הסכום שקובע הוא 15,000 שקל. לקוח פרטי שיתרת הזכות בעו"ש שלו עמדה מעל הסכום הזה ברציפות במשך רבעון לפחות, אמור לקבל מהבנק הודעה על כך. ההודעה הזו לא משנה דבר בחשבון עצמו. הבנק לא חייב לשלם ריבית, והכסף לא זז לשום מקום. מה שהיא כן עושה הוא להזכיר ללקוח שהכסף יושב בלי תשואה, ולהפנות אותו לחלופות.

מה בדיוק קובע החוק?

החובה נקבעה בסעיף 5א4 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), שנוסף בתיקון 39 לחוק בשנת 2025. לפי הסעיף, כשללקוח שהוא יחיד הייתה יתרת זכות בחשבון עובר ושב בסכום שעולה על 15,000 שקל, בתקופה רצופה של רבעון לפחות, הבנק שבו מתנהל החשבון צריך למסור לו הודעה על היתרה. בהודעה הבנק חייב לכלול הפניה למידע על חלופות השקעה שהלקוח יכול לבחון ושעשויות להניב לו תשואה גבוהה יותר.

החוק קובע גם את התדירות. ככלל ההודעה נמסרת בתחילת כל רבעון. בתקופה של 18 החודשים הראשונים מתחילת התיקון ההודעה נשלחת בתחילת כל חודש, לגבי החודש הקודם. אחרי התקופה הזו הנגיד רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בצו תדירות גבוהה יותר. שר האוצר רשאי, בהסכמת הנגיד ובאישור הוועדה, לשנות את סף 15,000 השקל.

איך ההודעה אמורה להגיע?

ההודעה נמסרת בכתב, בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, למשל הודעה באפליקציה או במסרון, אלא אם הלקוח ביקש לא לקבל הודעות בדרך הזו. היא נמסרת גם בערוץ שבו הבנק מוסר ללקוח הודעות לפי מה שסוכם ביניהם. כשהבנק יודע שהלקוח לא יכול לקבל הודעה כתובה, הוא צריך למסור לו הודעה קולית. המפקח על הבנקים רשאי לקבוע הוראות נוספות, כולל לגבי ההפניה לחלופות השקעה בגופים פיננסיים אחרים, ולא רק בבנק עצמו.

האם הבנק חייב להציע ריבית על העו"ש?

לא. החוק מחייב הודעה והפניה למידע, לא תשלום ריבית ולא הצעה אקטיבית של מוצר מסוים. השאלה אם לחייב את הבנקים לשלם ריבית על יתרות עו"ש עלתה לדיון ציבורי, וכיום יש מי שמתנגדים לחובה גורפת, כפי שדווח בכתבה על עמדתו של חנן פרידמן. בינתיים, מי שרוצה תשואה על הכסף צריך לפעול בעצמו.

כמה עולה להשאיר את הכסף בעו"ש?

ריבית בנק ישראל עומדת על 3.25%, לפי ההחלטה מ-21 באוקטובר 2026, וההחלטה הבאה צפויה ב-23 בנובמבר. כל עוד הריבית ברמה הזו, לכסף שיושב בעו"ש בלי תשואה יש מחיר ממשי.

נניח שבחשבון של משפחה יושבים באופן קבוע 60,000 שקל, ולצורכי השוטף מספיקים לה 15,000 שקל. נשארים 45,000 שקל שלא עובדים. אם הסכום הזה היה מופקד בפיקדון שקלי לא צמוד שמניב, לצורך הדוגמה, ריבית של 3% לשנה, הריבית ברוטו הייתה מגיעה ל-1,350 שקל. על ריבית נומינלית מפיקדון שקלי לא צמוד חל מס בשיעור 15%, כלומר 202.5 שקל, ונשארים כ-1,150 שקל נטו. זה הסכום שהמשפחה מוותרת עליו בכל שנה. ככל שהסכום העודף גדול יותר, ההפסד גדל בהתאם. הפירוט על המס נמצא במדריך מס על ריבית מפיקדונות.

הדוגמה מניחה ריבית שנבחרה להמחשה. הריבית בפועל משתנה מבנק לבנק, לפי סוג הפיקדון ותקופתו, ולפעמים גם לפי מיקוח.

מה החלופות שההודעה מפנה אליהן?

החלופות הנפוצות לכסף נזיל הן פיקדון בנקאי, קרן כספית ומק"מ, כלומר מלווה קצר מועד של בנק ישראל. לכל אחת יש מאפיינים אחרים של נזילות, עלות ומיסוי. פיקדון נותן ריבית ידועה מראש אבל נועל את הכסף לתקופה. קרן כספית נזילה כמעט מיד, אבל גובה דמי ניהול ותשואתה משתנה. מק"מ נקנה בבורסה, ולכן מצריך חשבון ניירות ערך. ההשוואה המלאה בין שלושתן, כולל ההשפעה של החלטת הריבית הקרובה, מופיעה במדריך פיקדון, קרן כספית או מק"מ.

לפני שמזיזים כסף, חשוב להשאיר בעו"ש כרית לתשלומים קבועים ולהוצאות לא צפויות, כדי לא להיכנס למשיכת יתר. ריבית על משיכת יתר גבוהה בהרבה מכל תשואה על פיקדון, ולכן חיסכון של כמה מאות שקל בשנה עלול להתהפך להפסד.

למה המחוקק בחר בהודעה ולא בחובת ריבית?

הרעיון שמאחורי סעיף 5א4 הוא שקיפות. הרבה לקוחות לא שמים לב שהכסף שלהם יושב בעו"ש חודשים ושנים בלי תשואה, בזמן שהבנק משתמש בו. הודעה קבועה אמורה להפוך את הנושא לגלוי, ולעודד השוואה בין חלופות, גם בתוך הבנק וגם מחוצה לו. הבחירה בהודעה ולא בחובה לשלם ריבית משאירה את ההחלטה בידי הלקוח, ומשאירה את התחרות על הריבית לשוק.

בפועל, ההודעות עשויות להוביל לשתי תוצאות. חלק מהלקוחות יעבירו כסף לפיקדונות או לקרנות כספיות בבנק עצמו. אחרים יעבירו אותו לגופים אחרים, כמו בתי השקעות או קופות גמל להשקעה. בשני המקרים, מי שהכסף שלו עובד מרוויח לעומת מי שהשאיר אותו במקום.

שאלות נפוצות

היתרה עברה את 15,000 שקל רק לכמה ימים. אקבל הודעה?

החוק מדבר על יתרה שעולה על הסכום בתקופה רצופה של רבעון לפחות. משכורת שנכנסת בתחילת החודש ונעלמת באמצעו לא אמורה להפעיל את החובה.

החובה חלה גם על חשבון של עסק?

הסעיף חל על לקוח שהוא יחיד. חשבון של חברה, שותפות או עמותה לא נכלל בחובה הזו.

אפשר לבקש לא לקבל את ההודעות?

הלקוח יכול לבקש שלא לקבל הודעות בערוץ המיידי, כמו מסרון. החוק עדיין מחייב את הבנק למסור את ההודעה בערוץ ההודעות שסוכם עם הלקוח.

מה אם הבנק לא שולח הודעה?

אפשר לפנות לבנק ולבקש הסבר, ואם הפנייה לא מועילה, לפנות לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, שמטפל בתלונות ציבור.

מה ההבדל בין עו"ש לפיקדון מבחינת נזילות?

היתרון של העו"ש הוא זמינות מלאה: הכסף שם בכל רגע, בלי התחייבות. פיקדון לתקופה קצובה נותן ריבית, אבל שבירה מוקדמת עלולה לגרור ויתור על הריבית או קנס, לפי תנאי הפיקדון. יש גם פיקדונות עם נקודות יציאה, שמאפשרים למשוך בתאריכים קבועים. קרן כספית נזילה בדרך כלל תוך יום מסחר, ומק"מ נזיל בבורסה בכל יום מסחר, אם כי מחירו עשוי להשתנות מעט עד הפדיון.

לכן ההחלטה איננה רק כמה ריבית אפשר לקבל, אלא גם מתי הכסף עשוי להידרש. משפחה שמחזיקה כרית ביטחון לחצי שנה יכולה לפצל אותה: חלק בעו"ש, חלק בפיקדון קצר או בקרן כספית, וחלק בפיקדון לתקופה ארוכה יותר. כך ההודעה מהבנק הופכת לבדיקה תקופתית של התקציב, ולא רק לתזכורת.

מה עושים כשההודעה מגיעה?

הצעד הראשון הוא לבדוק כמה מהיתרה באמת צריך להישאר זמין. אחר כך מחליטים לאיזה טווח מיועד השאר: כסף לחודשים הקרובים מתאים לאפיקים נזילים, וכסף לשנים ארוכות יכול להיות מושקע אחרת. ההודעה אינה ייעוץ, והבנק אינו חייב להמליץ על המוצר הזול או הרווחי ביותר. כדאי להשוות גם מחוץ לבנק, ולשאול על הריבית שהבנק מציע לפני שמסכימים לפיקדון שהוצע בטלפון.

הנוסח המחייב של החובה מופיע בסעיף 5א4 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), כפי שהוא מתפרסם באתר בנק ישראל.