הדיור הציבורי חי. 61 אלף בסוף 2014, 3,000 ממתינים, 340 שקל שכירות, 1,114 מול 3,215 ב-2015–2017. מבצע עד 90% נגמר ב-31.12.2017. קישור moch.gov.il הישן מת. 4.5% מסובסדת היא תקרת הסבסוד בכתבה מול בנק ישראל 3.25% ופריים 4.75% כעת. 95% מימון הוא כלל המבצע, לא 75/70/50 של השוק. 500 שקל דמי הרשמה ו-350,000 סף בעלות. אפשר לחשב במחשבון המשכנתא ולהרחיב במדריך המשכנתא.

3,000 משפחות זכאיות לדיור ציבורי בכתבה, אבל הסיכוי שלהם לקבל דירה בקרוב הוא ממש לא גדול. המדינה מצד אחד מסבירה שהיא בונה דיור ציבורי, אבל מצד שני היא מצמצמת את הדירות האלו – היא מוכרת דירות לזכאים ומקטינה את היקף הדירות בשוק. מה זה בכלל דיור ציבורי? מי זכאי לדיור ציבורי? כל מה שצריך לדעת

דיור ציבורי מתחבר לנו לדיור צפוף שנבנה על ידי המדינה או חברות ממשלתיות בשביל לאכלס עולים במהירות.מסתבר שהמדינה בנתה מאות אלפי דירות לעולים ולאוכלוסייה שלא יכלה לקנות דירה בעצמה. הדיור הציבורי הוא חלק (חלק משמעותי מאוד) מתמיכה וסיוע של המדינה בדיור. אז מה זה בעצם דיור ציבורי? איך זה התחיל? ומי זכאי לדיור מוזל?

דיור ציבורי היה מאוד מקובל עד שנות השישים של המאה שעברה. עד אז נבנו בארץ כ-200 אלף דירות לשיכון הציבורי, בעיקר בפריפריה (לטובת הרעיון של פיזור אוכלוסין), כדי להעמיד פתרונות דיור מהירים ורחבי היקף לטובת קליטתם של גלי העלייה ולפיתוח יישובי הספר. ב-1959 גרו בשיכון הציבורי למעלה מרבע ממשקי הבית בארץ, שרובם היו עולים חדשים ואוכלוסיה חסרת אמצעים.

החל מסוף שנות השישים שינתה הממשלה את מדיניותה ועברה למדיניות של סיוע כספי לרוכשי דירות ולשוכרים בשוק החופשי. השיכון הציבורי הלך והצטמצם, הדירות נמכרו לדייריהן ולשוק החופשי במחירים נוחים (אפילו נוחים מאוד), ונכון לסוף 2014 עמד מלאי הדירות של השיכון הציבורי בסוף 2014 על כ-61 אלף בלבד — מלאי, לא ספירה חיה. לא שמספר הנזקקים לדיור ציבורי קטן, להיפך; אשתקד המתינו לדירה בשיכון הציבורי יותר מ-2,000 משפחות שנמצאו זכאיות לדיור ציבורי. לנוכח המצוקה, שר הבינוי והשיכון הקודם, אורי אריאל, הקצה 600 מיליון שקל לרכישת כ-600 דירות נוספות לטובת השיכון הציבורי.

זמן ההמתנה הממוצע לדירה במרכז הארץ הוא בין 5 ל-10 שנים, כשהגיל הממוצע של דיירי השיכון הציבורי הוא 55 שנים. במילים אחרות – לא כל הממתינים זוכים בחייהם לדירת שיכון ציבורי. יש לציין, כי הממתינים זכו להשתתפות המדינה בשכר דירה בשוק החופשי.

זכאים לדיור ציבורי משלמים שכר דירה נמוך שבסוף 2014 עמד על כ-340 שקל בממוצע לחודש. גובה שכר הדירה נקבע לפי מאפייני המשפחה ומיקום הדירה.

מי הזכאים לדירה בשיכון הציבורי?

משפחות שאין בבעלותן דירה משנת 1971 ואילך, הכנסתן נמוכה והן מיצו את כושר ההשתכרות שלהן ויש להן שלושה ילדים לפחות.

עוד נחשבים כזכאים – משפחות חד הוריות שלהן 3 ילדים ויותר, הכנסתן אינה עולה על סכום המתעדכן מעת לעת, ובתנאי שהם ממצים את כושר השתכרותם; קשישים – אשר מתקיימים מקצבאות קיום של המוסד לביטוח לאומי. עולה – מי שעל שמו תעודת עולה או מי שכלול בתעודת עולה ובתנאי שהוא בתוך תקופת זכאותו לדיור, נכים – משפחה שאחד מבני הזוג נכה המרותק לכיסא גלגלים או יחיד המרותק לכיסא גלגלים.

את הקריטריונים המלאים והרבים לזכאות ניתן למצוא באתר משרד השיכון והבינוי. הקישור הישן moch.gov.il מת. בדקו קריטריונים חיים באתר משרד הבינוי והשיכון. להלן קישור היסטורי: http://www.moch.gov.il/siyua_bediyur/Pages/siyua_bediur.aspx

עם התפנות דירה מוזמנים הזכאים לפי הסדר שמופיע בדוח הקדימויות, לראות ולהתרשם מהדירה המוצעת. הזכאים נדרשים להשיב על ההצעה תוך ארבעה ימי עבודה. אם ההצעה לא הושבה בחיוב תוך ארבעה ימים או שנדחתה על ידי הזכאים, הדירה תועבר לממתינים הבאים בתור לפי הסדר.

הקצאת דירות בשיכון הציבורי היא בסמכות משרד הבינוי, למעט לעולים חדשים – אצלם ההקצאה היא בסמכות המשרד לקליטת עלייה.

מאפייני דירות השיכון הציבורי

הדירות הוקמו כאמור בעיקר בפריפריה. בבאר שבע לבדה יש כ-5,000 דירות בשיכון ציבורי; בבית שאן, דימונה, ירוחם ומצפה רמון מהוות דירות השיכון הציבורי למעלה מ-20% מהדירות ביישובים אלה.

מדובר בדירות ישנות מאוד (רובן נבנו לפני 40-60 שנה), הסובלות מליקויים והזנחה, ורובן מאוכלסות בידי קשישים שנכנסו אליהן כשעוד היו בעלי משפחות צעירות. למעלה ממחצית ממשקי הבית בשיכון הציבורי חיים מתחת לקו העוני. הדירות האלו מנוהלות על ידי חברות אכלוס, שהן חברות ממשלתיות או ממשלתיות-עירוניות לדיור כמו עמידר, עמיגור, חלמיש ואחרות. חברות האכלוס משכירות את הדירות לזכאים בשכר דירה שקובע משרד הבינוי והשיכון.

רכישת דירות שיכון ציבורי

כדי לצמצם את דירות השיכון הציבורי, החליטה המדינה בנת ה-70 לאפשר לדיירים לרכוש את הדירות בהנחה גדולה. מאמצע שנות השמונים ועד אמצע שנות התשעים של המאה שעברה נמכרו כ-60 אלף דירות שיכון ציבורי לדייריהן במסגרת מבצע המכירות הראשון בשיכון הציבורי שנקרא אז "ההזדמנות הגדולה". הדירות נמכרו בהנחות משמעותיות של עד 60% באזורי פיתוח.

בשנת 1998 נחקק חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998, שאִפשר לדיירים לקנות את הדירות בהן התגוררו בהנחה של עד 85%, שהתאם למספר שנות המגורים בדירה. כניסתו של החוק לתוקף נדחתה כמה פעמים, ובמקומו נערכו מבצעי מכר: "הבית שלי" (1999—2000), "קנה ביתך" (2000—2004), "כאן ביתי" (2005—2009) ו"דירה משלי" (2008—2010). בסך הכול נמכרו במבצעים אלה כ-33 אלף דירות.

ביולי 2013 החליטה הממשלה לאפשר לדיירים לרכוש את הדירות בהתאם לחוק הדיור הציבורי (מ-1998) בהנחה של עד 90%, וזאת במשך חמש שנים (עד ה-31 בדצמבר 2017) או עד מכירת 15 אלף דירות מהמלאי. החלון נגמר — אל תתקצבו הנחת 90% ככלל 2026. ההחלטה מיושמת החל מינואר 2014 במסגרת מבצע הקרוי "מרגישים בבית". עד תחילת 2015 הוגשו 5,500 בקשות רכישה ונרכשו כ-2,300 דירות. במסגרת המבצע נהנים הדיירים מהנחות של עד 90% ממחיר הדירה. ההנחה ממחיר הדירה תהפוך למענק מוחלט בתום חמש שנים של מגורי הרוכש בדירה. גובה ההנחה נקבע על פי כמה משתנים עיקריים: גודל המשפחה, אזור המגורים, סוג שכר דירה שאותו משלם הרוכש וּותק מגורים בדירה.

מי זכאי לקנות את דירתו?

התנאים לרכישת דירה על ידי שוכר בדיור ציבורי הם אטרקטיביים מאד.

הזכאים למימוש זכות זו הם דיירים המתגוררים בשכירות בדיור הציבורי 5 שנים לפחות באחת החברות המאכלסות: עמידר, עמיגור, שקמונה, חלמיש, חל"ד, שיכון ופיתוח וחברת פרזות. לשוכרים אין ולא הייתה דירה בבעלותם, לרבות זכויות כלשהן בדירה או בחלק מדירה (לרבות רישום פורמלי) ששוויין עולה על 350,000, או מקרקעין מעל שווי זה. השוכרים לא קיבלו סיוע ממשלתי לרכישת דירה.

איך הופכים לבעלי הדירה?

פונים לחברה המאכלסת שממנה אתם שוכרים את הדירה עם המסמכים האלה:

תעודת זהות תקפה; תעודת זכאות מקורית ותקפה של משרד הבינוי; מילוי טופס בקשה לרכישת דירה בסניפי החברה המאכלסת. בנוסף יש לשלם בכתבה 500 שקל עבור דמי הרשמה והערכת שמאי (לפני המבצע, הסכום הכולל היה 800 שקל והוא ירד בעקבות מחאת הדיור). יש לציין, כי הערכת שווי הדירה אינה כוללת תוספות, שיפוצים ושיפורים אשר בוצעו בדירה על ידי הדייר המבקש לרכוש אותה, אבל גם לא תפחית מהשווי ירידת ערך הנובעת מנזקים ופגמים שגרם המבקש. בדירות צמודות קרקע ייכלל בשווי גם ערך הקרקע. שווי הדירה הבסיסי (לפני ניכוי המענק) יהיה הממוצע של שתי השומות.הסכום פתוח לערעורים.

לאחר הערכת שמאי תקבע החברה המאכלסת את שווי הדירה ואת גובה המענק המגיע לדייר בהתאם לקריטריונים בהם הוא עומד. החברה המאכלסת תשלח לו הודעה על תנאי הרכישה, לא יאוחר מ-60 יום ממועד הגשת הבקשה.

תנאי הרכישה יכללו כמובן את מחיר המכירה לתשלום שהוא ההפרש בין השווי למענק – אם שווי הדירה 600 אלף שקל בדוגמה, והרוכש זכאי להנחה של 80%, למשל, הוא יצטרך לשלם 120 אלף שקל ועוד 1,800 שקל עבור רישום העברת הבעלות על שמו בטאבו.

משכנתא מסובסדת לתשלום הסכום הנדרש

הרוכש יכול להיעזר בהלוואת משכנתא בריבית מסובסדת של עד 4.5% בכתבה — מאחד הבנקים כדי לשלם את סכום הרכישה; אם הבנק ידרוש ריבית בשיעור גבוה מ-4.5% לשנה תשתתף המדינה בהפרש שבין הריבית הממוצעת, לתקופה בה נלקחה המשכנתא, לבין ריבית בשיעור שנתי של 4.5% וזאת למשך עד 15 השנים הראשונות לפירעון המשכנתא.

סך ההלוואה בצירוף סכום ההנחה לא יעלה בכתבה על 95% ממחיר הדירה — כלל המבצע, לא תקרות השוק 75/70/50. ניתן לקבל גם הלוואה על 5% הנותרים אך ללא סבסוד ריבית.

התשלום צריך להתבצע בתוך 180 יום (חצי שנה) ממועד משלוח ההודעה על תנאי המכירה. אם עד אז הדייר לא ישלם את כל הסכומים המגיעים ממנו, תבוטל ההודעה על תנאי הרכישה ותימסר לו הודעה על כך. אם הוא שילם רק חלק מהסכום, החברה תחזיר לו את כספו בתוספת הצמדה. עד לתשלום מלא סכום הרכישה יישארו בתוקף תנאי השכירות שהיו בין חברת הדיור לדייר במועד ההודעה על תנאי הרכישה, לרבות חובת תשלום שכר הדירה.

עדכונים:

יולי 2017 – במשרד השיכון מנפנפים בהצלחה בדיור הציבורי – האמנם? במשרד מסבירים כי בשלוש השנים האחרונות נרכשו 1,114 דירות שהתווספו למלאי הדיור הציבורי. נו, אז מה? שימו לב לנתון הבא – הזכאים הממתינים לדיור ציבורי, עלו ב-2017 למעל 3,000 ממתינים, בעוד שזה היה אמור להתקצר. בפועל, ההיפך – בתקופה בין השנים 2015-2017 מכרה המדינה לזכאים 3,215 דירות ב-2015–2017. זה מלאי, לא דוח 2026. פי 3 מכמות הדירות שרכשה. ומכאן, שמלאי דירות הדיור הציבורי קטן ולא גדל.

הסבר מורחב: איך מתכוננים לבקשה לדיור ציבורי

בקשה לדיור ציבורי דורשת סבלנות ומסמכים מסודרים. ההחלטה מתבססת על הכנסות, מצב משפחתי, נכויות ונתונים נוספים, ולכן חשוב להגיש את כל האישורים הנדרשים כבר בפנייה הראשונה. המתנה לדירה עשויה להיות ארוכה, ובזמן הזה כדאי לבדוק זכאות לסיוע בשכר דירה, שיכול להקל על התקציב החודשי. כדאי גם לעדכן את הרשויות בכל שינוי במצב, כמו לידה, נכות או שינוי בהכנסה, כי זה עשוי להשפיע על הזכאות. מי שמתקשה בתהליך יכול לפנות לגורמי סיוע בעירייה או בעמותות שמסייעות במילוי טפסים. כדאי לשמור עותק של כל מסמך שמוגש.

דוגמה להמחשה: נניח שמשפחה משלמת 3,500 שקל בחודש שכר דירה, ומקבלת סיוע של 800 שקל בחודש בזמן ההמתנה. בשנה מדובר ב-9,600 שקל, שיכולים לכסות הוצאות חיוניות אחרות. המספרים להמחשה בלבד.

מה עושים בזמן ההמתנה?

בודקים זכאות לסיוע בשכר דירה ומעדכנים את הפרטים כשיש שינוי.

האם אפשר לערער על החלטה?

בדרך כלל כן, וכדאי לבקש את הנימוקים בכתב.

מי יכול לעזור במילוי הטפסים?

מחלקות רווחה ועמותות שמתמחות בזכויות דיור.

צעדים מעשיים

• אספו את כל אישורי ההכנסה והמסמכים הרפואיים.
• הגישו בקשה מלאה בפעם הראשונה.
• בדקו זכאות לסיוע בשכר דירה.
• עדכנו את הרשויות בכל שינוי במצב.

כדאי לזכור: מסמכים מלאים ועדכונים בזמן הם הדרך הטובה ביותר לקצר את התהליך.

להרחבה באתר: ככה תקבלו סיוע בדיור, מחשבון שכירות מול קנייה