וואן זירו מוציא עובדים. לפי גלובס, הבנק הדיגיטלי מפטר כ־25 עד 30 איש, כעשרה אחוז ממצבת כוח האדם. המנכ״ל אייל גפני כתב במכתב פנימי שהבינה המלאכותית הגנרטיבית משנה איך ארגונים עובדים, מפתחים מוצרים ומשרתים לקוחות. מי שיוצא כבר קיבל זימון. מי שלא בסיבוב הזה נשאר במצבה. זה הגל השלישי מאז שהפעילות נהייתה ממשית. בינואר 2024 יצאו יותר מ־30 עובדים, כעשרה אחוז אז, לקראת התרחבות בחוץ לארץ. בספטמבר 2024 יצאו עוד 23, כ־6.5%. הבנק לא מחכה להפסד חדש כדי לחתוך. הוא חותך אחרי צמיחה.

בדה מרקר נרשם פירוק אחר של אותו מהלך. בבנק כ־350 עובדים. הצמצום כולל גם עוזבים, גם קבלנים וגם משרות פתוחות שנסגרו. שיעור מי שפוטר בפועל עד כה הוא 7 עד 8 אחוז, לא עשרה. זה לא סיפור שני. זה אותו מכתב, עם מכנה שונה: חלק מהעשרה אחוז הם תקנים שלא יאוישו. הבנק כבר עבר 200 אלף לקוחות. במחצית הראשונה של 2026 ההכנסות הגיעו ל־66 מיליון שקל, עלייה של 33% מול התקופה המקבילה. ההוצאות ירדו ב־10% ל־149 מיליון. ההפסד הצטמצם ב־27% ל־84 מיליון שקל. לפי גלובס, מאז ההקמה הבנק שרף כ־1.3 מיליארד שקל. ההפסד יורד. הקופה עדיין מדממת. בדה מרקר מזכיר גם שגל ספטמבר 2024 הגיע אחרי שהתרחבות באיטליה הושהתה בגלל המלחמה. הפעם הנימוק הוא טכנולוגיה ותחרות, לא עצירת שוק.

גפני כתב שמערכת אלה, הבינה המלאכותית של הבנק, כבר רצה בצוותים יחד עם אוטומציה. הרעיון הוא לגדול בלי שמספר העובדים וההוצאות יעלו באותו קצב. בשוק נכנסים בנקים דיגיטליים חדשים, בהם רבלולוט. הבנק מעדיף להתאים את המבנה עכשיו, ממצב של צמיחה, לפני שהתחרות או הטכנולוגיה יכפו תגובה. בדה מרקר נכתב שוואן זירו עדיין צופה לסיים את 2026 בהפסד שנתי, אבל לקראת סוף השנה ההכנסה החודשית אמורה לעבור את ההוצאה. רווח — ב־2027. זה יעד ניהולי, לא שורה שכבר נסגרה בדוח. מי שמחזיק חשבון שם בודק אם האיזון החודשי בא על חשבון זמן מענה, לא רק על שורת ההוצאות.

מה זה עושה בחשבון. ל־200 אלף לקוחות של בנק דיגיטלי אין דלפק לדפוק עליו. יש אפליקציה, יש צ׳אט, ויש בני אדם מאחוריהם כשההעברה נתקעת או כשכרטיס נחסם. אם פחות עובדים עונים, זמן הטיפול הוא המחיר. ריבית בנק ישראל עומדת על 3.25%, והפריים על 4.75%. מי שיש לו יתרת זכות בודק אם הוא מקבל ריבית קרובה לזה על העו״ש או על פיקדון קצר, או שהשקל יושב בלי תשואה. מי שיש לו מינוס משלם פריים פלוס. בנק שעדיין מפסיד 84 מיליון שקל במחצית, אחרי ששרף 1.3 מיליארד, חותך עלות. הלקוח רואה את זה בשירות. מעבר בנק פתוח. בודקים את הריבית על היתרה, את העמלה על המרה, ואת כמה דקות לוקח להגיע לאדם כשיש תקלה. 25 עד 30 עובדים פחות, מול 350 במצבה, זה לא סגירת סניף. זה פחות ידיים על אותו צ׳אט. מי שמעביר משכורת לחשבון דיגיטלי סומך שהתקלה תטופל באותו יום, לא בשבוע הבא.

לפני שמעבירים משכורת או סוגרים חשבון, משווים את הריבית על הפיקדון מול הפריים ב־מדריך ריבית פריים, בודקים הלוואה ב־מחשבון הלוואות אם יש אשראי בצד, ומשווים פיקדון ב־מחשבון פיקדון. כסף שלא צריך מחר בבוקר לא חייב לשבת בעו״ש דיגיטלי בלי ריבית. קרן כספית היא כלי נזיל ליד החשבון, לא תחליף לו. וואן זירו אומר שהבינה המלאכותית מחליפה עובדים. 200 אלף לקוחות בודקים אם היא מחליפה גם מענה כשיש בעיה. האיזון החודשי בסוף 2026 הוא יעד של הבנק. השירות בחשבון הוא שלכם עכשיו.