הטלפון החכם שלנו הפך עם השנים להיות הכלי דרכו אנחנו מתנהלים בהרבה מאד מובנים. אנחנו מתקשרים באמצעותו, מקבלים באמצעותו מידע, גולשים באינטרנט, משחקים באפליקציות, מצלמים ומה לא. המדריך הבא בא להראות לכם שהסמארטפון יכול להיות אחד החברים הטובים ביותר שלכם גם בכל הנוגע לניהול השוטף של התקציב שלכם. יש שורה ארוכה של אפליקציות לניהול תקציב דרך הסמארטפון, חלקן מוצלחות יותר וחלקן פחות, שאפשר בהחלט להכניס לתמונה.
ניהול חשבון בנק
פעולה בסיסית במיוחד של ניהול חשבון מכניסה לתמונה את אתר הבנק בו מנוהל החשבון שלנו, או, כמו שכבר חי שנים, גם האפליקציה שלו. לרוב הבנקים בישראל יש אפליקציה ייעודית, שמציעה בדרך כלל הרבה מאד דברים, ולפעמים יכולה להחליף את הכניסה לאתר האינטרנט ובעיקר הביקור בסניפים. האפליקציות מאפשרות לראות את מצב החשבון (עובר ושב, פיקדונות, חיובים עתידיים וכן הלאה), ולבצע פעולות פיננסיות מגוונות: החל מהעברת כספים או תשלום חשבונות, דרך העברת כספים ועד לשיחה עם בנקאי. הפקדת צ'קים דרך האפליקציות כבר חיה ברוב הבנקים הגדולים: כל מה שצריך לעשות הוא להגדיר את הסכום ולצלם את הצ'ק מלפנים ומאחור, לאחר שחותמים עליו כמובן. השירות קיים ברוב האפליקציות של הבנקים המרכזיים בישראל, ולהתרשמותנו מקל מאד על בעל החשבון. אתם מוזמנים לקרוא עוד על השירות בסקירה מקיפה שהכנו לא מזמן.
מעבר להתקנת האפליקציות, חלק מהבנקים מציעים תוספים אחרים לטלפונים החכמים. בבנק דיסקונט למשל קיימת אופציה להתקנת ווידג'ט, שמאפשר לקבל מידע על החשבון (שלוש פעולות אחרונות, יתרת עובר ושב, כרטיסי אשראי ותיק ניירות ערך) דרך המסך הראשי של הטלפון, בלי שצריך להכניס בכל פעם את שם המשתמש והסיסמא.
שאלת השימוש באפליקציות של הבנקים ביחס לאפיקי שירות אחרים של הבנק נשאלת פעמים רבות. אין ספק שזה מאד נוח ופשוט להשתמש באפליקציה, שמאפשרת להיות מעודכנים ולבצע פעולות שונות בלחיצת כפתור, ללא צורך להגיע לבנק ובלי קשר לשעות הפעילות שלו (כמובן שפעולות שמצריכות התעסקות של אנשי הבנק תיעשנה בפועל בשעות הפעילות שלהם). האפליקציות אף עשויות להביא לתעריפי עמלות נמוכים יותר על חלק מהפעולות בהשוואה לביצוע שלהן על ידי מצד שני, האפליקציות לא מאפשרות קבלת ייעוץ וליווי אישי מאנשי הבנק, שאנשים רבים מצפים לו כשהם מבקרים בסניפים – גם בעידן האינטרנט עדיין אנחנו מחפשים לפעמים את המגע האנושי. כמו כן, למרות אמצעי האבטחה המחמירים של אפליקציות הבנקים יש שעדיין חוששים לבצע פעולות דרך הטלפון, בעיקר כאשר משתמשים ברשת אלחוטית (Wi Fi) שעלולה להיות פרוצה יותר.
אפליקציות לניהול תקציב – מספר המלצות
חלק מרכזי בניהול התקציב שלנו קשור להכנסות ולהוצאות השוטפות: אפשר לקבל חלק מהמידע הזה דרך הבנק, אבל לא את כולו. אם מתייחסים להוצאות האשראי, הרי שגם כאן יש אפליקציות לחברות האשראי שאפשר להוריד, לראות את החיובים העתידיים או הנוכחיים, וכמיטב המסורת – גם להזמין הטבות שונות. אפרופו הטבות, בחלק מהמקרים תמצאו אפליקציה נפרדת למטרה זאת, דוגמת אפליקציית לאומי קארד – פינוקים.
באשר לאפליקציות ניהול התקציב ה"חיצוניות", יש כמה שמות שיוכלו לסייע לכם. אפליקציית Handwallet הושקה לפני מספר שנים והיא מיועדת לניהול המזומנים, חשבונות הבנק, כרטיסי האשראי וכרטיסי מתנות גם יחד. האפליקציה הזו היא בהחלט מקיפה, עם למעלה מ-100 קטגוריות ותת קטגוריות. בנוסף, ניתן לראות גרפים של ההוצאות וההכנסות, החסכונות וכן הלאה. פיצ'רים מעניינים באפליקיה הם חישוב תשלומים ומועדים בכרטיסי האשראי (על פי מועדי הפירעון שמגדירים), חישוב ריביות והצמדות על הלוואות ועוד. יש בה אופציה לתכנון תקציב, ובחינה האם עומדים בו בפועל. עבור עוסקים או בעלי חברות אפשר לנהל בנפרד את המאזנים הכספיים של העסק לעומת הבית, ובנוסף לצלם את המסמכים, הקבלות, תעודות המשלוח וכדומה. האפליקציה מסתנכרנת מול רוב הבנקים וחברות האשראי בישראל. בעיה מסוימת שמצאנו בה היא שהנתונים נשמרים על גבי המכשיר עצמו או בסנכרון עם גוגל, מה שעלול להביא למצב בו במחיקת האפליקציה או החלפת הטלפון נתונים ייעלמו.
אפליקציה נוספת היא "פיננדה – פשוט לשלוט בכסף", שאף היא מציעה מעקב אוטומטי אחר ההוצאות וכלים של ניהול תקציב. אפשר להכניס בה את חשבונות העובר ושב וכרטיסי האשראי (אמריקן אקספרס, ישראכרוט, קאל ולאומי קארד. ללא כרטיסי דיינרס) להגדיר יעדים חודשיים, רבעוניים או שנתיים, לראות גרפים חודשיים של הוצאות, הכנסות וחיסכון ואף לעדכן את יתרת המזומנים בארנק: מבחינה מעשית, הכספים שמשכתם מחשבון הבנק שלכם, על פי הנתונים שבאתר שלו (לנו זה היה מעט בעייתי לחזור כמה חודשים אחורה ולנסות להבין להיכן הלך הכסף המזומן שמשכנו). מהבדיקה שעשינו האפליקציה די נוחה לשימוש ומציגה את המידע בצורה פשוטה, אם כי היו כמה דברים שהפריעו לנו: החסכונות בבנקים לא מוצגים במקום נוח, ואי אפשר לדעת דרך המסך הראשי כמה יש לנו בתכניות החיסכון ובפקדונות השונים. אם כל החשבונות שלכם וכרטיסי האשראי יכולים להיות מוגדרים באפליקציה, אפשר בהחלט לנסות אותה ולהיעזר בה. אחרת, נראה שהפונקציונליות שלה יורדת מעט.
עבור בעלי מכשירי אייפון ואייפד שרוצים לקבל בקרה על ההוצאות דרך כרטיסי האשראי, עומדת אפליקציית "כמה שילמתי" – אין נכון להיום גרסה למכשירי אנדרואיד. זוהי אפליקציה חינמית, אבל אליה וקץ בה: ניתן להגדיר רק שני פרטי כרטיסי אשראי בגרסה החינמית, כשמי שיש לו יותר כרטיסי ייתקל בקשיים (ההמלצה שלנו, כפי שקראתם במדריך נפרד, היא להחזיק בכמה שפחות כרטיסים). יתרון משמעותי באפליקציה הוא שאפשר להכניס אליה את הכרטיסים של כלל בני המשפחה, ובכך לקבל מבט כולל על ההוצאות. כמו כן, יש חלוקה שנעשית אוטומטית לקטגוריות של הוצאות, ואפשרות לפילוח של ההוצאות לאחוזים (לדוגמא, מטרה שאחוז מסוים מההוצאות יוקדש לבילויים). הבעיות הן שאין כאן כל בקרה על ההכנסות, וגם לא על הוצאות שאינן החיובים הישירים בכרטיס: הוראות קבע, תשלומים במזומן, תשלומים באשראי ועוד. היינו שמחים אם בנוסף לכרטיסי האשראי הייתה כאן אופציה להתחבר לחשבון הבנק של המשתמש.
ניהול תקציב הוא לא משחק ילדים, אבל מסתבר שהוא בהחלט יכול להית ידידותי ואפילו נעים לעין – גם אם בשפה האנגלית ולא העברית. אפליקציית Toshl מציעה גרפיקה צבעונית, אבל מיועדת לעשות את ניהול התקציב בצורה מוקפדת. מכניסים כאן באופן ידני את הפרטים של ההוצאות וההכנסות, כשהם מתעדכנים ונשמרים גם באתר אינטרנט ייעודי (יתרון ביחס לאפליקציות אחרות שלא תמיד מעניקות גיבוי מלא לנתונים). האפליקציה מאפשרת לנו לנתח את היחס ביניהם: המפלצת המופיעה בין מסכי האפליקציה תטפוח לנו על השכם כשנעמוד ביעדים או כשנצליח לחסוך, אבל תזהיר אותנו מהתנהלות כלכלית לא אחראית. את היתרה מחודש מסוים אפשר להעביר לחודש הבא. החסרונות של האפליקציה נוגעים לכך שחייבים לעדכן את הנתונים באופן ידני (לכן אנחנו עלולים לשכוח הוצאות דוגמת הוראות קבע או רכישות בתשלומים), וגם שחלק ניכר מהפונקציות כאן זמין רק בגרסה המלאה של האפליקציה, ששימוש בה כרוך בתשלום.
אפליקציית Spending Tracker פועלת פחות או יותר על אותו עיקרון, אלא שכאן את העיצוב הצבעוני מחליף עיצוב די פשוט ובסיסי. האפליקציה הזו מאד נוחה לשימוש, ואפשר ללמוד אותה במהרה. היא משמשת להכנסה ידנית של נתוני הכנסות והוצאות, וחלוקה של ההוצאות השונות לקטגוריות. הנתונים ניתנים לחלוקה באופנים שונים, בבחינה שבועית, חודשית או שנתית. גם כאן קיימת אופציה להגדיר תקציב ולנסות כמובן שלא לחרוג ממנו. אופציה מעניינת אחרת היא להגדיר מספר חשבונות נפרדים, למשל חשבון עסקי מול חשבון חסכונות, ולהחליף ביניהם בקלות. מבחינת הגיבוי, האפליקציה מאפשרת ליצור גיבוי של הנתונים דרך הדרופבוקס, וגם לעשות סנכרון בין מכשירים סלולריים שונים (אופציה הקיימת רק בגרסה בתשלום, כמו תכונות אחרות). את האפליקציה תוכלו להוריד עבור מכשירי אנדרואיד וגם מכשירי אפל.
המסקנה: אפשר להיעזר, אבל לא באופן מוחלט
ההיצע הרחב של אפליקציות לניהול תקציב וחשבון בנק דרך הטלפונים החכמים מראה שבהחלט כדאי לחשוב על להשתמש בהן. את האפליקציה של הבנק או הבנקים שלכם מומלץ שתורידו בכל מקרה, כי היא תסייע לכם ללא כל ספק. להתרשמותנו ומהניסיון שלנו לא בטוח שהאפליקציות יבטלו לחלוטין את הביקור שלכם בבנקים, אבל בהחלט צפויות לצמצם אותם. תוכלו לחסוך לכן זמן ואולי גם כסף.
באשר לאפליקציות המשלימות, חלק מהן בהחלט מועילות ויכולות להציע לכם בקרה על הכספים שאתם מוציאים או מכניסים. בבדיקה שעשינו לא נתקלנו עדיין באפליקציה שיכולה לכלול בתוכה את כל המידע הפיננסי שיש – אסור לשכוח שיש לרבים מאיתנו גם חסכונות מחוץ לבנקים – אבל מבחינת הבנק וכרטיסי האשראי תוכלו לקבל את רוב הנתונים. האפליקציות האלה מצריכות קצת עבודה, בעיקר בהתחלה (הכנסת הכרטיסים והחשבונות הרלוונטיים), וצריך לקחת בחשבון גם שהמידע עלול להתעדכן מאוחר מאשר במקורות אחרים. האפליקציות שסקרנו כאן אמורות להיות מאובטחות מבחינת המידע שמוכנס אליהן, אבל מומלץ לוודא זאת פרטנית מול כל אפליקציה.
מדריכים קשורים:
פפר הבנק הדיגטלי של לאומי – הכל דרך הסמארטפון
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
איך בוחרים אפליקציה לניהול תקציב ושומרים על פרטיות
אפליקציות לניהול תקציב יכולות לחסוך זמן, לרכז את ההוצאות ממקורות שונים ולהציג תמונה ברורה. אבל חלק מהן מבקשות גישה לחשבונות הבנק ולכרטיסי האשראי. לפני שנותנים הרשאה, כדאי לבדוק מי מפעיל את האפליקציה, האם היא מפוקחת, ומה היא עושה עם המידע.
שאלות ותשובות
? מה היתרון של אפליקציה על טבלה?
האפליקציה מעדכנת אוטומטית את ההוצאות מכרטיסים וחשבונות. טבלה דורשת הזנה ידנית אבל נותנת שליטה מלאה.
? כמה זמן לוקח לראות תוצאות?
כבר אחרי חודש או חודשיים של מעקב רואים לאן הכסף הולך. זה הבסיס לכל שינוי.
? מה הטעות הנפוצה?
לבנות תקציב קשוח מדי. תקציב ריאלי עם מקום לבזבוזים קטנים קל יותר לשמור.
? מה החיסרון באפליקציות שמחייבות הזנה ידנית?
קל לשכוח הוצאות כמו הוראות קבע ותשלומים. חלק מהפונקציות גם זמינות רק בגרסה בתשלום.
? למה חלק מהאנשים חוששים מאפליקציות בנק?
בעיקר מחשש לאבטחה ברשת אלחוטית פתוחה. עדיף לבצע פעולות ברשת מאובטחת.
אפליקציה טובה היא כזו שמשתמשים בה בפועל. מי שמעדיף פשטות יכול להתחיל ברישום ידני של הוצאות עיקריות. מי שרוצה ניתוח מעמיק יכול להשתמש באפליקציה שמתחברת לחשבונות באמצעות בנקאות פתוחה. בכל מקרה, כדאי להגדיר יעד חודשי ולבדוק את ההתקדמות.
דוגמה: נניח שמשפחה מגלה באמצעות אפליקציה שהיא מוציאה 1,200 שקל בחודש על אוכל בחוץ. אם היא מצמצמת את ההוצאה ל-800 שקל, היא חוסכת 4,800 שקל בשנה. הנתונים בדוגמה הומצאו.
האם בטוח לחבר אפליקציה לחשבון הבנק?
זה תלוי בגוף שמפעיל אותה. כדאי לבחור גופים מפוקחים ולבדוק את מדיניות הפרטיות.
מה זו בנקאות פתוחה?
מנגנון שמאפשר ללקוח לשתף מידע מהחשבון עם גופים אחרים בהסכמתו.
האם אפשר לנהל תקציב בלי אפליקציה?
כן. גיליון אלקטרוני פשוט או מחברת יכולים להספיק.
צעדים מעשיים – ניהול תקציב דרך הסמארטפון: אפליקציות מומלצות להתנהלות כלכלית נכונה
- לבדוק מי מפעיל את האפליקציה ואם הוא מפוקח.
- לקרוא את מדיניות הפרטיות לפני מתן הרשאות.
- להגדיר קטגוריות הוצאה ויעד חודשי.
- לבדוק את ההתקדמות פעם בשבוע.
כדאי להמשיך אל: מחשבון עלות המינוס בחשבון הבנק