בנק ישראל דורש מהבנקים לצמצם את השימוש בנייר, להציע ללקוח שירות דיגיטלי, מעבר להודעה מיידית ללקוח, אך כבר לא מחויב להוכיח שההודעה נקראה. מה יעשו המבוגרים?

בנק ישראל הודיע שיצמצם את השימוש בנייר בבנקים לטובת מעבר לאמצעים דיגיטליים. הפיקוח על הבנקים הגיש חוזר בעניין (לא טיוטה; המעבר לדיגיטל חי), ולפיה בנקים יציעו ללקוח חוזה בנקאות בתקשורת, כלומר הודעות יישלחו במסרונים, במייל, באפליקציות וכן הלאה במקום הודעות הנייר הישנות.

בטיוטה מסבירים כי בשל השינויים המהירים החלים בבנקים ובחשבונות המשפיעים מאוד על הלקוח יש להבהיר ללקוח מיידית על האירועים הדחופים שמשפיעים על חשבונו, כדי שיוכל לפעול בשיקול דעת, למשל הודעה דחופה על הידרדרות במצב הפיננסי.

בניגוד לעבר, שבו הלקוח הוא שביקש את השירות, עתה יהיה על הבנקים להציע אותו. עוד שינוי הוא שכעת התראות על אי קבלת צ'ק יינתנו בכל הודעה ולא רק במסרון.

אם בעבר הבנק היה צריך להוכיח דיגיטלית שאכן ההודעה הגיעה ליעדה ונקראה, על פי הטיוטה אין חיוב כזה, ומספיק רק שהבנק יוכיח שההודעה נשלחה באופן תקין. הסיבה של הפיקוח על הבנקים היא: לאור הקושי המיכוני במעקב אחר פתיחת ההודעות שנשלחות ללקוחות בערוצי התקשורת, שהביא בין השאר לניתוק של לקוחות, שכן נוהגים לעשות שימוש בהודעות הנשלחות בערוצים אלו

קושי שעלול לצוץ בעקבות המעבר לדיגיטל הוא שבישראל יש אולכלוסייה מבוגרת גדולה, וכן חרדים ומיעוטים שמשתמשים פחות באינטרנט ובאמצעים דיגיטליים ואלו יתקשו לבצע פעולות במכשירים המתקדמים.

על אף הביקורות שנשמעו, בין הית"ר של ח"כ איציק שמולי, על צורך במעבר הדרגתי וחוסר התחשבות באוכלוסיות אלו, בבנק ישראל אומרים כי "הפנייה תיעשה ללקוחות שכבר משתמשים בבנקאות דיגיטלית, ולצורך שינוי שיטת הדיוור להודעות בדיגיטל נדרשת קבלת אישור של הלקוח באופן אקטיבי. כלומר, כל לקוח שלא יהיה מעוניין בשינוי ימשיך לקבל את הודעותיו בדואר, כפי שהיה נהוג עד כה".

הבנקים אגרסיביים בשיווק הלוואות – קנסות ללאומי קארד ודיסקונטהפיקוח על הבנקים: אין מתן אשראי למי שלא מסוגל להחזיר את החובאפליקציות התשלום של הבנקים – האם הן תחרות לחברות כרטיסי האשראי?