כיום אנחנו נמצאים בעידן שבו כל אחד יכול להונות כל אחד בעולם. המייל והמסרון עדיין הכלים הכי זולים לנוכל, כולנו מכירים את העוקץ הניגרי, שבו מציעים לקורבנות להפקיד לחשבון הבנק סכום כסף בתואנות משונות.

אלו מגיעות בסגנון

שלום, יש לי הצעה מיוחדת עבורך, תוכל לקבל עד מיליון דולר, לחץ על הקישור לפרטים נוספים". בהודעות מתחכמות יותר כבר יש התחזות לבנק עם הצעות שיווקיות מפתות, או הודעות שלפיהן יש לבצע שינוי בסיסמה, או הפחדה בעיקול חשבון. הודעות אלו יכילו לינק, שלחיצה עליו תפתח אתר שנראה כמעט אחד לאחד כמו המסך המבקש הזנת שם משתמש וסיסמה באתר הבנק. מדובר למעשה בהונאת פישינג לכל דבר.

כך הנוכל שהעלה את האתר המזויף לא צריך שממש יעבירו לו את פרטי החשבון אלא הוא מקבל גישה אל הפרטים שהוזנו ויכול לפרוץ לחשבון האמיתי של הלקוח לאחר שהשיג את שם המשתמש והסיסמה.

כדי להימנע מפריצה כזו, ראשית צריך לחשוד בכל הודעת דואר אלקטרוני או SMS שמגיע מהבנק ולא למהר ולענות. אם ההודעה כוללת פנייה כללית ללקוח ללא ציון שמו, או בקשה לעדכן פרטים אישיים, זהו כבר סימן חשוד מאוד. אם ההודעה מכילה קישור יש לבדוק מהו הקישור שנפתח או יותר טוב, לא לפתוח כלל, ואם בסופה של כתובת האתר יש מנעול, זה מעיד על כך שהאתר מאובטח כמו האתר של הבנק. סימנים מחשידים נוספים הם שם הבנק בכתובת האתר שמופיע בשגיאה או עם אותיות או ספרות נוספות. בכל מקרה, אל תיכנסו ללינק מהודעות של הבנק. היכנסו עצמאית לאתר הבנק תוך תשומת לב לכתובת או לאפליקציה של הבנק. לעולם לא דרך לינק.

אלו כללי הברזל של לינקים מהבנק באינטרנט:

• הקלידו את כתובת האתר במקום להיכנס לקישורים

• בשום מקרה אין לשלוח בדוא"ל פרטים אישיים (שם משתמש, סיסמאות, מס' חשבון, מס' כרטיס אשראי וכדומה) לאף גורם, גם אם הוא מזדהה כבנק.

• טרם כניסה לקישור לדף הכניסה לחשבון, המופיע בהודעות דוא"ל/SMS שנשלחו יש לוודאסימני זיהוי אישיים, בשדה הנושא או בגוף ההודעה.

• בכל כניסה לאתר דרך קישור המופיע בהודעת דוא"ל או SMS, יש לוודא שאכן הגעת לאתר הבנק כי הונאות פישינג משתמשות באתרי-דמה, הנראים כהעתק מדויק של אתר הבנק הרשמי

• אל תאמינו לבקשות דחופות
• הבנק לא יבקש מכם את פרטיכם האישיים במייל או במסרון
• אתר עם סימן מנעול הוא מאובטח
• באתרים חשודים ברוב הדפדפנים הגדולים תופיע התראה
• אם בכל זאת הזנתם את הפרטים, החליפו מהר ככל הניתן את הסיסמה והפרטים המזהים והודיעו למוקד הבנק

משקיעים פרטיים מאשימים את חברת הנדל";ן ברוקלנד אפריל – אפריל לשעבר – בהונאה

אפליקציית עדכונים לסמסונג היא הונאה

העוקץ האמריקאי – הונאת ביטוח לאומי – איך זה עובד?

הסבר מורחב: איך מזהים פישינג

פישינג הוא הודעה שמתחזה לגוף מוכר ומפנה לאתר מזויף כדי לגנוב פרטים. סימני אזהרה הם כתובת שולח מוזרה, קישור לאתר עם שם דומה אבל שונה, שגיאות כתיב ובקשה דחופה. הדרך הבטוחה היא לא ללחוץ על הקישור, ולהיכנס לאתר הרשמי בעצמכם דרך הדפדפן או האפליקציה.

דוגמה להמחשה: נניח שמגיעה הודעה "החבילה שלך מעוכבת, שלם 6 שקלים". הסכום קטן כדי שלא תחשדו, אבל המטרה היא פרטי הכרטיס. אחרי שהוזנו, אפשר לחייב סכומים גדולים בהרבה.

מה אם לחצתי על הקישור?

אם לא הזנתם פרטים, הסיכון קטן. אם הזנתם, פנו מיד לחברת הכרטיס.

איך בודקים כתובת?

מסתכלים על שם האתר המלא לפני הסיומת.

האם מסננים עוזרים?

הם מקטינים את הכמות אבל לא חוסמים הכל.

איך מדווחים?

מדווחים לגוף שמתחזים אליו ומוחקים את ההודעה.

מה השורה התחתונה?

הדרך הבטוחה ביותר היא להרגיל את עצמכם לא ללחוץ על קישורים בהודעות לא צפויות, גם כשהן נראות אמינות. אם יש ספק, נכנסים לאתר או לאפליקציה הרשמיים בעצמכם. כדאי גם להפעיל התראות על כל חיוב בכרטיס, כדי לזהות חיוב חשוד מיד ולא בסוף החודש.

צעדים מעשיים

• אל תלחצו על קישור בהודעה לא צפויה
• היכנסו לאתר הרשמי בעצמכם
• בדקו את כתובת השולח
• חסמו כרטיס אם הזנתם פרטים
• דווחו לגוף שמתחזים אליו

להרחבה: הונאה בנקאית ברשתות החברתיות – איך זה עובד וכיצד להתגונן? | ניהול חשבון בנק – איך לנהל אותו נכון