ב-2020 בשל משבר הקורונה. יחד עם זאת, כדי להמשיך לתמוך בפעילות הכלכלית, ובהתחשב ברמתה של האינפלציה ובהערכה שהגורמים לעליית האינפלציה כוללים רכיבים זמניים, המשיכה הוועדה המוניטרית לנהל במהלך השנה מדיניות מוניטרית מרחיבה: הריבית נותרה ברמה של 0.1%, רכישת האג"ח הממשלתיות נמשכה עד דצמבר, ונרכשו כ-35 מיליארדי דולרים למיתון מגמת הייסוף.


הפעילות המצרפית: התוצר והתעסוקה


התוצר אומנם זינק ב-8.2%, אבל זו לא שנה מייצגת. בממוצע שנתי היה התוצר נמוך ב-2.0%–2.5% מהתוצר הפוטנציאלי; בסוף השנה התוצר היה גבוה מעט מהפוטנציאל. מספר המועסקים במשק עלה מסוף הסגר השלישי בפברואר עד סוף השנה בכ-400 אלף. שיעור התעסוקה המותאם (להגדרות בתקופת הקורונה) עלה בתקופה זו – מ-55% במרץ 2021 ל-60.1% בדצמבר 2021 – והיה נמוך בנקודת אחוז בלבד ממגמתו לפני המשבר.


"הפגיעה בתוצר ובצריכה הפרטית בישראל בשנים 2020–2021 הייתה נמוכה מאשר במרבית מדינות ה-OECD. הצריכה הפרטית גדלה ב-2021 ב-11.7%, אולם הואיל והיא ירדה בשיעור חד ב-2020, רמתה ב-2021 הייתה גבוהה רק במעט מאשר ב-2019, טרם המשבר. הגידול המתון שיקף בעיקר ירידה בצריכת שירותי תחבורה, אירוח ואוכל ואמנות ובידור. יצוא מגזר ההיי-טק המשיך לגדול ב-2021 בקצב מהיר. חלקו בתוצר גדל מ-10.5% ב-2019 ל-12% ב-2021.


"השפעת העלייה העולמית של מחירי ההובלה הימית על הפעילות המקרו-כלכלית המצרפית הייתה קטנה; מבחינת ההכנסה המשקית נראה שההשפעה אף הייתה חיובית, משום שישראל היא יצואנית משמעותית של שירותי הובלה ימית. השנה עלה מעט העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים כתוצאה מהגידול ביצוא שירותי ההיי-טק ובייצוא חברות ההזנק. עלייה זו מותנה על ידי העלייה של מחירי הנפט, ההיפוך במאזן התיירות נטו והתחדשות העלייה של יבוא כלי רכב".


מסקנה מפתיעה של בנק ישראל היא שאין סימנים להעלאת שכר. זה מוזר, כי כל עסק שני שתדברו עם מנהליו יגיד לכם שקשה למצוא עובדים וששכר העובדים עלה  


האינפלציה והמדיניות המוניטרית


"בשנת 2021 המשיך בנק ישראל לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה לנוכח הימשכות גלי התחלואה", מודגש בדוח, "הריבית נותרה ברמה של 0.1% ונמשכה רכישת האג"ח הממשלתיות, שהסתיימה לקראת סוף השנה. צעדי המדיניות המוניטרית תרמו להתאוששות המרשימה שנרשמה בתעסוקה ובפעילות הכלכלית במשק. מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2021 ב-2.8% – בתוך תחום יעד האינפלציה וקרוב לגבולו העליון. קצב עלייה זה גבוה משמעותית בהשוואה לקצב עלייתו בשנת 2020, שבה פרצה מגפת הקורונה, והוא הגבוה ביותר בעשור האחרון. תמונה דומה מתקבלת בניכוי סעיפי האנרגיה והמזון התנודתיים.


"הכוחות העיקריים שפעלו לעליית האינפלציה הם התאוששות הביקושים המקומיים ממשבר הקורונה ועליית האינפלציה בעולם, תוצאה של התאוששות הביקושים בעולם ושיבושים בצד ההיצע. כנגד זאת פעל ייסוף השקל למיתון האינפלציה בישראל בהורידו את המחיר השקלי של הסחורות המיובאות. האינפלציה בישראל ב-2021 היתה נמוכה משמעותית בהשוואה לשיעוריה במדינות ה- OECD. חלק מפער זה נבע מייסוף השקל.


"לצד עליית האינפלציה עלו משמעותית גם ציפיות האינפלציה לכל הטווחים. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו, למרות עלייתן, מעוגנות ביעד האינפלציה. לקראת סוף השנה החלו הבנקים המרכזיים בחלק ממדינות ה-OECD לצמצם את מידת ההרחבה המוניטרית, משום שהאינפלציה במשקים אלה עלתה לרמה החורגת מיעדי האינפלציה שלהם. בישראל החל הבנק בצמצום המדיניות כבר במחצית השנייה של 2021, אז החליטה הוועדה המוניטרית לסיים חלק מהתוכניות שהוכרזו, ועד סוף השנה סיים הבנק את התוכניות המיוחדות שהופעלו בזמן משבר הקורונה. ניכר כי תהליך היציאה מהתוכניות המוניטריות עבר ללא זעזועים בשווקים הפיננסיים.


"על רקע עליית ציפיות האינפלציה, תרמה המדיניות המרחיבה לירידה של התשואות הריאליות, ובכך סיפקה תמיכה נוספת לפעילות ותרמה לעליית הביקוש לנכסים. השקל יוסף במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ב-7.9% במהלך 2021. תמכו בייסוף מכירות מט"ח של המשקיעים המוסדיים, העודף הגדול בחשבון השוטף וגיוסי ההון במגזר ההיי-טק. בתגובה לייסוף החד של השקל בתחילת השנה, ועל רקע התפרצות גל הקורונה השלישי אשר כפה מגבלות על פעילות המשק, שהביאו לעלייה חדה בשיעור האבטלה, ועל רקע סביבת אינפלציה שלילית, הכריז בנק ישראל על כוונתו לרכוש במהלך 2021 שלושים מיליארדי דולרים. לאחר שלקראת סוף השנה השקל התחזק שוב באופן חד, ועל רקע הגל הרביעי של המגיפה, הגדיל הבנק את הרכישות מעבר לסכום זה. בסך הכול רכש הבנק במהלך השנה כ-35 מיליארדי דולרים, ובכך מיתן את ייסוף השקל.


 מקורות המימון למשק


יתרת מקורות המימון למגזר העסקי הלא-פיננסי התאפיינה בצמיחה חזקה בשנת 2021, תוצאה של עלייה בביקוש על רקע התגברות הפעילות הריאלית – במיוחד בענפי הבנייה והנדל"ן ובענף ההיי-טק – לצד עלייה בהיצע בעקבות צעדים רגולטוריים. החוב העסקי צמח בשיעור חד, ועמו עלה יחס החוב העסקי לתוצר. עם זאת היחס נשאר נמוך בהשוואה בין-לאומית. ייתכן שחלק מההסבר טמון בפעילות של חברות בין-לאומיות, בעיקר באירופה.


על רקע עליית מחירי הנכסים הפיננסיים התגבר גל ההנפקות בבורסה. שיעור משמעותי של החברות שהנפיקו הן חברות היי-טק. בגיוסי ההון של הענף תמכו הצמיחה המהירה של הביקוש לטכנולוגיה עילית וסביבת הריביות הנמוכה. האחזקות במישרין של משקי הבית באג"ח קונצרניות ובמניות גדלו בתקופת משבר הקורונה, והן דומות מבחינת סדרי-הגודל לשיעור נכסי הסיכון הללו שמוחזק על-ידי משקי הבית בעקיפין באמצעות קרנות הנאמנות. המשמעות היא שהסיכון למכירות בהיקפים משמעותיים במקרה של משבר גבוה יותר מכפי שעולה מהתבוננות רק באחזקות של קרנות הנאמנות בנכסי הסיכון.


חוב משקי הבית לדיור צמח בחדות, תוך עלייה של גודל המשכנתה הממוצעת, על רקע האצת עלייתם של מחירי הדיור. למרות התגברות אי-הוודאות הקשורה למשבר עלתה רמת המינוף במשכנתאות; בפרט גדל משקל המשכנתאות ברמת המינוף המרבית המותרת על פי הוראות הפיקוח על הבנקים.


בשנת 2021 עברה בחקיקה רפורמה חשובה בשוק ההון, שמבטלת את אפשרות ההשקעה של קרנות הפנסיה באג"ח מיועדות ומציעה כחלופה הבטחת תשואה ל-30% מתיק הנכסים. עקב ביטול אפשרות ההשקעה באג"ח מיועדות יצטרכו קרנות הפנסיה להשקיע את הכסף שהופנה לאפיק זה באפיקים אחרים. ניתוח תרחישים מראה שתיתכן התגברות של ההשקעות בחו"ל שתגדיל  את שיעור הנכסים הזרים בתיק.


 



            


בנק ישראל יעלה את הריבית בישיבתו ב-11 באפריל, אך תוואי עליית הריבית שגלום בשוק ההון לשנים הקרובות מהיר מדי. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות הכלכלן הראשי עפר קליין.


לדבריהם, בהתייחסות ראשונה מאז החלטת הריבית בפברואר, המשנה לנגיד בנק ישראל ציין שצמצום המדיניות המוניטרית המרחיבה עשוי להיות מהיר מההערכות הקודמות שלהם, איתות לכך שהריבית תעלה בישיבת הבנק המרכזי ב-11 באפריל. עם זאת, בנאומו הודגשה הדילמה שיש כיום לבנקים המרכזיים לאור זעזוע ההיצע בעולם, שמצד אחד מעלה מחירים אך במקביל גם פוגע בביקושים. שוקי ההון צופים שהריבית הקצרה בישראל תעמוד בעוד שנה על כ-2%, אך להערכת כלכלני הראל מדובר בתוואי עלייה מהיר מדי, והם סבורים שבנק ישראל ירצה להציג תוואי עולה נמוך יותר כדי להחליש את השקל ששב להתחזק בתקופה האחרונה. הצהרת המשנה לנגיד לצד המשך העלייה החדה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ובאירופה הביאו לעלייה משמעותית גם באג"ח הממשלתיות בישראל, ובהראל סבורים כי מדובר בעלייה מהירה מדי על רקע המאפיינים הייחודיים של ישראל (אינפלציה וגירעון ממשלתי הנמוכים ביחס לעולם).


מחיר הבנזין יעלה ב-7%, מדד אפריל – 0.9%


עוד לדברי כלכלני הראל, השלכות המלחמה על "הכיס" יבלטו בכותרות עם העדכון של מחיר הבנזין לאפריל שיעלה, על פי האומדנים, בשיעור חד של כ-7%. עלייה זו תתרום כ-0.20 נקודת אחוז למדד המחירים באפריל שיעלה, על פי האומדן הראשוני, ב-0.9%. המדד יושפע גם מעלייה עונתית במחירי הנופש והמזון. זאת אחרי מדד מרץ שצפוי לעלות בשיעור חד של 0.7% ולפני מדד מאי שצפוי לעלות גם הוא ב-0.7%. האינפלציה בשנת 2022 כולה (דצמבר 22 מול דצמבר 21) צפויה להסתכם בכ-4.1%.


בהראל אומרים כי הירידה בתחלואה הקשה בעולם ממשיכה להשפיע לחיוב על התיירות הנכנסת. מספר לינות התיירים בבתי מלון הכפיל את עצמו בפברואר (נתונים מנוכים עונתיות). המגמה מעודדת למרות שהמספרים הם עדיין רבע מהרמה שנרשמה בפברואר 2019. יצוא השירותים של ישראל עלה ב-2% בינואר (מנוכה עונתיות ללא חברות הזנק) וב-35% בהשוואה לינואר בשנה שעברה. למרות התחזקות יצוא השירותים, עליית מחירי הדלקים צפויה לפגוע בעודף בחשבון השוטף ברבעון הראשון של 2022.
עוד בנושא חדשות

                    
                    


בעולם – הריבית בארה"ב תעלה ב-0.5% בישיבה הבאה?


 באשר לעולם אומרים בהראל כי כשבועיים לאחר העלאת הריבית, נגיד הבנק המרכזי בארה"ב ציין בנאומו האחרון שהוא לא פוסל העלאה של חצי נקודת אחוז בפגישה הבאה, זאת כדי למתן את העלייה באינפלציה (ובציפיות) שתמשיך ותעלה בחודשים הקרובים. הירידה בתחלואה (ובהגבלות) לצד נתוני שוק העבודה החזקים תומכים בכך. מספר הדרישות השבועיות לדמי אבטלה ירד מתחת ל-190 אלף בשבוע האחרון, איתות חזק לדוח התעסוקה שיתפרסם בשישי הקרוב. בצד השני של הגלובוס אנחנו רואים מדיניות הפוכה כאשר הבנק המרכזי ביפן הגביר את תוכנית רכישות האג"ח כדי למתן את העלייה החדה בתשואות. השוני במדיניות הביא להיחלשות חדה של היין היפני.


נזכיר שגם בסין ראינו מדיניות מוניטרית שמרחיבה יותר ולא מצמצמת.


ה-ECB ימשיך בצמצום הרכישות


סנטימנט החברות בגוש האירו ירד במרץ אך פחות מהצפי, כך על פי מדד מנהלי הרכש שירד ל-54.5 נקודות (על פי האומדן הראשוני). הירידה בתחלואה ובהגבלות לרמתן הנמוכה ביותר מאז פרוץ המגיפה תרמה לשיפור בסנטימנט הנוכחי. מנגד, המלחמה הביאה עלייה חדה בעלויות ופגיעה בכוח הקנייה של משקי הבית דבר שהביא לפסימיות בנוגע לצמיחה העתידית. המומנטום החזק של הכלכלה באירופה לאור היציאה מהקורונה ממשיך לפצות (בינתיים) על השלכות המלחמה, לכן להערכתנו, בחודשיים הקרובים הבנק המרכזי בגוש האירו יתמיד בתוואי צמצום הרכישות והבנק בבריטניה ימשיך ויעלה את הריבית.


 


 



            


זקוקים לוועדה רפואית שתקבע שיעור נכות לצורך הקלות במס? מעכשיו אפשר יהיה לבצע את ההליך בצורה מקוונת.


רשות המסים והביטוח הלאומי משיקים שירות משותף מקוון חדש, המאפשר ללקוחות המבקשים שוועדה רפואית תקבע את שיעור הנכות לצורך הקלות במס בגין מוגבלות רפואית, לנהל את תהליך הגשת הבקשה ללא צורך בהגעה פיזית למשרדים,  תוך התנהלות מול שני הגופים במערכת מקוונת אחת.


המערכת החדשה, שנקראת "מערכת מקוונת לוועדה רפואית לפטור ממס", מאפשרת הגשת בקשה לוועדה רפואית לפטור ממס הכנסה באופן מקוון, העברתה בממשק ישיר למס הכנסה ולביטוח הלאומי יחד עם כל המסמכים הנלווים, דו שיח מקוון עם מס הכנסה והביטוח הלאומי בנוגע לטיפול בבקשה, חיווי מלא ללקוח על סטטוס הבקשה, קליטה מקוונת של החלטת הוועדה, הטמעת החלטת הוועדה במערכות ומתן אישורים באזור האישי ללקוח, בשני הארגונים.


השימוש במערכת, שמוחשב מהקצה אל הקצה, ייעל ויזרז את הטיפול בבקשות והוא חלק משיתוף פעולה בין הגופים שנועד לצמצם ביורוקרטיה ולהפחית את השימוש בניירת, לשפר את נהירות הפרוטוקול ולהנגיש פעולות ושירותים מקוונים לציבור. מהלך זה בא בהמשך לקידומם של מהלכים מקוונים נוספים ברשות המסים כמו תיאום מס באופן מקוון, דוח מקוון מלא, שומה אוטומטית במיסוי מקרקעין ועוד, וכן בביטוח הלאומי כגון: ועדות רפואיות בווידאו צ'אט, הקלטתן, הנגשה לאוכלוסייה הערבית והחרדית וכיו"ב.


לדברי מנהל רשות המסים, ערן יעקב, "המערכת המקוונת לוועדה רפואית לפטור ממס תקל על אנשים עם מוגבלויות לממש את זכאותם להטבות מס. השקת המערכת משקפת את מחויבותה העמוקה של רשות המסים למטרה חברתית זו כמו גם את מחויבותנו לשיפור השירות עבור כלל הציבור, דרך העברה של מגוון פעולות לאמצעים דיגיטליים וערוצים מקוונים".
עוד בנושא חדשות

                    
                    


לדברי מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, "צמצום הבירוקרטיה ושיפור השירות לאזרח הוא תהליך מחויב המציאות של כל ארגון החפץ החיים ובוודאי ברגעים שבהם אדם זקוק לסיוע. הקלה ואוטומציה של תהליכים שדרשו בעבר המצאת טופסולוגיה וטרטור בין מספר ארגונים, מתנקזים היום לתהליך יעיל ומקוצר עבור האזרח וזהו בדיוק הכיוון שאנו ממשיכים לשאוף אליו כדי להעניק סיוע סוציאלי באופן ממחושב ואפקטיבי".



            


סכסוך עבודה של מפקחי הוועדות לתכנון ובנייה – הרקע לסכסוך הוא דרישה חדשה וחד-צדדית מהמפקחים לעבור מבחני הסמכה ולחדש את הסמכתם מדי שנתיים, כשמי שלא יעבור את המבחן יותלה רישיונו וייפגע ביטחונו התעסוקתי.  יו"ר חטיבת המגזר העסקי בהסתדרות ההנדסאים, משה שגב: "הדרישה היא בניגוד מוחלט להסכם הקיבוצי. לא ניתן לפגוע במפקחים שעושים עבודתם נאמנה ולעתים תוך סיכון חייהם"


הסתדרות ההנדסאים והטכנאים והסתדרות המהנדסים הכריזו על סכסוך עבודה של מפקחי הוועדות לתכנון ובנייה. זאת עקב הדרישה החדשה מהמפקחים לעבור מבחני הסמכה ולחדש את הסמכתם כמפקחים בכירים מדי שנתיים, כשמי שלא יעבור את המבחן יותלה רישיונו וייפגע ביטחונו התעסוקתי, תוך התנהלות חד-צדדית ובחוסר תום לב. ההסתדרות הורתה למפקחים שלא לשתף פעולה ו/או לגשת למבחני ההסמכה עד להודעה חדשה.


במקביל, דורשת ההסתדרות לקיים מו"מ להסדרת השלכות תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה על מעמדם ותנאי עבודתם של מפקחי הוועדות לתכנון ובנייה.


הכרזת הסכסוך תאפשר נקיטת צעדים ארגוניים החל מהשבוע הבא.


יו"ר חטיבת המגזר העסקי בהסתדרות ההנדסאים, משה שגב: "נדאג לביטחונם התעסוקתי של מפקחי הבנייה ולא ניתן לפגוע בהם בדמות של מבחני הסמכה שיקבעו את רמת מקצועיותם. זאת בניגוד מוחלט להסכם הקיבוצי שנחתם, שבו מעולם לא הייתה התניה בדמות של מבחן הסמכה כל שנתיים שיקבע את עתידו של מפקח הבנייה. מפקחי הבנייה עושים עבודתם נאמנה תוך סיכון חייהם לפעמים וחשופים לאיומים מדי יום ע"י גורמים עבריינים".
עוד בנושא חדשות

                    
                    


סכסוך העבודה עלול לגרום לצוואר בקבוק בפעילות התכנון ואישורי הבנייה. זה עלול לגרום לעיכוב נוסף באישורים שגם ככה לוקחים זמן ממושך ומהווים את אחת הבעיות הגדולות בשוק הדירות ואת הסיבה המרכזית לעלייה במחירי הדירות. העלייה נובעת מביקוש שעולה על היצע, וההיצע תלוי כמובן באישורי המפקחים. בקיצור, הסכסוך הזה עלול לגרום לירידה בהיצע הדירות


 



            


מנתוני בנק ישראל על היקף הנכסים וההתחייבויות של הציבור עולה התמונה הבאה:  




 עודף הנכסים על ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד (החוב חיצוני השלילי נטו) עלה במהלך הרביע הרביעי בכ-17 מיליארדי דולרים (8%) ועמד בסוף דצמבר על כ- 231 מיליארדים.



 עוד עולה מניתוח בנק ישראל  כי יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל עלתה ברביע הרביעי של שנת 2021 בכ-40 מיליארדי דולרים (כ-6%) ועמדה בסוף דצמבר על כ-716 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה בעיקר מגידול ביתרת ההשקעות האחרות ומגידול ביתרת ההשקעות בתיק ניירות ערך למסחר.


 שווי ההשקעות הישירות עלה במהלך הרביע הרביעי בכ-2 מיליארדי דולרים, בעיקר כתוצאה מהשקעות ישירות נטו בהון מניות.


שווי תיק ניירות הערך עלה במהלך הרביע הרביעי בכ-13 מיליארדי דולרים (כ-5%) בעיקר כתוצאה מהשקעות של תושבי ישראל באגרות חוב זרות בהיקף של כ- 9 מיליארדים ומעלייה במחירי ניירות הערך הזרים בהיקף של כ-6 מיליארדים. בנוסף, נרשמו מימושים בהיקף של כמיליארד דולרים במניות זרות. עיקר ההשקעות באגרות חוב זרות בוצעו על ידי הבנקים המקומיים.
עוד בנושא חדשות

                    
                    



יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל


יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל עלתה במהלך הרביע הרביעי בכ-17 מיליארדי דולרים (כ- 3%) ועמדה בסופו על 537 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה בעיקר מזרם השקעות של תושבי חוץ במשק בהיקף של כ-18 מיליארדי דולרים.



יתרת ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד המהווה את החוב החיצוני ברוטו של המשק עלתה במהלך הרביע הרביעי בכ-9 מיליארדי דולרים (6%) לרמה של כ- 161 מיליארדים, בעיקר כתוצאה מהשקעות של תושבי חוץ באגרות חוב ישראליות.


היחס שבין החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג עלה במהלך הרביע הרביעי ב-0.3 נקודות האחוז ועמד בסוף דצמבר על כ- 33.2%. העלייה ביחס החוב לתוצר ברביע הרביעי שיקפה גידול של כ-5.6% ביתרת החוב החיצוני לעומת עלייה של כ- 4.5% בתוצר (במונחים דולריים).


מקור: משרד האוצר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתוני ועיבודי בנק ישראל


עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל


העלייה ביתרת הנכסים בהיקף גדול יותר מהעלייה ביתרת ההתחייבויות הביאה לעלייה של כ-23 מיליארדי דולרים (15%) בעודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל, שעמד בסוף דצמבר על 178 מיליארדי דולר.



            


הבורסה בתל אביב מספקת אינדיקציות משלה לגאות בענף הנדל"ן. ממחקר על שוק איגרות החוב בתל אביב, שערכה נורית דרור מיחידת המחקר של הבורסה, עולה כי חברות הנדל"ן היו אחראיות ל-59% מגיוסי האג"ח של הסקטור הריאלי ול-48% מהפדיונות באג"ח בשנים 2020-2021.


בשנת 2020, השנה הראשונה לפרוץ משבר הקורונה, נרשמה קפיצה משמעותית בגיוסי החוב על ידי הסקטור הריאלי מכ-20 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2018 ו-2019 לכ-54 מיליארד שקל. גם בשנת 2021 נמשכה המגמה של צמיחה בגיוסי החוב על ידי הסקטור הריאלי והם הגיעו לשיא של 64 מיליארד שקל – שיא מאז שנת 2007.


על פי המחקר, חברות הנדל"ן גייסו כ-31.7 מיליארד שקל ב-2021, סכום גבוה בכ-22% מהגיוס בשנת 2020. היקף הגיוס ב-2021 גבוה פי שניים מהיקף הפדיונות שהסתכמו בכ-16 מיליארד שקל ב-2021. הגיוס העודף איפשר לחברות הנדל"ן לממן את הרחבת הפעילות לנוכח הביקוש הגואה בענף.


בשנת 2021 הוסרו בהדרגה מגבלות הקורונה והמשק חזר לצמיחה חיובית בשיעור של כ-8%, הגבוה מאז שנת 2000. בעקבות זאת הביקוש לדירות ולמשכנתאות זינק, ומחירי הדירות טיפסו בכ-11%.


ברבעון הראשון של 2022 גויסו מהציבור ומהגופים המוסדיים כ-14.5 מיליארד שקל בהנפקות והקצאות פרטיות של אג"ח של חברות הסקטור הריאלי, מתוכם יותר מכ-9 מיליארד שקל על ידי חברות הנדל"ן שמונָעות על ידי הגאות המתמשכת בענף.
עוד בנושא חדשות

                    
                    


מגמת הגיוסים תימשך ב-2022


ממחקר הבורסה עולה כי מגמת הגיוסים צפויה להימשך גם השנה, בתמיכת של גורמים כמו התמתנות עליית הריבית בשווקים עקב עליית מחירים בשל הפלישה של רוסיה לאוקראינה, מה שעשוי לגרום לחברות להקדים גיוסים שתוכננו לשנה הבאה; הפסקת הנפקות אג"ח מיועדות של הממשלה; גל עלייה מאוקראינה ומרוסיה שיגביר את צורכי המימון של חברות הנדל"ן וחברות מסקטורים נוספים.


הסקטור הריאלי צפוי לפדות אג"ח סחיר בסך כ-34.3 מיליארד שקל ו-38.5 מיליארד שקל בשנים 2022 ו-2023, בהתאמה. היקף הפדיונות הצפוי ב-2023 גבוה בכ-4 מיליארד שקל לעומת היקף הפדיונות הצפוי ב-2022, כאשר כמחצית העלייה מקורה בפדיונות אג"ח של חברות הנדל"ן ומחצית מקורה בפדיונות אג"ח של חברות אנרגיה ושותפויות נפט, שני הענפים שהובילו בגיוסים ב-2021 וממשיכים להוביל גם ברבעון הראשון של 2022.




החברות שבולטות בפדיונות יבלטו בגיוסים 


ההנחה היא שהחברות שבולטות בהיקף הפדיונות בשנים 2022-2023 יגייסו חוב בשנת 2022.


114 חברות נדל"ן צפויות לפדות אג"ח סחיר בסך כ-17.4 מיליארד שקל ב-2022, ובסך כ-19.1 מיליארד שקל בשנת 2023, סכומים המהווים כ-50% מהפדיונות של הסקטור הריאלי בשנים אלה.


ענף שני בהיקף הפדיונות הוא ענף האנרגיה וחיפושי נפט וגז – 21 חברות צפויות לפדות אג"ח סחיר בסך של כ-6.5 מיליארד שקל בשנת 2022 ובסך של כ-8.7 מיליארד שקל בשנת 2023.


הענף השלישי בהיקף הפדיונות הוא ענף המסחר והשירותים , כאשר 29 חברות צפויות לפדות אג"ח בסך כ-4.7 מיליארד שקל בשנת 2022 ובסך כ-5 מיליארד שקל בשנת 2023.



            


הפד ובנק ישראל מכינים את השווקים להעלאת ריבית מהירה. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות לידר שוקי הון בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ. בהתאם לזאת, צופים בלידר שלוש העלאות ריבית בישראל עד חודש יולי, וריבית  של 1.25% בעוד שנה, הרבה פחות מהפד.


באשר לתמונת מצב המאקרו בישראל אומרים בלידר כי המשק הישראלי מתקרב לתעסוקה מלאה. בנובמבר-ינואר צמח יצוא שירותי ההי טק בקצב שנתי של 21% (לאחר צמיחה של 10% בשלושת החודשים שקדמו), מגמה אשר תומכת בייסוף בשקל. כמו כן, ב-2021 עלה מספר התחלות הבנייה ב-65 אלף לפחות אך מספר הדירות המוגמרות נותר נמוך (46.8 אלף), מה שצפוי לתמוך בעליית מחירי הדיור, בפרט כאשר מתחשבים בגידול הצפוי במספר המהגרים לישראל.


באשר לאינפלציה אומרים בלידר כי הימשכות המלחמה תומכת באינפלציה: בסוף השבוע עלו מחירי חבי ת נפט לאחר מתקפה על מתקני נפט בסעודיה. בשבוע האחרון השקל התחזק ב-1% מול הדולר ו ב-1.2% מול היורו. חזאי המאקרו צופים אינפלציה של 2.9% שנה קדימה בממוצע, עלייה מ-2.2%.


באשר לעולם אומרים כלכלני לידר כי בשבוע האחרון שוקי המניות המשיכו לעלות באופן מתון, זאת למרות המלחמה באוקראינה ואמירתו של יו"ר הפד ג'רום פאואל, שייתכנו העלאות ריבית בקצב של 0.5%. בארה"ב נרשם שיפור באופטימיות העסקית, מה שצפוי לתמוך בהעלאת ריבית אגרסיבית של הפד. בלידר מנחים קצב העלאה של 0.5% בשתי ההחלטות הקרובות.


באירופה, לעומת זאת, מורגשים פסימיות בקרב הסקטור העסקי וחשש מאינפלציה, מה שמכניס את הבנק האירופי המרכזי לדילמה קשה – האם להגיב להאצה באינפלציה על ידי העלאת ריבית מהירה או להתחשב בסבירות להאטה הצפויה בפעילות ולהיות סבלני. לדברי לידר, בינתיים אין סימנים להאצה של ממש בשכר במרבית המדינות באירופה, והציפיות הן להעלאת ריבית באוקטובר ושוב במרץ 2023 אשר יביאו את הריבית הבסיסית באירופה לאפס.
עוד בנושא חדשות